קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הארמית, התשס"ח–2007 [הצעת חוק פ/3034/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אברהם רביץ) היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה. אברהם רביץ (יהדות התורה): גברתי היושבת בראש, כבר נמצאים בספר החוקים שני חוקים זהים מלה במלה לחוק השלישי, וגם הוא יהיה דומה וזהה מלה במלה לשני החוקים האחרים שכבר קיימים בספר החוקים. האחד הוא החוק לגבי שפת היידיש והשני לגבי שפת הלדינו. הם נמצאים. אני מתכוון להציע לכנסת לצרף למערכת החוקים האלה את השפה הארמית, ואני רוצה להסביר. דרך אגב, כדי שלא תתעמקו יותר מדי, זה זהה מלה במלה פרט למלים ארמית, לדינו ויידיש, שמתחלפות. הארמית היא אחת השפות העתיקות בעולם, שעדיין חיה בימינו אנו. אין שפה קרובה יותר לשפה העברית מן הארמית, והיא שנייה רק לעברית מבחינת השימוש בה ביצירת ספרות הקודש של עם ישראל. לפי הכתבים יש להסיק שהיא קיימת אלפי שנים. התלמוד הבבלי החשיב אותה ללשון הקדומה ביותר בעולם ואם כל הלשונות. נאמר במסכת סנהדרין דף ל"ח: "אדם הראשון בלשון ארמי סיפר". לא בכדי רוב רובו של ספר דניאל כתוב ארמית, שכן זו היתה הלשון השלטת בבבל. בדומה לכך, חלקים גדולים מספר עזרא כתובים ארמית. השפה הרשמית של ממלכת פרס בתקופת שיבת ציון היתה ארמית. השפה הארמית היא חלק בלתי נפרד מהמורשת של העם היהודי ותרבותו. מן הראוי לציין שהארמית לא פסה מעולם מפי האנושות. עדות שונות של דתות אחרות בארצות שונות דוברות אף הן את השפה הארמית. אחד החידושים שמצאתי הוא שבשבדיה, למשל, קיים חוק שעל-פיו הילדים חייבים ללמוד את שפת האם שלהם בשיעורים בבית-הספר. כך לומדים בשבדיה 80,000 דוברי ארמית את שפת אמם. כמובן, החוק חל על כל האזרחים, איש איש ושפת אמו. נדע גם אנחנו, ילדינו ונכדינו לרכוש מחדש את שפת האם שלנו, שאותה שמרו קדמונינו אלפי שנים. לשפה הארמית השגורה בפי עמנו עד לתחילת המאה ה-20 עדיין לא נשקפה סכנה. באזורים הרריים של כורדיסטן, ברמות של צפון-מערב אירן ובאזורים אחרים שמרה האוכלוסייה היהודית בקנאות על השפה. מדובר באוכלוסייה של כורדיסטן, אזרביג'ן האירנית, עירק, סוריה וטורקיה. לאחר ההגירה המסיבית השתנו פני הדברים וכיום השפה הארמית נמצאת בסכנת שכחה, שהיא גזר-דין לכלייה ולהכחדה. הדור הצעיר לומד ודובר באופן טבעי את שפת מקום המגורים החדש. הארמית נדחקת אפוא, אובדת ונעלמת. יש היום אלפים ורבבות מבני עמנו שמכירים את השפה הארמית מלימוד התלמוד. התלמוד כתוב בערבוביה של השפה העברית והשפה הארמית. כאשר אנחנו מנציחים שפות אחרות, שהיו הז'רגון של יהודים שגרו במקומות שונים, ראוי מאוד - ולו כדי לקרב את בני-הנוער, את הדור החדש לשפה שיצרה כל כך הרבה בספרות שלנו, בתלמוד, בראשונים, באחרונים, בספרות השו"ת ועד היום הזה נכתבים חידושים רבים מאוד בערבוביה של השפה הארמית והשפה העברית. אני חושב שדבר כזה יכול לקרב רבים מבני עמנו אל המקורות, אל אותה שפה שליוותה אותנו כל כך הרבה שנים. אני יודע שלממשלה יש תוכנית לבטל את שני החוקים הקיימים, לגבי היידיש והלדינו, כי היא רוצה ליצור כלי חדש, שבו ירוכזו כל השפות שהיו שייכות אי-פעם לעם היהודי, ומשום כך היא איננה רואה חשיבות לחדש את שפת הארמית בעוד חוק. לכן, אדוני השר מג'אדלה, אני רוצה להציע לך - אני מקבל את הדבר. אם אכן ייווצר כלי חדש, שירכז את כל השפות האלה, זה בסדר מצדי, אבל אני חושב שראוי שנעביר את החוק הזה בקריאה טרומית, ואני, כמובן, מתחייב לחכות לממשלה זמן סביר עד שהיא תבוא עם הכלי החדש ואני לא אקדם עוד את ההצעה. אותו דין יהיה לשפות האחרות, ללדינו וליידיש, ומדוע על יהודי כורדיסטן, שעד היום מדברים ביניהם בז'רגון שלהם בשפה הארמית, הוא לא יחול? לכן אני מציע שזה יעבור בקריאה טרומית. לא מדובר כאן על תקציב, הוא ימתין ויחכה עד שהממשלה תבוא עם התוכנית החדשה לגבי שלוש השפות שליוו את העם היהודי לאורך כל הגלות. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה לחבר הכנסת רביץ. השר גאלב מג'אדלה. איפה השרה המתאמת? יש פה הצעה, אני רוצה לראות מה ההצעה, אני חושבת שהיא הגיונית מאוד, חוץ מזה שאני מאוד אוהבת ארמית. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: גברתי היושבת-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, האמת היא שהכנו תשובה שהממשלה מתנגדת, אך אני בהחלט מוכן שנשקול בחיוב את הצעתך, אדוני חבר הכנסת רביץ. כיום עובד משרד המדע, התרבות והספורט על הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת ישראל, התשס"ח-2007, שמטרתה להקים תאגיד לפי חוק, שיקדם ויטפח את כלל מורשת ישראל, לרבות שפות היידיש והלדינו. הצעת החוק עברה את ועדת השרים לחקיקה ונמצאת עתה בעבודת ניסוח אינטנסיבית במשרד המשפטים אשר בסיומה תוגש לקריאה ראשונה. אני בהחלט מוכן - יש עוד שתי הצעות שעברו בקריאה ראשונה, שהביאו חברי הכנסת אמנון כהן ואחרים. אני מוכן, אם מדובר באישור בקריאה טרומית ועיכוב ההצעה, ואתה מתחייב לעכב את - - - שר האוצר רוני בר-און: - - - שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: סליחה, אני משיב. אתה רוצה להשיב במקומי? אני מוכן לפנות את המקום. שר האוצר רוני בר-און: אתה לא יכול לדבר בניגוד להחלטת ממשלה. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: אני משיב, אל תשיב במקומי. אמרתי שאני מוכן לשקול. השרה נכנסה, אנו לא רואים בזה פסול. השרה רוחמה אברהם-בלילא: יש עם זה בעיה. הטענה שהיתה, שאי-אפשר להקים כל שני וחמישי רשות כזו או אחרת. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: גברתי השרה המקשרת, עברו בניגוד לדעת הממשלה לא מזמן, מטעם חבר הכנסת אמנון כהן - - - השרה רוחמה אברהם-בלילא: - - - שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת רביץ הציע שנתמוך בהצעה בקריאה טרומית והוא יעכב אותה. שר האוצר רוני בר-און: אתה חבר בממשלה, אתה לא יכול לקבל החלטות על דעת עצמך. אתה לא אדון לעצמך. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: קודם כול, אני אדון לעצמי, ועוד איך. עם כל הכבוד, גברתי השרה המקשרת, אני לא רואה שום מניעה - - - השרה רוחמה אברהם-בלילא: אי-אפשר לשנות את עמדת ועדת השרים. אתה חבר בוועדת השרים, יכולת להיות אתמול - - - שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: עכשיו קיבלנו תשבחות מחבר הכנסת סער שלקואליציה יש לב רחב. לפני עשר דקות חבר הכנסת סער שיבח את הקואליציה ואת הממשלה שיש לה לב רחב. גדעון סער (הליכוד): אני מוחה. לא אמרתי את זה. אין לה לב רחב. אמרתי שלשרה המקשרת יש לב רחב, זה לא אופייני לממשלה כולה. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: אנחנו מדברים על אותו לב רחב של השרה המקשרת. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אדוני השר, אני מציעה שלא נביא את זה להצבעה כעת; לטובת הצעת החוק, נביא את זה לוועדת השרים, ננסה לשכנע. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת רביץ, האם אתה מסכים? אברהם רביץ (יהדות התורה): עוד שבוע נחכה. שלא יהיה ברוגז. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: אנחנו ממשלה ליברלית שיש בה דיאלוג, לא יהיה ברוגז. על כן אני מציע לקבל את הצעת השרה המקשרת. נדחה את ההצבעה בשבוע, למרות עמדתה המקורית של הממשלה להתנגד להצעת החוק של חבר הכנסת רביץ. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני.