הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אלחנן גלזר פ/3089/17 הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון - תעריפים מרביים בבתי כנסת), התשס"ח-2007 הוספת סעיף 14ג 1. בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–19711, אחרי סעיף 14ב יבוא: "תעריף מושב בבית כנסת 14ג. (א) התעריף המרבי עבור מושב בבית כנסת לא יעלה על חמישים שקלים; (ב) מי שבבעלותו, בניהולו או בפיקוחו מצוי בית כנסת, לא יהיה רשאי לדרוש ממי ששילם סכום כאמור בסעיף קטן (א), תרומה או כל סכום נוסף." תחילה 2. תחילתו של חוק זה בתום 90 ימים מיום פרסומו. דברי הסבר בשנים האחרונות רוח לו מנהג פסול, לפיו מושבים בבתי כנסת נמכרים תמורת כסף רב בחגים ובפרט לפני ראש השנה ויום כיפור. למעשה, בשנה האחרונה האמירו מחיריהם של מקומות הישיבה בבתי הכנסת בישראל בכ-15% בממוצע לעומת השנה שעברה. תג המחיר מתחיל מכ-150 שקל למקום ישיבה לחגים ומגיע עד לכ-50 אלף דולר למקום ישיבה לכל החיים. מי שקובע את התעריף הוא בדרך כלל גבאי בית הכנסת, או הגבאי של הרב. במקרים רבים כוחות השוק הם שמכריעים באמצעות המכירה הפומבית. מחירי המצוות והמושבים נקבעים לפי פרמטרים שונים, כגון גודל בית הכנסת, אופיו והעדה אשר לה הוא משתייך. במכירת מושבים, יוקרתו של בית הכנסת ומידת קרבת המושב לרב משחקים תפקיד מפתח, כאשר בית הכנסת מביא רב או חזן חיצוני, המחירים מאמירים עוד יותר. חוק זה נרתם למען משפחות נזקקות מרובות ילדים שאין ידם משגת לשלם סכומים נכבדים למען קיום מצוות. ראוי בהקשר זה להדגיש כי בתי הכנסת, בפרט בשירותי הדת בכלל מתוקצבים ציבורית, ולפיכך לא ראוי ותקין ויש לאסור בחוק כל ספסרות במושבי תפילה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט' בכסלו התשס"ח – 19.11.07