הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת:
אסתרינה טרטמן
אפי איתם
אליהו גבאי
סופה לנדבר
אלכס מילר
יורם מרציאנו
דוד רותם
ליה שמטוב
משה שרוני
פ/3258/17
הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (תובענה נגד כוחות הביטחון), התשס"ח–2008
תיקון סעיף 7א
1.
בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]1 (להלן – הפקודה), בסעיף 7א –
(1) בהגדרת "עובד המדינה", המילים "בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל" – יימחקו;
(2) אחרי ההגדרה "עובד המדינה" יבוא:
"איש כוחות הביטחון – מי שמשרת בצבא ההגנה לישראל או במשטרת ישראל, או שרת בהם בעת ביצוע המעשה נושא התובענה;"
הוספת סעיף 7ז
2.
אחרי סעיף 7ו לפקודה, יבוא:
"תובענה נגד איש כוחות הביטחון
7ז.
(א) לא תוגש תובענה נגד איש כוחות הביטחון על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כאיש כוחות הביטחון, אלא לאחר שנשללה חסינותו בידי ועדת התביעות שלפי חוק זה.
(ב) צבא ההגנה לישראל ומשטרת ישראל יקימו, כל אחד, ועדת תביעות, שהרכבה יהיה:
(1) הממונה הישיר על איש כוחות הביטחון הנתבע;
(2) בצבא ההגנה לישראל, שני קצינים בדרגות סרן עד תת אלוף שימנה ראש המטה הכללי, ובמשטרת ישראל, שני קצינים בדרגת פקד עד תת ניצב שימנה המפקד הכללי;
(3) שני נציגי היועץ המשפטי לצבא ההגנה לישראל או למשטרה, לפי העניין.
(ג) מצאה הוועדה, לאחר פנייה אליה, כי המעשה המיוחס לאיש כוחות הביטחון נעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, או שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור, תסיר הוועדה את חסינות איש כוחות הביטחון; החלטת הוועדה בדבר חסינותו של איש כוחות הביטחון תתקבל בתוך 90 יום מיום קבלת הפנייה, ותשלח לו ולפונה.
(ד) איש כוחות הביטחון שהוסרה חסינותו, וכן מי שפנה לוועדה, רשאים לערור על החלטת הוועדה בפני וועדת ערר, שהרכבה יהיה:
(1) הממונה הישיר על איש כוחות הביטחון;
(2) בצבא ההגנה לישראל, קצין בדרגת תת אלוף שימנה ראש המטה הכללי, ובמשטרת ישראל, קצין בדרגת תת ניצב שימנה המפקד הכללי;
(3) נציג היועץ המשפטי לצבא ההגנה לישראל או למשטרה, לפי העניין."
דברי הסבר
כיום, עובדי מדינה, לרבות המשרתים בכוחות הביטחון, במשטרה, בשירות בתי הסוהר ובשירותי ביטחון אחרים, חסינים בפני הגשת תביעות נזיקיות בגין מעשים שעשו תוך מילוי תפקידם השלטוני כעובדי ציבור, למעט אם עשו את המעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור. אם הוגשה תובענה נגד עובד מדינה, המדינה יכולה להודיע כי עומדת לו החסינות, והיא תצורף להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת. כן יכולה המדינה להודיע בהודעתה האמורה, כי התובענה נגד העובד תדחה, ובמקרה זה יראו את מעשה העובד כמעשה המדינה ואת התובענה נגד העובד כתובענה נגדה. יצויין, כי עובד המדינה רשאי לבקש מבית המשפט לקבוע כי לא עומדת לו החסינות, וכן, רשאי הוא לבקש מבית המשפט לקבוע כי עומדת לו החסינות ויש למחוק אותו מכתב התביעה, אם לא הודיעה המדינה כאמור.
על כן, מוצע לקבוע הסדר שונה לגבי חיילים ושוטרים. על פי ההסדר המוצע, תעמוד לחיילים ולשוטרים החסינות העומדת להם כיום, אולם, ברירת המחדל תהיה כי לא ניתן להגיש כלל תביעה נגדם בגין מעשה זה. החריג לכלל זה יהיה אם מצאה ועדת תביעות, שהקמתה מוצעת בתיקון, כי לא התקיימו התנאים המקימים את החסינות. בשל חשיבותה של החלטת הוועדה – הן לתובע הפוטנציאלי והן לנתבע הפוטנציאלי – מוצע לקבוע כי החלטת הוועדה ניתנת להשגה בפני ועדת ערר. כמו כן, בשל היותו של ההליך הליך מקדמי לתביעה משפטית, מוצע להגביל את מועד מתן ההחלטה ב-90 ימים.
בנוסף, מוצע לקבוע כי הרכב הוועדה יהיה פיקודי ברובו, ולא משפטי, על מנת להביא את הידע המקצועי מהשטח בפני הוועדה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט בטבת התשס"ח – 7.1.08