הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
גלעד ארדן
דוד טל
פ/3077/17
הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גביה) (קביעת הוצאות מירביות בהליך גביה), התשס"ח-2007
הוספת סעיף 12י
1.
בפקודת המיסים (גביה)1, אחרי סעיף 12ט יבוא:
"קביעת הוצאות גבייה מירביות
12י.
(א) הוצאות שישא בהן הסרבן הן הוצאות שהוצאו בפועל ושנדרשו באופן סביר לנקיטת אמצעי אכיפה, ובלבד שסכומיהן אינם עולים על הסכומים הנקובים להלן:
(1) הכנת מכתב דרישה ושליחתו – 40 שקלים חדשים;
(2) עיקול בידי צד שלישי – 40 שקלים חדשים;
(3) איתור כתובת הסרבן כאשר זו שונה מהכתובת המופיעה במרשם במשרד הפנים או איתור כתובת הסרבן כאשר זו שונה מהכתובת שנמסרה על ידו בכתב או איתור סניף בנק בו מתנהל חשבון של החייב – 150 שקלים חדשים;
(4) עיקול ברישום בבית החייב או בעסקו – 150 שקלים חדשים; לעניין סעיף זה, "עיקול ברישום" – עיקול על דרך של רישום נכסיו של החייב הנמצאים בביתו, בידי גובה המס;
(5) תפיסת מעוקלים והוצאתם – 300 שקלים חדשים; הסרבן לא ישא בהוצאות בגין תפיסת המיטלטלין בביתו והוצאתם אלא אם כן בטרם תפיסתם כאמור התבצע עיקול ברישום בביתו, ונמסר לו, כי אם לא ישולם החוב תוך מועד סביר שיקבע, יוצאו המיטלטלין מביתו;
(6) ניסיון לעיקול ברישום או הוצאת מעוקלים אשר לא צלח מאחר שלא היו מעוקלים שניתן לנוציא או שכתובת הסרבן לא הייתה נכונה – 100 שקלים חדשים;
(7) מכירת מיטלטלין במכירה פומבית – 10% מהסכום שיתקבל ממכירת המיטלטלין;
(8) מכירת מקרקעין באמצעות כונס נכסים – סכומים ושיעוריהם שאינם עולים על אלו המקובלים בהליכים לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-19672, בשינויים המחוייבים.
(ב) בנוסף להוצאות האמורות בסעיף קטן (א) לעיל, יחולו על הסרבן ההוצאות המפורטות להלן, ששולמו לצד ג' שסייע לביצוע אמצעי האכיפה ושאושרו בידי הממונה על הגביה, ובלבד שנדרשו באופן סביר לנקיטת אמצעי אכיפה שסכומיהן אינם עולים על הסכומים הנקובים לצדן:
(1) תפיסת רכב – 500 שקלים חדשים ;
(2) הוצאות גרירת רכב –
(א) שמשקלו עד 3,5000 ק"ג למחסן הנמצא במרחק –
(1) עד 120 ק"מ ממקום הגרירה- 500 שקלים חדשים;
(2) העולה על 120 ק"מ ממקום הגרירה – 750 שקלים חדשים.
(ב) שמשקלו מעל 3,500 ק"ג למחסן הנמצא במרחק –
(1) עד 120 ק"מ ממקום הגרירה – 750 שקלים חדשים;
(2) העולה על 120 ק"מ ממקום הגרירה – 1,000 שקלים חדשים.
(2) פריצת דלת והחלפת מנעול רגיל – 200 שקלים חדשים;
(3) פריצת דלת והחלפת מנעול מיוחד – 600 שקלים חדשים;
(4) השתתפות עובד או ליווי משטרתי בעת ביצוע העיקול – 75 שקלים חדשים;
(5) הוצאות אחסנה של מעוקלים שנתפסו –
(א) מיטלטלין – 150 שקלים חדשים לחודש אחסון למ"ק או חלק ממנו;
(ב) כלי רכב –
(1) 500 שקלים חדשים לחודש עבור כלי רכב שמשקלו עד 3,500 ק"ג או באופן יחסי לכל יום;
(2) 700 שקלים חדשים לחודש עבור כלי רכב שמשקלו עולה על 3,500 ק"ג או באופן יחסי לכל יום.
(6) הוצאות פרסום בעיתון על קיומה של מכירה פומבית – 1,000 שקלים חדשים.
(ג) הוכח להנחת דעתו של הממונה על הגביה, כי ננקטו אמצעי אכיפה בטעות, יוחזרו למי שננקטו כנגדו האמצעים כאמור ההוצאות שנשא בהן בשל נקיטת הליכים אלה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
(ד) הסכומים הנקובים בסעיף זה יעודכנו כאמור להלן:
(1) בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד היסודי;
(2) סכום שעודכן לפי סעיף זה, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה;
(3) בסעיף קטן זה –
"המדד החדש" – המדד שפורסם לפני יום השינוי;
"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתו של סעיף זה;
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ה) בבחינת סבירות אמצעי האכיפה שננקטו על פי חוק זה, יילקח בחשבון, בין היתר, היחס שבין גובה החוב לגובה ההוצאות שננקטו.
(ו) שר האוצר, באישור ועדה משותפת של וועדת חוקה וועדת כספים, רשאי לעדכן מעת לעת את הסכומים והתעריפים שבסעיף זה."
תחילה
2.
תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו.
דברי הסבר
הצעת חוק זו, נועדה להביא להגבלת סכום ההוצאות המוטלות על האזרח בעת גביית חוב. פקודת המיסים באה להסדיר את נושא הגביה במגזר הציבורי ולסייע בידי רשויות החוק לאכוף ולגבות את המיסים ואת הסכומים המגיעים להם ביעילות ובמהירות. הפקודה מעניקה לרשויות יכולות גביה מוגברות שמעניקות להן יתרונות מובנים, ביחס לחייבים וביחס לגובים אחרים ממערכת המשפט האזרחית, שנעזרים לצורך כך בפקודת ההוצאה לפועל.
דא עקא, שחלק מהרשויות עושות שימוש בלתי סביר ובלתי מידתי בהוראות הפקודה, באופן שמגדיל את הכנסתן מגביית הוצאות בלתי סבירות ובלתי מחוייבות המציאות מהחייבים, שבדרך כלל חסרים את הידע והיכולת להתגונן מכך כראוי.
אנחנו נתקלים ברשויות מקומיות, שמאצילות את סמכותן לגבות כספים, לידי משרדי עורכי דין פרטיים, שהאינטרס שלהם הוא להגדיל את ההוצאות בכל תיק גבייה, מאחר שזהו הנתח שמגדיל את הכנסותיהם ואת רווחיהם.
כך חוב של 100 ₪ מתחילת השנה, עשוי להפוך לחוב של 1,300 ₪ עד לסוף השנה, לעיתים אף מבלי שהחייב ידע על כך, עד שננקטים כלפיו הליכי גביה שמחייבים הודעה. מיותר לציין, כי יש בהתנהגות זו טעם לפגם, ואין בהן דבר, מלבד רצון הרשויות להתעשר שלא כדין על חשבון החלשים.
הצעת חוק זו, באה לתקן את העיוות ולהגביל את הוצאות הגביה שננקטות במסגרת הפקודה לסכומים המפורטים לעיל. ראוי שיהיה יחס סביר, בין גובה החוב לבין הוצאות הגביה המוטלות בגינו.
ראוי לציין, כי ניסיון דומה להצעת חוק זו, נעשה לפני מספר שנים באמצעות תקנות שביקש להתקין שר האוצר, אולם עד ליום זה טרם נכנסו התקנות לפועל, ויש צורך לקבוע את העיקרון בחקיקה ראשית ולאפשר שינויים מעת לעת, של הסכומים, על ידי שר האוצר.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט' בכסלו התשס"ח – 19.11.07