קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – פרסום החלטות), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3329/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים להצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – פרסום החלטות), התשס"ח–2008. ינמק חבר הכנסת דב חנין. גם בחוק זה תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, אדוני. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אדוני השר, יש לי הזכות להביא בפניכם את הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – פרסום החלטות), התשס"ח–2008. אנחנו מקבלים תשובה והצבעה במועד אחר. את הצעת החוק אני יוזם עם חבר הכנסת משה כחלון. הצעת החוק קובעת שהחלטות מינהל מקרקעי ישראל תצטרכנה להתפרסם ברשויות ובאתר האינטרנט של המינהל, למעט מידע שאין חובה למוסרו לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע. החוק מתייחס להחלטות של מועצת מינהל מקרקעי ישראל, של הנהלת מינהל מקרקעי ישראל ושל ועדות המינהל השונות. היום נמצאות כמעט כל ההחלטות של מינהל מקרקעי ישראל רחוק מעיני הציבור. המצב הזה הוא בעייתי ביותר. כשאנחנו מדברים על קרקעות המדינה, על קרקעות הציבור, אנחנו מדברים על נכס ממדרגה ראשונה. אברהם רביץ (יהדות התורה): למה צריך חוק? דב חנין (חד"ש): חבר הכנסת רביץ, אתה צודק. כנראה לפעמים צריך חוקים, כדי שייעשו דברים שצריכים להיעשות. מינהל מקרקעי ישראל הוא מי שמנהל בשמנו את הקרקעות של כולנו והוא צריך לעשות את זה בשקיפות, חשוף לציבור, נתון לביקורת של הציבור ולהתייחסות של הציבור. אם חוק כזה היה היום בתוקף, היו נמנעות שערוריות כמו מה שקרה בכפר-שלם, או מה שקרה בחוף פלמחים ועוד רבות נוספות. לכן החוק הזה הוא חוק מאוד חיוני, גם מהבחינה החברתית וגם מהבחינה הסביבתית. וכפי שאמר חבר הכנסת רביץ, מצער שעד היום הנורמה הבסיסית הזאת לא אומצה בפועל על-ידי המינהל בהתנהלותו כלפי הציבור. עמיתי חברי הכנסת, בבדיקה של האגודה לצדק חלוקתי התברר, למשל, שמתוך למעלה מ-2,100 החלטות של הנהלת מינהל מקרקעי ישראל, מפורסמות באתר האינטרנט של המינהל רק 62 החלטות. 62 מתוך 2,100. בין ההחלטות שלא זכו לפרסום ניתן למצוא הרבה מאוד החלטות בעלות השלכות מרחיקות לכת במישורים החברתיים והסביבתיים בישראל, למשל כל ההחלטות שהתקבלו בעבר שנוגעות להטבות לתושבי קו העימות, לחסרי דיור, לנכים. עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לתת לכם כמה דוגמאות להחלטות שהתקבלו ולא מפורסמות היום. למשל, החלטה בעניין נוהל טיפול במחצבה, נוהל שקובע את תהליך מתן ההרשאה להפעלת מחצבה; החלטה שעוסקת בהשכרת קרקע לתעסוקה במסגרת הרשאה זמנית לא פורסמה; לעתים מדובר על החלטות שנוגעות למגזרים מסוימים בחברה, כאשר אי-פרסום ההחלטות פוגע בזכויות של אותו ציבור או אותו מגזר. אפילו החלטות שנוגעות למגזרים שלמים בחברה לא זוכות לפרסום. אתן דוגמה: החלטת הנהלת מקרקעי ישראל, שעוסקת באופן הבנייה, הקליטה ואכלוס הדירות בקיבוצים, לא פורסמה. החלטת הנהלה העוסקת בחריגות מהחלטת המועצה 1032, הקצאה לבני מקום, הרשמה והגרלה, לא פורסמה. זאת החלטה שמתייחסת ליישובי קו העימות, לנכים, לחסרי דיור, ליישובים ערביים. סוכם בה לאפשר לחלק מהקבוצות הללו הקלות או הטבות מסוימות. לחלק אחר לא אושרו ההקלות וההטבות האלה. לעתים מדובר בהחלטות שמקנות זכויות או הטבות במקרקעי הציבור לבעלי הון. כאשר החלטות כאלה לא זוכות לפרסום, עולה חשש באשר לטיבן ויכול לעלות גם חשש ביחס למניעים שעומדים מאחוריהן. עמיתי חברי הכנסת, אתן דוגמה כדי להיות מאוד מוחשי. ההחלטה בנושא מתחם "איקאה", למשל, לא פורסמה באתר האינטרנט של המינהל. ההחלטה בנושא "יכין חק"ל", בית-אריזה תל-מונד, שעוסקת בהסדר פשרה שיחיל מתן פטור מתשלום דמי שימוש ראויים לתקופה שממועד ביטול החכירה ועד ליום חכירת ההסכם החדש - גם ההחלטה הזאת לא פורסמה באתר האינטרנט. היום, הדרך שאנחנו צריכים לעבור כדי להשיג את ההחלטות האלה כרוכה בקושי רב, בזמן ניכר ובעלות כספית גבוהה. אני קיבלתי מהאגודה לצדק חלוקתי מסמך שבו הם מתארים את הניסיונות שלהם להשיג החלטות הנהלה שהתקבלו במחצית השנייה של שנת 2005. מהיום שבו הוצגה הבקשה לקבל את ההחלטות ועד ליום שבו הם קיבלו אותן בפועל, עברה למעלה משנה וחצי; זמן רב שכלל בקשות רבות לממונה על חוק חופש המידע. היתה גם פנייה משותפת עם התנועה לחופש המידע. היתה פגישה עם יושב-ראש מועצת מקרקעי ישראל, דאז, השר מאיר שטרית, היום שר הפנים. זה מצב לא נכון. אנחנו צריכים לייצר מצב הפוך, מצב שבו דרך השגרה היא פרסום של החלטות מוסדות מינהל מקרקעי ישראל בשקיפות, כך שהציבור ידע להתייחס, ידע להעיר, ידע להגיב, ידע לקיים דיון מושכל בכל הנושאים שהמינהל עוסק בהם. במצב הנוכחי גם סדרי-היום של ישיבות ההנהלה של המינהל אינם מתפרסמים, וכדי בכל זאת לקבל את ההחלטות האלה צריך לבקש קודם כול, לפנות בבקשה אל הממונה על חוק חופש המידע במינהל מקרקעי ישראל לשלוח את סדרי-היום ואחר כך לשלוח את ההחלטות עצמן. אכן מדובר פה בעבודה עצומה לכל הנוגעים בדבר. אנחנו מדברים על מאות שקלים שצריך לשלם כדי לקבל החלטות הנהלה וועדות, שבעצם זכותו של הציבור להיחשף אליהן. בסופו של דבר, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על ניהול הרכוש המשותף של כולנו. הצעת החוק הזאת עולה בקנה אחד עם חוק חופש המידע וכפופה לסייגים הקבועים בחוק חופש המידע, כך שלכאורה אין שום מניעה לאמץ אותה. עמיתי חברי הכנסת, אני סבור שמדובר כאן בתיקון הכרחי בחוק שיש בו כדי להיטיב עם הציבור בכללותו, תיקון שיתרום במישרין ליותר שקיפות במינהל מקרקעי ישראל ובעצם להפיכת המשטר והחברה בישראל לדמוקרטיים ופתוחים יותר. טרם שהתחלנו בדיון ניהלתי בנושא הזה שיחה עם שר הבינוי והשיכון שיושב אתנו כאן, ושמחתי לראות שהשר בהחלט ער לסוגיות האלה, ובכוונתו להוביל דיון במועצת מינהל מקרקעי ישראל כדי לאמץ הסדרים בכיוון הזה. אני מאוד מברך על גישתו של השר, ואני חושב שזאת גישה מאוד ראויה ונכונה. זו בשורה לציבור הישראלי, ואני בהחלט מוכן, נוכח העמדה הזאת של השר, להמתין עם תשובת הממשלה, עם התשובה הפורמלית של הממשלה, ולדחות את תשובת הממשלה ואת ההצבעה שלנו למועד אחר. תודה, אדוני. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת דב חנין. תשובה והצבעה במועד אחר.