קטע מדברי הכנסת

DOC 6,045 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 52), התשס"ח–2008 [מס' מ/341; "דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מזמין שוב את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, הפעם כדי להציג את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 52), התשס"ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מבקש להודות גם לעורכת-הדין תמי סלע, שמלווה אותנו בחוקים ממוקדים כמו זה, שגם היה מורכב דיו. אנחנו בתיקון מס' 52 להצעת חוק בתי-המשפט, הצעת חוק ממשלתית שהיא חלק ממערכה נאה שמקדם שר המשפטים כדי להקטין את העומס בבתי-המשפט. להצעה שלפנינו ארבעה ראשים; הראשון, ערעורים בבית-המשפט המחוזי בדן יחיד במקום במותב. כיום, ככלל, בית-המשפט המחוזי דן בהרכב של שלושה בערעורים על פסקי-דין של בית-משפט שלום. כאן אנו מבקשים להציע כי בעניינים אזרחיים יידונו ערעורים על פסקי-דין של בתי-משפט שלום בדן יחיד – בתביעות שסכומן או ששווי נושאן אינו גדול מ-300,000 שקלים. אלה יידונו בפני דן יחיד, למעט תביעות בענייני נזקי גוף, בענייני משפחה ובדבר חזקה ושימוש במקרקעין. כמו כן מוצע כי ערעורים על החלטות אחרות ועל פסקי-דין של בתי-דין מינהליים יידונו גם הם בפני דן יחיד, ולא בפני שלושה, כפי שנעשה היום. לפי מה שנמסר לוועדה, הדבר יביא לחיסכון בתקני שופטים – יש האומרים אפילו עשרה תקנים ייחסכו בבית-משפט מחוזי. לפני הוועדה הובאה הצעה, שהכנסת הצביעה עליה בקריאה ראשונה, להעביר לדן יחיד ערעורים בתביעות עד 100,000 שקלים, ובכל השאר לדון במותב של שניים. אני מבקש לומר על כך מלה, משום שהוועדה התלבטה; כאן מדובר גם בתיקון חוק-יסוד, והוועדה לא נטתה לעשות זאת, לא נטתה לכיוון של שינוי האיזון וההסדרים בבתי-המשפט ככלל, וחשבה שאם צריך התייעצות, כדאי שההתייעצות תהיה בשלושה. הוועדה פתרה את הבעיה בהעלאת הסכום של ערעורים שיידונו בפני דן יחיד ל-300,000 ש"ח. הנושא השני בהצעת החוק הוא ערעור על החלטה אחרת; כאן מוצע לשנות את ההסדר הקיים בכל הקשור לערעורים על החלטות אחרות של בית-המשפט. כיום אפשר להגיש בקשת רשות ערעור על כל החלטה אחרת, כלומר כל החלטת ביניים ששופט מחליט במסגרת תיק, ויש עשרות רבות כאלו. מוצע לקבוע מבחן כללי שיבנה את שיקול דעתו של בית-המשפט אימתי ליתן רשות ערעור במקרים כאלה, ולפיו בית-המשפט ייתן רשות ערעור כאמור – בסוגריים רק אומר: פעם יעמוד ההיסטוריון של בית-המשפט, אדוני השר, ויגיד שבהרבה דברים הכנסת הזאת נטתה להבנות את שיקול דעתם של השופטים, לא בסוגיה זו בלבד – רק אם שוכנע כי אם לא יתאפשר ערעור מיידי על ההחלטה, יהיה בכך כדי לגרום נזק ממשי לצדדים או להשפיע באופן ממשי על זכויותיהם, או שעלול להתנהל תהליך מיותר בדרך שגויה. לצד ההצעה הזאת אנו מבקשים להסמיך את שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט, לקבוע רשימת החלטות שעליהן לא יהיה אפשר להגיש בקשת רשות ערעור כלל. הוועדה השתכנעה שדרך זו עדיפה על יצירת רשימה חיובית של מקרים שרק עליהם יהיה אפשר לערער ברשות, כי תמיד יש סכנה שתישמטנה החלטות שראוי לאפשר לפחות ערעור עליהן ברשות, והמבחן הכללי יאפשר לבית-המשפט גם שלא לתת רשות במקרים שאין לכך הצדקה. הנקודה השלישית היא ערעורים על פסקי-דין של בתי-דין למשמעת. אנחנו מציעים כי ערעורים על פסקי-דין של בתי-דין למשמעת של עובדי המדינה ושל עובדי הרשויות המקומיות יידונו בפני בית-משפט מחוזי, ולא בפני בית-המשפט העליון כמו שנעשה היום. אני מזכיר נקודה רביעית – שהיא לא בחוק; לצד ההסדרים הללו כבר אישרנו צו של שר המשפטים, שלפיו תוגדל סמכותו של בית-המשפט לתביעות קטנות – מתביעות עד 17,800 שקלים לתביעות עד 30,000 שקלים. הדבר יאפשר להרחיב את השימוש בכלי יעיל ומהיר זה, אך באופן מידתי, שלא יפגע מדי בזכויות הצדדים; בעיקר הנתבעים. אני מבקש לומר, ככלל, שצדק הוא לא דבר שנגרר ולא נמשך ולא תלוי אך ורק בהרכב ובמותב רחב. צדק קשור גם למרחב הזמן שבין התביעה ובין ההכרעה. אנחנו יודעים את זה גם בתחום הענישה, וזה נכון על אחת כמה וכמה בתחום ההתדיינות. היום אנחנו רואים את שלושת הסעיפים שלפניכם, ולאחר מכן את הצו שאושר ליד הצעת החוק במהלך הדיון, ועוד יגיעו כהנה וכהנה עניינים של ייעול המערכת שלנו. אני מקווה שהאזרחים ירגישו בשינוי בתוך זמן קצר. אין הסתייגויות, אדוני. אני מבקש מאוד מכל חברי הכנסת להצביע בעד ההצעות הראויות האלה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת מנחם בן-ששון. חברי הכנסת, כעיקרון יש. אבל אפשר לומר שכבר היו הסתייגויות לחוק, כי לסעיף 11 יש הסתייגות של חברי הכנסת זהבה גלאון, חיים אורון, יוסי ביילין, רן כהן ואבשלום וילן. אבל אף אחד מהקבוצה הנכבדת הזאת לא נמצא אתנו. לכן, אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים, בקריאה שנייה, על הצעת חוק בתי-משפט (תיקון מס' 52), התשס"ח–2008, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 38 בעד סעיפים 1–11 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–11 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק אושר בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 39 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 52), התשס"ח–2008, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת חוק בתי-משפט (תיקון מס' 52), התשס"ח–2008, אושרה כנדרש בשלוש קריאות. אני מזמין את שר המשפטים, פרופסור דניאל פרידמן, לסכם ולהודות. בבקשה, אדוני. שר המשפטים דניאל פרידמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מודה ומוקיר את הכנסת על קבלת החוק הזה, שהוא אולי חוק צנוע בהיקפו אבל חשוב מאוד מבחינת משמעותו. אני מקווה שתהיה לו משמעות רבה בכל הנוגע לתפקודם של בתי-המשפט ולהגברת יעילותם. יש בו הקלה מסוימת – לא גדולה מאוד – על בית-המשפט העליון, אבל הקלה מאוד מאוד משמעותית על בתי-המשפט המחוזיים. אני משוכנע שהדבר יבוא לידי ביטוי בתפקודם של בתי-משפט אלה ושיעילותם תגדל במידה ניכרת. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שטרחו ונשארו עד שעה כל כך מאוחרת והצביעו בעד החוק. אני רוצה גם להודות לחברי הכנסת שהגישו את הסתייגויותיהם, הגברת זהבה גלאון, חיים אורון, יוסי ביילין, רן כהן, ואבשלום וילן, על שלא נשארו וחסכו לנו את ההצבעה על ההסתייגויות. גם זו עזרה גדולה. כעת, בכל הנוגע להכנת החוק – אני רוצה להודות מאוד ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון. אני חושב שהוא עשה עבודה יוצאת מהכלל. הצעת החוק כפי שהיא הוגשה על-ידינו, זאת אומרת על-ידי משרד המשפטים, עברה שינויים – שינויים משמעותיים – לאחר דיון. אני משוכנע שהשינויים הם כולם לטובה. אחד הדברים גם הוצא מהחוק, הופרד, והוא יידון בנפרד. אני מקווה שגם הוא יגיע לסיום טוב ומשביע רצון. אני רוצה גם להודות לגברת סיגל קוגוט, שליוותה את החוק הזה ותרמה רבות לדיונים ולשאלות הכרוכות בו. שוב, תודה לכולכם וערב טוב. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר פרידמן.