קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק אגרה עבור רשות השידור (שינוי שיעורי הפחתת האגרה) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשס"ח-2008 [מס' כ/192; "דברי הכנסת", חוב' י"ב, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק אגרה עבור רשות השידור (שינוי שיעורי הפחתת האגרה) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשס"ח-2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן, להציג את הצעת החוק. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, תודה, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לפני הכנסת את הצעת חוק אגרה עבור רשות השידור (שינוי שיעורי הפחתת האגרה), התשס"ח-2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק נועדה להקפיא את הפחתת תשלומי האגרה לרשות השידור בשנת 2008, כדי לעזור לרשות השידור להמשיך להתקיים ולעמוד ברפורמה הארגונית המתוכננת בשורותיה. בשנת 2003 תוקן חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, בסעיף 30 לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (להלן: חוק תוכנית ההבראה), כך שסכום האגרה בעבור החזקת מקלט טלוויזיה הופחת בשיעור 10% בשנת 2004, בשיעור 11% בשנת 2005, בשיעור 12% בשנת 2006 ובשיעור 5% משנת 2007 ואילך. עקב כך, פחתה האגרה מ-515 ש"ח בשנת 2003 ל-350 ש"ח בשנת 2007. למי שלא זוכר, זה נעשה ביוזמתו של שר האוצר דאז, בנימין נתניהו. הוא שיזם את ההפחתה של האגרה מ-515 ש"ח ל-350 ש"ח בשנה. הוא לא ייקר את הלחם האחיד, אלא הפחית את סכום אגרת רשות השידור, אדוני יו"ר סיעת ש"ס. בסעיף 31 של חוק תוכנית ההבראה תוקנה גם פקודת התעבורה לעניין תוספת לאגרה בעבור רשות השידור המשולמת כחלק מאגרת הרשיון לרכב מנועי, ונקבעה בו הפחתה מקבילה של התוספת האמורה. לפיכך, אגרה זו פחתה מ-131 ש"ח בשנת 2003 ל-108 ש"ח בשנת 2007. מובן שבאחוזים ההפחתה משמעותית יותר, ובבקשה הביאו בחשבון שגם המדד עלה בשנים האלה. כאמור, ההפחתה באגרות האמורות, בשיעור של 5%, היתה אמורה להימשך גם בשנת 2008. בהקשר זה ראוי לציין, כי לפי מחקר שהוזמן על-ידי ועדת הכלכלה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, גובה האגרה הנוכחי בישראל, 350 שקלים בשנה, הינו הנמוך ביותר לעומת האגרות של 13 מדינות מערביות שנבחנו, ביניהן גרמניה, צרפת, אירלנד, בריטניה, צ'כיה, יפן ואחרות, זאת לאחר ניכוי ההבדלים הקיימים ברמות המחירים ובכוח הקנייה בין המדינות השונות. תיקוני החקיקה, שעיגנו את ההפחתות באגרות בעבור רשות השידור, נועדו להביא לייעול הרשות, ואין לי ספק שגם אם לא זכינו, לצערי, לראות בשנים שעברו התייעלות מספקת ברשות, הם היו יותר ממוצדקים. עם זאת, אין ספק שהפחתות אלה, שצמצמו משמעותית את הכנסות רשות השידור, העמיקו את הגירעונות הגבוהים של הרשות והקשו על רשות השידור למלא את תפקידיה, המוטלים עליה על-פי חוק רשות השידור. עתה נראה כי המצב הכלכלי הנוכחי של רשות השידור, בשילוב עם המשך ההפחתה, עלול להביא לקריסה מוחלטת של רשות השידור בטווח המיידי ולסגירתו של השידור הציבורי, וכמובן, כתוצאה עקיפה גם לשליחתם של אלפי עובדים אל מעגל האבטלה. רונית תירוש (קדימה): - - - גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): כל השאלות האלו, המוצדקות, חברת הכנסת תירוש, נשאלות ויישאלו במסגרת הדיונים שיתקיימו בשבועות הקרובים בחוק רשות השידור החדש וברפורמה הנדרשת ובמבנה הניהולי החדש וקבלת ההחלטות והתקציב והתקציב לשעה והשכר – כל השאלות האלה טובות וחשובות, ואני מבטיח לך שנשאל אותן ונקבל תשובות. חברי חברי הכנסת, נוכח חשיבות קיומו של השידור הציבורי, וייחודו לעומת השידור המסחרי, ובהתחשב בכך שבימים אלה ממש מבוצעים מהלכים שונים שמטרתם להביא להבראתה של רשות השידור, מוצע בהצעת חוק זו להקפיא, אך ורק כהוראת שעה, את ההפחתה של האגרות בשנת 2008 ולהמשיך בהפחתות משנת 2009 ואילך. בעת הכנת הצעת חוק זו לקריאה הראשונה קיבלה הוועדה את הצעתי וקבעה כי ההפחתה בשנת 2009 תהיה בגובה של 8% במקום 5%. זאת כפיצוי לציבור על הקפאת ההפחתה לשנת 2008, שנעשית אך ורק כדי להציל את רשות השידור ואת השידור הציבורי מהקריסה הכלכלית שכל אנשי המקצוע צופים לה בטווח המיידי. עם זאת, השר הממונה על רשות השידור, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיה רשאי לקבוע, בצו, כי שיעור ההפחתה בשנת 2009 יעמוד שוב על 5%. הוראה זו מטרתה להוציא מבית זה מסר ברור, שלפיו אנו נעמוד על המשמר ולא נאפשר הזרמת כסף נוסף לרשות השידור – אני חוזר, לא נאפשר הזרמת כסף נוסף לרשות השידור – אלא אם כן הכנסת תיווכח שאכן מבוצעים צעדים אמיתיים ורציניים, גם אם כואבים לכולנו, להבראת הרשות, שוב, מתוך ראיית חשיבותו של השידור הציבורי וחשיבות המשך קיומה של רשות השידור לטובת אזרחי המדינה ולטובת הערכים שכולנו רוצים להנחיל לאזרחי המדינה ולדור הבא של מדינת ישראל. אבקש מחברי הכנסת לקבל את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. להצעת החוק הסתייגויות. אני מזמין את חבר הכנסת חיים אורון לנמק את הסתייגותו. חיים אורון (מרצ): מוותר. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת איתן כבל - אינו נוכח. אם כך, אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים על החוק בקריאה שנייה. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 3-1 – 16 נגד – 6 נמנעים – אין סעיפים 3-1 נתקבלו. היו"ר יצחק זיו: בעד – 16, נגד – 6, אין נמנעים. ההצעה אושרה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 19 נגד – 4 נמנעים – אין חוק אגרה עבור רשות השידור (שינוי שיעורי הפחתת האגרה) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשס"ח–2008, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: 19 בעד, ארבעה נגד, אין נמנעים. החוק אושר בקריאה שלישית. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. חיים אורון (מרצ): אני רוצה להודות לחברי הכנסת שחברו להגשת החוק: זבולון אורלב, דב חנין, שלי יחימוביץ ואיתן כבל. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה – אף-על-פי שיכול להיות שהוא לא אוהב את התודה הזאת – חבר הכנסת גלעד ארדן, על כך שקידם את החוק בקצב שיאפשר לרשות לממש את האגרה בנזק מינימלי מייד בראשית השנה. ובעיקר אני רוצה לומר לחברי הכנסת שזה צעד ראשון, ואני לא בטוח שהגדול והקשה מצעדים שאם הכנסת לא תהיה שותפה להם בחודשים הקרובים, גם בצד חקיקת החוק, שהעבודה עליו למיטב הבנתי תתחיל מחר, וגם בוועדה וגם בגיבוי למשא-ומתן שמתנהל עכשיו בין ציבור העובדים של הרשות למשרד האוצר ולהנהלת רשות השידור כך שהרפורמה תצא אל הפועל; אם לא נלך במקביל לכל הנושאים הללו, הסכנה שיושב-ראש הוועדה תיאר אותה היא מוחשית מאוד, ואז עלול להיווצר מצב שהסעיפים שמופיעים בחוק שקיבלנו עכשיו, של הפחתה גדולה יותר, יהפכו למיותרים. אני מקווה מאוד שמה שיובא לכאן במסגרת חוק רשות השידור יהיה אגרה סבירה ברמה סבירה לאורך שנים. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה לחבר הכנסת חיים אורון.