הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
זאב אלקין
יולי יואל אדלשטיין
אברהם מיכאלי
ראובן ריבלין
פ/3415/17
הצעת חוק זכויות תלמידים עולים, התשס"ח–2008
מטרה
1.
מטרת חוק זה היא לעגן בחקיקה זכויות של תלמידים עולים ואת חובתה של המדינה לממש זכויות אלו על מנת להבטיח את השתלבותם במערכת החינוך, להבטיח שוויון הזדמנויות לתלמידים העולים, לאפשר להם לשמור ולפתח את זהותם ולמנוע נשירה של תלמידים עולים ממערכת החינוך.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"הורה עולה" – מי שאחד מילדיו הוא תלמיד עולה;
"מוסד חינוך" – מוסד חינוך מוכר כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–19491;
"עולה" – מי שקיבל אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י–19502, או מי שרכש אזרחות מכוח שבות לפי סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב–19523, ושטרם חלפו 25 שנים מיום כניסתו לישראל;
"תלמיד עולה" – עולה, או ילד ששני הוריו עולים, הלומד במוסד חינוך;
"תלמיד עולה חדש" – תלמיד עולה שטרם חלפו ארבע שנים מכניסתו לישראל;
"השר" – שר החינוך.
איסור הפליה
3.
לא יפלה מוסד חינוך בין תלמידיו בקבלה ללימודים ובכל דבר ועניין, מחמת ארץ מוצאם.
זהותו של תלמיד עולה ושפת אמו
4.
(א) מוסד חינוך יכבד את זהותו של תלמיד עולה כעולה, לרבות בענין מוצאו, שפת אמו, שמו ומנהגיו.
(ב) לא יפגע מוסד חינוך בזהותו של תלמיד עולה, כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, יקבע כללים לשמירת זהותו של תלמיד עולה לרבות בדבר שיעורים ופעילויות שינתנו בשפת אמו של התלמיד העולה.
(ד) במוסד חינוך שבו לפחות 15 תלמידים עולים ממדינת מוצא אחת או ששפת אמם זהה, בשכבת גיל אחת, תינתן אפשרות ללמוד ולהבחן בבחינת בגרות במקצוע שפת ארץ המוצא האמורה.
סל הורה עולה
5.
(א) מוסד חינוך המוסר מידע להורי התלמידים במוסד החינוך, יעביר, לפי דרישת הורה עולה, את המידע האמור בשפת ארץ המוצא של ההורה העולה.
(ב) הורה עולה זכאי לסל הורה עולה בשפת ארץ מוצאו; בסעיף זה, "סל הורה עולה" – מידע וחומרי הדרכה בדבר מערכת החינוך וזכויות וחובות התלמידים וההורים במערכת החינוך, כפי שיקבע השר ויעדכן מדי שנה.
לימודי השפה העברית
6.
תלמיד עולה ילמד, בנוסף לתוכנית הלימודים הרגילה, לימודי שפה עברית, במסגרת שעות הלימודים שלו במוסד החינוך, לפי תוכנית שיקבע השר אשר לא תפחת –
(1) מ-20 שעות שבועיות בחצי השנה הראשונה ללימודיו בישראל;
(2) מ-10 שעות שבועיות בחצי השנה השנייה ללימודיו בישראל;
(3) מ-4 שעות שבועיות בשנים השנייה עד הרביעית ללימודיו בישראל;
(4) משעתיים שבועיות בשנים החמישית עד העשירית ללימודיו בישראל.
תוכנית לחינוך יהודי-ישראלי
7.
(א) השר יקבע תוכנית העשרה, בנוסף על תוכנית הלימודים, לתלמידים עולים, העוסקת בהיסטוריה יהודית ומסורת ישראל, זהות יהודית וגישה רב-תרבותית.
(ב) השר יקבע תוכנית העשרה לעובדי חינוך בנושא חינוך לרב-תרבותיות.
התאמות בבחינות בגרות
8.
(א) תלמיד עולה זכאי להתאמות בבחינות הבגרות כפי שיקבע השר.
(ב) החלטה לעניין התאמות בבחינות הבגרות לתלמידים עולים שנתקבלה לפני כניסת חוק זה לתוקף, תעמוד בתוקפה.
קליטת תלמידים עולים
9.
(א) מוסד חינוך יספק לכל תלמיד עולה, בתחילת לימודיו במוסד החינוך, תכנית קליטה אישית.
(ב) צוות הקליטה יפגש עם הורי התלמידים העולים הלומדים במוסד החינוך שבו הוא פועל, ויעביר להם מידע על פעילויות הקליטה כאמור בסעיף זה.
(ג) מוסד החינוך יפעל למניעת הפסקת הלימודים של תלמידים עולים בהתחשב בתרבותם הייחודית, כפי שיקבע השר.
(ד) בסעיף זה –
"מורה מלווה" – מורה, שמינה צוות הקליטה לכל תלמיד עולה, שיהיה אחראי לקליטת התלמיד האמור במוסד החינוך;
"צוות הקליטה" – צוות שמינה מנהל מוסד החינוך, מקרב עובדי מוסד החינוך, שיהיה ממונה על ביצוע הוראות חוק זה במוסד החינוך; בפעולותיו האמורות יעבוד צוות הקליטה בשיתוף פעולה עם עובדי הרשות המקומית הממונים על עלייה וקליטה ועובדי המשרד לקליטת עלייה;
"תכנית קליטה אישית" – תכנית קליטה וסיוע לכל תלמיד עולה בתחילת לימודיו במוסד החינוך, שתותאם באופן אישי, לפי כללים שיקבע השר, לכל תלמיד עולה על ידי מחנך הכיתה שבה לומד התלמיד, המורה המלווה, צוות הקליטה ופסיכולוג, בהתייעצות עם הורי התלמיד.
שיעורי עזר לתלמיד עולה חדש
10.
(א) מוסד חינוך ייתן שיעורי עזר לתלמיד עולה חדש, בהתחשב במועד עלייתו לארץ, כפי שיקבע השר.
(ב) בתחילת כל שנת לימוד או בתחילת לימודיו במוסד חינוך, לפי הענין, יקבלו כל תלמיד עולה חדש והוריו, בשפת אמו, מידע על שיעורי העזר ועל זכאותו להם.
(ג) בסעיף זה –
"שיעורי עזר" – שעות לימוד, בנוסף לתוכנית הלימודים הרגילה, שיסייעו בשילוב תלמידים עולים חדשים בבית הספר בהתחשב בהשכלתם עד עלייתם, וכן בכישורי הלשון של התלמידים ושילובם החברתי במוסד החינוך, ויסייעו, במהלך הלימודים לבחינות הבגרות, בהכנת התלמידים לבחינות.
מפקחים
11.
(א) השר ימנה מפקחים לפיקוח על ביצוע הוראות חוק זה.
(ב) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה רשאי מפקח –
(1) לדרוש מכל מוסד חינוך ומכל אדם אחר הנוגע בדבר, להמציא לו כל מידע שבידיו הנוגע לחוק זה;
(2) לאחר מתן הודעה מוקדמת, להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מוסד חינוך ולקבל כל מידע מהנהלת המוסד ומכל אדם אחר הנוגע בדבר שבאותו מקום, ולבדוק את המסמכים הנוגעים ללומדים באותו מוסד חינוך, ולהעתיקם.
(ג) מפקח רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של מי שמסר לו מידע על פי סעיף זה.
(ד) מצא מפקח כי מתקיימת הפרה של הוראות חוק זה, יודיע לשר ולמנהל הכללי של משרד החינוך בתוספת המלצותיו לנקיטת אמצעים להפסקת ההפרה וכנגד המפרים.
(ה) במינוי המפקחים יינתן ביטוי הולם לייצוגם של מורים עולים.
עונשין
12.
העובר על הוראות סעיף 3, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–19774.
דין המדינה
13.
לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם.
פיצויים ללא הוכחת נזק
14.
הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.
ביצוע ותקנות
15.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
תחילה
16.
תחילתו של חוק זה * מיום פרסומו.
דברי הסבר
מדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה. במערכת החינוך נקלטים מדי שנה תלמידים עולים רבים. העדר עיגון חקיקתי של זכויות תלמידים עולים פוגע בהשתלבותם המוצלחת במערכת החינוך ובמיצוי הפוטנציאל הטמון בהם. הדבר מתבטא, בין היתר, בשיעורי נשירה גבוהים ובמעורבות גבוהה בהתנהגויות שיש בהן סיכון. קליטה הולמת נעשית מתוך גישה כוללנית המייחסת חשיבות לכל צורכי התלמיד העולה (רגשיים, חברתיים, לימודיים, בריאותיים, כלכליים, משפחתיים ותרבותיים). מטרת חוק זה להביא לראייה מערכתית של קליטה, המעמידה את התלמיד העולה במרכז, ושמה לעצמה למטרה לפתח את זהותו וכישוריו של התלמיד תוך שיתוף כל הגורמים הרלוונטיים.
בישראל לומדים כיום כ-350,000 ילדי עולים המהווים כ-12% מכלל התלמידים בישראל, אך מצבם שונה מאוד. מנתונים סטטיסטיים, כפי שהוצגו לוועדות בכנסת השבע עשרה עולה כי 46% מהנערים שעלו בחמש השנים האחרונות אינם מסיימים כיתה י"ב, 26% מהתלמידים העולים אינם נמצאים במסגרת חינוכית פורמאלית כל שהיא, 42% מכלל הנושרים בישראל הינם תלמידים עולים, כל תלמיד עולה שלישי הנמצא במערכת חינוך בישראל אינו מגיע ללימודים באופן סדיר, רק 24% משנתון של תלמידים עולים זכאים לתעודת בגרות. כמו כן, ילדי עולים מהווים שיעור של יותר משליש מהתיקים שנפתחים לנערים עבריינים במשטרה ולפי נתונים רשמיים ושל הארגונים החברתיים יותר מ-40% מילדי עולים נמצאים מתחת לקו העוני.
ההצעה הנוכחית מציעה לתקן את המצב הקיים בו יותר מ-350,000 ילדי עולים לא זוכים לשילוב הולם במערכת החינוך וזאת מפני שהצרכים שלהם אינם מעוגנים בחוק. החוק בא להגדיר את הצרכים של תלמידים עולים והורי תלמידים עולים ולהבטיח מענה שיוביל לשילוב שוויוני של תלמידים עולים ובני משפחותיהם במרקם החיים במדינה.
ההצעה גובשה בסיוע ארגון שתי"ל והאגודה הישראלית למען ילדים עולים ובשיתוף ארגוני עולים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר: עמותת טבקה, עמותת פורום הורים עולים, עמותת גשר חינוכי ועמותת 1+1 התאחדות נוער וצעירים עולים. ארגונים אלו עובדים בשטח ומכירים את המצוקות של התלמידים העולים.
הצעות חוק דומות הונחו על שולחן הכנסת השבע עשרה על ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאור, מרינה סולודקין וסילבן שלום (פ/2689/17) וחברי הכנסת אלכס מילר, יוסף שגל ורוברט אילטוב (פ/2688/17) ועברו קריאה טרומית בתמיכת הממשלה, אך ההצעה הנוכחית משלבת מספר הצעות שגובשו בשנה וחצי האחרונות ומסתמכת על הניסיון שנצבר בעבודת ועדת משנה לקליטת תלמידים עולים במערכת החינוך הישראלית.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ט באדר א' התשס"ח – 25.2.08