קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – פיצוי בשל עסק של חקלאות), התשס"ח–2008
[הצעת חוק פ/3398/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו עוברים להצעה הבאה: הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – פיצוי בשל עסק של חקלאות), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת אלקין, רותם, דותן, חרמש, טרטמן, כץ, לוי, מיכאלי, נוקד ואחרים. ינמק חבר הכנסת אלקין. הצעה זו קיבלה פטור מחובת הנחה. תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, חבר הכנסת זאב אלקין.
זאב אלקין (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אני גאה לעמוד כאן היום ולהציג לכנסת הצעת חוק לתיקון נוסף של הבעיות של מפוני גוש-קטיף, בדיוק יום אחרי שהכנסת אישרה סוף-סוף חוק ראשון שעוסק במפוני גוש-קטיף. כשנתיים וחצי מאז הפינוי וכשלוש שנים מאז חוק יישום תוכנית ההתנתקות ראתה הכנסת שהיא צריכה לבוא לעזרתה של הממשלה ולקבוע דברים מסוימים בחקיקה.
הנושא שאני מעלה כאן היום הוא בעיה ידועה, שהמתנו, חברי הכנסת, תקופה ארוכה מאוד לפתרונה על-ידי הממשלה, וכאשר נאלצנו להודות בכך שהמזור לא מגיע פנינו לדרך החקיקה.
בין מפוני גוש-קטיף וחבל-עזה היתה קבוצה גדולה מאוד של אנשים שהיו בעלי נחלות חקלאיות. לפי הסקירות השונות מדובר בכ-160 חקלאים שהיו חקלאים בפועל, ועוד מספר דומה, אולי אפילו קצת יותר, אנשים שהיו בעלי נחלות חקלאיות אבל לא עסקו בחקלאות בפועל בשנים הסמוכות לפינוי. קודם כול, נתון מספרי מאוד פשוט, רק כ-80 – ויש מי שאומר אף פחות מכך, כי לא כל מי שעוסק היום בחקלאות עסק בה בגוש-קטיף. אבל גם לפי הנתון הוורוד ביותר, שנתיים וחצי מיום הפינוי, פחות מחצי מאלה שהיו חקלאים בפועל חזרו לעסוק בחקלאות, וזה כשלעצמו אומר דורשני על הפתרון שהחוק הקיים, חוק יישום תוכנית ההתנתקות, מציע לחקלאים.
כשהתחלנו לעבוד על הצעת החוק בחרנו בדרך הפשוטה ביותר. התברר שיש מצבים שבהם הממשלה יכולה להיות לעזר למחוקק. לקחנו את המכתב שכתב שר החקלאות שלום שמחון לראש הממשלה ב-16 בספטמבר. כמו שאתם רואים, מאז עבר הרבה זמן והעסק עדיין שם, ולכן הלכנו לדרך החקיקה. במכתב הזה קובע שר החקלאות, ואני מצטט חלקים ממנו: נראה לי שאין מנוס מהכנסת תיקונים בפרק החקלאי בחוק, שיאפשרו מתן פתרונות הולמים לחקלאי ומפוני גוש-קטיף.
מי אם לא שר החקלאות הוא הרשות המוסמכת לקבוע אם הפתרונות הקיימים בחוק נתנו מענה או לא? והנה, שר החקלאות אומר במכתב לראש הממשלה: החוק הקיים לא נותן מענה הולם, ויש נקודות שהן נקודות בעייתיות. ולכן כשבנינו את הצעת החוק שלנו לקחנו את מכתבו של שר החקלאות ופירטנו אותו לסעיפים, בשיתוף פעולה עם ועד חקלאים מפונים מגוש-קטיף. כי למעשה השכיל שר החקלאות, עם הצוות המקצועי של משרדו, לעמוד בדיוק על כל אותן הנקודות העקרוניות שזועקות לשמים לגבי העוול שנעשה לאותם האנשים.
הסעיף הראשון והעיקרי הוא הפיצוי בגלל מרכיב הנחלה. אצטט לכם ציטוט קטן מדבריו של שר החקלאות: הפיצוי בשל רכיב הקרקע, הנחלה, היום הוא כ-110,000 דולר, כאשר להערכתנו סכום הפיצוי הראוי לסעיף הזה הוא בין 200,000 ל-250,000 דולר. כלומר, אומר שר החקלאות, לפי האומדן של הממשלה, משרד החקלאות, החקלאים בעלי נחלות קיבלו פיצוי שהוא פחות מ-50% ממה שהיו אמורים לקבל. לכאורה, כששר החקלאות אומר דברים כאלה, מצופה היה מהממשלה שהיא תפתור את הבעיה מייד. אבל המתנו, חיכינו, באנו בדברים. לצערי זה לא הסתייע, ולכן נאלצנו לקחת את המרכיב הזה ולהציע אותו כתיקון בחקיקה לחוק יישום תוכנית ההתנתקות.
אותו הדבר לגבי פיצוי בשל החממות. כותב שר החקלאות: הפיצוי בחוק עבור חממה מהדגם הנפוץ – 40,000 שקל לדונם. עלות הקמת דונם חממה מדגם זה היא 102,000 שקלים. שוב, איפה עוד 60,000 שקל לדונם חממה? נעלמו. עם הנתונים האלה, איך אנחנו יכולים אחר כך להיות מופתעים מכך שהחקלאים לא יכולים לחזור לעסקיהם? מאיפה בדיוק הם ימצאו את אותם 60,000 שקל לדונם שחסרים לפי האומדן של משרד החקלאות, בין מה שנתן להם החוק כפיצוי לבין עלות החממה?
נקודה שלישית, חשובה מאוד, אובדן עונות. הרי האנשים האלה לא חזרו לפעילות חקלאית. רובם, כמו שאתם רואים, יותר מחצי, עד עכשיו. אלה מהם שבכל זאת יצליחו לעמוד על הרגליים – מה יקרה עם אובדן העונות של כל השנים האלה? אובדן העונות נגרם במידה רבה באחריות הממשלה, כי כדי לחזור לפעילות החקלאית, החקלאים, מה לעשות, צריכים לקבל נחלות חלופיות. אי-אפשר לעסוק בחקלאות בלי קרקע. התברר שלהקציב את הנחלות זה תהליך שלוקח המון זמן, הרבה מעבר למה שהממשלה שיערה, וכך עברה עונה אחת ועברה עונה אחרת. גם מי שהיה מוכן לחזור ולהשקיע מכספו, מהפיצויים שהוא קיבל על הבית, כדי לממן בינתיים את המשך עסקו החקלאי – גם הוא היה צריך לחכות, ונגרמו לו נזקים כבדים מאוד בעונות האלה שעברו.
שלא לדבר על סיבה נוספת. הרי אישרנו כאן אתמול בקריאה שלישית הצעת חוק שעוסקת ביישוב המפונים מחדש, כי למדנו שהממשלה לא הספיקה ולא הצליחה לעמוד בהתחייבות שלה, שבתוך שנתיים כולם נכנסים לבתי קבע. עברו שנתיים וחצי, והדרך לבתי הקבע עוד רחוקה. היינו צריכים חוק מיוחד כדי שיקבע לממשלה את לוח הזמנים. איך יכול החקלאי לבחור איפה תהיה הקרקע שלו אם הוא עוד לא יודע איפה הוא יגור בכלל ועוד לא נגמרו כל ההסכמים עם המפונים לגבי יישובי קבע? אז גם זה גורם לאובדן עונות. שלא לדבר על האנשים שהיו חסרים להם סכומים קטנים כמו עוד 100,000 דולר ועוד 60,000 שקל על כל דונם של החממה כדי להשקיע בעסק החקלאי.
אז כמובן, לדעתנו, האנשים חייבים לקבל פיצוי בשל אובדן עונות. ושוב, כאמור, כפי שכבר ציינתי, אנחנו כאן הולכים לאורו של שר החקלאות, שהוא זה שציין שמדובר כאן בפיצוי לא הולם לחקלאים.
נקודה נוספת - סוגיית הפרישה, פרישה מוקדמת לגמלאות למי שלא מסוגל לחזור לעסקיו החקלאיים. חוק יישום תוכנית ההתנתקות קבע שהשכירים זכאים לפרישה מוקדמת מגיל מסוים, בתנאים מסוימים. אבל החקלאים הם מחוץ למשחק הזה, ולכן גם בעניין הזה הם יצאו קירחים מכאן ומכאן.
אפשר למנות נקודות נוספות, כולן היו ידועות, כולן הובאו לשולחן הממשלה עוד לפני שנה, כשקבוצה של חברי כנסת ניהלה את הדיון, ומי שייצג אותם מול הממשלה היו אביגדור יצחקי ואורי אריאל, והם הציגו את הדברים בפני הממשלה. אמרה אז הממשלה: נשים נושא זה בצד, נגיע לסיכום בנושאים אחרים, בתוך חודש וחצי נפתור את בעיית החקלאים – זאת היתה לשון הסיכום במאי. עברו חודש, חודש וחצי, חודשיים, שלושה חודשים – נפתרה בעיית החקלאים. קבעה הממשלה: לא מגיע להם שום פיצוי נוסף מעבר למה שקבעו בחוק יישום תוכנית ההתנתקות. נקודה. שם היו הדברים בקיץ 2007, שם היו הדברים בסתיו 2007, כשהוציא שר החקלאות מכתב לראש הממשלה, וקיבל תשובה ממנכ"ל משרד ראש הממשלה שעדיין הממשלה עומדת בדעתה שהפיצוי הוא מספיק ועמדתו של שר החקלאות היא לא נכונה ולא מקצועית – אני מקווה שזה מקרה נדיר ששר מקבל נזיפה בתחום עיסוקו – ולכן לא נשארה לנו, לחברי הכנסת דרך, אלא לפנות לדרך החקיקה.
התארגנו יחד, קבוצה גדולה של חברי הכנסת, כפי שציין כאן היושב-ראש, מרוב סיעות הבית – יש כאן בין היוזמים חברי כנסת מקדימה, מישראל ביתנו, מהליכוד, מהאיחוד הלאומי - מפד"ל, מש"ס וממפלגת העבודה – על כל רוחב סיעות הבית. 71 חברי הכנסת הצטרפו להצעת החוק הזאת, כמעט כל חברי הכנסת הפעילים, להוציא את השרים ואת יושבת-ראש הכנסת, וביקשנו מהכנסת לטפל באופן מהיר ודחוף בבעיית החקלאים, אם הממשלה לא מצליחה לעשות את זה בכוחות עצמה.
הצעת החוק הזאת עלתה לדיון בהנהלת הקואליציה וזכתה מיושבי-ראש סיעות הקואליציה לתמיכה מקיר לקיר, ועל כך נתונה להם תודתנו. והגענו לסיכום עם יושב-ראש הנהלת הקואליציה על כך שנשהה את ההצבעה על החוק לתחילת כנס הקיץ, ובמקביל הנהלת הקואליציה הוציאה מכתב רשמי למנכ"ל משרד ראש הממשלה – העתק שלו גם שמור אצלי – שהיא מקצה לממשלה את הזמן עד תחילת כנס הקיץ, להשלים משא-ומתן סביב הצעת החוק הזאת, ואם הבעיה לא תיפתר עד אז, נמשיך בדרך החקיקה ונביא לאנשים מה שמגיע להם, כדי שבסופו של דבר יוכלו לחזור לעיסוק החקלאי כפי שצריכים, בגאון ובגאווה, ולהמשיך את מלאכתם כפי שעשו זאת היטב לפני הפינוי. תודה רבה.
היו"ר דוד רותם:
תודה. חברי הכנסת, כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר.