קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס"ח–2008 [מס' מ/335; "דברי הכנסת", חוב' ב', עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דליה איציק: אני חושבת שאני מזמינה את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, את חבר הכנסת אופיר פינס, להציג את הצעת החוק. יש פה הרבה הסתייגויות, אך המסתייגים לא כאן. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס"ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מקורה של הצעת חוק זו בחוק ההסדרים – לא ייאמן. אם אנחנו לא פעם מותחים ביקורת על חוק ההסדרים - - - היו"ר דליה איציק: אני באמת רוצה לשבח אותך, חבר הכנסת אופיר פינס. סוף סוף אתה, לפחות, מסלק את העילה לממשלה, שכל הזמן טוענת, שכמובן, בלי חוק ההסדרים... עובדה שאתה עמדת בכל – אני לא מתייחסת לתוכן החוקים, טובים לא טובים; אני מתייחסת לזה שהוועדה שלך קיימה את התהליך הזה, ואני חושבת שעשית עבודה יוצאת מהכלל. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): תודה. ראובן ריבלין (הליכוד): אני חושב שאפשר לציין את חבר הכנסת מיסז'ניקוב בוועדת הכספים. היו"ר דליה איציק: נכון. אנחנו עוד עוקבים אחרי זה. ראובן ריבלין (הליכוד): אנחנו מוכיחים שהכנסת יכולה לפעול בכל ימות השנה. היו"ר דליה איציק: נדמה לי שיש עוד ועדה אחת שאנחנו עוד קצת תקועים שם. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): מכל מקום, הצעת החוק הזו שהביאה הממשלה באמצעות חוק ההסדרים – אני רוצה בעצם להגיד שהביא שר האוצר, כי חוק ההסדרים הוא חוק שבא ממשרד האוצר – דווקא עושה דבר מאוד מאוד חשוב וטוב לכינרת. הממשלה, שר האוצר החליט להקצות בפעם הראשונה תקציב ממשלתי, בסך 10 מיליוני שקלים, לשיקום חופי הכינרת ולטיפול בהם, ואנחנו טיפלנו בהצעת החוק הזו. חברי חברי הכנסת, לכינרת חשיבות רבה במכלול רב של היבטים. ראשית, כמאגר מי השתייה העיקרי בישראל. שנית, כמקום המשמש לבילוי ולנופש, כאתר בעל חשיבות היסטורית, דתית ותרבותית וכאתר טבע ייחודי. כיום אין גוף אחד שמרכז את הטיפול בחופי הכינרת, והסמכויות הנוגעות למכלול היבטי הניהול והפיתוח של הכינרת מבוזרות בין רשויות מקומיות שונות ובין גופים אחרים. הביזור הזה גרם לכשלים – שכולנו, לצערי, היינו עדים להם – בניהול הכינרת ובשמירה על חופיה, ובהם הפרות בוטות של חוקי התכנון והבנייה, גידור בלתי חוקי והתקשרויות להפעלת חופי רחצה בלא מכרז, גביית תשלום בלתי סביר מהציבור בחופי רחצה ותשתיות ירודות בחופים עצמם. מצב זה זכה לביקורת חוזרת ונשנית, גם בתקשורת, גם מעל במת הכנסת וגם בדוחות מבקר המדינה. על מנת לשנות את המצב הבעייתי שנוצר, הציעה הממשלה להקים גוף אחד, אשר ירכז בידיו את מכלול הסמכויות הנוגעות לניהול ולפיתוח של חופי הכנרת, אשר ייקרא "איגוד ערים כינרת". לאיגוד ערים כינרת הוענקו במסגרת החוק סמכויות נרחבות לפיתוח ולתפעול של החופים, וכן סמכויות פיקוח ואכיפה של חוקים שנועדו למנוע או לצמצם את הפגיעה בכינרת. לצורך מילוי תפקידו, הוענקו לאיגוד סמכויות של רשות מקומית, לרבות סמכות להתקנת חוקי-עזר, ונקבע כי לשם ביצוע תפקידיו יתקשר האיגוד עם רשות הניקוז כינרת, שכבר כיום מבצעת בפועל מגוון תפקידים הנוגעים לטיפול בחופי הכינרת. בין היתר, הופקד האיגוד על קיום הוראות חוק הסדרת מקומות רחצה, המסדיר את השירותים הבסיסיים בחופים וקובע את האיסור לגבות דמי כניסה אלא באישור ובפיקוח של שר הפנים. לאיגוד תמונה מועצה בת 12 חברים, שתהיה מורכבת, בין היתר, מנציגי הממשלה, הרשויות המקומיות הסמוכות לכינרת ונציגי ציבור. יושב-ראש האיגוד ייבחר מבין חברי המועצה. תפקידי המועצה יהיו מגוונים. אני לא רוצה להיכנס לכל הפירוט כי אני לא רוצה להרחיב, אבל שתדעו, שכפי שאמרתי, בתקציב 2008 הממשלה מקצה בפעם הראשונה 10 מיליוני שקלים לטובת האיגוד. היו"ר דליה איציק: תחולה? יש לוח זמנים? אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): מיידי. לאיגוד הוקנו סמכויות פיקוח ואכיפה נרחבות, שיאפשרו לו לפקח ולאכוף את ביצוע הוראות החוק עצמו, וכן את הוראותיהם של חיקוקים שונים הבאים להגן על הכינרת ולצמצם את הפגיעה בה. סמכויות הפיקוח יחולו עד למרחק של 300 מטר בתוך המים. תחום הפיקוח של האיגוד משתרע על פני כל רצועת החוף של הכינרת עד לכבישים העוטפים אותה. לעומת זאת, סמכויות הניהול והפיתוח מצומצמות יותר ואינן חלות בתחומי היישובים סביב הכינרת, במקרקעין פרטיים וכיוצא בזה. כל זאת - בהתאם למפה מדויקת שהיא חלק מהחוק המוצע, וגם את המפה אישרנו סנטימטר-סנטימטר, שלא לומר מילימטר-מילימטר. כאמור, על מנת ליצור הסדר שלם וקוהרנטי שולבו בהצעת החוק - גם על דעת הממשלה - שתי הצעות החוק הפרטיות, הצעות חוק של חבר הכנסת חנין ושלי, גברתי היושבת-ראש, שנועדו לשמור על הסביבה החופית בכינרת; כמו בחוק הסביבה החופית בחופי הים התיכון ואילת. אגב, המקום היחיד שעדיין לא הסדרנו לו את חוק וצריך להסדיר - ואני רוצה לעודד את חברי הכנסת להגיש הצעת חוק בעניין - הוא ים המלח. חלקה הראשון של הצעת החוק קובע שורה של הגבלות על עבודות ופעולות בתחומים שונים בחוף הים או בסביבה החופית. החוק קובע זכות מעבר חופשי של הציבור בחופים, הכפופה לסייגים שנקבעו בו. בחלקו השני של החוק הוקמה ועדה לשמירה הסביבה החופית. הוועדה מוסמכת לדון ולהחליט בכל התוכניות וההיתרים המיוחדים בחופי הים, ועליה לתת את דעתה על הצורך בשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ולשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבה. על-פי החוק המוצע, יחול חוק שמירת הסביבה החופית על ים כינרת בשינויים המחויבים, ונקבע שלעניין ים כינרת תחום חוף הים יהיה כל תחום ים כינרת שיימדד מקו החוף. קו החוף הוגדר כקו שגובהו 208.80 מטר מתחת לאפס האיזון הארצי, הוא הקו האדום העליון של הכינרת. לאור חשיבות פעולתה של רשות המים בכינרת הוספו סעיפים המבטיחים את המשך פעילותה וקובעים כי פעילות שביצעה, בתנאים שהוגדרו, לא תיחשב פגיעה בסביבה החופית. כמו כן, מוצע כי לוועדה לשמירת הסביבה החופית יוקנו הסמכויות הקבועות לה בחוק גם לעניין חופי ים הכינרת. גם מגדרו של סעיף זה הוחרגו כמה אתרים המנוהלים על-ידי רשות המים. להצעת חוק זו הוגשו שתי הסתייגויות, האחת של שר התחבורה והשנייה של שר הפנים. שתיהן לא הסתייגויות היסטריות ודרמטיות, ולא בכדי שני השרים לא נמצאים כאן, כי זה לא עולה להם בבריאות, ובצדק. לפיכך, לא נוכל להצביע על ההסתייגויות, מפני שהם לא נמצאים. אני מבקש לאשר את הצעת החוק כנוסח הוועדה. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. נמצאים פה תלמידי בית-ספר קריית-חינוך על-שם דוד בן-גוריון בעמק-חפר. ברוכים הבאים, היתה לכם הזדמנות לשמוע דיון על חוק חשוב. נעבור לחבר הכנסת דב חנין, שיש לו הסתייגות, ואחר כך לחבר הכנסת גפני - חמש דקות לכל אחד מכם. לאחר מכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. בבקשה, אדוני. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אני מאחד פה את זמן הדיבור שלי גם כמציע הצעת החוק הפרטית וגם את זמן ההסתייגות, כדי לחסוך בזמן. גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לומר שזה רגע חשוב. הכינרת היא מקום מיוחד במינו. היא אגם נפלא, מקום יקר ערך, נוף מיוחד. בין היתר, היא גם מאגר מים הגדול ביותר שלנו - מאגר המים העילי. זה מקום שנושא עמו משמעויות היסטוריות עשירות, וגם משמעויות ערכיות גדולות. יש לו משמעות גדולה לחיי ההווה שלנו ויש לו גם משמעויות לעתיד. עמיתי חברי הכנסת, אני מאחל לכולנו שנזכה ונגיע לימים שבהם הכינרת תהיה גם אגם של שלום. אני מייחל לימים שבהם יהיה הסדר שלום עם סוריה, שבוודאי תהיינה לו גם נפקות על הכינרת, כי לפי הבנתי הסכם שלום כזה יאמר שאנחנו חוזרים לגבול שהיה לפני מלחמת 67', ואני חושב שזה יכול להיות דבר מאוד חיובי וטוב במסגרת של הסכם שלום. היו"ר דליה איציק: אולי הם יסכימו על פחות מזה, חבר הכנסת דב חנין. דב חנין (חד"ש): אני נותן את הערכתי, גברתי. היו"ר דליה איציק: למה? אתה עורך-דין, תנהל משא-ומתן. כבר אתה מחליט? כבר אתה מפסיד בעסקה? דב חנין (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, כבר ניהלו את המשא-ומתן, גם אהוד ברק, ושמעתי שאפילו ביבי נתניהו כבר ניהל אותו. ראובן ריבלין (הליכוד): - - - יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): - - - דב חנין (חד"ש): ניהלו את המשא-ומתן הזה. אבל, עמיתי חברי הכנסת, ברור לכולנו, מעבר לוויכוח על השלום עם סוריה, חבר הכנסת ריבלין - ברור שעד שנגיע לימי השלום עם סוריה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): ברגע שנחזור ל-67' יהיה שלום כמו שהיה לפני 67'. דב חנין (חד"ש): אני מקווה שיהיה שלום כמו שיהיה בשנת 2009, אינשאללה. ראובן ריבלין (הליכוד): אינשאללה. דב חנין (חד"ש): עמיתי חברי הכנסת, ברור לכולנו שעד שנגיע לאותם ימים של שלום, שאני מקווה שנגיע אליהם, ודאי שאסור לנו להמשיך עם ההפקרות הנוכחית בכינרת. אנחנו מתייחסים לכינרת בבזבזנות, בצורה רשלנית. אנחנו נותנים לאינטרסים צרים להשתלט על חופי הכינרת. אנחנו מאפשרים בנייה פרועה ויוזמות נדל"ניות שאין להן מקום בכלל, ובוודאי לא במקום כל כך רגיש כמו חופי הכינרת. אנחנו שומעים, למשל, על תוכניות לייבוש שטחי חוף צפונית לטבריה כדי להקים שם על חוף האגם איזה מתחם תיירותי חדש. כל הדברים האלה הם דברים מזיקים, בעייתיים, ראוי להגן מפניהם, וראוי להגן מפניהם בחקיקה ראשית של הכנסת. יש לנו בכינרת בעיות רבות. אחת הבעיות הקשות היא הבעיה של הציבור שאיננו יכול היום לעבור באופן חופשי אל חופי הכינרת. לאורך כל חופי הכינרת נבנו מיני גדרות שונות ומשונות, חלקן ברשיון ובהיתר וחלקן שלא ברשיון ובהיתר. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): רובן ללא רשיון. דב חנין (חד"ש): רובן לא ברשיון, אבל גם אלה שברשיון וגם אלה שלא ברשיון ממשיכות להתקיים. אנחנו צועקים וזועקים והדברים האלה ממשיכים להתקיים. החוק הזה, עמיתי חברי הכנסת, בא לשנות את מצב ההפקרות הזה. הוא קובע מסגרת, הוא קובע מערכת, נותן לה סמכויות ומאפשר לה לעשות כדי להגן על הנכס הציבורי יקר הערך הזה. אנחנו צריכים להגיע למצב שבו אזרחי ישראל יוכלו לרחוץ באופן חופשי במימי הכינרת כפי שהם רוחצים היום באופן חופשי בחופי הים התיכון. גם זה ערך שאנחנו צריכים לקדם באמצעות החקיקה הזאת. לכן, החוק הזה עושה שני מהלכים במקביל: מהלך אחד שלו מחיל על הכינרת, בשינויים המחויבים, את חוק החופים - אחד מדברי החקיקה החשובים שנעשו בכנסת בנושאים סביבתיים. לזכותה של הכנסת הזאת אני צריך להזכיר, שבכנסת הזאת עשינו מהלך חשוב ראשון של החלת חוק החופים גם על מפרץ אילת. אנחנו משלימים את תחולת חוק החופים גם על הכינרת, ומבחינה זו זה מהלך חשוב והיסטורי. הכנסת, כאשר היא מאשרת היום את החוק הזה, היא מחזירה לאזרחי ישראל את מה ששייך להם, את האגם המיוחד, היפה, הנפלא, את פנינת הגליל, שאכן צריך לשמש את האזרחים, אכן צריך לשמש את הציבור, אכן צריך לקבל את ההגנה הראויה כדי שיוכל להמשיך ולהנות אותנו וגם את הדורות הבאים אחרינו. גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אופיר פינס, שניהל את הדיון בנושא הזה במרץ ובאנרגיה רבה; ליועץ המשפטי של הוועדה עורך-דין תומר רוזנר ולאנשי צוותו, שעשו רבות כדי שנוכל להשלים את החקיקה הזאת; למשרדי הממשלה השונים, ובמקרה הזה - החל ממשרד האוצר. זה דווקא תענוג לומר פעם אחת מלה טובה על משרד האוצר, ואני אומר את זה ברצון. הפעם הם שיתפו אתנו פעולה ועבדנו יחד כדי לקדם את החקיקה הזאת; לאנשי משרדי הממשלה האחרים - משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה; לצוות הוועדה; לכולם אני רוצה להודות בשם אזרחי ישראל, שמקבלים היום מתנה מאוד יפה, אולי לכבוד שנת ה-60 למדינה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. אנחנו עוברים לחבר הכנסת משה גפני. אני רואה את חבר הכנסת דוד אזולאי, וגם אתה תוכל להביע את הסתייגותך. חמש דקות. משה גפני (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אומר ששתי ההסתייגויות שרשמתי הן הסתייגויות דיבור ולא אבקש להצביע עליהן. החוק הוא חוק טוב, ואני מצטרף לברכות שנאמרו כאן קודם לצוות הוועדה, ליושב-ראש הוועדה, ליועץ המשפטי, לכולם. חוק שמירת הסביבה החופית הראשון עבר בכנסת בתשס"ד, בהיותי יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה – אז היא נקראה ועדת הפנים ואיכות הסביבה. זה חוק שהיה קשה מאוד להעביר אותו - לשמירה על חופי הים התיכון. בקדנציה הנוכחית המשיכו את זה, כפי שנאמר קודם, והחילו אותו על מפרץ אילת, ועכשיו על הכינרת. אני רוצה לומר את מה שאמרתי בוועדה. למען השקיפות אני רוצה לומר שיש לי נגיעה לחוק הזה. אני קשור לעניין הזה באופן אישי, מכיוון שאני מאוד אוהב את הכינרת, אז יש לי רצון לשמור עליה, כמו לרבים מחברי הכנסת, ובוודאי לחברי הכנסת המציעים, חבר הכנסת דב חנין וחבר הכנסת אופיר פינס. המציאות שבה יש אנשי נדל"ן, אנשים עשירים - אני זוכר, בתקופת היותי יושב-ראש ועדת הפנים, כאשר עבר חוק שמירת הסביבה החופית לחופי הים התיכון, היו לחצים גדולים של אנשי נדל"ן, אנשים עשירים שביקשו למנוע את קבלת החוק, או לפחות לעשות בו שינויים דרסטיים. המשמעות של העניין היא שהקדוש-ברוך-הוא נתן לתושבי הארץ הזאת את החופים הללו, את חופי הים התיכון, ועכשיו אנחנו מדברים על הכינרת. יש אנשים שאינם יכולים לנסוע לריביירה הצרפתית. אין להם כסף לכך ואין להם יכולת. אלה שמשקיעים הרבה כסף כדי לקחת מהם את החוף יכולים לנסוע לחוץ-לארץ, לחופים אחרים שלא נמצאים כאן. הם לוקחים את המשאב הטבעי הכל-כך חיוני לאותם אנשים, רוב תושבי ישראל, שמעוניינים בחופי הים התיכון, מעוניינים בחוף הכינרת. ראובן ריבלין (הליכוד): הכינרת היא לא תחליף לגרנובל. היא עומדת בפני עצמה. גם אנשים עשירים רוצים ללכת לכינרת. היא לא תסולא בפז. משה גפני (יהדות התורה): מבחינתי, הכינרת יותר יפה ויותר טובה מכל מקום אחר על פני כדור-הארץ שהוא לא בארץ-ישראל. מבחינתי, זה המקום היפה ביותר. אין מקום דומה לו בשום מקום אחר בחוץ-לארץ. אבל יש אנשים שיש להם יכולת ללכת למקום אחר. את החוף הם לוקחים מהתושבים שאין להם יכולת, והם עושים שם פעולות ומונעים מתושבי הארץ את הרחצה ואת האפשרות לבוא לחופי הכינרת. אני, כמובן, גברתי היושבת-ראש, רואה בחוק הזה המשך של החקיקה של הכנסת בשנים האחרונות לשמירת הסביבה החופית. אני מברך את יוזמי החוק, חברי חברי הכנסת דב חנין ואופיר פינס. אני כמובן אתמוך בחוק הזה. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה רבה לך, חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת דוד אזולאי. דוד אזולאי (ש"ס): גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להצטרף לברכות ליוזמי החוק, יושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת אופיר פינס-פז וחבר הכנסת דב חנין, אף-על-פי שהם לא היוזמים - נדמה לי שזה חוק ששייך לחוק ההסדרים. קריאה: יחד. דוד אזולאי (ש"ס): יחד. בכל אופן, יש כנראה גם כמה דובדבנים בחוק ההסדרים, ואי-אפשר להתעלם מכך. זו הדוגמה הקלאסית לכך שבחוק ההסדרים יש דובדבנים טובים. אני חושב שהחוק הזה מצוין, הגיע הזמן שסוף-סוף יהיה בעל בית לכינרת. עד היום היו בעיות קשות בחופי הכינרת, ולצערנו הרב, תמיד היו הקטעים שאין להם בעל בית והיתה בהם הזנחה, וכולנו נפגענו במקום היפה הזה. עם זה, גברתי היושבת-ראש, ההסתייגות שלי היא בקשה שהחוק ייקרא: איגוד ערים ימת כינרת. ככה חשבתי לנכון - שהמקום לא ייקרא חוף הכינרת אלא ימת הכינרת, אבל לא הצלחנו להעביר את זה בוועדה. למרות הכול אני אתמוך בחוק, כי אני חושב שהוא חוק חשוב, חוק שבא לתת לאותם אנשים שבאים לבלות וליהנות מהנוף הטבעי שנתן בורא עולם בכינרת, אז ודאי שבחוק הזה באנו לסייע. האבסורד שהיה בחוק הזה כאשר הוא הגיע לידינו - לא ייאמן, אבל עיריית טבריה לא היה מיוצגת באיגוד הערים. איך אפשר לדבר על הכינרת בלי טבריה? לשמחתי הרבה, הצעתי גם את זה והצעתי התקבלה, ואכן, עיריית טבריה נמצאת באיגוד הזה. אני מאמין שכל החברים שנמצאים באיגוד הזה יתרמו את תרומתם הצנועה כדי לשמור על הכינרת ולשמר אותה. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. יושב-ראש הוועדה רוצה להגיד משהו ונאפשר לו. לאחר מכן נעבור להצבעה. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): גברתי היושבת-ראש, אני רוצה את תשומת לבם של חברי חברי הכנסת. שכחתי לומר בדברי ההסבר שלי שבפסקה (7) יש שתי גרסאות. הגרסאות הן מ"השר האחראי על החוק", כי בהתחלה השר להגנת הסביבה לא רצה לקחת אחריות לחוק כי הוא לא קיבל תקציב. לאחר מכן העניין הזה הוסדר. לכן, גם על דעת הממשלה וגם על דעת הוועדה, אני מבקש להצביע על גרסה א', שבה השר להגנת הסביבה אחראי לחוק, ולא גרסה ב', שנאלצנו להעביר לשר הפנים. היו"ר דליה איציק: גרסה א' זה אומר שהשר להגנת הסביבה אחראי. גרסה ב'? אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): גרסה ב' אומרת שזה שר הפנים. היו"ר דליה איציק: זה כנראה לא עולה בחיים, כי הם לא באו לפה. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): לא, שר הפנים גם לא ביקש את זה. על דעת הממשלה ועל דעת הוועדה זה השר להגנת הסביבה. היו"ר דליה איציק: בסדר. אתה מבקש שנצביע בעד גרסה א'. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): כן. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים בקריאה שנייה על שם החוק ועל סעיפים 1–51, כולל לוח התיקונים, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 51-1 – 23 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 51-1 נתקבלו. היו"ר דליה איציק: בעד – 23, נגד - אפס. אנחנו עוברים לסעיף 52, פסקה (7). כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, יש שתי גרסאות, א' וב'. עכשיו נצביע בעד או נגד גרסה א'. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד גרסה א' לסעיף 52 – 24 נגד – אין נמנעים – אין גרסה א' לסעיף 52 נתקבלה. היו"ר דליה איציק: למען הסדר הטוב, נצביע גם על גרסה ב'. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): נגד. היו"ר דליה איציק: אתה אומר: נגד. אנחנו צריכים להצביע נגד או בעד גרסה ב'. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד גרסה ב' לסעיף 52 – אין נגד – 23 נמנעים – אין גרסה ב' לסעיף 52 לא נתקבלה. היו"ר דליה איציק: שימו לב, כולם מתנגדים לגרסה הזאת. עכשיו תראו מה אנחנו עושים, אנחנו מצביעים על סעיף 52, כולל הגרסה שהתקבלה, שהיא גרסה א'. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיף 52 – 26 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 52 נתקבל. היו"ר דליה איציק: אפס מתנגדים. עכשיו, אנחנו עוברים לסעיפים 53 עד 55, כולל התוספות, כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 55-53 - 29 נגד - אין נמנעים - אין סעיפים 55-53 נתקבלו. היו"ר דליה איציק: בעד – 29, נגד – אפס. הסעיפים התקבלו בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 29 נגד – אין נמנעים – אין חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס"ח-2008, נתקבל. היו"ר דליה איציק: החוק עבר. בעד – 29, נגד – אפס. מזל טוב, חבר הכנסת פינס-פז, מזל טוב לממשלה. חוק יוצא מן הכלל.