הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
מיכאל מלכיאור
סטס מיסז'ניקוב
אמנון כהן
יורם מרציאנו
רוברט אילטוב
שלי יחימוביץ
אבישי ברוורמן
רובי ריבלין
סופה לנדבר
צחי הנגבי
דב חנין
אחמד טיבי
שרה מרום-שליו
קולט אביטל
נאדיה חילו
אפרים סנה
רונית תירוש
חיים אמסלם
אורית נוקד
דוד אזולאי
יצחק גלנטי
חיים כץ
אבשלום וילן
מיכאל נודלמן
אלחנן גלזר
צבי הנדל
שי חרמש
ג'מאל זחאלקה
ישראל חסון
עבאס זכור
זאב אלקין
ניסים זאב
איתן כבל
יצחק לוי
דני יתום
אברהם מיכאלי
יצחק זיו
משה שרוני
חיים אורון
עמיר פרץ
יוסי ביילין
מוחמד ברכה
בני איילון
ליה שם טוב
ואסל טהאא
אלכס מילר
חנא סוייד
דוד רותם
אברהים צרצור
אסתרינה טרטמן
יוסף שגל
זהבה גלאון
מרינה סולודקין
אופיר פינס-פז
יולי אדלשטיין
טאלב א-סנע
ישראל כץ
אברהם הירשזון
רן כהן
זבולון אורלב
גדעון סער
פ/3147/17
הצעת חוק התרבות והאמנות (תיקון - הקצאת תקציב שנתי לתרבות והאמנות), התשס"ח-2007
תיקון סעיף 1
1.
בחוק התרבות והאמנות, התשס"ג–2002 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "תחום פעולה" ו-"סעיף תקציב" יבוא ""התקציב השנתי לתרבות ואמנות" – התקציב הכלול בתחום פעולה "תרבות", במסגרת סעיף תקציב המשרד האחראי על תחום התרבות, והמיועד למטרות הבאות בלבד:
(1) תמיכה במוסדות תרבות ואמנות מקצועיים;
(2) פעולות לקידום העשייה האמנותית המקצועית והפצתה בציבור הרחב;
(3) תמיכה בבתי ספר על תיכוניים להכשרת יוצרים ומבצעים שאינם מוסדות להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-19581;
(4) יוזמות, פעולות ומפעלים לעידוד ולקידום היצירה והאמן, לרבות באמצעות מענקים, מלגות ופרסים;
(5) יוזמות ופעולות להקמה של גופים חדשים בתחומי התרבות והאמנות ולטיפוח ועידוד של תחומי תרבות ואמנות חדשים;
(6) שימור המורשת התרבותית של החברה הישראלית על כל גווניה;
(7) תקציב המועצה הישראלית לתרבות ואמנות.
הוספת סעיף 1א
2.
אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא:
"מטרה
1א.
חוק זה נועד לחזק את מעמד התרבות והאמנות בישראל, לקבוע את יעדי התקציב המוקצה לתחום זה ולהסדיר את דרכי חלוקת התקציב ואופן ניצולו."
תיקון סעיף 12
3.
בסעיף 12 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) התקציב השנתי לתרבות ואמנות לא יפחת מחצי אחוז מסך התקציב השנתי של מדינת ישראל כפי שנקבע בחוק התקציב השנתי של אותה שנה.
(א2) על אף האמור בסעיף קטן (א1), החל משנת התקציב 2009 ועד שנת התקציב 2016 לא יפחת התקציב השנתי לתרבות ואמנות מהשיעור שלהלן:
(1) בשנת התקציב 2009 – 0.25 אחוזים מסך התקציב השנתי של מדינת ישראל;
(2) בשנת התקציב 2010 – 0.30 אחוזים מסך התקציב השנתי של מדינת ישראל;
(3) בשנת התקציב 2011 – 0.35 אחוזים מסך התקציב השנתי של מדינת ישראל;
(4) בשנת התקציב 2012 – 0.40 אחוזים מסך התקציב השנתי של מדינת ישראל;
(5) בשנת התקציב 2113 – 0.425 אחוזים מסך התקציב השנתי של מדינת ישראל;
(6) בשנת התקציב 2014 – 0.45 אחוזים מסך התקציב השנתי של מדינת ישראל;
(7) בשנת התקציב 2015 – 0.475 אחוזים מסך התקציב השנתי של מדינת ישראל;
(8) בשנת התקציב 2016 – 0.5 אחוזים מסך התקציב השנתי של מדינת ישראל.
(א3) לא ייקבע בחוק תקציב שנתי שיעור שונה מהאמור בסעיפים קטנים (א1) או (א2) לתקציב השנתי לתרבות ואמנות, אלא בנסיבות מיוחדות ואם צויין מפורשות בחוק כי סעיפים קטנים (א1) או (א2) לעיל לא יחולו באותה שנת תקציב."
דברי הסבר
מאז ימי קדם נזקקו יוצרים ואמנים לחסות השלטונות ולמימונם, כדי לקיים את העשייה האמנותית. אולם בעוד שבעבר ניתן המימון על פי גחמות השליט, הרי שבעידן המודרני השלטון מכיר בזכותו של אדם ליצור ולבטא את עצמו, ובתרומתה של העשייה התרבותית לחוסן החברתי. לפיכך, כדי להבטיח שתקצוב התרבות והאמנות יאפשר יצירה איכותית עם אופק ויציבות, נדרש לעגן תקציב זה בחוק.
בהתאם לכך, החליטה אונסק"ו בשנת 1998 להמליץ למדינות החברות בארגון להקצות לפחות אחוז אחד מסך תקציב המדינה לנושא התרבות. החלטה זו נועדה לממש את זכותו של כל אדם לצרוך תרבות וליטול חלק בעשייה התרבותית והאמנותית.
התקציב השנתי לתרבות ואמנות בישראל עומד על פחות מ-0.2% מסך התקציב השנתי של המדינה. תקציב זה נמוך משמעותית מהתקצוב המקובל במדינות המערב, והכול כאשר מדינת ישראל הינה מדינה קולטת עלייה וקיימים בה עקב כך גווני-תרבות רבים ומורכבים.
כתוצאה מהתקצוב הנמוך ביותר של תחום התרבות בישראל, מוטלות מגבלות כלכליות קשות על העשייה האמנותית במדינה, וחלק ניכר מהמוסדות נאלץ להתנהל לרוב על בסיס גירעוני ולפעול לפי שיקולי רייטינג ולא לפי איכות. גם היכולת להפיץ את התרבות והאמנות לאוכלוסיות חלשות ולפריפריה נפגעת כתוצאה מהתקצוב הנמוך, ובכך נגרמת פגיעה בזכותן של אוכלוסיות אלה לצרוך תרבות וליטול חלק בתהליך היצירה.
מתוך הכרה בחובת המדינה לטפח את העשייה האמנותית, לחזק את המורשת התרבותית של עם ישראל ולעודד כל אדם ליצור ולצרוך תרבות, נדרש להבטיח את חלקו של תקציב התרבות והאמנות מתוך תקציב המדינה.
יחד עם זאת, בהתחשב בקשיים הכלכליים בפניהם ניצבת מדינת ישראל, מוצע לקבוע כי הגידול בתקציב התרבות ייעשה באופן הדרגתי. כך שבשלב הראשון, בשנת 2009, יעמוד תקציב התרבות על שיעור של 0.25 אחוזים בלבד מתקציב המדינה, ובמהלך הדרגתי שיימשך שמונה שנים יגדל תקציב התרבות עד כדי חצי אחוז מתקציב המדינה. בשלב זה לא מוצע לקבוע גידול נוסף מעבר לשיעור זה, אלא לאחר שייבחנו השלכות הגידול המוצע בתקציב התרבות והאמנות.
על מנת למנוע שינוי במשתמע של חוק זה במסגרת חוק תקציב שנתי, מוצע לקבוע כי לא ניתן לשנות את השיעורים הקבועים בחוק התרבות והאמנות אלא במסגרת הוראה מיוחדת הקובעת כי סעיף 12 לחוק התרבות והאמנות לא יחול כלל באותה שנה.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע עשרה על ידי חברת הכנסת קולט אביטל וקבוצת חברי הכנסת (פ/463/17) ועל ידי חברת הכנסת רונית תירוש (פ/1372/17).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש עשרה על ידי חבר הכנסת רן כהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/403), על ידי חברת הכנסת אתי לבני וקבוצת חברי הכנסת (פ/1875), על ידי חברת הכנסת קולט אביטל (פ/1948), על ידי חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה וקבוצת חברי הכנסת (פ/3257) ועל ידי חברי הכנסת דניאל בנלולו, אהוד רצאבי, איתן כבל, יורי שטרן, מלי פולישוק-בלוך וקבוצת חברי הכנסת (פ/3878).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בטבת התשס"ח – 11.12.07