קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 15), התשס"ח–2008
[מס' מ/342; "דברי הכנסת", חוב' ח', עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו חוזרים לחקיקה. הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 15), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית - חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה – מחנה לבני – חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 15) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. זו הצעת חוק שיש לי אליה קשר סנטימנטלי מיוחד. כאשר כיהנתי כשר הפנים היתה סדרה של טרגדיות מאוד קשות בתחילת שנת 2005, עם שומרים מחברות שמירה, שלושה-ארבעה מקרים שבהם עשו שימוש נורא בנשק מחוץ לשעות העבודה. היה רצח במשפחה והיו עוד כמה דברים מאוד קשים. על רקע זה הקמתי ועדה ציבורית, שהמליצה המלצות, חלקן מרחיקות לכת, וממשלה כמו ממשלה, עכשיו הן הגיעו לכדי חקיקה, הפכו אותן לחקיקה. על הרקע הזה אנו מציעים לכנסת שורה של תיקונים בשורה של נושאים, שמצד אחד מבטיחים ביטחון ויתר התמקצעות של השומרים עצמם, ומצד שני שינוי בכל שיטת העבודה בחברות השמירה, כולל היבטים כלכליים של הדבר הזה.
הצעת החוק שיזמה הממשלה מתקנת את חוק כלי הירייה בכל הנוגע להליכי רישוי כלי ירייה לחברות שמירה ולשומרים מטעמן ולהליכי הרישוי להדרכה בכלי ירייה. כן היא מציעה לבטל את ההוראות המיוחדות בחוק הנוגעות לשעת-חירום. יש שם דבר שקשור לנושא שעת-חירום ואנחנו הורדנו את זה מהחוק הזה, וזה יהיה בחקיקה נפרדת.
ראשית, מוצע לעגן בחקיקה את חובת הרישוי של מדריכי הירי. הסמכות למתן רשיונות להדרכה בכלי ירייה מוסדרת היום בתקנות כלי הירייה (הכשרה למתן רשיון וחידושו). חובת הרישוי בחקיקה תביא להשוואת מעמדם של מדריכי הירי לשאר בעלי התפקידים העוסקים בכלי ירייה ותגביר את הפיקוח על המקצוע הזה. כיוון שמדובר, למעשה, בהסדרת עיסוק, ועדת הפנים והגנת הסביבה קבעה כי התקנות אשר יקבעו את תנאי הכשירות, את ההכשרה ואת שאר התנאים הנוגעים לעיסוק זה ולעיסוקים אחרים המוסדרים בחוק יובאו לאישורה בתוך 60 ימים. מי שאחראי לזה הוא שר הפנים בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.
עוד מוצע לקבוע חובת רישוי אישי. זה דבר מרכזי. מוצע לקבוע חובת רישוי אישי של שומרים המועסקים על-ידי בעל רשיון מיוחד, וזאת בניגוד למצב היום, שבו אין הליך של אישור אישי, אלא בעל הרשיון המיוחד הוא שרשאי להעניק הרשאה למועסקים על-ידו, בכפוף למגבלות החוק. חובת הרישוי האישי תביא להגברת הפיקוח על החזקת כלי ירייה על-ידי שומרים אלה, ובמקביל תנתק את תלותם של השומרים בחברות השמירה השונות.
אני רוצה להסביר. עד היום חברת שמירה – ויש כ-400 חברות שמירה בישראל, זה עסק מאוד גדול; יש עשרות אלפי שומרים, משהו כמו 60,000 שומרים בישראל – היתה באה למשרד הפנים, היתה מבקשת אישורים ומקבלת 200 אישורים בלי שמות. אישורים. לך תדע את מי הם מעסיקים. לך תדע אם הוא כשיר. לך תדע אם הוא לא כשיר. הם מעסיקים. דבר מטורף. משרד הפנים מעולם לא ידע מי השומרים ממש. הוא מעולם לא נתן רשיונות אישיים לשומרים. פשוט לא ייאמן הדבר הזה. אם אנחנו נעביר היום את החוק, הדבר הזה ישונה. הרשיון יהיה אישי.
ראובן ריבלין (הליכוד):
האם לא היתה לחברות חובה לוודא שאין לאיש הרשעות קודמות?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
היתה להן חובה. הוטלו עליהן חובות, אבל לא היה מנגנון אמיתי של פיקוח ושל יכולת להבין את הדבר הזה.
הדבר השני שנובע מזה שהרשיון יהיה אישי ולא מערכתי הוא שהשומר יפסיק להיות עבד. עד עכשיו הוא היה במידה רבה מאוד סוג של רכוש של החברה, כי הרשיון לא היה שלו. ברצותה – נותנת לו, ברצותה – לוקחת לו. היום הוא יוכל לעבוד בחברה הזו ומחר בחברה אחרת, כי הרשיון הוא שלו. זה ישנה לגמרי את יחסי העבודה בתחום השמירה.
בנוסף, מוצע כאמור לבטל את סעיפי החוק העוסקים בשעת-חירום, וזאת בהתאם להחלטת ממשלה הקובעת כי יש לפעול להתאמת החקיקה הקיימת למצב שבו תבוטל ההכרזה על מצב חירום. אנו מכירים את זה מחוק אחר.
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה וקריאה שלישית התברר לחברי הוועדה, כי לחברות שמירה רבות אין כל כיסוי ביטוחי למקרים שבהם פעולות השומרים המועסקים על-ידן במילוי תפקידם גורמות נזק. אם שומר בקניון היה צריך להפעיל סמכות או כוח ונגרם נזק, אין ביטוח.
רן כהן (מרצ):
זה עדיין.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
זה עדיין עד היום בערב, עד שנאשר את השינוי. מרגע שאני וחברי הוועדה האחרים קלטנו את העניין הזה, החלטנו להציע תיקון עקיף לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, ולקבוע כי לא יינתן רשיון לחברה לשירותי שמירה אלא אם החברה הפקידה ערבות בנקאית, ערובה מתאימה אחרת, או ביטחה באופן מסודר את עצמה בביטוח מתאים. ההוראות לעניין פרטי הביטוח והערובות ייקבעו על-ידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם המפקח על הביטוח.
לבסוף, הוועדה החליטה להסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות הוראות לעניין אגרות עבור ערר על בקשה לרשיון שנדחתה, על מנת להבטיח שלא יוגשו עררי סרק. אתם מכירים את המצב שבו אדם קיבל תשובה שלילית, וכאילו הוא לא קיבל תשובה. הכול מתחיל מהתחלה פעם, פעמיים ושלוש. כאשר הייתי שר הפנים, ואני מניח שלא השתנה שום דבר גם היום, אדם יכול היה להגיש עשר בקשות בשנה, עשרה עררים שונים. החלטנו שהדבר הזה יעלה סכום של כסף, כי המצב הוא שהמערכת קורסת על רקע בקשות אין-סופיות. שיהיה ברור: הבקשה הראשונה היא חינם אין כסף.
אלה הם הפרקים בהצעת החוק. להצעת החוק הזו אין הסתייגויות, ולפיכך אני מבקש לתמוך בה ככתבה וכלשונה בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. אנחנו נמתין עד שתשב כדי להצביע.
אנחנו נצביע על הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 15). נא לשבת. נא להצביע בקריאה שנייה כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 13
בעד סעיפים 1–14 – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–14 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 15), התשס"ח–2008, עברה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים להצביע בקריאה השלישית.
הצבעה מס' 14
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק כלי הירייה (תיקון מס' 15), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד הצביעו עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שחוק כלי הירייה (תיקון מס' 15), התשס"ח–2008, עבר בקריאה השלישית.
אדוני יושב-ראש הוועדה, האם אתה רוצה להודות?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
כן. תודה, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להודות לצוות הוועדה, למנהלת הוועדה, ליועץ המשפטי של הוועדה; אני רוצה להודות לנציגי הממשלה שסייעו לנו בעניין הזה וליוזמה הממשלתית, ובעיקר אני רוצה להודות לוולדימיר סברדלוב מנתניה, שעובד בחברת שמירה, ועזר לנו מאוד בניסוח סעיפי החוק ובהבאת דברים מהשטח בפני הוועדה. אני מעריך את העניין הזה. הוא תרם תרומה גדולה.
היו"ר קולט אביטל:
חברת הכנסת עמירה דותן, גם את רצית להודות?
עמירה דותן (קדימה):
פספסתי את ההצבעה, ביקשתי שיוסיפו את שמי.
היו"ר קולט אביטל:
נוסיף את שמך לפרוטוקול.