קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – היתר פתיחת מקום ציבורי שהוא מקום בילוי למעשנים), התשס"ח–2007 [הצעת חוק פ/3201/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צבי הנדל) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנו עוברים להצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – היתר פתיחת מקום ציבורי שהוא מקום בילוי למעשנים), התשס"ח–2007, של חבר הכנסת צבי הנדל. גם כאן תשובה והצבעה במועד אחר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מקווה שחבר הכנסת יואל חסון יתמוך בי בהצעה הזאת, כשם שאני אתמוך בו בהצעה ההיא. יואל חסון (קדימה): - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אל תדאג. אם היתה הצבעה היום, היו דואגים להזכיר לך. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני לא רוצה לחנך לעישון, אני לא רוצה לעודד עישון. אגב, מי שלא עבר את מה שאני עובר ביממה האחרונה לא מבין מה זה לחץ פיזי בלתי מתון. אסביר את החוק. היו כבר הרבה סילופים; מה לא נאמר על החוק הזה? בדרך כלל, כל מי שאמר את מה שאמר, זה מישהו שלא קרא אותו, לא התעמק ולא הבין בכלל במה מדובר. דבר ראשון אני מודיע – רוב מוחלט של אזרחי מדינת ישראל אינם מעשנים, ולכן זכותם הלגיטימית לא לסבול מהמעשנים, שהם מיעוט. לכן, אני באמת חושב שהצעת החוק של גלעד ארדן - אני מניח שהיה לו עוד - אף-על-פי שהוא כועס עלי מאוד - - - גלעד ארדן (הליכוד): אני לא כועס עליך בכלל. שיירשם בפרוטוקול. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הצעת החוק של גלעד ארדן היא ראויה, באמת. גם מקובל בכנסת שאחרי שמעבירים הצעת חוק, במהלך הזמן - ופה זה לקח מעט מאוד זמן, כי הצעקה מהשטח היתה מאוד גדולה – במהלך הזמן עושים תיקונים לחוק קיים. אני רק טוען שהחוק צריך להיות מידתי, ולכן ברגע שאתה קובע איזה כלל, אתה חייב לאפשר גם למיעוט להתקיים בצורה סבירה עם ההרגלים הטבעיים שלו. אני מדבר על כך שבבתי-אוכל, ורק בבתי-אוכל, מסעדות, פאבים, דיסקוטקים – ואתם מבינים שאלה לא מקומות הבילוי הטבעיים שלי, וגם לא של חברי; לא יקבלו אותי, אני זקן מדי בכל המקומות האלה. משה כחלון (הליכוד): גלעד אומר: אחרי ששרון עשה את ההתנתקות, הוא לא סומך על אף אחד. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): רק על זה אני מסכים אתו. לכן אני מציע רק בבתי-אוכל, 80% מהמקומות יישארו כפי שהם כיום, נקיים מעישון, ויהיה מותר לרשות המקומית, במסגרת מתן רישוי עסקים, לאפשר עד ל-20% מבעלי העסקים באותו תחום. לא לתת, למשל, לכל הפאבים בתל-אביב, כי הם מהווים 20% מכלל בתי-העסקים, אלא רק ל-20% מהפאבים. 80% יהיו בלי עישון. ורק 20% מהמסעדות ורק 20% מהדיסקוטקים יוכלו לקבל. לכן, מאוד חשוב להבין שזה לא ייגע באמת באולמי חתונות ולא בבתי-קולנוע ולא בקניונים וכו'. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): משכן הכנסת נפתח עכשיו לאירועים בתשלום, אז זה תקף פה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תמיד אני מתפעל מחדש איך כל המידע הזה מגיע אלייך ואלי לא. כל הכבוד לך, אני אומר את זה ברצינות. שנית, ישבתי אתמול עם יהודי שהוא ראש ארגון המסעדות בארץ, ארדיטי, והוא אמר לי: רוב הקליינטים שלי לא מעשנים. זה שאומרים לך שתהיה התנפלות על העירייה וכולם ירצו לקבל היתר – זה לא נכון. רוב האנשים לא מעשנים, הם לא ירצו רשיון. בסוף זה אותה אוכלוסייה. 5 מיליונים לא מעשנים, 1.5 מיליון מעשנים. איך ידעו בעיריית תל-אביב, שנותנת רישוי עסקים? בדקתי ומצאתי שיש להם מערכת מחשבים ויש רישום מסודר של כל עסק שמקבל רישוי עסקים, וזה ממוספר. לכן זה ישים, זה אפשרי, זה לא דרקוני. אבל היום התברר לי מדו-שיח לא רגוע שהיה לי עם עורך-הדין האוזנר אצל נסים משעל – עם כל הנועם בדיבורו, מהר מאוד הבנתי שהוא לא באמת דואג לאלה שלא מעשנים; הוא פשוט רוצה, והוא הודה בסוף – אני לא אעשן. על זה אין לי ויכוח אתו. זכותו לנסות ולשכנע את מי שהוא רוצה שלא יעשן, אבל אין זו זכותו לחנוק את האנשים שלא עברו על החוק, כי זה לא פשע לעשן. יום יבוא ויוציאו את זה מחוץ לחוק – נדון בדבר. נצטרך לפטר חלק מהשופטים בבתי-המשפט, העליונים, כי הם מעשנים, נצטרך לפטר חלק מחברי הכנסת, אני אהיה הראשון – לא יכול להיות מחוקק שהוא פושע; הממשלה, ראש הממשלה. הכול צריך להיות מידתי, ואם ייעשה מידתי – החוק קובע שבשטח המסעדה אסור לעשן. שטח המסעדה לעתים כולל גם מרפסת. התכוונת לזה? גלעד ארדן (הליכוד): לא אני חוקקתי את זה. החוק הזה קיים 15 שנה. יצחק רבין ז"ל חתם עליו. אני רק שיניתי מי אחראי. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): נכון. מאז בעלי המסעדה הם האחראים לאכיפת החוק, בין היתר. כשהם מעמידים שני שולחנות בחוץ, על המרפסת, באוויר הפתוח, ושמים שם מאפרה, לסמן לאנשים: אם אתה כל כך רוצה לעשן, צא החוצה – הוא קיבל על זה 5,000 ש"ח קנס. בעיריית תל-אביב לפחות ירדו מהסיפור, התחייבו שלא ישלחו פקחים על עישון במרפסת. אבל בכל אופן צריך לרשום את זה בחוק. אלה שני התיקונים שאני חושב שצריך לעשות. זה מידתי וראוי, אין דבר יותר הוגן מזה. כרגע יש "עליהום" גדול. אני מקווה שיירגעו הרוחות ובסופו של דבר יהיה רוב בכנסת, למרות ההשתוללות של היומיים האחרונים, ובא לציון גואל. משה כחלון (הליכוד): איך מחליטים מיהם 20% מהעסקים? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. רציתי לשאול, מה קורה אם יש יותר מ-20%, האם זה לא פתח לשחיתות של ראשי הרשות? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): יש נקודות שהעיריות יצטרכו לתת את הדעת. לו ישמעו בעצתי, זה יחולק לרבעים, אבל אי-אפשר לכתוב את זה בחוק, כי זה לא מתאים לכל רשות. יש רשויות שכל הרשות זה מרכז מסחרי אחד קטן וזהו. אני מקווה שזה ייעשה בחוכמה. אם תהיה הצפה – אף-על-פי שרוב המסעדות רוצות שרוב האוכלוסייה תבוא אליהם והרוב לא מעשנים – אבל אם בכל זאת יהיה, כל הקודם זוכה. מי שרוצה באסטה של אבטיח והקודם כבר קיבל באסטה והוא לא מקבל – הוא רוצה לרצוח את ראש העיר, אני יודע. לכן העברנו חוק שיממן שמירה על ראשי רשות. אין לזה סוף. משה כחלון (הליכוד): בעולם הכלכלי זה נקרא משאב מוגבל. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת צבי הנדל. תשובה והצבעה במועד אחר. מעניין יהיה לראות את תוצאות ההצבעה.