הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
גלעד ארדן
פ/3235/17
הצעת חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון – הקמת מערך הפצה ספרתי
לשידור ערוצים ללא תשלום), התשס"ח–2008
תיקון סעיף 1
1.
בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו התש"ן–19901 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) אחרי ההגדרה "ערוץ 2" ו"הערוץ השלישי" יבוא:
""ערוץ הכנסת" – הגוף המשדר כהגדרתו בסעיף 2 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד–20032;
"ערוץ המוסיקה" – ערוץ המשדר מוסיקה ישראלית וים תיכונית לפי רישיון מיוחד למשדר ערוץ ייעודי כמשמעותו בסעיף 6א לחוק התקשורת;
"ערוץ חינוכית 23" – הטלוויזיה החינוכית הישראלית;
"ערוץ בשפה הרוסית" – ערוץ המשדר בשפה הרוסית לפי רישיון מיוחד למשדר ערוץ ייעודי כמשמעותו בסעיף 6א לחוק התקשורת;"
(2) אחרי ההגדרה "רישיון להפעלת תחנת הזנה לווינית" יבוא:
""רשות השידור" – כמשמעותה בחוק רשות השידור;"
תיקון סעיף 51
2.
בסעיף 51 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, אחרי "תחנות שידור" יבוא "בשיטה האנלוגית";
(2) בסעיף קטן (א), אחרי "לשידורי טלויזיה" יבוא "בשיטה האנלוגית";
(3) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:
"(א2) תכנון, הקמה והפעלה של תחנות שידור ראשיות לשידורי טלוויזיה בשיטה האנלוגית, כאמור בסעיף קטן (א), וכן קליטתם והפצתם של שידורי טלוויזיה באמצעות תחנות שידור ראשיות כאמור, יופסקו בתום 12 חודשים מהמועד הקובע, ובלבד שלציבור יש אפשרות לרכישת ציוד לקליטת שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית; בסעיף זה, "המועד הקובע" – המועד שהחלה בו הרשות בהפצת שידורי טלוויזיה באמצעות תחנות שידור ספרתיות, לאחר שניתנה הודעת המנהל לפי סעיף 51א(ח)."
הוספת סעיפים 51א ו-51ב
3.
אחרי סעיף 51 יבוא:
"הקמה ומימון של תחנות שידור ספרתיות
51א.
(א) הרשות תתכנן, תקים ותפעיל, בעצמה או באמצעות אחרים, תחנות שידור ספרתיות לקליטתם ולהפצתם בציבור של שידורים שייקלטו בכל רחבי הארץ, של גופים אלה:
(1) בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 ובערוץ השלישי;
(2) ערוץ הכנסת, ערוץ המוסיקה, ערוץ בשפה הרוסית, ערוץ חינוכית 23 ורשות השידור אם ביקשו לעשות כן בהתאם לקבוע בסעיף 51ב(ב);
(ב) תחנות שידור ספרתיות יהיו בבעלותה של הרשות ובפיקוחה.
(ג) בעלי הזכיונות כאמור בסעיף קטן (א)(1) יממנו את עלות ההקמה של תחנות שידור ספרתיות, למעט ההפרש כמשמעותו בסעיף 51ב(ג), בסכומים ובשיעורי ההשתתפות שתחליט הרשות.
(ד) במהלך תקופת הקמתן של תחנות השידור הספרתיות, יגיש המנהל לשר ולשר האוצר דין וחשבון, בתוך 30 ימים מתום כל רבעון (בסעיף קטן זה – הרבעון המדווח); דין וחשבון כאמור יכלול, בין השאר, פרטים אלה: ההתקדמות בתכנון ובהקמת תחנות שידור ספרתיות במהלך הרבעון המדווח וההתקדמות הצפויה במהלך הרבעון שלאחריו, אומדן מעודכן של סך כל עלות ההקמה, ואומדן ההוצאות הצפויות ברבעון שלאחר הרבעון המדווח.
(ה) השר, שר האוצר או מי שכל אחד מהם הסמיך לכך, רשאי לדרוש מהמנהל להמציא פרטים נוספים הדרושים לצורך בדיקת החישובים שבבסיס האומדנים, כפי שפורטו בדין וחשבון שהגיש לפי סעיף קטן (ד).
(ו) עד יום ד' בכסלו התשס"ט (1 בדצמבר 2008) יוקמו תחנות שידור ספרתיות כך שתתאפשר קליטת שידורים כאמור בסעיף קטן (א); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19653;
(ז) על אף הוראות סעיף קטן (ו), רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לדחות, בצו, את המועד האמור בסעיף קטן (ו) לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים, אם ראה כי יש צורך בדחייה כאמור.
(ח) במועד השלמת ההקמה כאמור בסעיף קטן (ו), יודיע המנהל לבעלי הזיכיונות כאמור בסעיף קטן (א)(1), כי ניתן להפיץ שידורי טלוויזיה באמצעות תחנות השידור הספרתיות.
(ט) הוראות סעיף 51(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תחנות שידור ספרתיות.
(י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פקודת הטלגרף האלחוטי.
(יא) בסעיף זה –
"עלות ההקמה" – כלל התשלום בעד תכנון והקמה של תחנות שידור ספרתיות, ולרבות תשלום בעד –
(1) רכישת המקרקעין שעליהם יוקמו תחנות השידור הספרתיות;
(2) רכישתן של זכויות שימוש בציוד, לרבות במשיבים בלווין;
(3) הקמת תחנות שידור, לרבות עבודות התשתית הכרוכות בכך;
(4) רכישת המשדרים;
"תחנת שידור ספרתית" – תחנת שידור ראשית, כהגדרתה בסעיף 51(א), לשידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית.
הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות תחנות שידור ספרתיות
51ב.
(א) הרשות תפיץ באמצעות תחנות השידור הספרתיות את שידורי הטלוויזיה של ערוץ 2 והערוץ השלישי במסגרת שני ערוצי טלוויזיה, ובלבד שהמנהל הוגיע כי ניתן לעשות כן בהתאם לאמור בסעיף 51א(ח).
(ב) הרשות תפיץ לפי בקשה של ערוץ הכנסת, ערוץ המוסיקה, ערוץ בשפה הרוסית, ערוץ חינוכית 23 או רשות השידור, את שידורי הטלוויזיה שמשדר אותו גוף, באמצעות תחנות שידור ספרתיות.
(ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), הודיע גוף מהגופים המנויים בסעיף קטן (ב), כי הם מבקשים שהרשות תפיץ את שידוריהם, רשאית הרשות לדרוש, כי הגוף האמור ישא בסכום ההפרש שבין עלויות ההקמה.
(ד) באין הסכמה בין הרשות לבין אחד הגופים המשודרים, בדבר סכום ההפרש שבין עלויות ההקמה, יורה השר על הסכום כאמור, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, וכן רשאי השר, עד שיורה כאמור, ליתן הוראה לעניין תשלומים חלקיים; הוראות השר לפי פסקה זו טעונות הסכמת שר האוצר.
(ה) אופן ההפצה כאמור בסעיף קטן (א) וסעיף קטן (ב) יהיו זהים באופן ההפצה ובאיכות השידורים.
(ו) בעד הפצת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) ישלמו הגופים המנויים בסעיף קטן (ב) לרשות, דמי הפצה בסכום שנקבע לפי סעיף 100א.
(ז) בסעיף זה –
"ההפרש שבין עלויות ההקמה" – ההפרש שבין עלות ההקמה הכוללת את התשלומים הנוספים לצורך הפצת שידורי אותו גוף, לבין עלות ההקמה אלמלא ביקש מהרשות להפיץ את שידוריו.
"תחנת שידור ספרתית" – כהגדרתה בסעיף 51א(יא)."
תיקון סעיף 52
4.
בסעיף 52 –
(1) בכותרת השוליים, אחרי "ערבויות" יבוא "ובטוחות";
(2) בסעיף קטן (א) בסופו יבוא "או עלות ההקמה כאמור סעיף 51א(יא).";
(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) הרשות רשאית לדרוש מבעל זיכיון כאמור בסעיף 51א(א)(1), או מהגופים המנויים בסעיף 51א(א)(2), להפקיד בידיה ערבויות או בטוחות אחרות להבטחת תשלום דמי הפצה כאמור בסעיפים 100א או 51ב(1), לפי העניין.";
(4) בסעיף קטן (ב) –
(א) אחרי "סוגי הערבויות" יבוא "או הבטוחות";
(ב) במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא " בסעיפים קטנים (א) או (א1)";
(ג) בסופו יבוא "ובלבד שתנאי הערבויות והבטוחות כאמור בסעיף קטן (א1) ודרכי מימושם, יהיו זהים לגבי כלל מפקידי הערבויות והבטוחות כאמור בסעיף קטן (א1)".
תיקון סעיף 53
5.
בסעיף 53 –
(1) האמור בו יסומן (א), ובו אחרי "בשל תחנות השידור" יבוא "וכן תשלומים ששילם בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בעד עלות ההקמה כאמור בסעיף 51א";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין בדיקת הסכומים שקוזזו לפי סעיף קטן (א).".
תיקון סעיף 55
6.
בסעיף 55(ב), אחרי "51" יבוא "51א, 51ב".
תיקון סעיף 63
7.
בסעיף 63(ד), אחרי "51" יבוא "51ב, 51ב".
תיקון סעיף 100
8.
בסעיף 100(ד), בסופו יבוא "וכן לצורך חישוב תשלומים שקוזזו מתוך התמלוגים לפי סעיף 53.".
הוספת סעיף 100א
9.
אחרי סעיף 100 יבוא:
"דמי הפצה
100א.
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ישלם לרשות בעד הפצת שידורי טלוויזיה, כאמור בסעיף 51ב(א), סכום שיורו עליו השר ושר האוצר לאחר התייעצות עם הרשות; הסכום האמור יחושב לפי סך כל התשלומים והעלויות הכרוכים בהפעלתן, בתפעולן ובתחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות וכל תשלום שוטף אחר בשל הפצת השידורים כאמור, למעט עלות ההקמה, כשהוא מחולק במספר הכולל של הערוצים אשר שידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי סעיף 51ב; בסעיף זה, "תחנת שידור ספרתית" ו"עלות ההקמה" – כהגדרתן בסעיף 51א(יא).".
תיקון סעיף 101
10.
בסעיף 101 –
(1) בכותרת השוליים, במקום "ובדמי הרישיון והתמלוגים" יבוא "בדמי הרישיון ובדמי ההפצה";
(2) במקום "ודמי הרישיון" יבוא "דמי הרישיון ודמי ההפצה".
תיקון סעיף 102
11.
בסעיף 102, אחרי "דמי הרישיון" יבוא "דמי ההפצה" ובמקום "99 ו-100" יבוא 99 עד 100א".
תיקון סעיף 102ב
12.
בסעיף 102ב, אחרי "דמי הרישיון" יבוא דמי ההפצה", אחרי ""דמי רישיון"" יבוא "דמי הפצה" ואחרי "דמי רישיון" יבוא דמי הפצה".
תחילה, תחולה והוראות מעבר
13.
(א) תחילתם של סעיפים 1, 51 עד 53, 55, 63, 100 עד 102 ו-102ב לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה (להלן – יום התחילה), ואולם –
(1) לעניין תחנת שידור קיימת, בתקופה שמיום התחילה עד למועד הקובע כהגדרתו בסעיף 51(א2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, ימשיכו לחול הוראות סעיף 51(א) לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה;
(2) אין באמור בסעיף 51(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, כדי להטיל על הרשות חובה לתכנן, להקים או להפעיל בעצמה או באמצעות אחרים תחנות שידור ראשיות לשידורי טלוויזיה בשיטה האנלוגית, לעניין שידורי הערוץ השלישי.
(ב) בסעיף זה –
"הרשות" – כהגדרתה בחוק הרשות השניה;
"הערוץ השלישי" – כהגדרתו בחוק הרשות השניה;
"תחנת שידור ראשית" – כהגדרתה בסעיף 51(א) לחוק הרשות השניה;
"תחנת שידור קיימת" – תחנת שידור ראשית לשידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית, שהיתה קיימת ערב התחילה, או תחנת שידור ראשית שמחליפה תחנת שידור כאמור.
דברי הסבר
מטרת הצעת חוק זו היא להבטיח את איחודם של מערכי ההפצה של שידורי הטלוויזיה הפתוחים לציבור הרחב, והממומנים על ידו. באופן זה, יתאפשר שידור איכותי, ללא תשלום, של הערוצים הציבוריים – ערוץ 1, ערוץ הכנסת וערוץ חינוכית 23, ושידורם של הערוצים המסחריים – ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ המוסיקה וערוץ ישראל פלוס (ערוץ 9).
לפי המצב הקיים אזרחי המדינה יכולים לצפות באופן יעיל בערוצים הממומנים מתקציבי המדינה, באמצעות אגרה או פרסומת, להלן – הערוצים "הפתוחים", רק על ידי התחברות לשידורי הכבלים והלווין. מאחר שחבילת הבסיס בכבלים ובלווין כוללת ערוצים רבים והיא יקרה באופן השוואתי למדינות אחרות בעולם, יש לאפשר לצופים שיבחרו לצפות רק בערוצים "הפתוחים" לעשות זאת, ללא תשלום, ולו בשל כך שהם כבר מימנו את שידורי הערוצים בעבר, באמצעות האגרה ובאמצעות פרסומות.
מוצע לאחד את מערך השידורים הקיים היום, שמתבצע כעת באמצעות שישה מערכי הפצה שונים, קרקעיים אנלוגיים ולוויניים ספרתיים, לשיטת הפצה קרקעית ספרתית בגיבוי מערך לוויני ספרתי, אשר באמצעותו יופצו לציבור ערוצי השידור הציבורי והשידור המסחרי.
הציבור, יוכל לבחור להתנתק משידורי הלווין והכבלים, לרכוש ממיר דיגיטלי בעלות חד פעמית ולצפות בשידורי הערוצים הכללים בהצעת החוק, ללא תשלום נוסף.
הצעת החוק מבוססת על הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח–2007, אולם היא מוסיפה לרשימת הערוצים שבהצעת החוק גם את ערוץ חינוכית 23, הערוץ הרוסי וערוץ המוסיקה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט בטבת התשס"ח – 7.1.08