הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
יעקב מרגי
איתן כבל
חיים אמסלם
אלי אפללו
נסים זאב
יואל חסון
שי חרמש
משה כחלון
סופה לנדבר
עתניאל שנלר
פ/ 3243/17
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקה והחזר כספי), התשס"ח–2008
תיקון סעיף 14
1.
בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–19811 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 14(א) –
(1) בפסקה (1), במקום "עד ארבעה עשר ימים" יבוא "עד שלושים ימים";
(2) במקום פסקה (2) יבוא:
"(2) בשירות – תוך שלושים ימים מיום עשיית ההסכם."
תיקון סעיף 14א
2.
בסעיף 14א(ג) לחוק העיקרי, במקום "בתוך ארבעה עשר ימים" יבוא "בתוך שלושים ימים".
תיקון סעיף 14ג
3.
בסעיף 14ג(ג) לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (1), במקום "ועד ארבעה עשר ימים" יבוא "ועד שלושים ימים";
(2) במקום פסקה (2) יבוא:
"(2) בשירות – בתוך שלושים ימים מיום עשיית העסקה."
ביטול סעיף 14ו
4.
סעיף 14ו לחוק העיקרי – בטל.
החלפת סעיף 32
5.
במקום סעיף 32 לחוק העיקרי יבוא:
"ביטול עסקה
32.
(א) נעשתה עסקה והוברר כי נעשה לגביה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה, ובהטעיה – אף אם לא העוסק היה המטעה, רשאי הצרכן, תוך שלושים ימים, מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה או מהמועד שבו נודע לו על ניצול המצוקה, לפי העניין, לבטל את העסקה.
(ב) על אף האמור בסעיפים 13 עד 17 לחוק המכר, התשכ"ח–19682, וסעיפים 3 ו-4 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד–19743, רשאי צרכן לבטל עסקה עקב אי התאמה או עקב פגם כמשמעותם בחוקים אלו, בתוך שלושים מהמועד שבו נודע לו על הפגם או על אי ההתאמה כאמור.
(ג) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי השר לקבוע עסקאות, בין בדרך כלל ובין לפי סוגים וכן לפי תנאים, לגביהן תהיה תקופת ביטול עסקה שונה מהקבוע.
(ד) בוטלה עסקה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ישיב העוסק לצרכן, את התמורה ששילם הצרכן בעד העסקה, ובעסקה למכירת נכס – ישיב הצרכן לעוסק גם את הנכס נושא העסקה על ידי העמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן.
(ה) בלי לגרוע מהוראות חוק זה, רשאי צרכן לבטל עסקה ולקבל החזר כספי, ובלבד שאם העסקה היא עסקה לרכישת נכס, הנכס לא נפגם ולא נעשה בו שימוש; לעניין סעיף קטן זה, רשאי השר, בהתחשב במידת הפגיעה שתיגרם לעוסקים עקב ביטול העסקה לעומת עניינם של צרכנים באפשרות לבטל עסקה, לקבוע בתקנות:
(1) את משך הזמן המרבי לביטול עסקה;
(2) עסקאות שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו עליהן, בין בדרך כלל ובין לפי סוגים וכן בתנאים;
(3) זכות העוסק לניכוי דמי ביטול בגין ביטול עסקה או בגין עסקאות מסוימות, וכן את שיעור דמי הביטול;
(4) תנאים נוספים שיחולו על ביטול העסקה."
תחילה
6.
תחילתו של סעיף 32 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה – שישה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
מטרת החוק היא להסדיר את מכלול המקרים בהם תינתן לצרכן זכות לבטל עסקה עם עוסק. זכות הביטול היא מן הזכויות החשובות והיעילות ביותר להגנה על האינטרס הצרכני, ומשמעותה היא יכולת הצרכן להשתחרר מן העסקה ולהחזיר את המצב לקדמותו. מתן אפשרות לבטל עסקה צרכנית ישפר באופן משמעותי את מעמדו של הצרכן, אשר מצוי ממילא בנחיתות מול העוסק.
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, כנוסחו היום כולל ארבעה מקרים בהם רשאי הצרכן לבטל עסקה תוך פרק זמן מסוים. שלושת המקרים הראשונים הם עסקאות שהמחוקק יצא מנקודת הנחה שמדובר בעסקאות מיוחדות ועל כן ראוי שיקבע להן הסדר מיוחד ונפרד והן: עסקת רוכלות, עסקה לרכישת יחידת נופש, ועסקת מכר מרחוק, כהגדרתן בחוק.
הסוג הרביעי הוא עסקה למכירת נכס כאשר ההתקשרות בה נעשתה על רקע של הטעיה או ניצול מצוקה.
מוצע להוסיף לחוק הגנת הצרכן שני מקרים נוספים בהם תינתן לצרכן זכות לבטל עסקה –
הראשון, כאשר הצרכן רכש מוצר או שירות וגילה כי המוצר או השירות פגום או לא מתאים למה שסוכם בין הצדדים. חוק המכר, התשכ"ח–1968, וחוק חוזה קבלנות, התשל"ד–1974, קובעים כי אמנם יש לקונה זכות לבטל את העסקה, אולם זאת רק לאחר שעמד בחובות מסוימות הקבועות בחוק למשל, חובת הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו, חובת הקונה להודיע למוכר על אי התאמה מיד לאחר מועד הבדיקה כאמור, חובת הקונה לפרט את אי ההתאמה בפירוט סביר ולתת למוכר הזדמנות נאותה לבדוק את הממכר ולתקן אותו תוך זמן סביר.
חיוב עמידה בחובות האמורות מהווה נטל בלתי סביר על הצרכן ואינו מוצדק מקום בו יחסי הכוחות בין הצדדים לעסקה אינם שוויוניים מלכתחילה.
במקרה הראשון, מוצע כי כאשר מדובר בעסקה בין עוסק לצרכן, תהיה לצרכן זכות לבטל את העסקה תוך שלושים ימים מיום גילוי הפגם או אי ההתאמה.
המקרה השני הוא זכות הצרכן לבטל עסקה מהטעם של נוחות אובייקטיבית לצרכן. במקרים רבים נקשרים צרכנים בעסקאות על אף חוסר יכולתם לבדוק באופן אמיתי את התאמת המוצר או השירות לצרכיהם. כך יוצא שצרכנים רבים נותרים עם מוצר או שירות שאינם זקוקים לו באמת, וכן במקרים רבים הם נכבלים בעסקאות ארוכות טווח, מבלי יכולת אמיתית להשתחרר מהן מקום בו אינם מעוניינים יותר בקבלת אותו שירות.
ישנם עוסקים המאפשרים במקרים מסוימים לבטל עסקה שנקשרה עימם, אולם רובם אינם משיבים לצרכן את כספו, אלא מעניקים לו זיכוי. הזיכוי אינו מהווה זכות ביטול אמיתית, המהווה השתחררות אמיתית מהעסקה, מאחר והצרכן מחויב לחזור אל אותו עוסק ולבצע רכישה אחרת, אשר לרוב אף מוגבלת בזמן. מתן זכות ביטול עסקה וחיוב העוסק בהחזר כספי לצרכן, מן הטעם של נוחות אובייקטיבית לצרכן,ישפרו את מעמדו של צרכן באופן משמעותי. התחרות שתיווצר בין העוסקים תקדם את הסחר ההוגן ותשפר את השירות לצרכן ואת איכות המוצרים והשירותים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט בטבת התשס"ח – 7.1.08