קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק מערכות תשלומים, התשס"ח–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/344).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים להצעת חוק מערכות תשלומים, התשס"ח–2007, בקריאה ראשונה. השר משולם נהרי, בבקשה. רבותי, מכיוון שאני מתכוון לסגור את רשימת הנואמים, מי שרוצה לדבר שיירשם בבקשה. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מערכות תשלומים בטוחות ויעילות הן קריטיות לתפקוד היעיל של המערכת הפיננסית. לבנקים מרכזיים תפקיד חיוני במערכות תשלומים, ובמסגרת זו הם אחראים, בדרך כלל, לפעילותן הסדירה של מערכות התשלומים השונות. לא שומעים. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אתם מפריעים לשר לדבר. זה בלתי אפשרי. אדוני, יושב-ראש הקואליציה. השר משולם נהרי: אין כיום הסדרה ממצה ופורמלית של מערכות תשלומים בכלל ושל מערכת ההעברות הבין-בנקאיות – שבה נסלקים סכומים גדולים מדי יום – בפרט. בעקבות המלצות של קרן המטבע הבין-לאומית והבנק להסדרי סליקה בין-לאומיים, שקבעה סטנדרטים בין-לאומיים בנושא מערכות תשלומים, החליט נגיד בנק ישראל בדצמבר 2002 להנהיג רפורמה במערך התשלומים בישראל לצורך התאמת מערכות התשלומים המקומיות לסטנדרטים אלה. במסגרת רפורמה זו הוחלט להקים מערכת חדשה לתשלומים ולסליקה של מטבע ישראלי, שבה ישתתפו הבנקים וייסלקו תשלומים גדולים בזמן אמת (Real Time Gross Settlement - R.T.G.S - מערכת זיכויים והעברות בזמן אמת – זה"ב – להלן: מערכת זה"ב). מערכות כמו זו או דומות לה פועלות בהצלחה זה כמה שנים ברוב המדינות המפותחות. בד בבד עם הקמת מערכות זיכויים והעברות בזמן אמת במדינות שונות, ובמסגרת יוזמות בין-לאומיות לשמירת היציבות הפיננסית באמצעות חיזוק התשתית הפיננסית, פרסמה בשנת 2001 ועדת מערכות תשלומים וסליקה שבחסות הבנק להסדרי סליקה בין-לאומיים עשרה עקרונות ליבה המיועדים לקביעת סטנדרטים למערכות תשלומים וסליקה שחשיבותן המערכתית גבוהה, במטרה להבטיח את יציבותן ולמזער את הסיכונים במערכות אלה. הוועדה סקרה את הסיכונים השונים שמערכות תשלומים חשופות להם. נהוג לסווג את הסיכונים לחמש קטגוריות: 1. סיכון אשראי – הסיכון שמשתתף במערכת תשלומים לא יוכל לעמוד בחיוביו הכספיים במועדם או אף במועד מאוחר יותר; 2. סיכון נזילות – הסיכון שלמשתתף לא יהיו די כספים לעמוד בחיוביו במועדם, אף שייתכן כי יוכל לעמוד בהם בעתיד; 3. סיכון משפטי – שמשמעותו שמסגרת משפטית בלתי מספקת גורמת לסיכוני אשראי או נזילות; 4. סיכון תפעולי – הסיכון שגורמים כמו כשלים טכניים או טעויות בהפעלת המערכת יגרמו או סיכוני אשראי ונזילות או יגבירו סיכונים אלה; 5. סיכון מערכתי – הסיכון שכשל של אחד מהמשתתפים במערכת התשלומים בעמידה בחיוביו או הפרעה במערכת התשלומים יגרמו כשלים בכלל המערכת הפיננסית שיתפשטו לשווקים פיננסיים אחרים. מטרת החוק המוצע היא לעגן את ההוראות הנדרשות למזעור סיכונים אלה ולהקניית ודאות משפטית כדי להבטיח את יציבותן של מערכות התשלומים. במדינות רבות, ובהן מדינות האיחוד האירופי, ארצות-הברית, קנדה, דרום-אפריקה, סינגפור והונג-קונג, קיים חוק המסדיר את נושא מערכות התשלומים, מגדיר את תפקידו של הבנק המרכזי ביחס למערכות אלה וקובע את ההוראות החוקיות המתאימות כדי להבטיח שהוראות תשלום במערכות תשלומים מסוימות תהיינה סופיות וודאיות. מוצע לחוקק חוק דומה אשר תואם את הנורמות המקובלות במדינות אלה. בהצעת החוק מוצע להחיל על מפעילי מערכות תשלומים חובות שמטרתן להבטיח את יציבותן ואת תפקודן היעיל של מערכות התשלומים לצורך הפחתת הסיכון המערכתי העלול להיווצר עקב פעילות בלתי תקינה של מערכות אלה. לאור חשיבותן של מערכות התשלומים מוצע לקבוע כי הן תהיינה נתונות לבקרה של בנק ישראל, וכי לנגיד בנק ישראל יוקנו לשם כך סמכויות מתאימות, ובין השאר תוקנה לו סמכות לתת הוראות למפעיל המערכת וסמכות לקבל מידע. כמו כן, יוסמך הבנק לתת אשראי תוך-יומי למשתתף במערכת כאמור, לצורך הבטחת התפקוד היעיל על המערכת, כנגד ביטחונות. נוסף על כך מוצע לקבוע מדרג למערכות תשלומים, שבו על מערכות שפעילותן חיונית לכלל מערך התשלומים במשק, ופעילות בלתי תקינה שלהן עלולה לחשוף את מערך התשלומים לסיכון, תקוים בקרה בידי בנק ישראל (להלן – מערכת מבוקרת). מערכות מבוקרות כאמור, שפעילותן חיונית גם ליציבות המוניטרית והפיננסית בישראל, ואשר נוסף על כך, לשם שמירה על יציבות כאמור חשוב שיחולו עליהן הוראות לעניין סופיות התשלום והגנות מסוימות במקרה של הליכי פירוק, תוכרזנה מערכות מבוקרות מיועדות. בכוונת בנק ישראל להכריז, מייד עם חקיקת החוק המוצע, על שתי מערכות תשלומים מערכות מבוקרות מיועדות: מערכת זה"ב ובנק CLS. בנק CLS הוקם במטרה להפחית את סיכון הסליקה במטבע חוץ, שהוא הסיכון שקיים בעסקה המורכבת מרכישת מטבע מסוג מסוים ומכירת מטבע מסוג אחר. בעסקה מסוג זה יש סיכון שהמטבע הנמכר ישולם, אך המטבע הנרכש לא יתקבל. בנק CLS הוקם כדי להפחית סיכון זה, והוא נותן כיום שירותי סליקה ל-15 מטבעות. שילוב השקל החדש במסגרת ה-CLS והאפשרות לבצע באמצעותו עסקאות בין השקל החדש ובין מטבע חוץ יקנו יתרונות ניכרים במונחים של הפחתת סיכונים במערכת הפיננסית של ישראל. ההכרזה על בנק CLS מערכת מבוקרת מיועדת תספק מענה לסיכונים ולחוק הוודאות שבסליקת עסקאות במטבע חוץ, ובעיקר עסקאות בין השקל החדש ובין מטבע חוץ. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ואת העברתה לדיון להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - היו"ר יצחק זיו: תודה. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח. לפיכך, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 34 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מערכות תשלומים, התשס"ח–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – חמישה, נגד – שלושה. ההצעה נתקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.