קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור, התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3328/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק של חבר הכנסת דב חנין – נמצא פה. הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור, התשס"ח-2008, של חבר הכנסת דב חנין. יבוא וינמק, בבקשה. גם כאן תשובה והצבעה במועד אחר, אף שההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. בבקשה, יציג את הצעת החוק. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כפי שאכן אמרת, זאת הצעת חוק שקיבלה פטור מחובת הנחה. אדוני השר, השר שמחון, אני שמח על נוכחותך אתנו במליאה כי אני בטוח שאתה תעזור להביא אותה לסיום מוצלח גם בוועדת השרים לענייני חקיקה. ההצעה הזאת היא הצעה שאנחנו דוחים את ההצבעה עליה כדי לאפשר לוועדת השרים לענייני חקיקה להשלים את הדיון שלה בנושא. היא התחילה את הדיון אבל לא סיימה אותו. זו הצעת חוק באחד הנושאים החשובים ביותר שעומדים על סדר-יומנו, והאמת היא שלא רק על סדר-יומנו אלא גם על סדר-יומו של העולם – שאלת האנרגיה והחיסכון באנרגיה. כולם מדברים על משבר האקלים והמשמעויות של שרפת נפט, פחם וגז; כולם מדברים על ההשלכות הסביבתיות, לפעמים הבריאותיות, של השרפה הזאת. כמובן, הצד שני של תהליך השרפה הוא ייצור אנרגיה, וכולנו צריכים את האנרגיה הזאת כדי להתקיים, כדי לתפקד, כדי לקיים חברה מודרנית ומפותחת. אבל השאלה היא איך צורכים אנרגיה ואיך מתייחסים לשימוש באנרגיה. המפתח להתמודדות – גם עם השאלות הגדולות של משבר האקלים וגם עם השאלות המקומיות של הגנה על בריאות הציבור והגנה על הסביבה – הוא המפתח של היעילות, של הרציונליות ושל החיסכון. פה, עמיתי חברי הכנסת, אדוני השר, למדינת ישראל יש עוד דרך רבה וארוכה. אדוני השר, אני רוצה לומר לך בצער, שהגידול בצריכת החשמל של מדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם. ב-20 השנים האחרונות צריכת החשמל בישראל הכפילה את עצמה מדי עשר שנים. קצב הגידול השנתי של צריכת החשמל במוסדות ציבור הוא הגבוה ביותר בכל מגזרי המשק. הגידול החריג בצריכת החשמל במוסדות הציבור היה הגורם המרכזי בהיווצרות שיא בביקוש לחשמל בקיץ. אם יימשך הגידול בצריכת החשמל של מדינת ישראל – שמוסדות הציבור מובילים אותו – בקצב שבו הוא היה בעבר, בעוד 20 שנה תגדל צריכת החשמל שלנו פי-ארבעה, ואתה תגדל גם כמות המזהמים הכרוכים בייצור החשמל, וכמובן תגדל גם תרומתה השלילית של מדינת ישראל ליצירת אפקט החממה ומשבר האקלים. כיום ההוצאה על צריכת החשמל במוסדות ציבור גדולה מ-2 מיליארדי שקלים חדשים מדי שנה. על ההוצאה הזאת יש להוסיף הוצאות של דלק להסקה, לחימום מים וקיטור בבתי-חולים, באוניברסיטאות ובבתי-ספר. חבר הכנסת הנדל, אני שמח שיש פה אפילו שני שרים כרגע. ברשותך, אני רוצה לומר להם משהו לקראת המשך הדיון בוועדת השרים. אדוני שר החקלאות, ההוצאה הציבורית היחידה שעדיין לא קוצצה היא ההוצאה על אנרגיה. שימוש באנרגיה במוסדות ציבור הוא הוצאה שלא קוצצה, למרות הפוטנציאל הגדול של הקיצוץ הזה בהשוואה לשאר התחומים שבהם חל גידול. ההתמודדות עם שאלת החיסכון באנרגיה היא התמודדות עולמית. בכל העולם השאלה הזאת ניצבת על סדר-היום ומונהגות תוכניות שאפתניות ומרחיקות לכת שנועדו לחסוך באנרגיה, והמגזר הציבורי צריך להיות הגורם המוביל בייעול השימוש באנרגיה – בהתנהגות נכונה בכל הקשור לאנרגיה ולשימוש בה. הצעת החוק שאני מתכבד להביא לפני הכנסת היא מאוד מתונה ומידתית. במרכזה הרעיון של הקמת מנגנון להתייעלות שיטתית ולהקטנה שיטתית של צריכת האנרגיה במוסדות ציבור. המערכת המוצעת מבוססת על יצירת סקר בסיס, שיקבע את צריכת הבסיס, את פרופיל צריכת האנרגיה השנתית של כל מוסד ציבורי. הסקר הזה ישמש בסיס לתוכנית ההתייעלות השנתית, וחובת ההתייעלות היא בערך מינימלי של 1% בכל שנה. אי-עמידה ביעדים בשנה אחת יגרור אחריו תוספת בשנה הבאה לאחריה, כך שבסופו של דבר החיסכון בפועל יושווה לחיסכון התיאורטי המוצע. הסקר המוצע יהיה גם אמצעי לבקרה על התהליך, נוסף על היותו כלי להגדרת יעדים. אני יודע שהמנגנון המוצע הוא מאוד מינימליסטי, אדוני היושב-ראש, אבל זה המנגנון שהצלחנו להגיע להסכמה עליו עם אנשי המקצוע במשרד התשתיות, ואני חושב שחשוב לקדם את החוק הזה בהבנה ובהידברות עם משרד התשתיות. חשוב לומר שאם נצליח לבסס מנגנון כזה, בעתיד יהיה אפשר להתבסס עליו כדי להעלות את רף החיסכון השנתי ולהגדיל את החיסכון השנתי בשימוש באנרגיה במתקני ציבור. נוסף על המנגנון הגלובלי הזה, מסומנים בהצעת החוק כמה מנגנונים פרטניים, שהראשון בהם מתבסס על תקני מכון התקנים הישראלי, אשר נועדו להביא לחיסכון באנרגיה במתקנים חדשים ובמתקנים שכבר עומדים על תִלם. רק במקרים שבהם לא יהיה יעיל לכפות על מתקן שכבר עומד על תלו את התקן המתאים, מפאת תכנונו המקורי, יהיה הממונה רשאי לאשר חריגה מהתקן שאינה עולה כדי פטור. מוצע גם מנגנון של עדכון התקינה בהתאם להתפתחויות בתחום התקינה בארץ ובעולם, אבל לא תינתן האפשרות להחליף תקן קיים בתקן מחמיר פחות ממנו. מנגנון מוצע נוסף מתבסס על שורה של פעולות פשוטות, יומיומיות, כדי לחסוך באנרגיה, ואתן כמה דוגמאות: הימנעות מהפעלת מחשבים, ציוד חשמלי אחר, תאורה ומזגנים שאינם חיוניים לאחר שעות הפעילות במתקן הציבורי; הימנעות מהתקנת נורות שאינן נורות חסכוניות, ובתוך פרק זמן מסוים הימנעות משימוש בנורות שאינן נורות חסכוניות; הפעלת מכשירי חשמל יעילים מבחינה אנרגטית והימנעות מהפעלת מכשירים חשמליים אחרים שאפשר להחליפם במכשירים מקבילים שהם יעילים יותר מבחינת החיסכון באנרגיה; הגבלת וסתי החום של מיזוג האוויר, מבחינת סקלת הטמפרטורה, כדי להימנע מקירור יתר ומהסקת יתר, שהם גם מיותרים וגם כרוכים בשימוש בזבזני ונרחב באנרגיה; התקנת בידוד תרמי בחלונות ובדלתות החדרים הממוזגים וכדומה. המשמעות של הצעת החוק הזאת, עמיתי חברי הכנסת, היא גדולה מאוד; זאת הצעת חוק סביבתית, זאת הצעת חוק חברתית, וזאת גם, אדוני שר החקלאות, הצעת חוק כלכלית. החוק המוצע יחסוך למדינת ישראל הרבה מאוד כסף. הרבה מאוד כסף. לכן, מכל הטעמים האלה, אני חושב שעל הכנסת להתאחד בתמיכה בהצעת החוק הזאת. השגנו תמיכה של כל הגורמים המקצועיים שפעילים בתחום האנרגיה, כמובן של ארגונים סביבתיים, של גורמי אקדמיה שעוסקים במחקר – גם בתחומי סביבה, גם בתחומי מדיניות, גם בתחומים של אנרגיה. על הצעת החוק הזו חתומים חברי כנסת מכל קצוות הבית, ששותפים ברצון להיענות לאתגר הגלובלי של התמודדות עם משבר האקלים והבעיות הסביבתיות במתן מענה מתקדם, מודרני, עכשווי, שהוא גם נכון מבחינה סביבתית, חברתית וכלכלית. כפי שאמרתי, אדוני היושב-ראש, מכיוון שוועדת השרים לא השלימה את דיוניה בהצעת החוק הזאת – היא קיימה דיון רציני אבל לא סיימה אותו, אף שהיא נהנית מפטור מחובת הנחה בגלל הדחיפות והחיוניות של הנושא, אני חושב שראוי למצות את הליכי ההסכמה עם הממשלה. נאפשר לממשלה להשלים במהירות את הדיונים בחוק כדי שיהיה אפשר להביא אותו לכנסת בהסכמה רחבה, עם הסכמת הממשלה, ולהעביר אותו כדי שיהיה אפשר להתחיל בהליכים מהירים של חקיקה. אני מקווה שכבר בחודשים הקרובים החוק המוצע ייכנס לספר החוקים. תודה רבה, אדוני. היו"ר אמנון כהן: תודה. כאמור, אין הצבעה. תשובה והצבעה במועד אחר.