הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
דב חנין
מיכאל מלכיאור
רן כהן
אסתרינה טרטמן
מוחמד ברכה
חנא סוייד
רונית תירוש
שי חרמש
דוד רותם
גדעון סער
אברהם מיכאלי
חיים אמסלם
נסים זאב
ראובן ריבלין
זהבה גלאון
פ/3328/17
הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור, התשס"ח–2008
הגדרות
1.
בחוק זה –
"בנין ירוק" – כהגדרתו בתקן ישראלי ת"י 5281;
"המועד הקובע" – 12 חודשים ממועד סיום איסוף הנתונים לצורך חישוב צריכת הבסיס בכל שנה;
"הממונה" – כהגדרתו בחוק מקורות אנרגיה, התש"ן–19891;
"הצריכה הקובעת" – פרופיל צריכת האנרגיה של מיתקן ציבורי שהוכן על פי המדדים ששימשו לקביעת צריכת הבסיס, למועד הקובע הרלוונטי;
"מוסד תכנון" – כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19652;
"מיתקן ציבורי" – מיתקן שבאחזקת משרד ממשלתי, לרבות מיתקן שבאחזקת יחידת סמך ממשלתית או חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19753, מיתקן באחזקת עיריה או מועצה מקומית, או מיתקן באחזקת גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–19584;
"מעריך" – כמשמעותו בתקן ישראלי ת"י 5281;
"נורה חסכונית" – נורה פלואורסצנטית או נורה שהניצולת האנרגטית שלה זהה או גבוהה יותר מהניצולת האנרגטית של נורה פלואורסצנטית;
"סקר" – סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה לפי חוק מקורות אנרגיה התש"ן–19895;
"צריכת הבסיס" – פרופיל צריכת האנרגיה השנתית של מיתקן ציבורי על בסיס נתוני סקר;
"השר" – שר התשתיות הלאומיות.
מטרה
2.
מטרתו של חוק זה להפחית באופן עקבי ורצוף את צריכת האנרגיה במגזר הציבורי.
מינוי אחראי פיקוח
3.
(א) מנהל מיתקן ציבורי ימנה, בכתב, אחראי פיקוח בנושא התייעלות אנרגטית באותו מיתקן ציבורי; העתק מכתב המינוי של אחראי הפיקוח יומצא לממונה.
(ב) אחראי פיקוח רשאי לכהן כאחראי פיקוח ביותר ממיתקן ציבורי אחד, ובלבד שמינוי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לכל מיתקן בנפרד.
(ג) אחראי פיקוח במיתקן ציבורי ינהל מערך דיווח, רישום ותיעוד בנוגע לצריכת האנרגיה במיתקן הציבורי שבפיקוחו בהיקף ובמתכונת שידרוש הממונה.
הפחתת צריכת חשמל שוטפת
4.
(א) בלי לגרוע מאמצעי החיסכון המתחייבים מהוראות סעיפים 8(א) ו-(ב), יפעל מנהל מתקן ציבורי גם לצמצום צריכת האנרגיה ובין השאר:
(1) לא יפעילו מחשבים, ציוד חשמלי אחר, אור ומזגנים שאינם חיוניים לאחר שעות פעילות המיתקן הציבורי;
(2) לא יתקינו נורות שאינן נורות חסכוניות;
(3) לא ישתמשו בנורות שאינן נורות חסכוניות עד תום שנתיים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה;
(4) לא יפעילו מכשירי חשמל שניתן להחליפם במכשירי חשמל מקבילים יעילים יותר מבחינה אנרגטית באופן משמעותי;
(5) יגבילו את וסת החום של ציוד המיזוג לטמפרטורה שלא תפחת מעשרים וארבע מעלות צלזיוס בקיץ ולא תעלה על עשרים וחמש מעלות צלזיוס בחורף;
(6) יתקינו בידוד טרמי הולם בחלונות ובדלתות החדרים הממוזגים.
(ב) אחראי הפיקוח, או מי מטעמו, אחראי לביצוע הוראות סעיף קטן (א) ולקביעת נהלי עבודה כמתבקש מאופי המתקן, לרבות קביעת הוראות נוספות על ההוראות כאמור.
סקרים לקביעת צריכת הבסיס
5.
(א) אחראי פיקוח במיתקן ציבורי יבצע בכל שנה סקר לצורך קביעת צריכת הבסיס.
(ב) סקר ראשון לפי סעיף קטן (א) יבוצע עד תום 12 חודשים ממועד כניסתו לתוקף של חוק זה.
הגשת תכנית התייעלות
6.
(א) אחראי פיקוח במתקן ציבורי יגיש לממונה תכנית התייעלות שנתית למיתקן הציבורי שבפיקוחו, אשר תביא להתייעלות של לא פחות מ-1% בצריכה הקובעת של המיתקן הציבורי, לעומת צריכת הבסיס, עד למועד הקובע; תכנית התייעלות כאמור תוגש לכל המאוחר עד תום 60 ימים ממועד איסוף הנתונים לקביעת צריכת הבסיס בכל שנה.
(ב) לא עמד המיתקן ביעדים שנקבעו בתוכנית ההתייעלות בשנה אחת, יושלם החסר במסגרת תוכנית ההתייעלות של השנה שלאחר מכן בנוסף להתייעלות שהיה צריך לעמוד בה לפי סעיף קטן (א), ויראו את שיעור ההתייעלות הכולל כשיעור אחד כולל לצורך ההתייעלות השנתית של השנה האמורה.
(ג) תכנית התייעלות לפי סעיף קטן (א) תהיה מבוססת על הנתונים שנאספו בסקר, ויצוין בה האופן בו מושגות דרישות ההתייעלות המוצגות בה.
(ד) הערות הממונה לתכנית ההתייעלות, כולה או חלקה, תהיינה מנומקות בכתב והעתק מהן יועבר לשר.
(ה) לא העיר הממונה הערות לתכנית ההתייעלות שהוגשה לו בתום 21 ימים מיום שהוגשה לו, תבוצע התכנית כפי שהוגשה.
(ו) הממונה רשאי לקבוע הסדרים בדבר הגשת תכנית התייעלות וביצוע מעקב אחר ביצועם, לפי שיקול דעתו.
מימון תכנית התייעלות שלא מאוצר המדינה
7.
(א) בביצוע תכנית התייעלות לפי סעיף (6), רשאי מיתקן ציבורי לקבל מימון שלא מאוצר המדינה, ובלבד שהמימון לא יעלה על החיסכון שביישום תכנית ההתייעלות.
(ב) הייתה יתרת חיסכון לאחר כיסוי עלויות תכנית ההתייעלות, יועבר סכום ממנה לזכות המיתקן הציבורי, וההפרש, ככל שקיים כזה, יועבר לאוצר המדינה.
(ג) השר ושר האוצר יקבעו הוראות לעניין הסכומים שיועברו למיתקן הציבורי והסכומים שיועברו לאוצר המדינה בהתאם לסעיף קטן (ב), עד תום 6 חודשים מיום פרסומו של חוק זה, בשים לב, בין היתר, לתמריץ הרצוי למיתקן הציבורי ולעידוד גורמים מממנים.
עמידה בתקן הישראלי
8.
(א) לא ייתן מוסד תכנון היתר לבניין ציבורי חדש אלא לאחר שנקבע על ידי מעריך כי הבנין הציבורי החדש הוא בנין ירוק.
(ב) מיתקן ציבורי יעמוד בכל עת בדרישות תקינה כאמור בתקן ישראלי ת"י 5282 חלק 2.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לבקשת אחראי הפיקוח, לאשר חריגה מהתקן למיתקן שלא ניתן ליישם לגביו את העמידה בו מסיבות טכניות הנובעות מתכנונו המקורי של המיתקן.
(ד) השר, לאחר התייעצות עם הממונה על התקינה כמשמעותו בסעיף 5 לחוק התקנים, התשי"ג–19536, רשאי, בצו, לקבוע תקן מחמיר יותר מהתקן הקבוע בסעיף קטן (ב).
סמכויות הממונה
9.
סמכויות הממונה לפי סעיף 4 לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן–19897, יחולו גם על מיתקן ציבורי בשינויים המחוייבים.
דיווח
10.
במהלך חודש ינואר בכל שנה, ימסור השר לממשלה דיווח בדבר צריכת הבסיס והצריכה הקובעת הרלוונטית לשנה העוקבת.
עבירות משמעת
11.
(א) מי שפעל בכוונה, במעשה או במחדל, לסיכול הוראה מהוראות החוק, ייראו אותו כאילו לא קיים את המוטל עליו בחוק לעניין סעיף 17(2) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג–19638, אם הוראות המשמעת חלות עליו; ואולם, לא תוגש תלונה נגד מי שפעל כאמור, אלא על ידי אחראי פיקוח לאחר שנתן לו התראה בכתב וניתנה לו הזדמנות לחדול מהתנהגותו.
(ב) חזקה כי מי שקיבל התראה כאמור בסעיף קטן (א) והמשיך בהתנהגותו לסכל הוראה מהוראות החוק, פעל בכוונה.
ביצוע ותקנות
12.
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
דברי הסבר
הגידול בצריכת החשמל של מדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם. ב-20 השנים האחרונות, צריכת החשמל הכפילה את עצמה מדי 10 שנים. קצב הגידול השנתי של צריכת החשמל במוסדות ציבור הוא הגבוה ביותר מכל מגזרי המשק.
הגידול החריג של צריכת החשמל במוסדות ציבור היה הגורם המרכזי בהיווצרות שיא בביקוש לחשמל בקיץ. אם יימשך הגידול בצריכת החשמל של מדינת ישראל, אותו מובילים מוסדות הציבור, באותו קצב כפי שהיה בעבר, בעוד 20 שנים תגדל צריכת החשמל פי 4, ויחד איתה תגדל כמות המזהמים הכרוכים ביצור חשמל. כיום, ההוצאה על צריכת החשמל במוסדות ציבור עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים מדי שנה. להוצאה זאת יש להוסיף הוצאות דלק להסקה, חימום מים וקיטור בבתי חולים, אוניברסיטאות ובתי ספר. צריכת האנרגיה היא ההוצאה היחידה במוסדות ציבור אותה טרם קיצצו, למרות הפוטנציאל הגדול ביותר בהשוואה ליתר התחומים, בהם חל קיצוץ.
מטרת החוק היא לרסן את הגידול החד בצריכת האנרגיה במוסדות ציבור עד לכדי שלושים אחוזים מערכן ההתחלתי, וכתוצאה מכך, להקטין את ההשקעה הדרושה בפיתוח של משק האנרגיה, להקטין את כמות מזהמי אנרגיה הצפויה בעתיד, להקטין את הוצאות הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ציבור אחרים, להקטין את הוצאת המשק הישראלי על אנרגיה, להקטין את תלותה של המדינה באנרגיה מיובאת, להקטין את הגרעון במאזן התשלומים ובעקיפין ליצור מקומות עבודה במגזר שימור אנרגיה. עלויות יישום חוק זה הן שוליות לעומת התועלת הכלכלית הישירה שתגרם למוסדות הציבור ולמדינה.
הצעת החוק תחייב השגת שימור אנרגיה בפועל במבנים ובשטחים של מוסדות ציבור מסוג: מיתקן ציבור שבאחזקת משרד ממשלתי, לרבות מיתקן שבאחזקת יחידת סמך ממשלתית או חברה ממשלתית, מיתקן באחזקת עיריה או מועצה מקומית, או מיתקן באחזקת גוף מבוקר. שימור האנרגיה יושג על ידי קביעת מנגנון הפחתה הדרגתי ונהלי עבודה על ידי אחראי פיקוח, אשר מתמנה על ידי מנהל מיתקן ציבורי לפי הוראות סעיף 3. עוד מוצע בסעיף 9 להכפיף את ההסדר לשימור האנרגיה לממונה לפי חוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989, וזאת על מנת לחתור להסדר גלובאלי אחיד בכל המשק.
המנגנון הגלובאלי המוצע מתבסס על מחזור שנתי הכולל סקר לקביעת צריכת הבסיס המהווה את פרופיל צריכת האנרגיה השנתית (סעיף 5). הסקר מהווה את הבסיס לתוכנית ההתייעלות השנתית (סעיף 6). חובת ההתייעלות עומדת על ערך מינימלי של אחוז אחד בכל שנה. אי עמידה ביעדים בשנה אחת תגרור אחריה תוספת בשנה הבאה לאחריה, כך שחיסכון הלכה למעשה לעולם ישווה לחיסכון התיאורטי המוצע, ובמובן זה מהווה הסקר גם אמצעי בקרת תהליך בנוסף להיותו כלי להגדרת יעדים (סעיף 6(ב)).
בנוסף למנגנון הגלובאלי, מוצעים בזאת מספר מנגנונים פרטניים. מנגנון ראשון מתבסס על תקני מכון התקנים הישראלי אשר נועדו לחיסכון אנרגיה במיתקנים חדשים ובכאלה שכבר עומדים על תילם. רק במקרים בהם לא יהא יעיל לכפות על מיתקן שכבר עומד על תילו את התקן המתאים מפאת תכנונו המקורי, רשאי הממונה לאשר חריגה מהתקן שאינה עולה כדי פטור (סעיף 8). מוצע בזאת, גם מנגנון מתאים לעדכון התקינה בהתאם להתפתחויות הטבעיות בתחום התקינה בארץ ובעולם אך לא תינתן אפשרות להחליף תקן קיים בתקן מחמיר פחות. מנגנון נוסף מתבסס על פעולות פשוטות יומיומיות כדי לחסוך באנרגיה (סעיף 4).
כמו כן, מוצעים שני מנגנונים נוספים שמטרתם לתמרץ את יישום החוק. מנגנון ראשון מתיר מימון תכנית התייעלות שלא מאוצר המדינה והעברת חלק מהכספים שהם תוצר החיסכון לזכות המיתקן הציבורי (סעיף 7). מנגנון שני הוא מנגנון משמעתי המרתיע מפני סיכול מטרת החוק. הקריטריונים להפעלת המנגנון השני לא מתירים הפעלתו בקלות דעת.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בשבט התשס"ח – 28.1.08