הצעת חוק לקריאה הראשונה
רשומות
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
2008 באוקטובר29
411
ל' בתשרי התשס"ט
עמוד
הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית
40 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2008-), התשס"ט2009 לשנת הכספים
40
:מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה
הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב
2008-), התשס"ט2009 והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים
פרק א': מטרת החוק
מטרה.1
חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לבטל חוקים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להביא
,חברתיים, ולפתח את אזורי הפריפריה-לצמיחה כלכלית, תוך צמצום פערים כלכליים
.2009 בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים
פרק ב': מים
תיקון חוק הניקוז
וההגנה מפני
שיטפונות
.2
- 11957-בחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח
- 1 בסעיף
)1(
בהגדרה "ניקוז", בסופה יבוא "וכן ניצול מרבי ויעיל של מים עיליים או
(א)
אחרים, שנעשתה לגביהם פעולה כאמור, לשם הבטחת השימושים השונים בהם
;"בתחום משק המים
אחרי ההגדרה "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא:
(ב)
, מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב- """מועצת הרשות הממשלתית
טו לחוק המים.";124 שהוקמה לפי סעיף
- 2 בסעיף
)2(
;"במקום כותרת השוליים יבוא "תפקידי מועצת הרשות הממשלתית
(א)
בסעיף קטן (א), במקום הרישה יבוא "מועצת הרשות הממשלתית תמלא,
(ב)
;":לעניין חוק זה, את התפקידים האלה
בטל;- )סעיף קטן (ב
(ג)
; בטל- 3 סעיף
)3(
)1( לפסקה 2 סעיף
מוצע לתקן את חוק הניקוז וההגנה מפני
חוק הניקוז), ובו להרחיב- (להלן1957-שיטפונות, התשי"ח
את ההגדרה "ניקוז", כך שיובהר כי המונח כולל לא רק
פעולות שמטרתן מניעת נזק שנגרם או עלול להיגרם על
ידי מים עיליים או אחרים (כגון ריכוז, אגירה וכיו"ב), אלא
גם פעולות המבוצעות לאחר מכן, הנעשות במטרה לנצל
את המים כאמור, לצורך הבטחת השימושים השונים במשק
המים.
מטרתה של הרחבת ההגדרה כאמור הוא לשקף את
התפיסה ולפיה לפעולות ניקוז המנצלות מקורות מים
שעלולים היו לגרום נזק, יש השפעה על כמות מקורות
המים הזמינים בישראל, ולפיכך ראוי לרכזן תחת אחריותו
על- של הגורם המוסמך המופקד על משק המים בישראל
רשות המים), כפי- הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן
שמוצע בהצעת חוק זו.
)37( ) עד2( לפסקאות
מיום כ"ג באב התשס"ח3977 'בהחלטת ממשלה מס
החלטת הממשלה), נקבע כי- ) (להלן2008 באוגוסט24(
חוק הניקוז יתוקן בהתאם לנוסח התיקון הקבוע בסעיף
להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה50
,)2006 להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת
. התיקון האמור מוצע בשנית בהצעת חוק 2005-התשס"ו
זו, בשינויים מעטים כמפורט בהחלטת הממשלה. עניינו
של תיקון זה ככלל, בהעברת הסמכויות הקבועות בחוק
הניקוז לידי רשות המים, וכן תיקונים והתאמות נוספים
הנדרשים לשם העברת הסמכויות כאמור. יצוין, כי התיקון
המשמעותי לחוק הניקוז, שנחקק בחוק ההסדרים במשק
המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות
, הוא העברת2006-), התשס"ו2006 הכלכלית לשנת
הסמכויות שהיו נתונות לנציב המים, אל מנהל רשות
המים, על רקע הקמתה של רשות המים במסגרת חוק
ההסדרים האמור.
.351 '; התשס"ו, עמ4 'ס"ח התשי"ח, עמ 1
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
41
(א), בסופו יבוא "מתן היתר לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על4 בסעיף
)4(
;"פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית
, בסופו יבוא "מתן היתר לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי5 בסעיף
)5(
;"כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית
;", בכל מקום, במקום "שר החקלאות" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית6 בסעיף
)6(
, במקום "שקבע שר החקלאות, בהתייעצות עם שר הפנים" יבוא "שקבעה9 בסעיף
)7(
;"מועצת הרשות הממשלתית
, במקום "שר החקלאות רשאי, לאחר התייעצות במועצה, להכריז" יבוא10 בסעיף
)8(
;""מועצת הרשות הממשלתית רשאית להכריז
- 11 בסעיף
)9(
בסעיף קטן (א), במקום "שר החקלאות רשאי, בצו ברשומות ולאחר התייעצות
(א)
;"עם שר הפנים" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בצו ברשומות
בסעיף קטן (ב), במקום "לא יקים שר החקלאות" יבוא "לא תקים מועצת
(ב)
;"הרשות הממשלתית
בסעיף קטן (ג), במקום "שר החקלאות, בהתייעצות עם שר הפנים, יפרט"
(ג)
;"יבוא "מועצת הרשות הממשלתית תפרט
בסעיף קטן (ד), במקום "ימנה שר החקלאות" יבוא "תמנה מועצת הרשות
(ד)
;"הממשלתית
בסעיף קטן (ה), במקום "שר החקלאות רשאי" יבוא "מועצת הרשות
(ה)
;"הממשלתית רשאית
(א), במקום "שר החקלאות רשאי" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית15 ) בסעיף10(
;"רשאית
, בכל מקום, במקום "רשאי שר החקלאות" יבוא "רשאית מועצת הרשות16 ) בסעיף11(
;"הממשלתית
- 21 ) בסעיף12(
;"בכותרת השוליים, במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית
(א)
בסעיף קטן (א), במקום "לשר החקלאות" יבוא "למועצת הרשות הממשלתית";
(ב)
בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות, לאחר התייעצות במועצה, רשאי"
(ג)
;"יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית
בסעיף קטן (ג), במקום "שר החקלאות לא ידחה" יבוא "מועצת הרשות
(ד)
הממשלתית לא תדחה" ובמקום הסיפה החל במילים "לפניו או לפני" יבוא
;""לפניה
,תפקידן העיקרי של רשויות הניקוז, על פי חוק הניקוז
הוא לדאוג, בהתאם לאזור שנקבע באחריותן, לניקוזו הסדיר
של הנגר העילי, הכולל את מי הגשמים והשלגים היורדים
באזור אגן הניקוז, אחרי שחלקם התאדה או חלחל לקרקע.
על פי המצב החוקי כיום, הטיפול השוטף במכלול ההיבטים
הנוגעים לרשויות הניקוז מתבצע במשרד החקלאות
ופיתוח הכפר. לצד זאת, פועלת מועצה ארצית לענייני
מועצת הניקוז), בראשותו של מנהל רשות- ניקוז (להלן
המים, אשר גם לה תפקיד מרכזי באישור תכניות העבודה
והפרויקטים השונים של רשויות הניקוז השונות ברחבי
הארץ. העובדה ששני גורמי ממשלה שונים מופקדים על
,הטיפול בתחום הניקוז גוררת כפילות תפקידים וסרבול רב
הן בקבלת ההחלטות והן בהתנהלותו השוטפת של משק
הניקוז. על כן, מוצע לקבוע כי הטיפול במכלול ההיבטים
הנוגעים לתחום הניקוז, ירוכז בידי גוף אחד, מתוך ראיה
רחבה וכוללת.
(א), בסופו יבוא "מתן היתר לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על4 בסעיף
)4(
;"פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית
, בסופו יבוא "מתן היתר לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי5 בסעיף
)5(
;"כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית
;", בכל מקום, במקום "שר החקלאות" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית6 בסעיף
)6(
, במקום "שקבע שר החקלאות, בהתייעצות עם שר הפנים" יבוא "שקבעה9 בסעיף
)7(
;"מועצת הרשות הממשלתית
, במקום "שר החקלאות רשאי, לאחר התייעצות במועצה, להכריז" יבוא10 בסעיף
)8(
;""מועצת הרשות הממשלתית רשאית להכריז
- 11 בסעיף
)9(
בסעיף קטן (א), במקום "שר החקלאות רשאי, בצו ברשומות ולאחר התייעצות
(א)
;"עם שר הפנים" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בצו ברשומות
בסעיף קטן (ב), במקום "לא יקים שר החקלאות" יבוא "לא תקים מועצת
(ב)
;"הרשות הממשלתית
בסעיף קטן (ג), במקום "שר החקלאות, בהתייעצות עם שר הפנים, יפרט"
(ג)
;"יבוא "מועצת הרשות הממשלתית תפרט
בסעיף קטן (ד), במקום "ימנה שר החקלאות" יבוא "תמנה מועצת הרשות
(ד)
;"הממשלתית
בסעיף קטן (ה), במקום "שר החקלאות רשאי" יבוא "מועצת הרשות
(ה)
;"הממשלתית רשאית
(א), במקום "שר החקלאות רשאי" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית15 ) בסעיף10(
;"רשאית
, בכל מקום, במקום "רשאי שר החקלאות" יבוא "רשאית מועצת הרשות16 ) בסעיף11(
;"הממשלתית
- 21 ) בסעיף12(
;"בכותרת השוליים, במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית
(א)
בסעיף קטן (א), במקום "לשר החקלאות" יבוא "למועצת הרשות הממשלתית";
(ב)
בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות, לאחר התייעצות במועצה, רשאי"
(ג)
;"יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית
בסעיף קטן (ג), במקום "שר החקלאות לא ידחה" יבוא "מועצת הרשות
(ד)
הממשלתית לא תדחה" ובמקום הסיפה החל במילים "לפניו או לפני" יבוא
;""לפניה
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
42
- 22 ) בסעיף13(
בסעיף קטן (א), במקום "לא יאשר אותה שר החקלאות" יבוא "לא תאשר
(א)
;"אותה מועצת הרשות הממשלתית
בסעיף קטן (ב), במקום "לא יאשר אותה שר החקלאות" יבוא "לא תאשר
(ב)
;"אותה מועצת הרשות הממשלתית
(א), במקום "לא יאשר שר החקלאות" יבוא "לא תאשר מועצת הרשות23 ) בסעיף14(
;"הממשלתית", אחרי "שהביאה" יבוא "את התכנית
, במקום הסיפה החל במילים "רשאים גם שר החקלאות" יבוא "לרבות28 ) בסעיף15(
,חוק עזר שניתן לפיו, לא ייתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר
הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו
;"אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק
;", במקום "שר החקלאות" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית30 ) בסעיף16(
;"א, בכל מקום, במקום "שר החקלאות" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית30 ) בסעיף17(
;"ב, במקום "שר החקלאות" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית30 ) בסעיף18(
- 36 ) בסעיף19(
;"בסעיף קטן (א), במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית
(א)
בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";
(ב)
בסעיף קטן (ג), במקום "תפרסם ברבים, במועדים ובדרך שנקבעו בתקנות"
(ג)
יבוא "תפרסם ברבים, במועדים ובדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית
בכללים" ובמקום "להשמיע את דבריו באותו ענין, במועדים ובדרך שנקבעו
בתקנות" יבוא "להשמיע את דבריו באותו עניין, במועדים ובדרך שנקבעו בכללים
;"האמורים
, במקום "שנקבעו בתקנות" יבוא "שקבעה מועצת הרשות הממשלתית37 ) בסעיף20(
;"בכללים" ובמקום "שר החקלאות" יבוא "המועצה האמורה
- 38 ) בסעיף21(
בסעיף קטן (א), במקום "שייקבעו בתקנות" יבוא "שקבעה מועצת הרשות
(א)
;"הממשלתית בכללים
בסעיף קטן (ב), במקום "ייקבעו בתקנות" יבוא "ייקבעו על ידי מועצת
(ב)
;"הרשות הממשלתית בכללים
בסעיף קטן (ג), במקום "בדרך שתיקבע בתקנות" יבוא "בדרך שקבעה מועצת
(ג)
;"הרשות הממשלתית בכללים
כיום, משק המים בישראל מאבד עשרות רבות של
מיליוני קוב בשנה, כאשר נגר עילי נשפך לים תחת ניקוזו
לטובת הגדלת מקורות המים הזמינים. נתון זה מלמד
כי ניתן להתייחס לנגר העילי כאל מקור מים לכל דבר.
הגורם המוסמך המופקד על משק המים בישראל, היא
רשות המים, ועל כן מוצע לרכז תחת אחריותה את הטיפול
במכלול היבטי תחום הניקוז, בדומה לתחומים נוספים של
משק המים, כדוגמת תשתיות ביוב, תאגידי מים ועוד.
בהתאם לכך, מוצע לבטל את מועצת הניקוז ולהעביר
לחוק, ואת סמכויות שר החקלאות2 את תפקידיה שבסעיף
,א43 ,43 ,38 ,37 ,36 ,28 ,23 ,22 ,21 ,16 ,15 ,11 ,10 ,9 שבסעיפים
למועצת רשות המים. - לחוק63 ,51 ,50 ,46 ,44 ,ג43 ,ב43
,את סמכויות שר החקלאות שעניינן במישור האופרטיבי
,להבדיל מסמכויותיו הנוגעות לקביעת מדיניות כוללת
לחוק, מוצע53 ,49 ,40 ,ב30 ,א30 ,30 ,6 הקבועות בסעיפים
להעביר למנהל רשות המים.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
43
, במקום "שיקבע שר החקלאות" יבוא "שיורה מנהל הרשות הממשלתית40 ) בסעיף22(
;"ובאופן שיורה
- 43 ) בסעיף23(
"בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי
(א)
;"יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית
בסעיף קטן (ג), במקום "שר החקלאות, בהסכמת שר הפנים, רשאי" יבוא
(ב)
;""מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר הפנים, רשאית
- א43 ) בסעיף24(
בסעיף קטן (א), במקום "באישור שר החקלאות ובהסכמת שר הפנים" יבוא
(א)
;""באישור מועצת הרשות הממשלתית
בסעיף קטן (ב), במקום "אישור שר החקלאות והסכמת שר הפנים לא יינתנו"
(ב)
יבוא "אישור מועצת הרשות הממשלתית לא יינתן" ובמקום "לפני השרים" יבוא
;""לפניה
בסעיף קטן (ד), במקום "את התאריכים של אישור שר החקלאות והסכמת
(ג)
;"שר הפנים" יבוא "את התאריך של אישור מועצת הרשות הממשלתית
ב(ב), במקום "גם אישורו של שר החקלאות" יבוא "גם אישורה של מועצת43 ) בסעיף25(
;"הרשות הממשלתית
- ג43 ) בסעיף26(
"בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות ושר הפנים רשאים לקבוע בתקנות
(א)
יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים" ובמקום "שיקבעו
;"השרים" יבוא "שתקבע בכללים האמורים
בסעיף קטן (ג), במקום "בתקנות" יבוא "בכללים";
(ב)
;"(א), ברישה, במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית44 ) בסעיף27(
- 46 ) בסעיף28(
בסעיף קטן (א), במקום "שייקבעו בתקנות" יבוא "שקבעה מועצת הרשות
(א)
;"הממשלתית בכללים" ובמקום "שר החקלאות" יבוא "המועצה האמורה
בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות
(ב)
;"הממשלתית
, במקום "שייקבע בתקנות" יבוא "שקבעה מועצת הרשות הממשלתית47 ) בסעיף29(
;"בכללים
- 49 ) בסעיף30(
בכותרת השוליים, במקום "הוראות השר" יבוא "את הוראות מנהל הרשות
(א)
;"הממשלתית
במקום "שר החקלאות" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים
(ב)
שקבעה מועצת הרשות הממשלתית" ובמקום "רשאי שר החקלאות להטיל את
קיומו על מנהל הרשות הממשלתית" יבוא "רשאי מנהל הרשות הממשלתית
;"לבצע בעצמו את הנדרש על פי הצו
;"(א), במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית50 ) בסעיף31(
, במקום "שיקבע שר החקלאות" יבוא "שיורה מנהל הרשות הממשלתית40 ) בסעיף22(
;"ובאופן שיורה
- 43 ) בסעיף23(
"בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי
(א)
;"יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית
בסעיף קטן (ג), במקום "שר החקלאות, בהסכמת שר הפנים, רשאי" יבוא
(ב)
;""מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר הפנים, רשאית
- א43 ) בסעיף24(
בסעיף קטן (א), במקום "באישור שר החקלאות ובהסכמת שר הפנים" יבוא
(א)
;""באישור מועצת הרשות הממשלתית
בסעיף קטן (ב), במקום "אישור שר החקלאות והסכמת שר הפנים לא יינתנו"
(ב)
יבוא "אישור מועצת הרשות הממשלתית לא יינתן" ובמקום "לפני השרים" יבוא
;""לפניה
בסעיף קטן (ד), במקום "את התאריכים של אישור שר החקלאות והסכמת
(ג)
;"שר הפנים" יבוא "את התאריך של אישור מועצת הרשות הממשלתית
ב(ב), במקום "גם אישורו של שר החקלאות" יבוא "גם אישורה של מועצת43 ) בסעיף25(
;"הרשות הממשלתית
- ג43 ) בסעיף26(
"בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות ושר הפנים רשאים לקבוע בתקנות
(א)
יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים" ובמקום "שיקבעו
;"השרים" יבוא "שתקבע בכללים האמורים
בסעיף קטן (ג), במקום "בתקנות" יבוא "בכללים";
(ב)
;"(א), ברישה, במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית44 ) בסעיף27(
- 46 ) בסעיף28(
בסעיף קטן (א), במקום "שייקבעו בתקנות" יבוא "שקבעה מועצת הרשות
(א)
;"הממשלתית בכללים" ובמקום "שר החקלאות" יבוא "המועצה האמורה
בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות
(ב)
;"הממשלתית
, במקום "שייקבע בתקנות" יבוא "שקבעה מועצת הרשות הממשלתית47 ) בסעיף29(
;"בכללים
- 49 ) בסעיף30(
בכותרת השוליים, במקום "הוראות השר" יבוא "את הוראות מנהל הרשות
(א)
;"הממשלתית
במקום "שר החקלאות" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים
(ב)
שקבעה מועצת הרשות הממשלתית" ובמקום "רשאי שר החקלאות להטיל את
קיומו על מנהל הרשות הממשלתית" יבוא "רשאי מנהל הרשות הממשלתית
;"לבצע בעצמו את הנדרש על פי הצו
;"(א), במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית50 ) בסעיף31(
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
44
- 51 ) בסעיף32(
"בסעיף קטן (א), במקום "רשאי שר החקלאות, לאחר התייעצות במועצה
(א)
;"יבוא "רשאית מועצת הרשות הממשלתית
בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי שר החקלאות לאחר התייעצות במועצה"
(ב)
;"יבוא "רשאית מועצת הרשות הממשלתית
- 53 ) בסעיף33(
- )בסעיף קטן (א
(א)
ברישה, במקום "שר החקלאות" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית";
)1(
"), במקום "להורות למנהל הרשות הממשלתית על ביצוע2( בפסקה
)2(
;"יבוא "לבצע
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב)
) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות1"(א
סעיף קטן (א).";
; יימחקו- ", המילים "או לפי התקנות על פיו59 ) בסעיף34(
, בסיפה, במקום "ושר החקלאות" יבוא "ושר התשתיות הלאומיות" ואחרי61 ) בסעיף35(
"לפי חוק זה" יבוא "ומועצת הרשות הממשלתית רשאית לעשות כן בעניינים שבהם
;"היא מוסמכת, לפי חוק זה, לקבוע כללים
- 63 ) בסעיף36(
;"במקום כותרת השוליים יבוא "כללים
(א)
במקום הרישה עד המילים "לרבות כללים" יבוא "מועצת הרשות
(ב)
אינו חל עליהם, ולרבות54 הממשלתית רשאית לקבוע כללים" ובמקום "שסעיף
;"הטלת אגרות" יבוא "ובדבר הטלת אגרות
: יבוא63 ) אחרי סעיף37(
"ביצוע ותקנות
. 64
שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי
להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, למעט בעניינים
,שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה
לקבוע כללים."
תיקון חוק רשויות
נחלים ומעיינות.3
- 21965-בחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה
:, אחרי ההגדרה "חוק המים" יבוא1 בסעיף
)1(
, מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב- """מועצת הרשות הממשלתית
;";טו לחוק המים124 שהוקמה לפי סעיף
לחוק המוצע בסעיף64 כמו כן מוצע לקבוע, בסעיף
) להצעת החוק, כי שר התשתיות הלאומיות, אשר הוא37(2
,השר האחראי על רשות המים, יהיה ממונה על ביצוע החוק
במקום שר החקלאות, ובהתאם לכך הוא רשאי להתקין
תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, למעט בעניינים שבהם
מוסמכת מועצת רשות המים, לפי החוק, לקבוע כללים.
)1( לפסקה
3 סעיף
2 בהתאם לתיקון חוק הניקוז המוצע בסעיף
להצעת חוק זו, מוצע לתקן גם את חוק רשויות נחלים
חוק רשויות נחלים). - (להלן1965-ומעיינות, התשכ"ה
לחוק רשויות נחלים, קובע כי תפקידה של רשות3 סעיף
נחל, המוקמת לפי הוראות אותו סעיף, הוא לתכנן ולבצע
.352 '; התשס"ו, עמ150 'ס"ח התשכ"ה, עמ 2
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
45
, במקום "בהסכמת שר הפנים ושר החקלאות" יבוא "בהסכמת מועצת2 בסעיף
)2(
;"הרשות הממשלתית
- 3 בסעיף
)3(
), בסופה יבוא "בכפוף להנחיות רשות הניקוז שבתחומה היא2( בפסקה
(א)
;"נמצאת
; תימחק- )6( פסקה
(ב)
;"), במקום המילים "בנחל או במקור המים" יבוא "בתחום הרשות7( בפסקה
(ג)
; תימחק- ", הסיפה החל במילים "אולם אם היה תפקידה היחיד5 בסעיף
)4(
; תימחק- )1( , פסקה15 בסעיף
)5(
; בטל- 16 סעיף
)6(
פעולות שעיקרן הסדרת זרימה בנחל, קביעת תוואי לנחל
לחוק2 ושמירה על הנוף לאורך גדותיו. הוראות סעיף
,האמור קובעות כי רשויות ניקוז, שהוקמו לפי חוק הניקוז
ישמשו גם כרשויות נחל, אלא אם הוחלט כי אין הצדקה
להטיל את תפקידי רשות הנחל על רשות הניקוז, ויש לפיכך
להקים רשות נחל לתחום שיוגדר.
מוצע לתקן את חוק רשויות נחלים בכל הקשור להטלתו
של תפקיד מתפקידיה של רשות נחל, על רשות ניקוז, כך
שיותאם לתיקון המוצע לחוק הניקוז, שלפיו תחום הניקוז
נמצא באחריות רשות המים. במסגרת תיקון זה, מוצע
להוסיף הגדרה של רשות המים ("הרשות הממשלתית
למים ולביוב") לסעיף ההגדרות, שהסכמתה נדרשת לעניין
)2(3 לחוק רשויות נחלים המוצעים בסעיפים26– ו2 סעיפים
) להצעת חוק זו.7(3–ו
)2( לפסקה
לחוק רשויות נחלים שעניינו2 מוצע לתקן את סעיף
הקמת רשות נחל או הטלת תפקידים על רשות ניקוז, כך
שהגדרת תחום רשות נחל תעשה בהסכמת מועצת רשות
המים, וזאת במקום הסכמתם של שר הפנים ושר החקלאות
הנדרשת כיום. זאת, בהתאם לצורך בריכוז האחריות
לטיפול בכל משק המים בישראל בידיו של גוף אחד, כפי
2 שהוסבר בהרחבה בתיקון לחוק הניקוז המוצע בסעיף
לחוק26 להצעת חוק זו. בהתאמה מוצע גם לתקן את סעיף
) להצעת החוק, שעניינו7(3 רשויות נחלים המוצע בסעיף
שינויים בתחומה של רשות נחל.
) 3( לפסקה
לחוק רשויות נחלים שעניינו3 מוצע לתקן את סעיף
3 ) של סעיף2( תפקידי רשות נחל. מוצע להבהיר, בפסקה
האמור, כי ניקוז של נחל על ידי רשות נחל יעשה בכפוף
להנחיות רשות הניקוז, שהינה הגוף המקצועי המופקד על
3 ) של סעיף6( נושא זה. כמו כן מוצע למחוק את פסקה
האמור הקובע כי אחד מתפקידי רשות נחל הוא "הסדרתה
של חלוקת המים בין המעוניינים בהם". זאת, מכיוון
שרשות המים היא המופקדת על תחום חלוקת מקורות
המים בישראל ולא רשות הנחל. מאותו הטעם, מוצע לתקן
האמור כך שיובהר כי רשות נחל3 ) של סעיף7( את פסקה
לא תסדיר את השימוש במקורות המים עצמם אלא רק את
השימוש בתחום שתחת אחריותה.
)4( לפסקה
לחוק רשויות נחלים, שעניינו5 מוצע לתקן את סעיף
הרכב רשות נחל, ובו למחוק את הסיפה אשר קובעת
כדלקמן: "אולם אם היה תפקידה היחיד של רשות נחל
להסדיר את חלוקת המים בין המעוניינים בהם ולהסדיר
את דרכי השימוש על ידיהם בנחל או במקור המים, יהא
מותר להרכיב את הרשות בהשתתפות נציגי הממשלה
ונציגי המעונינים בלבד". תיקון זה נעשה בהתאמה
לחוק רשויות נחלים המוצעת3 ) של סעיף6( למחיקת פסקה
) להצעת החוק, שלפיו מוצע כי רשות3(3 לעיל בסעיף
נחל לא תהיה מוסמכת עוד להסדיר את חלוקת המים
בין המעוניינים בהם. לפי תיקון זה מתייתרת ממילא גם
האמור, אשר מסדירה את הרכב רשות5 הסיפה של סעיף
נחל, שתפקידה היחיד הוא חלוקת מים כאמור, ומוצע
לפיכך למחקה.
) 5( לפסקה
, לחוק רשויות נחלים15 מוצע לתקן את סעיף
) שבו כך שלא ניתן1( שעניינו מימון, ולמחוק את פסקה
"16 יהיה להשתמש ב"ארנונות ניקוז או תמורתן לפי סעיף
לכיסוי תקציבה של רשות נחל, וזאת לאור ביטולו של סעיף
לחוק, שמכוחו מוטלות הארנונות האמורות (ר' דברי16
.)) להצעת חוק זו6(3 הסבר לסעיף
)6( לפסקה
לחוק רשויות נחלים, שעניינו16 מוצע לבטל את סעיף
הקמת מפעלי ניקוז בידי רשות נחל שהוטל עליה לנקז את
תחומה, והטלת ארנונות ומכסות למימון מפעלים אלה.
, במקום "בהסכמת שר הפנים ושר החקלאות" יבוא "בהסכמת מועצת2 בסעיף
)2(
;"הרשות הממשלתית
- 3 בסעיף
)3(
), בסופה יבוא "בכפוף להנחיות רשות הניקוז שבתחומה היא2( בפסקה
(א)
;"נמצאת
; תימחק- )6( פסקה
(ב)
;"), במקום המילים "בנחל או במקור המים" יבוא "בתחום הרשות7( בפסקה
(ג)
; תימחק- ", הסיפה החל במילים "אולם אם היה תפקידה היחיד5 בסעיף
)4(
; תימחק- )1( , פסקה15 בסעיף
)5(
; בטל- 16 סעיף
)6(
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
, במקום "בהסכמת שר הפנים ושר החקלאות" יבוא "בהסכמת מועצת2 בסעיף
)2(
;"הרשות הממשלתית
- 3 בסעיף
)3(
), בסופה יבוא "בכפוף להנחיות רשות הניקוז שבתחומה היא2( בפסקה
(א)
;"נמצאת
; תימחק- )6( פסקה
(ב)
;"), במקום המילים "בנחל או במקור המים" יבוא "בתחום הרשות7( בפסקה
(ג)
; תימחק- ", הסיפה החל במילים "אולם אם היה תפקידה היחיד5 בסעיף
)4(
; תימחק- )1( , פסקה15 בסעיף
)5(
; בטל- 16 סעיף
)6(
46
, במקום "בהסכמת שר הפנים ושר החקלאות" יבוא "בהסכמת מועצת26 בסעיף
)7(
;"הרשות הממשלתית
פרק ג': הגנת הסביבה
תיקון פקודת
המכרות.4
: יבוא120 , אחרי סעיף3בפקודת המכרות
"חלק י"ד: מיחזור פסולת בניין
הגדרות .121
- בחלק זה
;112 כהגדרתו בסעיף- ""בעל מחצבה
בעל מחצבה החייב במיחזור- ""בעל מחצבה החייב במיחזור
; 122 פסולת בניין לפי הוראות סעיף
;108 כהגדרתם בסעיף- ""חומר חציבה" ו"מחצבה
, כהגדרתו בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור- ""מיחזור
;41993-התשנ"ג
מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו להיות ממונה- ""הממונה
;124 לעניין חלק זה, לפי סעיף
מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לפקח- ""מפקח הגנת הסביבה
;127 על ביצוע ההוראות לפי חלק זה, כאמור בסעיף
- כהגדרתה בחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד- ""פסולת בניין
.51984
ביטול הסעיף מוצע כדי שסמכויות בתחום הניקוז יהיו אך
ורק בידי רשות ניקוז ולא בידי רשות נחל.
: שמוצע לבטלו16 וזה נוסחו של סעיף
"הקמת מפעל ניקוז והטלת ארנונות
. הוטל על רשות נחל לנקז את תחומה, רשאית היא להקים 16
לשם כך מפעלי ניקוז ולהטיל, ארנונות או מכסות, ולענין זה
לחוק הניקוז כאילו52– ו49 ,ג43 עד17 יחולו הוראות סעיפים
,רשות הנחל היתה רשות ניקוז שהוקמה לפי החוק האמור
ולבדל שכל סמכות הניתנת בחוק הניקוז לשר החקלאות או
למנהל הרשות הממשלתית תהא לענין זה בידי השר. "מנהל
מנהל הרשות הממשלתית למים- "הרשות הממשלתית
יט לחוק המים."124 ולביוב, שמונה לפי סעיף
) 7( לפסקה
לחוק רשויות נחלים המוצע2 בהתאם לתיקון סעיף
) להצעה (ר' דברי הסבר שם), מוצע לקבוע כי גם2(3 בסעיף
שינוי תחום של רשות נחל יהיה בהסכמת מועצת רשות
המים, במקום הסכמת שר הפנים ושר החקלאות הנדרשת
כיום.
בישראל נוצרת פסולת בניין בכמות כוללת
4 סעיף
מיליון טון בשנה. על פי נתוני המשרד3–של כ
מפסולת הבניין מטופלת20%–להגנת הסביבה רק כ
באתרים מוסדרים. שאר הפסולת מושלכת באופן אקראי
בשטחים הפתוחים, דבר היוצר מפגע סביבתי ונופי חמור.
תשטיפי פסולת הבניין מכילים חומרים כימיים הנפוצים
בתעשיית הבנייה, המחלחלים לאקוויפר ומזהמים אותו.
הטיפול הלקוי בפסולת הבניין נובע בעיקר מהתמריץ
הכלכלי השלילי לטפל בפסולת באתרים מוסדרים. עלות
הטיפול בפסולת באתר מוסדר גבוהה לעומת החלופה
הקלה של השלכת הפסולת ברשות הרבים. סיבה נוספת
לטיפול הלקוי טמונה במחסור בתשתיות לטיפול בפסולת
בניין בפריסה גאוגרפית סבירה.
פסולת בניין מורכבת ברובה מחומרים בעלי פוטנציאל
מיחזור כגון: בטון, אבן, ברזל, עץ וזכוכית. את הברזל, העץ
והזכוכית ניתן להפריד ולהעביר למפעלי מיחזור ואת שאר
החומרים ניתן לגרוס לחומר העומד בתקנים לשימוש
כמצע בסלילת כבישים וכחומר בסיס בתהליך הבנייה. על
פי הערכות של המכון הלאומי לבנייה בטכניון ניתן למחזר
.858 '; ס"ח התשס"ח, עמ938 ) (א910 )חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע 3
.116 'ס"ח התשנ"ג, עמ 4
.132 '; ס"ח התשנ"ז, עמ142 'ס"ח התשמ"ד, עמ 5
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
47
חובת מיחזור
פסולת בניין.122
בעל מחצבה המפיק חומר חציבה מסוג שקבע השר
(א)
להגנת הסביבה, חייב במיחזור פסולת בניין, בעצמו או
באמצעות אחר, בשיעור מתוך כמות חומרי החציבה המופקים
במחצבה, כפי שקבע השר להגנת הסביבה ובאופן שקבע.
בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר להגנת הסביבה
(ב)
לקבוע, בין השאר, כי החובה לפי הסעיף הקטן האמור תחול
רק לגבי סוגי מחצבות שיקבע או לגבי סוגי פסולת בניין
שיקבע, ורשאי הוא לקבוע שיעורי מיחזור שונים לסוגים
שונים של מחצבות, חומרי חציבה או פסולת בניין.
תקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו בהתייעצות עם שר
(ג)
,התשתיות הלאומיות ושר האוצר, בשים לב, בין השאר
למידת השפעתם של חומרי החציבה ותוצריהם על הסביבה
ולהשפעות הכלכליות של הטלת החובה כאמור על בעלי
המחצבות.
מיחזור בשטח
המחצבה.123
בעל מחצבה החייב במיחזור רשאי לבצע את המיחזור
(א)
, בשטח המחצבה, בכפוף להוראות122 שהוא חייב בו לפי סעיף
חוק התכנון והתקנות והתכניות על פיו, ובלבד שמסר לממונה
,ולמפקח הודעה בכתב על כוונתו לבצע את המיחזור כאמור
ימים לפני תחילת הביצוע.90 זמן סביר מראש ולפחות
מפסולת הבניין השנתית ובכך לחסוך פעילות70%–כ
חציבה משמעותית.
במטרה להגדיל את שיעור פסולת הבניין המטופלת
באתרים מוסדרים, תוך צמצום החציבה ושימוש יעיל
יותר במשאבי הטבע, מוצע להחיל על העוסקים בחציבת
חומרי חציבה המשמשים לבנייה, המהווים למעשה
את מקורה של פסולת הבניין, חובה למחזר פסולת בניין
בשיעור מסוים שייקבע מכמות חומרי החציבה המופקים
משנת14 לתמ"א3 'במחצבה, וזאת בהמשך לשינוי מס
(כרייה וחציבה) שיזם המשרד להגנת הסביבה כדי2007
לאפשר מיחזור בשטח מחצבות. הטלת החובה כאמור
,"היא חלק מהמדיניות הכללית שלפיה "המזהם משלם
שנועדה להטמיע במחיר המוצר (במקרה זה, חומרי
החציבה המופקים במחצבה) את ההשפעות החיצוניות
השליליות הנובעות מייצורו.
המוצע122 לסעיף
מוצע להטיל על בעלי מחצבות, לרבות מי שמפעיל
מחצבות למעשה, המפיקים חומרי חציבה מסוג שקבע
השר להגנת הסביבה, חובת מיחזור של פסולת בניין
שתיקבע כשיעור מתוך כמות חומרי החציבה המופקים
במחצבה. מכיוון שישנם חומרי חציבה שאינם משמשים
לבנייה, אין הצדקה עניינית להטיל את חובת המיחזור על
כל בעל מחצבה ויש לבחון מהם חומרי החציבה המופקים
במחצבה, לפני הטלת החובה. השיעור האמור ייקבע על
ידי השר להגנת הסביבה, בהתייעצות עם שר התשתיות
הלאומיות ושר האוצר, והוא יקבע גם את אופן המיחזור.
עוד מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה לקבוע
כי חובת המיחזור כאמור תחול רק לגבי סוגי מחצבות
שיקבע (כך למשל ניתן לקבוע כי החובה לא תחול לגבי
מחצבות שאינן פעילות) או שתחול רק לגבי סוגי פסולת
בניין שיקבע (שכן התועלת ממיחזור חומר בניה מסוג אחד
אינה זהה לתועלת ממיחזור חומר בניה מסוג אחר). בנוסף,
מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה לקבוע שיעורי
מיחזור שונים לסוגים שונים של מחצבות, חומרי חציבה
או פסולת בניין, וזאת כדי להשיג את תכלית החקיקה תוך
התחשבות בשונות שבין סוגי המחצבות, חומרי החציבה
ופסולת הבניין הממוחזרת.
כדי שהטלת החובה כאמור תהיה מידתית, על השר
להגנת הסביבה, בקובעו את התקנות האמורות, לתת את
דעתו למידת השפעתם של חומרי החציבה ותוצריהם על
הסביבה, השפעה המצדיקה הטלת חובה כאמור, אך עליו
גם לתת את דעתו להשפעה הכלכלית של הטלת החובה
כאמור על בעלי המחצבות, הן ההשפעה השלילית והן
ההשפעה החיובית, ככל שישנן.
המוצע123 לסעיף
מוצע לקבוע כי בעל מחצבה החייב במיחזור יוכל
לבצע את המיחזור שהוא חייב בו, בשטח המחצבה, בכפוף
(להלן1965-להוראות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה
חובת מיחזור
פסולת בניין.122
בעל מחצבה המפיק חומר חציבה מסוג שקבע השר
(א)
להגנת הסביבה, חייב במיחזור פסולת בניין, בעצמו או
באמצעות אחר, בשיעור מתוך כמות חומרי החציבה המופקים
במחצבה, כפי שקבע השר להגנת הסביבה ובאופן שקבע.
בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר להגנת הסביבה
(ב)
לקבוע, בין השאר, כי החובה לפי הסעיף הקטן האמור תחול
רק לגבי סוגי מחצבות שיקבע או לגבי סוגי פסולת בניין
שיקבע, ורשאי הוא לקבוע שיעורי מיחזור שונים לסוגים
שונים של מחצבות, חומרי חציבה או פסולת בניין.
תקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו בהתייעצות עם שר
(ג)
,התשתיות הלאומיות ושר האוצר, בשים לב, בין השאר
למידת השפעתם של חומרי החציבה ותוצריהם על הסביבה
ולהשפעות הכלכליות של הטלת החובה כאמור על בעלי
המחצבות.
מיחזור בשטח
המחצבה.123
בעל מחצבה החייב במיחזור רשאי לבצע את המיחזור
(א)
, בשטח המחצבה, בכפוף להוראות122 שהוא חייב בו לפי סעיף
חוק התכנון והתקנות והתכניות על פיו, ובלבד שמסר לממונה
,ולמפקח הודעה בכתב על כוונתו לבצע את המיחזור כאמור
ימים לפני תחילת הביצוע.90 זמן סביר מראש ולפחות
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
48
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הממונה, או
(ב)
המפקח בהתייעצות עם הממונה, להורות לבעל מחצבה
החייב במיחזור כי המיחזור, כולו או חלקו, לא ייעשה בשטח
המחצבה, בהתקיים המפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שנתן
:לבעל המחצבה הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה
אם סבר כי ביצוע המיחזור - לעניין הוראת הממונה
)1(
בשטח המחצבה עלול לפגוע בסביבה, במידה המצדיקה
;לאסור או למנוע את ביצוע המיחזור בשטח האמור
אם סבר כי ביצוע המיחזור - לעניין הוראת המפקח
)2(
בשטח המחצבה עלול לפגוע בניצול המיטבי של עתודות
חומרי החציבה במחצבה; הוראת המפקח כאמור יראו
אותה כחלק מרישיון החציבה של בעל המחצבה.
בעל מחצבה הנמצאת במקרקעי ישראל, כמשמעותם
(ג)
, החייב במיחזור לפי הוראות6בחוק–יסוד: מקרקעי ישראל
, לא יבצע בשטח המחצבה מיחזור שהוא אינו חייב122 סעיף
בביצועו לפי הסעיף האמור, אלא באישור מינהל מקרקעי
ישראל ובתנאים שעליהם יורה.
הסמכת ממונה.124
השר להגנת הסביבה ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה לעניין
חלק זה.
חובות רישום ודיווח.125
בעל מחצבה החייב במיחזור ינהל רישום מלא ומפורט
(א)
:של אלה
כמות חומרי החציבה שהופקו במחצבה;
)1(
חוק התכנון והבניה). כדי לאפשר לממונה ולמפקח על-
המכרות לתת את דעתם למשמעות ביצוע המיחזור בשטח
המחצבה, מוצע לחייב את בעל המחצבה למסור להם
הודעה על כוונתו לבצע את המיחזור בשטח המחצבה
ימים לפני תחילת הביצוע. 90 בתוך זמן סביר ולפחות
עם זאת מוצע להסמיך את הממונה וכן את המפקח
על המכרות, בהתייעצות עם הממונה, להורות כי פעולת
,המיחזור, כולה או חלקה, לא תיעשה בשטח המחצבה
וזאת לאחר שנתנו לבעל המחצבה זכות טיעון בעניין זה.
הממונה יהיה רשאי להורות כאמור אם סבר כי המיחזור
בשטח המחצבה עלול לפגוע בסביבה במידה המצדיקה
לאסור או להגביל את ביצוע המיחזור בשטחה. המפקח
יהיה רשאי להורות כאמור אם סבר כי המיחזור בשטח
המחצבה עלול לפגוע בניצול המיטבי של עתודות חומרי
החציבה במחצבה. מוצע כי הוראה כאמור שנתן המפקח
,על המכרות תיחשב כחלק מרישיונו של בעל המחצבה
על כל המשמעויות הנובעות מכך, לרבות ביטול הרישיון
בשל הפרת ההוראה.
מכיוון שעל בעל מחצבה מוטלת חובת מיחזור לפי
המוצע, מוצע לקבוע כי במחצבה הנמצאת על122 סעיף
קרקע המנוהלת על ידי מינהל מקרקעי ישראל לא יהיה צורך
בקבלת אישור מינהל מקרקעי ישראל לביצוע המיחזור, אלא
אם כן בעל המחצבה מבקש למחזר פסולת בניין בשיעור
הגבוה מהשיעור שהוא חייב בו לפי הוראות הסעיף האמור.
במקרה האחרון, יידרש בעל המחצבה לקבל את אישור
מינהל מקרקעי ישראל (ככל שאישור זה אינו קיים ממילא
בהסכם החכירה שלו עם המינהל) והמינהל יהיה רשאי
להתנות את אישורו בתנאים, לרבות תנאים כספיים.
יובהר כי החובה לבצע את המיחזור ממשיכה
להתקיים גם אם פעולת המיחזור אינה מותרת בשטח
המחצבה, בין בשל הוראה של הממונה או של המפקח על
המכרות ובין בשל היותה סותרת את הוראות חוק התכנון
והבניה והתקנות והתכניות על פיו.
המוצע124 לסעיף
מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה למנות ממונה
לעניין ישומו של חלק י"ד המוצע, מקרב עובדי משרדו.
המוצע125 לסעיף
כדי שיתאפשר לעקוב אחר ביצועה של חובת
המיחזור על ידי בעלי המחצבות ולאכוף אותה, מוצע
.56 'ס"ח התש"ך, עמ 6
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
49
כמות פסולת הבניין שמיחזר בעצמו או באמצעות
)2(
;אחר
השימוש שעשה בפסולת הבניין שמיחזר בעצמו
)3(
;או באמצעות אחר
עניינים נוספים שקבע השר להגנת הסביבה.
)4(
הממונה או מי מטעמו רשאי לעיין ברישום כאמור
(ב)
בסעיף קטן (א) ולקבל העתק ממנו.
בעל מחצבה החייב במיחזור יגיש לממונה דיווח, בכתב,
(ג)
בעניינים המנויים בסעיף קטן (א) וכן בעניינים נוספים שיקבע
השר להגנת הסביבה, והכל במועדים, לגבי תקופות ובאופן
שיקבע השר להגנת הסביבה.
הסמכת מפקחי
הגנת הסביבה.126
,השר להגנת הסביבה רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו
(א)
מפקחי הגנת הסביבה לעניין חלק זה.
לא יוסמך מפקח הגנת הסביבה לפי הוראות סעיף
(ב)
:קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה
משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים
)1(
ממועד פנייתו של השר להגנת הסביבה אליה, כי היא
,אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור
;לרבות בשל עברו הפלילי
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות
)2(
שיהיו נתונות לו לפי חלק זה, כפי שהורה השר להגנת
;הסביבה, בהסכמת השר לביטחון הפנים
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה
)3(
.השר להגנת הסביבה, בהסכמת השר לביטחון הפנים
סמכויות מפקח
הגנת הסביבה.127
לשם פיקוח על ביצוע הוראות חלק זה רשאי מפקח
(א)
- הגנת הסביבה
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג
)1(
לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה
;אותו
להטיל על בעלי המחצבות חובה לנהל רישום מלא
ומפורט של כמות חומרי החציבה שהפיקו במחצבה, כמות
פסולת הבניין שאותה מיחזרו, בין בעצמם ובין באמצעות
אחר, השימושים שעשו בפסולת הבניין (כגון מכירתה
לצדדים שלישיים), ועל עניינים נוספים שיקבע השר
להגנת הסביבה. הממונה או מי מטעמו יהיה רשאי לעיין
ברישומים ולקבל העתק מהם.
כמו כן מוצע לחייב את בעלי המחצבות למסור
לממונה דיווחים בעניינים שלגביהם עליהם לנהל רישום
ובעניינים נוספים שיקבע השר להגנת הסביבה. הדיווחים
יהיו במועדים, לגבי תקופות ובאופן שיקבע השר להגנת
הסביבה.
המוצע126 לסעיף
מוצע כי השר להגנת הסביבה יהיה רשאי להסמיך
מפקחים להגנת הסביבה, מבין עובדי משרדו, שיקבלו הכשרה
מתאימה ויעמדו בתנאי כשירות שעליהם יורה, וזאת לצורך
פיקוח ובקרה על קיום הוראות חלק י"ד המוצע.
המוצעים128– ו127 לסעיפים
מוצע להעניק למפקחי הגנת הסביבה סמכות בקשר
לדרישת ידיעות ומסמכים, סמכויות כניסה, סמכויות
חקירה, חיפוש, עיכוב, ותפיסת חפצים, והכל לאחר
שיזדהו כמפקחי הגנת הסביבה. סמכויות אלה מקובלות
גם בחוקים אחרים שבהם הפיקוח על ביצוע הוראות החוק
נעשה בידי מפקחים מטעם המשרד להגנת הסביבה.
כמות פסולת הבניין שמיחזר בעצמו או באמצעות
)2(
;אחר
השימוש שעשה בפסולת הבניין שמיחזר בעצמו
)3(
;או באמצעות אחר
עניינים נוספים שקבע השר להגנת הסביבה.
)4(
הממונה או מי מטעמו רשאי לעיין ברישום כאמור
(ב)
בסעיף קטן (א) ולקבל העתק ממנו.
בעל מחצבה החייב במיחזור יגיש לממונה דיווח, בכתב,
(ג)
בעניינים המנויים בסעיף קטן (א) וכן בעניינים נוספים שיקבע
השר להגנת הסביבה, והכל במועדים, לגבי תקופות ובאופן
שיקבע השר להגנת הסביבה.
הסמכת מפקחי
הגנת הסביבה.126
,השר להגנת הסביבה רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו
(א)
מפקחי הגנת הסביבה לעניין חלק זה.
לא יוסמך מפקח הגנת הסביבה לפי הוראות סעיף
(ב)
:קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה
משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים
)1(
ממועד פנייתו של השר להגנת הסביבה אליה, כי היא
,אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור
;לרבות בשל עברו הפלילי
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות
)2(
שיהיו נתונות לו לפי חלק זה, כפי שהורה השר להגנת
;הסביבה, בהסכמת השר לביטחון הפנים
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה
)3(
.השר להגנת הסביבה, בהסכמת השר לביטחון הפנים
סמכויות מפקח
הגנת הסביבה.127
לשם פיקוח על ביצוע הוראות חלק זה רשאי מפקח
(א)
- הגנת הסביבה
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג
)1(
לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה
;אותו
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
50
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה
)2(
או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות
- "חלק זה או להקל על ביצוען; בפסקה זו, "מסמך
-לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה
;71995
לערוך בדיקות או מדידות, וכן ליטול דוגמאות
)3(
לשם בדיקה ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת
מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן
;בדרך אחרת
להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא
)4(
נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא
על פי צו של בית משפט.
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חלק זה, רשאי מפקח
(ב)
- הגנת הסביבה
לחקור כל אדם הקשור לעבירה, או שעשויות
)1(
להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה; על חקירה
לפקודת3– ו2 לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים
;, בשינויים המחויבים8)הפרוצדורה הפלילית (עדות
לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי
)2(
פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר
-הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט
פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים- (בסעיף זה91969
;המחויבים
לפקודת23 לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף
)3(
מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו
לפקודת מעצר45– ו28 עד26 ,)1()(א24 הוראות סעיפים
וחיפוש, בשינויים המחויבים.
סירב אדם להיענות לדרישת מפקח הגנת הסביבה, על
(ג)
פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, וקיים חשש שיימלט
או שזהותו אינה ידועה, רשאי מפקח הגנת הסביבה לעכבו עד
)(ב75 לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף
,) מעצרים- ו–(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה
, בשינויים המחויבים.101996-התשנ"ו
זיהוי מפקח הגנת
הסביבה.128
מפקח הגנת הסביבה לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו
:לפי חלק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה
הוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה
)1(
השר להגנת הסביבה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים
להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו
;ואת תפקידו
.366 'ס"ח התשנ"ה, עמ 7
.467 ), (א439 )חוקי א"י, כרך א', עמ' (ע 8
.284 ', עמ12 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 9
.338 'ס"ח התשנ"ו, עמ 10
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
51
יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר להגנת
)2(
הסביבה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג
על פי דרישה.
הודעה על כוונת
חיוב בעיצום כספי.129
היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל מחצבה הפר
(א)
המפר), רשאי- חובה מהחובות המפורטות להלן (בחלק זה
הוא למסור לו הודעה על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי
הודעה על כוונת- (בחלק זה132 בסכום כאמור בסעיף
:)חיוב
החובה למחזר פסולת בניין בשיעורים ובאופן
)1(
, ובהתאם להוראות הממונה122 שנקבעו לפי סעיף
;(ב), ככל שניתנו123 שניתנו לפי סעיף
החובה לנהל רישום מלא ומפורט בהתאם
)2(
;)(א125 להוראות לפי סעיף
החובה להגיש לממונה דיווח בהתאם להוראות
)3(
;)(ג125 לפי סעיף
החובה לפרסם את דבר הטלת העיצום הכספי
)4(
.139 בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף
בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את
(ב)
:אלה
המעשה או המחדל המהווים את ההפרה;
)1(
;סכום העיצום הכספי והמועד לתשלומו
)2(
המוצע129 לסעיף
מוצע להטיל עיצום כספי על בעלי מחצבות אשר
פעלו בניגוד להוראות המפורטות בסעיף המוצע. העיצום
הכספי הוא אמצעי אכיפתי יעיל ומהיר העשוי לשמש
הרתעה ולהביא להקטנת השכיחות של הפרת החובות
המפורטות בסעיף. העיצום הכספי הוא כלי אכיפה מינהלי
בידי רשות מינהלית שמטרתו להביא להגברת הציות
,של ציבור המפוקחים הכפוף להוראות שנקבעו לפי חוק
והוא מיועד להוות סנקציה קלה להפעלה בידי הרשות
המינהלית. לפיכך מוטל העיצום הכספי על הפרת הוראות
שקל, פשוט וברור להיווכח בקיומן והטלתו אינה מחייבת
בירור עובדתי מורכב. הטלת העיצום הכספי נבחנת
מהטלת סנקציה פלילית בכך שהיא אינה מלווה בקלון
החברתי שכרוכה בו הרשעה בפלילים, והיא אף אינה
גוררת אחריה רישום פלילי.
, הממונה ימסור לבעל129 על פי המוצע בסעיף
מחצבה הודעה על כוונתו להטיל עיצום כספי (להלן
הודעה על כוונת חיוב) אשר תציין את המעשה או-
המחדל המהווים את ההפרה, את שיעור העיצום הכספי
והתקופה לתשלומו, את זכותו של בעל המחצבה לטעון
את טענותיו בדבר כוונת הממונה להטיל עיצום כספי, וכן
את גובה העיצום הכספי אם תימשך ההפרה.
סמכות הממונה לתת הודעה על כוונת חיוב
ובעקבותיה להטיל עיצום כספי תחול במקרה של הפרת
)(א129 חובה מחובות בעל המחצבה המנויות בסעיף
:המוצע והן
) החובה למחזר פסולת בניין בשיעורים ובאופן 1(
המוצע, ובהתאם להוראות122 שנקבעו לפי סעיף
(ב) המוצע, ככל123 הממונה שניתנו לפי סעיף
;שניתנו
) החובה לנהל רישום מלא ומפורט בהתאם 2(
;(א) המוצע125 להוראות לפי סעיף
) החובה להגיש לממונה דיווח בהתאם להוראות 3(
;(ג) המוצע125 לפי סעיף
) החובה לפרסם את דבר הטלת העיצום הכספי 4(
. המוצע139 בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף
מוצע כי על הפרת חובות אלה יוטלו132 בסעיף
עיצומים כספיים בשני מדרגים (ראו בהרחבה דברי הסבר
לסעיף האמור) .
יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר להגנת
)2(
הסביבה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג
על פי דרישה.
הודעה על כוונת
חיוב בעיצום כספי.129
היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל מחצבה הפר
(א)
המפר), רשאי- חובה מהחובות המפורטות להלן (בחלק זה
הוא למסור לו הודעה על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי
הודעה על כוונת- (בחלק זה132 בסכום כאמור בסעיף
:)חיוב
החובה למחזר פסולת בניין בשיעורים ובאופן
)1(
, ובהתאם להוראות הממונה122 שנקבעו לפי סעיף
;(ב), ככל שניתנו123 שניתנו לפי סעיף
החובה לנהל רישום מלא ומפורט בהתאם
)2(
;)(א125 להוראות לפי סעיף
החובה להגיש לממונה דיווח בהתאם להוראות
)3(
;)(ג125 לפי סעיף
החובה לפרסם את דבר הטלת העיצום הכספי
)4(
.139 בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף
בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את
(ב)
:אלה
המעשה או המחדל המהווים את ההפרה;
)1(
;סכום העיצום הכספי והמועד לתשלומו
)2(
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
52
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות
)3(
;130 סעיף
) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה4(
.134 נמשכת או חוזרת לפי הוראות סעיף
זכות טיעון.130
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף
רשאי להגיש את טענותיו, בכתב, לממונה, לעניין הכוונה129
ימים30 להטיל את העיצום הכספי ולעניין סכומו, בתוך
ממועד מסירת ההודעה.
הודעת חיוב.131
הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו
(א)
, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא130 לפי סעיף
.133 להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום
(ב)
כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי (בחלק
, הודעת חיוב); בהודעת החיוב יציין הממונה, בין השאר- זה
ואת136 את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור בסעיף
המועד לתשלומו.
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל
(ג)
עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.
,130 לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף
(ד)
ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו30 בתוך
הימים האמורים, כהודעת חיוב שנמסרה30 הודעה זו, בתום
למפר במועד האמור.
סכום העיצום
הכספי.132
,סכום העיצום הכספי שיטיל הממונה יהיה כמפורט להלן
:לפי העניין
המוצע130 לסעיף
מוצע לתת לבעל מחצבה זכות להגיש את טענותיו
ימים מיום מסירת הודעה על30 בכתב לממונה, בתוך
המוצע, ובכך לממש את זכות129 כוונת חיוב לפי סעיף
השימוע שלו, כמקובל בהליך מינהלי.
המוצע131 לסעיף
מוצע לקבוע כי הממונה, לאחר ששמע את טענותיו
של בעל המחצבה, יחליט אם להטיל על בעל המחצבה
עיצום כספי ואם להפחית את גובה העיצום בהתאם
המוצע. אם החליט כאמור ישלח לבעל 133 להוראות סעיף
המחצבה הודעת חיוב עם סכום העיצום המעודכן (להלן
הודעת חיוב).-
עוד מוצע לקבוע כי אם בחר בעל המחצבה שלא
לטעון את טענותיו, תיחשב ההודעה הראשונית על כוונת
הימים30 חיוב, כהודעת חיוב, ואולם זאת רק לאחר תום
הניתנים להגשת הטענות. זאת, כדי למנוע סרבול מיותר
הכרוך במסירת הודעה נוספת וזהה על ידי הממונה.
המוצע132 לסעיף
מוצע לקבוע שני מדרגים להטלת עיצום כספי על
המוצע. המדרג 129 הפרת הוראות חיקוק המנויות בסעיף
הראשון, כולל הפרות של הוראות "טכניות" שהן החובה
לנהל רישום מלא ומפורט בהתאם להוראות לפי סעיף
(א) המוצע, החובה להגיש לממונה דיווח בהתאם125
(ב) המוצע והחובה לפרסם את125 להוראות לפי סעיף
דבר הטלת העיצום הכספי בהתאם להוראות הממונה
המוצע. גובה העיצום הכספי בשל הפרה 139 לפי סעיף
שקלים50,000 של ההוראות כאמור יהיה על פי המוצע
100,000 - חדשים, ואם מדובר בבעל מחצבה שהוא תאגיד
שקלים חדשים.
המדרג השני להטלת עיצום כספי כולל הפרה של
חובת המיחזור המוטלת על בעל המחצבה, בשיעורים
ובאופן שנקבעו על ידי השר להגנת הסביבה ושל חובתו
לפעול לפי הוראות הממונה לגבי אי ביצוע המיחזור, כולו
או חלקו, בשטח המחצבה, ככל שהממונה נתן הוראות
כאמור. על פי המוצע גובה העיצום הכספי בגין הפרה של
שקלים חדשים, ואם מדובר200,000 הוראות אלה יהיה
שקלים חדשים.400,000 - בבעל מחצבה שהוא תאגיד
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
53
200,000 - )1()(א129 בשל הפרת חובה כאמור בסעיף
)1(
400,000 - שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד
;שקלים חדשים
- )4( ) עד2()(א129 בשל הפרת חובה כאמור בסעיף
)2(
שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד50,000
. שקלים חדשים100,000 -
סכומים מופחתים.133
הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך
(א)
מהסכומים הקבועים בחלק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע
(ב)
מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי
בסכום הנמוך מהקבוע בחלק זה, בשיעורים שיקבע.
הפרה נמשכת
והפרה חוזרת.134
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה
(א)
הפרה, החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שיהיה ניתן
(ב)
להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה
הפרת- "לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת
(א), בתוך שנתיים129 חובה מהחובות המפורטות בסעיף
מהפרה קודמת של אותה חובה שבשלה הוטל על המפר
עיצום כספי או שבשלה הורשע.
המועד לתשלום
העיצום הכספי.135
ימים מיום מסירת הודעת30 העיצום הכספי ישולם בתוך
.131 החיוב כאמור בסעיף
סכום מעודכן של
העיצום הכספי.136
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת
(א)
הודעת החיוב, ולגבי מפר שלא הגיש את טענותיו כאמור
ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה- 130 בסעיף
עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, ובית המשפט הורה
יהיה העיצום הכספי- על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי
לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
המוצע133 לסעיף
המוצע, מוצע לקבוע כי132 על אף האמור בסעיף
השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר המשפטים, יהיה רשאי
לקבוע בתקנות סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם
רשאי הממונה להטיל עיצום כספי נמוך מן הקבוע בחלק
,י"ד המוצע, כגון הבחנה בין סוגים שונים של מחצבות
או הבחנה הקשורה לגודל המחצבות. וזאת, על פי שיעור
הפחתה שגם הוא יהיה קצוב. כמו כן מוצע להבהיר כי אין
בסמכותו של הממונה להטיל עיצום כספי נמוך מזה הקבוע
המוצע, אלא לפי תקנות שייקבעו כאמור. 132 בסעיף
המוצע134 לסעיף
מוצע לקבוע סכום יומי המתווסף על הסכום הקצוב
של העיצום הכספי בגין הפרה נמשכת של חובה שכל עוד
לא מולאה, מחויב המפר במילויה. התמדה באי–מילויה
של חובה זו תגרור הטלת עיצום כספי מוגבר, שהוא פועל
יוצא של משך התקופה שבה בוצעה ההפרה האמורה. כמו
כן מוצע לקבוע, במקרה של "הפרה חוזרת", שהיא הפרה
שבוצעה בתוך שנתיים מביצוע הפרה קודמת שבשלה הוטל
עיצום כספי או שבשלה הורשע בעל המחצבה, תוספת של
הסכום שהיה ניתן להטיל עליה אילו בוצעה לראשונה.
המוצע135 לסעיף
מוצע לקבוע כי בעל מחצבה שהפר הוראה המנויה
ימים30 , יחויב בתשלום העיצום הכספי בתוך129 בסעיף
. ויובהר 131 מיום מסירת הודעת החיוב כאמור בסעיף
אם בעל המחצבה131 לעניין זה כי בהתאם להוראות סעיף
לא טען את טענותיו לאחר שנמסרה לו הודעה על כוונת
ימים, יראו את ההודעה על כוונת חיוב30 חיוב, בתוך
כהודעת חיוב שנמסרה במועד האמור.
המוצע136 לסעיף
(א) המוצע, כי העיצום136 מוצע לקבוע, בסעיף
הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן במועד מסירת הודעת
200,000 - )1()(א129 בשל הפרת חובה כאמור בסעיף
)1(
400,000 - שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד
;שקלים חדשים
- )4( ) עד2()(א129 בשל הפרת חובה כאמור בסעיף
)2(
שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד50,000
. שקלים חדשים100,000 -
סכומים מופחתים.133
הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך
(א)
מהסכומים הקבועים בחלק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע
(ב)
מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי
בסכום הנמוך מהקבוע בחלק זה, בשיעורים שיקבע.
הפרה נמשכת
והפרה חוזרת.134
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה
(א)
הפרה, החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שיהיה ניתן
(ב)
להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה
הפרת- "לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת
(א), בתוך שנתיים129 חובה מהחובות המפורטות בסעיף
מהפרה קודמת של אותה חובה שבשלה הוטל על המפר
עיצום כספי או שבשלה הורשע.
המועד לתשלום
העיצום הכספי.135
ימים מיום מסירת הודעת30 העיצום הכספי ישולם בתוך
.131 החיוב כאמור בסעיף
סכום מעודכן של
העיצום הכספי.136
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת
(א)
הודעת החיוב, ולגבי מפר שלא הגיש את טענותיו כאמור
ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה- 130 בסעיף
עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, ובית המשפט הורה
יהיה העיצום הכספי- על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי
לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
54
1– יתעדכנו ב132 סכומי העיצום הכספי כאמור בסעיף
(ב)
יום העדכון), בהתאם- בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה
לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה
בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל1–ידוע ב
, שקלים חדשים; לעניין זה10 לסכום הקרוב שהוא מכפלה של
מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית- ""מדד
לסטטיסטיקה.
הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף
(ג)
.קטן (ב), תפורסם ברשומות
הפרשי הצמדה
וריבית.137
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור
הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו; בסעיף זה, "הפרשי
, כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה- "הצמדה וריבית
הפרשי הצמדה וריבית).- (בחלק זה111961-התשכ"א
עיכוב תשלום והחזר.138
אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים
(א)
על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חלק זה, כדי לעכב את
תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הממונה או אם בית
המשפט הורה על כך.
התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם
(ב)
עיצום כספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה
וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
פרסום.139
הוטל עיצום כספי לפי חלק זה, רשאי הממונה להורות למפר
לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת
העיצום הכספי וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה
שבשלה הוטל ונסיבותיה.
החיוב. כאשר בעל המחצבה טוען את טענותיו לפני
המוצע, יהיה131 הממונה ונמסרת הודעת חיוב לפי סעיף
הסכום המעודכן במועד המסירה- סכום העיצום הכספי
כאמור; כאשר בעל המחצבה אינו טוען את טענותיו, ועל כן
רואים את ההודעה על כוונת החיוב131 לפי הוראות סעיף
הסכום- כהודעת החיוב, יהיה סכום העיצום הכספי
המעודכן במועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב. כמו כן
במקרים שבהם מוגשת עתירה לבית המשפט לעניינים
מינהליים ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של
הסכום- העיצום הכספי, יהיה סכום העיצום הכספי
המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
(ב) המוצע נקבע מנגנון אוטומטי136 בסעיף
לעדכון סכומי העיצום הכספי בהתאם לשיעור עליית
מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה.
(ג), מוצע כי עדכון סכום העיצום הכספי136 בסעיף
יפורסם ברשומות.
המוצע137 לסעיף
מוצע לקבוע כי על תקופת פיגור בתשלום העיצום
הכספי ייווספו ריבית והצמדה כהגדרתם בחוק פסיקת
.1961-ריבת והצמדה, התשכ''א
המוצע138 לסעיף
מוצע לקבוע כי הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים
מינהליים על דרישת תשלום עיצום כספי אינה מהווה
עילה לעיכוב תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים
לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך. ואולם אם
התקבלה העתירה כאמור לאחר ששולם העיצום הכספי
יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית
מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
המוצע139 לסעיף
כדי להגדיל את יסוד ההרתעה שבעיצום הכספי
מוצע להסמיך את הממונה להורות למפר לפרסם את דבר
חיובו בעיתון או בכל דרך אחרת.
.192 'ס"ח התשכ"א, עמ 11
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
55
שמירת אחריות
פלילית.140
תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של
(א)
(א).129 אדם בשל הפרת חובה המנויה בסעיף
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרת חובה המנויה
(ב)
(א), לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה129 בסעיף
יוחזר לו הסכום ששולם- בתשלום עיצום כספי, ואם שילם
בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום
החזרתו.
עונשין.141
מי שאינו מבצע מיחזור פסולת בניין בשיעור או באופן
(א)
- , דינו122 שקבע השר להגנת הסביבה לפי הוראות סעיף
)4()(א61 מאסר שנה או קנס פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף
קנס פי- לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד
) לחוק האמור.4()(א61 שישה מהקנס הקבוע בסעיף
היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה נמשכת,
(ב)
רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה
אחוזים מסכום הקנס האמור באותו סעיף קטן, לכל יום שבו
נמשכת העבירה.
אחריות מעביד
ונושא משרה
בתאגיד
.142
מעביד שאינו תאגיד וכן נושא משרה בתאגיד חייבים
(א)
לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חלק
זה בידי עובד מעובדי המעביד או בידי התאגיד או עובד
קנס כאמור- מעובדיו, לפי העניין; המפר הוראה זו, דינו
) לחוק העונשין.4()(א61 בסעיף
נעברה עבירה לפי חלק זה בידי עובד של מעביד כאמור
(ב)
בסעיף קטן (א) או בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא
כי המעביד, או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את
חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן
כדי למלא את חובתו.
המוצע140 לסעיף
מוצע לקבוע כי תשלום העיצום הכספי לא יגרע
מהאחריות הפלילית של אדם בשל ההפרה. עם זאת,
בעל מחצבה שהואשם בהליך פלילי לא יחויב בשל אותה
,הפרה בתשלום עיצום כספי ואם חויב ושילם עיצום כספי
יוחזר לו הסכום ששולם.
המוצע141 לסעיף
מוצע לקבוע עבירה פלילית בשל אי–מיחזור פסולת
בניין בשיעורים או באופן שקבע השר להגנת הסביבה.
מוצע כי דינו של עבריין כאמור יהיה מאסר שנה או קנס
,) לחוק העונשין4()(א61 פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף
חוק העונשין), ואם המדובר- (להלן1977-התשל"ז
)4()(א61 קנס פי שישה מהקנס הקבוע בסעיף- בתאגיד
לחוק העונשין.
מוצע גם לקבוע כי במקרה של עבירה נמשכת יהיה
בית המשפט רשאי להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה
אחוזים מסכום הקנס שנקבע לעבירה לכל יום שבו נמשכת
העבירה.
המוצע142 לסעיף
מוצע לקבוע חובה על מעביד שאינו תאגיד ועל
מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, וכן על
בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעמו על התחום
שבו בוצעה העבירה, לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע
,ביצוע עבירה לפי חלק י"ד המוצע בידי עובדי המעביד
בידי התאגיד או בידי עובדי התאגיד, לפי העניין.
מוצע כי ביצוע עבירה לפי חלק י"ד המוצע בידי
עובד של מעביד שאינו תאגיד או בידי תאגיד או עובד
מעובדיו יהווה חזקה כי המעביד או נושאי המשרה
בתאגיד, לפי העניין, הפרו את חובת הפיקוח שלהם.
עם זאת, יכול מעביד או נושא משרה המואשם בהפרת
חובת הפיקוח להוכיח כי עשה כל שביכולתו למנוע את
ביצוע העבירה.
שמירת אחריות
פלילית.140
תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של
(א)
(א).129 אדם בשל הפרת חובה המנויה בסעיף
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרת חובה המנויה
(ב)
(א), לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה129 בסעיף
יוחזר לו הסכום ששולם- בתשלום עיצום כספי, ואם שילם
בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום
החזרתו.
עונשין.141
מי שאינו מבצע מיחזור פסולת בניין בשיעור או באופן
(א)
- , דינו122 שקבע השר להגנת הסביבה לפי הוראות סעיף
)4()(א61 מאסר שנה או קנס פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף
קנס פי- לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד
) לחוק האמור.4()(א61 שישה מהקנס הקבוע בסעיף
היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה נמשכת,
(ב)
רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה
אחוזים מסכום הקנס האמור באותו סעיף קטן, לכל יום שבו
נמשכת העבירה.
אחריות מעביד
ונושא משרה
בתאגיד
.142
מעביד שאינו תאגיד וכן נושא משרה בתאגיד חייבים
(א)
לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חלק
זה בידי עובד מעובדי המעביד או בידי התאגיד או עובד
קנס כאמור- מעובדיו, לפי העניין; המפר הוראה זו, דינו
) לחוק העונשין.4()(א61 בסעיף
נעברה עבירה לפי חלק זה בידי עובד של מעביד כאמור
(ב)
בסעיף קטן (א) או בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא
כי המעביד, או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את
חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן
כדי למלא את חובתו.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
56
, מנהל פעיל בתאגיד- "בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד
(ג)
שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד
האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה."
תיקון חוק בתי
משפט לענינים
מינהליים
.5
- , בתוספת הראשונה122000-בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס
:) יבוא3( , אחרי פסקה23 ) בפרט1(
;".) החלטת הממונה והחלטת המפקח לפי חלק י"ד לפקודת המכרות4("
:) יבוא9( , אחרי פסקה32 בפרט
)2(
". לפקודת המכרות140 עד129 ) החלטת הממונה לפי סעיפים10("
פרק ד': ביטחון פנים
תיקון חוק סמכויות
לשם שמירה על
ביטחון הציבור
.6
- 132005-בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה
- 2 בסעיף
)1(
:אחרי ההגדרה "פקודת החיפוש" יבוא
(א)
עובד רשות מקומית הממלא תפקידי פיקוח, שהוסמך לפי סעיף- """פקח
א(א) לביצוע פעולות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור לפי חוק7
;";זה, לשם סיוע למשטרת ישראל במניעת אלימות
אחרי ההגדרה ""רכב", "רכב ציבורי"" יבוא:
(ב)
;"; עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית או איגוד ערים- """רשות מקומית
כדי שיהיה ניתן לעתור לבית המשפט
5 סעיף
לעניינים מינהליים נגד החלטות הממונה
והמפקח על המכרות לפי חלק י"ד לפקודת המכרות, כנוסחו
להצעת החוק, מוצע לתקן את חוק בתי4 המוצע בסעיף
23 , ולהוסיף בפרט2000-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
,בתוספת הראשונה לחוק האמור, שעניינו איכות הסביבה
את האפשרות לעתור כאמור. כמו כן, מוצע להוסיף בפרט
בתוספת הראשונה לחוק האמור, שעניינו עיצומים32
כספיים, את האפשרות לעתור נגד החלטות הממונה לפי
4 לפקודת המכרות המוצעים בסעיף140 עד129 סעיפים
להצעת החוק, שעניינן עיצומים כספיים.
בשנים האחרונות גובר הצורך במציאת פתרונות
6 סעיף
ודרכים להפחתת הפשיעה ולמיגורה. לשם כך
הוקמה הוועדה לבחינת שיטור קהילתי ומשטרה עירונית
במאבק באלימות, בראשות רב ניצב בדימוס יעקב טרנר (להלן
הוועדה), אשר בחנה כלים למאבק בתופעת האלימות.-
עבודת הוועדה הצביעה על קיומן של נקודות תורפה
רבות במצב הנוכחי, ביניהן העדר סמכויות אכיפה מספקות
בידי פקחי הרשויות המקומיות, המצויים דרך קבע במרכזים
ציבוריים שבהם מתגלות תופעות אלימות.
על כן, אחת מהמלצות הוועדה היתה להרחיב את
סמכויות פקחי הרשויות המקומיות. הוועדה קבעה כי
"הסמכות החשובה ביותר החסרה לפקחים, כדי שיוכלו
,למלא את תפקידם כיום, היא סמכות העיכוב בשטח
שתכלול את הסמכות להביא את העצור לתחנת המשטרה".
התנאים להרחבת סמכויות הפקחים גובשו במסגרת ועדה
משרדית נוספת בראשות רב ניצב בדימוס שלמה-בין
אהרונישקי.
לפיכך, כדי לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת
אלימות ולאפשר "גיוס" גופים ציבוריים נוספים לצורך
התמודדות רציפה ויעילה עם תופעת הפשיעה, תוך שיפור
איכות החיים וביטחונם האישי של התושבים, מוצע להעניק
את כל הסמכויות הנתונות למאבטח בחוק סמכויות לשם
גם לפקחי- 2005-שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה
רשויות מקומיות, בכפוף להסמכת השר לביטחון הפנים.
כמו כן, מוצע להעניק לפקח סמכות לדרוש מחשוד שעוכב
ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, להילוות עמו
לתחנת המשטרה כדי למסרו לידי שוטר, לרבות שימוש
בכוח סביר במקרה של סירוב מצד החשוד.
.785 '; התשס"ח, עמ190 ' ס"ח התש"ס, עמ12
.758 ' ס"ח התשס"ה, עמ13
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
57
: יבוא7 אחרי סעיף
)2(
"הסמכת פקח
א.7
השר, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לבקשת רשות
(א)
מקומית להסמיך פקח של הרשות המקומית בסמכויות
הנתונות למאבטח בחוק זה, לשם סיוע למשטרת ישראל
בפעולות למניעת אלימות; בהסמכה לפי סעיף קטן זה יקבע
השר באילו סוגי מקומות בתחומי הרשות המקומית, יהיה פקח
רשאי להפעיל את הסמכויות לפי חוק זה, ולעניין סמכויות
באילו מקומות מהמקומות המפורטים באותו- )(א3 לפי סעיף
סעיף, בתחומי הרשות המקומית, יהיה פקח רשאי להפעיל את
סמכויותיו לפי אותו סעיף.
נוסף על האמור בסעיף קטן (א), לפקח תהיה סמכות
(ב)
לדרוש מחשוד שעוכב ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה
ידועה, להילוות עמו לתחנת משטרה כדי למסור אותו לידי
להשתמש בכוח סביר כדי להביאו- שוטר, ואם סירב המעוכב
לתחנת המשטרה.
לא יוסמך פקח לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שקצין
(ג)
, בשינויים8 מוסמך אישר את כשירותו לכך כאמור בסעיף
המחויבים.
פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי
(ד)
סעיפים קטנים (א) או (ב), אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים
:שניים אלה
הוא לבוש מדי פקח, ובלבד שאינם נחזים להיות
)1(
מדי משטרה, ועונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת
;תפקידו
יש בידו תעודת פקח חתומה בידי קצין מוסמך
)2(
המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו כאמור, שאותה
יציג על פי דרישה.
(ה) תוקפה של תעודת פקח יהיה לשלוש שנים מיום הינתנה,
ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד פקח; השר רשאי
להאריך את תוקפה של תעודת פקח לתקופות נוספות שלא יעלו
על שלוש שנים כל אחת, וזאת כל עוד משמש הפקח בתפקידו.
בהסמכה לפי התיקון המוצע יקבע השר לביטחון
הפנים באילו סוגי מקומות בתחומי הרשות המקומית יהיה
פקח רשאי להפעיל את סמכויותיו. פקח יעשה שימוש
בסמכויותיו רק בעת מילוי תפקידו, כשהוא לבוש מדי פקח
ותג זיהוי וכשיש בידו תעודת פקח. תוקף תעודת הפקח
יהיה לשלוש שנים עם אפשרות הארכה לתקופות נוספות
בנות שלוש שנים כל אחת.
מתן הסמכויות כאמור נועד לסייע למשטרת ישראל
בהתמודדות עם תופעת האלימות.
: יבוא7 אחרי סעיף
)2(
"הסמכת פקח
א.7
השר, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לבקשת רשות
(א)
מקומית להסמיך פקח של הרשות המקומית בסמכויות
הנתונות למאבטח בחוק זה, לשם סיוע למשטרת ישראל
בפעולות למניעת אלימות; בהסמכה לפי סעיף קטן זה יקבע
השר באילו סוגי מקומות בתחומי הרשות המקומית, יהיה פקח
רשאי להפעיל את הסמכויות לפי חוק זה, ולעניין סמכויות
באילו מקומות מהמקומות המפורטים באותו- )(א3 לפי סעיף
סעיף, בתחומי הרשות המקומית, יהיה פקח רשאי להפעיל את
סמכויותיו לפי אותו סעיף.
נוסף על האמור בסעיף קטן (א), לפקח תהיה סמכות
(ב)
לדרוש מחשוד שעוכב ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה
ידועה, להילוות עמו לתחנת משטרה כדי למסור אותו לידי
להשתמש בכוח סביר כדי להביאו- שוטר, ואם סירב המעוכב
לתחנת המשטרה.
לא יוסמך פקח לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שקצין
(ג)
, בשינויים8 מוסמך אישר את כשירותו לכך כאמור בסעיף
המחויבים.
פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי
(ד)
סעיפים קטנים (א) או (ב), אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים
:שניים אלה
הוא לבוש מדי פקח, ובלבד שאינם נחזים להיות
)1(
מדי משטרה, ועונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת
;תפקידו
יש בידו תעודת פקח חתומה בידי קצין מוסמך
)2(
המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו כאמור, שאותה
יציג על פי דרישה.
(ה) תוקפה של תעודת פקח יהיה לשלוש שנים מיום הינתנה,
ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד פקח; השר רשאי
להאריך את תוקפה של תעודת פקח לתקופות נוספות שלא יעלו
על שלוש שנים כל אחת, וזאת כל עוד משמש הפקח בתפקידו.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
58
תיקון חוק סדר הדין
הפלילי (חקירת
)חשודים
.7
- 12 , בסעיף142002-בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב
בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "בעבור עריכת תמליל מודפס כאמור בסעיף קטן (ג)
)1(
;"ובעבור תרגום התמליל
אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
)2(
"(ה) אין בהוראות חוק זה כדי להטיל חובה על עריכת תמליל מודפס מתיעוד
חזותי או מתיעוד קולי של חקירת חשוד."
פרק ה': תחבורה
תיקון חוק כביש
אגרה (מנהרות
)הכרמל
.8
- 151995-בחוק כביש אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ"ה
- 1 בסעיף
)1(
,) חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים
7 סעיף
,) חוק חקירת חשודים- (להלן2002- התשס"ב
קובע חובת תיעוד של חקירת חשוד בכל מהלכה של
החקירה, מראשיתה ועד סופה.
חוק חקירת חשודים נועד ליישם את המלצות הוועדה
הציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון דאז, השופט
לצורך גיבוש1993 אליעזר גולדברג, שמונתה בשנת
מסקנות בנושא הרשעה על סמך הודאה בלבד והעילות
למשפט חוזר. הוועדה קבעה כי יש להקפיד על תיעוד
מדויק של חקירת המשטרה, כך שישמש אמצעי בקרה
על המתרחש בחדר החקירה, וזאת לשם מניעת הודאות
שווא של נחקרים בשל אלימות שננקטה כלפיהם והפחתת
משפטי זוטא לעניין קבילותן של ההודאות.
לחוק האמור קובע, כי החלתה של החובה16 סעיף
לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי, תיעשה
בצווים שיוציא השר לביטחון הפנים, בהדרגה, לפי חומרת
בינואר1( העבירות, ובלבד שעד יום ה' בטבת התשס"ט
) תחול החובה לתעד כאמור על עבירות שעונשן מאסר2009
)2010 בינואר1( שנים או יותר, ועד יום ט"ו בטבת התש"ע15
תחול החובה לתעד כאמור גם על עבירות שעונשן מאסר
שנים.15 שנים עד10
לצורך יישומו של חוק חקירת חשודים ומילוי
החובה כראוי, נדרשת משטרת ישראל להשקיע משאבים
,משמעותיים הכוללים רכישת ציוד תיעוד והתקנתו
הוצאות תפעול ותחזוקה ועוד. יצוין לעניין זה, כי אם יידרש
גם תמלול של התיעוד שייעשה על פי החוק האמור, העלות
מיליון ש"ח מדי שנה.250–של התמלול נאמדת בכ
לפיכך, כדי לאפשר את יישומו של החוק האמור תוך
הגשמת תכליתו, מוצע להבהיר את המצב הקיים, ולפיו
אין באמור בחוק כדי להטיל חובת תמלול של תיעוד חזותי
או תיעוד קולי של חקירה. כמו כן, מוצע להסמיך את השר
לביטחון הפנים לקבוע תשלום בעבור עריכת תמליל מודפס
ובעבור תרגום התמליל.
כללי 8 סעיף
בעת חקיקת חוק כביש אגרה (מנהרות הכרמל),
,) חוק מנהרות הכרמל או החוק- (להלן1995-התשנ"ה
,)במקביל לחקיקת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל
חוק כביש חוצה ישראל), היתה- (להלן1995-התשנ"ה
שיטת הגבייה הידועה בעולם, זו המאפשרות גביית האגרה
רק בטרם הכניסה לכביש. כיוון שכך, שני החוקים האמורים
קבעו מנגנוני גבייה ואכיפה המתאימים לשיטת גבייה זו.
טכנולוגיות גבייה שהתפתחו במשך השנים מאפשרות
כיום שימוש במנגנוני גבייה מתקדמים המאפשרים לנהג
הרכב להתקשר בהסכם עם בעל הזיכיון ולשלם בעבור
הנסיעה בכביש גם לאחר ביצוע הנסיעה. חוק כביש
חוצה ישראל תוקן זה מכבר כדי לאפשר גבייה באמצעים
מתקדמים ואילו חוק מנהרות הכרמל טרם תוקן, ולפיכך
במתכונתו הנוכחית אינו מעניק לזכיין את הוודאות
הנדרשת כדי להפעיל מנגנון גבייה טכנולוגי מתקדם. בעל
הזיכיון נמצא כעת בשלבי הקמה מתקדמים של המנהרות
ולפיכך אפיון מערכת הגבייה נדרש בחודשים הקרובים.
גביית אגרה במסגרת החוק הקיים עלולה לגרום הן
לרמת שירות נמוכה והן לעומסי תנועה בכניסות לכבישי
מנהרות הכרמל. מתוך מטרה לשפר את רמת השירות
הצפויה בכבישי מנהרות הכרמל ולמנוע את עומסי
התנועה הצפויים בכניסות לכבישים עם פתיחתם, מוצע
לתקן את חוק מנהרות הכרמל כך שיאפשר לזכיין לעשות
שימוש באמצעי גבייה אלקטרוניים. התיקון יבטיח לזכיין
ודאות בגביית האגרה, גם בגבייה שתיעשה לאחר מועד
הנסיעה בכביש.
כמו כן, מוצע לקבוע מנגנוני ערר וקבילות ראיות
שיסייעו להכריע במחלוקות הקשורות בהפעלת כבישי
מנהרות הכרמל ובגביית אגרה בעד הנסיעה בהם, ביעילות
מרבית.
.572 '; התשס"ח, עמ468 'ס"ח התשס"ב, עמ 14
.493 'ס"ח התשנ"ה, עמ 15
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
59
:אחרי ההגדרה "אגרה" יבוא
(א)
אמצעי המיועד לשמש לזיהוי המנוי לצורך חיובו- """אמצעי זיהוי
בתשלום אגרה וחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, שאישרה
;הרשות הממונה
;3 כמשמעותו בסעיף- ""בעל הזיכיון
;"; הבעל הרשום ברישיון הרכב- ""בעל רכב
אחרי ההגדרה "דרך" יבוא:
(ב)
;ב7 הסכם להסדרת חיובים, כמשמעותו בסעיף- """הסכם שימוש
; כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה- ""הפרשי הצמדה
א וחלף המועד12 חיוב שלא הוגש לגביו ערר כאמור בסעיף- ""חוב חלוט
להגשת ערר כאמור, או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן עוד לערער על
;ההחלטה שניתנה לגביו, או שניתן לגביו פסק דין חלוט
- חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- ""חוק פסיקת ריבית והצמדה
;161961
חיוב בתשלום אגרה, בתשלום פיצוי והחזר הוצאות או בהפקדת- ""חיוב
;עירבון, לפי הוראות חוק זה
;";ג7 כמשמעותו בסעיף- ""חייב
אחרי ההגדרה "חוזה זכיון" יבוא:
(ג)
; מי שהתקשר בהסכם שימוש עם בעל הזיכיון- """מנוי
סכום שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה, שיש- ""עירבון
;להפקידו אצל בעל הזיכיון, כנגד קבלת אמצעי זיהוי
;ד7 כמשמעותם בסעיף- ""פיצוי והחזר הוצאות
;";(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה5 כמשמעותה בסעיף- ""ריבית פיגורים
אחרי ההגדרה "רכב" יבוא:
(ד)
רכב שנקבע בהסכם שימוש כרכב שאליו ייוחסו החיובים- """רכב שיוך
;אשר בהם יחויב המנוי, לצורך אכיפתם
)1( לפסקה
מוצע כי הזיהוי של מנוי יהיה- "להגדרה "אמצעי זיהוי
על פי אמצעי המותקן או שיותקן ברכב ושבאמצעותו יוכל
בעל הזיכיון לזהות את המנוי הנוסע בכבישי מנהרות
הכרמל לצורך חיובו בתשלום אגרה. המונח אמצעי זיהוי
מוגדר באופן רחב, כדי שיהיה אפשר לעשות שימוש
באמצעים שיפותחו בעתיד שאינם בהכרח תג חיוב
("פסקל"), המוכר מכביש חוצה ישראל.
בכפוף לאישורה של הרשות הממונה ולפתרונות
הטכניים ככל שיהיו קיימים בשוק, תהא אפשרות לניוד
אמצעי זיהוי בין כלי רכב שונים. במקרה של ניוד אמצעי
זיהוי כאמור, יחויב בתשלום אגרה בעליו של אמצעי
הזיהוי (המנוי) ולא הבעלים הרשומים של הרכב שנסע
בכבישי מנהרות הכרמל.
"רכב שיוך" הוא רכב שנקבע- "להגדרה "רכב שיוך
בהסכם בין מנוי לבין בעל הזיכיון ושאליו ייוחסו החיובים
שבהם יחויב המנוי, לצורך אכיפתם. כך למשל ייוחסו
החיובים של המנוי לרכב השיוך לצורך הפעלת הסנקציות
של אי–חידוש הרישיון או מניעת שינוי הבעלות ברכב
ו לחוק, כנוסחו7 במקרה של אי–תשלום חיובים, לפי סעיף
להצעת החוק (לעניין זה8 ) של סעיף4( המוצע בפסקה
ב לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף7 ראו גם דברי הסבר לסעיף
) להצעת החוק). 4(8
.192 'ס"ח התשכ"א, עמ 16
:אחרי ההגדרה "אגרה" יבוא
(א)
אמצעי המיועד לשמש לזיהוי המנוי לצורך חיובו- """אמצעי זיהוי
בתשלום אגרה וחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, שאישרה
;הרשות הממונה
;3 כמשמעותו בסעיף- ""בעל הזיכיון
;"; הבעל הרשום ברישיון הרכב- ""בעל רכב
אחרי ההגדרה "דרך" יבוא:
(ב)
;ב7 הסכם להסדרת חיובים, כמשמעותו בסעיף- """הסכם שימוש
; כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה- ""הפרשי הצמדה
א וחלף המועד12 חיוב שלא הוגש לגביו ערר כאמור בסעיף- ""חוב חלוט
להגשת ערר כאמור, או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן עוד לערער על
;ההחלטה שניתנה לגביו, או שניתן לגביו פסק דין חלוט
- חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- ""חוק פסיקת ריבית והצמדה
;161961
חיוב בתשלום אגרה, בתשלום פיצוי והחזר הוצאות או בהפקדת- ""חיוב
;עירבון, לפי הוראות חוק זה
;";ג7 כמשמעותו בסעיף- ""חייב
אחרי ההגדרה "חוזה זכיון" יבוא:
(ג)
; מי שהתקשר בהסכם שימוש עם בעל הזיכיון- """מנוי
סכום שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה, שיש- ""עירבון
;להפקידו אצל בעל הזיכיון, כנגד קבלת אמצעי זיהוי
;ד7 כמשמעותם בסעיף- ""פיצוי והחזר הוצאות
;";(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה5 כמשמעותה בסעיף- ""ריבית פיגורים
אחרי ההגדרה "רכב" יבוא:
(ד)
רכב שנקבע בהסכם שימוש כרכב שאליו ייוחסו החיובים- """רכב שיוך
;אשר בהם יחויב המנוי, לצורך אכיפתם
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
60
, רשות מנהרות הכרמל כמשמעותה בחוזה הזיכיון- ""הרשות הממונה
;שמינתה הממשלה
;"; שר התחבורה והבטיחות בדרכים- ""השר
:) יבוא6( , אחרי פסקה4 בסעיף
)2(
) אופן החיוב באגרה וקביעת הדרכים לגבייתה, לרבות באמצעות מערכת7("
;".) מערכת גביית האגרה- המופעלת באופן אלקטרוני או באופן אחר (בחוק זה
- 7 בסעיף
)3(
;"), במקום "לגביית אגרה" יבוא "לזיהוי החייב ולגביית האגרה2( בפסקה
(א)
:) יבוא2( אחרי פסקה
(ב)
) סמכות לגבות אגרה וחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה.";3("
: יבוא7 אחרי סעיף
)4(
"תנאים לשימוש
בכבישי מנהרות
הכרמל
א.7
לא ינהג אדם ברכב בכבישי מנהרות הכרמל, אלא אם
(א)
:כן מתקיים אחד מאלה
ברכב קיים אמצעי זיהוי או שמותרת כניסתו
)1(
לכבישי מנהרות הכרמל אף בלא אמצעי כאמור, הכל
;על פי הסכם שימוש תקף
האגרה בעד אותה נסיעה שולמה בכניסה לכבישי
)2(
מנהרות הכרמל או ביציאה מהם, והיציאה מכבישי
מנהרות הכרמל נעשתה ביציאה המיועדת למשלמי
אגרה כאמור בפסקה זו, ככל שהרשות הממונה אישרה
את קיומה של יציאה מיועדת כאמור, והכל בכפוף
להוראות שקבע בעל הזיכיון לעניין זה, באישור הרשות
;הממונה
הרשות הממונה היא הגוף - "להגדרה "הרשות הממונה
שמינתה הממשלה לצורך הפיקוח על בעל הזיכיון ועל
קיום הוראות חוזה הזיכיון. הרשות הממונה מכונה, בחוזה
5033 'הזיכיון ובהחלטת הממשלה שבה מונתה (החלטה מס
,) "רשות מנהרות הכרמל" (ובאנגלית1999 מחודש מאי
).CARMEL TUNNELS AUTHORITY-CTA
)2( לפסקה
לחוק מנהרות הכרמל מפרט את הנושאים4 סעיף
,)7( שייכללו בחוזה הזיכיון. מוצע להוסיף את פסקה
המחייבת לכלול בחוזה הזיכיון התייחסות לדרך גבייתה
של האגרה, לרבות באופן אלקטרוני, וזאת בדומה לקבוע
- (להלן2000-ב לחוק נתיבים מהירים, התש"ס2 בסעיף
לחוק כביש חוצה ישראל.4 חוק נתיבים מהירים), ובסעיף
)3( לפסקה
מוצע להרחיב את סמכויות בעל הזיכיון, לעניין
הפעלת כבישי מנהרות הכרמל, כך שיכללו גם סמכות
להצבה, להפעלה ולאחזקה של מיתקנים לזיהוי החייב, וכן
סמכות לגבות אגרה וחיובים אחרים לפי החוק. סמכויות
ג לחוק נתיבים מהירים.2 דומות קיימות בסעיף
)4( לפסקה
א המוצע7 לסעיף
מוצע לאפשר לבעל זיכיון, בכפוף לחוזה הזיכיון
ב לחוק נתיבים מהירים, לקבוע3 ובדומה לקבוע בסעיף
תנאים המגבילים את אופן השימוש בכבישי מנהרות
:הכרמל, כך שהכניסה לכבישים תותר רק לאלה
למנויים אשר התקשרו מראש בהסכם שימוש עם בעל-
הזיכיון, בין אם בהסכם שימוש שלפיו יותקנו ברכב אמצעי
זיהוי ובין אם בהסכם שימוש שלפיו מותרת הנסיעה
;)בכבישים אף בלא אמצעי זיהוי (כגון מנויי וידאו
למי ששילמו את האגרה בכניסה לכבישי מנהרות-
הכרמל או ביציאה מהם ויצאו מהכבישים ביציאה שיועדה
למשלמי אגרה כאמור, ככל שהרשות הממונה אישרה
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
61
מתקיים תנאי אחר שקבע בעל הזיכיון באישור
)3(
הרשות הממונה, המתיר את כניסת הרכב לכבישי
;מנהרות הכרמל
חל פטור מתשלום אגרה לגבי אותה נסיעה, לפי
)4(
.הוראות חוק זה
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על נהיגה ברכב שאין לעכב
(ב)
או למנוע את נסיעתו בכבישי מנהרות הכרמל לפי חוק זה.
הסכם שימוש
ב.7
המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים
(א)
אחרים לפי הוראות חוק זה, בשל נסיעות ברכב בכבישי
מנהרות הכרמל, יתקשר לשם כך בהסכם שימוש עם בעל
הזיכיון.
הסכם שימוש כאמור בסעיף קטן (א) יכלול, בין השאר,
(ב)
הוראות בעניין השימוש באמצעי זיהוי והפקדת עירבון, ככל
שבחר המנוי בשימוש באמצעי כאמור, וכן הוראות לעניין
אופן תשלום האגרה וחיובים אחרים לפי חוק זה, באחת
:מדרכים אלה לפי בחירת המנוי
תשלום באמצעות כרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק
)1(
;171986-כרטיסי חיוב, התשמ"ו
תשלום באמצעות הוראת קבע בבנק;
)2(
תשלום בדרך אחרת ובתנאים כפי שקבע בעל
)3(
.הזיכיון באישור הרשות הממונה
קיומו של יציאה ייעודית כאמור, בכפוף להוראות שקבע
בעל הזיכיון לעניין זה באישור הרשות הממונה. מיקום
עמדת התשלום יכול שיהיה בכניסה לכבישים או ביציאה
,מהם, לפי קביעת בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה
;ובהתאם למקום השתלבותו של הרכב בכבישים
למי שעמד בתנאי אחר שקבע בעל הזיכיון באישור-
הרשות הממונה המתיר את השימוש בכבישי מנהרות
הכרמל. המטרה במתן אפשרות לקבוע תנאי אחר לשימוש
,בכבישים אלה היא לאפשר גמישות לבעל הזיכיון להתיר
באישור הרשות הממונה, שימוש בדרכי תשלום שאינן
אפשריות היום אך ייתכן שיהיו אפשריות בעתיד.
עוד מוצע להבהיר כי הוראות מגבילות כאמור לא
יחולו לגבי מי שניתן לו פטור מתשלום אגרה לפי הוראות
החוק או שלפי הוראות החוק אין לעכב או למנוע את
נסיעתו בכבישי מנהרות הכרמל.
ב המוצע7 לסעיף
ג לחוק3 מוצע לאמץ הוראה דומה להוראת סעיף
נתיבים מהירים, ולאפשר הסדרה מראש של אופן החיוב
באגרה או בחיובים אחרים לפי החוק בדרך של התקשרות
כמנוי בהסכם שימוש עם בעל הזיכיון. במסגרת הסכם
,השימוש יוסדר אופן השימוש באמצעי זיהוי על ידי המנוי
ככל שהמנוי יחפוץ בכך, וכן יתאפשר למנוי לשלם אגרה
בשל הנסיעות בכבישי מנהרות הכרמל באמצעי תשלום
שונים, כגון: תשלום באמצעות כרטיס אשראי, תשלום
באמצעות הוראת קבע בבנק או תשלום בדרך אחרת
ובתנאים אחרים כפי שאישרה הרשות הממונה.
מוצע כי בעל הזיכיון, באישור הרשות הממונה, יהיה
רשאי לדרוש, כתנאי להתקשרות בהסכם עם מנוי, כי ייקבע
בהסכם רכב שיוך. בדומה לקבוע בחוק נתיבים מהירים,
רכב שיוך הוא רכב אשר אליו ייוחסו החיובים שבהם
יחויב המנוי לצורך אכיפתם (ראו דברי הסבר להגדרה
להצעת החוק). בדרך 8 ) של סעיף1( "רכב שיוך" שבפסקה
זו יהיה ניתן לייחס את החיובים של המנוי לרכב השיוך
לצורך הפעלת סנקציה כדוגמת אי–חידוש רישיון רכב או
מניעת שינוי בעלות ברישיון במקרה של אי–תשלום חיובים
8 ) של סעיף4( ו לחוק, כנוסחו המוצע בפסקה7 (ראו סעיף
להצעת החוק).
.187 'ס"ח התשמ"ו, עמ 17
מתקיים תנאי אחר שקבע בעל הזיכיון באישור
)3(
הרשות הממונה, המתיר את כניסת הרכב לכבישי
;מנהרות הכרמל
חל פטור מתשלום אגרה לגבי אותה נסיעה, לפי
)4(
.הוראות חוק זה
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על נהיגה ברכב שאין לעכב
(ב)
או למנוע את נסיעתו בכבישי מנהרות הכרמל לפי חוק זה.
הסכם שימוש
ב.7
המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים
(א)
אחרים לפי הוראות חוק זה, בשל נסיעות ברכב בכבישי
מנהרות הכרמל, יתקשר לשם כך בהסכם שימוש עם בעל
הזיכיון.
הסכם שימוש כאמור בסעיף קטן (א) יכלול, בין השאר,
(ב)
הוראות בעניין השימוש באמצעי זיהוי והפקדת עירבון, ככל
שבחר המנוי בשימוש באמצעי כאמור, וכן הוראות לעניין
אופן תשלום האגרה וחיובים אחרים לפי חוק זה, באחת
:מדרכים אלה לפי בחירת המנוי
תשלום באמצעות כרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק
)1(
;171986-כרטיסי חיוב, התשמ"ו
תשלום באמצעות הוראת קבע בבנק;
)2(
תשלום בדרך אחרת ובתנאים כפי שקבע בעל
)3(
.הזיכיון באישור הרשות הממונה
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
62
,בעל הזיכיון רשאי לדרוש, באישור הרשות הממונה
(ג)
כתנאי להתקשרות בהסכם שימוש שבו נקבע אופן תשלום
,מסוים מהמנויים בסעיף קטן (ב), כי ייקבע בהסכם רכב שיוך
בהסכמה בכתב ומראש מאת בעל הרכב האמור.
החייב בתשלום
אגרה
ג.7
,היה לגבי רכב, בעת נסיעתו בכבישי מנהרות הכרמל
(א)
הסכם שימוש תקף, יהיה החייב בתשלום האגרה בעד אותה
המנוי.- נסיעה
לא היה לגבי רכב, בעת נסיעתו בכבישי מנהרות הכרמל,
(ב)
הסכם שימוש תקף, יהיה החייב בתשלום האגרה בעד אותה
בעל הרכב במועד הנסיעה, אלא אם כן שולמה- נסיעה
האגרה בעד אותה נסיעה בעת כניסת הרכב לכבישי מנהרות
) .2()א(א7 הכרמל או ביציאה מהם, לפי הוראות סעיף
הוראות סעיף זה לא יחולו אם המנוי או בעל הרכב,
(ג)
לפי העניין, הוכיח כי הרכב או אמצעי הזיהוי ששימש לצורך
חיובו בתשלום האגרה, נגנב ממנו.
פיצוי והחזר הוצאות
ד.7
,בעל הזיכיון רשאי לדרוש מכל אחד מהמפורטים להלן
(א)
:)פיצוי והחזר הוצאות שנקבעו לכך לפי סעיף קטן (ב
אדם שלא שילם חיוב שהוא חייב בתשלומו לפי
)1(
;חוק זה
אדם שיצא מכבישי מנהרות הכרמל שלא ביציאה
)2(
;)2()א(א7 המיועדת לו כאמור בסעיף
אדם שעשה מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי
)3(
החייב או את חיובו באגרה או שפגע במערכת גביית
;האגרה באופן אחר
קביעתו של רכב כרכב שיוך נועדה לאפשר לנהג
העושה שימוש בכבישים ברכב שאינו בבעלותו, להתקשר
בהסכם עם בעל הזיכיון, שכן רכב השיוך יכול שיהיה רכבו
של המנוי עצמו או רכב שבעליו הוא אדם או תאגיד אחר.
במקרה האחרון, קביעת רכב השיוך תיעשה בהסכמת בעל
הרכב. כך למשל, אדם שלרשותו עומדים שני כלי רכב, האחד
רכב פרטי הרשום על שמו או על שם בן משפחתו והשני רכב
הרשום על שם מעבידו, יוכל לרשום את רכבו הפרטי כרכב
שיוך. באופן זה לא תידרש הסכמתו של המעביד לנסיעה
בכבישי מנהרות הכרמל, משום שהחיוב באגרה וסנקציות
ככל שיוטלו, ייוחסו לרכבו הפרטי של העובד.
ג המוצע7 לסעיף
ד לחוק נתיבים מהירים מוצע3 בדומה להוראת סעיף
כי החיוב באגרה בגין שימוש בכבישי מנהרות הכרמל
,יחול על המנוי שנקבע בהסכם שימוש תקף לגבי הרכב
על בעל הרכב- ואם אין לגבי הרכב הסכם שימוש תקף
במועד הנסיעה בכבישים. כדי להגן על בעלי רכב ומנויים
שרכבם או אמצעי הזיהוי שבו נגנב מהם, מוצע שלא
להחיל עליהם את הוראות הסעיף המוצע, אם הוכיחו כי
אכן כלי הרכב או אמצעי הזיהוי ברכב נגנב מהם.
ד המוצע7 לסעיף
לחוק כביש חוצה12 מוצע לאמץ את הוראות סעיף
א לחוק נתיבים מהירים ולאפשר4 ישראל והוראות סעיף
לבעל הזיכיון לגבות פיצוי והחזר הוצאות ממי שעשה
שימוש בכבישי מנהרות הכרמל בלי ששילם חיוב המוטל
עליו לפי החוק או ממי שעשה מעשה שיש בו כדי למנוע
את זיהוי החייב או את חיובו באגרה או שפגע במערכת
גביית האגרה באופן אחר, או ממי שרכבו עוכב או פונה
לחוק מנהרות12 מכבישי מנהרות הכרמל לפי הוראות סעיף
) להצעת החוק. כן מוצע להטיל 6(8 הכרמל, כנוסחו בסעיף
פיצוי והחזר הוצאות על מי שיצא מכביש מנהרות הכרמל
שלא ביציאה שיועדה לו, ככל שהרשות הממונה אישרה
,א לחוק7 קיומה של יציאה כאמור (ראו דברי הסבר לסעיף
להצעת החוק).8 ) של סעיף4( כנוסחו המוצע בפסקה
עוד מוצע כי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שייגבו
מכל אחד ואחד מהמנויים לעיל, ייקבעו בתקנות על ידי
השר), בהסכמת- שר התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן
שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
63
אדם שעוכבה יציאת רכבו מכבישי מנהרות
)4(
;12 הכרמל או שרכבו פונה מהם, לפי הוראות סעיף
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של
(ב)
,הכנסת, רשאי לקבוע את סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות
שישולמו בידי כל אחד מהמפורטים בסעיף קטן (א).
דין חיוב לעניין
סרבן תשלום
ה.7
המועד שבו הפך חיוב- "בסעיף זה, "המועד הקובע
(א)
לחוב חלוט.
ימים30 חוב חלוט שלא שולם, כולו או חלקו, בתוך
(ב)
מהמועד הקובע, יתווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית
פיגורים, מהמועד הקובע ועד לתשלום בפועל.
, לחוק ההוצאה לפועל1א81 הוגשה בקשה לפי סעיף
(ג)
,, לביצוע בהוצאה לפועל של חוב חלוט181967-התשכ"ז
הפרשי הצמדה או ריבית פיגורים, והוגשה בקשה להארכת
מועד להגשת ערר או להגשת בקשת רשות ערעור לפי סעיף
א, רשאים ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין, או12
ראש ההוצאה לפועל, להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל
כאמור; על החלטת ועדת ערר בעניין עיכוב הליכי הוצאה
א(ג), כאילו היתה החלטה סופית.12 לפועל יחול סעיף
אי–חידוש רישיון
ומניעת שינוי
ברישום בעלות
ברכב
ו.7
לא שילם חייב חובות חלוטים בשל שלושה חשבונות
(א)
,שונים שנשלחו לו בעד נסיעות בכבישי מנהרות הכרמל
:יחולו הוראות אלה
ה המוצע7 לסעיף
מוצע להסדיר תשלום הפרשי הצמדה וריבית לבעל
הזיכיון בשל איחור בתשלום חוב חלוט. בניגוד להוראות
ג לחוק כביש חוצה ישראל, כפי שהוחלו בסעיף12 סעיפים
לחוק נתיבים מהירים, מוצע כי לא תיגבה תוספת פיגורים5
בשל איחור בתשלום החוב וכי ייגבו25% בשיעור של
:הפרשי הצמדה וריבית פיגורים בלבד, כמפורט להלן
)1(8 מוצע כי בשל חיוב כהגדרתו המוצעת בסעיף-
להצעת החוק, דהיינו "חיוב בתשלום אגרה, או פיצוי
ימים מן המועד30 והחזר הוצאות", אשר לא שולם בתוך
הקובע, שהוא המועד שבו הפך החיוב לחוב חלוט כהגדרתו
המוצעת, דהיינו, "חיוב שלא הוגש לגביו ערר כאמור
א וחלף המועד להגשת ערר כאמור, או שהערר12 בסעיף
לגביו נדחה ולא ניתן עוד לערער על ההחלטה שניתנה
לגביו, או שניתן לגביו פסק דין חלוט", תשתלם עליו תוספת
של הפרשי הצמדה וריבית פיגורים, כמשמעותה בחוק
, מהמועד הקובע1961-פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א
ועד לתשלום בפועל.
מוצע לאפשר לוועדת הערר או לבית המשפט, לפי-
העניין, ולראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב הליכי
, לחוק ההוצאה לפועל1א81 הוצאה לפועל לפי סעיף
, לביצוע חוב חלוט והתוספות עליו, שהם1967-התשכ"ז
,בגדר תביעה על סכום קצוב כמשמעותה בסעיף האמור
אם הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת ערר או להגשת
א לחוק, כנוסחו המוצע12 בקשת רשות ערעור לפי סעיף
) להצעת החוק (כך שאם תתקבל הבקשה יפסיק7(8 בסעיף
החוב להיות חלוט וממילא לא יהיה ניתן להמשיך בהליכי
הוצאה לפועל לגביו).
עוד מוצע כי על החלטת ועדת ערר בעניין עיכוב
א(ג) לחוק, כנוסחו12 הליכי הוצאה לפועל יחול סעיף
), כאילו היתה החלטה סופית. דהיינו, 7(8 המוצע בסעיף
היא תהיה ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם
ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט, בתוך המועדים שיקבע
השר.
ו המוצע7 לסעיף
ב4 מוצע לאמץ מנגנון דומה למנגנון שנקבע בסעיף
ד לחוק כביש חוצה ישראל12 לחוק נתיבים מהירים ובסעיף
לגבי אי–חידוש רישיון רכב בשל אי–תשלום חובות חלוטים.
לפי המוצע, במקרים שבהם החייב לא שילם חובות
חלוטים בשל שלושה חשבונות שונים שנשלחו לו בעד
נסיעות בכבישי מנהרות הכרמל, לא תחדש רשות הרישוי
את רישיון הרכב שבשלו לא שולמו החובות החלוטים או
.116 'ס"ח התשכ"ז, עמ 18
אדם שעוכבה יציאת רכבו מכבישי מנהרות
)4(
;12 הכרמל או שרכבו פונה מהם, לפי הוראות סעיף
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של
(ב)
,הכנסת, רשאי לקבוע את סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות
שישולמו בידי כל אחד מהמפורטים בסעיף קטן (א).
דין חיוב לעניין
סרבן תשלום
ה.7
המועד שבו הפך חיוב- "בסעיף זה, "המועד הקובע
(א)
לחוב חלוט.
ימים30 חוב חלוט שלא שולם, כולו או חלקו, בתוך
(ב)
,מהמועד הקובע, ייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית פיגורים
מהמועד הקובע ועד לתשלום בפועל.
, לחוק ההוצאה לפועל1א81 הוגשה בקשה לפי סעיף
(ג)
,, לביצוע בהוצאה לפועל של חוב חלוט181967-התשכ"ז
הפרשי הצמדה או ריבית פיגורים, והוגשה בקשה להארכת
מועד להגשת ערר או להגשת בקשת רשות ערעור לפי סעיף
א, רשאים ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין, או12
ראש ההוצאה לפועל, להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל
כאמור; על החלטת ועדת ערר בעניין עיכוב הליכי הוצאה
א(ג), כאילו היתה החלטה סופית.12 לפועל יחול סעיף
אי–חידוש רישיון
ומניעת שינוי
ברישום בעלות
ברכב
ו.7
לא שילם חייב חובות חלוטים בשל שלושה חשבונות
(א)
,שונים שנשלחו לו בעד נסיעות בכבישי מנהרות הכרמל
:יחולו הוראות אלה
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
64
רשות הרישוי כהגדרתה בפקודת התעבורה
)1(
רשות הרישוי), לא תחדש את רישיון- (בסעיף זה
הרכב שבשלו לא שולמו החובות החלוטים או את
רישיון רכב השיוך שאליו מיוחסים החובות כאמור, לפי
העניין, ובלבד שבעל הזיכיון ורשות הרישוי המציאו
לבעל הרכב הודעות ולפיהן לא יחודש רישיון הרכב
אם לא ישולמו מלוא החובות החלוטים לפני מועד
חידוש הרישיון האמור; הודעות לפי פסקה זו יישלחו
ימים לפחות לפני מועד חידוש רישיון90 בדואר רשום
;הרכב
רשות הרישוי לא תבצע כל שינוי ברישום הבעלות
)2(
ברכב שבשלו לא שולמו החובות החלוטים או ברכב
,השיוך שאליו מיוחסים החובות כאמור, לפי העניין
:ובלבד שבעל הזיכיון המציא הודעות כמפורט להלן
הודעה לרשות הרישוי על אי–תשלום
(א)
,החובות החלוטים בשל הרכב או רכב השיוך
;לפי העניין
הודעה לבעל הרכב ולפיה לא יבוצע כל
(ב)
,שינוי ברישום הבעלות ברכב או ברכב השיוך
לפי העניין, אם לא ישולמו מלוא החובות
החלוטים; הודעה לפי פסקת משנה זו תישלח
בדואר רשום לא יאוחר מיום עסקים אחד לאחר
משלוח ההודעה לרשות הרישוי לפי פסקת
משנה (א).
) לא יחולו על שינוי רישום2()הוראות סעיף קטן (א
(ב)
א לחוק34 בעלות ברכב בשל מכר על ידי רשות לפי סעיף
, ולעניין זה יחולו על מלוא החובות191968-המכר, התשכ"ח
ב לחוק האמור.34 החלוטים הוראות סעיף
- בסעיף זה
(ג)
הודעה על חיוב או על כמה חיובים, בתקופה- ""חשבון
;מסוימת, לגבי כלי רכב מסוים
את רישיון רכב השיוך שאליו מיוחסים החובות, בתנאי
שהן בעל הזיכיון והן רשות הרישוי ימציאו לחייב הודעות
ולפיהן לא יחודש רישיון הרכב אם לא ישולמו מלוא
החובות החלוטים (ובכלל זה הפרשי ההצמדה וריבית
הפיגורים) עד למועד חידוש רישיון הרכב. כדי לתת לחייב
התרעה מספקת לפני נקיטת סנקציה של אי–חידוש רישיון
ימים90 הרכב, מוצע שהודעה כאמור תישלח לחייב
לפחות לפני מועד חידוש רישיון הרכב.
עוד מוצע, כדי למנוע מצב שבו תשונה הבעלות
ברכב שיש לגביו חובות חלוטים, ובעל הרכב החדש לא
יוכל לחדש את רישיון הרכב בשל חובות המוכר, כי רשות
הרישוי תמנע שינויים בבעלות הרכב בשל חובות חלוטים
כאמור, ובלבד שבעל הזיכיון הודיע על כך לרשות הרישוי
ואף הודיע על כך לבעל הרכב בתוך יום עסקים אחד
ממועד הודעתו לרשות הרישוי.
מוצע כי ההוראות בדבר אי–שינוי הבעלות על הרכב
לא יחולו על שינוי רישום בעלות בשל מכר על ידי בית
משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, וכי
במקרה זה ישולמו החובות מתוך פדיון המכירה.
.98 'ס"ח התשכ"ח, עמ 19
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
65
החובות החלוטים בתוספת- ""מלוא החובות החלוטים
הפרשי הצמדה וריבית פיגורים, ככל שהחייב חב
בהם.";
(א), במקום "אלא בשל אי–תשלום אגרה שיש לשלמה לפי חוק זה" יבוא9 בסעיף
)5(
;""אלא לפי הוראות חוק זה
: יבוא12 במקום סעיף
)6(
,"סמכות עיכוב
מניעת כניסה או
הרחקה של רכב
מכבישי מנהרות
הכרמל
.12
המדינה, בעל הזיכיון או מי מטעמם, לפי העניין, רשאים
(א)
למנוע כניסת רכב לכבישי מנהרות הכרמל או לעכב יציאת
רכב מכבישים אלה, ולהורות לנוהג ברכב לפנותו מהם לדרך
שיורה לו, אם יש להם יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד
:מאלה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לסכן את עוברי הדרך
הנהיגה בכבישי מנהרות הכרמל אסורה לפי
)1(
;הוראות חוק זה או הוראות כל דין אחר
לא שולם חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב
)2(
בכבישי מנהרות הכרמל או שהרכב הוא רכב שיוך
שאליו מיוחס חוב חלוט שלא שולם בשל נסיעה
;בכבישים אלה
נעשה מעשה ביחס לרכב שיש בו כדי למנוע את
)3(
;זיהוי החייב או את החיוב באגרה בשל אותה נסיעה
)6(–) ו5( לפסקאות
מוצע להרחיב את סמכותם של המדינה ושל בעל
הזיכיון למנוע נסיעה בכבישי מנהרות הכרמל, לעכב
יציאת רכב מכבישים אלה ולדרוש את פינויו של רכב
ד לחוק נתיבים4 מהם, בדומה לסמכויות פקח לפי סעיף
:מהירים, בהתקיים אחד מאלה
. הנהיגה בכבישי מנהרות הכרמל אסורה לפי הוראות 1
;החוק או הוראות כל דין אחר
. לא שולם חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב בכבישי 2
מנהרות הכרמל או שהרכב הוא רכב שיוך שאליו מיוחס
חוב חלוט שלא שולם בשל נסיעה בכבישים; ואולם בשל
אי–תשלום חוב חלוט יהיה ניתן למנוע כניסת רכב לכבישי
מנהרות הכרמל אך לא יהיה ניתן לעכב את יציאתו
;מהם
. נעשה מעשה ביחס לרכב שיש בו כדי למנוע את זיהוי 3
;החייב או את החיוב באגרה בשל אותה נסיעה
. הנהג או אחד הנוסעים ברכב פגע במערכת גביית 4
.האגרה בכבישי מנהרות הכרמל
ד הקובע הוראות לעניין פיצוי7 לאור הוספת סעיף
) של3( והחזר הוצאות לבעל הזיכיון, אין עוד צורך בפסקה
(א) לחוק, כנוסחו היום, שעניינה האפשרות לתבוע12 סעיף
את האגרה וכן החזר הוצאות ופיצוי בשל נזק שנגרם על
ידי מי שלא שילם אגרה כחוק, ואין עוד צורך בסעיף
האמור, שעניינו קביעת הוראות לעניין12 קטן (ב) של סעיף
החזר הוצאות ופיצוי.
: לחוק, שמוצע להחליפו12 וזה נוסח סעיף
"סמכויות לענין אכיפת תשלום
. (א) המדינה, בעל הזכיון או מי מטעמם, לפי הענין, 12"
- רשאים
) למנוע כניסה לכבישי מנהרות הכרמל ממי 1(
שלא שילם אגרה שהוא חייב בתשלומה לפי
חוק זה, וכן לעכב את היציאה מהם של רכב
;שבשלו לא שולמה אגרה כאמור
) לדרוש ממי שלא שילם אגרה כאמור 2(
) לפנות את רכב מכבישי מנהרות1( בפסקה
הכרמל לדרך שיורו לו; לא מילא אחר הדרישה
לגרום לפינוי רכבו ולחייבו בהחזר ההוצאות-
;הכרוכות בכך
) לתבוע ממי שלא שילם אגרה כאמור 3(
,) את האגרה שהוא חייב בתשלומה1( בפסקה
החזר הוצאות ופיצוי בשל נזק שנגרם.
(ב) שר התחבורה רשאי לקבוע הוראות לענין החזר
)."3(–) ו2()ההוצאות והפיצוי לפי סעיף קטן (א
החובות החלוטים בתוספת- ""מלוא החובות החלוטים
הפרשי הצמדה וריבית פיגורים, ככל שהחייב חב
בהם.";
(א), במקום "אלא בשל אי–תשלום אגרה שיש לשלמה לפי חוק זה" יבוא9 בסעיף
)5(
;""אלא לפי הוראות חוק זה
: יבוא12 במקום סעיף
)6(
,"סמכות עיכוב
מניעת כניסה או
הרחקה של רכב
מכבישי מנהרות
הכרמל
.12
המדינה, בעל הזיכיון או מי מטעמם, לפי העניין, רשאים
(א)
למנוע כניסת רכב לכבישי מנהרות הכרמל או לעכב יציאת
רכב מכבישים אלה, ולהורות לנוהג ברכב לפנותו מהם לדרך
שיורה לו, אם יש להם יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד
:מאלה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לסכן את עוברי הדרך
הנהיגה בכבישי מנהרות הכרמל אסורה לפי
)1(
;הוראות חוק זה או הוראות כל דין אחר
לא שולם חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב
)2(
בכבישי מנהרות הכרמל או שהרכב הוא רכב שיוך
שאליו מיוחס חוב חלוט שלא שולם בשל נסיעה
;בכבישים אלה
נעשה מעשה ביחס לרכב שיש בו כדי למנוע את
)3(
;זיהוי החייב או את החיוב באגרה בשל אותה נסיעה
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
66
הנהג או אחד הנוסעים ברכב פגע במערכת גביית
)4(
.האגרה בכבישי מנהרות הכרמל
על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תעוכב יציאת רכב
(ב)
מכבישי מנהרות הכרמל רק בשל אי–תשלום חוב חלוט כאמור
).2()בסעיף קטן (א
סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראה שניתנה לו לפי
(ג)
סעיף קטן (א) רשאים המנויים בסעיף קטן (א) רישה, לגרום
לפינוי הרכב מכבישי מנהרות הכרמל.";
: יבוא12 אחרי סעיף
)7(
"ועדות ערר
א.12
מי שחולק על חיוב או מי שרואה את עצמו נפגע
(א)
45 מהפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי חוק זה, רשאי, בתוך
ימים ממועד קבלת ההודעה על החיוב או ממועד הפעלת
הסמכויות כאמור, לערור על כך לפני ועדת ערר; בערר לפי
- סעיף זה יהיה בעל הזיכיון המשיב; לעניין זה
הוכיח בעל הזיכיון כי שלח את ההודעה על
)1(
החיוב בדואר רגיל לכתובת למשלוח דואר כמשמעותה
, של202005- לחוק עדכון כתובת, התשס"ה2 בסעיף
החייב, חזקה כי ההודעה התקבלה בידי החייב בתום
ימים מהיום שנשלחה, אלא אם כן הוכיח החייב15
;שלא קיבל את ההודעה
)7( לפסקה
א המוצע12 לסעיף
מוצע לקבוע כי מי שחולק על חיוב או מי שרואה
את עצמו נפגע מהפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי החוק
יהיה רשאי לערור על כך לפני ועדת ערר שתוקם לעניין זה.
ח לחוק נתיבים4 ההוראה המוצעת דומה להוראות סעיף
,ב לחוק כביש חוצה ישראל12 מהירים ולהוראות סעיף
בשינויים מסוימים.
ח(א) לחוק נתיבים מהירים4 בדומה לקבוע בסעיף
ימים ממועד45 מוצע לקבוע כי המועד להגשת ערר יהיה
הימים הקבועים בסעיף30 קבלת ההודעה על החיוב (ולא
ב לחוק כביש חוצה ישראל), וזאת בהתאמה למועד12
-להגשת ערר הקבוע בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב
חוק בתי דין מינהליים). - (להלן1992
כדי למנוע אי–בהירות לעניין מועד קבלת ההודעה על
החיוב, מוצע לקבוע חזקה ולפיה מועד קבלת ההודעה על
ימים15 הימים להגשת ערר, יהיה45 החיוב שממנו יימנו
מהיום שלגביו הוכיח בעל הזיכיון כי שלח את ההודעה
2 בדואר רגיל לכתובת למשלוח דואר כמשמעותה בסעיף
, אלא אם כן הוכיח2005-לחוק עדכון כתובת, התשס"ה
החייב כי לא קיבל את ההודעה. מוצע, כי אם נשלחה
ההודעה בדואר רשום יראו אותה כאילו התקבלה בידי
החייב, אלא אם כן הוכיח החייב שלא קיבל את ההודעה
מסיבות שאינן תלויות בו (ולא, למשל, עקב הימנעותו
מלקבלה).
ח(ב) לחוק נתיבים מהירים, מוצע4 בדומה לסעיף
לקבוע כי בוועדת הערר יהיה חבר נציג השר מקרב עובדי
משרדו (ולא נציג הרשות הממונה כפי שקבוע בחוק כביש
חוצה ישראל). מכיוון שהערר הוא על הפעלת הסמכויות
בידי בעל הזיכיון, מוצע כי חבר ועדת הערר לא יהיה
חבר הרשות הממונה המנחה את בעל הזיכיון בהפעלת
סמכויותיו אלה.
עוד מוצע לקבוע כי ועדת הערר תפעל על פי הוראות
חוק בתי הדין המנהליים, והחלטותיה יהיו נתונות לערעור
ברשות לפני בית המשפט המחוזי בתוך המועד שיקבע
ח(ג) לחוק נתיבים4 השר. הוראה דומה מצויה בסעיף
ב(ג) לחוק כביש חוצה ישראל.12 מהירים ובסעיף
.998 'ס"ח התשס"ה, עמ 20
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
67
הוכיח בעל הזיכיון כי שלח את ההודעה על
)2(
), חזקה1( החיוב בדואר רשום לכתובת האמורה בפסקה
ימים מהיום15 כי ההודעה התקבלה בידי החייב בתום
שנשלחה, אלא אם כן הוכיח החייב שלא קיבל את
ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו
מלקבלה.
ועדות ערר יהיו של שלושה חברים כל אחת, והם:
(ב)
מי שכשיר להתמנות לשופט של בית משפט
)1(
;שלום, שמינה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש
עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שמינה
)2(
;השר
נציג ציבור שמינו השר ושר האוצר.
)3(
, יחולו211992-הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב
(ג)
על ועדת הערר, בשינויים המחויבים מחוק זה, ואולם החלטה
סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית המשפט
המחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט המחוזי, בתוך
המועד שיקבע השר.
העורר לוועדת ערר לפי הוראות סעיף קטן (א),
(ד)
או המערער לבית המשפט המחוזי לפי הוראות סעיף
קטן (ג), ימציא עותק מהערר או מהערעור, לפי העניין, לרשות
הממונה; ראתה הרשות הממונה שעניין ציבורי שהוא בתחום
תפקידיה או סמכויותיה לפי חוק זה או לפי חוזה הזיכיון עלול
,להיות מושפע או כרוך בהליך של ערר או ערעור לפי סעיף זה
רשאית היא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את עמדתה.
רשומה אלקטרונית
ראיה קבילה-
.ב12
- בסעיף זה
(א)
;221995- כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה- ""פלט
: כל אחד מאלה- """רשומה אלקטרונית
צילום שנעשה במצלמה או במסרטה המופעלות
)1(
;באופן אלקטרוני או באופן אחר
ח(ד) לחוק נתיבים4 בנוסף מוצע, כפי שנקבע בסעיף
מהירים, לחייב מסירת עותק לרשות הממונה מכל ערר ומכל
ערעור שיוגשו לפי הסעיף המוצע, ולאפשר לרשות להתייצב
בהליך ולהשמיע את עמדתה במקרה שהערר או הערעור
מעוררים שאלות עקרוניות בעלות השלכה, בין השאר, על כלל
משתמשי כבישי מנהרות הכרמל או על אופן הפעלתם.
ב המוצע12 לסעיף
ט לחוק נתיבים מהירים4 מוצע לאמץ את נוסח סעיף
א לחוק כביש חוצה ישראל, בשינויים12 (הדומה לסעיף
מסוימים) ולקבוע כי צילום שנעשה במצלמה או במסרטה
יהיה קביל כראיה בכל הליך משפטי.
מוצע לאמץ את ההרחבה שבוצעה בחוק נתיבים
מהירים לעומת חוק כביש חוצה ישראל, ולקבוע שכל
רשומה אלקטרונית כהגדרתה בסעיף המוצע, אף אם אינה
צילום במצלמה או במסרטה (למשל קובץ מחשב המשמר
את נתוני אמצעי הזיהוי שנקלטו על ידי מיתקן לקריאתם
המוצב בכבישים) תוכל לשמש ראיה קבילה ביחס לשלושה
ממדים: הראשון, קיומו הפיזי של אמצעי הזיהוי או מספר
הרישום המופיע על לוחית הזיהוי של הרכב; השני, מקום
הימצא אמצעי הזיהוי או הרכב; השלישי, זמן הימצא
.90 'ס"ח התשנ"ב, עמ' עמ 21
.366 'ס"ח התשנ"ה, עמ 22
הוכיח בעל הזיכיון כי שלח את ההודעה על
)2(
), חזקה1( החיוב בדואר רשום לכתובת האמורה בפסקה
ימים מהיום15 כי ההודעה התקבלה בידי החייב בתום
שנשלחה, אלא אם כן הוכיח החייב שלא קיבל את
ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו
מלקבלה.
ועדות ערר יהיו של שלושה חברים כל אחת, והם:
(ב)
מי שכשיר להתמנות לשופט של בית משפט
)1(
;שלום, שמינה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש
עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שמינה
)2(
;השר
נציג ציבור שמינו השר ושר האוצר.
)3(
, יחולו211992-הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב
(ג)
על ועדת הערר, בשינויים המחויבים מחוק זה, ואולם החלטה
סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית המשפט
המחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט המחוזי, בתוך
המועד שיקבע השר.
העורר לוועדת ערר לפי הוראות סעיף קטן (א),
(ד)
או המערער לבית המשפט המחוזי לפי הוראות סעיף
קטן (ג), ימציא עותק מהערר או מהערעור, לפי העניין, לרשות
הממונה; ראתה הרשות הממונה שעניין ציבורי שהוא בתחום
תפקידיה או סמכויותיה לפי חוק זה או לפי חוזה הזיכיון עלול
,להיות מושפע או כרוך בהליך של ערר או ערעור לפי סעיף זה
רשאית היא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את עמדתה.
רשומה אלקטרונית
ראיה קבילה-
.ב12
- בסעיף זה
(א)
;221995- כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה- ""פלט
: כל אחד מאלה- """רשומה אלקטרונית
צילום שנעשה במצלמה או במסרטה המופעלות
)1(
;באופן אלקטרוני או באופן אחר
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
68
,מידע שנקלט או שנשמר באמצעים אלקטרוניים
)2(
דיגיטליים או אופטיים, כשהוא נראה, נקרא או מאוחזר
באמצעים כאמור, לרבות פלט.
רשומה אלקטרונית שהוגשה בדרך שנקבעה בתקנות לפי
(ב)
) תהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי2(–) ו1()סעיף קטן (ג
- ובכל הליך לפי הוראות חוק זה, לגבי
אמצעי הזיהוי, או מספר הרישום של הרכב
)1(
המופיעים בלוחית הזיהוי שלו, כפי שנקלטו ברשומה
;האלקטרונית
מקום הימצא אמצעי הזיהוי או הרכב בעת קליטת
)2(
;הנתונים לגביהם ברשומה האלקטרונית
זמן הימצא אמצעי הזיהוי או הרכב שלגביהם
)3(
נקלטו נתונים ברשומה האלקטרונית במקום האמור
), כפי שצוין ברשומה האלקטרונית. 2( בפסקה
- שר המשפטים יקבע
(ג)
כללים לפיקוח ולבקרה על המכשירים המפיקים
)1(
את הרשומות האלקטרוניות ועל הרשומות האלקטרוניות
;המוגשות כראיות, והטיפול בהם
אופן הגשת רשומות אלקטרוניות שנעשו לפי
)2(
;סעיף זה
כללים להגשתם של ראיות או מסמכים נוספים,
)3(
.אם יידרשו, לעניין חוב בשל אי–תשלום אגרה
לעניין סעיף זה, לא ייחשב פלט שהוא רשומה אלקטרונית
(ד)
כהעתק, אלא כמקור.";
בטל.- 13 סעיף
)8(
תיקון חוק כביש
אגרה (כביש ארצי
)לישראל
.9
- א3 , בסעיף231995-בחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה
במקום כותרת השוליים יבוא "קטעים נוספים של כביש ארצי לישראל";
)1(
אמצעי הזיהוי או הרכב. הרחבת האמצעים העשויים
לשמש ראיה נועדה לתת מענה לשימוש באמצעים
טכנולוגיים מתקדמים.
"כמו כן, כדי להתגבר על "כלל הראיה הטובה ביותר
מוצע לקבוע, כי הגשת רשומה אלקטרונית שהיא פלט
מחשב, בהליך משפטי, לא תיחשב כהגשת העתק אלא
כהגשת מקור.
)8( לפסקה
מוצע לבטל את הסנקציה הפלילית הכלולה בסעיף
לחוק מנהרות הכרמל, וזאת במקביל להרחבת הסעדים13
האזרחיים בעניין אכיפת הגבייה. גם בחוק כביש חוצה
ישראל בוטלה הסנקציה הפלילית עם הרחבת הסעדים
האזרחיים בחוק.
: שמוצע לבטלו13 וזה נוסחו סעיף
"עונשין
. מי שלא שילם אגרה שהוא חייב בתשלומה לפי 13
לפקודת התעבורה62 הקנס הקבוע בסעיף- חוק זה, דינו
לעבירת קנס שבית המשפט דן בה."
)3( ) עד1( לפסקאות 9 סעיף
א לחוק כביש חוצה ישראל, שעניינו3 סעיף
"הרחבת חוזה הזיכיון", קובע כי שר האוצר ושר התחבורה
השרים) רשאים להחליט כי- והבטיחות בדרכים (להלן
כביש חוצה- קטע נוסף של כביש ארצי לישראל (להלן
, שיהיה כביש אגרה2 ישראל) שלגביו הוחלט לפי סעיף
ייכלל בחוזה הזיכיון שנחתם עם בעל זיכיון קיים שנבחר
33 '; התשס"ו, עמ490 'ס"ח התשנ"ה, עמ 23
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
69
בעל זיכיון קיים), או שייבחר לגביו בעל- בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "(בסעיף זה
)2(
;"זיכיון לפי הוראות הסעיף האמור
בסעיף קטן (ב), אחרי "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "להכליל קטע נוסף של כביש ארצי
)3(
;"לישראל בחוזה זיכיון שנחתם עם בעל זיכיון קיים
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
)4(
"(ג) השרים כאמור בסעיף קטן (א) רשאים להחליט כי חוזה זיכיון לגבי קטע
נוסף של כביש ארצי לישראל, לרבות הרחבה של חוזה זיכיון קיים, יחול רק לעניין
אחזקתו, הפעלתו, שיפורו, או כל עניין אחר שיוחלט על ידי השרים."
תיקון פקודת
התעבורה .10
- 24בפקודת התעבורה
:א יבוא61 אחרי סעיף
)1(
: סדרי הסעה באוטובוס1 "פרק שישי
כרטיסים
ב.61
לא ייסע אדם באוטובוס בקו שירות, אלא אם כן שילם
(א)
,מראש את דמי נסיעתו ובידו אישור על תשלום דמי הנסיעה
שהונפק באמצעות אחד מאמצעי הכירטוס שקבע המפקח על
כרטיס).- התעבורה לעניין זה (בפרק זה
הנוסע יציג, לפי דרישה, את כרטיסו לפני כל נציג של
(ב)
בעל הרישיון להפעלת קו שירות באוטובוס, שהוסמך לעניין
נציג- פרק זה לפי הוראות המפקח על התעבורה (בפרק זה
בעל הרישיון), וימסור לו לפי דרישתו את הכרטיס.
(א) לחוק כביש חוצה ישראל, וזאת בכפוף3 לפי סעיף
לתנאים כספיים וכלכליים שעליהם יורו השרים ושייכללו
בחוזה שייחתם לעניין זה עם בעל הזיכיון ושיהווה חלק
מחוזה הזיכיון המקורי.
מוצע לתקן את הסעיף האמור כך שיבהיר כי נוסף על
הרחבת חוזה זיכיון קיים, רשאים השרים לקבוע כי ייערך
לגבי קטע נוסף כאמור הליך נפרד לבחירת בעל זיכיון לפי
(א) לחוק כביש חוצה ישראל. 3 סעיף
)4( לפסקה
,)1( לחוק כביש חוצה ישראל קובע, בפסקה4 סעיף
כי חוזה הזיכיון יכלול, בין השאר, את חובתו של בעל
הזיכיון לתכנן, לבנות, לתחזק, להפעיל ולשפר את כביש
חוצה ישראל. לפיכך, לכאורה, לא ניתן להטיל על בעל
הזיכיון, במסגרת חוזה הזיכיון, את תחזוקתו והפעלתו של
,קטע נוסף מכביש חוצה ישראל שהוקם מתקציב המדינה
בתמורה לגביית אגרה.
מוצע להבהיר כי חוזה הזיכיון לגבי קטע נוסף של
כביש חוצה ישראל, ובכלל זה הרחבה של חוזה זיכיון קיים
א לחוק כביש חוצה ישראל, יכול שיחול3 כאמור בסעיף
רק לעניין אחזקתו, הפעלתו, שיפורו או כל עניין אחר
שיוחלט על ידי השרים. כך יהיה ניתן לאפשר, באמצעות
בעל זיכיון, תחזוקה והפעלה של קטע מכביש חוצה ישראל
שתוכנן ונבנה טרם העברת הפעלתו אליו, תוך שמירה על
רמת שירות גבוהה וכנגד אגרה המתאימה לכיסוי עלויות
.אלה
מוצע לתקן את פקודת התעבורה באופן שישפר
10 סעיף
את יכולתו של מפעיל קו שירות של אוטובוסים
,ציבוריים לאכוף את התשלום בעבור כרטיס הנסיעה
במטרה להקטין את מספר הנוסעים המתחמקים מתשלום
בעבור נסיעתם.
ההסדרה הקיימת היום, שעיקרה במסגרת תקנות
,) תקנות התעבורה- (להלן1961-התעבורה, התשכ"א
אינה מספיקה ולא נעשה בה שימוש. הצורך בשיפור
הסדרת האכיפה כנגד התחמקות נוסע מתשלום, מתגבר
,נוכח ההתפתחויות הצפויות בענף התחבורה הציבורית
וביניהן הכוונה להכניס לשימוש אוטובוסים מרובי
קיבולת, שיופעלו על ידי זכיין פרטי. העלייה לאוטובוס
,מרובה קיבולת נעשית בו–זמנית מכמה דלתות רחבות
כשהנוסעים אמורים לרכוש את כרטיס הנסיעה מראש ולא
באוטובוס עצמו, כך שלנהג האוטובוס אין יכולת לפקח על
הנכנסים לאוטובוס.
מוצע איפוא להקנות לנציג של בעל רישיון להפעלת
בעל הרישיון), את- קו שירות של אוטובוסים (להלן
הסמכות לדרוש מנוסע באוטובוס להציג לפניו את כרטיס
נסיעתו ולמסור לו את הכרטיס, ואם אין בידי הנוסע כרטיס
תקף המתאים לנסיעה או שאינו מציג או שאינו מוסר את
לדרוש ממנו תעריף מוגדל- כרטיסו לפי דרישת הנציג
.430 '; ס"ח התשס"ז, עמ173 ', עמ7 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 24
בעל זיכיון קיים), או שייבחר לגביו בעל- בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "(בסעיף זה
)2(
;"זיכיון לפי הוראות הסעיף האמור
בסעיף קטן (ב), אחרי "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "להכליל קטע נוסף של כביש ארצי
)3(
;"לישראל בחוזה זיכיון שנחתם עם בעל זיכיון קיים
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
)4(
"(ג) השרים כאמור בסעיף קטן (א) רשאים להחליט כי חוזה זיכיון לגבי קטע
נוסף של כביש ארצי לישראל, לרבות הרחבה של חוזה זיכיון קיים, יחול רק לעניין
אחזקתו, הפעלתו, שיפורו, או כל עניין אחר שיוחלט על ידי השרים."
.10
- 24בפקודת התעבורה תיקון פקודת
התעבורה:א יבוא61 אחרי סעיף
)1(
: סדרי הסעה באוטובוס1 "פרק שישי
כרטיסים
ב.61
לא ייסע אדם באוטובוס בקו שירות, אלא אם כן שילם
(א)
,מראש את דמי נסיעתו ובידו אישור על תשלום דמי הנסיעה
שהונפק באמצעות אחד מאמצעי הכירטוס שקבע המפקח על
כרטיס).- התעבורה לעניין זה (בפרק זה
הנוסע יציג, לפי דרישה, את כרטיסו לפני כל נציג של
(ב)
בעל הרישיון להפעלת קו שירות באוטובוס, שהוסמך לעניין
נציג- פרק זה לפי הוראות המפקח על התעבורה (בפרק זה
בעל הרישיון), וימסור לו לפי דרישתו את הכרטיס.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
70
חובת הזדהות
ג.61
נוסע באוטובוס בקו שירות שלא הציג כרטיס לפי דרישה
,ב(ב), חייב, לפי דרישת נציג בעל הרישיון61 כאמור בסעיף
לזהות את עצמו לפניו על ידי תעודת זהות או תעודה מזהה
אחרת, ולמסור את מענו.
הנוסע בלא כרטיס
ד.61
)(א
הנוסע בלא כרטיס, וכן מי שאינו מציג או שאינו
)1(
,)ב(ב61 מוסר את כרטיסו לפי דרישה כאמור בסעיף
חייב לשלם את דמי הנסיעה בעד המרחק שנסע לפי
,תעריף מוגדל שפרסם המפקח על התעבורה ברשומות
שקלים חדשים.180 ובלבד שלא יעלה על
המפקח על התעבורה רשאי לקבוע את התעריף
)2(
), בשיעורים שונים בהתאם1( המוגדל כאמור בפסקה
לנסיבות, וכן, לקבוע נסיבות שבהן יהא אדם פטור
מתשלום התעריף המוגדל.
בינואר בכל1–) יעודכן ב1( הסכום האמור בפסקה
)3(
שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני
, ויעוגל לשקל2008 יום העדכון לעומת מדד חודש יולי
מדד המחירים- "החדש הקרוב; לעניין זה, "המדד
לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
התעורר ספק בדבר התחנה שבה עלה הנוסע לאוטובוס,
(ב)
יחושבו דמי הנסיעה מתחנת המוצא של האוטובוס.
התעריף המוגדל לפי סעיף זה ישולם לפי דרישה לנציג
(ג)
בעל הרישיון.
אין בתשלום התעריף המוגדל לפי סעיף זה כדי לגרוע
(ד)
מהאחריות הפלילית בשל נסיעה באוטובוס בקו שירות בלא
כרטיס תקף, או בשל אי–הצגה או בשל אי–מסירה של כרטיס
ב(ב).";61 לפי דרישה כאמור בסעיף
:, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא62 בסעיף
)2(
:) לחוק העונשין1()(א61 קנס כאמור בסעיף- "(ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו
נסע באוטובוס בקו שירות בלא כרטיס תקף המתאים לנסיעתו, או
)1(
;)ב(ב61 שלא הציג או שלא מסר את הכרטיס לפי דרישה כאמור בסעיף
ד."61 לא שילם את התעריף המוגדל לפי הוראות סעיף
)2(
עבור אותה הנסיעה. התעריף המוגדל ייקבע בידי המפקח
על התעבורה ויפורסם ברשומות, והוא לא יעלה על סכום
שקלים חדשים. 180 של
כן מוצע להטיל על נוסע באוטובוס ציבורי שלא הציג
כרטיס לפי דרישת נציג בעל הרישיון כאמור, את החובה
להזדהות לפני נציג בעל הרישיון על ידי תעודת זהות
או תעודה מזהה אחרת ולמסור את מענו, וזאת במטרה
לאפשר לבעל הרישיון לפעול כנגד אותו הנוסע באמצעים
העומדים לרשות בעל הרישיון.
הסמכויות האמורות יוקנו רק לנציג של בעל רישיון
שהוסמך לכך לפי הוראות המפקח על התעבורה.
בצד הסדרת נושא התשלום כאמור, מוצע עוד כי
נסיעה ללא כרטיס תקף המתאים לנסיעה, או אי–הצגה
או אי–מסירה של הכרטיס לפי דרישת נציג בעל הרישיון
,כאמור, או אי תשלום התעריף המוגדל כאמור, יהוו עבירה
ככל הפרה אחרת של הוראות פקודת התעבורה, והקנס בגין
)1()(א61 כל אחת מאותן עבירות יהיה הקנס הקבוע בסעיף
.1977-לחוק העונשין, התשל"ז
יצוין כי בעקבות התיקון המוצע יתוקנו גם תקנות
התעבורה, על מנת להתאימן לתיקון החקיקה.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
71
פרק ו': רישוי עסקים
תיקון חוק רישוי
עסקים .10
- ) חוק רישוי עסקים- (בפרק זה251968-בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח
- 4 בסעיף
)1(
;"במקום כותרת השוליים יבוא "רישיון עסק, היתר זמני והיתר מזורז
(א)
כללי10 סעיף
מיום ז' באדר1264 'בהחלטת ממשלה מס
) אושרו מסקנות הוועדה2007 בפברואר25( התשס"ז
לשיפור ולייעול תהליכי רישוי העסקים בישראל, בראשות
ועדת- הממונה על התקציבים דאז מר קובי הבר (להלן
הבר). ההחלטה הנחתה את שר הפנים, בתיאום עם שר
,האוצר, שר המשפטים ושרים אחרים הנוגעים בדבר
להכין טיוטת חקיקה ליישום המלצות הוועדה. בעקבות
החלטת הממשלה האמורה הוקם צוות בין–משרדי לקידום
המלצות הוועדה ולגיבוש תיקוני החקיקה הנדרשים בחוק
הצוות הבין–משרדי). - (להלן1968-רישוי עסקים, התשכ"ח
הסעיף המוצע בא ליישם את תיקוני החקיקה האמורים.
כנדבך עיקרי במסקנותיה, עמדה ועדת הבר על הצורך
החיוני ביצירת מסלול רישוי מזורז לעסקים המתאפיינים
בכך שרמת הסיכון בהפעלתם נמוכה ושתהליכי הרישוי
לגביהם פשוטים באופן יחסי. מסלול רישוי זה, שמוצע לעגנו
בהצעת החוק, יצמצם את החיכוך בין העסקים לבין רשויות
לחוק כשרים6 הרישוי ונותני האישור (המוגדרים בסעיף
שקביעתם של העסקים טעוני הרישוי נעשתה בהתייעצות
עמם, או מי שהם הסמיכו לכך), במקומות שבהם חיכוך
זה אינו דרוש. עוד יצוין, כי לפי המצב הקיים, רוב רובם
של העסקים טעוני הרישוי במדינת ישראל, נפתחים הלכה
למעשה קודם לקבלת רישיון עסק כדין, והליכי הרישוי
נשלמים רק תקופה ארוכה לאחר שהעסק החל לפעול. הליך
של רישוי מזורז, יאפשר למבקשי רישיונות עסק, לקבל
בתוך פרק זמן קצר, היתר חוקי להפעלת העסק, במקביל
לקיומו של הליך הבדיקה הרגיל, הנדרש לצורך קבלת
רישיון העסק.
הצוות הבין–משרדי גיבש, בהתאם לעמדות נותני
האישור, רשימה של תחומי עיסוק אשר ייכללו במסגרת
הליך הרישוי המזורז. במסלול זה, יוענק לעסקים בפרק
זמן קצר ביותר היתר לשנה להפעלת העסק, וזאת כנגד
הגשת בקשה והצהרת המבקש על עמידה בתנאי הרישוי
היתר מזורז). הגשת בקשה להיתר מזורז תיחשב גם - (להלן
כהגשת בקשה רגילה לרישיון עסק, כך שמיד עם הגשתה
יחלו רשות הרישוי ונותני האישור הרלוונטיים לבחון את
הבקשה בהליך הרגיל, כאשר העסק פועל בינתיים מכוח
ההיתר המזורז. במהלך תקופת תוקפו של ההיתר המזורז
,יפעלו רשות הרישוי ונותני האישור הרלוונטיים, לפי העניין
- בדרכים הקבועות למתן רישיון עסק קבוע, ולחילופין
אם יגלו כי העסק אינו עומד בתנאים הרלוונטיים, בניגוד
להצהרת המבקש, יישלל מבעל העסק ההיתר המזורז
,ויבוטלו כל ההליכים הנוגעים לבקשה לרישיון העסק
שהגיש. על פי המוצע, אם לא קיבל בעל העסק רישיון בתוך
,שנת ההיתר, יקבל בעל העסק היתר מזורז לשנה נוספת
- ואם לא יושלם הליך הרישוי גם בשנה הנוספת האמורה
יהפוך ההיתר המזורז לרישיון עסק קבוע. הרציונל העומד
בבסיס הגדרתו של עסק כמתאים לרישוי מזורז הוא כי
רמת הסיכון בהפעלת העסק נמוכה, בנסיבות שבהן לא
הושלמו הליכי הרישוי של העסק והוא פועל ברציפות
במשך שנתיים, ועל פי הצהרתו של בעליו מתקיימים בו
כל תנאי הרישוי הקבועים לו, יש לאפשר לעסק פעילות
רציפה, על בסיס רישיון עסק קבוע. אם יימצא בשלב
מאוחר יותר כי העסק אינו מקיים את תנאי הרישוי, או
כי ההצהרה שעל בסיסה ניתן הרישיון היא כוזבת יבוטל
הרישיון, ויופעלו כנגד בעל העסק האמצעים העונשיים
)3( הקבועים לכך (ראו בהרחבה דברי הסבר לפסקאות
להצעת החוק). 10 ) של סעיף10(–ו
המלצה מרכזית נוספת של ועדת הבר, שמוצע ליישמה
,בהצעת החוק, היא גיבוש מפרט אחיד לרישוי עסקים
שיכלול את התנאים והמסמכים הנדרשים מבעל עסק
הן לצורך רישוי העסק והן לאחר רישויו לצורך הפעלתו
השוטפת, זאת כדי להתמודד עם בעיית חוסר הוודאות של
בעלי עסקים כיום באשר לתנאי הרישוי. כדי להפחית את
רמת אי–הוודאות כאמור, הוחלט כי הצוות הבין–משרדי
יגבש מפרט אחיד לרישוי עסקים, אשר יביא להאחדה
מרבית של התנאים והמסמכים הנדרשים מטעמם של
נותני האישור לצורך רישוי העסק ובמהלך הפעלתו, לסוגי
העסקים השונים. על פי המוצע ייקבעו בתקנות הוראות
לעניין ביצוע שינויים במפרט האחיד במהלך תקופת
הרישוי, לרבות לעניין קביעת תקופת הסתגלות לשינוי
בתנאי הרישוי. עוד מוצע כי עסקים שאינם מתאימים
למפרט האחיד, בשל מורכבותם, יטופלו במסלול נפרד (ראו
). 12(10 בהרחבה דברי הסבר לסעיף
)1( לפסקה
(להלן1968- לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח4 סעיף
החוק), קובע כי לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא-
אם כן יש בידו רישיון או היתר זמני לפי החוק. מוצע לתקן
סעיף זה ולהוסיף בכותרת השוליים ובגוף הסעיף סוג נוסף
,של היתר להפעלת עסק, השונה מרישיון עסק ומהיתר זמני
שייקרא היתר מזורז.
היתר מזורז יאפשר את הפעלתו של עסק מסוג
העסקים שיקבע שר הפנים, בצו, בהסכמת השרים נותני
האישורים, לאחר שעסקים אלה נמצאו מתאימים לרישוי
888 '; התשס"ח, עמ204 'ס"ח התשכ"ח, עמ 25
פרק ו': רישוי עסקים
.10
- ) חוק רישוי עסקים- (בפרק זה251968-בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח תיקון חוק רישוי
עסקים - 4 בסעיף
)1(
;"במקום כותרת השוליים יבוא "רישיון עסק, היתר זמני והיתר מזורז
(א)
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
72
"במקום "רישיון או היתר זמני" יבוא "רישיון, היתר זמני או היתר מזורז
(ב)
,ובמקום "אלא אם ברישיון או בהיתר הזמני שבידו" יבוא "אלא אם כן ברישיון
;"בהיתר הזמני או בהיתר המזורז, שבידו
- 5 בסעיף
)2(
"), במקום "ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיכו לכך1()בסעיף קטן (א
(א)
,יבוא "המנהל הכללי של הרשות המקומית או עובד בכיר שהוא הסמיכו לכך
הממונה על רישוי עסקים- ואם לא מונה ברשות המקומית מנהל כללי כאמור
;"באותה רשות מקומית
בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "ראש הרשות המקומית" יבוא
(ב)
"המנהל הכללי של הרשות המקומית שבתחומה נמצא מרכז העסק או עובד בכיר
הממונה- שהוא הסמיכו לכך, ואם לא מונה ברשות המקומית מנהל כללי כאמור
;"על רישוי עסקים באותה רשות מקומית
:א יבוא6 אחרי סעיף
)3(
"היתר מזורז.1א6
שר הפנים, בהסכמת כל אחד מן השרים שקביעתו של
(א)
,עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, רשאי לקבוע, בצו
סוגי עסקים טעוני רישוי שרשות הרישוי תיתן היתר לעסוק
בהם, בהליך מזורז בכפוף להוראות לפי סעיף זה, לפני מתן
היתר מזורז), ובלבד שלא ייקבעו בצו סוגי- רישיון (בחוק זה
עסקים שרישוים בהליך מזורז כאמור עלול לפגוע במטרות
(א); נקבע בצו לפי סעיף קטן זה עסק טעון1 המפורטות בסעיף
,א5 או3 עד2 רישוי שהוא מסוג העסקים המפורטים בסעיפים
יחולו לגביו הוראות הסעיפים האמורים החלים לעניין אותו
סוג עסק, בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבע שר הפנים.
) של3( במסלול מזורז (ראו בהרחבה דברי הסבר לפסקה
להצעת החוק). ההבדלים העיקריים בין היתר זמני 10 סעיף
:ורישיון עסק לבין היתר מזורז הם אלה
. רישיון ניתן לעסק בתום הליכי הבדיקה של 1
רשות הרישוי וכלל נותני האישור הרלוונטיים. היתר
זמני והיתר מזורז הם היתרים הניתנים קודם למתן
;הרישיון
. מתן היתר זמני ורישיון, מותנה בהליך בדיקה 2
של העסק מטעם רשות הרישוי ונותני האישור
הרלוונטיים, וכן בהליך של אישור מוקדם מטעם נותני
האישור. לעומת זאת היתר מזורז אינו מותנה בהליכים
אלה, אלא נסמך על הצהרתו של מבקש ההיתר ולפיה
;מתקיימים בעסק תנאי הרישוי הקבועים לגביו
. לוחות הזמנים למתן רישיון והיתר זמני הם 3
ארוכים, באופן יחסי, ומאפשרים מרווח שיקול דעת
לנותני האישור ולרשות הרישוי, לעומת זאת לוח
הזמנים למתן היתר מזורז הוא קצר, שכן הוא נסמך
על הצהרת המבקש ובלא בדיקה נוספת.
. תקופת תוקפו של רישיון היא לצמיתות אלא אם 4
כן נקבעה תקופת תוקף קצובה בצו של שר הפנים
או בהחלטה של רשות הרישוי; תקופת תוקפו של
,היתר זמני נתונה לשיקול דעתה של רשות הרישוי
ובכל מקרה מגביל החוק תקופה זו לשנה, לכל היותר.
לעומת זאת היתר מזורז ניתן מראש לשנה או עד
,לקבלת רישיון; תקופה זו מוארכת, בתנאים מסוימים
לשנה נוספת, ובתום השנה הנוספת, אם רשות
הרישוי לא מצאה כי העסק אינו מקיים את תנאי
הרישוי, יינתן לעסק רישיון קבוע.
)2( לפסקה
(ב) לחוק עוסקים ברשות רישוי5–) ו1()(א5 סעיפים
בתחומה של רשות מקומית, ומסמיכים כרשות הרישוי
,בתחומה של הרשות המקומית את "ראש הרשות המקומית
או מי שהוא הסמיכו לכך". מוצע לשנות סעיף זה ולקבוע
כרשות רישוי בתחום רשות מקומית את המנהל הכללי של
הרשות המקומית או עובד בכיר שהוא הסמיכו לכך, ואם לא
את הממונה על רישוי עסקים באותה- מונה מנהל כללי
רשות מקומית, וזאת כדי לרכז את הסמכויות בתחום רישוי
עסקים בידי הגורם המקצועי הבכיר ברשות המקומית.
)3( לפסקה
המוצע1א6 לסעיף
המוצע מסלול לרישוי עסקים1א6 מוצע לעגן בסעיף
בהליך מזורז, שבמסגרתו יינתן היתר מזורז לעסקים שרמת
הסיכון בהם נמוכה ותהליכי הרישוי לגביהם פשוטים.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
73
בקשה לקבלת היתר מזורז לגבי עסק הכלול בצו לפי סעיף
(ב)
קטן (א) תוגש לרשות הרישוי בצירוף כל המסמכים הדרושים
לגבי אותו עסק, שפורסמו במפרט האחיד לפי הוראות סעיף
(א) או שפורסמו לצד המפרט האחיד לפי הוראות סעיף1ג7
(ה), וכן מסמכים נוספים שיקבע שר הפנים המעידים כי1ג7
.בעסק מתקיימים דיני התכנון והבניה, ככל שיקבע
הוגשה בקשה בצירוף מסמכים כאמור בסעיף קטן
(ג)
(ב), תודיע רשות הרישוי למבקש ההיתר המזורז (בסעיף
ימים מיום הגשתה, על המסמכים21 המבקש), בתוך- זה
; לא מסרה7-ד ו6 והתנאים הנדרשים מטעמה לפי סעיפים
רשות הרישוי למבקש הודעה כאמור בתוך אותה תקופה
יראוה כאילו לא דרשה מסמכים ותנאים מטעמה.
בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג) או לאחר שהודיעה
(ד)
רשות הרישוי למבקש, לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, על
המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמה, לפי העניין, ימסור
המבקש לרשות הרישוי את המסמכים שנדרשו כאמור, ככל
שנדרשו, וכן תצהיר, בטופס שיקבע שר הפנים, שלפיו מתקיים
:בעסק או במבקש ההיתר המפורט להלן, לפי העניין
התנאים שפורסמו במפרט האחיד לפי הוראות
)1(
(א) או שפורסמו לצד המפרט האחיד לפי1ג7 סעיף
;)(ה1ג7 הוראות סעיף
התנאים שדרשה רשות הרישוי לפי סעיף קטן (ג),
)2(
;ככל שדרשה
הדינים הנוגעים לתכנון ובניה;
)3(
.תנאים נוספים שקבע שר הפנים בטופס התצהיר
)4(
הגיש המבקש את התצהיר והמסמכים האמורים בסעיף
(ה)
קטן (ד), תיתן לו רשות הרישוי היתר מזורז, בתוך שבעה ימים
21 מיום הגשתם; רשות הרישוי תודיע לנותני האישור, בתוך
ימים מיום מתן ההיתר המזורז, על מתן ההיתר ועל התנאים
והמסמכים שדרשה לפי סעיף קטן (ג).
לסעיף קטן (א)
מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע, בצו, בהסכמת
השרים הרלוונטיים, סוגי עסקים המתאימים להיתר בהליך
מזורז. על פי המוצע לא ייקבעו בצו סוגי עסקים שרישוים
)(א1 בהליך מזורז עלול לפגוע במטרות המוגנות לפי סעיף
לחוק.
עוד מוצע לקבוע כי במקרה שבו יכלול הצו כאמור
א לחוק5 וכן3 עד2 עסק מסוג העסקים המפורטים בסעיפים
עסק למכירת משקאות, עסקי רוכלות, מכוני כושר- (למשל
,וקייטנות), אזי יחולו על עסק כאמור הוראות סעיפים אלה
בשינויים המחויבים, וכן בשינויים הנדרשים כפי שיקבע
שר הפנים, כדי להתאימו להליך הרישוי המזורז.
)לסעיפים קטנים (ב) עד (ה
המנגנון המוצע למתן היתר מזורז לעסק הוא
:כדלקמן
לגבי עסק שהוגדר בצו כמתאים לרישוי מזורז יהיה-
ניתן להגיש לרשות הרישוי בקשה להיתר מזורז. הבקשה
תכלול את כל המסמכים כפי שיידרשו לגבי סוג העסק, הן
על פי האמור במפרט האחיד שיפורסם לפי הוראות סעיף
(א) המוצע והן על פי המפורסם לצד המפרט האחיד1ג7
(ה) המוצע. מכיוון שמסמכים אלה1ג7 לפי הוראת סעיף
יפורסמו מראש (הכוונה בעיקר למסמכים הנדרשים מטעם
באתר- נותני האישור), בדרך שיקבע שר הפנים (למשל
אינטרנט שייקבע לעניין זה), יוכל מבקש ההיתר לצרפם
בקשה לקבלת היתר מזורז לגבי עסק הכלול בצו לפי סעיף
(ב)
קטן (א) תוגש לרשות הרישוי בצירוף כל המסמכים הדרושים
לגבי אותו עסק, שפורסמו במפרט האחיד לפי הוראות סעיף
(א) או שפורסמו לצד המפרט האחיד לפי הוראות סעיף1ג7
(ה), וכן מסמכים נוספים שיקבע שר הפנים המעידים כי1ג7
.בעסק מתקיימים דיני התכנון והבניה, ככל שיקבע
הוגשה בקשה בצירוף מסמכים כאמור בסעיף קטן (ב),
(ג)
- תודיע רשות הרישוי למבקש ההיתר המזורז (בסעיף זה
ימים מיום הגשתה, על המסמכים והתנאים21 המבקש), בתוך
; לא מסרה רשות הרישוי7–ד ו6 הנדרשים מטעמה לפי סעיפים
למבקש הודעה כאמור בתוך אותה תקופה יראוה כאילו לא
דרשה מסמכים ותנאים מטעמה.
בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג) או לאחר שהודיעה
(ד)
רשות הרישוי למבקש, לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, על
המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמה, לפי העניין, ימסור
המבקש לרשות הרישוי את המסמכים שנדרשו כאמור, ככל
שנדרשו, וכן תצהיר, בטופס שיקבע שר הפנים, שלפיו מתקיים
:בעסק או במבקש ההיתר המפורט להלן, לפי העניין
התנאים שפורסמו במפרט האחיד לפי הוראות
)1(
(א) או שפורסמו לצד המפרט האחיד לפי1ג7 סעיף
;)(ה1ג7 הוראות סעיף
התנאים שדרשה רשות הרישוי לפי סעיף קטן (ג),
)2(
;ככל שדרשה
הדינים הנוגעים לתכנון ובניה;
)3(
.תנאים נוספים שקבע שר הפנים בטופס התצהיר
)4(
הגיש המבקש את התצהיר והמסמכים האמורים בסעיף
(ה)
קטן (ד), תיתן לו רשות הרישוי היתר מזורז, בתוך שבעה ימים
21 מיום הגשתם; רשות הרישוי תודיע לנותני האישור, בתוך
ימים מיום מתן ההיתר המזורז, על מתן ההיתר ועל התנאים
והמסמכים שדרשה לפי סעיף קטן (ג).
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
74
בקשה לקבלת היתר מזורז לגבי עסק, שהוגשה לפי
(ו)
הוראות סעיף זה, יראו אותה כבקשה לקבלת רישיון לפי חוק
,זה לגבי אותו עסק; ניתן היתר מזורז לפי סעיף זה לגבי העסק
יימשכו ההליכים לבדיקת הבקשה לקבלת הרישיון לגביו.
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להגיש לגבי
(ז)
עסק הכלול בצו כאמור בסעיף קטן (א) בקשה לקבלת רישיון או
היתר זמני לפי חוק זה, במקום בקשה להיתר מזורז.
מתן היתר מזורז לפי סעיף זה אינו טעון אישור מאת נותני
(ח)
האישור, גם אם אישורם נדרש לצורך מתן רישיון או היתר
זמני לאותו עסק, ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויותיהם
האחרות של נותני האישור לפי חוק זה, לגבי אותו עסק.";
, לחוק1ג7 מיד עם הגשת הבקשה (ראו דברי הסבר לסעיף
) להצעת החוק). כמו כן מוצע להסמיך 12(10 כנוסחו בסעיף
את שר הפנים לקבוע מסמכים נוספים שמבקש ההיתר
המזורז יידרש להמציא, המעידים כי בעסק מתקיימים דיני
התכנון והבניה (למשל היתר בניה, או אישור מבעל מקצוע
על התקיימות הדינים כאמור).
ימים ממועד הגשת הבקשה בצירוף המסמכים21 בתוך-
תודיע רשות הרישוי למבקש על התנאים והמסמכים
הנוספים הנדרשים מטעמה כתנאי להיתר המזורז. תנאים
אלה אינם מפורסמים מראש שכן כפי שיוסבר בדברי
להצעת החוק, המפרט10 ) של סעיף12( ההסבר לפסקה
האחיד אינו כולל את המסמכים והתנאים הנדרשים מטעם
רשויות הרישוי השונות. לכן מאפשר הסעיף המוצע לרשות
הרישוי להודיע למבקש ההיתר את הדרוש מבחינתה. על
פי המוצע, וכדי לייעל ולזרז את הליך מתן ההיתר, קובע
הסעיף המוצע כי במקרה שבו רשות הרישוי לא מסרה
ימים, יראוה כמי שאין לה21 את הדרישות מטעמה בתוך
דרישה למסמכים ולתנאים נוספים.
בתום התקופה האמורה או לאחר שהודיעה רשות -
הרישוי למבקש על התנאים והמסמכים הנדרשים
מטעמה, לפי העניין, ימסור המבקש לרשות הרישוי את
המסמכים הנדרשים על ידה כתנאי לרישוי, אם נדרשו
,מסמכים כאמור, וכן תצהיר, בנוסח שיקבע שר הפנים
שלפיו מתקיימים בעסק כלל תנאי הרישוי, לרבות תנאי
נותני האישור, תנאי רשות הרישוי, דיני התכנון והבניה
ותנאים נוספים לפי קביעת שר הפנים. הליך זה בא להבטיח
ודאות באשר להתקיימות התנאים הנדרשים לצורך קבלת
רישיון עסק, בדרך של הסתמכות על הצהרתו של מבקש
ההיתר. התצהיר יחליף את הליך הבדיקה והביקורת הרגיל,
הנדרש לצורך קבלת רישיון עסק, ויאפשר לעסק לפעול כדין
במקביל להליך בדיקה כאמור.
ימים ממועד הגשת המסמכים והתצהיר תיתן7 בתוך-
רשות הרישוי היתר מזורז להפעלת העסק, ותודיע לנותני
ימים נוספים, על מתן ההיתר, תוך פירוט21 האישור, בתוך
התנאים והמסמכים שאותם דרשה כתנאי להיתר, ככל
שדרשה. הודעה זו נדרשת כדי לאפשר לנותני האישור
לקיים פיקוח על עסק שניתן לגביו מאת רשות הרישוי
היתר להפעילו, על בסיס תצהיר של מבקש הרישיון, עוד
בטרם ניתן לו רישיון עסק, ובטרם התקבל האישור של
נותני האישור.
)לסעיף קטן (ו
מוצע לקבוע כי בקשה להיתר מזורז תיחשב כבקשה
,לרישיון עסק. על פי קביעה זו, לאחר קבלת ההיתר המזורז
לא יידרש בעל ההיתר להגיש בקשה מיוחדת נוספת
,לרישיון עסק, ובקשתו להיתר המזורז תמשיך ותטופל
בתקופת תוקפו של ההיתר, בהתאם להוראות החוק, עד
1ב7 למתן החלטה בבקשה לרישיון (לעניין זה ראו גם סעיף
) להצעת החוק, ולפיו אם10(10 לחוק כנוסחו המוצע בסעיף
לא נבדקה הבקשה במהלך תקופת תוקפו של ההיתר הזמני
לאחר הארכתה, יינתן לבעל ההיתר רישיון עסק, על סמך
הבקשה להיתר הזמני שהגיש).
)לסעיף קטן (ז
מוצע להבהיר כי האפשרות לקבל היתר במסלול
המזורז אינה גורעת מאפשרותו של בעל העסק לבקש לגביו
היתר זמני או רישיון, בהליך הרגיל לפי החוק, ולא להגיש
לגביו בקשה להיתר מזורז. האפשרות לקבל היתר מזורז היא
,זכות העומדת לרשות מבקש הרישיון לגבי עסקים מסוימים
בכפוף להצהרתו על התקיימות התנאים הנדרשים. אם
יחליט המבקש שלא לנצל אפשרות זו, אין למנוע ממנו את
האפשרות לבקש רישיון עסק בדרך הרגילה.
)לסעיף קטן (ח
מוצע להבהיר כי אף שהיתר מזורז אינו טעון אישור
לחוק, לצורך6 של נותני האישור שאישורם נדרש לפי סעיף
מתן רישיון או היתר זמני, אין בכך כדי לגרוע מסמכויותיהם
,האחרות של נותני האישור לפי החוק, לגבי אותו עסק
ובכלל זה הסמכות לדרוש מסמכים ולקבוע תנאים לפי
)א(ב6 לחוק. הוראה דומה קיימת בסעיף7–ד ו6 סעיפים
לחוק, שעניינו "רישוי ללא אישור".
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
75
ב(א), במקום "לרישיון או להיתר זמני" יבוא "לרישיון, להיתר זמני או6 בסעיף
)4(
;"להיתר מזורז
- ג6 בסעיף
)5(
), במקום "לרישיון או להיתר זמני" יבוא "לרישיון, להיתר1()בסעיף קטן (ב
(א)
;"זמני או להיתר מזורז
בסעיף קטן (ג) במקום "לרישיון או להיתר זמני" יבוא "לרישיון, להיתר זמני
(ב)
;"או להיתר מזורז
- ד6 בסעיף
)6(
,האמור בו יסומן "(א)" ובו במקום "לרישיון או להיתר זמני" יבוא "לרישיון
(א)
;"להיתר זמני או להיתר מזורז
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב)
)"(ב
המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) מטעם נותני האישור
)1(
, ויחולו1ג7 ייכללו במפרט האחיד בהתאם להוראות לפי סעיף
לעניין קביעת המסמכים, שינויים ומועד החלת השינוי, ההוראות
לפי הסעיף האמור.
שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן קביעת המסמכים
)2(
הנדרשים מטעם רשות הרישוי לפי סעיף קטן (א), ובין השאר לעניין
שינוי המסמכים הנדרשים כאמור, ובכלל זה הוספה או גריעה של
מסמך, ומועד החלת השינוי.";
)5(–) ו4( לפסקאות
ג לחוק, עניינם מסמכים הנדרשים6–ב ו6 סעיפים
ב קובע6 במסגרת בקשה לרישיון או להיתר זמני. סעיף
רשימה של מסמכים הנדרשים לבקשה לרישיון ולהיתר
זמני והם תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, וסעיף
ג מסמיך את השרים הרלוונטיים לקבוע בתקנות מסמכים6
.נוספים הנדרשים מטעמם
מכיוון שבקשה להיתר מזורז היא גם בקשה לרישיון
) להצעת3(10 א (ו) לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף6 (ראו סעיף
החוק), מוצע להחיל גם עליה את ההוראות בדבר מסמכי
ג לחוק. לעניין זה יצוין כי 6–ב ו6 הבקשה, כמפורט בסעיפים
) להצעת12(10 לחוק, כנוסחו בסעיף1ג7 לפי הוראות סעיף
החוק, תפורסם גם הדרישה של מסמכים אלה, לצד פרסומו
של המפרט האחיד. פרסום כלל המסמכים הנדרשים
ממבקש היתר או רישיון במאוחד נועד להקל על המבקש
לדעת את רשימת המסמכים הנדרשים ממנו לצורך הגשת
הבקשה, וזאת ככל האפשר באופן מרוכז ומאוחד.
)6( לפסקה
ד לחוק מסמיך את רשות הרישוי ונותני6 סעיף
האישור לדרוש ממגיש בקשה לרישיון או להיתר זמני
ג. מוצע להחיל 6 מסמכים נוספים שלא נדרשו לפי סעיף
סמכות זו של רשות הרישוי ונותני האישור גם ביחס
לבקשה להיתר מזורז.
10 כאמור בחלק הכללי לדברי ההסבר של סעיף
המוצע, בהתאם להמלצתה של ועדת הבר ולשם שיפור
,הוודאות, האחידות והיעילות של הליכי רישוי העסקים
,) להצעת החוק12(10 לחוק, כנוסחו בסעיף1ג7 מוצע בסעיף
לקבוע מפרט ארצי שיאחד את כל התנאים והמסמכים
, לצורך7–ד ו6 הנדרשים מטעם נותני האישור לפי סעיפים
קבלת רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או לצורך הפעלתו
המפרט האחיד), לפי סוגי עסקים. מוצע להפנות - (להלן
ד לחוק, בכל הנוגע למסמכים הנדרשים מטעם6 בסעיף
נותני האישור להוראות המפרט האחיד. עוד מוצע לקבוע,
ביחס למסמכים הנדרשים מטעם רשות הרישוי, כי שר
הפנים יהא רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן
קביעת המסמכים הנדרשים כאמור ובין השאר לעניין
שינויים ותחילת השינוי. כך למשל, בנסיבות שבהן נותן
אישור יקבע כי לצורך קבלה או חידוש רישיון עסק, יידרש
המבקש להמציא מסמך מסוים, יהיה שר הפנים מוסמך
לקבוע את פרק הזמן אשר במהלכו לא תחול דרישה זו על
עסקים קיימים שיש להם רישיון עסק תקף.
ב(א), במקום "לרישיון או להיתר זמני" יבוא "לרישיון, להיתר זמני או6 בסעיף
)4(
;"להיתר מזורז
- ג6 בסעיף
)5(
), במקום "לרישיון או להיתר זמני" יבוא "לרישיון, להיתר1()בסעיף קטן (ב
(א)
;"זמני או להיתר מזורז
בסעיף קטן (ג), במקום "לרישיון או להיתר זמני" יבוא "לרישיון, להיתר זמני
(ב)
;"או להיתר מזורז
- ד6 בסעיף
)6(
,האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "לרישיון או להיתר זמני" יבוא "לרישיון
(א)
;"להיתר זמני או להיתר מזורז
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב)
)"(ב
המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) מטעם נותני האישור
)1(
, ויחולו1ג7 ייכללו במפרט האחיד בהתאם להוראות לפי סעיף
לעניין קביעת המסמכים, שינויים ומועד החלת השינוי, ההוראות
לפי הסעיף האמור.
שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן קביעת המסמכים
)2(
הנדרשים מטעם רשות הרישוי לפי סעיף קטן (א), ובין השאר לעניין
שינוי המסמכים הנדרשים כאמור, ובכלל זה הוספה או גריעה של
מסמך, ומועד החלת השינוי.";
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
76
- 7 בסעיף
)7(
;"במקום כותרת השוליים יבוא "תנאי רשות הרישוי ונותני האישור
(א)
בסעיף קטן (א), במקום "ההיתר הזמני או האישור" יבוא "ההיתר הזמני,
(ב)
ההיתר המזורז או האישור", במקום "לפני שיינתן הרישיון או ההיתר הזמני" יבוא
"לפני שיינתן הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז", במקום "להתנות את
הרישיון או ההיתר הזמני" יבוא "להתנות את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר
המזורז", ובמקום "להוסיף תנאים לרישיון או להיתר זמני שניתן" יבוא "להוסיף
;"תנאים לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז שניתן
במקום סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יבוא:
(ג)
"(ב) התנאים כאמור בסעיף קטן (א) הנדרשים מטעם נותני האישור ייכללו
,, ויחולו לעניין קביעת התנאים1ג7 במפרט האחיד לפי הוראות סעיף
שינויים ומועד החלת השינוי, ההוראות לפי הסעיף האמור.
(ג) שר הפנים יקבע הוראות לעניין אופן קביעת התנאים הנדרשים מטעם
רשות הרישוי לפי סעיף קטן (א), ובין השאר לעניין שינוי התנאים הנדרשים
כאמור, ובכלל זה הוספה או גריעה של תנאי, ומועד החלת השינוי.";
א(ג), אחרי "בכל פעם, משנה" יבוא "ולא תעלה, בכל פעם, על תקופת7 בסעיף
)8(
;"), ככל שנקבעה1()התוקף שנקבעה לאותו סוג עסקים לפי הוראת סעיף קטן (ב
)7( לפסקה
(א) לחוק קובע את סמכותם של רשות הרישוי7 סעיף
ונותני האישור לקבוע תנאים כתנאי למתן רישיון או היתר
זמני, וכן לקבוע תנאים ברישיון או בהיתר זמני ולהוסיף
עליהם תנאים נוספים לאחר מתן הרישיון או ההיתר. מוצע
להחיל סמכות זו של רשות הרישוי ונותני האישור גם לגבי
היתר מזורז.
לחוק, כנוסחו7 סעיפים קטנים (ב) עד (ד) של סעיף
היום, קובעים הסדר להוספה ולשינוי של תנאים ברישיון
או בהיתר זמני. על פי ההסדר הקיים רשאים רשות הרישוי
ונותני אישור לקבוע תנאים נוספים ברישיון ותוקפם יהיה
בתום שישה חודשים מיום שהודע עליהם לבעל ההיתר
הזמני או הרישיון, או במועד מוקדם מזה כפי שיקבעו
רשות הרישוי או נותני האישור מטעמים של סכנה תכופה
לשלום הציבור, בריאותו, פגיעה באיכות הסביבה או
הפרעה בלתי סבירה. מבקש רישיון או היתר זמני או בעל
רישיון או היתר כאמור רשאים לבקש הנמקה לכל תנאי
נוסף שנקבע כאמור. לפי מסקנותיה של ועדת הבר הסדר
זה של הוספת תנאים הביא לחוסר ודאות וחוסר יציבות
בקרב בעלי העסקים, ועל כן הומלץ להחליפו בהסדר של
קביעת מפרט תנאים ארצי אחיד, שבו ירוכזו כל תנאי נותני
האישור לפי סוגי עסקים, ושלפיו שינוי התנאים על ידי
נותני האישור, וקביעת מועד תחולת השינוי ייעשו בדרך
שיקבע שר הפנים. מוצע על כן לבטל את הוראות סעיפים
, לחוק1ג7 קטנים (ב) עד (ד) האמורים ולהפנות לסעיף
כנוסחו המוצע, שעניינו המפרט האחיד.
את תנאי רשות הרישוי לא ניתן לכלול במפרט ארצי
אחיד בשל השונות הרבה בין רשויות הרישוי ובהיותם
תנאים מקומיים ייחודיים. מוצע על כן להסמיך את שר
הפנים לקבוע ביחס אליהם הסדרים בתקנות לעניין אופן
קביעתם, שינוים ותחולת השינוי.
7 וזה נוסחם של סעיפים קטנים (ב) עד (ד) של סעיף
:לחוק, שמוצע להחליפם
"(ב) תקפו של תנאי נוסף כאמור בסעיף קטן (א)
יהיה כתום ששה חדשים מיום שהודע עליו לבעל
,הרישיון או ההיתר הזמני, או במועד מוקדם מזה
כפי שקבעו רשות הרישוי או נותן האישור כדי למנוע
סכנה תכופה לשלום הציבור, בריאותו או בטיחותו
או סכנה לפגיעה באיכות הסביבה או הפרעה בלתי
סבירה לאדם פלוני או לציבור; רשות הרישוי תשלח
הודעה לנותן אישור שקבע תנאי ברישיון או תנאי
נוסף ברישיון לפי סעיף קטן (א), על מועד תחילת
תוקפו של תנאי כאמור.
(ג) הוסיף נותן האישור תנאי נוסף ברישיון שניתן,
יעביר את ההודעה על התנאי הנוסף לרשות הרישוי
וזו תעבירנה לבעל הרישיון או ההיתר הזמני.
(ד) מבקש הרישיון או בעל הרישיון רשאים לבקש
הנמקה לכל תנאי לפי סעיף זה."
)8( לפסקה
א(א) ו–(ב) לחוק קובע כי רישיון עסק יינתן7 סעיף
לתקופה שאינה מוגבלת מראש אלא אם כן קבע שר הפנים
בתקנות תקופת תוקף לרישיון.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
77
ב(א), בסופו יבוא "רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תקופת7 בסעיף
)9(
;"תוקפו של ההיתר הזמני
:ב יבוא7 ) אחרי סעיף10(
"תוקפו של היתר
מזורז וקבלת רישיון
לאחריו
.1ב7
היתר מזורז יעמוד בתוקפו עד תום שנה ממועד נתינתו
(א)
או עד להחלטת רשות הרישוי לעניין מתן רישיון לגבי אותו
עסק, לפי המוקדם מביניהם.
לא נתנה רשות הרישוי החלטה לעניין מתן רישיון עד
(ב)
,)תום שנה ממועד מתן ההיתר המזורז כאמור בסעיף קטן (א
תוארך תקופת תוקפו של ההיתר בשנה נוספת, ובלבד שבעל
(ד).1א6 ההיתר חזר והצהיר כאמור בסעיף
לא נתנה רשות הרישוי החלטה לעניין מתן רישיון עד
(ג)
תום השנה הנוספת כאמור בסעיף קטן (ב), תיתן לבעל ההיתר
רישיון לגבי אותו עסק גם בלא אישורם של נותני האישור
(ד); ניתן1א6 , ובלבד שחזר והצהיר כאמור בסעיף6 לפי סעיף
רישיון כאמור, תחל תקופת תוקפו של הרישיון, במועד נתינתו
של ההיתר המזורז.
רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תקופת
(ד)
תוקפו של ההיתר המזורז לפי סעיף קטן (ב) ועל מתן רישיון
לפי סעיף קטן (ג).";
א(ג) לחוק מסמיך גם את רשות הרישוי לקבוע7 סעיף
תקופת תוקף לרישיון, ובלבד שזו לא תפחת משנה, אלא אם
כן המדובר בעסק זמני מטבעו. מוצע להבהיר כי במקרים
שבהם קבע השר תקופת תוקף לסוג העסק, יהיה בסמכותה
של רשות הרישוי לקבוע תקופת תוקף מוגבלת לתקופת
התוקף המרבית, ככל שזו נקבעה על ידי השר לפי סעיף
א(ב) לחוק. 7
)9( לפסקה
ב(א) לחוק מסמיך את רשות הרישוי לקבוע7 סעיף
את תקופת תוקפו של היתר זמני, ולהאריך תקופה זו מעת
לעת, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה. עם מתן
היתר זמני נדרשת רשות הרישוי להודיע לנותני האישור
על נתינתו, כדי לאפשר להם להיערך לבחינת העסק לצורך
מתן רישיון. מטעמי יעילות, מוצע להורות לרשות הרישוי
להודיע לנותני האישור גם על החלטה בדבר הארכת תוקפו
של היתר זמני.
)10( לפסקה
המוצע1ב7 לסעיף
הסעיף המוצע בא לקבוע הוראות לעניין תקופת
תוקפו של היתר מזורז. על פי המוצע יעמוד ההיתר המזורז
בתוקפו במשך שנה, או עד למתן החלטת רשות הרישוי
בבקשה לרישיון, לפי המוקדם מביניהם. היות שהעסקים
שנמצאו מתאימים לרישוי בהליך מזורז מאופיינים ברמת
סיכון נמוכה, והליכי הרישוי לגביהם אינם מורכבים, מתן
היתר מזורז לתקופה של שנה יקל, מחד גיסא, על בעל העסק
ויאפשר לו להפעיל את עסקו, ומאידך גיסא יאפשר לרשות
הרישוי ולנותני האישור לבחון את בקשתו לרישיון.
במקרה שבו לא נתנה רשות הרישוי את החלטתה
עד תום שנה ממועד מתן ההיתר המזורז, תוארך תקופת
תוקפו של ההיתר בשנה נוספת, בתנאי שבעל ההיתר יחזור
ויצהיר על כך שמתקיימים בעסק תנאי הרישוי. כאמור
עסק הנמצא מתאים לרישוי בהליך מזורז רמת הסיכון של
הפעלתו היא נמוכה, ועל כן, כדי שלא לפגוע בפעילותו
הרציפה של העסק, ניתן להאריך את תקופת תוקפו של
ההיתר המזורז לשנה נוספת, במקרים שבהם טרם הושלמו
ההליכים לרישיון הקבוע של העסק, על ידי נותני האישור
או רשות הרישוי. בסיס חשוב להליכי הרישוי המזורז הוא
האמון בבעל העסק, ועל כן התנאי להארכת תקופת ההיתר
היא הצהרתו כי בעסק מתקיימים תנאי הרישוי. הארכת
תקופת ההיתר המזורז תאפשר לנותני האישור ולרשות
הרישוי להשלים את ההליכים לרישויו הקבוע של העסק.
במקרה שבו לא נתנה רשות הרישוי החלטה בבקשה
לרישיון במהלך השנה הנוספת, מוצע לקבוע כי יינתן
,לבעל ההיתר רישיון עסק, בכפוף למתן הצהרה נוספת
לחוק. 6 וזאת גם בלא אישורם של נותני האישור לפי סעיף
הוראה זו נועדה למקרים החריגים שבהם חרף העובדה
שחלפו שנתיים ממועד הגשת הבקשה הראשונית להיתר
טרם הושלמו הליכי הרישוי מצד רשות הרישוי או נותני
האישור. בנסיבות אלה, שבהן פועל העסק במשך שנתיים,
ומקיים את תנאי הרישוי הקבועים לגביו, בהתאם להצהרת
בעל העסק, נכון שיקבל העסק רישיון קבוע, כדי לאפשר את
ב(א), בסופו יבוא "רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תקופת7 בסעיף
)9(
;"תוקפו של ההיתר הזמני
:ב יבוא7 ) אחרי סעיף10(
"תוקפו של היתר
מזורז וקבלת רישיון
לאחריו
.1ב7
היתר מזורז יעמוד בתוקפו עד תום שנה ממועד נתינתו
(א)
או עד להחלטת רשות הרישוי לעניין מתן רישיון לגבי אותו
עסק, לפי המוקדם מביניהם.
לא נתנה רשות הרישוי החלטה לעניין מתן רישיון עד
(ב)
,)תום שנה ממועד מתן ההיתר המזורז כאמור בסעיף קטן (א
תוארך תקופת תוקפו של ההיתר בשנה נוספת, ובלבד שבעל
(ד).1א6 ההיתר חזר והצהיר כאמור בסעיף
לא נתנה רשות הרישוי החלטה לעניין מתן רישיון עד
(ג)
תום השנה הנוספת כאמור בסעיף קטן (ב), תיתן לבעל ההיתר
רישיון לגבי אותו עסק גם בלא אישורם של נותני האישור
(ד); ניתן1א6 , ובלבד שחזר והצהיר כאמור בסעיף6 לפי סעיף
רישיון כאמור, תחל תקופת תוקפו של הרישיון, במועד נתינתו
של ההיתר המזורז.
רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תקופת
(ד)
תוקפו של ההיתר המזורז לפי סעיף קטן (ב) ועל מתן רישיון
לפי סעיף קטן (ג).";
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
78
- ג7 ) בסעיף11(
;"במקום כותרת השוליים יבוא "ביטול רישיון, היתר זמני או היתר מזורז
(א)
אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
(ב)
)1"(ד
מצאה רשות הרישוי, ביוזמתה או על פי פנייה מאת נותן
)1(
אישור, כי הופר או חדל להתקיים תנאי מן התנאים שניתנו לפי
, לעניין היתר מזורז, או כי ההיתר ניתן על יסוד תצהיר כוזב7 סעיף
תבטל את ההיתר המזורז, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות
להשמיע את טענותיו; על ביטול היתר מזורז לפי פסקה זו תמסור
רשות הרישוי הודעה לבעל ההיתר ולנותני האישור.
), לא1( ביטלה רשות הרישוי היתר מזורז לפי הוראות פסקה
)2(
יינתן לבעל ההיתר שבוטל, היתר מזורז נוסף, במשך שלוש שנים
ממועד הביטול, וההליכים למתן הרישיון לאותו עסק על סמך
ייפסקו.- )(ו1א6 הבקשה שהוגשה להיתר המזורז, כאמור בסעיף
מצאה רשות הרישוי כי קיימים טעמים אחרים מאלה המנויים
)3(
) לביטול היתר מזורז, יחולו לעניין הביטול הוראות סעיפים1( בפסקה
קטנים (א) עד (ד), בשינויים המחויבים.";
:ג יבוא7 ) אחרי סעיף12(
"המפרט האחיד.1ג7
שר הפנים- נותני האישור, ולעניין שירותי כבאות
(א)
או מי שהוא הסמיכו לכך, יפרסמו, בדרך שיקבע שר הפנים
לפי סעיף קטן (ב), מפרט המאחד את כל המסמכים והתנאים
, לפי סוגי עסקים (בחוק7–ד ו6 הנדרשים מטעמם לפי סעיפים
המפרט האחיד).- זה
פעילותו הרציפה. אם יימצא בשלב שאחרי מתן הרישיון
כי העסק אינו עומד בתנאי הרישוי או כי ההצהרה שעל
בסיסה ניתן הרישיון היתה כוזבת, יינקטו נגד בעל הרישיון
הליכים מתאימים.
עוד מוצע לקבוע כי רשות הרישוי תודיע לנותני
האישור על הארכת תוקפו של ההיתר המזורז ועל מתן
הרישיון, זאת כדי לעדכן את נותני האישור במצבו העדכני
של הליך הרישוי בעסק, וכדי לאפשר לנותני האישור
להיערך לבחינת הבקשה לרישיון ולפיקוח על העסק, כפי
שימצאו לנכון.
)11( לפסקה
ג לחוק עוסק בביטול רישיון והיתר זמני. מוצע 7 סעיף
לכלול בסעיף זה גם הוראות בדבר ביטול ההיתר המזורז.
על פי ההסדר המוצע, ביטולו של ההיתר המזורז
מן הטעם שלא מתקיימים בעסק תנאי הרישוי או בשל
כך שהתצהיר שעל יסודו ניתן ההיתר הוא כוזב, יהיה
בהליך מהיר יחסית לביטולו של רישיון, וזאת בשל העובדה
שההיתר המזורז ניתן רק על יסוד הצהרת המבקש ובתגובה
להפרת האמון מצדו. עוד מוצע לקבוע, מכיוון שהמדובר
בהפרת אמון מצדו של בעל ההיתר, כי לא יינתן לו היתר
מזורז נוסף במשך שלוש שנים מיום הביטול, וכי ההליכים
למתן רישיון עסק קבוע, המסתמכים על הבקשה שהגיש
ייפסקו. - להיתר המזורז
לגבי ביטול היתר מזורז מטעמים אחרים, מוצע להחיל
ג האמור לעניין רישיון7 את הליך הביטול הקבוע בסעיף
או היתר זמני.
)12( לפסקה
המוצע1ג7 לסעיף
)לסעיף קטן (א
על פי המלצתה של ועדת הבר מוצע לקבוע הסדר
לקביעתו ולפרסומו של מפרט המאחד את התנאים
והמסמכים הנדרשים מטעם נותני האישור, לפי סעיפים
לחוק, לצורך קבלה וחידוש של רישיון, היתר7 ד או6
זמני או היתר מזורז, או לצורך הפעלת העסק לאחר קבלת
הרישיון או ההיתר כאמור, וזאת לפי סוגי עסקים. קיומו
של המפרט האחיד ופרסומו בציבור יגדילו את הנגישות
למידע הרלוונטי לרישוי עסק, ובכך יקלו על הציבור בהליכי
הרישוי. קביעתו של המפרט האחיד תקל גם על יישומו
של הליך הרישוי המזורז, שכן כל התנאים והמסמכים
,הנדרשים מאת נותני האישור לצורך קבלת ההיתר המזורז
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
79
שר הפנים יקבע הוראות לעניין אופן הכנתו ופרסומו של
(ב)
המפרט האחיד, לרבות לעניין שינוי של התנאים או המסמכים
הכלולים בו, ובכלל זה לעניין הוספה או גריעה של תנאי או
מסמך כאמור ומועד החלת השינוי.
נותני האישור לא ידרשו מסמכים ותנאים כאמור בסעיף
(ג)
קטן (א) שאינם כלולים במפרט האחיד, אלא בנסיבות ובאופן
שיקבע שר הפנים בתקנות.
)(ד
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), רשאי
)1(
שר הפנים, בהסכמת כל אחד מן השרים שקביעתו של
עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, לקבוע
בצו סוגי עסקים שלגביהם לא יפורסם מפרט אחיד או
שלגביהם יפורסם מפרט אחיד חלקי הכולל רק חלק
מהמסמכים והתנאים הנדרשים מטעם נותני האישור
כאמור בסעיף קטן (א).
יהיו מפורסמים במפרט האחיד, באופן שמבקש ההיתר יוכל
(ד) לחוק, כנוסחו1א6 להצהיר על התקיימותם לפי סעיף
המוצע.
תנאי רשות הרשוי והמסמכים הנדרשים מטעמה לא
ייכללו על פי המוצע במפרט האחיד בשל השונות הרבה
בין רשויות הרישוי ובהיותם תנאים מקומיים ייחודיים.
עם זאת מוצע לקבוע כי המפרט כן יכלול תנאים הנוגעים
לשירותי כבאות שיפרסם שר הפנים או מי שהוא הסמיך
לעניין זה. תנאים אלה נדרשים אמנם באמצעות רשות
הרישוי, ואולם למעשה נקבעים באופן אחיד בידי נציבות
שירות כבאות והצלה, ועל כן ניתן לכלול אותם במפרט
הארצי האחיד. סמכותו של שר הפנים לקביעת תנאים
לחוק לקבוע תקנות9 כאמור תואמת להסמכתו לפי סעיף
שעניינן מניעת דליקות.
יודגש כי לתנאים מטעם נותני האישור אשר יפורטו
במפרט האחיד, לא יהיה תוקף מחייב כלפי מחזיק בהיתר או
ברישיון מכוח החוק, ככל שאלה לא נקבעו באופן מפורש
בהיתר או ברישיון. במובן זה, אין תנאי המפורט במפרט
מהווה הוראה בעלת פועל תחיקתי כמו תנאי ברישיון
הנקבע מכוח תקנות לפי החוק. תפקידו של המפרט אינו
אלא להגביל את נותני האישור בשעה שהם קובעים את
,התנאים הנדרשים מטעמם לצורך קבלת רישיון או היתר
לתנאים המפורטים בו, וכן לאפשר למבקש הרישיון או
ההיתר, לדעת מראש את התנאים והמסמכים אשר יידרשו
ממנו לצורך קבלת הרישיון או ההיתר.
לסעיף קטן (ב)
מוצע לקבוע כי שר הפנים יקבע בתקנות הוראות
לעניין אופן גיבושו ופרסומו של המפרט האחיד, ולעניין
שינוי התנאים והמסמכים במסגרתו ותחולת השינוי. תקנות
אלה נדרשות, בין השאר, כדי לקבוע הסדרים המתייחסים
לפרק הזמן אשר יעמוד לרשות עסק קיים כדי להסתגל
לתנאי חדש אשר יתווסף למפרט האחיד, בטרם ייכלל
התנאי החדש ברישיון העסק שלו באופן מחייב. כמו כן,
ייקבעו בתקנות הנסיבות שבהן יתאפשר להוסיף תנאי חדש
ברישיון עסק או בהיתר, מיד עם הכללתו במפרט.
)לסעיף קטן (ג
על פי המוצע המפרט האחיד אמור לכלול את כל
התנאים והמסמכים הנדרשים מטעם נותני האישור, זאת
כאמור כדי להבטיח ודאות ושקיפות כלפי הציבור. לפיכך
מוצע לקבוע כי נותני האישור לא ידרשו תנאים ומסמכים
שאינם כלולים במפרט, אלא בנסיבות ובאופן שייקבעו
על ידי שר הפנים בתקנות. הצורך בהסמכת שר הפנים
להתקין תקנות אלה נובע מכך, שישנם מקרים שבהם יש
הצדקה לכלול ברישיון עסק או בהיתר מסוים תנאים
,ספציפיים שאינם כלולים במפרט האחיד, זאת, בין השאר
בשל מאפיינים ייחודיים של העסק, מיקומו, וכיוצא באלה.
לעניין זה יובהר כי במקרים שבהם מעוניינים נותני האישור
להוסיף תנאים או מסמכים נוספים על אלה שבמפרט
כך שיחולו על סוג עסק מסוים באופן אחיד, רשאים הם
)(ב1ג7 לשנות את המפרט באופן שקבע שר הפנים לפי סעיף
המוצע.
)לסעיף קטן (ד
על אף האמור, מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע
בצו, בהסכמת השרים הרלוונטיים, סוגי עסקים שבשל
מורכבותם או מטעם אחר לא ניתן לקבוע להם תנאים
אחידים מראש, אשר לגביהם יפורסם המפרט האחיד באופן
חלקי בלבד, או שלא יפורסם כלל. במסגרת צו כאמור, יפרט
שר הפנים את נותני האישור שרשאים לדרוש כתנאי
לרישוי העסק או לצורך הפעלתו תנאים ומסמכים שלא
על פי המפרט האחיד. עוד מוצע כי הוראות לעניין דרך
,קביעת המסמכים והתנאים בידי נותני האישור האמורים
שינוי התנאים ומועד החלת השינוי ייקבעו בידי שר הפנים
בתקנות, זאת כדי להבטיח, בין השאר, כי גם במקרים
שבהם לא יחול ההסדר הקבוע במפרט האחיד לעניין
שר הפנים יקבע הוראות לעניין אופן הכנתו ופרסומו של
(ב)
המפרט האחיד, לרבות לעניין שינוי של התנאים או המסמכים
הכלולים בו, ובכלל זה לעניין הוספה או גריעה של תנאי או
מסמך כאמור ומועד החלת השינוי.
נותני האישור לא ידרשו מסמכים ותנאים כאמור בסעיף
(ג)
קטן (א) שאינם כלולים במפרט האחיד, אלא בנסיבות ובאופן
שיקבע שר הפנים בתקנות.
)(ד
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), רשאי
)1(
שר הפנים, בהסכמת כל אחד מן השרים שקביעתו של
עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, לקבוע
בצו סוגי עסקים שלגביהם לא יפורסם מפרט אחיד או
שלגביהם יפורסם מפרט אחיד חלקי הכולל רק חלק
מהמסמכים והתנאים הנדרשים מטעם נותני האישור
כאמור בסעיף קטן (א).
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
80
) יפרט השר, לצד כל סוג1( בצו כאמור בפסקה
)2(
עסק שנקבע בו, את נותני האישור שרשאים לדרוש
מסמכים ותנאים כאמור בסעיף קטן (א) לגבי אותו סוג
את נותני- עסק, ואם פורסם לגביו מפרט אחיד חלקי
האישור שרשאים לדרוש מסמכים ותנאים נוספים על
אלה המפורטים באותו מפרט.
שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן
)3(
קביעת המסמכים והתנאים הנדרשים מטעם נותני
), לגבי סוגי2( האישור המפורטים בצו לפי פסקה
העסקים המפורטים בו, וכן לעניין שינוי של המסמכים
או התנאים הנדרשים כאמור, ובכלל זה הוספה או
גריעה של תנאי או מסמך כאמור, ומועד החלת
השינוי.
(ה) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), מסמכים
ותנאים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (א), הנדרשים
ב, יפורסמו11 עד9–ג ו6 ,ב6 לפי חוק זה לרבות לפי סעיפים
לצד המפרט האחיד, כפי שיקבע שר הפנים.
השגה.2ג7
המבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה או
(א)
בעל רישיון או היתר כאמור, הרואה את עצמו נפגע ממסמך
או מתנאי שדרשו ממנו רשות הרישוי או נותן אישור לפי
חוק זה, רשאי להגיש השגה על כך לרשות הרישוי או לנותן
האישור, לפי העניין.
שר הפנים יקבע הוראות לעניין השגה לפי סעיף זה,
(ב)
ובכלל זה לעניין אופן הגשת ההשגה, הגורם ברשות הרישוי
או אצל נותן האישור המוסמך לדון בה, והמועדים למתן
ההחלטה בהשגה.";
הוספה ושינוי של תנאי ברישיון, ייקבע מנגנון חלופי אשר
יאפשר לבעל עסק תקופת הסתגלות לצורך הטמעת תנאי
חדש ברישיון.
)לסעיף קטן (ה
לנוחיותם של מבקשי רישיון, היתר זמני או היתר
מזורז, ושל בעלי רישיון או היתר כאמור מוצע לפרסם
באותו מקום שבו יפורסם המפרט האחיד גם מסמכים
ותנאים אחרים הנדרשים לפי החוק (ושאינם תנאים
שלגביהם7–ד ו6 הנדרשים בידי נותני האישור לפי סעיפים
חל המפרט האחיד). בין השאר מוצע כי פרסום זה יכלול
ג לחוק וכן את6–ב ו6 את המסמכים הנדרשים לפי סעיפים
ב לחוק11 עד9 ההוראות שנקבעו בתקנות לפי סעיפים
לעניין בריאות הציבור, איכות הסביבה, שמירת- (למשל
שלום הציבור ועוד). עוד מוצע להסמיך את שר הפנים
לקבוע תקנות לעניין פרסום כאמור, ובין השאר לעניין
הגורם האחראי לפרסום ודרך הפרסום.
המוצע2ג7 לסעיף
מוצע לאפשר למבקש רישיון, היתר זמני או היתר
מזורז או לבעל רישיון או היתר כאמור, הרואה את עצמו
נפגע ממסמך או מתנאי שדרשו ממנו רשות הרישוי או
נותן אישור, להגיש השגה על כך לרשות הרישוי או לנותן
,האישור, לפי העניין, וזאת במטרה לצמצם, במידת האפשר
את הצורך לפנות לערכאות משפטיות, ולקדם פתרונות
מעשיים.
עוד מוצע כי הסדרי הגשת ההשגה ובכלל זה הגורם
ברשות הרישוי או אצל נותן האישור שאליו תוגש ההשגה
והמועדים למתן ההחלטה בה, ייקבעו על ידי שר הפנים
בתקנות.
לעניין זה יובהר כי על החלטה בהשגה ניתן להגיש
-עתירה לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
, הכולל בתוספת הראשונה שבו את ענייני רישוי2000
.עסקים
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
81
, במקום "את הרישיון או ההיתר הזמני" יבוא "את הרישיון, ההיתר הזמני8 ) בסעיף13(
או ההיתר המזורז" ובמקום "שלא יינתן עליהם רישיון או היתר זמני" יבוא "שלא יינתן
;"עליהם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז
א, במקום "רישיון או היתר זמני" יבוא "רישיון, היתר זמני או היתר8 ) בסעיף14(
;"מזורז
ב(ב), במקום "רישיון או היתר זמני" יבוא "רישיון, היתר זמני או היתר8 ) בסעיף15(
;"מזורז
- 13 ) בסעיף16(
;"בכותרת השולים, אחרי "היתרים זמניים" יבוא "היתרים מזורזים
(א)
במקום "רישיונות והיתרים זמניים" יבוא "רישיונות, היתרים זמניים
(ב)
והיתרים מזורזים" ובמקום "בקשות לרישיון, להיתר זמני או לחידושם" יבוא
;""בקשות לרישיון, להיתר זמני, להיתר מזורז או לחידושם
- 14 ) בסעיף17(
בכותרת השוליים, במקום "רישיון או היתר זמני" יבוא "רישיון, היתר זמני
(א)
;"או היתר מזורז
בסעיף קטן (א), במקום "שעסק ללא רישיון או היתר זמני" יבוא "שעסק
(ב)
בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז", במקום "שלא קיים תנאי מתנאי רישיון
"או היתר זמני" יבוא "שלא קיים תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז
,ובמקום "ראש הרשות המקומית" יבוא "המנהל הכללי של הרשות המקומית
הממונה על רישוי עסקים- ואם לא מונה ברשות המקומית מנהל כללי כאמור
;"באותה רשות מקומית
)13( לפסקה
, לחוק קובע כי עסק טעון רישוי לפי חיקוק אחר8 סעיף
,רשאית רשות הרישוי שלא לתת לו רישיון או היתר זמני
אלא אם כן הורשה על פי החיקוק האחר; כמו כן רשאי שר
הפנים לקבוע בצו סוגי עסקים שלא יינתן עליהם רישיון
או היתר זמני לפי החוק, כל עוד לא הורשה העסק על ידי
החיקוק האחר.
(ו) לחוק, כנוסחו המוצע, יראו בקשה1א6 על פי סעיף
להיתר מזורז גם כבקשה לרישיון עסק ועל כן מוצע להחיל
הוראות אלה גם לגביה.
)14( לפסקה
א לחוק מתנה מתן רישיון או היתר זמני8 סעיף
שעוסקים בו במלאכה טעונה רישוי לפי חוק רישוי בעלי
, בקיום הוראות החוק האמור. מוצע 1977-מלאכה, התשל"ז
להחיל הוראה זו, בנסיבות הרלוונטיות, גם על ההיתר
המזורז.
)15( לפסקה
ב(ב) לחוק מתנה מתן רישיון או היתר זמני לעסק8 סעיף
שהוא מקום ציבורי בקיומן של הוראות הנגישות לפי פרק
- לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח1'ה
. מוצע להחיל הוראה זו, בנסיבות הרלוונטיות, גם על 1998
.ההיתר המזורז
)16( לפסקה
לחוק מסמיך את שר הפנים לקבוע תקנות13 סעיף
לעניין דרכי חידוש רישיונות והיתרים זמניים, האגרות
,שמשתלמות בעד בקשות לרישיון, להיתר זמני או לחידושם
וכן בעד חוות דעת מקדמית ופטור מהן.
(ו) לחוק, כנוסחו המוצע, יראו בקשה1א6 על פי סעיף
להיתר מזורז גם כבקשה לרישיון עסק ועל כן מוצע להחיל
סמכות זו של שר הפנים גם לגביה.
)17( לפסקה
לחוק קובע הוראות עונשיות במקרה של14 סעיף
עיסוק בלא רישיון או היתר זמני ואי–קיום תקנות ותנאים.
מוצע להחיל הוראות אלה, במקרים מתאימים גם על עיסוק
בלא היתר מזורז.
לחוק, בין השאר, גם את ראש14 עוד מסמיך סעיף
הרשות המקומית, לשלוח התראה לעסק בדבר הפרת
הוראות ותנאים. המשך הפעלתו של העסק לאחר התראה
כאמור גורר קנס נוסף על המפר. מוצע כי הסמכות לשלוח
התראה תועבר לידיו של המנהל הכללי של הרשות
המקומית, ואם לא מונה מנהל כללי, לידיו של הממונה על
רישוי עסקים באותה רשות מקומית, וזאת בשים לב לתיקון
) להצעת החוק.2(10 לחוק, בסעיף5 המוצע לסעיף
, במקום "את הרישיון או ההיתר הזמני" יבוא "את הרישיון, ההיתר הזמני8 ) בסעיף13(
או ההיתר המזורז" ובמקום "שלא יינתן עליהם רישיון או היתר זמני" יבוא "שלא יינתן
;"עליהם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז
א, במקום "רישיון או היתר זמני" יבוא "רישיון, היתר זמני או היתר8 ) בסעיף14(
;"מזורז
ב(ב), במקום "רישיון או היתר זמני" יבוא "רישיון, היתר זמני או היתר8 ) בסעיף15(
;"מזורז
- 13 ) בסעיף16(
;"בכותרת השולים, אחרי "היתרים זמניים" יבוא "היתרים מזורזים
(א)
במקום "רישיונות והיתרים זמניים" יבוא "רישיונות, היתרים זמניים
(ב)
והיתרים מזורזים" ובמקום "בקשות לרישיון, להיתר זמני או לחידושם" יבוא
;""בקשות לרישיון, להיתר זמני, להיתר מזורז או לחידושם
- 14 ) בסעיף17(
בכותרת השוליים, במקום "רישיון או היתר זמני" יבוא "רישיון, היתר זמני
(א)
;"או היתר מזורז
בסעיף קטן (א), במקום "שעסק ללא רישיון או היתר זמני" יבוא "שעסק
(ב)
בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז", במקום "שלא קיים תנאי מתנאי רישיון
"או היתר זמני" יבוא "שלא קיים תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז
,ובמקום "ראש הרשות המקומית" יבוא "המנהל הכללי של הרשות המקומית
הממונה על רישוי עסקים- ואם לא מונה ברשות המקומית מנהל כללי כאמור
;"באותה רשות מקומית
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
82
,), במקום "ללא רישיון או היתר זמני כדין" יבוא "ללא רישיון3( , בפסקה16 ) בסעיף18(
היתר זמני או היתר מזורז כדין", ובמקום "רישיון או היתר זמני כדין לניהול" יבוא
;""רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול
א, במקום "מבלי שניתן רישיון או היתר זמני או בסטיה מן הרישיון או22 ) בסעיף19(
ההיתר הזמני" יבוא "בלי שניתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז או בסטייה מרישיון
;"או מהיתר כאמור
- )(א28 ) בסעיף20(
; יימחקו- "ברישה, המילים "ברישיון או בהיתר הזמני
(א)
:) יבוא3( במקום פסקה
(ב)
) המנהל הכללי של הרשות המקומית שבתחומה נמצאים החצרים או 3("
או עובד בכיר שהוא הסמיכו לכך, ואם לא מונה ברשות המקומית מנהל
;"; הממונה על רישוי עסקים באותה רשות מקומית- כללי כאמור
;"(ב), אחרי "רישיון העסק" יבוא "ההיתר הזמני או ההיתר המזורז29 ) בסעיף21(
;", במקום "רישיון או היתר זמני" יבוא "רישיון, היתר זמני או היתר מזורז30 ) בסעיף22(
(א), במקום "בעד רישיון או היתר זמני" יבוא "בעד רישיון, היתר זמני31 ) בסעיף23(
או היתר מזורז", במקום "על ידי ראש רשות מקומית או על ידי מי שהסמיך לכך" יבוא
"על ידי המנהל הכללי של רשות מקומית או עובד בכיר שהוא הסמיכו לכך, ואם לא
על ידי הממונה על רישוי עסקים ברשות- מונה ברשות המקומית מנהל כללי כאמור
מקומית", ובמקום "ניתן הרישיון או ההיתר הזמני" יבוא "ניתן הרישיון, ההיתר הזמני
;"או ההיתר המזורז
)18( לפסקה
, לחוק עניינו סמכותו של בית המשפט לצוות16 סעיף
לחוק, נוסף על כל14 במקרה של הרשעה בעבירה לפי סעיף
,עונש, על הפסקת העיסוק בעסק, הימנעות מביצוע פעולה
,איסור על ניהול עסק בלא רישוי או היתר זמני בחצרים
ואיסור על העברת בעלות או החזקה בנכס אלא אם כן
בידי אותו אדם רישיון או היתר זמני כדין. מוצע לקבוע כי
סמכותו של בית המשפט תחול גם על ביצוע פעולה והעברת
בעלות כאמור, בהתייחס לאדם שאין לו היתר מזורז.
)19( לפסקה
א לחוק מסמיך את בית המשפט ליתן צו22 סעיף
להפסקה ולמניעה של פעולות הכנה לניהול עסק או לשימוש
במבנים, בחצרים או במקרקעין, במקרים שבהם לא ניתן
רישיון או היתר זמני, או שהפעולות הן בסטייה מרישיון או
מהיתר זמני. מוצע להחיל סמכות זו של בית המשפט גם לגבי
מקרים של פעולה בלא היתר מזורז או בסטייה ממנו.
)20( לפסקה
(א) לחוק מסמיך בין השאר את ראש הרשות28 סעיף
המקומית שבתחומה נמצאים החצרים או עובד רשות
,שהוסמך לכך, להיכנס לחצרים בתחום הרשות המקומית
שבהם עוסקים בעסק טעון רישוי, כדי לבדוק את קיומם של
תנאי הרישוי, והוראות החוק והתקנות לפיו. מוצע להבהיר
כי הסמכות לבדוק את קיומם של תנאי הרישוי מתייחסת
לחוק.7 לכלל התנאים שנקבעו לגבי העסק בהוראת סעיף
כמו כן מטעמים של איחוד סמכויות, ובשים לב
,) להצעת החוק2(10 לחוק, בסעיף5 לתיקון המוצע לסעיף
מוצע לבטל את ההסמכה לכניסה לחצרים, הקבועה בסעיף
) לראש הרשות המקומית, ולהסמיך במקומו את3()(א28
המנהל הכללי של הרשות המקומית או עובד בכיר שהוא
את הממונה על- הסמיכו לכך, ואם לא מונה מנהל כללי
רישוי עסקים באותה רשות מקומית.
)21( לפסקה
(ב) לחוק קובע הוראה עונשית לגבי מי שמסרב29 סעיף
להראות רישיון למי שנכנס לחצרים מכוח זכות הכניסה לפי
לחוק. מוצע להחיל הוראה זו, בנסיבות מתאימות, 28 סעיף
גם על המסרב להציג היתר זמני או היתר מזורז.
)22( לפסקה
לחוק מטיל את חובת הראיה בדבר קיומו של30 סעיף
רישיון או היתר זמני על הטוען. מוצע להחיל הוראות אלה
גם לגבי היתר מזורז.
)23( לפסקה
(א) לחוק קובע חלוקת תשלום אגרות וקנסות31 סעיף
בעד רישיון, היתר זמני וחוות דעת מקדמית, בין קופת הרשות
המקומית לבין קופת אוצר המדינה, בהתאם לנסיבות ולאופן
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
83
תיקון חוק בתי
משפט לענינים
מינהליים
.11
, אחרי7 , בתוספת הראשונה, בפרט262000-בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס
"היתר זמני" יבוא "היתר מזורז".
תחילה- 'פרק ו .12
) או ביום כניסתן לתוקף של2009 ביולי1( תחילתו של פרק זה ביום ט' בתמוז התשס"ט
) לחוק זה, לפי12(10 לחוק רישוי עסקים, כנוסחו בסעיף1ג7 תקנות שהותקנו לפי סעיף
המאוחר מביניהם.
פרק ז': רשויות מקומיות
תיקון פקודת מסי
העיריה ומסי
)הממשלה (פיטורין
.13
- 11938 ,)בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין
בחלק א', בכותרת, בסופה יבוא "וקרן לחלוקת כספים בעד נכסים של גופים
)1(
;"ממשלתיים
החלוקה כאמור בסעיף. מוצע להחיל הוראות אלה גם לגבי
תשלום אגרות וקנסות בגין היתר מזורז.
לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט7 פרט
11 סעיף
, קובע את2000-לעניינים מינהליים, התש"ס
,סמכותו של בית משפט לעניינים מינהליים לדון, בין השאר
בעתירה כנגד החלטה של רשות לעניין מתן רישיון או
ביטולו, היתר זמני או אישור לעסק טעון רישוי, לרבות
קביעת תנאים לפי החוק. מוצע להסמיך את בית המשפט
לדון גם בעתירות שעניינן היתר מזורז.
מוצע לקבוע את תחילתו של התיקון המוצע
12 סעיף
), או2009 ביולי1( ביום ט' בתמוז תשס"ט
1ג7 ביום כניסתן לתוקף של התקנות שיותקנו לפי סעיף
,לחוק, כנוסחו המוצע, אשר יסדירו את המפרט האחיד
וזאת כדי לאפשר לשר הפנים, לנותני האישור השונים
מטעם משרדי הממשלה ולרשויות המקומיות, לבצע את
הפעולות הנדרשות בטרם ייכנס התיקון לחוק לתוקפו.
בכלל הפעולות האמורות, גיבוש סופי של המפרט האחיד
ורשימת העסקים אשר הוראות המפרט לא יחולו עליהם
באופן מלא או באופן חלקי, גיבוש העסקים אשר יינתן
1ג7– ו1א6 לגביהם היתר מזורז, התקנת תקנות לפי סעיפים
לחוק, כנוסחם המוצע (שעניינם ההיתר המזורז והמפרט
האחיד), והטמעת שינוי החקיקה בנהלים, לצורך הפעלת
המנגנון של ההיתר המזורז ברשויות המקומיות.
לצד החובה הכללית של תשלום ארנונה בגין
13 סעיף
החזקה בנכס, מכיר המחוקק הישראלי, כמוהו
כשאר מדינות העולם, בישויות שונות, שיש לפטור אותן
באופן חלקי או מלא מחיוב במסי ארנונה. בין אלה, מצויים
נכסים וישויות שתכליתם העיקרית היא שירות לתועלת
, חינוך, רווחה, בריאות, תרבות- הציבור במגוון פעילויות
שירותי דת וכדומה. על בסיס אותו עיקרון נקבע במדינות
רבות בעולם פטור מלא לנכסי מדינה. פטור זה מבוסס
לא רק על מעמד המדינה כריבון, אלא גם על העובדה
שהמדינה, על פי הגדרתה, מיועדת לקדם את התועלת
הכללית, עובדה שכאמור עשויה להצדיק מתן פטור
מארנונה.
, היתה המדינה1992 על פי הדין בישראל, עד שנת
פטורה מתשלום ארנונה, ואולם מנגד חויבה על ידי חלק
1992 מהרשויות המקומיות בתשלום אגרת אשפה. בשנת
1938 ,)תוקנה פקודת מסי עירייה ומסי ממשלה (פטורין
פקודת הפיטורין או הפקודה), ונקבע בה, בסעיף- (להלן
,(א), כי על המדינה לשלם ארנונה מופחתת על נכסיה3
בשיעורים שונים, בהתאם לסיווג הנכס. יישומו של תיקון
, והחל בשנה האמורה חויבה1995 זה נדחה עד שנת
המדינה בתשלומי ארנונה. במקביל, נקבע בפקודה כי
לא תוטל עוד אגרת אשפה או כל אגרה או תשלום אחר
המשולמים בזיקה לפטור מארנונה.
, כי ברשויות3 בנוסף, נקבע בפקודה, בסיפה של סעיף
מקומיות ששר הפנים הכריז עליהן כיישובי עולים ייגבו
מסי ארנונה בגין נכסי מדינה בשיעור מלא. ההכרזה על
ערים כערי עולים נעשתה לפני עשרות שנים, ועוד בטרם
. כתוצאה מכך, רשימה 90–גלי העלייה הגדולים של שנות ה
זו איננה משקפת את מפת ערי העולים הנכונה לעת הזו.
על פי המצב החוקי הנוכחי ארנונה המוטלת על נכסי
מדינה בתחומי רשות מקומית פלונית משתלמת לקופת
אותה רשות מקומית. קיומו של חיוב בארנונה והיקפו הוא
שיקול שמשתמש פוטנציאלי מביא במכלול שיקוליו. יתר
על כן, שיעור החיוב מכתיב לא אחת גם את היקף הנכס
המוחזק ומיקומו. חיוב המדינה בארנונה, שנעשה לאחר
מיקמה- עשרות שנים שבהן היתה פטורה, ובהתאם לכך
את מיתקניה השונים מתוך הנחת עבודה המבוססת על
פטור מארנונה, לא אפשר לה בחירה בין רשויות מקומיות
שונות, נוכח העלויות הכרוכות בהעתקת תשתיות ומבנים.
כללו של דבר, שינוי בדיעבד מעין זה פגע בשיקול הכלכלי
הבסיסי שעמד לפני מקבלי ההחלטות במועד הרלוונטי.
זאת ועוד, המדינה, ובוודאי מערכת הביטחון, אינה
יכולה להתחשב בשיקולי ארנונה כשיקול מנחה לעניין
מיקום נכסיה, באשר מיקומם נקבע בהתאם לצורכי הציבור.
,גם מטעם זה אין לשייך את תשלומי הארנונה של המדינה
ככל שמושתים תשלומים כאלה, לרשות המקומית שבה
ממוקמים הנכסים. השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה
,בדבר מיקום נכסי המדינה, לרבות חברות ממשלתיות
.190 'ס"ח התש"ס, עמ 26
.67 '; ס"ח התשס"ז, עמ31 ) (א27 ), עמ' (ע792 'ע"ר מס 27
.11
, אחרי7 , בתוספת הראשונה, בפרט262000-בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס
"היתר זמני" יבוא "היתר מזורז".
תיקון חוק בתי
משפט לענינים
מינהליים
.12
) או ביום כניסתן לתוקף של2009 ביולי1( תחילתו של פרק זה ביום ט' בתמוז התשס"ט
) לחוק זה, לפי12(10 לחוק רישוי עסקים, כנוסחו בסעיף1ג7 תקנות שהותקנו לפי סעיף
המאוחר מביניהם.
תחילה- 'פרק ו
פרק ז': רשויות מקומיות
.13
- 11938 ,)בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין תיקון פקודת מסי
העיריה ומסי
)בחלק א', בכותרת, בסופה יבוא "וקרן לחלוקת כספים בעד נכסים של גופים הממשלה (פטורין
)1(
;"ממשלתיים
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
84
: יבוא2 במקום סעיף
)2(
"הגדרות.2
- בחלק זה
לחוק הסדרים8 כמשמעותה בסעיף- ""ארנונה כללית
,)במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב
;281992-התשנ"ג
נבעו מצרכים ביטחוניים, כלכליים ותפעוליים ובלא כל
זיקה לאופי הרשות המקומית, לרמת השירותים שהיא
מספקת או לגובה תעריפי הארנונה שנקבעו בה. כן מובן,
"כי לא נעשה תכנון שהביא בחשבון את "חלוקת העושר
היינו חלוקת ההכנסות מארנונה בין הרשויות השונות, לפי
כללים כלשהם. כתוצאה מכך, בחינת רשימת הרשויות
המקומיות הנהנות במידה ניכרת מארנונה בעד נכסי
מדינה מצביעה על מקריות והעדר מחשבה מכוונת ביחס
למיקום הנכסים. שיקולים אלה תומכים בהצעה ולפיה
ייקבעו עקרונות חלוקה חדשים, על פי מדדים שוויוניים.
בנוסף, חיוב המדינה בארנונה הוביל לריבוי
התדיינויות בין המדינה לרשויות המקומיות, הכרוכות
בעלות כספית גבוהה בגין ניהול הליכים משפטיים.
להתדיינויות אלה השפעת רוחב שלילית על יחסי השלטון
המרכזי מול השלטון המקומי, המוצאים עצמם מתדיינים
בערכאות משפטיות, משני עברי המתרס. קביעת פטור
גורף מארנונה לנכסי מדינה ויצירת מנגנון חלופי ישימו
קץ למערכת ההתדיינויות האמורה.
כמוזכר לעיל, בחלק ניכר ממדינות העולם פטורים
,נכסי מדינה מארנונה, וכך גם היה הדין הנוהג בישראל
במשך שנים רבות. חיוב נכסי מדינה בתשלום מס מוניציפלי
אינו מתחייב מעקרונות יסוד של יחסי שלטון מרכזי ושלטון
מקומי או מעקרונות יסוד אחרים. תשלומי הארנונה
של הממשלה הם, בסופו של דבר, משאבים המועברים
מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי. חלוקתם לשלטון
המקומי על בסיס שרירותי של מיקום הנכסים, בהתעלם
מכל מדד כלכלי וחברתי, יצרו עיוות בחלוקת ההכנסות
מארנונה בין הרשויות המקומיות. כך, בתהליך ארוך טווח,
,העדר נכסי ממשלה החייבים בתשלום מסים מוניציפליים
ברשויות מקומיות חלשות, לצד ריחוק ממוקדי פעילות
כלכלית וקושי למשוך עסקים אשר ירחיבו את בסיס המס
של רשויות אלה, תרמו למצב הקיים שבו הכנסות עצמיות
,לנפש באותן רשויות חלשות, שרובן באזורי פריפריה
,נמוכות עד פי ארבעה מהכנסות ברשויות מקומיות איתנות
שרובן ממקומות באזור המרכז.
המוצע, לחלק13 מטרת ההוראות המעוגנות בסעיף
את כלל הסכום המועבר מהממשלה לשלטון המקומי בעד
נכסיה, בין כלל הרשויות המקומיות, לפי מפתח הנותן
עדיפות לרשויות המקומיות המצויות בפריפריה ומדורגות
כלכלי נמוך, כך שישתלב במדיניות-בדירוג חברתי
הממשלתית בדבר צמצום פערים.
בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי לא תוטל עוד ארנונה
כללית על נכסי הגופים הממשלתים, כהגדרתם בסעיף
,) הקרן- המוצע, ובמקביל לכך תוקם קרן מרכזית (להלן
שאליה יעבירו הגופים הממשלתיים תשלומים בגובה
. 2008 הסכום ששולם על ידם כתשלומי ארנונה בעד שנת
הקרן שתוקם תהיה אמונה על חלוקת הכספים בין כלל
הרשויות המקומיות, בהתאם לכללי חלוקה שייקבעו על
פי התיקון המוצע. נוסחת החלוקה תיקח בחשבון את
כלכלי של הרשות המקומית, את מדד-המדד החברתי
הפריפריאליות שלה, את אחוזי גביית הארנונה הכללית
בתחומה, והכול בהתייחס למספר התושבים בה.
עוד מוצע, כדי לצמצם את הפגיעה ברשויות הנהנות
כיום מהכנסות משמעותיות מארנונה בעד נכסי הגופים
2010– ו2009 הממשלתיים, לקבוע תקופת מעבר בשנים
שבמהלכן ייושם המהלך באופן מדורג וסביר, ובנוסף מוצע
לקבוע נוסחה לחלוקת כספי הקרן אשר תותיר חלק מארנונת
נכסי המדינה בידי הרשות המקומית שבה מצויים הנכסים.
)1( לפסקה
מוצע לתקן את כותרת חלק א' לפקודה ולהבהיר שלצד
,קביעת הפטור מחובת ארנונה לנכסי הגופים הממשלתיים
יסדיר החלק האמור, במקביל, גם את נושא הקמת הקרן אשר
תרכז כספים שיעבירו הגופים הממשלתיים, בגובה הסכומים
, ותחלק את הכספים2008 ששילמו כארנונה כללית בעד שנת
לרשויות המקומיות לפי כללי חלוקה שייקבעו.
)2( לפסקה
: לפקודת הפטורין, שזה נוסחו2 מוצע להחליף את סעיף
"פירוש
:בחלק זה מפקודה זו
(א) המלים "בנין", "קרקע תפושה", "בעלים"
101 ו"מחזיק" יהיו להן הפירושים שניתנו להן בסעיף
, וכן1934 ,מפקודת העיריות
ב274 (ב) "ארנונה כללית" פירושו כאמור בסעיף
לפקודת העיריות."
הגדרות אלה מפנות לסעיפי חוק שנמחקו מפקודת
העיריות, ומוצע להחליפן בהגדרות עדכניות.
ההגדרה הקיימת מפנה- "להגדרה "ארנונה כללית
ב לפקודת העיריות, שבוטל. 274 לפירוש שניתן בסעיף
לחוק הסדרים8 הגדרה עדכנית למונח הוסדרה בסעיף
,)במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב
). 1992 חוק ההסדרים- (להלן1992-התשנ"ג
.10 'ס"ח התשנ"ג, עמ 28
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
85
כהגדרתם בסעיף- ""בנין", "מחזיק", "נכסים", "קרקע תפוסה
;29 לפקודת העיריות269
כל אחד מאלה: משרד ממשלתי לרבות- ""גוף ממשלתי
יחידת סמך שלו, צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון
הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת
;ישראל, שירות בתי הסוהר וחברה ממשלתית
מכוח90%– חברה שבה למעלה מ- ""חברה ממשלתית
:ההצבעה באסיפותיה הכלליות הוא בידי אחד מאלה
המדינה;
)1(
מכוח ההצבעה90%–חברה שבה למעלה מ
)2(
;באסיפותיה הכלליות הוא בידי המדינה
לחוק הסדרים במשק7 כהגדרתו בסעיף- ""שיעור העדכון
,)המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב
, ולעניין שנת כספים מסוימת שנקבעו1992-התשנ"ג
) לחוק1(ב9 לגביה כללי עדכון מיוחדים לפי סעיף
; שיעור העדכון לפי הכללים האמורים- האמור
שר האוצר ושר הפנים.";- """השרים
: יבוא3 במקום סעיף
)3(
"פטור מארנונה
כללית לנכסים
המוחזקים בידי
גופים ממשלתיים
.3
על אף הוראות כל דין ארנונה כללית לא תוטל על כל
(א)
בניין או קרקע תפוסה שהמחזיקים בה הם גוף ממשלתי או כל
אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בה מטעם גוף כאמור.
"להגדרות "בנין", "מחזיק", "נכסים", "קרקע תפוסה
101 ההגדרות הקיימות מפנות לפירוש שניתן בסעיף-
, שבוטל. הגדרה עדכנית למונחים1934 ,לפקודת העיריות
לפקודת העיריות. 269 אלה הוסדרה בסעיף
ההגדרות- "להגדרות "גוף ממשלתי" ו"חברה ממשלתית
המוצעות כוללות את כלל הרשויות המהוות גופי
ממשלה לעניין התיקון המוצע, במובן זה שמתקיימים
בהן הרציונלים המתאימים למתן פטור מארנונה ובמקביל
,לתחולת ההסדר החלופי של העברת התשלומים לקרן
, המוצע13 כמפורט בחלק הכללי לדברי ההסבר של סעיף
וזאת נוכח זיקתן למדינה והאינטרס הציבורי בפעילותן.
מכוח90% בהגדרה "חברה ממשלתית" נקבע רף של
ההצבעה באסיפה הכללית, כרף מינימלי המבטא זיקה
מובהקת למדינה במידה המצדיקה התייחסות לחברה כגוף
ממשלתי לעניין ההסדר המוצע.
תעריפי הארנונה מתעדכנים- "להגדרה "שיעור העדכון
מדי שנה, בהתאם לשיעור עדכון המחושב לפי נוסחה
, וזאת אלא אם כן קבעו1992 שנקבעה בחוק ההסדרים
, השרים), בשנה מסוימת- שר האוצר ושר הפנים (להלן
שיעור עדכון מיוחד. שיעור העדכון, או שיעור העדכון
אם נקבע, ישמשו לעדכון הסכום שיעבירו- המיוחד
הגופים הממשלתיים לקרן בכל שנה, לפי המוצע, וזאת
כדי לשמור על הזיקה בין סכום זה ובין תשלומי הארנונה
ששולמו קודם להסדר המוצע.
) 3( לפסקה
: הקיים, שזה נוסחו3 מוצע לבטל את סעיף
"הממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע מטעם הממשלה
יהיו פטורים ממס
- 1934 ,. למרות כל דבר האמור בפקודת העיריות3
,) בשל נכסים בתחומי רשויות מקומיות1( )(א
,(ב) תשולם ארנונה כללית3 שחל עליהם סעיף
)3( בכל שנת כספים, בשיעור הקבוע בפסקה
מהארנונה הכללית שהיתה משולמת ברשות
,(ב) האמור3 המקומית אלמלא הוראת סעיף
והכל בהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים
באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג
נפרד לנכסי המדינה, אלא אם כן נקבע בתקנות
לפי סעיף קטן (ג) סיווג נפרד לנכסים כאמור; באין
יחול הסיווג הדומה ביותר.- סיווג מתאים
.197 ', עמ8 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 29
כהגדרתם בסעיף- ""בנין", "מחזיק", "נכסים", "קרקע תפוסה
;29 לפקודת העיריות269
כל אחד מאלה: משרד ממשלתי לרבות- ""גוף ממשלתי
יחידת סמך שלו, צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון
הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת
;ישראל, שירות בתי הסוהר וחברה ממשלתית
מכוח90%– חברה שבה למעלה מ- ""חברה ממשלתית
:ההצבעה באסיפותיה הכלליות הוא בידי אחד מאלה
המדינה;
)1(
מכוח ההצבעה90%–חברה שבה למעלה מ
)2(
;באסיפותיה הכלליות הוא בידי המדינה
לחוק הסדרים במשק7 כהגדרתו בסעיף- ""שיעור העדכון
,)המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב
, ולעניין שנת כספים מסוימת שנקבעו1992-התשנ"ג
) לחוק1(ב9 לגביה כללי עדכון מיוחדים לפי סעיף
; שיעור העדכון לפי הכללים האמורים- האמור
שר האוצר ושר הפנים.";- """השרים
: יבוא3 במקום סעיף
)3(
"פטור מארנונה
כללית לנכסים
המוחזקים בידי
גופים ממשלתיים
.3
על אף הוראות כל דין ארנונה כללית לא תוטל על כל
(א)
בניין או קרקע תפוסה שהמחזיקים בה הם גוף ממשלתי או כל
אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בה מטעם גוף כאמור.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
86
בשל הנכסים שחל לגביהם סעיף קטן (א) לא יוטלו אגרת
(ב)
סילוק אשפה או כל אגרה או תשלום אחר המוטלים בזיקה
לפטור מתשלום ארנונה כללית.
), לא1( ) בשל הנכסים האמורים בפסקה2(
,תשולם אגרת סילוק אשפה או כל אגרה אחרת
המשולמת לרשות המקומית בידי מי שפטור
מתשלום ארנונה כללית, ובלבד שסכום הארנונה
הכללית בכל שנת כספים, בשל נכס מסוים מן
הנכסים האמורים, לא יפחת מסכום האגרות
כאמור, ששולם בפועל לרשות המקומית בשנת
בשל אותו נכס, בתוספת שיעורי העדכון1994
שנקבעו, מדי שנה, בתקנות לפי פרק ד' לחוק
הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה, להשגת
. 1992-יעדי התקציב), התשנ"ג
שיעור הארנונה הכללית בהתאם
)3(
— ) יהיה1( לפסקה
(א) לגבי נכסים שמחזיקים בהם משרד
,הבטחון או צבא הגנה לישראל או מטעמם
;30% — לרבות יחידות הסמך שלהם
(ב) לגבי נכסים המשמשים בתי חולים או
;45% — מרפאות
. 55% — (ג) לגבי נכסים אחרים
(ב) הארנונה הכללית לא תוטל על כל בנין או קרקע
תפושה שהמחזיקים בהם הם הממשלה, או כל אדם
,אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם מטעם הממשלה
והמשמשים לצרכי הממשלה או לצרכי כל אדם אחר
או מוסד אחר המחזיקים בהם מטעם הממשלה, ושום
בנין או קרקע תפושה לא ייחשבו כאילו הם משמשים
לאחד מן הצרכים האלה אם המחזיק באותו בנין או
באותה קרקע תפושה הוא פקיד מטעם הממשלה
המשלם שכר דירה בעדם אם במישרין או בצורת
ניכויים ממשכורתו.
(ג) שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים
של הכנסת, רשאים לקבוע בתקנות סיווגים נפרדים
לנכסי המדינה, שהמדינה עושה בהם שימוש שהוא
שימוש ייחודי לה, וכן סכומים מרביים לארנונה
הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד
מסוגי הנכסים כאמור וכללים בדבר עדכונם; כן
רשאים שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים
של הכנסת, לקבוע את היחס שבין הסכומים אשר
יוטלו בשל כל אחד מסוגי הנכסים האמורים, בינם
לבין עצמם וביחס לסוגי נכסים אחרים, ובלבד שלא
תיקבע ארנונה בסכום אפס.
הוראות סעיף זה לא יחולו בתחום עירית ירושלים
ובתחום עיריה אחרת שהכריז עליה שר הפנים, לאחר
התיעצות בשר האוצר, שהיא עיר עולים".
(ב) הקיים, נקבע פטור מחובת ארנונה3 על פי סעיף
(א), שבו הוטלה3 לנכסי מדינה, אשר סויג לאחר מכן בסעיף
חובת תשלום ארנונה מפוחתת על נכסים אלה. הסדר זה
יוחלף על פי התיקון המוצע בקביעת פטור גורף לנכסי
13 ) של סעיף1( הגופים הממשלתיים, כהגדרתם בפסקה
להצעת החוק, ובמקביל לכך תוקם קרן אשר תרכז כספים
שיעבירו גופים אלה, בגובה הסכום ששילמו כארנונה לגבי
, ותחלקם לרשויות המקומיות לפי מפתח חלוקה2008 שנת
שיפורט בפקודה.
(ג) הסמיך את שר הפנים ושר האוצר לקבוע3 סעיף
סיווגים נפרדים לנכסי מדינה. בסמכות זו לא נעשה שימוש
בפועל, ולאור הפטור מארנונה שייקבע לנכסי הגופים
לא יהיה בה עוד צורך. - הממשלתיים
, אשר קבעה כי הפטור החלקי3 הסיפה של סעיף
לנכסי מדינה לא יינתן בעיר עולים, גם היא תבוטל לפי
התיקון המוצע, שמבטל כליל את חובת הארנונה על נכסי
הגופים הממשלתיים ומחליף אותה, באופן גורף, בהסדר
אחר, של חלוקת כספים מקרן ייעודית, לפי מפתח הנותן
עדיפות לרשויות המקומיות המצויות בפריפריה ומדורגות
כלכלי נמוך.-בדירוג חברתי
המוצע3 לסעיף
)לסעיף קטן (א
מוצע לקבוע פטור מארנונה לנכסים המוחזקים בידי
הגופים הממשלתיים או מטעמם, מהטעמים כמפורט
לעיל.
)לסעיף קטן (ב
בעבר, קודם קביעת החובה לשלם ארנונה מופחתת,
היו נכסי המדינה פטורים מתשלום ארנונה, ובמקביל
השיתו עליהם רשויות מקומיות אגרת סילוק אשפה. לאחר
) לפקודה, שבו חויבה המדינה1()(א3 מכן, עם קביעת סעיף
) הוראה2()(א3 בתשלום ארנונה מופחת, נקבעה בסעיף
שמטרתה למנוע הטלת תשולם אגרת סילוק אשפה או כל
אגרה אחרת על נכסי המדינה המשלמים ארנונה מופחתת.
ג(ג) לפקודה. כעת, עם ביטולו 5 הוראה דומה נקבעה בסעיף
כולו, בהתאם למוצע, יש להבהיר כי האיסור3 של סעיף
על הטלת אגרת סילוק אשפה וכיוצא בה על נכסי מדינה
יעמוד בעינו.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
87
קרן לחלוקת כספים
בעד נכסים של
גופים ממשלתיים
א.3
מוקמת בזה, במשרד הפנים, קרן שתפקידה לרכז כספים
(א)
ב בעד נכסיהם3 שהעבירו אליה גופים ממשלתיים לפי סעיף
(א), לשם חלוקת הכספים3 שלגביהם חל הפטור לפי סעיף
הקרן).- ג (בחלק זה3 לרשויות המקומיות לפי סעיף
הקרן תנוהל בידי הנהלה בת שמונה חברים והם:
(ב)
מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים,
)1(
;והוא יהיה היושב ראש
עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים;
)2(
עובד אגף התקציבים במשרד האוצר ועובד אגף
)3(
;החשב הכללי באותו משרד, שימנה שר האוצר
עובד משרד הביטחון שימנה שר הביטחון;
)4(
נציג רשות מקומית שאינה מקבלת מענק איזון
)5(
ממשרד הפנים לפי חוק התקציב השנתי, נציג מועצה
אזורית ונציג רשות מקומית נוספת, שימנה שר
הפנים.
הנהלת הקרן תהיה אחראית לניהול השוטף של
(ג)
הקרן ובכלל זה למעקב ולבקרה אחר פעילות הקרן וביצוע
תפקידיה.
הנהלת הקרן תקבע את סדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו
(ד)
ד.3 בתקנות לפי סעיף
כספי הקרן ישמשו רק לצורך חלוקתם לרשויות
(ה)
ג.3 המקומיות לפי הוראות סעיף
העברת כספים
מגופים ממשלתיים
לקרן
ב.3
, ולא יאוחר מהמועד שקבעו2009 בשנת הכספים
(א)
ד, יעבירו הגופים הממשלתיים לקרן3 השרים לפי סעיף
סכום השווה לסך תשלומי הארנונה הכללית ששילמו בפועל
, בתוספת שיעור2008 לרשויות המקומיות בעד שנת הכספים
העדכון.
, ולא2010 בכל שנת כספים החל בשנת הכספים
(ב)
ד, יעבירו הגופים3 יאוחר מהמועד שקבעו השרים לפי סעיף
הממשלתיים לקרן סכום השווה לסכום שהעבירו לקרן בשנת
הכספים שקדמה לה, בתוספת שיעור העדכון.
א המוצע3 לסעיף
מוצע להקים קרן, במסגרת משרד הפנים, שאליה
יעבירו הגופים הממשלתיים תשלומים בגובה הסכום
, לצורך חלוקתם2008 ששילמו כתשלומי ארנונה בעד שנת
,לרשויות המקומיות לפי כללי החלוקה שבתוספת לפקודה
כנוסחה המוצע, וזאת מהטעמים שפורטו לעיל (ראו חלק
להצעת החוק). 13 כללי לדברי ההסבר של סעיף
מוצע לקבוע את הרכב הנהלת הקרן ותפקידיה. הרכב
ההנהלה כולל נציגות של השלטון המרכזי לצד נציגות של
השלטון המקומי בניהול הקרן, כדי להבטיח מעורבות של
שני המגזרים בפעילות הקרן.
עוד מוצע לקבוע הוראה מפורשת בדבר ייחוד כספי
הקרן אך ורק לטובת חלוקתם לרשויות המקומיות, לפי כללי
החלוקה שבתוספת לפקודה, כנוסחה המוצע.
ב המוצע 3 לסעיף
)לסעיפים קטנים (א) ו–(ב
הסעיף המוצע מטיל על הגופים הממשלתיים חובה
, כספים בגובה סך2009 להעביר לקרן, בשנת הכספים
,2008 התשלומים ששילמו בפועל כארנונה כללית בשנת
בתוספת שיעור העדכון. סכומים שלא שולמו בפועל, אשר
החיוב לגביהם שנוי במחלוקת בין הרשות המקומית לגוף
קרן לחלוקת כספים
בעד נכסים של
גופים ממשלתיים
א.3
מוקמת בזה, במשרד הפנים, קרן שתפקידה לרכז כספים
(א)
ב בעד נכסיהם3 שהעבירו אליה גופים ממשלתיים לפי סעיף
(א), לשם חלוקת הכספים3 שלגביהם חל הפטור לפי סעיף
הקרן).- ג (בחלק זה3 לרשויות המקומיות לפי סעיף
הקרן תנוהל בידי הנהלה בת שמונה חברים והם:
(ב)
מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים,
)1(
;והוא יהיה היושב ראש
עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים;
)2(
עובד אגף התקציבים במשרד האוצר ועובד אגף
)3(
;החשב הכללי באותו משרד, שימנה שר האוצר
עובד משרד הביטחון שימנה שר הביטחון;
)4(
נציג רשות מקומית שאינה מקבלת מענק איזון
)5(
ממשרד הפנים לפי חוק התקציב השנתי, נציג מועצה
אזורית ונציג רשות מקומית נוספת, שימנה שר
הפנים.
הנהלת הקרן תהיה אחראית לניהול השוטף של
(ג)
הקרן ובכלל זה למעקב ולבקרה אחר פעילות הקרן וביצוע
תפקידיה.
הנהלת הקרן תקבע את סדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו
(ד)
ד.3 בתקנות לפי סעיף
כספי הקרן ישמשו רק לצורך חלוקתם לרשויות
(ה)
ג.3 המקומיות לפי הוראות סעיף
העברת כספים
מגופים ממשלתיים
לקרן
ב.3
, ולא יאוחר מהמועד שקבעו2009 בשנת הכספים
(א)
ד, יעבירו הגופים הממשלתיים לקרן3 השרים לפי סעיף
סכום השווה לסך תשלומי הארנונה הכללית ששילמו בפועל
, בתוספת שיעור2008 לרשויות המקומיות בעד שנת הכספים
העדכון.
, ולא2010 בכל שנת כספים החל בשנת הכספים
(ב)
ד, יעבירו הגופים3 יאוחר מהמועד שקבעו השרים לפי סעיף
הממשלתיים לקרן סכום השווה לסכום שהעבירו לקרן בשנת
הכספים שקדמה לה, בתוספת שיעור העדכון.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
88
נקבע, בפסק דין חלוט, חיוב בארנונה כללית לגוף
(ג)
, השונה מתשלום הארנונה2008 ממשלתי, בעד שנת הכספים
הכללית ששילם בפועל הגוף האמור בעד אותה שנה, יעודכן
בהתאם לכך הסכום שעל אותו גוף להעביר לקרן לפי סעיף
זה, החל בשנת הכספים שלאחר השנה שבה היה פסק הדין
לחלוט.
השרים יקבעו בתקנות, אחת לחמש שנים, את האופן
(ד)
שבו יעודכן הסכום שעל גופים ממשלתיים להעביר לקרן
לפי סעיף זה, וזאת בהתחשב, בין השאר, בשינוי שחל בהיקף
(א); נקבעו תקנות3 הנכסים שלגביהם חל הפטור לפי סעיף
ג(ב), את כללי החלוקה3 כאמור, יעדכנו השרים, בצו לפי סעיף
שבתוספת, בהתאמה.
-א(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה43 הוראות סעיף
(ה)
, יחולו על כספים שעל חברה ממשלתית להעביר לקרן301985
.לפי סעיף זה
חלוקת כספי הקרן
לרשויות מקומיות
ג.3
ב יחולקו לרשויות3 הכספים שהתקבלו בקרן לפי סעיף
(א)
המקומיות בכל שנת כספים, בהתאם לכללי החלוקה
שבתוספת.
השרים רשאים, בצו, לשנות את כללי החלוקה
(ב)
שבתוספת, ובכלל זה לקבוע הוראות לביצוע חלוקת כספי
הקרן לרבות מועדי החלוקה ואופן החלוקה.
הממשלתי הנישום, יוסדרו בהתאם להוראה שבסעיף
.קטן (ג) המוצע, וכפי שיפורט להלן
על הגופים הממשלתיים2010 החל בשנת הכספים
להעביר לקרן, על פי המוצע, כספים בגובה סך התשלומים
,ששילמו לקרן בשנת הכספים שקדמה לאותה שנה
בתוספת שיעור העדכון.
)לסעיף קטן (ג
מכיוון שהתשלומים לקרן מתבססים על תשלומי
, ששולמו בפועל בידי2008 הארנונה הכללית בעד שנת
הגופים הממשלתיים, מוצע לקבוע הסדר משלים בדבר
החיובים השנויים במחלוקת בין הרשויות המקומיות לגופי
הממשלה, בעד אותה שנה. על פי הסדר זה, היה ויינתן
של גוף2008 פסק דין חלוט שלפיו חיוב הארנונה לשנת
ממשלתי היה שונה מכפי ששולם בפועל, יעודכן בהתאם
לכך הסכום שעל אותו גוף להעביר לקרן, וזאת החל בשנת
הכספים שלאחר השנה שבה היה פסק הדין לחלוט.
)לסעיף קטן (ד
מכיוון שעם הזמן צפויים לחול שינויים בהיקף
הנכסים של הגופים הממשלתיים (שלגביהם כאמור ניתן
לפקודה, כנוסחו3 פטור מחובת הארנונה הכללית לפי סעיף
המוצע), מוצע להסמיך את השרים לקבוע בתקנות, אחת
לחמש שנים, מנגנון לעדכון הסכומים שיעבירו הגופים
הממשלתיים לקרן, וזאת בהתחשב בשינויים כאמור.
בהתאם לכך, יעודכנו גם הסכומים שתחלק הקרן לרשויות
המקומיות.
)לסעיף קטן (ה
כדי להבטיח את העברת הכספים לקרן על ידי
החברות הממשלתיות, תינתן לממשלה זכות קיזוז לפי
, ביחס1985-א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה43 סעיף
לכספים שעל חברות אלה להעביר לקרן.
ג המוצע3 לסעיף
מוצע לקבוע כי הכספים שיתקבלו בקרן יחולקו
,לרשויות המקומיות לפי כללי החלוקה שבתוספת לפקודה
כנוסחה המוצע. השרים יוסמכו לשנות כללים אלה, בצו,
ובין השאר לקבוע הוראות לעניין מועדי החלוקה והדרך
שבה יועברו כספי הקרן אל הרשויות המקומיות.
,קביעת כללי החלוקה בתוספת מבטיחה, מחד גיסא
שקיפות של כללי החלוקה, ומאידך גיסא מאפשרת את
עדכונם השוטף בהליכי חקיקת משנה.
.60 'ס"ח התשמ"ה, עמ 30
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
89
תקנות
ד.3
ג, לרבות3 עד3 השרים יקבעו תקנות לביצוע הוראות סעיפים
:בעניינים אלה
המועדים להעברת הכספים לקרן על ידי הגופים
)1(
;הממשלתיים ואופן ההעברה כאמור
סדרי הפעלת הקרן ובכלל זה אופן ניהול החשבונות של
)2(
הקרן וחובות דיווח שיחולו לגביה, לרבות החובה להגיש דוח
;כספי שנתי
מנגנוני פיקוח ובקרה על פעילות הקרן.";
)3(
; תימחק- "3 א, הסיפה החל במילים "אולם על אף האמור בסעיף5 בסעיף
)4(
: יבוא17 אחרי סעיף
)5(
"תוספת
)ג3 (סעיף
כללי החלוקה
הגדרות.1
- בתוספת זו
סך תשלומי הארנונה הכללית- ""סכום הבסיס הכולל
,ששילמו הגופים הממשלתיים, בפועל, לרשות מקומית
;, בתוספת שיעור העדכון2008 בעד שנת הכספים
סך תשלומי הארנונה הכללית- ""סכום הבסיס לחברות ממשלתיות
,ששילמו החברות הממשלתיות, בפועל, לרשות מקומית
, בתוספת שיעור העדכון.2008 בעד שנת הכספים
חלוקת כספי הקרן
2009 בשנת.2
, בהתאם להוראות2009 כספי הקרן יחולקו בשנת הכספים
:המפורטות להלן
ד המוצע3 לסעיף
מוצע להסמיך את השרים לקבוע תקנות לביצוע
ג לפקודה, כנוסחם המוצע, ובין3 עד3 הוראות סעיפים
השאר לעניין מועדי העברת הכספים לקרן על ידי הגופים
הממשלתיים, סדרי הפעלת הקרן, ומנגנוני הפיקוח על
עבודתה.
)4( לפסקה
א לפקודה מחיל את הוראות הפטור החלות5 סעיף
לפי הפקודה לגבי רכוש המצוי בתחומי עיריה גם על רכוש
המצוי בתחומי מועצה מקומית. מוצע למחוק את הסיפה
לא3 של הסעיף האמור הקובעת כי "על אף האמור בסעיף
,יהיה אוצר המדינה פטור מתשלום ארנונה כללית כאמור
למועצה מקומית שעל תחומה הכריז שר הפנים, לאחר
התיעצות בשר האוצר, שהוא ישוב עולים".
לא יחול3 על פי הוראה זו, הפטור מארנונה לפי סעיף
על נכסי מדינה שנמצאים בתחום מועצות מקומיות שהן
עיר עולים. כמפורט לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר
להצעת החוק, הגדרת יישובים שונים כערי13 לסעיף
עולים נעשתה לפני שנים רבות, ואינה משקפת עוד את
המצב של רשויות אלה, ביחס לרשויות אחרות. כעת, לאור
קביעת הפטור מארנונה לנכסי הגופים הממשלתיים, מוצע
לבטל את ההוראה האמורה.
)5( לפסקה
מוצע לקבוע בתוספת לחוק את כללי החלוקה של
,ג(ב) לפקודה3 כספי הקרן לרשויות המקומיות. לפי סעיף
, להצעת החוק13 ) של סעיף3( כנוסחו המוצע בפסקה
השרים יוסמכו לשנות, בצו, את הוראות התוספת (ראו
דברי הסבר לסעיף האמור).
לתוספת1 לסעיף
מוצע להגדיר את "סכום הבסיס הכולל" ואת
"סכום הבסיס לחברות ממשלתיות", שהם סך תשלומי
הארנונה ששילמו הגופים הממשלתיים כולם, או החברות
,הממשלתיות, בהתאמה, לרשות מקומית מסוימת, ושמהם
בין השאר, ייגזר סכום הכספים שיחולקו לאותה רשות
מקומית מכספי הקרן.
לתוספת3– ו2 לסעיפים
הסעיפים המוצעים קובעים את כללי החלוקה של
, שהן השנים2010– ו2009 כספי הקרן לשנות הכספים
תקנות
ד.3
ג, לרבות3 עד3 השרים יקבעו תקנות לביצוע הוראות סעיפים
:בעניינים אלה
המועדים להעברת הכספים לקרן על ידי הגופים
)1(
;הממשלתיים ואופן ההעברה כאמור
סדרי הפעלת הקרן ובכלל זה אופן ניהול החשבונות של
)2(
הקרן וחובות דיווח שיחולו לגביה, לרבות החובה להגיש דוח
;כספי שנתי
מנגנוני פיקוח ובקרה על פעילות הקרן.";
)3(
; תימחק- "3 א, הסיפה החל במילים "אולם על אף האמור בסעיף5 בסעיף
)4(
: יבוא17 אחרי סעיף
)5(
"תוספת
)ג3 (סעיף
כללי החלוקה
הגדרות.1
- בתוספת זו
סך תשלומי הארנונה הכללית- ""סכום הבסיס הכולל
,ששילמו הגופים הממשלתיים, בפועל, לרשות מקומית
;, בתוספת שיעור העדכון2008 בעד שנת הכספים
סך תשלומי הארנונה הכללית- ""סכום הבסיס לחברות ממשלתיות
,ששילמו החברות הממשלתיות, בפועל, לרשות מקומית
, בתוספת שיעור העדכון.2008 בעד שנת הכספים
חלוקת כספי הקרן
2009 בשנת.2
, בהתאם להוראות2009 כספי הקרן יחולקו בשנת הכספים
:המפורטות להלן
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
90
מסכום90% הקרן תעביר לכל רשות מקומית
)1(
;הבסיס הכולל
), תעביר הקרן1( לאחר חלוקת הכספים לפי פסקה
)2(
לכל רשות מקומית שקיבלה מענק איזון ממשרד הפנים
10% ,2008 לפי חוק התקציב השנתי בשנת הכספים
;מסכום הבסיס הכולל
), תעביר2( לאחר חלוקת הכספים לפי פסקה
)3(
הקרן לכל רשות מקומית שלא קיבלה מענק איזון
מסכום הבסיס לחברות5% ,כאמור באותה פסקה
;ממשלתיות
), תחולק3( לאחר חלוקת הכספים לפי פסקה
)4(
יתרת הכספים בקרן לכל הרשויות המקומיות בהתאם
) לתוספת זו.3(4 להוראות סעיף
חלוקת כספי הקרן
2010 בשנת.3
, בהתאם להוראות2010 כספי הקרן יחולקו בשנת הכספים
:המפורטות להלן
מסכום40% הקרן תעביר לכל רשות מקומית
)1(
;הבסיס הכולל
) תעביר הקרן1( לאחר חלוקת הכספים לפי פסקה
)2(
לכל רשות מקומית שקיבלה מענק איזון ממשרד הפנים
60% ,2009 לפי חוק התקציב השנתי בשנת הכספים
;מסכום הבסיס הכולל
), תעביר2( לאחר חלוקת הכספים לפי פסקה
)3(
הקרן לכל רשות מקומית שלא קיבלה מענק איזון
מסכום הבסיס לחברות30% ,כאמור באותה פסקה
;ממשלתיות
), תחולק3( לאחר חלוקת הכספים לפי פסקה
)4(
יתרת הכספים בקרן לכל הרשויות המקומיות בהתאם
) לתוספת זו.3(4 להוראות סעיף
הראשונות ליישומו של התיקון המוצע. כללים אלה שונים
לתוספת, ומטרתם4 מהסדר החלוקה הקבוע, המוצע בסעיף
,2011 להגיע להסדר החלוקה הקבוע, החל בשנת הכספים
באופן מדורג.
, לאחר2009 על פי כללי החלוקה לשנת הכספים
העברת הכספים לקרן באותה שנה, תקבל כל רשות
מהסכום שהיתה90% ,מקומית בחזרה, בשלב ראשון
. בשלב השני יוחזרו 2008 מקבלת כתשלומי ארנונה בשנת
לרשויות מקומיות המקבלות ממשרד הפנים מענק איזון
הנותרים, כך שרשויות10% לפי חוק התקציב השנתי, גם
אלה, שהן רשויות חלשות מבחינה כלכלית הנדרשות
לתמיכת המדינה לשם שמירה על איזון תקציבי, יקבלו
מהקרן את מלוא הסכום שקיבלו כתשלומי ארנונה של
גופים ממשלתיים קודם לתיקון המוצע. לאחר מכן, רשויות
5% מקומיות שאינן מקבלות מענק איזון יקבלו מהקרן
מהסכום שקיבלו כתשלומי ארנונה של חברות ממשלתיות
. לאחר ביצוע כל השלבים האמורים, תחולק 2008 בשנת
יתרת הכספים שבקרן בהתאם לנוסחה המפורטת בסעיף
) לתוספת (ראו דברי הסבר לסעיף האמור).3(4
,, תקבל כל רשות מקומית בחזרה2010 בשנת הכספים
מהסכום שהיתה מקבלת כתשלומי40% ,בשלב ראשון
. בשלב השני יוחזרו לרשויות מקומיות 2008 ארנונה בשנת
הנותרים, כך שרשויות60% מקבלות מענק איזון, גם
אלה יקבלו מהקרן את מלוא הסכום שקיבלו כתשלומי
ארנונה של גופים ממשלתיים קודם לתיקון המוצע. לאחר
מכן, רשויות מקומיות שאינן מקבלות מענק איזון יקבלו
מהסכום שקיבלו כתשלומי ארנונה של30% מהקרן
. לאחר ביצוע כל השלבים 2008 חברות ממשלתיות בשנת
האמורים, תחולק יתרת הכספים שבקרן בהתאם לנוסחה
) לתוספת.3(4 המפורטת בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
91
חלוקת כספי הקרן
ואילך2011 בשנת.4
,2011 כספי הקרן יחולקו בכל שנת כספים החל בשנת הכספים
:בהתאם להוראות המפורטות להלן
הקרן תעביר לכל רשות מקומית שקיבלה מענק
)1(
איזון ממשרד הפנים לפי חוק התקציב השנתי בשנה
;שקדמה לשנת החלוקה, את סכום הבסיס הכולל
) תעביר1( לאחר חלוקת הכספים לפי פסקה
)2(
הקרן לכל רשות מקומית שלא קיבלה מענק איזון
מסכום הבסיס לחברות50% ,כאמור באותה פסקה
;ממשלתיות
), תחולק יתרת2( לאחר חלוקת הכספים לפי פסקה
)3(
הכספים בקרן לכל הרשויות המקומיות בהתאם למספר
התושבים המעודכן בכל רשות מקומית כשהוא מוכפל
כלכלי-במקדם אחוז הגביה, במקדם המדד החברתי
;ובמקדם מדד הפריפריאליות, של אותה רשות מקומית
- לענין זה
הדוח המבוקר שהוגש לממונה- ""דוח כספי מבוקר
)(א216 על החשבונות לפי הוראות סעיף
לפקודת המועצות34 לפקודת העיריות או סעיף
;המקומיות, לפי העניין
מספר התושבים- ""מספר התושבים המעודכן
ברשות המקומית על פי נתוני מרשם האוכלוסין
-כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה
, כפי שהיו בחודש אוקטובר בשנה שקדמה311965
;לחלוקת הכספים
, מקדם כמפורט בטבלה שלהלן- ""מקדם אחוז הגביה
הנקבע בהתאם לשיעור גביית הארנונה הכללית
כפי שהופיע בדוח הכספי המבוקר האחרון
:שהגישה הרשות המקומית
לתוספת4 לסעיף
הסעיף המוצע קובע את כללי החלוקה של כספי הקרן
ואילך. על פי כללים אלה בכל שנת כספים החל 2011 לשנת
, לאחר העברת הכספים לקרן, תקבל כל רשות2011 בשנת
מקומית המקבלת מענק איזון, בשלב ראשון, את מלוא
,הסכום שקיבלה כתשלומי ארנונה של גופים ממשלתיים
קודם לתיקון המוצע. לאחר מכן, רשויות מקומיות שאינן
מהסכום שקיבלו50% מקבלות מענק איזון יקבלו מהקרן
. 2008 כתשלומי ארנונה של חברות ממשלתיות בשנת
לאחר ביצוע השלבים האמורים, תחולק יתרת
) של3( הכספים שבקרן בהתאם לנוסחה המפורטת בפסקה
לתוספת. על פי הנוסחה המוצעת תחולק יתרת 4 סעיף
הכספים בקרן לכל הרשויות המקומיות בהתאם למספר
התושבים בכל רשות מקומית, כשהוא מוכפל במקדם
כלכלי, ובמקדם-אחוז הגביה, במקדם המדד החברתי
מדד הפריפריאליות, כהגדרת מושגים אלה באותה פסקה.
נוסחה זו באה להבטיח כי חלוקת יתרת כספי הקרן בין כלל
הרשויות המקומיות תיעשה על פי מפתח הנותן עדיפות
לרשויות המקומיות המצויות בפריפריה והמדורגות בדירוג
כלכלי נמוך, ולא על בסיס שרירותי של מיקום-חברתי
הנכסים, כמוסבר בהרחבה בחלק הכללי של דברי ההסבר
להצעת החוק. 13 לסעיף
270 'ס"ח התשכ"ה, עמ 31
חלוקת כספי הקרן
ואילך2011 בשנת.4
,2011 כספי הקרן יחולקו בכל שנת כספים החל בשנת הכספים
:בהתאם להוראות המפורטות להלן
הקרן תעביר לכל רשות מקומית שקיבלה מענק
)1(
איזון ממשרד הפנים לפי חוק התקציב השנתי בשנה
;שקדמה לשנת החלוקה, את סכום הבסיס הכולל
) תעביר1( לאחר חלוקת הכספים לפי פסקה
)2(
הקרן לכל רשות מקומית שלא קיבלה מענק איזון
מסכום הבסיס לחברות50% ,כאמור באותה פסקה
;ממשלתיות
), תחולק יתרת2( לאחר חלוקת הכספים לפי פסקה
)3(
הכספים בקרן לכל הרשויות המקומיות בהתאם למספר
התושבים המעודכן בכל רשות מקומית כשהוא מוכפל
כלכלי-במקדם אחוז הגביה, במקדם המדד החברתי
;ובמקדם מדד הפריפריאליות, של אותה רשות מקומית
- לענין זה
הדוח המבוקר שהוגש לממונה- ""דוח כספי מבוקר
)(א216 על החשבונות לפי הוראות סעיף
לפקודת המועצות34 לפקודת העיריות או סעיף
;המקומיות, לפי העניין
מספר התושבים- ""מספר התושבים המעודכן
ברשות המקומית על פי נתוני מרשם האוכלוסין
-כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה
, כפי שהיו בחודש אוקטובר בשנה שקדמה311965
;לחלוקת הכספים
, מקדם כמפורט בטבלה שלהלן- ""מקדם אחוז הגבייה
הנקבע בהתאם לשיעור גביית הארנונה הכללית
כפי שהופיע בדוח הכספי המבוקר האחרון
:שהגישה הרשות המקומית
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
92
מקדם
אחוז הגביה
0.10
10% עד
0.10
20% עד10% מעל
0.25
30% עד20% מעל
0.25
40% עד30% מעל
0.50
50% עד40% מעל
0.75
60% עד50% מעל
0.75
70% עד60% מעל
1
80% עד70% מעל
1
90% עד80% מעל
1
100% עד90% מעל
מקדם כמפורט בטבלה- "כלכלי-"מקדם המדד החברתי
כלכלי-שלהלן, הנקבע בהתאם לדירוג החברתי
של הרשות המקומית, על פי הפרסום האחרון
לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה
כלכלית של האוכלוסיה, שפרסמה-החברתית
:הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מקדם
כלכלי-מדד חברתי
1
1
0.95
2
0.90
3
0.85
4
0.60
5
0.50
6
0.40
7
0.30
8
0.20
9
0.10
10
מקדם כמפורט- ""מקדם מדד הפריפריאליות
בטבלה שלהלן, הנקבע בהתאם לדירוג של
הרשות המקומית על פי הפרסום האחרון של
,מדד הפריפריאליות של הרשויות המקומיות
:שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
93
מקדם
מדד פריפריאליות
1
1
0.95
2
0.90
3
0.85
4
0.60
5
0.50
6
0.40
7
0.30
8
0.20
9
0.10
"10
תיקון חוק התכנון
והבניה .14
, האמור בו יסומן21 , בתוספת השלישית, בסעיף321965-בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה
:"(א)" ואחריו יבוא
מחצית מהסכומים שעל2009 "(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), החל בשנת הכספים
מינהל מקרקעי ישראל להעביר מכוח ההסכם האמור באותו סעיף קטן, תחולק לרשויות
מקומיות על פי כללי חלוקה שיקבעו שר הפנים ושר האוצר, ובמועדים שיקבעו."
תיקון פקודת
העיריות .15
- 146 , בסעיף33בפקודת העיריות
בסעיף קטן (א), במקום "לא תפחת משנתיים" יבוא "לא תפחת משלוש שנים";
)1(
בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות
)2(
,הסביבה של הכנסת" יבוא "להאריך את תקופת כהונתה של מועצה או ועדה ממונה
ובלבד שהארכה כאמור לתקופה העולה על חמש שנים תיעשה בהסכמת שר האוצר
ושר המשפטים".
התיקון המוצע מטרתו לסייע בצמצום פערי 14 סעיף
ההכנסות אשר קיימים בין רשויות מקומיות
במרכז הארץ לבין רשויות מקומיות בפריפריה.
חוק- (להלן1965-חוק התכנון והבניה, התשכ"ה
, לתוספת השלישית21 התכנון והבניה), קובע כיום, בסעיף
כי לגבי מקרקעי ישראל יחול, במקום היטל השבחה, ההסכם
- בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל (להלן
המינהל) לרשויות המקומיות. הכספים המשולמים כיום על
ידי המינהל לפי ההסכם האמור, נגזרים משווי המקרקעין
אשר הוקצה על ידי המינהל ברשויות המקומיות השונות
ברחבי הארץ. בהתאם לכך, רשויות מקומיות הממוקמות
במרכז הארץ, באזורים שבהם ערכי הקרקע גבוהים, נהנות
מהכנסות גבוהות יותר המתקבלות מהמינהל, זאת לעומת
רשויות הממוקמות בפריפריה.
מוצע, כי מחצית מהכספים שעל המינהל לשלם
לפי ההסכם, יועברו לרשויות מקומיות בהתייחס למצבן
אקונומי ולמיקומן הגאוגרפי, וזאת לפי כללי חלוקה-הסוציו
שיקבעו שר הפנים ושר האוצר ובמועדים שיקבעו.
לפקודת העיריות, שעניינו146 סעיף
סעיפים
סמכויותיהן ותקופת כהונתן של מועצה או
16– ו15
ועדה ממונות, קובע בסעיף קטן (א) כי מועצה
לפקודה143 או ועדה שמונו בידי שר הפנים לפי סעיף
האמורה, בנסיבות שבהן מועצת העיריה או העומד
בראשה אינם מתפקדים, כמפורט באותו סעיף, תכהן עד
,המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות
וכי תקופת הכהונה של המועצה או הוועדה כאמור לא
תפחת משנתיים. סעיף קטן (ב) של הסעיף האמור מסמיך
את שר הפנים, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות
הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של
מועצה או ועדה ממונה.
.840 '; התשס"ח, עמ307 'ס"ח התשכ"ה, עמ 32
.214 '; התשס"ח, עמ197 ', עמ8 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 33
מקדם
מדד פריפריאליות
1
1
0.95
2
0.90
3
0.85
4
0.60
5
0.50
6
0.40
7
0.30
8
0.20
9
0.10
"10
.14
, האמור בו יסומן21 , בתוספת השלישית, בסעיף321965-בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה
:"(א)" ואחריו יבוא
תיקון חוק התכנון
והבניה
מחצית מהסכומים שעל2009 "(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), החל בשנת הכספים
מינהל מקרקעי ישראל להעביר מכוח ההסכם האמור באותו סעיף קטן, תחולק לרשויות
מקומיות על פי כללי חלוקה שיקבעו שר הפנים ושר האוצר, ובמועדים שיקבעו."
.15
- 146 , בסעיף33בפקודת העיריות תיקון פקודת
העיריות
בסעיף קטן (א), במקום "לא תפחת משנתיים" יבוא "לא תפחת משלוש שנים";
)1(
בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות
)2(
,הסביבה של הכנסת" יבוא "להאריך את תקופת כהונתה של מועצה או ועדה ממונה
ובלבד שהארכה כאמור לתקופה העולה על חמש שנים תיעשה בהסכמת שר האוצר
ושר המשפטים".
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
94
תיקון פקודת
המועצות המקומיות.16
- 39 , בסעיף34בפקודת המועצות המקומיות
בסעיף קטן (א), במקום "לא תפחת משנתיים" יבוא "לא תפחת משלוש שנים";
)1(
בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות
)2(
,הסביבה של הכנסת" יבוא "להאריך את תקופת כהונתה של מועצה או ועדה ממונה
ובלבד שהארכה כאמור לתקופה העולה על חמש שנים תיעשה בהסכמת שר האוצר
ושר המשפטים".
ביטול חוק הרשויות
המקומיות (העברת
)תשלומים מהמדינה
.17
. בטל- 351995-חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"ה
ביטול חוק ערי
ואזורי פיתוח.18
. בטל- 361988-חוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח
במצב החוקי הקיים ישנן ועדות ממונות אשר מכהנות
משך שנתיים בלבד, כאשר, לשם השוואה, תקופת כהונה
רגילה של מועצת רשות מקומית היא חמש שנים. הניסיון
המצטבר מלמד כי תקופת כהונה של שנתיים בלבד קצרה
מכדי להביא להבראה של רשות מקומית, היא המטרה
שלשמה מונתה הועדה הממונה. מאחר שמדובר, באופן
טיפוסי, במינוי שנעשה ברשויות מקומיות הנמצאות במצב
של חדלות פירעון ומאופיינות בכשל ניהולי חמור, כדי
לשקמן לטווח ארוך, לייצבן מבחינה כלכלית ולהנחיל בהן
נורמות ניהול חדשות, נדרשת תקופה ארוכה דיה, אשר
תאפשר לגורמי המקצוע הממונים בידי שר הפנים לבצע
טיפול יסודי ומעמיק, בטרם החזרה לשלטון נבחר.
(א) לפקודת146 בהתאם לכך, מוצע לתקן את סעיף
העיריות ולהאריך את התקופה המינימלית לפעילותן של
מועצות וועדות ממונות לשלוש שנים.
(ב) לפקודה האמורה146 כן מוצע, לתקן את סעיף
ולאפשר לשר הפנים, לפי שיקול דעתו, להאריך את תקופת
,הכהונה של מועצה או ועדה ממונה עד לחמש שנים
תקופה המקבילה לתקופת כהונתה של מועצה נבחרת.
אם יורה שר הפנים על הארכת הכהונה לתקופה העולה
על חמש שנים, יהיה הדבר טעון הסכמת שר האוצר ושר
המשפטים.
לפקודת39 במקביל, מוצע לבצע תיקון דומה גם בסעיף
146 המועצות המקומיות, שהוא הסעיף המקביל לסעיף
לפקודת העיריות לעניין מועצה או ועדה ממונה שהוקמה
למילוי תפקידי המועצה המקומית או העומד בראשה.
חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים
17 סעיף
חוק העברת- (להלן1995 מהמדינה), התשנ"ה
תשלומים), קובע את המועדים שבהם נדרשת המדינה
להעביר את התשלומים, לרבות מענקים, שהיא מעבירה
לרשות מקומית.
המצב שיוצר חוק העברת תשלומים, שבו נשלל
שיקול דעת המדינה לגבי מועדי העברת התשלומים, עלול
למנוע מהרשויות המקומיות את היכולת לעשות שימוש
,בכספים לצורך מתן שירותים לתושבי הרשות המקומית
ובכך לסכל את המטרה שלשמה מועברים התשלומים. כך,
למשל, במקרים שבהם קיימים עיקולים על חשבונות הבנק
של הרשות המקומית. במקרים אלה, דווקא גמישות במועד
העברת תשלומי המדינה תאפשר לרשות המקומית לפעול
להסרת העיקול קודם העברת התשלומים, ובכך למנוע את
עיקול הכספים מיד עם קבלתם.
מטעמים אלה, נקבע בחוק יסודות התקציב (תיקון
, כי חוק העברת2004- והוראת שעה), התשס"ד31 'מס
ביולי1( תשלומים לא יחול עד יום ט"ו בתמוז התשס"ז
); בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת2007
,)2007 יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים
, נקבע כי החוק האמור לא יחול עד יום כ"ח2007-התשס"ז
), ובחוק הרשויות המקומיות2008 ביולי1( בסיוון התשס"ח
-), התשס"ח2 '(העברת תשלומים מהמדינה)(תיקון מס
), הוארך המועד שבו644 ' (פורסם בס"ח התשס"ח, עמ2008
לא יחול חוק העברת תשלומים, עד יום ט' בתמוז התשס"ט
). 2009 ביולי1(
כעת מוצע, מהטעמים האמורים לעיל, לבטל את חוק
העברת תשלומים.
נוסח החוק, שאותו מוצע לבטל, מובא בנספח לדברי
ההסבר.
-בהתאם לחוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח
18 סעיף
חוק ערי ואזורי פיתוח), יש- (להלן1988
להקצות לערי ואזורי פיתוח שורה של הטבות המתבטאות
במענקים מוגדלים לרשויות המקומיות ובמענקים והטבות
מס שונות לתושבים, ובכלל זה שירותי חינוך ורווחה
מוגדלים, והכול במימון מלא של המדינה. שוויין של
הטבות אלה מסתכם במאות מיליוני שקלים חדשים. חוק
,2009 בינואר1 ערי ואזורי פיתוח אמור להיכנס לתוקף ביום
וזאת לאחר שמועד תחילתו נדחה כמה פעמים בעבר.
.215 '; התשס"ח, עמ256 ', עמ9 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 34
.119 'ס"ח התשנ"ה, עמ 35
.100 '; התשס"ח, עמ98 'ס"ח התשמ"ח, עמ 36
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
95
כיום פועלת הממשלה להעדפת אזורים ומגזרים
מסוימים, הן על פי מפת אזורי עדיפות לאומית והן בהתאם
להחלטות בדבר תכניות רב–שנתיות שונות (קו עימות, טיפול
נקודתי, מגזר ערבי ועוד). במסגרת זאת, מקצה הממשלה
הטבות שונות לאזורים אלה, המתבטאות במענקים
לרשויות המקומיות ובמתן עדיפות בחינוך, ברווחה, במיסוי
ובהקצאת קרקע. במקביל, פועלת הממשלה לקידום חקיקה
אשר תסמיך את הממשלה לקבוע הטבות בתחומים שונים
לאזורי עדיפות לאומית כפי שתקבע. מהטעמים האמורים
לעיל, מוצע לבטל את חוק ערי ואזורי פיתוח.
נוסח החוק שאותו מוצע לבטל, מובא בנספח לדברי
ההסבר.
(להלן1989- בחוק האזרחים הותיקים, התש"ן19 סעיף
חוק האזרחים הותיקים), נקבעו מגוון הטבות-
.והנחות הניתנות לאזרחים ותיקים, כהגדרתם בחוק האמור
לחוק האזרחים הותיקים כי אזרח9 בין השאר, קובע סעיף
ותיק זכאי להנחה בתשלומי ארנונה החלים על הדירה
לחוק האזרחים14 המשמשת למגוריו. עוד קובע סעיף
הותיקים, כי שר האוצר יתקשר בהסכמים עם נותני הנחה
לפי חוק זה למימון כלל ההנחות לפיו, לרבות ההנחה
בתשלומי ארנונה. בהתאם לכך, נערכו הסכמים בין המדינה
לשלטון המקומי אשר מכוחם מועברים לרשויות המקומיות
מיליון שקלים חדשים לשנה, מדי שנה, למימון30–כ
ההנחות בתשלומי ארנונה לאזרחים ותיקים.
בפועל, מרבית האוכלוסיה הזכאית להנחות בתשלומי
ארנונה מכוח חוק האזרחים הותיקים, היא אוכלוסיה
המתרכזת במרכז הארץ, וכתוצאה מכך מרבית הסכום
האמור מועבר לידי מספר מועט יחסית של רשויות
)מקומיות, שהן רשויות עצמאיות (נטולות מענק האיזון
ואיתנות מבחינה כלכלית.
על כן, מוצע לקבוע כי מימון ההנחה בתשלומי
הארנונה הניתנת לאזרחים ותיקים, בהתאם להוראות חוק
,האזרחים הותיקים, יוטל על הרשויות המקומיות עצמן
בלא שיפוי ממשלתי.
התפתחות הסחר הבין–לאומי בשירותים הובילה
כללי
לקריאה למדינות להביא, בין השאר, לפתיחת
השווקים של שירותי עריכת הדין, הכוללת מתן אפשרות
לעורכי דין שהוסמכו במדינה זרה לתת שירותים במדינה
מארחת. כך לדוגמה, במסגרת המשא ומתן על הרחבת
)GATS( התחייבויות המדינות בהסכם הסחר בשירותים
של ארגון הסחר העולמי, התבקשה ישראל (כולל על ידי
ארה"ב וקנדה) להרחיב את התחייבויותיה לגבי שוק שירותי
עריכת הדין באופן שיאפשר את פעילותם של עורכי דין
זרים ושל חברות זרות בישראל. במקביל, הסרת חסמים
המונעים מזרים כניסה לשוק עריכת הדין היא חלק בלתי
נפרד מהמהלכים לפתיחתו של המשק הישראלי לפעילות
כלכלית בין–לאומית. כניסת חברות בין–לאומיות בתחומי
פעילות ריאליים או פיננסיים תקדם באופן משמעותי את
הכלכלה הישראלית. תנועה בשירותים משפטיים אפשרית
בדרך של מעבר של יחידים שהם בעלי רישיון לעסוק
בעריכת דין, וכן בדרך של התקשרות של משרדי עורכי
דין מחוץ לישראל עם עורכי דין ומשרדים של עורכי דין
בישראל לצורך שיתוף פעולה בדרך של השתלבות עורכי
הדין הישראליים במשרד הזר או בדרך של הסכמים מסוג
אחר לשיתוף בהכנסות. לפיכך, מוצע לאפשר פעילות מהסוג
המפורט לעיל, ובמקביל לקבוע הוראות שיבטיחו שרמת
השירות המשפטי לא תיפגע מפתיחת השוק כאמור.
חוק- (להלן1961- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א
הלשכה), מייחד שורה של פעולות בתחום השירותים
המשפטיים ל"עורך דין", דהיינו מי שהוסמך לעריכת דין
בישראל והוא חבר לשכת עורכי הדין. הפעולות כוללות
ייצוג אדם אחר לפני בתי משפט או כל גוף אחר בעל סמכות
שיפוטית או מעין שיפוטית, ייצוג אדם אחר לפני שורה
של גופים מינהליים המפורטים בחוק, הכנת מסמכים
בעלי אופי משפטי בעבור אדם אחר וייעוץ וחיווי דעת
לחוק הלשכה). הסמכה לעריכת דין 20 משפטיים (סעיף
נעשית באמצעות קבלה לחברות בלשכת עורכי הדין
, הלשכה) ותנאי הסף כוללים השכלה משפטית- (להלן
לחוק24 התמחות בת שנה ובחינות הסמכה (סעיף
הלשכה). במקביל שורה של איסורים בנוגע לאופן העיסוק
.129 '; התשס"ד, עמ26 'ס"ח התש"ן, עמ 37
.595 '; התשס"ח, עמ178 ,ס"ח התשכ"א 38
תיקון חוק האזרחים
הותיקים .19
- 14 , בסעיף371989-בחוק האזרחים הותיקים, התש"ן
";- במקום "ואולם," יבוא "ואולם
)1(
:), ולפניה יבוא2( הסיפה החל במילים "לענין זה" תסומן כפסקה
)2(
.";9 ) הוראות סעיף זה לא יחולו לענין סעיף1("
פרק ח': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים
תיקון חוק לשכת
עורכי הדין.20
- 381961-בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א
- 2 בסעיף
)1(
.19
- 14 , בסעיף371989-בחוק האזרחים הותיקים, התש"ן תיקון חוק
האזרחים הותיקים
";- במקום "ואולם," יבוא "ואולם
)1(
:), ולפניה יבוא2( הסיפה החל במילים "לענין זה" תסומן כפסקה
)2(
.";9 ) הוראות סעיף זה לא יחולו לענין סעיף1("
פרק ח': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים
.20
- 381961-בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א תיקון חוק לשכת
עורכי הדין
- 2 בסעיף
)1(
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
96
:) יבוא2( אחרי פסקה
(א)
א) תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי פרק2("
;"'שמיני א
), אחרי "לחבריה" יבוא "לעורכי דין זרים הרשומים במרשם3( בפסקה
(ב)
;")א2( כאמור בפסקה
;")3()ה(א98– ו38 ,א37" " יבוא38–א ו37" , במקום39 בסעיף
)2(
המקצועי של עורך דין, הקיימים בחוק הלשכה ובכללים
שהותקנו מכוחו, מביאים לכך שעורך דין אינו יכול לשתף
בהכנסותיו את מי שאינו עורך דין ואינו יכול לעסוק
במקצועו כשכיר של מי שאינו עורך דין אלא אם כן מדובר
במתן שירותים משפטיים כיועץ משפטי למעסיק עצמו
ב לכללי11 ג לחוק הלשכה וכן כלל59–א ו59 ,58 (סעיפים
1984-לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ד
כללי האתיקה)). תכליתן של הוראות אלה היא, - (להלן
בין השאר, למנוע עקיפה של החובות האתיות המוחלות על
עורך דין מכוח חוק הלשכה ומכוח פיקוחה של הלשכה על
פעילותו של עורך דין. תוצאתן של הוראות אלה היא שעורך
דין ישראלי אינו יכול לעסוק במקצועו כחלק ממשרד עורכי
דין זר. כתוצאה מכך אין מדינת ישראל יכולה להיענות
לבקשות האמורות להרחיב את התחייבויותיה במסגרת
הסכמי הסחר הבין–לאומיים. יצוין, כי המגבלות הבין–
לאומיות החלות על נוכחות מסחרית של משרדי עורכי דין
במדינות זרות פוחתות עם הגידול בתנועה בשירותים וכיום
ישנו מספר לא מועט של חברות בין–לאומיות המקיימות
מדינות במודלים שונים, החל משלוחה50–נוכחות במעל ל
שבה מועסקים רק עורכי דין זרים ועד לשילוב של עורכי
דין מקומיים כשותפים במשרד או התמזגות עם משרדים
מקומיים.
בנוסף, הוראות אלה אינן מאפשרות לעורך דין שלא
הוסמך בישראל והוא אינו חבר הלשכה לפעול בישראל. על
רקע הגידול בתנועה של נותני שירותים בשווקים הבין–לאומיים
קם, לא אחת, הצורך לקבל בישראל שירותים משפטיים בעניין
דין של מדינה זרה ממי שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין
במדינה הזרה, וזאת אף שלא התקבל כחבר הלשכה בישראל.
התנועה של עורכי דין זרים צפויה לגדול עוד יותר עם פתיחת
השערים לכניסה של משרדי עורכי דין זרים לישראל. בהקשר
זה מתעורר ספק באשר למשמעותן של ההוראות בחוק הלשכה.
מצד אחד, המינוח בחוק הלשכה לעניין פעולות המיוחדות
לעורכי דין אינו מתייחס לדין הישראלי בהכרח ומשכך ניתן
לסבור כי הוא מקיף כל עיסוק משפטי בישראל בין בדין המקומי
ובין בדין הזר; מצד שני, מקצוע עריכת הדין הוא טריטוריאלי
מטבעו וההכשרה לעריכת דין נוגעת לדין המקומי, אשר על כן
יש יסוד לטענה כי החוק אינו אוסר על מתן ייעוץ משפטי שאינו
נוגע לדין הישראלי. הנה כי כן, לא ניתן לקבוע בעניין זה עמדה
פרשנית חד–משמעית. יתרה מזו, למסקנה שאין מניעה כי עורך
דין זר ייתן בישראל ייעוץ משפטי שאינו נוגע לדין הישראלי
ישנן תוצאות בעייתיות, מכיוון שעל מי שאינו חבר הלשכה לא
חלות הוראות הדין הישראלי לעניין אתיקה מקצועית ושיפוט
משמעתי, כך שאין פיקוח על עיסוקו המקצועי בישראל. למותר
לציין כי הוראות אלה מטרתן העיקרית להגן על צרכנים של
שירותים משפטיים בשל אופיו המיוחד של שירות זה, שבו
הלקוח מפקיד את זכויותיו בידי עורך הדין. יתר על כן, ישנו
לקוח גם הן לא-חשש כי הוראות הדין בעניין חיסיון עורך דין
יחולו כאשר מדובר בשירות שניתן בידי עורך דין זר שאינו
חבר הלשכה. לפיכך, יש צורך לתקן את חוק הלשכה באופן
שיבהיר את ההיקף והתנאים שבהם מי שהוא בעל רישיון
לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל יוכל לתת שירותים משפטיים
בעניין דין זר, בישראל.
יצוין כי גם במדינות זרות נקבעו הסדרים המאפשרים
פעילות של עורכי דין זרים ושל משרדים זרים בשטחן. כך
Courts and Legal Services Act, 1990–למשל, באנגליה ב
), בחלק מהמדינות בארה"ב, בהתבסס על מודל89 (סעיף
ABA Model( שהציעה לשכת עורכי הדין האמריקנית
Rule for the Licensing and Practice of Foreign Legal
Rules of the ), למשל במחוז קולומביהConsultants
,))c)(4(46 (כללDistrict of Columbia Court of Appeals
Legal Profession–בחלק מהמחוזות באוסטרליה, למשל ה
). 239 עד183 (סעיפיםNew South Wales– בAct, 2004
מודלים להסדרת פעילותם של עורכי דין זרים הוצעו גם
IBA Statement( על ידי לשכת עורכי הדין הבין–לאומית
of General Principles for the Establishment and
.)Regulation of Foreign Lawyers
פרק זה נועד להסדיר בחוק הלשכה את העיסוק
בישראל, של מי שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ
,לישראל ואינו חבר הלשכה ושל משרדי עורכי דין זרים
לרבות לעניין תחולת דיני האתיקה והמשמעת עליהם.
)1( לפסקה 20 סעיף
לחוק הלשכה, שעניינו2 מוצע לתקן את סעיף
תפקידי הלשכה, כך שלתפקידיה הקיימים ייווספו
התפקידים המוצעים בפרק שמיני א' המוצע, שעניינו
עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים, שהם ניהול מרשם
של בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל שנרשמו
עורכי דין זרים), וקיום- בישראל כעורכי דין זרים (להלן
שיפוט משמעתי עליהם.
)2( לפסקה
מוצע לקבוע כי תכנית הבחינה באתיקה מקצועית
,שבה יידרשו לעמוד המבקשים להירשם כעורכי דין זרים
) המוצע, תיקבע בתקנות, וזאת3()ה(א98 לפי הוראות סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
97
, אחרי "אדם שאינו עורך דין" יבוא "או עורך דין זר כהגדרתו58 בסעיף
)3(
;"א98 בסעיף
, אחרי "שחברותו בלשכה הושעתה" יבוא "או שרישומו במרשם59 בסעיף
)4(
הותלה", אחרי "בתקופה ההשעיה" יבוא "או ההתליה, לפי העניין", אחרי "או
אדם שהוצא מן הלשכה" יבוא "או שרישומו במרשם נמחק" ובסופו יבוא "לעניין
;"א98 כהגדרתו בסעיף- "זה, "מרשם
- )א(א59 בסעיף
)5(
), במקום "ערבות חבריה" יבוא "אחריות בעלי המניות1( בפסקה
(א)
;"בה
), בסופה יבוא "או בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ3( בפסקה
(ב)
;"לישראל
; יימחקו- "ב, המילים "עורכי דין שהם59 בסעיף
)6(
- 94 בסעיף
)7(
"האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי "שירותים שהיא נותנת ללא–חברים
(א)
;"יבוא "וכן אגרות שנתיות שיוטלו על עורכי דין זרים
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב)
(ב) עד (ו) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין93 "(ב) הוראות סעיף
אגרות שנתיות המוטלות על עורכי דין זרים לפי סעיף קטן (א).
א.";98 כהגדרתו בסעיף- "(ג) בסעיף זה, "עורך דין זר
בדומה לתכנית בחינות ההסמכה והבחינות בדיני ישראל
לחוק הלשכה.38–א ו37 לפי סעיפים
)3( לפסקה
לחוק הלשכה, האוסר על58 מוצע לתקן את סעיף
,עורך דין לעסוק במקצועו בשותפות עם מי שאינו עורך דין
ולאפשר לעורך דין לעסוק בשותפות גם עם עורך דין זר.
)4( לפסקה
לחוק הלשכה קובע כי עורך דין לא יעסיק59 סעיף
במשך תקופת ההשעיה, או- במשרדו עורך דין שהושעה
עורך דין שהוצא מן הלשכה. מוצע להחיל את ההוראה גם
ביחס לעורכי דין זרים, כך שעורך דין לא יעסיק במשרדו
עורך דין זר שרישומו במרשם עורכי הדין הזרים הותלה
במשך תקופת ההתליה, או שרישומו נמחק. -
)ב(ב98 תיקון זה נעשה במקביל להוראת סעיף
כנוסחה המוצע, המחילה על עורך דין זר את הוראות
הפרק השישי לחוק והוראות נוספות, ובהן הוראת סעיף
, כך שאיסור ההעסקה האמור יחול גם על עורך דין זר59
.המעסיק שכירים
)5( לפסקה
א לחוק הלשכה קובע סייגים לעניין עיסוק59 סעיף
)3( בעריכת דין במסגרת חברה. מוצע לתקן את פסקה
של סעיף קטן (א) הקובע כי עורך דין לא יעסוק במקצועו
כחבר בחברת עורכי דין אלא אם כן כל החברים והמנהלים
בחברה הם עורכי דין, ולהוסיף את האפשרות שמי שהוא
בעל רישיון לעסוק בעריכת דין במדינת חוץ (גם אם אינו
רשום במרשם עורכי דין זרים) יהיה חבר או מנהל בחברה.
יא כנוסחם המוצע98 ח עד98 במקביל, מוצע בסעיפים
הסדר לעניין תאגיד עורכי דין הרשום מחוץ לישראל.
כמו כן, מוצע להחליף לעניין חברת עורכי דין את
) של סעיף1( המונח "הגבלה על ערבות חבריה" שבפסקה
קטן (א) במונח "הגבלה על אחריות בעלי המניות בה", וזאת
-בהתאם להוראות לעניין זה שבחוק החברות, התשנ"ט
. 1999
)6( לפסקה
ב לחוק הלשכה קובע כי שמה של חברה יכלול59 סעיף
רק את שם עורכי הדין החברים בה. מוצע למחוק את
המילים "עורכי הדין" כך שההוראה תאפשר את ציון שמם
,א59 של כל החברים בה שעל פי התיקון המוצע לסעיף
יכול שיהיו גם בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ
לישראל שאינם חברי הלשכה.
)7( לפסקה
לחוק הלשכה ולהסמיך את94 מוצע לתקן את סעיף
הלשכה לקבוע, באישור שר המשפטים, אגרות שנתיות
שיוטלו על עורכי דין זרים. מוצע כי על גביית האגרות
לחוק הלשכה שעניינן גביית דמי93 יחולו הוראות סעיף
חבר מחברי הלשכה, בשינויים המחויבים.
, אחרי "אדם שאינו עורך דין" יבוא "או עורך דין זר כהגדרתו58 בסעיף
)3(
;"א98 בסעיף
, אחרי "שחברותו בלשכה הושעתה" יבוא "או שרישומו במרשם59 בסעיף
)4(
הותלה", אחרי "בתקופה ההשעיה" יבוא "או ההתליה, לפי העניין", אחרי "או
אדם שהוצא מן הלשכה" יבוא "או שרישומו במרשם נמחק" ובסופו יבוא "לעניין
;"א98 כהגדרתו בסעיף- "זה, "מרשם
- )א(א59 בסעיף
)5(
), במקום "ערבות חבריה" יבוא "אחריות בעלי המניות1( בפסקה
(א)
;"בה
), בסופה יבוא "או בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ3( בפסקה
(ב)
;"לישראל
; יימחקו- "ב, המילים "עורכי דין שהם59 בסעיף
)6(
- 94 בסעיף
)7(
"האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי "שירותים שהיא נותנת ללא–חברים
(א)
;"יבוא "וכן אגרות שנתיות שיוטלו על עורכי דין זרים
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב)
(ב) עד (ו) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין93 "(ב) הוראות סעיף
אגרות שנתיות המוטלות על עורכי דין זרים לפי סעיף קטן (א).
א.";98 כהגדרתו בסעיף- "(ג) בסעיף זה, "עורך דין זר
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
98
: יבוא98 אחרי סעיף
)8(
"פרק שמיני א': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים
סימן א': הגדרות
הגדרות
א.98
- בפרק זה
מרשם עורכי דין זרים שמנהלת הלשכה בהתאם- ""מרשם
;יב98 ה ולהוראות לפי סעיף98 להוראות סעיף
: אחד מאלה- ""משרד עורכי דין זר
תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ושמתקיימים
)1(
:לגביו כל אלה
מטרתו מתן שירותים משפטיים;
)1(
,החברים או השותפים בו, כולם או חלקם
)2(
הם בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ
;לישראל
מרכז פעילותו הוא מחוץ לישראל;
)3(
יחיד שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ
)2(
לישראל ושמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו כאמור, הוא
;מחוץ לישראל
; מי שרשום במרשם- ""עורך דין זר
: כל אחד מאלה- ""שירות משפטי בעניין דין זר
ייעוץ וחיווי דעת משפטיים בעניין המשפט הבין–
)1(
לאומי או הדין החל במדינה שבה הוסמך נותן השירות
;) דין זר- לעסוק בעריכת דין (בפרק זה
) 8( לפסקה
לפרק שמיני א': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים
כללי
מוצע להוסיף לחוק הלשכה פרק שמיני א', הקובע
הסדר מיוחד לעניין מתן שירותים משפטיים בדין זר בידי
עורכי דין זרים, ולעניין פעולתו של משרד עורכי דין זר
בישראל.
לסימן א': הגדרות
א המוצע98 לסעיף
מוצע להגדיר את- "להגדרות "מרשם" ו"עורך דין זר
המרשם שבו תרשום הלשכה את עורכי הדין הזרים שיהיו
רשאים לפעול בישראל, לפי הוראות סימן ב' המוצע.
בהתאם לכך מוצע להגדיר "עורך דין זר" כמי שרשום
במרשם האמור.
מוצע להגדיר "משרד- "להגדרה "משרד עורכי דין זר
האחת, משרד- עורכי דין זר" באמצעות שתי חלופות
שהוא תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל לשם מתן שירותים
משפטיים והחברים או השותפים בו, כולם או חלקם, הם
בעלי רישיון לעסוק בישראל, והשנייה, יחיד שהוא בעל
רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל. בשתי החלופות
מדובר במשרד שמרכז פעילותו הוא מחוץ לישראל. רכיב זה
של ההגדרה יוצר מבחן עובדתי של זרות המשרד ומטרתו
למנוע מעורכי דין מקומיים לעקוף חובות שונות המוטלות
עליהם מכוח חוק הלשכה, בדרך של התאגדות או הקמה
75– ו4 של משרד מחוץ לישראל. נוכח הוראת סעיפים
, שלפיה1975-לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה
אין אפשרות לקיים בישראל שותפות שאינה רשומה
כשותפות ישראלית או כשותפות זרה, מוצע שלא לקבוע
בהגדרה "משרד עורכי דין זר" חלופה של משרד המורכב
מכמה יחידים המשתפים זה את זה בהכנסותיהם.
מוצע להגדיר את- "להגדרה "שירות משפטי בעניין דין זר
השירותים המשפטיים שאותם, על פי המוצע, יוכל עורך
:דין זר לתת בישראל, ככל אחד משירותים אלה
. ייעוץ וחיווי דעת משפטיים בנוגע לדין החל במדינה 1
שבה הוסמך עורך הדין הזר לעסוק בעריכת דין או למשפט
;)"הבין–לאומי (לשם הנוחות, מוצע להגדיר יחד כ"דין זר
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
99
עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי שעליהם חל
)2(
דין זר, בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא
;ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כאמור
ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו,
)3(
.לפני בורר, בבוררות שחל עליה דין זר
סימן ב': מתן שירותים משפטיים בידי עורך דין זר
מתן שירותים
משפטיים בעניין דין
זר בידי עורך דין זר
ב.98
, עורך דין זר רשאי לתת שירותים20 על אף הוראות סעיף
(א)
משפטיים בעניין דין זר.
ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין
(ב)
לקוח, יחולו על עורך דין-שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין
זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין
:דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה
כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה
)1(
של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין
זר כאילו מדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל
הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך
דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר
;במחיקה של רישומו מהמרשם
. עריכת מסמכים משפטיים שעליהם חל דין זר וייצוג אדם 2
;במשא ומתן בקשר לעריכת מסמכים אלה
. ייצוג אדם אחר בבוררות שחל עליה דין זר. בוררות זו 3
,היא בוררות המתנהלת על פי דין זר, כלומר דיני הפרוצדורה
הראיות וכד' שלפיהם מתנהלת הבוררות אינם דינים
ישראליים. יצוין כי אין בהוראה זו כדי לגרוע מהחריג
) לחוק הלשכה ולפיו מי שהוא תושב חוץ8(21 שבסעיף
המוסמך לעריכת דין במדינה שבה הוא תושב, רשאי לייצג
בבוררות שאחד מבעלי הדין בה הוא תושב חוץ או תאגיד
הרשום בחוץ לארץ.
בבסיס ההגדרה המוצעת עומדת ההנחה שעורך דין
זר יהיה רשאי לעסוק בדין זר בלבד, ולא יהיה רשאי לעסוק
בדין הישראלי.
לסימן ב': מתן שירותים משפטיים בידי עורך דין זר
ב המוצע98 לסעיף
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי עורך דין זר יהיה רשאי
לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר, כפי שהם מוגדרים
א המוצע. הוראה זו תהווה חריג לאיסור שבסעיף 98 בסעיף
לחוק הלשכה על מתן השירותים המשפטיים המפורטים20
בסעיף האמור בידי מי שאינו עורך דין חבר הלשכה. עורך דין
זר לא יהיה רשאי לבצע פעולות שיש בהן מרכיב של ייצוג
מול ערכאות שיפוטיות, גופים מעין שיפוטיים וערכאות
מינהליות שהייצוג מולם יוחד לעורכי דין לפי הוראות סעיף
) לחוק הלשכה. הדיון מול ערכאות אלה נעשה לפי 2(20
,המשפט הישראלי ובהעדר השכלה והכשרה בדין הישראלי
אין עורך הדין הזר מסוגל לתת שירות ראוי בתחום זה. כמו
כן, עורך דין זר לא יהיה רשאי לייעץ או לחוות את דעתו
בנוגע לדין הישראלי או לנסח בשביל אדם אחר מסמכים
משפטיים שעליהם יחול הדין הישראלי. יודגש כי הסדר זה
עניינו מתן שירותים משפטיים בתחומי מדינת ישראל והוא
אינו נוגע למקרים שבהם השירותים המשפטיים ניתנים
בידי עורך דין זר שאינו נמצא בישראל, שאז הדין החל על
פעילותו הוא הדין במדינה שבה הוא פועל.
בסעיף קטן (ב) מוצע להחיל על עורך דין זר את כל
הדינים הנוגעים לאתיקה מקצועית של עורכי דין, שיפוט
לקוח-משמעתי, שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין
הקבועים בפרקים שישי ושביעי לחוק הלשכה ובכל
דין אחר, כאילו היה עורך דין ישראלי, וזאת בכל הנוגע
לעיסוקו המקצועי בישראל. מכיוון שעורך הדין הזר
עוסק במתן שירותים משפטיים, כל השיקולים והצרכים
שבשלהם ישנו פיקוח על עורכי דין חלים גם על עיסוקו
המקצועי של עורך דין זר. מטרת ההוראה לאפשר ללשכה
לפקח על פעילותו של עורך הדין הזר ולהגן על הצרכנים
של השירותים המשפטיים שהוא נותן בישראל. אף החלת
לקוח נדרשת בנסיבות-ההוראות בנוגע לחיסיון עורך דין
העניין, כדי להגן על אופיו המיוחד של הקשר בין עורך דין
ללקוח, המתקיים אף בהקשר לעורך הדין הזר.
עם זאת, מוצע לקבוע כמה הוראות לשם התאמת
הדינים האמורים לאופי המיוחד של עיסוקם של עורכי דין
:זרים בישראל ולדרך הסדרת עיסוק זה, והן
. מוצע לקבוע שבכל מקום בפרקים שישי ושביעי לחוק 1
הלשכה שבו קבועות הוראות לעניין השעיית עורך דין או
עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי שעליהם חל
)2(
דין זר, בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא
;ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כאמור
ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו,
)3(
.לפני בורר, בבוררות שחל עליה דין זר
סימן ב': מתן שירותים משפטיים בידי עורך דין זר
מתן שירותים
משפטיים בעניין דין
זר בידי עורך דין זר
ב.98
, עורך דין זר רשאי לתת שירותים20 על אף הוראות סעיף
(א)
משפטיים בעניין דין זר.
ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין
(ב)
לקוח, יחולו על עורך דין-שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין
זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין
:דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה
כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה
)1(
של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין
זר כאילו מדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל
הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך
דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר
;במחיקה של רישומו מהמרשם
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
100
, עורך דין זר ייתן את הדין62 על אף הוראות סעיף
)2(
לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים
:אחד מאלה
עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה,
(א)
;בישראל
עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ
(ב)
לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין
;זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל
, הדיון בעבירת משמעת64 על אף הוראות סעיף
)3(
שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז
;שתקבע הלשכה
,68 ) של סעיף5(–) ו4( על אף הוראות פסקאות
)4(
מוסמך בית דין משמעתי להטיל על עורך דין זר
שהורשע בשל עבירת משמעת, במקום עונש של
השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים או
,עונש של הוצאה מן הלשכה, כמפורט באותן פסקאות
עונש של התליית רישום במרשם לתקופה כאמור או
מחיקת רישום מהמרשם.
חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף
(ג)
), לא יהיה רשאי לתת שירותים משפטיים לפי סעיף1()ה(א98
,קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור
וזאת אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו
ו.98 במרשם בהתאם להוראות סעיף
לעניין הוצאתו מהלשכה, יחולו הוראות אלה על עורך דין
;זר כאילו מדובר בהתליית רישום במרשם או במחיקתו
לחוק הלשכה, הקובע את התחולה62 . לעניין סעיף2
הטריטוריאלית של הדין המשמעתי של עורכי דין בישראל
ומחוץ לישראל, מוצע לקבוע כי הדין המשמעתי הישראלי
,יחול על עורכי דין זרים רק אם עבירת המשמעת בוצעה
כולה או חלקה, בישראל, או אם היא נוגעת לשירות
משפטי שניתן, כולו או חלקו, בישראל. צמצום תחולת
הדין המשמעתי מחוץ לישראל נובע מכך שלהבדיל מעורך
דין ישראלי, מחוץ לישראל כפוף עורך הדין הזר לדינים של
מקום הסמכתו לעסוק בעריכת דין ומכיוון שכך אין טעם
להחיל עליו את הדין המשמעתי הישראלי אלא אם כן יש
;לעבירת המשמעת זיקה לישראל
ה, עורכי דין זרים98 . מכיוון שעל פי המוצע בסעיף3
יירשמו במרשם מרכזי שתנהל הלשכה, מוצע כי לעניין
לחוק הלשכה, שעניינו סמכות מקומית של בתי64 סעיף
דין משמעתיים של הלשכה, השיפוט המשמעתי של עורכי
דין זרים לפני בית דין מחוזי, יהיה לפני בית דין מחוזי
;שתקבע הלשכה
לחוק הלשכה, רשאי בית דין משמעתי68 . על פי סעיף4
להטיל על עורך דין זר, בין השאר, עונשים של השעיית
החברות בלשכה או הוצאה מהלשכה. מוצע להתאים
עונשים אלה להסדרים המוצעים לעניין עורכי דין זרים
ולהסמיך את בתי הדין המשמעתיים להטיל על עורכי דין
זרים עונשים של התליית הרישום במרשם או מחיקתו.
בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי עורך דין זר שחדל
), היינו3()ה(א98 להתקיים לגביו התנאי האמור בסעיף
,שאין בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל
לא יהיה רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר
אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו
ו המוצע. זאת, מכיוון שבבסיס 98 במרשם לפי הוראות סעיף
הכשירות של מי שמבקש להיות רשום במרשם עורכי הדין
הזרים בישראל ולתת בישראל שירותים משפטיים בעניין
דין זר, מצויה כשירותו כעורך דין מחוץ לישראל.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
101
חובת ציון התואר
"עורך דין זר" ומדינת
ההסמכה
ג.98
עורך דין זר יציין את דבר היותו עורך דין זר ואת שם המדינה
:שבה הוסמך לעסוק בעריכת דין, בכל אחד מאלה
בנייר המכתבים המשרדי שלו;
)1(
בכל מסמך הקשור לעבודתו המקצועית, שבו
)2(
;מצוין שמו
כאשר מוטלת על עורך דין, על פי דין, חובה לציין
)3(
.את דבר היותו עורך דין
מתן שירותים
משפטיים בעניין
דין זר בידי מי
שאינו עורך דין
או עורך דין זר
ד.98
והוראות סימן זה, רשאי מי שהוא20 על אף הוראות סעיף
בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל לתת שירותים
,משפטיים בעניין דין זר, אף שאינו עורך דין או עורך דין זר
ובלבד שמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו בעריכת דין הוא
מחוץ לישראל והשירות המשפטי בעניין דין זר ניתן בעת
ששהה בישראל לפרק זמן שאינו עולה על פרק הזמן שקבע
שר המשפטים בהתייעצות עם הלשכה.
סימן ג': מרשם עורכי דין זרים
מרשם עורכי דין
זרים
ה.98
הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים
(א)
:לגביו כל אלה
בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ
)1(
;לישראל
הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי,
)2(
;מחוץ לישראל, במשך שנתיים לפחות
הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה
)3(
מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור
ייערכו גם בשפה האנגלית.
ג המוצע98 לסעיף
מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לעניין התואר שבו
ישתמש עורך דין זר, וזאת כדי למנוע הטעיה של הציבור
בנוגע להיקף וסוג השירותים המשפטיים שעורך הדין הזר
רשאי לתת. לפיכך, מוצע לקבוע כי עורך דין זר יהיה חייב
לציין את דבר היותו עורך דין זר, כמו גם את המדינה
שבה הוסמך, בנייר המכתבים שלו, בכל מקרה שבו קיימת
חובה על עורך דין על פי דין לציין את היותו עורך דין
ובכל מסמך הנוגע לעיסוקו המקצועי ושבו מצוין שמו.
לצד מגבלה זו לעניין ציון התואר המקצועי, יחולו על
ב(ב) המוצע, הוראת98 עורך הדין הזר, מכוח הוראות סעיף
לחוק הלשכה ועמה55 איסור הפרסומת הקבועה בסעיף
-הוראות כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א
, הקובעים את הפרטים שרשאי עורך דין לפרסם על2001
.אודות עצמו
ד המוצע98 לסעיף
ההסדר המוצע לעניין עורכי דין זרים מתאים למקרים
שבהם עורך הדין הזר מקיים נוכחות קבועה בישראל. מוצע
לקבוע הוראות מיוחדות למצב שבו מי שהוא בעל רישיון
לעסוק בעריכת דין במדינה זרה, מגיע לישראל לתקופה
קצרה בלבד לשם מתן שירותים משפטיים ללקוח מסוים.
מצב כזה אפשרי מקום שבו מדובר במי שפועל מחוץ לישראל
באופן קבוע, ואולם מכיוון שלקוחו נמצא בישראל הוא מגיע
לישראל כדי לתת ללקוח שירות נקודתי בעניין מסוים ולאחר
תקופה קצרה, שב למדינה שבה הוא פועל בדרך כלל. במקרים
שכאלה מוצע לפטור את מי שנותן שירותים כאמור, מהחובה
להירשם במרשם עורכי הדין הזרים.
לסימן ג': מרשם עורכי דין זרים
ה המוצע98 לסעיף
מוצע לקבוע כי הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום
עורכי דין זרים. על פי המוצע בסעיף קטן (א), התנאים
:לרישום של מבקש במרשם הם
. בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל;1
. הוא בעל ניסיון מקצועי של שנתיים לפחות, בין בעיסוק2
;בעריכת דין ובין במילוי תפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל
. הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה בנושא דיני 3
.האתיקה החלים על עורכי דין זרים בישראל
חובת ציון התואר
"עורך דין זר" ומדינת
ההסמכה
ג.98
עורך דין זר יציין את דבר היותו עורך דין זר ואת שם המדינה
:שבה הוסמך לעסוק בעריכת דין, בכל אחד מאלה
בנייר המכתבים המשרדי שלו;
)1(
בכל מסמך הקשור לעבודתו המקצועית, שבו
)2(
;מצוין שמו
כאשר מוטלת על עורך דין, על פי דין, חובה לציין
)3(
.את דבר היותו עורך דין
מתן שירותים
משפטיים בעניין
דין זר בידי מי
שאינו עורך דין
או עורך דין זר
ד.98
והוראות סימן זה, רשאי מי שהוא20 על אף הוראות סעיף
בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל לתת שירותים
,משפטיים בעניין דין זר, אף שאינו עורך דין או עורך דין זר
ובלבד שמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו בעריכת דין הוא
מחוץ לישראל והשירות המשפטי בעניין דין זר ניתן בעת
ששהה בישראל לפרק זמן שאינו עולה על פרק הזמן שקבע
שר המשפטים בהתייעצות עם הלשכה.
סימן ג': מרשם עורכי דין זרים
מרשם עורכי דין
זרים
ה.98
הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים
(א)
:לגביו כל אלה
בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ
)1(
;לישראל
הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי,
)2(
;מחוץ לישראל, במשך שנתיים לפחות
הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה
)3(
מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור
ייערכו גם בשפה האנגלית.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
102
הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף
(ב)
שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר
שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים
:לגביו אחד מאלה
הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה
)1(
פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה
או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין
זה, יהיו אמות המידה שבהם תתחשב הלשכה לגבי
הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה
,הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה
;בשינויים המחויבים
נתגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין
)2(
.הוא ראוי להירשם במרשם
מחיקה והתליה של
רישום במרשם
ו.98
,הלשכה תמחק מהמרשם את רישומו של עורך דין זר
(א)
:אם מתקיים לגביו אחד מאלה
רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל בוטל;
)1(
;הוא ביקש למחוק את רישומו מהמרשם
)2(
;42 הוא התקבל כחבר הלשכה לפי הוראות סעיף
)3(
;הוא הוכרז פושט רגל
)4(
מטרת התנאים המוצעים היא להבטיח שמי שנרשם
כעורך דין זר הוא בעל כשירות ראויה לתת שירותים
משפטיים בישראל. לצורך הבטחת כשירות זו, ההסדר
המוצע מסתמך על ההסמכה לעריכת דין שיש לעורך
הדין הזר במדינה זרה, ועל ניסיונו המקצועי מחוץ לישראל.
כמו כן מוצע, כאמור, לחייב את מי שמבקש להירשם כעורך
דין זר לעמוד בבחינה בנוגע לדיני האתיקה המקצועית של
מקצוע עריכת הדין, שתיערך גם בשפה האנגלית. דרישה זו
נועדה להבטיח שעורכי דין זרים יכירו וידעו את הכללים
ב(ב) המוצע.98 האתיים המוחלים עליהם מכוח סעיף
עוד מוצע, בסעיף קטן (ב), לקבוע כי הלשכה תהיה
,רשאית לסרב לרשום במרשם מבקש, אם הוא הורשע
בישראל או מחוץ לישראל בעבירה פלילית או בעבירת
משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא
ראוי לתת שירותים משפטיים בישראל או אם נתגלו
עובדות אחרות שלאורן סבורה הלשכה כי המבקש אינו
ראוי לתת שירותים משפטיים בישראל. הוראה זו מקבילה
לחוק44 לסמכות הלשכה לסרב לקבל חבר לפי סעיף
הלשכה ומטרתה להגן על צרכנים של שירותים משפטיים
בכך שהיא מבטיחה שרק מי שעומד באמות מידה של
מהימנות ואמינות יוכל לעסוק במתן שירותים משפטיים.
מוצע לקבוע כי התחשבות בהרשעות פליליות מחוץ
לישראל תהיה לפי אמות המידה שנקבעו לגבי עבירות
כאמור שנעברו בישראל, וזאת לעניין סיווג העבירה על פי
חומרתה, חישוב תקופת התיישנות וכד'. מטרת הוראה זו
להבטיח שוויון באמות המידה המופעלות לגבי מועמדים
להיות חברים בלשכה ולגבי מי שמבקש להירשם כעורך
דין זר.
ו המוצע98 לסעיף
מוצע לפרט את הנסיבות שבהן רשאית הלשכה
למחוק מהמרשם את רישומו של עורך דין זר, או להתלות
את הרישום כאמור. על פי המוצע בסעיף קטן (א), הלשכה
תמחק מהמרשם את רישומו של עורך דין זר אם מתקיים
:לגביו אחד מאלה
. רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל בוטל; זאת 1
מכיוון שכאמור, הרישום כעורך דין זר נסמך על רישיונו של
;עורך הדין לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל
. עורך הדין הזר ביקש למחוק את רישומו מהמרשם;2
. עורך הדין הזר התקבל כחבר הלשכה, משמע, הוסמך3
לעסוק בעריכת דין בישראל והוא רשאי לתת שירותים
20 משפטיים בדין הישראלי כפי שהם מפורטים בסעיף
;לחוק הלשכה
. הוא הוכרז פושט רגל; הוראה זו מקבילה להוראה 4
) לחוק3(48 הקבועה לגבי עורך דין ישראלי בסעיף
;הלשכה
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
103
בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של מחיקת
)5(
;)4()ב(ב98 רישומו מהמרשם, בהתאם להוראות סעיף
בית דין משמעתי החליט כי יש למחוק את רישומו
)6(
:מהמרשם, בשל אחד מאלה, והורה ללשכה לעשות כן
הוא הורשע, מחוץ לישראל, בעבירת
(א)
משמעת שבית דין משמעתי אינו מוסמך לדון
), ורישיונו2()ב(ב98 בה בהתאם להוראות סעיף
;לא בוטל בשל ההרשעה כאמור
נתגלו עובדות אחרות, בין על פי פסק דין ובין
(ב)
בדרך אחרת, שאינן מהוות עבירת משמעת שבית דין
,)2()ב(ב98 מוסמך לדון בה בהתאם להוראות סעיף
שבשלהן אין הוא ראוי להיות רשום במרשם.
הלשכה תתלה את רישומו של עורך דין זר במרשם, אם
(ב)
,התקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות שלהלן
:למשך התקופה כמפורט בהן
רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל הותלה
)1(
או שהוא הושעה מעיסוקו בעריכת דין מחוץ לישראל
; למשך תקופת ההתליה או ההשעיה, לפי העניין-
התקיימה לגביו נסיבה מהנסיבות המפורטות
)2(
למשך התקופות המפורטות- 49 ) של סעיף1( בפסקה
;באותה פסקה, לפי העניין
. בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של מחיקת רישומו 5
;מהמרשם בשל עבירת משמעת
. בית דין משמעתי החליט על מחיקת רישומו מהמרשם 6
בשל הרשעה מחוץ לישראל בעבירת משמעת שבשלה לא
בוטל רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, או לאחר
שנתגלו עובדות אחרות, בין על פי פסק דין ובין בדרך
אחרת, שבשלהן סבור בית הדין המשמעתי כי אין הוא ראוי
להיות רשום במרשם. הנסיבות המפורטות לעיל הן נסיבות
שבהן נדרש שיקול דעת בהכרעה אם לאפשר לעורך הדין
הזר להמשיך לעסוק במתן שירותים משפטיים בישראל
ולפיכך מוצע להעביר את ההכרעה לבית דין משמעתי.
עם זאת, בשני המקרים, על פי המוצע, הסמכות
קיימת רק מקום שבו אין לבית דין משמעתי סמכות לדון
במקרה על פי דיני המשמעת של עורכי הדין שאז יתנהל
הליך משמעתי לפי הוראות פרק שישי כפי שהן חלות על
ב(ב).98 עורכי דין זרים בהתאם לסעיף
לעניין הסמכות למחוק רישום במרשם בעקבות
הרשעה משמעתית מחוץ לישראל שלא לוותה בשלילת
רישיון העיסוק מחוץ לישראל, סמכות זו נדרשת מכיוון
שמכלול הנסיבות העומדות לפני הרשות המשמעתית
בעת השיפוט המשמעתי שונות מאלה שיעמדו לפני בית
דין משמעתי בהליך לפי הסעיף המוצע. ראשית, ההחלטה
על שלילת רישיון עיסוק במסגרת הליכים משמעתיים
מושפעת ממגוון של שיקולים הכוללים לעתים, פרט
לנסיבות העבירה וחומרתה, גם את מדיניות הענישה של
הרשויות הרגולטוריות ואת מצבו של בעל המקצוע. יתר
,על כן, אין דין ההחלטה על שלילת רישיון עיסוק המביאה
מטבע הדברים, לפגיעה חזקה ביכולת ההשתכרות של בעל
המקצוע, כדין ההחלטה על מחיקת רישום כעורך דין זר
שאין בה כדי למנוע מעורך הדין הזר לעסוק בעריכת דין
במדינה שבה הוא הוסמך לעסוק כאמור. לפיכך, מוצע כי
יושאר לבית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין מרחב של
שיקול דעת להחליט אם לאפשר לעורך הדין הזר להמשיך
ולתת שירותים משפטיים בישראל בהתחשב בעבירה
ובמדיניות של בית הדין המשמעתי הישראלי.
על פי המוצע בסעיף קטן (ב), הלשכה תתלה את
:רישומו של עורך דין זר במרשם, בהתקיים אחד מאלה
. רישיונו של עורך הדין הזר לעסוק בעריכת דין מחוץ 1
לישראל הותלה או שהוא הושעה מעיסוקו בעריכת דין
,מחוץ לישראל, וזאת למשך תקופת ההתליה או ההשעיה
;לפי העניין
. התקיימו לגבי עורך הדין הזר הנסיבות האמורות 2
לחוק הלשכה, שעניינו השעיית חברותו של49 בסעיף
עורך דין בלשכה אם הוכרז בפסק דין פסול דין מחמת
בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של מחיקת
)5(
;)4()ב(ב98 רישומו מהמרשם, בהתאם להוראות סעיף
בית דין משמעתי החליט כי יש למחוק את רישומו
)6(
:מהמרשם, בשל אחד מאלה, והורה ללשכה לעשות כן
הוא הורשע, מחוץ לישראל, בעבירת
(א)
משמעת שבית דין משמעתי אינו מוסמך לדון
), ורישיונו2()ב(ב98 בה בהתאם להוראות סעיף
;לא בוטל בשל ההרשעה כאמור
נתגלו עובדות אחרות, בין על פי פסק דין ובין
(ב)
בדרך אחרת, שאינן מהוות עבירת משמעת שבית דין
,)2()ב(ב98 מוסמך לדון בה בהתאם להוראות סעיף
שבשלהן אין הוא ראוי להיות רשום במרשם.
הלשכה תתלה את רישומו של עורך דין זר במרשם, אם
(ב)
,התקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות שלהלן
:למשך התקופה כמפורט בהן
רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל הותלה
)1(
או שהוא הושעה מעיסוקו בעריכת דין מחוץ לישראל
; למשך תקופת ההתליה או ההשעיה, לפי העניין-
התקיימה לגביו נסיבה מהנסיבות המפורטות
)2(
למשך התקופות המפורטות- 49 ) של סעיף1( בפסקה
;באותה פסקה, לפי העניין
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
104
בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של התליית
)3(
.)4()ב(ב98 רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף
הלשכה רשאית להתלות את רישומו של עורך דין זר
(ג)
במרשם, אם הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית
עד לסיומם של ההליכים הפליליים או- מחוץ לישראל
המשמעתיים, לפי העניין, נגד עורך הדין הזר.
הודעה ללשכה על
קיומן של עילות
למחיקה או להתליה
של רישום במרשם
ז.98
התקיימה לגבי עורך דין זר נסיבה מהנסיבות האמורות בסעיף
), או שהוא הורשע מחוץ2( ) או1())(א) או (ב6( ,)4( ,)1()ו(א98
לישראל בעבירה פלילית, ימסור ללשכה, באופן מיידי, הודעה
על כך.
סימן ד': משרד עורכי דין זר
שלוחה בישראל של
משרד עורכי דין זר
ח.98
על אף ההוראות לפי חוק זה, משרד עורכי דין זר רשאי
(א)
לקיים שלוחה בישראל, ובלבד שמתקיימים לגבי השלוחה כל
:אלה
מועסק בה עורך דין או עורך דין זר, אחד לפחות;
)1(
מחלת נפש או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של
פסיכיאטר מחוזי, כי עורך הדין אינו מסוגל לשמש עורך
;דין בשל מחלת נפש
. בית דין משמעתי הטיל עליו בהליך משמעתי עונש של 3
.התליית הרישום במרשם
לבסוף, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג) כי הלשכה רשאית
להתלות את רישומו של עורך דין זר במרשם אם הוגש נגדו
כתב אישום פלילי או שהוגשה נגדו קובלנה משמעתית
עד- במדינה שבה הוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין
למתן החלטה סופית בעניינו בהליכים אלה. הוראה זו דומה
לחוק הלשכה, שעניינה השעיה זמנית78 להוראת סעיף
מעיסוק בעריכת דין בשל הליכים המתנהלים בישראל.
יובהר כי הסמכויות הנתונות בסעיף המוצע ללשכה
ולבית דין משמעתי אינן גורעות מהסמכויות הנתונות
לבית דין משמעתי לגבי עורך דין זר, לפי הוראות חוק
הלשכה כפי שהוחלו על עורכי דין זרים בהתאם לסעיף
ב(ב), ובהן הסמכות להורות על מחיקת הרישום במרשם98
68 או התלייתו בשל הרשעה בעבירת משמעת לפי סעיף
לחוק הלשכה; הסמכות לבטל רישום שהושג במרמה לפי
; הסמכות להטיל על עורך דין זר עונשים על רקע47 סעיף
;75 הרשעה בבית משפט בעבירה שיש עמה קלון לפי סעיף
להתלות את רישומו של עורך78 וסמכות הלשכה לפי סעיף
דין זר במרשם על רקע הליכים פליליים או משמעתיים
בישראל.
ז המוצע 98 לסעיף
כדי לאפשר ללשכה להפעיל את סמכויותיה לפי סימן
,זה, מוצע לקבוע כי עורך דין זר יהיה חייב להודיע ללשכה
בלא דיחוי, אם התקיימה בו נסיבה מהנסיבות שלפיהן
,רשאית הלשכה למחוק את רישומו מהמרשם או להתלותו
אשר היא בתחום ידיעתו של עורך הדין הזר, כלומר, אם
,רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל בוטל או הותלה
אם הורשע מחוץ לישראל בעבירת משמעת או בעבירה
פלילית או אם הוא הוכרז פושט רגל או פסול דין מחמת
מחלת נפש.
לסימן ד': משרד עורכי דין זר
ח המוצע98 לסעיף
כאמור, על פי חוק הלשכה, אין למשרדים של עורכי דין
מחוץ לישראל אפשרות לפעול בישראל, אף לא דרך שיתוף
פעולה עם עורכי דין ישראליים, וזאת בשל האיסורים
הקיימים בחוק הלשכה אשר אוסרים על עורכי דין לעסוק
במקצועם בשותפות עם מי שאינו עורך דין ישראלי (סעיף
לחוק הלשכה), כחברים בחברת עורכי דין שלא התאגדה58
בישראל או שחלק מחבריה אינם עורכי דין ישראליים
א לחוק הלשכה) או לשתף בהכנסותיהם את מי59 (סעיף
ג לחוק הלשכה). 59 שאינם עורכי דין ישראליים (סעיף
,ב לכללי האתיקה11 לכך נוספים האיסורים שבכלל
שמשמעותם המעשית היא שעורך דין אינו רשאי לעסוק
כשכיר של אדם או תאגיד המספק שירותים משפטיים אם
אותו אדם אינו עורך דין או אם אותו תאגיד אינו שותפות
עורכי דין או חברת עורכי דין.
מוצע, כאמור, לקבוע כי על אף הוראות החוק
האמורות, משרד עורכי דין זר יהיה רשאי לקיים שלוחה
בישראל, וכן לקבוע מספר הוראות שיחולו לגבי השלוחה
:כאמור כמפורט להלן
. בשלוחה יועסק עורך דין ישראלי או עורך דין זר, אחד 1
לפחות. חובה זו מטרתה להבטיח שהשירותים המשפטיים
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
105
לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, עורך
)2(
, בתקופת ההשעיה- דין שחברותו בלשכה הושעתה
בתקופת- או עורך דין זר שרישומו במרשם הותלה
ההתליה, וכן לא מועסק בה, בלי היתר מאת
הלשכה, אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו נמחק
מהמרשם.
,ו יחולו, בשינויים המחויבים59 ד עד59 הוראות סעיפים
(ב)
לעניין משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד ומקיים שלוחה
בישראל, בכל הנוגע לפעילותו המקצועית בישראל, כאילו
היה חברת עורכי דין.
שמה של שלוחה
בישראל של משרד
עורכי דין זר
ט.98
שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר יכול שיהיה
כשמו של משרד עורכי הדין הזר, ובלבד שבכל מקום שבו
מצוין שמה של השלוחה יצוין כי היא מהווה שלוחה של
משרד עורכי דין זר וכן שמה של המדינה שבה נמצא מרכז
פעילותו.
עיסוק של עורך דין
או של עורך דין זר
כחבר, כשותף או
כשכיר בשלוחה
בישראל של משרד
עורכי דין זר
י.98
א, רשאי עורך דין או59– ו58 על אף הוראות סעיפים
(א)
עורך דין זר לעסוק במקצועו כשותף או כחבר, בשלוחה
בישראל של משרד עורכי דין זר; ואולם עורך דין לא יהיה
שותף או חבר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר, אם
המשרד משתף בהכנסותיו את מי שאינו עורך דין או שאינו
בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, ואם המשרד
גם אם יש לו הגבלה על אחריות החברים בו.- הוא תאגיד
,הניתנים מהשלוחה יינתנו רק בידי מי שרשאי לעשות כן
(א) לכללי האתיקה הקובע5 וזאת בדומה לחובה שבכלל
כי בכל סניף של משרד עורכי דין יועסק באופן קבוע עורך
;דין
. בשלוחה לא יועסק עורך דין או עורך דין זר שאין 2
, כלומר, עורך דין שהושעה59 להעסיקו לפי הוראות סעיף
או שהוצא מהלשכה או עורך דין זר שרישומו במרשם
הותלה או נמחק, בלא היתר מהלשכה.
כן מוצע, כדי להבטיח שהתיקון המוצע לא יביא לפגיעה
בצרכנים של שירותים משפטיים, להחיל לעניין משרד עורכי
דין זר המקיים שלוחה בישראל את הוראות הסעיפים האלה
:בחוק הלשכה, כאילו היה חברת עורכי דין
ד הקובע כי עורך דין שהוא חבר בחברת עורכי59 . סעיף1
,דין אשר הושעה מעיסוקו בעריכת דין לא יהיה זכאי לקבל
בתקופת השעייתו, כל תשלום מהחברה פרט לתשלומים
בעד שירות שניתן לפני שהושעה ולא כל חלק מרווחים
;שהחברה הרוויחה בזמן שהיה מושעה
ה הקובע את אחריותה של חברת עורכי דין59 . סעיף2
בנזיקין על כל מעשה או מחדל בעניין שפעלו בו חבריה
;כעורכי דין
ו שעניינו שמירת אחריות אישית של עורך דין59 . סעיף3
.העוסק כחבר בחברת עורכי דין
ט המוצע98 לסעיף
מוצע לקבוע, כי שמה של שלוחה בישראל של משרד
עורכי דין זר יכול שיהיה כשמו של משרד עורכי הדין
הזר, ובלבד שבכל מקום שבו מצוין שמה של השלוחה
יצוין כי היא מהווה שלוחה של משרד עורכי דין זר וכן
שם המדינה שבה נמצא מרכז פעילותו. הוראה זו נועדה
למנוע פגיעה ביכולתו של משרד עורכי דין זר לעשות
שימוש במוניטין שלו, מקום שבו שם משרד עורכי הדין
אינו עונה על הדרישה הנ"ל והדין הזר מאפשר זאת, והיא
ב לחוק הלשכה הקובע כי שם של59 נדרשת נוכח סעיף
חברת עורכי דין לא יכלול אלא את שמם של עורכי דין
שהם חברי הלשכה העוסקים בעריכת דין.
י המוצע 98 לסעיף
מוצע לאפשר לעורך דין ולעורך דין זר לעסוק במקצועם
בישראל כשותפים, כחברים או כשכירים של משרד עורכי
58 דין זר, וזאת על אף המגבלות הקבועות בסעיפים
א לחוק הלשכה ומגבלות נוספות הקבועות לפי חוק59–ו
הלשכה.
מטרת התיקון המוצע היא לאפשר לעורכי דין
ישראליים לשתף פעולה עם עורכי דין ומשרדי עורכי דין
לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, עורך
)2(
, בתקופת ההשעיה- דין שחברותו בלשכה הושעתה
בתקופת- או עורך דין זר שרישומו במרשם הותלה
ההתליה, וכן לא מועסק בה, בלי היתר מאת
הלשכה, אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו נמחק
מהמרשם.
,ו יחולו, בשינויים המחויבים59 ד עד59 הוראות סעיפים
(ב)
לעניין משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד ומקיים שלוחה
בישראל, בכל הנוגע לפעילותו המקצועית בישראל, כאילו
היה חברת עורכי דין.
שמה של שלוחה
בישראל של משרד
עורכי דין זר
ט.98
שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר יכול שיהיה
כשמו של משרד עורכי הדין הזר, ובלבד שבכל מקום שבו
מצוין שמה של השלוחה יצוין כי היא מהווה שלוחה של
משרד עורכי דין זר וכן שמה של המדינה שבה נמצא מרכז
פעילותו.
עיסוק של עורך דין
או של עורך דין זר
כחבר, כשותף או
כשכיר בשלוחה
בישראל של משרד
עורכי דין זר
י.98
א, רשאי עורך דין או59– ו58 על אף הוראות סעיפים
(א)
עורך דין זר לעסוק במקצועו כשותף או כחבר, בשלוחה
בישראל של משרד עורכי דין זר; ואולם עורך דין לא יהיה
שותף או חבר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר, אם
המשרד משתף בהכנסותיו את מי שאינו עורך דין או שאינו
בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, ואם המשרד
גם אם יש לו הגבלה על אחריות החברים בו.- הוא תאגיד
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
106
עורך דין או עורך דין זר רשאי לעסוק במקצועו כשכיר
(ב)
בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר; ואולם עורך דין לא
יעסוק במקצועו כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי
דין זר שהוא תאגיד, אם לא כל חבריו רשאים לעסוק בעריכת
דין או אם יש למשרד הגבלה על אחריות החברים בו.
עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר,
(ג)
כשותף או כשכיר, בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר
שהלשכה הורתה לו להפסיק את פעילותה בישראל לפי סעיף
יא.98
עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר
(ד)
במשרד עורכי דין זר אם הוא חבר בחברת עורכי דין, ולא
יהיה עורך דין או עורך דין זר חבר ביותר ממשרד עורכי דין
זר אחד.
זרים וכן לאפשר לשותפויות זרות של עורכי דין זרים להרחיב
את פעילותן בישראל בדרך של התקשרות בקשרי שותפות
עם עורכי דין ישראליים. יצוין כי על עורך דין ישראלי
המצוי בקשרי שותפות עם מי שהוא בעל רישיון לעסוק
בעריכת דין מחוץ לישראל ימשיכו לחול הוראות הדין
הישראלי לעניין כללי ההתנהגות והאתיקה המקצועית.
במקביל, השותף הזר מצוי גם הוא תחת פיקוח בפעילותו
מחוץ לישראל וזאת באמצעות הרשות המוסמכת לקיים
פיקוח על עורכי דין באותה מדינה ולפיכך לא מדובר
בקשרי שותפות עם מי שאינו מצוי תחת פיקוח בקשר
לעיסוקו כעורך דין.
לעניין זה, מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) כי עורך דין או
עורך דין זר יהא רשאי לעסוק במקצועו כשותף או כחבר
בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר. עם זאת, מוצע
לקבוע כי עורך דין שהוא חבר הלשכה לא יהיה רשאי
לעסוק כשותף או כחבר בשלוחה בישראל של משרד עורכי
דין זר המשתף בהכנסותיו את מי שאינו בעל רישיון לעסוק
- בעריכת דין, ולעניין משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד
כאשר יש לו הגבלה על אחריות החברים בו. מגבלות אלה
נועדו למנוע עקיפה של האיסור לשתף בהכנסות את מי
שאינו עורך דין או להיות חבר בחברה מוגבלת, החלים לפי
א לחוק הלשכה על עורך דין ישראלי. 59– ו58 סעיפים
כמו כן, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי עורך דין או
עורך דין זר יהיה רשאי לעסוק במקצועו כשכיר בשלוחה
בישראל של משרד עורכי דין זר, ואולם לעניין עורך דין
חבר הלשכה, מוצע לקבוע שהעיסוק כשכיר יהיה מותר רק
במשרד עורכי דין זר שכל חבריו רשאים לעסוק כעורכי דין
אין לו כל הגבלה על אחריות- ואם המשרד הוא תאגיד
החברים בו. מגבלה זו נועדה למנוע עקיפה של הוראות
ב לכללי האתיקה לעניין עיסוק כשכיר של מי שאינו11 כלל
עורך דין ושל ההוראות שהוזכרו לעיל שאינן מאפשרות
הקמה בישראל של חברת עורכי דין המוגבלת באחריות
בעלי המניות בה.
לפי המוצע, המגבלות על עורך דין חבר לשכה לעסוק
כשותף, כחבר, או כשכיר של משרד עורכי דין זר לא יחולו
על עורך דין זר הרשום במרשם. זאת, כדי לאפשר למשרדי
עורכי דין זרים המשתפים בהכנסותיהם את מי שאינם
בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין או שהם מוגבלים באחריות
חבריהם, לקיים שלוחה בישראל שבה יועסק עורך דין זר.
משמעות המגבלות כאמור היא, שמשרד עורכי דין
זר המשתף בהכנסות את מי שלא הוסמך לעסוק בעריכת
דין או שהוא תאגיד שיש לו הגבלה על אחריות חבריו לא
,יוכל לתת שירותים משפטיים בישראל אלא בדין הזר בלבד
וזאת מכיוון שהוא לא יוכל להעסיק עורכי דין ישראליים
לשם מתן שירותים משפטיים בדין הישראלי. במגבלה זו
יש איזון שמטרתו מצד אחד, לאפשר את כניסתן של חברות
זרות לשוק הישראלי ומצד שני לתת לצרכן של שירותים
משפטיים בעניין הדין הישראלי את רמת ההגנה שחוק
הלשכה קובע ביחס לשירותים משפטיים הניתנים בידי
משרדי עורכי דין מקומיים.
מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג) כי עורך דין או עורך דין זר
לא יהיה רשאי לעסוק במקצועו כשותף, כחבר או כשכיר
בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר, שהלשכה הורתה
,יא98 לו להפסיק את פעילותו בישראל לפי הוראות סעיף
וזאת כדי למנוע ממשרד עורכי הדין הזר לעקוף את הוראת
הלשכה כאמור.
לבסוף, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ד) כי עורך דין או עורך
,דין זר לא יהיה חבר בשני משרדי עורכי דין זרים בו זמנית
וכן לא יהיה חבר במשרד עורכי דין זר אם הוא חבר בחברת
עורכי דין ישראלית, ובכך להחיל את האיסור על חברות
א(ב) לחוק59 במקביל בשתי חברות עורכי דין, הקבוע בסעיף
הלשכה, גם בהקשר של משרדי עורכי דין זרים.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
107
הפסקת פעילות
שלוחה בישראל של
משרד עורכי דין זר
יא.98
מצאה הלשכה כי משרד עורכי דין זר המקיים שלוחה
(א)
בישראל התמיד להפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי
סימן זה, או כי עורך דין או עורך דין זר העוסק במקצועו
כשותף, כחבר או כשכיר, בשלוחה בישראל של משרד עורכי
דין זר, התמיד להפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי
,חוק זה, רשאית היא, לאחר שמסרה למשרד עורכי הדין הזר
התראה בכתב לעניין ההפרות כאמור והוא המשיך להפר
או שלא פעל להפסיק את ההפרות, להורות לו להפסיק את
פעילותה של השלוחה שהוא מקיים בישראל, בתוך תקופה
שתורה ולפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים.
הלשכה לא תורה על הפסקת פעילותה של שלוחה
(ב)
,)שמקיים משרד עורכי דין זר בישראל, כאמור בסעיף קטן (א
אלא לאחר שנתנה למשרד עורכי הדין הזר הזדמנות לטעון
את טענותיו לעניין זה.
הלשכה רשאית להודיע לרשות המוסמכת לפקח על
(ג)
עורכי דין במדינה שבה נמצא מרכז פעילותו של משרד עורכי
דין זר המקיים שלוחה בישראל, על הוראה שניתנה לגביו לפי
סעיף קטן (א).
סימן ה': כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי
עורכי דין זרים
כללים לעניין עורכי
דין זרים
יב.98
המועצה הארצית רשאית לקבוע, בכללים, הוראות לעניין
סדרי רישומם של עורכי דין זרים במרשם, ולעניין דיווחים
תקופתיים בדבר כשירותם לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל
שעל עורכי דין זרים למסור ללשכה, וכן הוראות מיוחדות
לעניין אתיקה מקצועית של עורכי דין זרים הנדרשות בשל
אופי עיסוקם כעורכי דין זרים.
יא המוצע 98 לסעיף
מכיוון שבדרך כלל הבעלים של משרד עורכי דין זר
,לא יהיו עורכי דין על פי הדין הישראלי או עורכי דין זרים
אין הם נתונים למרות השיפוט המשמעתי של הלשכה.
לפיכך, אין ללשכה כלי להתמודד עם משרד ששב ומפר את
חובותיו על פי הדין הישראלי או שאינו מפקח כראוי על
עורכי הדין העוסקים בשלוחה שהוא מקיים בישראל, ולכן
מוצע לאפשר לה להורות על הפסקת פעילותו של משרד
עורכי דין זר כאמור בישראל לתקופה שלא תעלה על שלוש
שנים. לפי המוצע, רשאית הלשכה להורות למשרד עורכי
דין זר להפסיק את פעילותה של שלוחה שהוא מקיים
:בישראל, אם התקיימו תנאים אלה
. משרד עורכי הדין הזר התמיד להפר הוראה מההוראות 1
ו לחוק הלשכה59 ד עד59 החלות עליו לפי סימן זה (סעיפים
ט המוצע), או שעורך דין או עורך דין זר העוסק98 וכן סעיף
במקצועו כשותף, כחבר או כשכיר, בשלוחה בישראל של
משרד עורכי הדין זר התמיד להפר הוראה מההוראות החלות
עליו לפי פרק זה או לפי סעיפים אחרים בחוק הלשכה, ומשרד
;עורכי הדין הזר לא פעל כדי להפסיק את ההפרות כאמור
. הלשכה התריעה בפני משרד עורכי הדין הזר כי אם 2
לא יפעל להפסיק את ההפרות כאמור באותו סעיף קטן
תפסיק את פעילות השלוחה בישראל, והוא המשיך להפר
;או שלא פעל להפסיק את ההפרות
. ניתנה למשרד עורכי הדין הזר הזדמנות לטעון את 3
.טענותיו לעניין זה
מוצע לקבוע כי הלשכה רשאית להודיע על הוראה
שנתנה לפי סעיף זה לגבי משרד עורכי דין זר, לרשות
המוסמכת לפקח על עורכי דין במדינה שבה מצוי מרכז
פעילותו, כדי שזו תבחן את הצורך להפעיל אמצעי משמעת
או אמצעי פיקוח אחרים על משרד עורכי הדין הזר.
לסימן ה': כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי
עורכי דין זרים
יב המוצע98 לסעיף
מוצע להסמיך את המועצה הארצית של הלשכה
לקבוע, בכללים, הוראות מיוחדות לעניין סדרי רישומם
במרשם ופעילותם בישראל של עורכי דין זרים, וזאת
הפסקת פעילות
שלוחה בישראל של
משרד עורכי דין זר
יא.98
מצאה הלשכה כי משרד עורכי דין זר המקיים שלוחה
(א)
בישראל התמיד להפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי
סימן זה, או כי עורך דין או עורך דין זר העוסק במקצועו
כשותף, כחבר או כשכיר, בשלוחה בישראל של משרד עורכי
דין זר, התמיד להפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי
,חוק זה, רשאית היא, לאחר שמסרה למשרד עורכי הדין הזר
התראה בכתב לעניין ההפרות כאמור והוא המשיך להפר
או שלא פעל להפסיק את ההפרות, להורות לו להפסיק את
פעילותה של השלוחה שהוא מקיים בישראל, בתוך תקופה
שתורה ולפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים.
הלשכה לא תורה על הפסקת פעילותה של שלוחה
(ב)
,)שמקיים משרד עורכי דין זר בישראל, כאמור בסעיף קטן (א
אלא לאחר שנתנה למשרד עורכי הדין הזר הזדמנות לטעון
את טענותיו לעניין זה.
הלשכה רשאית להודיע לרשות המוסמכת לפקח על
(ג)
עורכי דין במדינה שבה נמצא מרכז פעילותו של משרד עורכי
דין זר המקיים שלוחה בישראל, על הוראה שניתנה לגביו לפי
סעיף קטן (א).
סימן ה': כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי
עורכי דין זרים
כללים לעניין עורכי
דין זרים
יב.98
המועצה הארצית רשאית לקבוע, בכללים, הוראות לעניין
סדרי רישומם של עורכי דין זרים במרשם, ולעניין דיווחים
תקופתיים בדבר כשירותם לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל
שעל עורכי דין זרים למסור ללשכה, וכן הוראות מיוחדות
לעניין אתיקה מקצועית של עורכי דין זרים הנדרשות בשל
אופי עיסוקם כעורכי דין זרים.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
108
כללים לעניין
שלוחות בישראל
של משרדי עורכי
דין זרים
יג.98
המועצה הארצית רשאית לקבוע, בכללים, הוראות מיוחדות
לעניין פעילותן של שלוחות בישראל של משרדי עורכי דין
זרים."
תחילה- 'פרק ח.21
. ימים מיום פרסומו של חוק זה30 תחילתו של פרק זה
פרק ט': איגוד ערים תעשייתי
תיקון חוק איגודי
ערים.22
- 391955-בחוק איגודי ערים, התשט"ו
: תבוא הכותרת1 לפני סעיף
)1(
;""פרק א': איגוד ערים
;", ברישה, במקום "בחוק זה" יבוא "בפרק זה1 בסעיף
)2(
במרשם ופעילותם בישראל של עורכי דין זרים, וזאת
כדי לאפשר התאמה של הכללים הקיימים לעניין עורכי
דין ישראליים, לאופי המיוחד של עיסוקם של עורכי דין
זרים. כמו כן, ייתכן שיידרשו כללים נוספים לשם הבטחת
אינטרסים צרכניים, כדוגמת הוראות לעניין חובתו של
עורך דין זר ליידע את לקוחותיו בנוגע למגבלות החלות
עליו מכוח היותו עורך דין זר שאינו רשאי לתת שירותים
משפטיים הנוגעים לדין הישראלי או לייצג לפני בתי משפט
או רשויות בישראל.
יג המוצע98 לסעיף
מוצע להסמיך את המועצה הארצית של הלשכה
קבוע, בכללים, הוראות מיוחדות לעניין פעילותם בישראל
של משרדי עורכי דין זרים. מטרת הסמכה זו היא לאפשר
התאמה של כללי האתיקה וההתנהגות של עורכי דין
בישראל לנסיבות שבהן מדובר במשרד שעיקר פעילותו
היא מחוץ לישראל.
מוצע לקבוע כי תחילתם של התיקונים בחוק
21 סעיף
ימים30 הלשכה, המוצעים בפרק זה, תהיה
לאחר יום פרסומו של חוק זה, וזאת כדי לאפשר ללשכה
להיערך ליישומן של ההוראות המוצעות, שלפיהן עליה
לקיים מרשם של עורכי דין זרים.
,ד לחוק לעידוד השקעות הון40 סעיף22 סעיף
החוק לעידוד השקעות- (להלן1959-התשי"ט כללי
הון), מסמיך את שר האוצר ואת שר התעשייה
,המסחר והתעסוקה, באישור ועדת הכספים של הכנסת
לקבוע את תחומי אזורי פיתוח כמשמעותם בחוק לעידוד
השקעות הון, שלהם ניתנת עדיפות בקבלת הטבות הניתנות
לשם עידוד השקעות הון בתעשייה. ואכן, מכוח סמכותם
האמורה, קבעו השרים את תחומי אזורי הפיתוח בצו
,)לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי פיתוח
. 2002-התשס"ג
, מיום כ"ג באב התשס"ח3967 'בהחלטת ממשלה מס
), הוחלט, בין השאר, להטיל על שר האוצר2008 באוגוסט24(
ד לחוק40 ועל שר התעשייה המסחר והתעסוקה לפי סעיף
לעידוד השקעות הון, להשתמש בסמכויותיהם האמורות
כדי שאזורי תעשייה הממוקמים בפריפריה כאזורי פיתוח
מועדפים יהיו זכאים להטבות לפי החוק לעידוד השקעות
אזורי תעשייה מועדפים).- הון (להלן
,כמו כן הוחלט לפעול לתיקון חוק איגודי ערים
החוק), באופן שיאפשר לעשות- (להלן1955-התשט"ו
שימוש בסמכויות ובכלים המצויים בו היום, לשם איגודם
של אזורי תעשייה מועדפים, הן בשלב הפיתוח והן בשלב
הניהול השוטף, באמצעות איגוד ערים תעשייתי שינהל
את אזורי התעשייה המועדפים במשותף וביעילות (להלן
איגוד ערים תעשייתי).-
מעבר לאמור, בשל התפיסה הרואה באזורי התעשייה
המועדפים נכס אשר נועד לשרת את כל סביבתם ולא רק
את הרשויות המקומיות שבהן נמצאים אזורי התעשייה
המועדפים, מוצע לאפשר לחלק את ההכנסות מאזורי
התעשייה המועדפים, לא רק לאיגוד הערים התעשייתי
המנהל אותם ולרשות המקומית שבה הם נמצאים, אלא גם
הרשויות- לרשויות המקומיות הממוקמות סביבם (להלן
המקומיות שבמרחב ההשוואה).
)2(–) ו1(לפסקאות
- מוצע לחלק את חוק איגוד ערים לשני פרקים
פרק א' שיכלול את ההוראות הקיימות כיום, שעניינן איגוד
ערים (איגוד רשויות מקומיות) ופרק ב' שיכלול את עיקר
ההוראות המוצעות בהצעת חוק זו, שעניינן איגוד ערים
תעשייתי (איגוד אזורי תעשייה מועדפים).
.487 ' ; התשס"ח, עמ48 'ס"ח התשט"ו, עמ 39
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
109
: יבוא18 אחרי סעיף
)3(
"פרק ב': איגוד ערים תעשייתי
הגדרות.19
- בפרק זה
ד40 אזור שנקבע לפי הוראות סעיף- ""אזור תעשייה מועדף
;401959-לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט
איגוד לניהול אזורי תעשייה- ""איגוד ערים תעשייתי
;מועדפים, אף אם אינם סמוכים זה לזה
; עירייה או מועצה מקומית- ""רשות מקומית
שטחם של כל אזורי התעשייה המועדפים- ""תחום האיגוד
המאוגדים באיגוד ערים תעשייתי, אלא אם כן הוגדר
;אחרת בצו המקים את האיגוד
החלת הוראות
'פרק א.20
הוראות פרק א' לעניין איגוד ערים, יחולו על איגוד ערים
תעשייתי, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בפרק
זה.
הפעלת סמכות
שר הפנים יחד
עם שר האוצר
.21
,14 ,13 ,12 ,11 ,9 ,2 סמכות הנתונה לשר הפנים לפי סעיפים
, תהא נתונה, לעניין איגוד ערים18–ג ו17 ,1ב17 ,ב16 ,א16 ,16
.תעשייתי, לשר הפנים יחד עם שר האוצר
)3( לפסקה
המוצע19 לסעיף
מוצע להגדיר כמה מונחים שבהם נעשה שימוש חוזר
בפרק ב' המוצע.
להגדרה "אזור תעשייה מועדף" ו"איגוד ערים
כפי שהוסבר בהרחבה בחלק הכללי לדברי- "תעשייתי
ההסבר, מוצע להגדיר "אזור תעשייה מועדף" כאזור פיתוח
שתחומו ייקבע בידי שר האוצר ושר התעשייה המסחר
והתעסוקה לפי החוק לעידוד השקעות הון, ולהגדיר "איגוד
,ערים תעשייתי" כאיגוד לניהול אזורי תעשייה מועדפים
אף אם אינם סמוכים זה לזה, וזאת בניגוד לאיגוד ערים
לחוק כאיגוד רשויות1 לפי פרק א' המוצע, המוגדר בסעיף
מקומיות סמוכות זו לזה (אף אם אינן גובלות זו בזו).
בדומה להגדרה "תחום- "להגדרה "תחום האיגוד
לחוק, לעניין איגוד ערים, מוצע1 איגוד" הקבועה בסעיף
להגדיר את המונח "תחום האיגוד" לעניין איגוד ערים
תעשייתי. בעוד שתחומם של אזורי התעשייה המועדפים
ייקבע לפי הוראות החוק לעידוד השקעות הון, הרי שבצו
) הצו המקים- המקים את איגוד הערים התעשייתי (להלן
ייקבע אילו אזורי תעשייה מועדפים יאוגדו לאיגוד
רשימת אזורי - הערים התעשייתי. משילובם של שני אלה
התעשייה המועדפים המתאגדים ותחומם של אזורי
התעשייה כפי שנקבע לפי החוק לעידוד השקעות הון
נגזר תחום האיגוד, המשתרע ככלל על פני שטחם של-
כל אזורי התעשייה המועדפים המאוגדים באיגוד הערים
התעשייתי, וגם הוא יצוין בצו המקים.
המוצע20 לסעיף
נוכח העובדה שאיגוד ערים ואיגוד ערים תעשייתי
הם כלי לייעל השגת מטרות משותפות של כמה רשויות
מקומיות, מוצע להחיל על איגוד הערים התעשייתי את
)1(22 כל הוראות החוק כנוסחו היום (אשר מוצע בסעיף
להצעה לרכזן בפרק נפרד, פרק א' המוצע), בשינויים
המחויבים ובשינויים המפורטים בפרק ב' המוצע לחוק. כפי
שיפורט להלן, ישנן הוראות חוק מעטות אשר מוצע לקבוע
במפורש שהן לא יחולו לעניין איגוד ערים תעשייתי.
המוצע21 לסעיף
בשל העובדה כי המטרות העומדות בבסיס הקמת
,איגוד ערים תעשייתי הן מטרות משקיות לאומיות רחבות
המתפרשות מעבר למישור המוניציפלי, מוצע כי הסמכות
,14 ,13 ,12 ,11 ,9 ,2 הנתונה לשר הפנים לפי סעיפים
לחוק, תהא נתונה לעניין איגוד18–ג ו17 ,1ב17 ,ב16,א16,16
.ערים תעשייתי, לשר הפנים ולשר האוצר יחדיו
.234 'ס"ח התשי"ט, עמ 40
: יבוא18 אחרי סעיף
)3(
"פרק ב': איגוד ערים תעשייתי
הגדרות.19
- בפרק זה
ד40 אזור שנקבע לפי הוראות סעיף- ""אזור תעשייה מועדף
;401959-לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט
איגוד לניהול אזורי תעשייה- ""איגוד ערים תעשייתי
;מועדפים, אף אם אינם סמוכים זה לזה
; עירייה או מועצה מקומית- ""רשות מקומית
שטחם של כל אזורי התעשייה המועדפים- ""תחום האיגוד
המאוגדים באיגוד ערים תעשייתי, אלא אם כן הוגדר
;אחרת בצו המקים את האיגוד
החלת הוראות
'פרק א.20
הוראות פרק א' לעניין איגוד ערים, יחולו על איגוד ערים
תעשייתי, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בפרק
זה.
הפעלת סמכות
שר הפנים יחד
עם שר האוצר
.21
,14 ,13 ,12 ,11 ,9 ,2 סמכות הנתונה לשר הפנים לפי סעיפים
, תהא נתונה, לעניין איגוד ערים18–ג ו17 ,1ב17 ,ב16 ,א16 ,16
.תעשייתי, לשר הפנים יחד עם שר האוצר
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
110
זכות שימוע לפני
ועדת חקירה לפני
הקמת איגוד ערים
תעשייתי
.22
(ב) לא יחולו לעניין הקמת איגוד2 הוראות הסיפה של סעיף
ערים תעשייתי, ובמקומה יקראו "ועדת החקירה תאפשר לכל
המעוניין בכך לטעון לפניה את טענותיו, בכתב, בנושאים
הנבדקים על ידה, ואולם היא תאפשר לרשות מקומית
שבשטחה נמצא אזור תעשייה מועדף שנבחנת האפשרות
לאגדו באיגוד ערים תעשייתי, לטעון כאמור, גם בעל פה".
הרכב מועצת איגוד
ערים תעשייתי.23
לא יחולו לעניין מועצת8 ) של סעיף1סעיפים קטנים (ב) ו–(ב
:איגוד ערים תעשייתי ובמקומם יחולו הוראות אלה
הרכב חברי מועצת איגוד ערים תעשייתי יהיה כמפורט
)1(
להלן, ובלבד שיותר ממחצית חברי המועצה יהיו עובדי
- המדינה
נציג שימנה שר האוצר מבין עובדי משרדו;
(א)
נציג שימנה שר הפנים מבין עובדי משרדו;
(ב)
נציג שימנה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה
(ג)
;מבין עובדי משרדו
נציג שימנה מנהל מינהל מקרקעי ישראל מבין
(ד)
;עובדי מינהל מקרקעי ישראל
נציג שתמנה כל אחת מהרשויות המקומיות
(ה)
;שבשטחן נמצא תחום האיגוד, מבין עובדיה
היה שיעור עובדי המדינה מחצית מסך חברי
(ו)
ימנה שר הפנים, בהסכמת- המועצה או פחות מכך
שר האוצר, עובדי מדינה נוספים, ככל הנדרש לצורך
קיום התנאי האמור ברישה של פסקה זו.
המוצע22 לסעיף
לחוק, שענינו הקמת איגוד ערים, קובע בסעיף2 סעיף
קטן (ב) רישה שבו, כי שר הפנים לא יקים איגוד ערים אלא
לאחר שציווה על עריכת חקירה בדבר הקמת איגוד הערים
בידי ועדת חקירה ולאחר שעיין בתזכיר שהכינה הוועדה
האמורה. סעיף קטן (ב) סיפה של הסעיף האמור קובע
כי ועדת החקירה תיתן זכות שימוע, לכל רשות מקומית
הנוגעת בדבר, בין אם היא אמורה להיכלל בתחום האיגוד
ובין אם לאו.
(ב) סיפה2 מוצע שלא להחיל את הוראות סעיף
לעניין איגוד ערים תעשייתי ולקבוע במקום זאת, מצד
אחד, כי ועדת החקירה תאפשר לכל המעוניין בכך, לטעון
את טענותיו לפניה, ולא רק לרשויות המקומיות הנוגעות
בדבר, ובלבד שזכות שימוע זו תהיה מוגבלת ותתאפשר
רק בכתב. זאת, במטרה לאפשר זכות טיעון רחבה לכל
המעוניין בכך, בלי לפגוע בתפקוד התקין והיעיל של ועדת
החקירה. מצד שני, מוצע להעניק מעמד מיוחד לרשויות
המקומיות שבתחומן נמצא אזור תעשייה מועדף, שנבחנת
האפשרות לאגדו באיגוד ערים תעשייתי, ולאפשר להן זכות
טיעון גם בעל פה, שכן אילולא הקמת האיגוד היה ניהולם
של אזורי התעשייה האמורים נתון בידיהן.
המוצע23 לסעיף
לחוק, שעניינו מועצת איגוד ערים קובע8 סעיף
) שבו, בין השאר, את הרכב1בסעיפים קטנים (ב) ו–(ב
חברי המועצה האמורה. הרכב זה כולל בתוכו רק נציגים
מהרשויות המקומיות שבתחום איגוד הערים ושום נציג
ממוסדות המדינה.
מוצע שלא להחיל את ההוראות האמורות על הרכב
חברי מועצת איגוד ערים תעשייתי וזאת בשל השוני
שבמטרת הקמתם של שני האיגודים האמורים. איגוד
ערים מוקם בעיקרו כדי לייעל את אספקת השירותים
שאותם חייבות לתת רשויות מקומיות סמוכות המאוגדת
באיגוד הערים (כגון שירותי כבאות, שירותי טיהור שפכים
וכיו"ב) ואילו איגוד ערים תעשייתי מוקם בעיקרו כדי
לנהל את פיתוחם של אזורי תעשייה מועדפים, תפעולם
ואחזקתם השוטפת, לטובת כלל תושבי הפריפריה. לפיכך,
ניהול איגוד הערים התעשייתי כאמור ייעשה תוך יישום
המדיניות הממשלתית, שבבסיסה שיקולים רוחביים של
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
111
שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, ימנה מבין חברי
)2(
.המועצה את יושב ראש המועצה
סמכות איגוד ערים
תעשייתי להטיל
תשלומי חובה
ולקבל הכנסות
מהיטלי השבחה
.24
) ובלי לגרוע מסמכות איגוד1(9 על אף הוראות סעיפים
(א)
, איגוד20 כפי שהוחל בסעיף14 ערים תעשייתי לפי סעיף
,ערים תעשייתי מוסמך, באישור שר הפנים ושר האוצר
בעניינים הקשורים לסמכויותיו ולתפקידיו, להטיל תשלומי
- "חובה בתחום האיגוד ולגבותם; לעניין זה, "תשלומי חובה
מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות, לרבות ארנונה ושאר
תשלומי חובה, המגיעים לרשות מקומית על פי כל דין.
הכנסות מהיטלי השבחה שהוטלו בתחום האיגוד,
(ב)
שרשות מקומית זכאית לקבל באמצעות הוועדה המקומית
- לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה24 לתכנון ולבניה, לפי סעיף
, לתוספת השלישית לאותו חוק, יועברו12 , וסעיף411965
,באישור שר הפנים ושר האוצר, לאיגוד הערים התעשייתי
ולא לרשות המקומית.
דברים שיש לפרשם
בצו המקים איגוד
ערים תעשייתי
.25
יחולו, לעניין צו המקים איגוד ערים15 הוראות סעיף
(א)
:תעשייתי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה
:) תיקרא כך1( פסקה
)1(
טובת המשק והכלכלה הלאומית, כפי שתיקבע מזמן לזמן
בידי הממשלה והשרים המוסמכים ותוך שיתוף השלטון
המקומי והשלטון המרכזי. זאת, תוך חלוקת הכנסותיו של
איגוד הערים התעשייתי בינו ובין הרשויות המקומיות
שבמרחבי ההשוואה של אזורי התעשייה המועדפים
המצויים בתחום האיגוד.
השוני האמור בין איגוד ערים ולבין איגוד ערים
תעשייתי משליך גם על הרכב חברי המועצה הרצוי של
כל איגוד, ולפיכך אין מקום להחיל את הוראות איגוד
ערים בעניין זה, גם על איגוד ערים תעשייתי. מוצע לקבוע
כי איגוד ערים תעשייתי יתנהל על ידי מועצה שרוב
חבריה הם נציגי השלטון המרכזי (נציג שר הפנים, נציג
שר האוצר, נציג שר התעשייה המסחר והתעסוקה ונציג
מינהל מקרקעי ישראל) שיבטיחו ראייה רוחבית של מגוון
האינטרסים המשקיים והלאומיים כאמור. כמו כן מוצע
לקבוע כי במועצת האיגוד התעשייתי יהיה נציג אחד
לכל רשות מקומית שבתחומה נמצא אזור תעשייה מועדף
המאוגד באיגוד הערים התעשייתי. כדי להבטיח רוב לנציגי
הממשלה, מוצע גם להסמיך את שר הפנים, בהסכמת שר
האוצר, למנות עובדי מדינה נוספים, אם הרוב האמור אינו
מתקיים במועצה.
המוצע24 לסעיף
) הקובעות שאין להעניק1(9 בניגוד להוראות סעיף
לאיגוד ערים את הסמכות להטיל ארנונות, מוצע לקבוע
כי איגוד ערים תעשייתי יהיה מוסמך, באישור שר הפנים
ושר האוצר, להטיל, בתחום האיגוד, תשלומי חובה, לרבות
ארנונה, ולגבותם. מוצע לקבוע סמכות זו נוסף על הסמכות
, לחוק14 הנתונה לאיגוד הערים התעשייתי מכוח סעיף
המוצע. 20 המוחל על איגוד ערים תעשייתי לפי סעיף
כמו כן מוצע לקבוע כי היטלי השבחה שהוטלו
,בתחום האיגוד, יועברו, באישור שר הפנים ושר האוצר
ישירות מהוועדה המקומית לתכנון ולבניה אל איגוד
הערים התעשייתי, ולא אל הרשות המקומית שהיתה
-אמורה לקבלם לפי הוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה
. 1965
הקניית הסמכות לאיגוד הערים התעשייתי לגבות
ארנונה המוטלת על ידו, וכן העברת ההכנסות מהיטלי
השבחה לידיו נועדו כדי להעמיד לרשותו של האיגוד
,את התקציב הנדרש לשם הקמת אזורי תעשייה מועדפים
פיתוחם, תפעולם ואחזקתם. כמו כן, באופן כזה יהיה
ניתן לאפשר גם לרשויות המקומיות שבמרחב ההשוואה
הן בדרך- ליהנות מיתרונות אזורי התעשייה המועדפים
של משיכת מפעלי תעשייה לאזורם והן בדרך של קבלת
הכנסות מאזורי התעשייה האמורים כפי שמפורט בסעיף
) המוצע.2()(ב25
המוצע25 לסעיף
)לסעיף קטן (א
לחוק קובע את העניינים שאותם יש לפרט בצו15 סעיף
לחוק. מוצע להחיל2 המקים איגוד ערים לפי הוראות סעיף
.307 'ס"ח התשכ"ה עמ 41
שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, ימנה מבין חברי
)2(
.המועצה את יושב ראש המועצה
סמכות איגוד ערים
תעשייתי להטיל
תשלומי חובה
ולקבל הכנסות
מהיטלי השבחה
.24
) ובלי לגרוע מסמכות איגוד1(9 על אף הוראות סעיפים
(א)
, איגוד20 כפי שהוחל בסעיף14 ערים תעשייתי לפי סעיף
,ערים תעשייתי מוסמך, באישור שר הפנים ושר האוצר
בעניינים הקשורים לסמכויותיו ולתפקידיו, להטיל תשלומי
- "חובה בתחום האיגוד ולגבותם; לעניין זה, "תשלומי חובה
מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות, לרבות ארנונה ושאר
תשלומי חובה, המגיעים לרשות מקומית על פי כל דין.
הכנסות מהיטלי השבחה שהוטלו בתחום האיגוד,
(ב)
שרשות מקומית זכאית לקבל באמצעות הוועדה המקומית
- לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה24 לתכנון ולבניה, לפי סעיף
, לתוספת השלישית לאותו חוק, יועברו12 , וסעיף411965
,באישור שר הפנים ושר האוצר, לאיגוד הערים התעשייתי
ולא לרשות המקומית.
דברים שיש לפרשם
בצו המקים איגוד
ערים תעשייתי
.25
יחולו, לעניין צו המקים איגוד ערים15 הוראות סעיף
(א)
:תעשייתי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה
:) תיקרא כך1( פסקה
)1(
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
112
;";) אזורי התעשייה המועדפים המתאגדים1("
;) לא תחול4( פסקה
)2(
:) תיקרא כך7( פסקה
)3(
,) דרכי הקניית רכוש, זכויות או חובות7("
במקום שמילוי תפקידיו של איגוד הערים
התעשייתי מחייב, לרגל הקמתו, להקנות לו
רכוש של רשות מקומית שבתחומה נמצא
אזור תעשייה מועדף המתאגד באיגוד הערים
,התעשייתי, או זכויות או חובות של רשות כאמור
או גם זה וגם זה.".
, יפרש צו המקים איגוד15 בלי לגרוע מהוראות סעיף
(ב)
:ערים תעשייתי, גם את אלה
השיעור מתוך הכנסות האיגוד, אשר ישמש
)1(
,את האיגוד לשם פיתוח אזורי התעשייה המועדפים
;תפעולם ואחזקתם
לחוק גם על צו המקים איגוד ערים15 את הוראות סעיף
תעשייתי, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף
המוצע. ראשית יתייחס הצו לרשימת אזורי התעשייה 25
,המועדפים המתאגדים באיגוד הערים התעשייתי. יובהר
כי בעוד שתחומם של אזורי התעשייה המועדפים ייקבע
לפי הוראות החוק לעידוד השקעות הון, הרי שבצו המקים
ייקבע אילו אזורי תעשייה מועדפים יאוגדו לאיגוד הערים
) המוצע). משילובם של שני אלה 1()(א25 התעשייתי (לסעיף
רשימת אזורי התעשייה המועדפים המתאגדים ותחומם-
של אזורי התעשייה כפי שנקבע לפי החוק לעידוד השקעות
נגזר תחום האיגוד, המשתרע ככלל על פני שטחם של- הון
כל אזורי התעשייה המועדפים המאוגדים באיגוד הערים
) לחוק). 2()(א25 התעשייתי, וגם הוא יצוין בצו המקים (סעיף
בנוסף, יתייחס הצו, גם לתפקידיו של האיגוד ולסמכויותיו
) לחוק), וגם להוראות שונות הנוגעות לעניין3()(א25 (סעיף
)). 6(–) ו5()(א25 מועצת איגוד הערים התעשייתי (סעיף
) לחוק ולפיה יש4(15 בהקשר זה יצוין כי הוראת סעיף
לקבוע בצו המקים את מספר נציגיה של כל רשות מקומית
במועצה, אינה רלוונטית לעניין איגוד ערים תעשייתי לאור
)(ה) המוצע שלפיה כל רשות1(23 ההוראה הקבועה בסעיף
מקומית תמנה נציג אחד למועצת איגוד הערים התעשייתי.
)7(15 כמו כן מוצע להתאים את נוסחו הקיים של סעיף
לחוק לנוסח החקיקה המקובל כיום כך שההוראה הקבועה
בו תתייחס לא רק לדרכי הקניית רכוש והטלת חוב, אלא
גם לדרכי הקניית זכויות.
)לסעיף קטן (ב
מוצע לקבוע כי נוסף על רשימת הנושאים שאותם
לחוק, בשינויים שפורטו15 יקבע הצו כמפורט בסעיף
בסעיף קטן (א) לעיל, יקבע הצו המקים גם את אופן חלוקת
ההכנסות של איגוד הערים התעשייתי מתשלומי חובה
המוצע24 ומהיטלי השבחה שלהם הוא זכאי לפי סעיף
הכנסות האיגוד). כך, יקבע הצו המקים איזה - (להלן
שיעור מתוך הכנסות איגוד הערים התעשייתי יישאר
בידי איגוד הערים התעשייתי ואיזה שיעור יועבר לידי
הרשויות המקומיות הנכללות במרחבי ההשוואה של
אזורי התעשייה המועדפים המאוגדים באיגוד. "מרחב
ההשוואה" של אזור תעשייה מועדף, הוא המרחב שבו
מצוי אזור תעשייה מועדף, ששר האוצר ושר התעשייה
המסחר והתעסוקה יכריזו עליו ככזה והוא ייקבע לגבי כל
אזור תעשייה מועדף.
הוראות הצו המקים יקבעו גם את אופן חלוקת הכנסות
האיגוד בין הרשויות המקומיות שבמרחב ההשוואה לבין
עצמן, וזאת בין השאר, בהתחשב בהוצאות שהוציאו
:הרשויות המקומיות שבשטחן נמצא תחום האיגוד
) הוצאות לשם הפעלת הסמכויות והתפקידים 1(
שנותרו בידיהן לפי הצו המקים. בהתאם להוראות
לחוק המוחלות גם על איגוד ערים תעשייתי10 סעיף
המוצע, ישנן לאיגוד ערים תעשייתי20 לפי סעיף
כל הסמכויות והתפקידים של כל אחת מהרשויות
המקומיות שבתחומו, אלא אם כן נקבע אחרת בצו
המקים. לפיכך אם משאיר הצו המקים, בידי רשות
,מקומית שבתחומה מצוי אזור תעשייה מועדף
סמכויות או תפקידים המוטלים עליה מכוח דין, הרי
שהדבר מצריך מהרשות המקומית משאבים וכספים
שהוצאתם תילקח בחשבון בעת חלוקת הכנסות
האיגוד.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
113
אופן החלוקה של יתרת הכנסות האיגוד, לאחר
)2(
), בין הרשויות המקומיות1( ניכוי השיעור כאמור בפסקה
הנכללות במרחבי ההשוואה של אזורי תעשייה
,מועדפים שבתחום האיגוד, וזאת בהתחשב, בין השאר
בהוצאות של הרשויות המקומיות שבשטחן נמצא
תחום האיגוד, בשל הפעלת הסמכויות והתפקידים
שנותרו בידיהן לפי הצו המקים ובהוצאותיהן טרם
הקמת איגוד הערים התעשייתי, לשם פיתוח אזור
;תעשייה מועדף
- בסעיף קטן זה
הכנסות איגוד הערים התעשייתי- ""הכנסות האיגוד
מתשלומי חובה והכנסותיו מהיטלי השבחה שלהם
;24 הוא זכאי לפי הוראות סעיף
מרחב שבו מצוי- "מרחב השוואה", של אזור תעשייה מועדף
,אזור תעשיה מועדף, שקבעו שר האוצר ושר התעשייה
המסחר והתעסוקה, בצו.
דברים שמותר
לפרשם בצו
המקים איגוד ערים
תעשייתי
.26
יחולו, לעניין צו המקים איגוד ערים16 הוראות סעיף
(א)
:תעשייתי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה
), אחרי "הרשויות המקומיות" יבוא3( בפסקה
)1(
;""והמדינה
:) תיקרא כך4( פסקה
)2(
) דרכי צירופו של אזור תעשייה מועדף לאיגוד4("
- הערים התעשייתי ופרישתו ממנו, ובקשר לכך
הקניית רכוש, זכויות או חובות, תיאום חשבונות
וחלוקת כל אלה בין הרשויות המקומיות הנוגעות
בדבר לבין עצמן, וביניהן לבין האיגוד.
, מותר לפרש בצו המקים16 בלי לגרוע מהוראות סעיף
(ב)
איגוד ערים תעשייתי, גם כללים להחלת הוראות כל דין
שעניינן חוזים ומכרזים, על ההתקשרויות של איגוד הערים
התעשייתי.
) הוצאות שהוצאו טרם הקמת איגוד הערים 2(
התעשייתי, לשם פיתוח אזור תעשייה מועדף
שבתחומן.
המוצע26 לסעיף
, לחוק קובע רשימת עניינים שאותם אפשר16 סעיף
אך אין חובה, לקבוע בצו המקים איגוד ערים, ובין השאר
הוראות בדבר תקופת קיומו של האיגוד, דרכי הקמתן של
ועדות המועצה, דרכי מינוים של עובדי האיגוד וכיו"ב.
לחוק גם לעניין צו המקים איגוד16 מוצע להחיל את סעיף
ערים תעשייתי, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים
) של סעיף4( (א) המוצע. יצוין כי החלפת פסקה26 בסעיף
15 ) של סעיף7( לחוק, מוצעת בהתאמה להחלפת פסקה16
.) המוצע25 לחוק (ראו דברי הסבר לסעיף
(ב) להצעה, כי ניתן יהיה לקבוע26 עוד מוצע בסעיף
בצו המקים גם כללים בדבר החלת הוראות דין בעניין
,חוזים ומכרזים על התקשרויות של איגוד ערים תעשייתי
כדי להבטיח שהאיגוד יפעל באופן יעיל ושוויוני, וזאת
תוך שימוש בכלים הקיימים בדין בעניין אופן ביצוע
התקשרויות.
אופן החלוקה של יתרת הכנסות האיגוד, לאחר
)2(
), בין הרשויות המקומיות1( ניכוי השיעור כאמור בפסקה
הנכללות במרחבי ההשוואה של אזורי תעשייה
,מועדפים שבתחום האיגוד, וזאת בהתחשב, בין השאר
בהוצאות של הרשויות המקומיות שבשטחן נמצא
תחום האיגוד, בשל הפעלת הסמכויות והתפקידים
שנותרו בידיהן לפי הצו המקים ובהוצאותיהן טרם
הקמת איגוד הערים התעשייתי, לשם פיתוח אזור
;תעשייה מועדף
- בסעיף קטן זה
הכנסות איגוד הערים התעשייתי- ""הכנסות האיגוד
מתשלומי חובה והכנסותיו מהיטלי השבחה שלהם
;24 הוא זכאי לפי הוראות סעיף
מרחב שבו מצוי- "מרחב השוואה", של אזור תעשייה מועדף
,אזור תעשיה מועדף, שקבעו שר האוצר ושר התעשייה
המסחר והתעסוקה, בצו.
דברים שמותר
לפרשם בצו
המקים איגוד ערים
תעשייתי
.26
יחולו, לעניין צו המקים איגוד ערים16 הוראות סעיף
(א)
:תעשייתי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה
), אחרי "הרשויות המקומיות" יבוא3( בפסקה
)1(
;""והמדינה
:) תיקרא כך4( פסקה
)2(
) דרכי צירופו של אזור תעשייה מועדף לאיגוד4("
- הערים התעשייתי ופרישתו ממנו, ובקשר לכך
הקניית רכוש, זכויות או חובות, תיאום חשבונות
וחלוקת כל אלה בין הרשויות המקומיות הנוגעות
בדבר לבין עצמן, וביניהן לבין האיגוד.
, מותר לפרש בצו המקים16 בלי לגרוע מהוראות סעיף
(ב)
איגוד ערים תעשייתי, גם כללים להחלת הוראות כל דין
שעניינן חוזים ומכרזים, על ההתקשרויות של איגוד הערים
התעשייתי.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
114
פטור ממס בשל
הקניית רכוש, זכויות
או חובות לאיגוד
ערים תעשייתי
.27
הקניית רכוש, זכויות או חובות, לאיגוד הערים התעשייתי
,) תהיה פטורה מכל מס2()(א26–) ו3()(א25 כאמור בסעיפים
אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי דין."
פרק י': דואר
תיקון חוק הדואר .23
- 421986-בחוק הדואר, התשמ"ו
- 1 בסעיף
)1(
;"בהגדרה "בעל רישיון", אחרי "היתר" יבוא "כללי
(א)
בהגדרה "היתר", במקום ""היתר"" יבוא ""היתר כללי"";
(ב)
אחרי ההגדרה "היתר" יבוא:
(ג)
היתר למתן שירותים כספיים, שניתן לחברה- """היתר לשירותים כספיים
;";ב88 הבת לפי סעיף
אחרי ההגדרה "החברה" יבוא:
(ד)
;";יא88 כמשמעותה בסעיף- """החברה הבת
אחרי ההגדרה "הכללים" יבוא:
(ה)
;";1ה88 המפקח שמונה לפי סעיף- """המפקח
;"א88" )" יבוא6( ) עד1(א88" בהגדרה "השירותים הכספיים", במקום
(ו)
אחרי ההגדרה "שירותי דואר בתחום השמור" יבוא:
(ז)
שירותים כספיים הכלולים ברשימה שקבע- """שירותים כספיים בסיסיים
השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, לפי הוראות
;";1ב88 סעיף
:" יבוא8 'אחרי ההגדרה "תיקון מס
(ח)
פרק י' לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה- "10 '""תיקון מס
,)2009 להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים
.";2008-התשס"ט
א(ב), במקום "לפי היתר שהוענק לפי חוק זה" יבוא "לפי היתר כללי1 בסעיף
)2(
;") היתר- שהוענק לפי חוק זה (בפרק זה
המוצע27 לסעיף
מוצע לפטור הקניית רכוש, זכויות או חובות, לאיגוד
הערים התעשייתי, לשם הקמתו, מכל מס, אגרה, היטל או
תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי דין.
במטרה לאפשר לחברת דואר ישראל בע"מ 23 סעיף
חברת הדואר, או החברה), באמצעות- (להלן
כללי
חברת בנק הדואר בע"מ- החברה הבת שלה
החברה הבת), להרחיב את פעולותיה בתחום- (להלן
השירותים הכספיים והשירותים הפיננסיים, מוצע לתקן
החוק או חוק- (להלן1986-את חוק הדואר, התשמ"ו
הדואר), כך שיוסרו מגבלות שונות על פעילות החברה
הבת ויותר לה להקים תשתית ארגונית של חברה. נוסף
על התועלת שיפיק הציבור מהרחבת מתווה השירותים
הכספיים והשירותים הפיננסיים כאמור, תיהנה החברה
ממקור הכנסה- וכפועל יוצא גם חברת הדואר- הבת
נוסף העשוי לתרום לאיתנותה הפיננסית.
במקביל להסרת המגבלות כאמור מוצע להרחיב
את סמכויות הפיקוח והבקרה על פעילות החברה הבת
והחברה בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים.
)35(–) ו24( ,)23( ,)2( ,)1( לפסקאות
ב לחוק הדואר, כמוצע בסעיף88 לאור תיקון סעיף
) להצעת החוק, שלפיו תקבל החברה הבת היתר11(23
.529 '; התשס"ד, עמ79 'ס"ח התשמ"ו, עמ 42
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
115
:) יבוא3( א(א), במקום פסקה5 בסעיף
)3(
;";) כל שירות לחברה הבת, לצורך מתן השירותים הכספיים3("
: תבוא הכותרת37 לפני סעיף
)4(
;" "סימן ו': תשלומים ותמלוגים
; יימחקו- "), המילים "וכן השירותים הכספיים1( ג(א), בפסקה5 בסעיף
)5(
- )(ז37 בסעיף
)6(
)" ובו, במקום "למשך התקופה שנקבעה בהסכם" יבוא1(" האמור בו יסומן
(א)
;"10 '"עד יום תחילתו של תיקון מס
:) יבוא1( אחרי פסקה
(ב)
יחולו לעניין ההסכם האמור10 ') החל ביום תחילתו של תיקון מס2("
;".)(ב2ב88 ), הוראות סעיף1( בפסקה
"א(א), בהגדרה "הכנסות החברה" הסיפה החל במילים "וכן הכנסותיה37 בסעיף
)7(
; תימחק-
;", אחרי "החברה" יבוא "הבת1'בכותרת פרק ו
)8(
: יבוא1'אחרי כותרת פרק ו
)9(
;" "סימן א': מתן השירותים הכספיים על פי היתר לשירותים כספיים
- א88 ) בסעיף10(
;"בכותרת השוליים, אחרי "החברה" יבוא "הבת
(א)
- )בסעיף קטן (א
(ב)
"למתן שירותים כספיים, מוצע לתקן את ההגדרה "היתר
לחוק, באופן שיובהר כי הגדרה זו מתייחסת להיתר1 בסעיף
כללי למתן שירותי דואר בתחום המוסדר שהוענק לפי סעיף
ג לחוק, ואינה כוללת היתר למתן שירותים כספיים.1
) המוצעת, להוסיף1( כמו כן מוצע, במסגרת פסקה
לחוק הדואר כמה הגדרות, וביניהן הגדרות כלהלן: הגדרה
של המונח "היתר לשירותים כספיים", שהוא היתר למתן
ב88 שירותים כספיים המוענק לחברה הבת לפי סעיף
המוצע לחוק הדואר; הגדרה של המונח "המפקח", שהוא
עובד משרד התקשורת שמונה בידי שר התקשורת לפי
המוצע לחוק הדואר, ושתפקידו לפקח על1ה88 סעיף
פעילותה של החברה הבת ולבקרה.
)3( לפסקה
מוצע כי במסגרת הרישיון הכללי שניתן לחברת
הדואר, יותר לחברה לספק לחברה הבת כל שירות לצורך
1 מתן השירותים הכספיים, כהגדרתם המוצעת בסעיף
לחוק, באמצעות החברה.
)5( לפסקה
,) להצעת החוק11(23 , בסעיף1ב88 לאור הוספת סעיף
ג לחוק את ההתייחסות לקביעת5 מוצע למחוק מסעיף
שירותים כספיים בסיסיים (ראו דברי הסבר לסעיף האמור).
)6( לפסקה
לאור הרחבת התשתית הארגונית העצמאית של
החברה הבת והתיקון המוצע ולפיו החברה הבת תהיה
רשאית לספק את השירותים הכספיים לא רק באמצעות
חברת הדואר אלא גם בעצמה, מוצע כי החברה הבת
תיכנס בנעלי החברה לעניין הסכם השירותים עם המדינה
(ז) לחוק. בהתאמה מוצע גם להוסיף 37 כמשמעותו בסעיף
(ב) המוצע, כנוסחו בסעיף2ב88 התייחסות לעניין זה בסעיף
) להצעת החוק.11(23
)7( לפסקה
מוצע כי חברת הדואר לא תשלם למדינה תמלוגים
בגין הכנסותיה מפעילות החברה הבת.
)10( לפסקה
)לפסקת משנה (ב
מוצע כי החברה הבת תיתן את השירותים המפורטים
א(א), כנוסחו המוצע, בהתאם להיתר למתן88 בסעיף
ב לחוק, כנוסחו88 שירותים כספיים שיינתן לה לפי סעיף
המוצע; היתר כאמור נדרש נוכח התיקון המוצע ולפיו
החברה הבת תהיה רשאית לתת את השירותים הכספיים
אף בעצמה ולא רק באמצעות החברה.
:) יבוא3( א(א), במקום פסקה5 בסעיף
)3(
;";) כל שירות לחברה הבת, לצורך מתן השירותים הכספיים3("
: תבוא הכותרת37 לפני סעיף
)4(
;" "סימן ו': תשלומים ותמלוגים
; יימחקו- "), המילים "וכן השירותים הכספיים1( ג(א), בפסקה5 בסעיף
)5(
- )(ז37 בסעיף
)6(
)" ובו, במקום "למשך התקופה שנקבעה בהסכם" יבוא1(" האמור בו יסומן
(א)
;"10 '"עד יום תחילתו של תיקון מס
:) יבוא1( אחרי פסקה
(ב)
יחולו לעניין ההסכם האמור10 ') החל ביום תחילתו של תיקון מס2("
;".)(ב2ב88 ), הוראות סעיף1( בפסקה
"א(א), בהגדרה "הכנסות החברה" הסיפה החל במילים "וכן הכנסותיה37 בסעיף
)7(
; תימחק-
;", אחרי "החברה" יבוא "הבת1'בכותרת פרק ו
)8(
: יבוא1'אחרי כותרת פרק ו
)9(
;" "סימן א': מתן השירותים הכספיים על פי היתר לשירותים כספיים
- א88 ) בסעיף10(
;"בכותרת השוליים, אחרי "החברה" יבוא "הבת
(א)
- )בסעיף קטן (א
(ב)
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
116
במקום הרישה יבוא "החברה הבת תיתן את השירותים המפורטים
)1(
;":להלן, בהתאם להיתר לשירותים כספיים שניתן לה
:) יבוא4( ) עד2( במקום פסקאות
)2(
) העברת כספים בישראל, מישראל אל מחוץ לישראל או מחוץ2("
;לישראל אל ישראל
;";) קניה ומכירה של מטבע חוץ3(
:) יבוא5( במקום פסקה
)3(
) שירותי עזר הנלווים לשירותים הכספיים המנויים בפסקאות5("
), המתאפשרים מאופן מתן השירותים הכספיים האמורים3( ) עד1(
;";) שירותי עזר- או מדרכי הבקרה עליהם (בפרק זה
:) יבוא6( אחרי פסקה
)4(
) שירותים פיננסיים שעליהם החליטה החברה הבת, באישור7("
;".דירקטוריון החברה, ובאישור השרים
ותיקון8 'בסעיף קטן (ב), במקום "הזכות למתן" יבוא "הזכות, לפי תיקון מס
(ג)
חוק המדיניות הכלכלית- "9 ', למתן", ובסופו יבוא "לעניין זה, "תיקון מס9 'מס
;"432004- (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשס"ד2004 לשנת הכספים
בסעיף קטן (ג), במקום "לחברה, כל עוד" יבוא "לחברה הבת, כל עוד
(ד)
; יימחקו- "החברה", והמילים "לעניין מתן השירותים הכספיים
בסעיף קטן (ד), אחרי "להתיר לחברה" יבוא "הבת", והמילים "לעניין מתן
(ה)
; יימחקו- "השירותים הכספיים
יימחקו; - "בסעיף קטן (ה), המילים "באמצעות החברה
(ו)
אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
(ז)
)"(ו
החברה הבת תיתן את השירותים הכספיים בעצמה או
)1(
"באמצעות החברה, ולא באמצעות גורם אחר; לעניין זה, "החברה
(א).46 לרבות סוכני דואר שעמם התקשרה החברה לפי סעיף-
)4( ) עד2( עוד מוצע לעדכן את הנוסח של פסקאות
א(א) לחוק בהתאם למתכונת המקובלת כיום88 של סעיף
למתן השירותים הכספיים האמורים. כמו כן מוצע לתקן
) כך ששירותי עזר לשירותים הכספיים יכללו5( את פסקה
שירותים הנלווים לשירותים הכספיים ולא רק שירותים
המתאפשרים מניהול החשבונות בחברה הבת.
:וזה נוסחן של הפסקאות שמוצע להחליפן
) העברת כספים באמצעות המחאות כסף;2("
;) העברת כספים באמצעות המחאות דואר3(
;) קבלת שטרי חוב מבעלי חשבון סילוקים לגוביינה4(
) שירותי עזר לשירותים הכספיים המנויים5(
) המתאפשרים מניהול החשבונות4( ) עד1( בפסקאות
על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה
שירותי עזר)." - עליהם (בפרק זה
מוצע גם להתיר לחברה הבת לספק שירותים
פיננסיים, באישור דירקטוריון החברה ובאישור שר
התקשורת ושר האוצר. אישור החברה להרחבת השירותים
על ידי החברה הבת נדרש לאור האחריות השיורית של
)ח(ב88 החברה על פעילות החברה הבת לפי הוראות סעיף
) להצעת החוק.18(23 לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף
)לפסקת משנה (ג
א(ב) לחוק, כך שיובהר88 מוצע לתקן את נוסח סעיף
כי החברה לא תידרש לשלם למדינה תמורה נוספת בשל
הרחבת השירותים על פי התיקון המוצע לחוק בהצעת
.חוק זו
)לפסקת משנה (ז
מוצע לקבוע כי החברה הבת תיתן את השירותים
הכספיים בעצמה או באמצעות החברה, ולא תורשה לספק
.524 'ס"ח התשס"ד, עמ 43
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
117
ההסדרים הכספיים שבין החברה הבת לבין החברה, לעניין
)2(
- מתן השירותים הכספיים, ייקבעו בהסכם ביניהן, ובאין הסכם
,רשאים השרים, ככל שימצאו לנכון, לקבוע את ההסדרים כאמור
כולם או חלקם, על בסיס עלות מתן השירותים הכספיים.";
:א יבוא88 ) אחרי סעיף11(
"היתר לשירותים
כספיים
ב.88
,השר ייתן לחברה הבת היתר למתן שירותים כספיים
(א)
ורשאי הוא, בהסכמת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון
במשרד האוצר, לקבוע בו תנאים ולשנותם.
השר רשאי לבטל, להגביל או להתלות את ההיתר
(ב)
,)ב(ט1 לשירותים כספיים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף
בשינויים המחויבים.
חובת מתן שירותים
כספיים בסיסיים
לכלל הציבור בכל
המדינה
.1ב88
)(א
) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור 1(
הוועדה, יקבע רשימת שירותים כספיים בסיסיים אשר
ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה.
השר, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע תקני איכות
)2(
.)1( ושירות לעניין מתן שירותים כאמור בפסקה
החברה הבת חייבת לספק לכלל הציבור בכל המדינה,
(ב)
,)1()את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א
בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע.
קביעת תשלומים.2ב88
החברה הבת רשאית לקבוע את התשלומים בעד
(א)
השירותים הכספיים שהיא נותנת, ככל שלא נקבעו בתקנות
"); בסעיף קטן זה, "השירותים הכספיים1()י(א88 לפי סעיף
). 6()א(א88 למעט השירות האמור בסעיף-
את השירותים הכספיים, באמצעות גורם אחר לרבות קבלני
משנה מטעמה, למעט החברה.
)11( לפסקה
ב המוצע88 לסעיף
מוצע לקבוע כי שר התקשורת ייתן לחברה הבת היתר
למתן השירותים הכספיים, וכי הוא יהיה רשאי, בהסכמת
,הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר
לקבוע בו תנאים ולשנותם.
המוצע1ב88 לסעיף
ג לחוק קובע כי השר, בהתייעצות עם שר5 כיום, סעיף
האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע רשימה
של שירותי דואר בסיסיים וכן שירותים כספיים בסיסיים
אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה. לאור
הרחבת התשתית הארגונית העצמאית של החברה הבת
והתיקון המוצע ולפיו החברה הבת תהיה רשאית לספק
את השירותים הכספיים לא רק באמצעות חברת הדואר
אלא גם בעצמה, מוצע כי הסמכות האמורה לקבוע רשימת
שירותים כספיים בסיסיים תועתק מהפרק שעניינו הרישיון
הכללי של חברת הדואר לפרק שעניינו הסדרת הפעילות
,ג לחוק5 של החברה הבת (ראו גם תיקון מקביל לסעיף
) להצעת החוק).5(23 בסעיף
המוצע2ב88 לסעיף
)לסעיף קטן (א
מוצע כי גובה התשלומים בעבור השירותים הכספיים
ייקבע על ידי החברה הבת, ככל שגובה התשלום ביחס
) לחוק. 1()י(א88 לשירות מסוים לא נקבע בתקנות לפי סעיף
מוצע כי השירות של טיפול בבקשות ובהודעות של חברים
בקופות חולים לעניין רישום העברה וביטול, בהתאם לחוק
חוק ביטוח- (להלן1994 -ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד
בריאות ממלכתי), יוחרג מההסדר האמור, וזאת בשל כך
שהסדר לקביעת תשלומים בעד השירות האמור קבוע
א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. 4 בסעיף
ההסדרים הכספיים שבין החברה הבת לבין החברה, לעניין
)2(
- מתן השירותים הכספיים, ייקבעו בהסכם ביניהן, ובאין הסכם
,רשאים השרים, ככל שימצאו לנכון, לקבוע את ההסדרים כאמור
כולם או חלקם, על בסיס עלות מתן השירותים הכספיים.";
:א יבוא88 ) אחרי סעיף11(
"היתר לשירותים
כספיים
ב.88
,השר ייתן לחברה הבת היתר למתן שירותים כספיים
(א)
ורשאי הוא, בהסכמת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון
במשרד האוצר, לקבוע בו תנאים ולשנותם.
השר רשאי לבטל, להגביל או להתלות את ההיתר
(ב)
,)ב(ט1 לשירותים כספיים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף
בשינויים המחויבים; הגבלת ההיתר כאמור תיעשה בהסכמה
כאמור בסעיף קטן (א).
חובת מתן שירותים
כספיים בסיסיים
לכלל הציבור בכל
המדינה
.1ב88
)(א
) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור 1(
הוועדה, יקבע רשימת שירותים כספיים בסיסיים אשר
ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה.
השר, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע תקני איכות
)2(
.)1( ושירות לעניין מתן שירותים כאמור בפסקה
החברה הבת חייבת לספק לכלל הציבור בכל המדינה,
(ב)
,)1()את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א
בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע.
קביעת תשלומים.2ב88
החברה הבת רשאית לקבוע את התשלומים בעד
(א)
השירותים הכספיים שהיא נותנת, ככל שלא נקבעו בתקנות
"); בסעיף קטן זה, "השירותים הכספיים1()י(א88 לפי סעיף
). 6()א(א88 למעט השירות האמור בסעיף-
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
118
ימשיכו לחול10 'החל ביום תחילתו של תיקון מס
(ב)
על המדינה ועל החברה הבת הוראות ההסכם כאמור
), למשך התקופה שנקבעה בהסכם, בשינויים1()(ז37 בסעיף
ובהתאמות הנדרשים כפי שיקבע שר האוצר בצו, ובשינוי
זה: בכל מקום בהסכם, במקום "בנק הדואר" או "מנהל
בנק הדואר" יבוא "המדינה", ובמקום "רשות הדואר" יבוא
"החברה הבת" והכל כל עוד לא הושגה הסכמה אחרת בין
המדינה לחברה הבת.";
;"ג, בכל מקום, אחרי "החברה" יבוא "הבת88 ) בסעיף12(
;"ד, אחרי "החברה" יבוא "הבת88 ) בסעיף13(
- ה88 ) בסעיף14(
; תימחק- "בסעיף קטן (א), הסיפה החל במילים "בלי לגרוע
(א)
בטל; - )סעיף קטן (ב
(ב)
:ה יבוא88 ) אחרי סעיף15(
"סימן ב': פיקוח ובקרה
מינוי המפקח.1ה88
השר ימנה מפקח, מבין עובדי משרדו, שתפקידו לפקח על
פעילותה של החברה הבת ולבקרה, ובכלל זה לפקח כי
החברה הבת מקיימת את החובות המוטלות עליה לפי חוק
זה ולפי כל דין אחר.
הוראות ניהול תקין.2ה88
,המפקח רשאי, לצורך ביצוע תפקידו ובאישור השרים
(א)
ליתן לחברה הבת ולחברה הוראות בעניין דרכי פעילותן בכל
הנוגע לשירותים הכספיים ולאופן נתינתם, לרבות הוראות
,בדבר הון עצמי מזערי כתנאי למתן השירותים הכספיים
כולם או חלקם, והכל כדי להבטיח את ניהולה ופעילותה
התקינים של החברה הבת, ואת השמירה על עניינם של מקבלי
הוראות ניהול תקין). - השירותים הכספיים (בפרק זה
)לסעיף קטן (ב
לאור הרחבת התשתית הארגונית העצמאית של
החברה הבת והתיקון המוצע ולפיו החברה הבת תהיה
רשאית לספק את השירותים הכספיים לא רק באמצעות
חברת הדואר אלא גם בעצמה, מוצע כי החברה הבת
תיכנס לנעלי החברה לעניין הסכם השירותים עם המדינה
(ז) לחוק (ראו גם תיקון לסעיף האמור37 כמשמעותו בסעיף
) להצעת החוק).6(23 בסעיף
)14( לפסקה
לחוק, כנוסחו המוצע, רשאית2ב88 מכיוון שלפי סעיף
החברה לקבוע תשלומים בעבור השירותים הכספיים
הניתנים על ידה ובכלל זה שירותי עזר, ככל שתשלומים
) לחוק, אין1()י(א88 כאמור לא נקבעו בתקנות לפי סעיף
ה(ב) שלפיו רשאית החברה לקבוע88 עוד צורך בסעיף
תשלומים בעד שירותי עזר.
:ה(ב) לחוק, שמוצע לבטלו88 וזה נוסחו של סעיף
)5()א(א88 "(ב) החברה בנותנה שירותי עזר לפי סעיף
רשאית להתקשר בהסכם עם כל בעל חשבון המבקש
לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן
השירות, לרבות התשלומים בעדו."
)15( לפסקה
המוצע1ה88 לסעיף
מוצע כי שר התקשורת ימנה גורם מקצועי מקרב
עובדי משרדו כמפקח, שתפקידו לפקח על פעילות החברה
הבת ולבקרה.
המוצע2ה88 לסעיף
מוצע כי המפקח, באישור שר התקשורת ושר האוצר,
יהיה רשאי ליתן לחברה הבת ולחברה הוראות בעניין דרכי
פעילותן בכל הנוגע לשירותים הכספיים ולאופן נתינתם
הוראות ניהול תקין). - (להלן
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
119
הוראות ניהול תקין שניתנו מכוח סעיף זה, אין חובה
(ב)
לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה
על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד
תחילתן.
הוראות המפקח שניתנו מכוח סעיף זה שהן בנות פועל
(ג)
תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח
ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
תיקון ליקויים.3ה88
היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או
(א)
החברה הפרה הוראה מהוראות ניהול תקין, רשאי הוא
לשלוח לה הודעה בכתב שבה יפרט את ההפרה, ידרוש את
תיקונה בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לה הזדמנות
להגיש את הערותיה והשגותיה לגבי ההפרה ולגבי הדרישה
לתיקונה, בתוך התקופה שיקבע בהודעה.
הגישה החברה הבת או החברה הערות והשגות כאמור
(ב)
בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח ויודיע לחברה הבת או
לחברה, לפי העניין, על החלטתו.
סבר המפקח כי החברה הבת או החברה לא תיקנה את
(ג)
ההפרה בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי סעיף זה, רשאי הוא
,להורות לה, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה
להימנע מהפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כל עוד לא
תוקנה.
הסמכת פקחים.4ה88
השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, פקחים לצורך
(א)
; הפעלת6ה88– ו5ה88 הפעלת הסמכויות לפי סעיפים
הסמכויות כאמור בידי הפקחים תיעשה בהתאם להנחיות
המפקח.
לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן
(ב)
:מתקיימים בו כל אלה
משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים
)1(
ממועד פנייתו של השר אליה, כי היא אינה מתנגדת
להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל
;עברו הפלילי
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות
)2(
, כפי6ה88– ו5ה88 שיהיו נתונות לו לפי סעיפים
;שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה
)3(
.השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים
המוצע3ה88 לסעיף
מוצע כי במקרה שבו החברה הבת או החברה יפרו
הוראה מהוראות ניהול תקין, תהיה למפקח סמכות לדרוש
מהן לתקן את ההפרה כאמור.
המוצע4ה88 לסעיף
מוצע כי שר התקשורת יהיה רשאי להסמיך, מקרב
עובדי משרדו, פקחים לצורך הפעלת הסמכויות לפי סעיפים
, כנוסחם המוצע.6ה88– ו5ה88
הוראות ניהול תקין שניתנו מכוח סעיף זה, אין חובה
(ב)
לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה
על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד
תחילתן.
הוראות המפקח שניתנו מכוח סעיף זה שהן בנות פועל
(ג)
תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח
ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
תיקון ליקויים.3ה88
היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או
(א)
החברה הפרה הוראה מהוראות ניהול תקין, רשאי הוא
לשלוח לה הודעה בכתב שבה יפרט את ההפרה, ידרוש את
תיקונה בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לה הזדמנות
להגיש את הערותיה והשגותיה לגבי ההפרה ולגבי הדרישה
לתיקונה, בתוך התקופה שיקבע בהודעה.
הגישה החברה הבת או החברה הערות והשגות כאמור
(ב)
בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח ויודיע לחברה הבת או
לחברה, לפי העניין, על החלטתו.
סבר המפקח כי החברה הבת או החברה לא תיקנה את
(ג)
ההפרה בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי סעיף זה, רשאי הוא
,להורות לה, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה
להימנע מהפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כל עוד לא
תוקנה.
הסמכת פקחים.4ה88
השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, פקחים לצורך
(א)
; הפעלת6ה88– ו5ה88 הפעלת הסמכויות לפי סעיפים
הסמכויות כאמור בידי הפקחים תיעשה בהתאם להנחיות
המפקח.
לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן
(ב)
:מתקיימים בו כל אלה
משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים
)1(
ממועד פנייתו של השר אליה, כי היא אינה מתנגדת
להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל
;עברו הפלילי
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות
)2(
, כפי6ה88– ו5ה88 שיהיו נתונות לו לפי סעיפים
;שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה
)3(
.השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
120
כניסה לחצרים.5ה88
לשם פיקוח ובקרה על פעילותה של החברה הבת, רשאי
המפקח או פקח, להיכנס לכל מקום שבו החברה הבת, החברה
או סוכן דואר מנהלים את עסקיהם, ובלבד שלא ייכנס למקום
המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
דרישת מסמכים
ומידע.6ה88
המפקח, פקח, או אדם אחר שהמפקח הסמיכו לכך שמתקיימים
), רשאי לדרוש3(–) ו1()(ב4ה88 בו התנאים המפורטים בסעיף
,מהחברה הבת, מכל נושא משרה בה, ממי שמועסק על ידה
,ומגורם אחר הפועל מטעמה של החברה הבת, לרבות החברה
רואה חשבון או סוכן דואר, כל מסמך וכל מידע הנדרש לדעתו
לצורך פיקוח או בקרה על פעילותה של החברה הבת, והכל
בתוך התקופה שנקבעה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לעניין
, לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים- "זה, "מסמך" ו"מידע
, ולעניין סמכות מפקח או פקח לפי סעיף זה441995-התשנ"ה
גם לרבות חומר מחשב כהגדרתו בחוק האמור. -
דוחות והודעות.7ה88
:החברה הבת תגיש למפקח דוחות והודעות כמפורט להלן
דוחות כספיים שקבע השר, במועדים ולתקופות שקבע
)1(
;או בהתרחש אירוע שקבע
הודעות ודוחות מיידים שקבע השר, בהתרחש אירוע
)2(
;".שקבע
:ו תבוא הכותרת88 ) לפני סעיף16(
;" "סימן ג': הוראות כלליות
;"ו, אחרי "מהחברה" יבוא "הבת88 ) בסעיף17(
:ח יבוא88 ) במקום סעיף18(
"אחריות החברה
הבת והחברה
ח.88
החברה הבת תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה
(א)
בנותנה את השירותים הכספיים, לרבות בנותנה את השירותים
כאמור באמצעות החברה.
המוצע5ה88 לסעיף
מוצע כי המפקח או פקח שהוסמך לכך בהתאם להוראות
, המוצע, יהיה רשאי להיכנס לחצרי החברה הבת4ה88 סעיף
החברה או סוכן דואר, לשם פיקוח על פעילותה של החברה
הבת, והכל בהתאם להוראות המוצעות בסעיף.
המוצע6ה88 לסעיף
מוצע כי המפקח, פקח, או אדם אחר מטעמו של
המפקח שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף
) המוצע, יהיה רשאי לדרוש מהחברה3( ) עד1()(ב4ה88
הבת, מכל נושא משרה בה, ממי שמועסק על ידה או מגורם
אחר הפועל מטעמה, לרבות החברה או סוכן דואר, כל מידע
וכל מסמך הנדרש לדעת המפקח לצורך פיקוח ובקרה על
פעילות החברה הבת.
המוצע7ה88 לסעיף
מוצע כי החברה הבת תגיש למפקח דוחות והודעות
כמפורט בסעיף.
)18( לפסקה
מוצע כי בדומה לכל חברה, החברה הבת תהיה אחראית
למילוי כל התחייבויותיה, לרבות ביחס לפעילותה באמצעות
החברה. ואולם במקרה שבו היתה החברה הבת חדלת פירעון
-) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג3(258 כאמור בסעיף
, תהיה גם החברה אחראית לכספים כהגדרתם בסעיף1983
.יא לחוק, נוסף על האחריות של החברה בת88
ח(ג) המוצע, יהיו88 מוצע כי בתנאים המפורטים בסעיף
השרים רשאים לקבוע בצו כי האחריות של החברה לכספים
תתבטל. - ח(ב), כנוסחו המוצע88 לפי הוראות סעיף
:ח לחוק, שמוצע להחליפו88 וזה נוסחו של סעיף
"אחריות החברה
ח. החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה 88
בנותנה את השירותים הכספיים; ואולם, החברה לא תהיה
אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת
.366 'ס"ח התשנ"ה, עמ 44
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
121
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה החברה הבת
(ב)
) לפקודת החברות [נוסח3(258 לחדלת פירעון כאמור בסעיף
, תהיה גם החברה אחראית לכספים451983-חדש], התשמ"ג
יא. 88 כהגדרתם בסעיף
על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאים השרים, באישור
(ג)
,הוועדה, לאחר קבלת חוות דעתם של המפקח על שוק ההון
,הביטחון והחיסכון במשרד האוצר ושל המפקח על הבנקים
, לקבוע, בצו, כי אחריות461941 ,כמשמעותו בפקודת הבנקאות
החברה לפי סעיף קטן (ב) לא תחול; קביעת צו לפי סעיף קטן
זה תיעשה בהתחשב באיתנות הפיננסית של החברה הבת
ובמנגנוני הפיקוח והבקרה עליה, ובלבד שצו כאמור לא
חודשים לפחות מיום תחילתו של תיקון18 ייקבע בטרם חלפו
.";10 'מס
- ט88 ) בסעיף19(
במקום כותרת השוליים יבוא "חובת סודיות על החברה הבת ומי
(א)
;"מטעמה
בסעיף קטן (א), אחרי "החברה" יבוא "הבת", ובסופו יבוא "או הפועל
(ב)
;"מטעמה
:ט יבוא88 ) אחרי סעיף20(
"חובת סודיות על
המפקח או
מי מטעמו
.1ט88
המפקח, פקח, או אדם אחר הפועל מטעמו של המפקח, לא
יגלה מידע ולא יראה מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או
סמכויותיו לפי פרק זה, אלא לצורך ביצוע הוראות חוק זה
או לפי צו של בית משפט.
כפיפות להוראות
דין אחר.2ט88
) המוסדרים7()א(א88 שירותים פיננסיים שנקבעו לפי סעיף
לפי דין אחר, יהיו כפופים להוראות לפי חוק זה ולהוראות
הדין האחר.";
- י88 ) בסעיף21(
:) יבוא3( בסעיף קטן (א), אחרי פסקה
(א)
) תנאי הכשירות הנדרשים מדירקטורים ומנושאי משרה בכירים 4("
;".בחברה הבת
סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה
שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור."
)20( לפסקה
המוצע1ט88 לסעיף
מוצע להחיל חובת סודיות על המפקח או על
אדם אחר הפועל מטעמו לגבי מידע שהגיע אליו מכוח
תפקידו.
המוצע2ט88 לסעיף
מוצע כי שירותים פיננסיים אשר תיתן החברה
הבת, המוסדרים גם לפי הוראות דין אחר, יהיו כפופים הן
להוראות החוק והן להוראות הדין האחר.
)21( לפסקה
)לפסקת משנה (א
לאור הרחבת התשתית הארגונית העצמאית של
החברה הבת והתיקון המוצע שלפיו החברה הבת תהיה
.761 ', עמ37 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 45
.69 ', עמ1 ', תוס1941 ע"ר 46
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה החברה הבת
(ב)
) לפקודת החברות [נוסח3(258 לחדלת פירעון כאמור בסעיף
, תהיה גם החברה אחראית לכספים451983-חדש], התשמ"ג
יא. 88 כהגדרתם בסעיף
על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאים השרים, באישור
(ג)
,הוועדה, לאחר קבלת חוות דעתם של הממונה על שוק ההון
,הביטחון והחיסכון במשרד האוצר ושל המפקח על הבנקים
, לקבוע, בצו, כי אחריות461941 ,כמשמעותו בפקודת הבנקאות
החברה לפי סעיף קטן (ב) לא תחול; קביעת צו לפי סעיף קטן
זה תיעשה בהתחשב באיתנות הפיננסית של החברה הבת
ובמנגנוני הפיקוח והבקרה עליה, ובלבד שצו כאמור לא
חודשים לפחות מיום תחילתו של תיקון18 ייקבע בטרם חלפו
.";10 'מס
- ט88 ) בסעיף19(
במקום כותרת השוליים יבוא "חובת סודיות על החברה הבת ומי
(א)
;"מטעמה
בסעיף קטן (א), אחרי "החברה" יבוא "הבת", ובסופו יבוא "או הפועל
(ב)
;"מטעמה
:ט יבוא88 ) אחרי סעיף20(
"חובת סודיות על
המפקח או
מי מטעמו
.1ט88
המפקח, פקח, או אדם אחר הפועל מטעמו של המפקח, לא
יגלה מידע ולא יראה מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או
סמכויותיו לפי פרק זה, אלא לצורך ביצוע הוראות חוק זה
או לפי צו של בית משפט.
כפיפות להוראות
דין אחר.2ט88
) המוסדרים7()א(א88 שירותים פיננסיים שנקבעו לפי סעיף
לפי דין אחר, יהיו כפופים להוראות לפי חוק זה ולהוראות
הדין האחר.";
- י88 ) בסעיף21(
:) יבוא3( בסעיף קטן (א), אחרי פסקה
(א)
) תנאי הכשירות הנדרשים מדירקטורים ומנושאי משרה בכירים 4("
;".בחברה הבת
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
122
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "והסמכויות הנתונות בפרק זה לשר, יהיו נתונות
(ב)
ימונה בידי1ה88 לשר האוצר, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: המפקח לפי סעיף
;"שר האוצר, מקרב עובדי משרדו
- יא88 ) בסעיף22(
- )בסעיף קטן (א
(א)
תימחק; - "ההגדרה "החברה הבת
)1(
יימחקו, ואחרי- "בהגדרה "הכספים", המילים "באמצעות החברה
)2(
;""שישולמו לחברה" יבוא "הבת
- )בסעיף קטן (ב
(ב)
ברישה, הקטע החל במילים "שעיסוקה הבלעדי" עד המילים "יתקיימו
)1(
; יימחק- ":כל אלה
; יימחקו- )5( ) עד1( פסקאות
)2(
בסעיף קטן (ג), במקום "מניית" יבוא "כל מניות", ובמקום הסיפה החל
(ג)
;"במילים "את המניה" יבוא "מניות בחברה הבת, למשכנן או לשעבדן
אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
(ד)
) החברה הבת תקיים מערכת חשבונאית נפרדת לעניין הכספים; 1"(ד
מערכת הנהלת חשבונות, רישום- "בסעיף קטן זה, "מערכת חשבונאית
ודיווח, לרבות ספרים וספרי עזר לניהול חשבונות.";
רשאית לספק את השירותים הכספיים לא רק באמצעות
חברת הדואר אלא גם בעצמה, מוצע לקבוע הסמכה
להתקין תקנות בעניין תנאי כשירות מדירקטורים ומנושאי
משרה בכירים בחברה הבת.
)לפסקת משנה (ב
מוצע לקבוע כי אם קבעה הממשלה לפי הוראות
י(ב) לחוק כי התקנות בדבר ההסדרה והפיקוח88 סעיף
,לעניין מתן השירותים הכספיים יותקנו בידי שר האוצר
לשר התקשורת יועברו1'אזי הסמכויות הנתונות בפרק ו
לשר האוצר, לרבות הסמכות למנות את המפקח לפי סעיף
, כנוסחו המוצע. 1ה88
)22( לפסקה
)לפסקת משנה (ב
במטרה לאפשר את הרחבת השירותים הפיננסיים
הניתנים על ידי החברה הבת, מוצע להסיר את המגבלה
הקבועה כיום בחוק ולפיה עיסוקה הבלעדי של החברה
הבת יהיה קבלת כספים, החזקת כספים והעברתם. כמו
כן, כדי לאפשר לחברה הבת לפעול על בסיס תשתית
ארגונית יעילה, מוצע למחוק את המגבלות הקיימות כיום
על החברה הבת, שעל פיהן לחברה הבת תהיה מניה אחת
ודירקטור אחד בלבד, ושעל פיהן היא מנועה להעסיק
עובדים, להחזיק נכסים ולהשיג רווחים.
:יא(ב) שמוצע לתקנו88 וזה נוסחו של סעיף
"(ב) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה
,חברה בת שעיסוקה הבלעדי יהיה קבלת כספים
החזקת כספים והעברתם; החברה תרשום בחשבונות
החברה הבת את כל הכספים שנתקבלו אצלה במהלך
מתן השירותים הכספיים, מיד עם קבלתם; בחברה
:הבת יתקיימו כל אלה
) לחברה הבת תהיה מניה אחת בלבד 1(
שערכה הנקוב שקל חדש אחד, ולא יהיה לה
;נייר ערך נוסף מסוג כלשהו
) לחברה הבת יהיה דירקטור אחד בלבד 2(
;מקרב עובדי החברה
) החברה הבת לא תעסיק עובדים;3(
) החברה הבת לא תחזיק בנכס כלשהו, זולת4(
;הכספים, ולא תהיה בעלת נכס מסוג כלשהו
) לחברה הבת לא יהיו רווחים."5(
)לפסקת משנה (ג
לאור ההצעה להסיר את המגבלה הקיימת כיום
בחוק ולפיה לחברה הבת תהיה מניה אחת בלבד, נדרש
,יא(ג) לחוק88 להתאים את נוסח ההוראה הקבועה בסעיף
בהתאם לכך. כך יובהר כי חברת הדואר תחזיק את כל מניות
החברה הבת ולא תהיה רשאית להעבירן לאחר, למשכנן
או לשעבדן.
)לפסקת משנה (ד
יא(ד) לחוק לחברת הדואר88 מכיוון שלפי סעיף
ולחברה הבת אין זכויות כלשהן בכספים כהגדרתם בסעיף
הכספים), ומכיוון שלפי המוצע יותר- יא(א) (להלן88
לחברה הבת להרחיב את מתווה השירותים הכספיים וכן
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
123
- )בסעיף קטן (ה
(ה)
ברישה, אחרי "החברה" יבוא "הבת";
)1(
), אחרי "החברה" יבוא "הבת", ובסופה יבוא "ולאחר2( בפסקה
)2(
;"התייעצות עם השר
- 92 ) בסעיף23(
;"בכותרת השוליים, אחרי "היתר" יבוא "כללי
(א)
בסעיף קטן (א), אחרי "היתר" יבוא "כללי";
(ב)
;"א, בהגדרה "רישיון", אחרי "היתר" יבוא "כללי109 ) בסעיף24(
- ב109 ) בסעיף25(
;"במקום כותרת השוליים יבוא "הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי
(א)
בסעיף קטן (א), במקום הרישה יבוא "היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל
(ב)
רישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא למסור לו
;":)1(3ב109 הודעה על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי בסכום כאמור בסעיף
בסעיף קטן (ב), במקום הרישה יבוא "היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל
(ג)
רישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא למסור לו
;":)2(3ב109 הודעה על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי בסכום כאמור בסעיף
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
(ד)
"(ג) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או החברה הפרה
הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן לפי העניין, רשאי הוא למסור
לה הודעה על כוונתו להטיל עליה עיצום כספי בסכום כאמור בסעיף
:), לפי העניין2( ) או1(3ב109
;הפרה תנאי מתנאי ההיתר לשירותים כספיים
)1(
,לא סיפקה לציבור שירות כספי שנקבע כשירות כספי בסיסי
)2(
, או חרגה מתקני איכות או שירות1ב88 בניגוד להוראות סעיף
;שנקבעו לפי הסעיף האמור
2ה88 הפרה הוראה שניתנה לה על ידי המפקח לפי סעיפים
)3(
.3ה88 או
לא מסרה מסמך או מידע, לפי דרישה, בניגוד להוראות סעיף
)4(
, או לא הגישה דוח או הודעה למפקח, בניגוד להוראות סעיף6ה88
;7ה88
הודעה על כוונת- (ד) בהודעה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) (בפרק זה
:חיוב) יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את אלה
המעשה או המחדל המהווים את ההפרה;
)1(
;סכום העיצום הכספי והמועד לתשלומו
)2(
להחזיק נכסים ולצבור רווחים, מוצע לקבוע כי החברה
הבת תקיים מערכת חשבונאית נפרדת לחלוטין לעניין
הכספים, באופן שתישמר הפרדה ברורה בין כספי הלקוחות
לבין כספי החברה הבת ונכסיה העצמיים.
)32( ) עד25( לפסקאות
מוצע כי גם למפקח על פעילות החברה הבת בכל
הנוגע למתן השירותים הכספיים תוענק סמכות להטיל
עיצום כספי על החברה הבת ועל החברה.
- )בסעיף קטן (ה
(ה)
ברישה, אחרי "החברה" יבוא "הבת";
)1(
), אחרי "החברה" יבוא "הבת", ובסופה יבוא "ולאחר2( בפסקה
)2(
;"התייעצות עם השר
- 92 ) בסעיף23(
;"בכותרת השוליים, אחרי "היתר" יבוא "כללי
(א)
בסעיף קטן (א), אחרי "היתר" יבוא "כללי";
(ב)
;"א, בהגדרה "רישיון", אחרי "היתר" יבוא "כללי109 ) בסעיף24(
- ב109 ) בסעיף25(
;"במקום כותרת השוליים יבוא "הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי
(א)
בסעיף קטן (א), במקום הרישה יבוא "היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל
(ב)
רישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא למסור לו
;":)1(3ב109 הודעה על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי בסכום כאמור בסעיף
בסעיף קטן (ב), במקום הרישה יבוא "היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל
(ג)
רישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא למסור לו
;":)2(3ב109 הודעה על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי בסכום כאמור בסעיף
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
(ד)
"(ג) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או החברה הפרה
הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן לפי העניין, רשאי הוא למסור
לה הודעה על כוונתו להטיל עליה עיצום כספי בסכום כאמור בסעיף
:), לפי העניין2( ) או1(3ב109
;הפרה תנאי מתנאי ההיתר לשירותים כספיים
)1(
,לא סיפקה לציבור שירות כספי שנקבע כשירות כספי בסיסי
)2(
, או חרגה מתקני איכות או שירות1ב88 בניגוד להוראות סעיף
;שנקבעו לפי הסעיף האמור
2ה88 הפרה הוראה שניתנה לה על ידי המפקח לפי סעיפים
)3(
.3ה88 או
לא מסרה מסמך או מידע, לפי דרישה, בניגוד להוראות סעיף
)4(
, או לא הגישה דוח או הודעה למפקח, בניגוד להוראות סעיף6ה88
;7ה88
הודעה על כוונת- (ד) בהודעה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) (בפרק זה
:חיוב) יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את אלה
המעשה או המחדל המהווים את ההפרה;
)1(
;סכום העיצום הכספי והמועד לתשלומו
)2(
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
124
זכותו של מי שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב לטעון את
)3(
;1ב109 טענותיו לפי הוראות סעיף
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת
)4(
;".ד109 לפי הוראות סעיף
:ב יבוא109 ) אחרי סעיף26(
"זכות טיעון.1ב109
מי שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף
, המפר) רשאי להגיש את טענותיו, בכתב- ב (בפרק זה109
למנהל או למפקח, לפי העניין, לעניין הכוונה להטיל את
ימים ממועד מסירת30 העיצום הכספי ולעניין סכומו, בתוך
ההודעה.
הודעת חיוב.2ב109
המנהל או המפקח, לפי העניין, יחליט, לאחר ששקל את
(א)
, אם להטיל על המפר1ב109 הטענות שהוגשו לו לפי סעיף
עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי
.1ג109 לפי הוראות סעיף
החליט המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף
(ב)
קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את
הודעת חיוב); בהודעת חיוב יציין- העיצום הכספי (בפרק זה
המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את סכום העיצום
ואת המועד לתשלומו.1ה109 הכספי המעודכן כאמור בסעיף
החליט המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף
(ג)
קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.
,1ב109 לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף
(ד)
ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו30 בתוך
הימים האמורים, כהודעת חיוב שנמסרה30 הודעה זו, בתום
למפר במועד האמור.
סכום העיצום
הכספי
.3ב109
,סכום העיצום הכספי שיטיל המנהל או המפקח, לפי העניין
:יהיה כמפורט להלן, לפי העניין
27,000 - )1()ב(א) ו–(ג109 בשל הפרה כאמור בסעיף
)1(
;שקלים חדשים
- )4( ) עד2()ב(ב) ו–(ג109 בשל הפרה כאמור בסעיף
)2(
;". שקלים חדשים13,000
:ג יבוא109 ) אחרי סעיף27(
סכומים מופחתים.1ג109
המנהל או המפקח, לפי העניין, אינו רשאי להטיל עיצום
(א)
כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי פרק זה, אלא
לפי הוראות סעיף קטן (ב).
השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים,
(ב)
נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי
בסכום הנמוך מהקבוע לפי פרק זה, בשיעורים שיקבע.";
לחוק, שעניינו1'עוד מוצע להתאים את הוראות פרק ז
"עיצומים כספיים" להוראות הנהוגות כיום בעניין זה, כפי
שעוגנו בכמה הצעות חוק ממשלתיות שפורסמו לאחרונה
"ובכלל זה בפרק ג' להצעת חוק זו, שעניינו "הגנת הסביבה
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
125
:ד יבוא109 ) במקום סעיף28(
"הפרה נמשכת
והפרה חוזרת
ד.109
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה
(א)
הפרה, החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן
(ב)
להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה
הפרת- "לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת
ב, בתוך שנתיים מהפרה קודמת109 הוראה כאמור בסעיף
של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או
שבשלה הורשע.";
:ה יבוא109 ) במקום סעיף29(
"המועד לתשלום
העיצום הכספי
ה.109
ימים מיום מסירת הודעת30 העיצום הכספי ישולם בתוך
. 2ב109 החיוב כאמור בסעיף
סכום מעודכן של
העיצום הכספי
.1ה109
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת
(א)
הודעת החיוב, ולגבי מפר שלא הגיש את טענותיו כאמור
ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש- 1ב109 בסעיף
ט, ובית המשפט, המנהל או109 ערעור לבית משפט לפי סעיף
המפקח, לפי העניין, הורה על עיכוב תשלומו של העיצום
יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום- הכספי
ההחלטה בערעור.
בינואר1–סכומי העיצום הכספי לפי פרק זה, יתעדכנו ב
(ב)
יום העדכון), בהתאם לשיעור- בכל שנה (בסעיף קטן זה
1–עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב
בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום
, שקלים חדשים; לעניין זה10 הקרוב שהוא מכפלה של
מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית- ""מדד
לסטטיסטיקה.
הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף
(ג)
קטן (ב), תפורסם ברשומות.";
(ראו דברי הסבר לפרק האמור לעניין הסעיפים העוסקים
בעיצום כספי).
וזה נוסחם של הסעיפים שמוצע להחליפם בפסקאות
:המוצעות
"הפרה נמשכת והפרה חוזרת
ב, ייווסף על העיצום109 ד. (א) בהפרה כאמור בסעיף109
הכספי הקבוע לגבי העיצום הכספי בשיעור החלק
החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת
ההפרה לאחר שנמסרה לבעל הרישיון התראה מהמנהל על
ביצוע ההפרה, או ממועד אחר שנקבע בהתראה כאמור.
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף סכום השווה למחצית
,העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה
ב, אשר נקבע109 הפרה נוספת לפי סעיף- ""הפרה חוזרת
לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום
כספי על ההפרה הראשונה."
"דרישת העיצום הכספי ותשלומו
ה. עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת 109
ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא30 המנהל בתוך
לאחר שנמסרה לבעל הרישיון הודעה בכתב על הכוונה
להוציאה וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו."
:ד יבוא109 ) במקום סעיף28(
"הפרה נמשכת
והפרה חוזרת
ד.109
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה
(א)
הפרה, החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן
(ב)
להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה
הפרת- "לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת
ב, בתוך שנתיים מהפרה קודמת109 הוראה כאמור בסעיף
של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או
שבשלה הורשע.";
:ה יבוא109 ) במקום סעיף29(
"המועד לתשלום
העיצום הכספי
ה.109
ימים מיום מסירת הודעת30 העיצום הכספי ישולם בתוך
. 2ב109 החיוב כאמור בסעיף
סכום מעודכן של
העיצום הכספי
.1ה109
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת
(א)
הודעת החיוב, ולגבי מפר שלא הגיש את טענותיו כאמור
ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש- 1ב109 בסעיף
ט, ובית המשפט, המנהל או109 ערעור לבית משפט לפי סעיף
המפקח, לפי העניין, הורה על עיכוב תשלומו של העיצום
יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום- הכספי
ההחלטה בערעור.
בינואר1–סכומי העיצום הכספי לפי פרק זה, יתעדכנו ב
(ב)
יום העדכון), בהתאם לשיעור- בכל שנה (בסעיף קטן זה
1–עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב
בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום
, שקלים חדשים; לעניין זה10 הקרוב שהוא מכפלה של
מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית- ""מדד
לסטטיסטיקה.
הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף
(ג)
קטן (ב), תפורסם ברשומות.";
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
126
:ז יבוא109 ) אחרי סעיף30(
"פרסום.1ז109
,הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי המנהל או המפקח
לפי העניין, להורות למפר לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת
שיורה את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את שמו של
המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה.";
;"ח(א), בסופו יבוא "או של החברה הבת, לפי העניין109 ) בסעיף31(
- ט109 ) בסעיף32(
בסעיף קטן (א), אחרי "לבעל הרישיון" יבוא "או לחברה הבת, לפי
(א)
;"העניין
בסעיף קטן (ב), אחרי "המנהל" יבוא "או המפקח, לפי העניין";
(ב)
; בטל- י109 ) סעיף33(
:ו יבוא115 ) בפרק ח', אחרי סעיף34(
"סימן ג': העברת פעילות מהחברה לחברה הבת
"תקנות בדבר פטור
מתשלומי חובה בשל
העברות מהחברה
לחברה הבת
.1ו115
ג יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין העברת115 הוראות סעיף
פעילות, נכסים, חובות והתחייבויות מהחברה לחברה הבת.";
- 121 ) בסעיף35(
;"בסעיף קטן (א), אחרי "כהיתר" יבוא "כללי
(א)
בסעיף קטן (ב), אחרי "לפי היתר" יבוא "כללי";
(ב)
בסעיף קטן (ג), אחרי "להעניק היתר" יבוא "כללי".
(ג)
תיקון חוק נכי
המלחמה בנאצים .24
"), בכל מקום, במקום "החברה2()(ב9 , בסעיף471954-בחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד
יימחקו.- "א לאותו חוק88 יבוא "החברה הבת" והמילים "בנותנה שירותים לפי סעיף
תיקון חוק נכי
רדיפות הנאצים .25
"(ב), בכל מקום, במקום "החברה11 , בסעיף481957-בחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז
יימחקו.- "א לאותו חוק88 יבוא "החברה הבת" והמילים "בנותנה שירותים לפי סעיף
)33( לפסקה
:י לחוק קובע לאמור109 סעיף
"דרכי מסירה
י. לענין הטלת עיצום כספי לפי פרק זה, מסירה 109
של צו, קביעה, התראה או הוראה שלא פורסמו
,) הוראה- ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח237 תיעשה לפי הוראות סעיף
, בשינויים המחויבים, ולא יוטל1982-משולב], התשמ"ב
עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור."
לחוק, שעניינו "עיצומים כספיים", כנוסחו1'פרק ז
המוצע, קובע מנגנון מינהלי של הטלת עיצום כספי ואת
ההליכים להטלת עיצום כאמור. מוצע שלא להפנות בנושא
זה למנגנון לעניין הליכים פליליים הקבוע בחוק סדר הדין
.1982-הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב
)34( לפסקה
מוצע כי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של
הכנסת, יהיה רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי ממסים
ומתשלומי חובה אחרים, הוראות ותיאומים לעניין חבות
המס, והוראות מיוחדת לעניין קביעת ההכנסה החייבת
והמסים החלים על החברה ועל החברה הבת, לעניין
העברת פעילות, נכסים, חובות והתחייבויות מהחברה
אל החברה הבת. סמכות זו דומה לסמכות שניתנה לשר
ג לעניין העברת פעילות, נכסים, חובות115 האוצר בסעיף
והתחייבויות מרשות הדואר למדינה ומבנק הדואר
ומהמדינה לחברה.
להצעת החוק מוצעים34 עד24 בסעיפים
סעיפים
תיקונים עקיפים לשורה של חוקים, הנדרשים34 עד24
. המוצע23 לאור התיקון לחוק הדואר, בסעיף
.81 '; התשס"ח, עמ76 'ס"ח התשי"ד, עמ 47
.81 '; התשס"ח, עמ103 ס"ח התשי"ז, עמי 48
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
127
תיקון חוק הגנת
השכר .26
- 491958-בחוק הגנת השכר, התשי"ח
, בנותנה1986-(א), במקום "החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו6 בסעיף
)1(
חברת הדואר)" יבוא "החברה הבת- א לאותו חוק (בחוק זה88 שירותים לפי סעיף
;"1986-כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו
,(ו), במקום "חברת הדואר" יבוא "החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר8 בסעיף
)2(
."1986-התשמ"ו
תיקון חוק המילוות
)(הוראות שונות .27
ג, במקום "החברה" יבוא5 , בסעיף501977-בחוק המילוות (הוראות שונות), התשל"ח
יימחקו.- "א לאותו חוק88 "החברה הבת", והמילים "בנותנה שירותים לפי סעיף
תיקון חוק מילווה
המדינה .28
(א), במקום "החברה" יבוא "החברה12 , בסעיף511979-בחוק מילווה המדינה, התשל"ט
יימחקו.- "א לאותו חוק88 הבת" והמילים "בנותנה שירותים לפי סעיף
תיקון חוק שיקים
ללא כיסוי .29
, במקום "החברה" יבוא "החברה17 , בסעיף521981-בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א
יימחקו.- "א לחוק האמור88 הבת" והמילים "בנותנה שירותים לפי הוראת סעיף
תיקון חוק ביטוח
בריאות ממלכתי .30
- 531994-בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד
,א, במקום "לבנק הדואר" יבוא "לחברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר4 בסעיף
)1(
;"1986-התשמ"ו
- 40 בסעיף
)2(
), במקום "לחברה" יבוא "לחברה הבת" והמילים "בנותנה1בסעיף קטן (ד
(א)
; יימחקו- "א לאותו חוק88 שירותים לפי סעיף
בסעיף קטן (ו), במקום "החברה" יבוא "החברה הבת" והמילים "בנותנה
(ב)
יימחקו.- "א לאותו חוק88 שירותים לפי סעיף
תיקון חוק הביטוח
הלאומי .31
"(ב), במקום "החברה303 , בסעיף541995-בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה
, יימחקו- "א לאותו חוק88 יבוא "החברה הבת", המילים "בנותנה שירותים לפי סעיף
ובכל מקום, במקום "חברת הדואר" יבוא "החברה הבת".
תיקון חוק איסור
הלבנת הון .32
- 552000-בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס
; תימחק- ", ההגדרה "בנק הדואר1 בסעיף
)1(
,), במקום "בנק הדואר" יבוא "החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר5()יג(א11 בסעיף
)2(
;";1986-התשמ"ו
: יבוא6 בתוספת השלישית, במקום פרט
)3(
".1986-. החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו6"
תיקון חוק הטבות
לניצולי שואה .33
(ב), במקום "או באמצעות חברת8 , בסעיף562007-בחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז
א לחוק הדואר" יבוא "או באמצעות88 דואר ישראל בע"מ, בנותנה שירותים לפי סעיף
החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר", ובכל מקום, במקום "החברה" יבוא "החברה
הבת".
.612 '; התשס"ח, עמ86 'ס"ח התשי"ח, עמ 49
.92 '; התשס"ד, עמ18 'ס"ח התשל"ח, עמ 50
.93 '; התשס"ח, עמ112 'ס"ח התשל"ט, עמ 51
.569 '; התשס"ח, עמ136 'ס"ח התשמ"א, עמ 52
.729 '; התשס"ח, עמ156 'ס"ח התשנ"ד, עמ 53
.855 '; התשס"ח, עמ210 'ס"ח התשנ"ה, עמ 54
.ג48 '; התשס"ח, עמ293 'ס"ח התש"ס, עמ 55
.262 '; התשס"ו, עמ47 'ס"ח התשס"ז, עמ 56
796 '; התשס"ח, עמ84 ' ס"ח התשס"ח, עמ 57
.26
- 491958-בחוק הגנת השכר, התשי"ח תיקון חוק הגנת
השכר , בנותנה1986-(א), במקום "החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו6 בסעיף
)1(
חברת הדואר)" יבוא "החברה הבת- א לאותו חוק (בחוק זה88 שירותים לפי סעיף
;"1986-כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו
,(ו), במקום "חברת הדואר" יבוא "החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר8 בסעיף
)2(
."1986-התשמ"ו
.27
ג, במקום "החברה" יבוא5 , בסעיף501977-בחוק המילוות (הוראות שונות), התשל"ח
יימחקו.- "א לאותו חוק88 "החברה הבת", והמילים "בנותנה שירותים לפי סעיף
תיקון חוק
המילוות (הוראות
)שונות
.28
(א), במקום "החברה" יבוא "החברה12 , בסעיף511979-בחוק מילווה המדינה, התשל"ט
יימחקו.- "א לאותו חוק88 הבת" והמילים "בנותנה שירותים לפי סעיף
תיקון חוק מילווה
המדינה
.29
, במקום "החברה" יבוא "החברה17 , בסעיף521981-בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א
יימחקו.- "א לחוק האמור88 הבת" והמילים "בנותנה שירותים לפי הוראת סעיף
תיקון חוק שיקים
ללא כיסוי
.30
- 531994-בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד תיקון חוק ביטוח
בריאות ממלכתי ,א, במקום "לבנק הדואר" יבוא "לחברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר4 בסעיף
)1(
;"1986-התשמ"ו
- 40 בסעיף
)2(
), במקום "לחברה" יבוא "לחברה הבת" והמילים "בנותנה1בסעיף קטן (ד
(א)
; יימחקו- "א לאותו חוק88 שירותים לפי סעיף
בסעיף קטן (ו), במקום "החברה" יבוא "החברה הבת" והמילים "בנותנה
(ב)
יימחקו.- "א לאותו חוק88 שירותים לפי סעיף
.31
"(ב), במקום "החברה303 , בסעיף541995-בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה
, יימחקו- "א לאותו חוק88 יבוא "החברה הבת", המילים "בנותנה שירותים לפי סעיף
ובכל מקום, במקום "חברת הדואר" יבוא "החברה הבת".
תיקון חוק הביטוח
הלאומי
.32
- 552000-בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס תיקון חוק איסור
הלבנת הון; תימחק- ", ההגדרה "בנק הדואר1 בסעיף
)1(
,), במקום "בנק הדואר" יבוא "החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר5()יג(א11 בסעיף
)2(
;";1986-התשמ"ו
: יבוא6 בתוספת השלישית, במקום פרט
)3(
".1986-. החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו6"
.33
(ב), במקום "או באמצעות חברת8 , בסעיף562007-בחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז
א לחוק הדואר" יבוא "או באמצעות88 דואר ישראל בע"מ, בנותנה שירותים לפי סעיף
החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר", ובכל מקום, במקום "החברה" יבוא "החברה
הבת".
תיקון חוק הטבות
לניצולי שואה
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
128
תיקון חוק להגדלת
שיעור ההשתתפות
בכוח העבודה
ולצמצום פערים
חברתיים (מס
)הכנסה שלילי
.34
בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה
יא לחוק88 , בהגדרה "חשבון בנק", במקום "בסעיף1 , בסעיף572007-שלילי), התשס"ח
האמור" יבוא "בחוק האמור".
תחילה- 'פרק י .35
תחילתו של פרק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו, ואולם רשאים שר התקשורת
ושר האוצר, בצו, לדחות את מועד התחילה כאמור בתקופה שלא תעלה על שלושה
חודשים.
פרק י"א: תקשורת
תיקון חוק התקשורת
)(בזק ושידורים.36
- ) חוק התקשורת- (בפרק זה581982-בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב
:, אחרי ההגדרה "רישיון מיוחד" יבוא1 בסעיף
)1(
רישיון למתן שירות רדיו טלפון נייד- """רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת
הכרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר למתן שירותי רדיו טלפון
;";נייד
:) יבוא1, אחרי סעיף קטן (א4 בסעיף
)2(
)2"(א
השר יקבע בתקנות תנאים למתן רישיון רדיו טלפון נייד ברשת
)1(
;אחרת
העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, יראו את הרישיון
)2(
האמור כרישיון כללי ואת בעל הרישיון האמור כבעל רישיון כללי, לכל
;דבר ועניין
) יותקנו לא יאוחר מיום ז' בניסן1( תקנות ראשונות לפי פסקה
)3(
;".)2009 באפריל1( התשס"ט
מוצע לקבוע כי תחילתו של פרק י' המוצע תהיה35 סעיף
בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו עם
אפשרות הארכה בשלושה חודשים נוספים, כדי להיערך
ליישום התיקונים המוצעים.
הסעיף המוצע מתקן את חוק התקשורת (בזק
36 סעיף
,) חוק התקשורת- (להלן1982-ושידורים), התשמ"ב
:בשני עניינים
) מוצע לקבוע מנגנון שיאפשר4(–) ו2( ,)1( בפסקאות-
)למפעילים חדשים להיכנס לתחום הרט"ן (טלפונים ניידים
תוך שימוש בתשתיות של מפעילי רט"ן קיימים, כמפורט
;להלן בדברי ההסבר לפסקאות האמורות
) מוצע לבצע מהלך משולב13( ) עד5(–) ו3( בפסקאות-
של תיקון חקיקה בתחום הטלוויזיה הרב–ערוצית (שידורי
הכבלים והלוויין), במטרה להפחית את גובה התשלומים
המזעריים הנדרשים ממי שמבקש לרכוש שירותי טלוויזיה
רב–ערוצית, להגדיל את חופש הבחירה של הצרכן
בשידורים שאותם הוא מבקש לרכוש, ולהפחית את עלויות
הפרסום בטלוויזיה, כמפורט להלן בדברי ההסבר לפסקאות
האמורות.
כללי- )4(–) ו2( ,)1( לפסקאות
הרט"ן) הוא - תחום שירותי הרדיו טלפון נייד (להלן
תחום מרכזי בשוק התקשורת, הן מבחינת היקף מחזור
הפעילות ביחס לתוצר המקומי הגולמי בישראל, והן
מבחינת גובה ההוצאה השנתית הממוצעת למשק בית
בעבור צריכת שירותי רט"ן. תחום הרט"ן מתאפיין בתחרות
בין גורמים מעטים, וקיימים בו חסמי כניסה משמעותיים
למפעילים חדשים, הנובעים, בין השאר, מהעלות הגבוהה
הכרוכה בהקמת תשתית הרט"ן, וכן מדרישת הרגולציה
ולפיה פריסת התשתית תיעשה בכל הארץ ומההגבלות
המוטלות על הקמת אתרי השידור הנובעות משיקולים
סביבתיים ותכנוניים. מתן אפשרות למפעילים חדשים
להיכנס לתחום הרט"ן תוך שימוש בתשתיות של מפעילי
- הרט"ן הקיימים (בעגה המקצועית הכינוי לכך הוא
מפעיל וירטואלי), תסיר את חסמי הכניסה האמורים, ובכך
.796 '; התשס"ח, עמ84 ' ס"ח התשס"ח, עמ 57
.620 '; התשס"ח עמ218 'ס"ח התשמ"ב, עמ 58
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
129
:ז יסומן "(א)", ואחריו יבוא4 האמור בסעיף
)3(
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן להתיר לבעל רישיון לשידורים
להתנות, במישרין או בעקיפין, מתן שירות שידורים או חיבור חצריו של מנוי
למוקד השידור העומד לרשותו של בעל הרישיון, ברכישה או בקבלה של שירות
- שידורים אחר; לעניין זה
שידורי טלוויזיה הניתנים למנוייו של בעל רישיון לשידורים- ""שירות שידורים
בערוץ מסוים, מישדר מסוים הניתן במסגרת שידורים לפי דרישה, מישדר
מסוים שבעל רישיון לשידורים מציע למנוייו לרכישה, וכן סוגי שידורים
;אחרים שקבעה המועצה
;";א6 כהגדרתם בסעיף- ""שידורים לפי דרישה
תעודד את כניסתם של מפעילים חדשים לתחום ותגביר
את התחרות.
יצוין כי בדוח הוועדה לגיבוש המלצות מפורטות
,בדבר מדיניות וכללי התחרות בתחום התקשורת בישראל
דוח- (להלן2008 שהוגש לשר התקשורת בחודש מרס
גרונאו), נאמר, בין השאר, כי "המפתח להאצת התחרות
במגזר הנייד, ובמגזר משקי הבית בפרט, הוא הגדלת
מספר השחקנים. בהינתן שיעורי החדירה הגבוהים של
הטלפון הנייד, ההשקעה הגדולה הכרוכה בהקמת רשת
נוספת והחסמים הרגולטוריים להקמת רשת כזו (חסמים
המבוססים על שיקולים סביבתיים ותכנוניים) ספק אם
בעתיד הנראה לעין יתווסף למערכת מתחרה הפועל על
גבי תשתיות עצמאיות בפריסה ארצית".
עוד יצוין כי מפעילים וירטואליים קיימים בעולם מזה
שנים רבות. כך למשל, פועלים מפעילים וירטואליים מסוגים
שונים בארה"ב, באירופה, במזרח הרחוק ובאוסטרליה.
מיום י"ט באלול440 'בעקבות החלטת הממשלה מס
), בדבר עידוד פעילותם של2006 בספטמבר12( התשס"ו
מפעילים וירטואליים בענף הרט"ן, בוצעה עבודה מקיפה
של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, אשר כללה התקשרות
עם חברת ייעוץ בין–לאומית המתמחה בתחום (חברת
). המלצות חברת הייעוץ בנושא רוכזו בדוחNERA
), שנקבע בו כי תחילה יש לתתNERA דוח- (להלן
לכוחות השוק הזדמנות לפעול, על ידי מתן רישיונות
למפעילים וירטואליים, תוך עידוד משא ומתן של מפעילים
וירטואליים עם מפעילים בעלי תשתית. לאחר מכן, אם
לא יצליחו המפעיל הוירטואלי והמפעיל הקיים בעל
התשתית להגיע ביניהם להסכמה במהלך תקופה של
שישה חודשים מיום תחילת המשא ומתן בין הצדדים, או
במהלך תשעה חודשים לאחר שמשרד התקשורת הודיע
על כוונתו להעניק רישיון למפעיל הוירטואלי, לפי המאוחר
מביניהם, תיערך בחינה יסודית של הסיבות שבשלהן נכשל
המשא ומתן בין הצדדים. אם יימצא כי המשא ומתן נכשל
,כתוצאה מהתנהגות אנטי–תחרותית של המפעיל הקיים
יהא שר התקשורת רשאי לעשות שימוש בסמכותו כדי
לאכוף על המפעיל הקיים לאפשר למפעיל הוירטואלי
לעשות שימוש בתשתית שלו, ובכלל זה להתערב בתנאי
ההסכם בין המפעילים ובמחיר השימוש בתשתית של
המפעיל הקיים.
,NERA במטרה לקדם את יישום מסקנות דוח
)2007 באוגוסט12( התקבלה ביום כ"ח באב התשס"ז
, ולפיה יש לבצע את כל2186 'החלטת הממשלה מס
הפעולות הנדרשות, ובכלל זה הנפקת רישיון או היתר
ככל שיימצא לנכון, כדי שתתאפשר פעילותם של מפעילים
בדצמבר31( וירטואליים החל ביום כ"ב בטבת התשס"ח
). עד כה טרם הוסדרה פעילותו של מפעיל וירטואלי. 2007
בהמשך להחלטות הממשלה האמורות, מוצע לעגן את
הסדרת פעילותו של מפעיל וירטואלי באמצעות תיקון חוק
התקשורת, כמפורט להלן.
)2(–) ו1( לפסקאות
לחוק התקשורת, שר התקשורת4 בהתאם לסעיף
רשאי להעניק רישיון, כללי או מיוחד, לביצוע פעולות
בזק ולמתן שירותי בזק ולקבוע תנאים ברישיון. מוצע
לקבוע כי שר התקשורת יקבע בתקנות תנאים למתן רישיון
לשירות רדיו טלפון נייד הכרוך בשימוש במיתקן בזק של
- בעל רישיון אחר למתן שירותי רדיו טלפון נייד (להלן
רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת). במטרה לקדם את
הסדרת פעילותם של מפעילים וירטואליים, מוצע לקבוע
כי התנאים למתן אותם רישיונות יותקנו בתקנות ראשונות
). 2009 באפריל1( לא יאוחר מיום ז' בניסן התשס"ט
מאחר שרישיון וירטואלי אינו נופל לגדר ההגדרה של
המונח "רישיון כללי" בחוק התקשורת, ומאחר שהכוונה
היא להחיל על בעל רישיון וירטואלי הוראות שונות של
,חוק התקשורת החלות על בעלי רישיונות כלליים בלבד
א לחוק התקשורת, מוצע לקבוע כי5 או סעיף5 כגון סעיף
יראו רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת כרישיון כללי
,ואת מי שקיבל את הרישיון כאמור כבעל רישיון כללי
לכל דבר ועניין.
:ז יסומן "(א)", ואחריו יבוא4 האמור בסעיף
)3(
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן להתיר לבעל רישיון לשידורים
להתנות, במישרין או בעקיפין, מתן שירות שידורים או חיבור חצריו של מנוי
למוקד השידור העומד לרשותו של בעל הרישיון, ברכישה או בקבלה של שירות
- שידורים אחר; לעניין זה
שידורי טלוויזיה הניתנים למנוייו של בעל רישיון לשידורים- ""שירות שידורים
בערוץ מסוים, מישדר מסוים הניתן במסגרת שידורים לפי דרישה, מישדר
מסוים שבעל רישיון לשידורים מציע למנוייו לרכישה, וכן סוגי שידורים
;אחרים שקבעה המועצה
;";א6 כהגדרתם בסעיף- ""שידורים לפי דרישה
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
130
- 5 בסעיף
)4(
,)בסעיף קטן (א), בהגדרה "שימוש", במקום "לעניין סעיפים קטנים (ו
(א)
;")), (ז) ו–(ח1(ז) ו–(ח)" יבוא "לעניין סעיפים קטנים (ו), (ו
אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
(ב)
)1"(ו
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ו), השר יקבע כי בעל
)1(
בעל- רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בסעיף קטן זה
הרישיון האחר), חייב לאפשר לבעל רישיון רדיו טלפון נייד
ברשת אחרת לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, בהתקיים
:שניים אלה
בעל רישיון הרדיו טלפון נייד ברשת אחרת פנה
(א)
לבעל הרישיון האחר בבקשה לעשות שימוש במיתקן
בזק שלו, ולא הושגה ביניהם הסכמה בדבר תנאי
;השימוש בתוך שישה חודשים ממועד הפנייה
השר ושר האוצר נוכחו כי בעל הרישיון האחר
(ב)
;דרש תנאים שאינם סבירים, לשימוש כאמור
), יחולו לעניין זה הוראות1( קבע השר כאמור בפסקה
)2(
–סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "קישור
;"גומלין" יבוא "שימוש
) ייעשו בתוך2( ) או1( קביעה או מתן הוראות לפי פסקאות
)3(
)(א), או בתוך1( תשעה חודשים ממועד הפנייה האמור בפסקה
ימים מהמועד שבו פנה בעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת90
אחרת לשר ולשר האוצר בדבר סבירותם של תנאי השימוש
שדרש בעל הרישיון האחר, לפי המאוחר מביניהם.";
)4( לפסקה
לחוק התקשורת קובע, בין השאר, הוראות5 סעיף
לעניין מקרה שבו ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק
בידי בעל רישיון אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל
רישיון אחר. המונח "שימוש" מוגדר בסעיף האמור כמתן
גישה לבעל רישיון אחד אל מיתקן בזק של בעל רישיון
אחר, לרבות אל רשת הבזק הציבורית שלו או אל רשת
הגישה המהווה חלק ממנה, כולן או חלקן. בהתאם לסעיף
האמור, רשאי שר התקשורת, לשם הבטחת התחרות בתחום
הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לעניינו של הציבור
ולעניינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, לחייב את בעלי
הרישיון לאפשר שימוש כאמור וליתן הוראות בדבר אופן
(ב) לחוק התקשורת, רשאי שר5 ביצועו. בנוסף, לפי סעיף
,התקשורת, בהסכמת שר האוצר, לקבוע בתקנות, תשלומים
תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד השימוש
,כאמור וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים
מרכיביהם והיחסים ביניהם.
(ו) לחוק התקשורת5 מוצע, בלי לגרוע מהאמור בסעיף
בדבר שימוש של בעל רישיון אחד במיתקן בזק של בעל
רישיון אחר, כי ייקבע מנגנון פרטני ביחס לשימוש שעושה
מפעיל וירטואלי ברשת הבזק של מפעיל קיים, תוך קביעת
תנאים להתערבות השר, כך שהוא יהיה רשאי לקבוע כי
המפעיל הקיים יהיה חייב לאפשר למפעיל הוירטואלי
לעשות שימוש ברשת הבזק הציבורית שלו. התערבות
כאמור תיעשה בהתקיים שני תנאים אלה: המפעיל
הוירטואלי פנה למפעיל הקיים בבקשה לעשות שימוש
ברשת שלו ולא הושגה ביניהם הסכמה בדבר תנאי
השימוש בתוך שישה חודשים ממועד הפנייה, וכן כי שר
השרים) נוכחו כי המפעיל- התקשורת ושר האוצר (להלן
הקיים דרש תנאים שאינם סבירים לשימוש כאמור.
,עוד מוצע לקבוע, כי קביעה או מתן הוראות כאמור
) המוצע, ייעשו בתוך1(ו5 ) לסעיף2( ) או1( לפי פסקאות
תשעה חודשים מהמועד שבו החל המשא ומתן בין מפעיל
ימים מהמועד שבו פנה90 וירטואלי למפעיל קיים, או בתוך
המפעיל הוירטואלי לשרים בדבר אי–סבירותם של תנאי
השימוש שדרש המפעיל הקיים, לפי המאוחר מביניהם.
כללי- )13( ) עד5(–) ו3( לפסקאות
ממשקי הבית בישראל רוכשים את שידורי70%– כ
הטלוויזיה הרב–ערוצית המשודרים בידי בעלי רישיון
לשידורים, שהם בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים ובעל
בעלי רישיון לשידורים). - רישיון לשידורי לוויין (להלן
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
131
:) יבוא7( ה, אחרי פסקה6 בסעיף
)5(
ז בדבר4 ) לפקח על העמידה של בעלי רישיון לשידורים בהוראות סעיף8("
;איסור התניה במתן שירות שידורים ובחיבור חצרים למוקד שידור
) לפקח על העמידה של בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים בהוראות בדבר 9(
;".)(ג2כב6 דמי גישה מרביים שרשאי בעל הרישיון לדרוש ממנוייו, לפי סעיף
:כ יבוא6 אחרי סעיף
)6(
"אישור ערוצים
משותפים.1כ6
,בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם
(א)
המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים בסעיף
כ(ב), כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה6
:בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן
הוצאות משק הבית הממוצע על שירותי טלוויזיה
רב–ערוצית גדלו בשנים האחרונות והן עומדות בממוצע על
שקלים חדשים בשנה לכלל משקי הבית. מגמה זו 1,700–כ
נובעת, בין השאר, מעליית מחירי השידורים שבעלי רישיון
לשידורים גובים ממנוייהם. בהתאם לפרסומים של מדד
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשירותי תקשורת, במהלך
התאפיין שוק התקשורת במרבית2007 עד2000 השנים
התחומים בירידות מחירים, ואולם בתחום הטלוויזיה
הרב–ערוצית עלו המחירים שמשלמים המנויים בעד
השידורים.
יצוין כי בהשוואה בין–לאומית התשלומים בעד שידורי
טלוויזיה רב–ערוצית בישראל הם מהגבוהים בעולם. התשלום
החודשי הנדרש בעד צפייה בחבילת בסיס בישראל עומד
שקלים חדשים, ואילו במרבית מדינות המערב200–על כ
,התשלום החודשי הנדרש בשל צפייה בחבילות בסיס
הכוללות עשרות ערוצים, נמוך בעשרות אחוזים בהשוואה
למחיר המשולם כאמור בידי הצרכן הישראלי.
במטרה להפחית את גובה התשלומים המזעריים
,הנדרשים ממי שמבקש לרכוש שירותי טלוויזיה רב–ערוצית
להגדיל את חופש הבחירה של הצרכן בשידורים שהוא
,מבקש לרכוש, ולהפחית את עלויות הפרסום בטלוויזיה
,מוצע לבצע מהלך משולב בתחום הטלוויזיה הרב–ערוצית
:הכולל שלושה נדבכים מרכזיים
) מנוי של בעל רישיון לשידורים ישלם בעד חיבור 1(
דמי- חצריו למערכת השידורים הרב–ערוציים (להלן
גישה), ולא יידרש לשלם סכומים נוספים מעבר לדמי
,1 הגישה בעד קליטתם של שידורי הערוצים האלה: ערוץ
; וערוץ הכנסת10 , ערוץ2 , ערוץ33 ערוץ
) שינוי מבנה התעריפים הנדרשים בעד שידורי 2(
טלוויזיה שמשדר בעל רישיון לשידורים, כך שהמנוי יוכל
לרכוש ערוצים שבהם הוא מעוניין בלבד, מעבר לערוצים
), ובלא תלות של רכישת ערוץ1( המפורטים לעיל בפסקה
;אחד ברכישת ערוץ אחר
) מתן אפשרות לבעלי רישיון לשידורים לכלול 3(
.בשידוריהם שידורי פרסומת
)3( לפסקה
ז לחוק התקשורת נקבע, בין השאר, כי בעל4 בסעיף
רישיון לשידורים לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן
שידורים ברכישה או בקבלה של שידורים אחרים הניתנים
על ידו, אלא אם כן המועצה התירה לו לעשות כן בתנאים
או בלא תנאים. במטרה להפחית את גובה התשלומים
הנדרשים ממנוי של בעל רישיון לשידורים, ולאפשר לכל
מנוי לרכוש את אפשרות הצפייה בערוצים שבהם הוא
מעוניין בלבד, מוצע לקבוע כי לא יהיה ניתן להתיר לבעל
רישיון לשידורים להתנות, במישרין או בעקיפין, מתן
שידורי טלוויזיה מסוימים או חיבור של חצריו של מנוי
למוקד השידור, ברכישה או בקבלה של שידורים מסוימים
אחרים, ובכלל זה: שידורים הניתנים בערוץ מסוים, מישדר
מסוים הניתן במסגרת שידורים לפי דרישה, מישדר מסוים
שבעל רישיון לשידורים מציע למנוייו לרכישה, וכן סוגי
שידורים אחרים שקבעה המועצה. למען הסר ספק, מובהר
בזאת כי האיסור האמור בדבר התניית שירות בשירות, חל
גם על קביעת תשלום בעד שידור מסוים כשהוא נרכש
בנפרד, ששיעורו בלתי סביר ביחס לתשלום הנדרש בעד
אותו שידור כשהוא נרכש יחד עם שידור אחר.
)5( לפסקה
ה לחוק התקשורת נקבעו תפקידי המועצה6 בסעיף
המועצה), וביניהם- לשידורי כבלים ושידורי לוויין (להלן
–תפקידי פיקוח והסדרה של תחום שידורי הטלוויזיה הרב
ערוצית. בלי לגרוע מסמכות הפיקוח הכללית של המועצה,
מוצע לתקן את הסעיף האמור ולקבוע כי המועצה תפקח
על עמידה של בעלי רישיון לשידורים בהוראות בדבר
), וכן3( איסור התניה במתן שירות שידורים כאמור בפסקה
בהוראות שקבע שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, בדבר
דמי גישה מרביים שרשאי בעל רישיון לשידורים לדרוש
ממנוייו, ככל שנקבעו הוראות כאלה.
)6( לפסקה
לחוק התקשורת נקבעו כללים בדבר אישור1כ6 בסעיף
מישדרים אשר בעלי רישיונות לשידורים מבקשים לשדר
במתכונת של ערוץ משותף. במסגרת אותו סעיף נקבעו
:) יבוא7( ה, אחרי פסקה6 בסעיף
)5(
ז בדבר4 ) לפקח על העמידה של בעלי רישיון לשידורים בהוראות סעיף8("
;איסור התניה במתן שירות שידורים ובחיבור חצרים למוקד שידור
) לפקח על העמידה של בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים בהוראות בדבר 9(
;".)(ג2כב6 דמי גישה מרביים שרשאי בעל הרישיון לדרוש ממנוייו, לפי סעיף
:כ יבוא6 אחרי סעיף
)6(
"אישור ערוצים
משותפים.1כ6
,בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם
(א)
המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים בסעיף
כ(ב), כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה6
:בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
132
ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו
)1(
אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות
;האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת
ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים,
)2(
כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או
בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא
יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים
של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר
שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים
מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים
שבסמכותה.
המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א),
(ב)
,לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע
לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף
קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו
או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או
לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי
סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר
שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה
(ג)
רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים
בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד
ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה
בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר
(ד)
הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד
עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי
שליטה במפיק ערוץ.
- בסעיף זה
(ה)
למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי- ""בעל רישיון לשידורים
;כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה
, לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ- ""הפקה
הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות
;בהבאתו של ערוץ לשידור
מגבלות על גופים שונים בדבר החזקה בנתחי שוק גדולים
במיוחד בתחום ההפקות של ערוצים ישראליים. ההוראה
האמורה נקבעה כהוראת שעה במסגרת חוק הבזק (תיקון
,)258 ' (פורסם בס"ח התשנ"ו, עמ1996-), התשנ"ו13 'מס
). 2006 בדצמבר31( ותוקפה פג ביום י' בטבת התשס"ז
,)25 'הסעיף האמור תוקן במסגרת חוק הבזק (תיקון מס
).530 ' (ס"ח התשס"א, עמ2001-התשס"א
כדי להבטיח את הפלורליזם וגיוון הקולות בשוק
הפקת הערוצים בשידור הרב–ערוצי, מוצע לקבוע הוראות
זהות להוראות שנקבעו בסעיף האמור ערב פקיעתו, ולפיהן
מוטלות מגבלות על מספר הערוצים המשותפים שרשאים
בעלי רישיון לשידורים להפיק בעצמם, והמועצה, במקביל
לסמכויותיה הכלליות, תהיה מוסמכת להטיל מגבלות
נוספות על הפקת ערוצים משותפים.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
133
, ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים- ""ערוץ עצמי
,המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו
,למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים
,כא(א), ערוץ קהילתי6 ערוץ המשודר לפי הוראות סעיף
ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל
,מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד
;ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לענין זה
ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל- ""ערוץ משותף
רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית
או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות
לשידורים.";
לפני סימן ז' יבוא:
)7(
: מבנה התעריפים בהפצת שידורים1' "סימן ו
הגדרות.1כב6
- בסימן זה
"", "הערוץ השלישי2 "בעל זיכיון לשידורי טלויזיה", "ערוץ
כמשמעותם בחוק הרשות- "ו"שידורי טלוויזיה
;השניה
לחוק שידורי טלוויזיה2 כהגדרתו בסעיף- ""ערוץ הכנסת
;592003-מהכנסת, התשס"ד
, כמשמעותה בחוק רשות השידור- ""רשות השידור
.601965-התשכ"ה
)7( לפסקה
המוצע1'לסימן ו
במטרה להפחית את גובה התשלומים הנדרשים ממנוי
,המבקש לרכוש שירותי שידורים מבעלי רישיון לשידורים
,וכדי להגדיל את חופש הבחירה של המנוי, כאמור לעיל
מוצע לקבוע כי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים רשאי
לדרוש ממנוייו דמי גישה, שהם תשלום בעד חיבור חצריו
של המנוי למוקד השידור העומד לרשות בעל הרישיון. כמו
כן מוצע לקבוע כי דמי הגישה ייקבעו בהתבסס על עלות
החיבור למוקד בתוספת רווח סביר.
עוד מוצע לקבוע כי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים
,2 , ערוץ1 יפיץ לכל מנוייו את השידורים האלה: ערוץ
וערוץ הכנסת, וזאת בלי לגבות תשלום33 , ערוץ10 ערוץ
מעבר לדמי הגישה.
כדי להבטיח שדמי הגישה שידרוש בעל הרישיון
,לשידורים ישקפו רווח סביר, מוצע כי שר התקשורת
בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם המועצה, יהיה
רשאי לקבוע דמי גישה מרביים שבעל רישיון לשידורי
כבלים רשאי לדרוש ממנוייו, בהתבסס על עלות החיבור
למוקד השידור בתוספת רווח סביר.
בנוסף, מוצע לקבוע כי רשות השידור, הכנסת, ובעלי
הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה
,) חוק הרשות השניה- (להלן1990-לטלוויזיה ורדיו, התש"ן
,ישלמו לבעל רישיון לשידורי כבלים בעד הפצת שידוריהם
סכום שיורה עליו שר התקשורת. הסכום האמור יחושב
בהתבסס על עלות השימוש, לפי שיטת חישוב שיורה
עליה השר, בתוספת רווח סביר, וזאת כדי שעלויות ההפצה
כאמור, ימומנו על ידי הגופים האמורים ולא יושתו על
המנויים. בדומה למנגנוני ערעור אחרים שנקבעו בחוק
התקשורת, מוצע לקבוע כי על החלטת השר בדבר קביעת
סכום דמי ההפצה כאמור, ניתן לערער לפני בית המשפט
ימים מיום שנמסרה החלטת השר, וכן45 המחוזי בתוך
לקבוע כי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערער
בשאלה משפטית לפני בית המשפט העליון.
.32 'ס"ח התשס"ד, עמ 59
.106 'ס"ח התשכ"ה, עמ 60
, ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים- ""ערוץ עצמי
,המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו
,למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים
,כא(א), ערוץ קהילתי6 ערוץ המשודר לפי הוראות סעיף
ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל
,מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד
;ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לענין זה
ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל- ""ערוץ משותף
רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית
או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות
לשידורים.";
לפני סימן ז' יבוא:
)7(
: מבנה התעריפים בהפצת שידורים1' "סימן ו
הגדרות.1כב6
- בסימן זה
"", "הערוץ השלישי2 "בעל זיכיון לשידורי טלויזיה", "ערוץ
כמשמעותם בחוק הרשות- "ו"שידורי טלוויזיה
;השניה
לחוק שידורי טלוויזיה2 כהגדרתו בסעיף- ""ערוץ הכנסת
;592003-מהכנסת, התשס"ד
, כמשמעותה בחוק רשות השידור- ""רשות השידור
.601965-התשכ"ה
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
134
דמי גישה והפצת
שידורים.2כב6
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים רשאי לדרוש ממנוייו
(א)
;תשלום בעד חיבור חצריהם למוקד השידור העומד לרשותו
התשלום יתבסס על עלות החיבור למוקד כאמור, בתוספת
דמי גישה).- רווח סביר (בסימן זה
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יפיץ לכל מנוייו את
(ב)
השידורים המפורטים להלן, וזאת בלי לגבות תשלום מעבר
:לדמי הגישה
שידורי ערוץ הכנסת;
)1(
;שידורי הטלוויזיה שמשדרת רשות השידור
)2(
. והערוץ השלישי2 שידורי הטלוויזיה של ערוץ
)3(
השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם
(ג)
המועצה, רשאי לקבוע דמי גישה מרביים שבעל רישיון כללי
לשידורי כבלים רשאי לדרוש ממנוייו, בהתבסס על עלות
החיבור למוקד השידור בתוספת רווח סביר, אם מצא כי בעל
הרישיון גובה ממנוייו דמי גישה ששיעורם גבוה מסכום
המבוסס על חישוב העלות בתוספת רווח סביר כאמור.
תשלום בעד הפצת
שידורי טלוויזיה.3כב6
רשות השידור, הכנסת, ובעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה
(א)
ישלמו לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בעד הפצת שידורי
;(ב), סכום שיורה עליו השר2כב6 טלוויזיה כאמור בסעיף
הסכום האמור יחושב בהתבסס על עלות השימוש, לפי שיטת
חישוב שיורה עליה השר, בתוספת רווח סביר.
על החלטת השר לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער לפני
(ב)
; ימים מיום שנמסרה ההחלטה45 בית המשפט המחוזי, בתוך
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערער בשאלה
משפטית לפני בית המשפט העליון.
: שידורי פרסומת2' סימן ו
תשדירי פרסומת.4כב6
,בעל רישיון לשידורי כבלים רשאי לכלול במסגרת שידוריו
שידורי פרסומת תמורת תשלום בשיעור שהוא יקבע (בסימן
תשדיר פרסומת).- זה
הפרדת פרסומת.5כב6
,תשדיר פרסומת ישודר בתחילתה של תכנית או בסופה
(א)
ובנפרד ממנה.
המוצע2'לסימן ו
המוצע4כב6 לסעיף
מוצע לקבוע כי בעל רישיון לשידורי כבלים יהיה
רשאי לכלול במסגרת שידוריו, תשדירי פרסומת, תמורת
תשלום בשיעור שהוא יקבע. הכללת תשדירי פרסומת
בשידורי בעלי רישיון תיצור מקור הכנסה נוסף לבעלי
,הרישיון, אשר יאפשר הוזלה של מחיר השירות לצרכן
וזאת תוך שיפור איכות השירות והתכנים. כמו כן, כניסת
גורמי שידור נוספים לתחום הפרסום בטלוויזיה תגדיל את
היצע זמן הפרסומת, ותאפשר לגורמים עסקיים חדשים
להשתמש במדיה פרסומית זו. להגדלת ההיצע של זמן
הפרסומת כאמור, ישנה חשיבות רבה בעולם הפרסום ככלי
לקידום מכירות, שכן הפרסום מהווה אמצעי להעברת
מידע ולשכלול השוק ומקל על כניסה של מתחרים חדשים
לשווקים השונים.
המוצעים6כב6– ו5כב6 לסעיפים
במקביל למתן אפשרות לבעלי רישיון לשידורים
לכלול תשדירי פרסומת בשידוריהם, מוצע להחיל על
תשדירי הפרסומת האמורים, את ההסדרים הקבועים בחוק
הרשות השניה בעניין. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי תשדיר
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
135
על אף האמור בסעיף קטן (א), יכול שישודר תשדיר
(ב)
פרסומת גם באתנחתאות שבמהלכה של תכנית, בהתאם
לכללים שקבעה המועצה.
איסור פרסומת
במישדרים.6כב6
בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול במישדריו דבר
(א)
שהוא בגדר פרסומת, גלויה או מוסווית, שאינו תשדיר
פרסומת ואשר קיבל בעבור שידורו תמורה כספית.
בעל רישיון לשידורי כבלים לא יקבל תמורה אחרת בשל
(ב)
שידור כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתאם לכללים שקבעה
המועצה.
זמן שידור מרבי
לתשדירי פרסומת.7כב6
המועצה רשאית לקבוע בכללים זמן שידור מרבי
(א)
לתשדירי פרסומת, שבעל רישיון לשידורי כבלים רשאי
,להקצות בכל שעת שידור או בכלל זמן השידורים ביממה
ורשאית היא לקבוע זמן שידור מרבי שונה לערוצי שידור
שונים או לסוגי שידורים.
המועצה תקבע לגבי התקופה של שלוש שנים
(ב)
), כללים2010 באפריל1( שתחילתה ביום י"ז בניסן התש"ע
בדבר זמן שידור מרבי לתשדירי פרסומת כאמור בסעיף
קטן (א), מתוך מגמה לכלול בהדרגה תשדירי פרסומת בשידורי
בעל רישיון לשידורי כבלים.
כללים לשידורי
פרסומת.8כב6
המועצה רשאית לקבוע כללים נוספים לגבי תשדירי פרסומת
שרשאי בעל רישיון לשידורי כבלים לכלול בשידוריו, לרבות
(ז), בשינויים המחויבים, וכן1לד6 בעניינים המפורטים בסעיף
רשאית היא לקבוע כללים שונים לערוצי שידור שונים או
לסוגי שידורים.
פרסומת ישודר בתחילתה של תכנית או בסופה, ובנפרד
ממנה, או באתנחתאות שבמהלכה של תכנית, בהתאם
לכללים שקבעה המועצה. כמו כן, מוצע לקבוע כי בעל
רישיון לשידורי כבלים לא יכלול במישדריו דבר שהוא
בגדר פרסומת, גלויה או מוסווית, שאינו תשדיר פרסומת
ואשר קיבל בעבור שידורו תמורה כספית, וכן כי לא יקבל
תמורה אחרת בעד שידור כאמור, אלא בהתאם לכללים
שקבעה המועצה.
המוצע7כב6 לסעיף
עוד מוצע כי המועצה תהא רשאית לקבוע בכללים
זמן שידור מרבי לתשדירי פרסומת, שבעל רישיון לשידורי
כבלים יהיה רשאי להקצות בכל שעת שידור או בכלל זמן
השידורים ביממה. כמו כן, בשים לב למאפיינים השונים
של ערוצי השידור וסוגי השידורים, וכדי לאפשר למועצה
להתאים לכל ערוץ וערוץ את הזמן המרבי שייקבע
להכללת תשדירי פרסומת בו, מוצע להסמיך את המועצה
גם לקבוע זמן שידור מרבי שונה לערוצי שידור שונים או
לסוגי שידורים. כדי לאפשר את הסתגלות שוק השידורים
ושוק הפרסום לשינוי האמור, מוצע להטיל על המועצה
לקבוע כללים בדבר זמן שידור מרבי של תשדירי פרסומת
במסגרת שידוריו של בעל רישיון לשידורי כבלים, מתוך
מגמה לכלול בהדרגה תשדירי פרסומת בשידורי בעל
הרישיון, וזאת במשך תקופה של שלוש שנים שתחילתה
) (מועד תחילת2010 באפריל1( ביום י"ז בניסן התש"ע
הכללת תשדירי פרסומת בשידורי בעל הרישיון).
המוצע8כב6 לסעיף
נוסף על האמור וכדי לאפשר למועצה לקבוע הסדר
כולל לעניין שידורי פרסומת, מוצע להסמיך את המועצה
לקבוע כללים נוספים, לרבות בעניינים שבהם היא מוסמכת
כיום לקבוע כללים לגבי תשדירי פרסומת, בהתייחס לערוץ
ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, בין השאר, לגבי
המתכונת של תשדירי פרסומת ודרך הצגתם, סייגים בדבר
פרסומת המכוונת לילדים, סייגים בדבר השתתפות ילדים
בתשדירי פרסומת, סייגים בדבר שימוש בגוף האדם באופן
הפוגע בכבוד האדם וכיוצא באלה.
על אף האמור בסעיף קטן (א), יכול שישודר תשדיר
(ב)
פרסומת גם באתנחתאות שבמהלכה של תכנית, בהתאם
לכללים שקבעה המועצה.
איסור פרסומת
במישדרים.6כב6
בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול במישדריו דבר
(א)
שהוא בגדר פרסומת, גלויה או מוסווית, שאינו תשדיר
פרסומת ואשר קיבל בעבור שידורו תמורה כספית.
בעל רישיון לשידורי כבלים לא יקבל תמורה אחרת בשל
(ב)
שידור כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתאם לכללים שקבעה
המועצה.
זמן שידור מרבי
לתשדירי פרסומת.7כב6
המועצה רשאית לקבוע בכללים זמן שידור מרבי
(א)
לתשדירי פרסומת, שבעל רישיון לשידורי כבלים רשאי
,להקצות בכל שעת שידור או בכלל זמן השידורים ביממה
ורשאית היא לקבוע זמן שידור מרבי שונה לערוצי שידור
שונים או לסוגי שידורים.
המועצה תקבע לגבי התקופה של שלוש שנים
(ב)
), כללים2010 באפריל1( שתחילתה ביום י"ז בניסן התש"ע
בדבר זמן שידור מרבי לתשדירי פרסומת כאמור בסעיף
קטן (א), מתוך מגמה לכלול בהדרגה תשדירי פרסומת בשידורי
בעל רישיון לשידורי כבלים.
כללים לשידורי
פרסומת.8כב6
המועצה רשאית לקבוע כללים נוספים לגבי תשדירי פרסומת
שרשאי בעל רישיון לשידורי כבלים לכלול בשידוריו, לרבות
(ז), בשינויים המחויבים, וכן1לד6 בעניינים המפורטים בסעיף
רשאית היא לקבוע כללים שונים לערוצי שידור שונים או
לסוגי שידורים.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
136
נטילת זמני שידור
פרסומת מבעל
רישיון לשידורי
כבלים
.9כב6
, יחולו על בעל רישיון לשידורי כבלים2לד6 הוראות סעיף
בשינויים אלה: בכל מקום, במקום "משדר ערוץ ייעודי
"הממומן באמצעות שידורי פרסומת" או "משדר ערוץ ייעודי
יבוא "בעל רישיון לשידורי כבלים.";
; בטל- כד6 סעיף
)8(
- 1לד6 בסעיף
)9(
:אחרי סעיף קטן (ו) יבוא
(א)
(א) יחולו לגבי ערוץ ייעודי7כב6– ו6כב6 ,5כב6 ) הוראות סעיפים1"(ו
,)(א7כב6– ו6כב6 הממומן באמצעות שידורי פרסומת, בשינוי זה: בסעיפים
בכל מקום, במקום "בעל רישיון לשידורי כבלים" יבוא "בעל ערוץ ייעודי
הממומן באמצעות שידורי פרסומת.";
; יימחקו- "), המילים "לשידורי פרסומת וכן3()בסעיף קטן (ז
(ב)
- נז6 ) בסעיף10(
;"כה6 ,כב6" כה" יבוא6 ,כד6 ,כב6" במקום
(א)
;"3כב6 עד1כב6" " יבוא1יא6 ,1ה6" אחרי
(ב)
יחולו9כב6 עד4כב6 אחרי "ועל מפיק ערוץ עצמאי" יבוא "הוראות סעיפים
(ג)
;"על בעל רישיון לשידורי לוויין ועל מפיק ערוץ עצמאי
תימחק;- "הסיפה החל במילים "ואולם התקופה המנויה
(ד)
המוצע9כב6 לסעיף
כדי שיהיה ניתן לאכוף את ההוראות האמורות
וכללים שייקבעו בידי המועצה, בין השאר לעניין שידורי
כה לחוק התקשורת בעניין6 פרסומת, ואת הוראות סעיף
שידורים אסורים, מוצע להחיל על בעל רישיון לשידורי
לחוק התקשורת בדבר2לד6 כבלים את הוראות סעיף
הסמכות לנטילת זמני שידור של פרסומות, כפי שסמכות
זו חלה כיום על משדר ערוץ ייעודי הממומן באמצעות
שידורי פרסומת.
)8( לפסקה
בעקבות המהלך המוצע להכללת תשדירי פרסומת
בשידורי בעל רישיון לשידורים, יש צורך לבטל את סעיף
כד לחוק התקשורת, ולפיו בעל רישיון לשידורי כבלים לא6
.יכלול פרסומת בשידוריו
:כד שמוצע לבטלו6 וזה נוסחו של סעיף
כד. (א) בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול 6"
.פרסומת בשידוריו
(ב) בתום חמש שנים מיום תחילתו של פרק זה,
רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה
והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי
כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת
כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה
בכללים."
)9( לפסקה
כדי ליצור אחידות בכללים החלים על שידורי
פרסומת, מוצע להחיל על משדר ערוץ ייעודי הממומן על
ידי שידורי פרסומת, את ההוראות החלות על בעל רישיון
,לשידורי כבלים בדבר הפרדת תשדירי פרסומת מתכנית
בדבר איסור פרסומת במישדרים ובדבר זמן שידור מרבי
לתשדירי פרסומת.
)10( לפסקה
נז לחוק התקשורת קובע כי הוראות שונות6 סעיף
החלות על בעל רישיון לשידורי כבלים יחולו גם על בעל
רישיון לשידורי לוויין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ
המוצע לחוק1'עצמאי. מוצע להחיל את הוראות סימן ו
התקשורת בדבר מבנה התעריפים בהפצת שידורים, על
המוצע2'בעל רישיון לשידורי לוויין, ואת הוראות סימן ו
לחוק התקשורת בדבר שידורי פרסומות, על בעל רישיון
לשידורי לוויין ועל מפיק ערוץ עצמאי. זאת בהתאמה
על בעל רישיון כללי לשידורי1'לתחולת הוראות סימן ו
, בין השאר, הן על בעל רשיון2'כבלים ולתחולת סימן ו
כללי לשידורי כבלים והן על בעל רישיון מיוחד לשידורי
כבלים.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
137
:) יבוא5( ב(ב), אחרי פסקה37 ) בסעיף11(
;".ז4 ) הפר הוראה מהוראות סעיף6("
- )(ב1ב37 ) בסעיף12(
;"כא6 או1ה6 כד" יבוא "סעיפים6 ,כא6 ,1ה6 ), במקום "סעיפים1( בפסקה
(א)
;"כה6 )(ב) או2(כב6 ,ז4 כה" יבוא "סעיפים6 ), במקום "סעיף3( בפסקה
(ב)
:) יבוא7( אחרי פסקה
(ג)
) דרש ממנוייו דמי גישה בסכום העולה על דמי הגישה המרביים 8("
;".(ג), ככל שנקבעו2כב6 שנקבעו לפי סעיף
:א יבוא59 ) אחרי סעיף13(
"בחינה ראשונה
של דמי גישה
ב.59
השר ושר האוצר, בהתייעצות עם המועצה, יבחנו עד יום כ"ח
) אם דמי הגישה שגובה בעל2011 ביוני1( באייר התשע"א
(א), מבוססים על2כב6 רישיון לשידורים ממנוייו לפי סעיף
החישוב של עלות בתוספת רווח סביר, האמור באותו סעיף."
תיקון חוק התקשורת
)(בזק ושידורים
תחילה-
.37
,)9(36 ) לחוק התקשורת כנוסחם בסעיף1()(ב1ב37–נז ו6 ,1לד6 תחילתם של סעיפים
(א)
)7(36 לחוק התקשורת כנוסחו בסעיף2')(א) לחוק זה, של סימן ו12(–)(א), (ג) ו–(ד) ו10(
) לחוק זה, ביום י"ז8(36 כד לחוק התקשורת כאמור בסעיף6 לחוק זה, ושל ביטול סעיף
).2010 באפריל1( בניסן התש"ע
)12(–) ו11( לפסקאות
לחוק התקשורת נקבעו כללים בדבר1ב37 בסעיף
הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים. בסעיף
קטן (ב) שבו, נקבע כי אם ליושב ראש המועצה היה יסוד
סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים הפר הוראה או
תנאי לפי הסעיפים המפורטים שם, רשאי הוא להטיל עליו
עיצום כספי בשיעור המפורט באותו סעיף. מוצע להוסיף
ז לחוק התקשורת, בדבר איסור4 את הפרת הוראות סעיף
התניית שירות בשירות, כעילה להטלת עיצום כספי על
בעל רישיון לשידורים, וכן להוסיף סמכות להטלת עיצום
כספי אם בעל רישיון לשידורים דרש ממנוי שלו דמי גישה
בסכום העולה על דמי הגישה המרביים שנקבעו לפי סעיף
(ג) המוצע. כמו כן, לנוכח ביטולו המוצע של סעיף 2כב6
כד לחוק התקשורת, מוצע למחוק סעיף זה מרשימת6
הסעיפים שהפרתם מהווה עילה להטלת עיצום כספי. למען
הסר ספק, ובלי לגרוע מסמכות המנהל הכללי של משרד
התקשורת להטיל עיצום כספי, הרי שבשל הוספת סעיף
ז לחוק התקשורת כסעיף שהפרתו מקנה סמכות להטלת4
עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים על ידי יושב ראש
המועצה, נדרש תיקון מקביל המקנה למנהל הכללי של
משרד התקשורת סמכות להטיל עיצום כספי בשל הפרת
אותו סעיף, בעניינים הנתונים לסמכותו לפי אותו סעיף.
)13( לפסקה
בשים לב לחשיבות מבנה התעריפים החדש לשירותי
שידורים, ובפרט מההיבט הצרכני, מוצע לקבוע כי שר
התקשורת ושר האוצר, בהתייעצות עם המועצה, יבחנו
), בסמוך לתחילת2011 ביוני1( עד יום כ"ח באייר התשע"א
הפעלתו של מבנה התעריפים האמור, כי דמי הגישה
שגובים בעלי רישיון לשידורים משקפים חישוב של עלות
(א) המוצע. 2כב6 בתוספת רווח סביר, כאמור בסעיף
כדי לאפשר לגופים השונים בשוק השידורים
37 סעיף
ובשוק הפרסום להיערך למהלך של הכללת
תשדירי פרסומת בשידורים של בעל רישיון לשידורי
המוצע, המתיר4כב6 כבלים, מוצע כי תחילתו של סעיף
את הכללת תשדירי פרסומת בשידורים כאמור, תהיה ביום
). עד למועד האמור ימשיך 2010 באפריל1( י"ז בניסן התש"ע
לחול איסור על בעל רישיון כאמור לכלול תשדירי פרסומת
כד לחוק התקשורת ועל כן מוצע6 בשידוריו לפי סעיף
לקבוע כי התחילה של ביטול אותו סעיף תהיה באותו
) המוצע, המבטל1()(ב1ב37 מועד, וכך גם תחילתו של סעיף
את הסמכות להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות סעיף
כד לחוק.6
נוסף על כך, וכדי לאפשר לבעלי הרישיון לשידורים
,להיערך בהדרגה למבנה התעריפים החדש לשירותי שידור
מוצע לקבוע כי תחילתן של ההוראות לעניין זה, לרבות
לעניין איסור התניית שירות בשירות (התיקון המוצע
ז לחוק התקשורת), הטלת עיצום כספי על הפרת4 לסעיף
) לחוק3()(ב1ב37 הוראות אלה (התיקון המוצע לסעיף
התקשורת) והבחינה הראשונה שיבחנו השרים את דמי
ב המוצע), תהיה ביום כ"ה באדר59 הגישה המרביים (סעיף
). 2011 במרס1( א' התשע"א
:) יבוא5( ב(ב), אחרי פסקה37 ) בסעיף11(
;".ז4 ) הפר הוראה מהוראות סעיף6("
- )(ב1ב37 ) בסעיף12(
;"כא6 או1ה6 כד" יבוא "סעיפים6 ,כא6 ,1ה6 ), במקום "סעיפים1( בפסקה
(א)
;"כה6 )(ב) או2(כב6 ,ז4 כה" יבוא "סעיפים6 ), במקום "סעיף3( בפסקה
(ב)
:) יבוא7( אחרי פסקה
(ג)
) דרש ממנוייו דמי גישה בסכום העולה על דמי הגישה המרביים 8("
;".(ג), ככל שנקבעו2כב6 שנקבעו לפי סעיף
:א יבוא59 ) אחרי סעיף13(
"בחינה ראשונה
של דמי גישה
ב.59
השר ושר האוצר, בהתייעצות עם המועצה, יבחנו עד יום כ"ח
) אם דמי הגישה שגובה בעל2011 ביוני1( באייר התשע"א
(א), מבוססים על2כב6 רישיון לשידורים ממנוייו לפי סעיף
החישוב של עלות בתוספת רווח סביר, האמור באותו סעיף."
.37
,)9(36 ) לחוק התקשורת כנוסחם בסעיף1()(ב1ב37–נז ו6 ,1לד6 תחילתם של סעיפים
(א)
)7(36 לחוק התקשורת כנוסחו בסעיף2')(א) לחוק זה, של סימן ו12(–)(א), (ג) ו–(ד) ו10(
) לחוק זה, ביום י"ז8(36 כד לחוק התקשורת כאמור בסעיף6 לחוק זה, ושל ביטול סעיף
).2010 באפריל1( בניסן התש"ע
תיקון חוק
התקשורת (בזק
- )ושידורים
תחילה
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
138
ב לחוק התקשורת כנוסחם59–) ו8()(ב1ב37 ,נז6 ,)9(ה6 ,ז4 תחילתם של סעיפים
(ב)
) לחוק התקשורת3()(ב1ב37 ) לחוק זה, של סעיף13(–)(ג) ו12( ,))(ב10( ,)5( ,)3(36 בסעיף
לחוק1')(ב), ושל סימן ו2(כב6 )(ב) לחוק זה לעניין הוספת סעיף12(36 כנוסחו בסעיף
).2011 במרס1( ) לחוק זה, ביום כ"ה באדר א' התשע"א7(36 התקשורת כנוסחו בסעיף
פרק י"ב: שילוב מקבלי גמלאות בעבודה
תיקון חוק המדיניות
הכלכלית לשנת
2004 הכספים
)(תיקוני חקיקה
.38
,612004- (תיקוני חקיקה), התשס"ד2004 בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים
- 'בפרק ז
יימחקו; - ")בכותרת הפרק, המילים "(הוראת שעה
)1(
לאור האמור ומאחר שנקבעו מועדי תחילה שונים
להוראות בדבר מבנה התעריפים בהפצת שידורים ולהוראות
בדבר תשדירי פרסומת החלות על בעל רישיון לשידורי
כבלים, מוצע להתאים את מועד התחילה של תיקון סעיף
נז לחוק התקשורת, הקובע את תחולתן של הוראות שונות6
,בשני העניינים האמורים, על בעל רישיון לשידורי לוויין
על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, באופן שתחילתו של
נז, תהיה תואמת למועד6 כל חלק מן התיקון האמור לסעיף
התחילה שנקבע להוראות הרלוונטיות.
כמו כן, כדי שההסדרים השונים בעניין הכללת
תשדירי פרסומת בשידורים של בעל רישיון, יהיו סדורים
, המוצע1לד6 ואחידים, מוצע כי תחילתו של התיקון לסעיף
6כב6 ,5כב6 המחיל על ערוץ ייעודי את הוראות סעיפים
(א) המוצעים בעניין שידורי פרסומת, תהיה ביום י"ז7כב6–ו
), המועד שבו ייכנס לתוקף2010 באפריל1( בניסן התש"ע
הסעיף המתיר הכללת תשדירי פרסומת בשידורים של
בעל רישיון לשידורי כבלים, בעל רישיון לשידורי לוויין
ומפיק ערוץ עצמאי.
לפרק י"ב כללי
בפרק ז' לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים
חוק- (להלן2004- (תיקוני חקיקה), התשס"ד2004
המדיניות הכלכלית), נקבעה הוראת שעה שבמסגרתה
כוננה תכנית ניסיונית לשילוב מקבלי גמלאות בעבודה.
"התכנית הניסיונית, שנקראה בתחילה "תכנית מהל"ב
,"ומאוחר יותר שונה שמה ל"תכנית אורות לתעסוקה
, אזורים: אשקלון ושדרות4–, ב2005 הופעלה, החל באוגוסט
ירושלים, אזור חדרה ונתניה, ואזור נצרת ונצרת עילית. את
התכנית הניסיונית ליווה מחקר שבוצע בידי מכון ברוקדייל
והמוסד לביטוח לאומי.
כמו כן, במהלך תקופה זו מונו כמה ועדות אשר בחנו
היבטים שונים של התכנית הניסיונית ואופן פעולתה: ועדה
מדעית בראשות פרופ' מנחם יערי, אשר מונתה-ציבורית
בידי ממלא מקום ראש הממשלה ושר התעשיה2005 בדצמבר
המסחר והתעסוקה דאז, מר אהוד אולמרט, לשם ניתוח ולימוד
'מעמיק של כלל היבטי התכנית; ועדת תמיר, בראשות פרופ
בידי סגן ראש הממשלה2006 יוסי תמיר, אשר מונתה ביוני
ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, מר אליהו ישי, לשם בחינת
מבחן התעסוקה ולשיפור האיזונים החברתיים בתכנית, וועדת
2007 דינור, בראשות מר רענן דינור, אשר מונתה בפברואר
בידי ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט.
המחקר המלווה ופעילות הוועדות, לצד הפיקוח
השוטף על פעילות התכנית הניסיונית והמשוב ההדדי בין
מינהלת "אורות לתעסוקה" האחראית על ביצועה וניהולה
של תכנית "אורות לתעסוקה", לבין מפעילי התכנית, סייעו
בהערכת התכנית והישגיה ובהפקת לקחים לצורך בחינת
עתידה של התכנית. כך, לנוכח הלקחים שנלמדו במהלך
הליווי השוטף של התכנית הניסיונית ולאור המסקנות
וההמלצות של הוועדות האמורות, נערכו במהלך השנים
שינויים רבים בתכנית הניסיונית ובנוהלי העבודה של
מפעיליה, וכל זאת במגמה לשפר את השירות הניתן לציבור
גמלה).- הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה (להלן
בסיכומו של דבר, התכנית הניסיונית, כפי שהתעדכנה
במהלך השנים, נמצאה ככלי מוצלח לשילובם של מקבלי
הגמלאות במעגל העבודה, וצמצום תלותם בגמלאות. כך,
למשל, מהמחקר המלווה שערך, בין השאר, בחינה השוואתית
בין אוכלוסיית משתתפי התכנית לבין אוכלוסיות ביקורת
מקבילות, עולה כי התכנית הביאה לשיפור מצב התעסוקה
בקרב משתתפיה, לרבות הגדלת היקף המשרה, ביחס
לאוכלוסיית הביקורת. ממצא זה הופיע בכל חתכי הגילאים
(לרבות המשתתפים המבוגרים) ובכל הרכבי המשפחה, וכן
בקרב עולים חדשים כמו גם בקרב תושבים ותיקים.
לאור האמור, גיבש צוות משותף לכלל הגורמים
,"המעורבים בתכנית הניסיונית (מינהלת "אורות לתעסוקה
,המוסד לביטוח לאומי, משרד האוצר, משרד המשפטים
שירות התעסוקה והמועצה הלאומית לכלכלה), המלצות
לפריסה ארצית של התכנית הניסיונית והפיכתה לתכנית
(להלן24.8.2008 , מיום3994 'של קבע. בהחלטת ממשלה מס
), אימצה הממשלה את עיקרי3994 ' החלטת ממשלה מס-
,המלצות הצוות כאמור בנוגע להפעלת התכנית בהיקף ארצי
והפיכתה לכלי של קבע לשילוב מקבלי גמלאות בעבודה.
פרק י"ב המוצע נועד ליישם את תיקוני החקיקה
, בפרק ז' לחוק3994 'הנדרשים בהתאם להחלטת ממשלה מס
.397 '; התשס"ז, עמ70 'ס"ח התשס"ד, עמ 61
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
139
- 37 בסעיף
)2(
:אחרי ההגדרה "המוסד" יבוא
(א)
;ב37 ועדה שהוקמה לפי סעיף- """ועדה מקצועית
;";א37 ועדה שהוקמה לפי סעיף- ""ועדת חריגים
אחרי ההגדרה "חוק הבטחת הכנסה" יבוא:
(ב)
מי שעומד בראש המינהלה שהוקמה במשרד- """יושב ראש המינהלה
;";התעשיה המסחר והתעסוקה לשם ביצוע הוראות פרק זה
בהגדרה "משתתף", במקום "תושב אזור שילוב" יבוא "מי";
(ג)
תימחק;- "ההגדרה "תושב אזור שילוב
(ד)
1980-המדיניות הכלכלית ובחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א
חוק הבטחת הכנסה).- (להלן
,)13( ,)2(–) ו1())(א9( ,))(ג) ו–(ד2( ,)1( לפסקאות 38 סעיף
)19( ) עד16(–)(א) ו–(ב) ו15( ,)14(
, תפעל3994 'בהתאם להחלטת ממשלה מס
תכנית "אורות לתעסוקה" בפריסה ארצית, ככלי של קבע
לשילוב מקבלי גמלאות בעבודה. זאת, בניגוד למצב הקיים
ולפיו מופעלת התכנית רק כהוראת שעה החלה לגבי מי
שמתגורר באזור שהוחלו עליו הוראות הפרק, בצו לפי סעיף
, או שהתגורר באזור כאמור בעת שהוחלו עליו הוראות59
תושב- פרק זה ולאחר מכן שינה את מקום מגוריו (להלן
אזור שילוב).
לפיכך, מוצע לבצע תיקונים בפרק ז' לחוק המדיניות
,) פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה- הכלכלית (להלן
אשר יהפכו אותו מהוראת שעה להוראה של קבע, לבטל
את ההוראות המיוחדות הקבועות בו ביחס לתכנית
הניסיונית, ובכלל זה ההוראות לקביעת האזורים שעליהם
תוחל התכנית, לבטל את הוראת המעבר המתייחסת
להיקף שעות התכנית האישית לגבי מי שמשתתף בתכנית
"אורות לתעסוקה" שערב היותו תושב אזור שילוב השתתף
בהכשרה מקצועית באופן סדיר, ולקבוע כי השתתפות
בתכנית לא תהיה תלויה באזור המגורים.
ואלה הסעיפים בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה
:שמוצע, לאור האמור לעיל, לבטלם
:, שזה נוסחה37 ההגדרה "תושב אזור שילוב" שבסעיף-
: כל אחד מאלה- ""תושב אזור שילוב
) מי שמתגורר באזור שהוחלו עליו הוראות פרק 1(
;59 זה, בצו, לפי הוראות סעיף
), בעת1( ) מי שהתגורר באזור כאמור בפסקה2(
שהוחלו על האזור הוראות פרק זה כאמור באותה
פסקה, ולאחר מכן שינה את מקום מגוריו, ובלבד
(ב) נקבע כי הוראות פרק זה57 שבתקנות לפי סעיף
יחולו עליו, כולן או חלקן."
סימן ו', שעניינו החלת הוראות ומחקר, וזה נוסחו:-
"סימן ו': החלת הוראת ומחקר
קביעת אזורים והקמת מרכזי תעסוקה
פרק זה יחול באזור שיקבע השר בהסכמת שר
. (א) 59
האוצר ובהתייעצות עם שר הרווחה; הודעה על קביעת
אזור תפורסם ברשומות.
(ב) מספר האזורים לא יעלה על ארבעה והם ייקבעו
מבין האזורים שעליהם תחליט ועדת מומחים שהוקמה לפי
,הוראות סעיף קטן (ו); בהחלטתה תתחשב ועדת המומחים
,בין השאר, בייצוגן ההולם של מגוון קבוצות האוכלוסיה
במאפיינים שונים של שוק העבודה ובמעורבותה הצפויה
של הרשות המקומית בפעילות לשם השגת מטרתו של
פרק זה.
(ג) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר בהתייעצות
עם שר הרווחה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע
כאמור בסעיף קטן (ב) יותר מארבעה אזורים.
(ד) בכל אזור יוקם מרכז תעסוקה אחד בלבד.
(ה) השר יקבע בדרך האמורה בסעיף קטן (א), בצו,
את המועד שהחל בו יחולו הוראות פרק זה באזור שהודעה
לגביו פורסמה לפי הוראות סעיף קטן (א), ושמרכז תעסוקה
יוקם בו לפי סעיף קטן (ד).
) ועדת המומחים תוקם בידי השר בהסכמת 1( ) (ו
:שר הרווחה ושר האוצר ואלה חבריה
(א) עובד משרד התעשיה המסחר
;והתעסוקה המומחה בתחום התעסוקה
(ב) עובד משרד האוצר האחראי על
;תחום התעסוקה או על תחום הגמלאות
(ג) עובד המוסד לביטוח לאומי שהוא
;מומחה לתכנון ולמחקר
(ד) נציג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(ה) נציג ציבור שהוא מומחה לשוק
העבודה.
) הועדה תקבע את סדרי עבודתה.2(
- 37 בסעיף
)2(
:אחרי ההגדרה "המוסד" יבוא
(א)
;ב37 ועדה שהוקמה לפי סעיף- """ועדה מקצועית
;";א37 ועדה שהוקמה לפי סעיף- ""ועדת חריגים
אחרי ההגדרה "חוק הבטחת הכנסה" יבוא:
(ב)
מי שעומד בראש המינהלה שהוקמה במשרד- """יושב ראש המינהלה
;";התעשיה המסחר והתעסוקה לשם ביצוע הוראות פרק זה
בהגדרה "משתתף", במקום "תושב אזור שילוב" יבוא "מי";
(ג)
תימחק;- "ההגדרה "תושב אזור שילוב
(ד)
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
140
: יבוא37 אחרי סעיף
)3(
: ועדת חריגים וועדה מקצועית1'"סימן א
ועדת חריגים
א.37
השר יקים ועדת חריגים, אחת או יותר, שיהיו לה
(א)
:הסמכויות והתפקידים כמפורט בפרק זה, ואלה חבריה
נציג שימנה השר מבין עובדי משרדו, שהוא
)1(
;מומחה בתחום התעסוקה
נציג שימנה שר הרווחה והשירותים החברתיים
)2(
מבין עובדי המוסד, שהוא האחראי במוסד על תחום
;הבטחת הכנסה או על תחום השיקום או מי מטעמו
נציג שימנה שר האוצר מבין עובדי משרדו, שהוא
)3(
האחראי במשרד האוצר על תחום התעסוקה או על
תחום הגמלאות או מי מטעמו.
(ב) החלטות ועדת חריגים יתקבלו על דעת כל החברים בה.
מחקר
. (א) פעולות מרכזי התעסוקה בתקופת תוקפו של 60
פרק זה ועל פי הוראותיו, באזורים שנקבעו לפי הוראות
, ייעשו כתכנית התנסות.59 סעיף
(ב) תכנית ההתנסות תלווה בבקרה ובמחקר אשר
יבחן, בין השאר, את הגשמת מטרתו של פרק זה."
:, שעניינו תוקף, וזה נוסחו65 סעיף-
"תוקף
. פרק זה יעמוד בתוקפו עד תום ארבע שנים מיום 65"
".התחילה
:, שעניינו הוראת מעבר, וזה נוסחו66 סעיף-
הוראת מעבר
. מי שערב היותו תושב אזור שילוב, החל בהכשרה 66
,(א) בחוק הבטחת הכנסה2 )(א) של סעיף3( כאמור בפסקה
)(א43 ) בחוק זה, יראו אותו, לענין סעיף2(61 כנוסחה בסעיף
(א) בחוק הבטחת2 )(ב) של סעיף3( בחוק זה, וכן לענין פסקה
) בחוק זה, כמי שעובד בעבודה2(61 הכנסה, כנוסחה בסעיף
בשעות שבהן הוא משתתף באותה הכשרה באופן סדיר."
)3(–)(א) ו2( לפסקאות
מוצע להסמיך את שר התעשיה המסחר והתעסוקה
שר התמ"ת) להקים ועדת חריגים, אחת או- (בפרק זה
יותר, שהחברים בה יהיו עובדי המדינה, בעלי מומחיות
בתחום התעסוקה, השיקום או הבטחת הכנסה. ועדת
חריגים תורכב מנציג שר התמ"ת, שימונה מבין עובדי
;משרד התמ"ת, אשר הוא בעל מומחיות בתחום התעסוקה
נציג שר הרווחה והשירותים החברתיים, שהוא האחראי
במוסד לביטוח לאומי על תחום גמלאות הבטחת הכנסה
,או על תחום השיקום או מי מטעמו, ונציג שר האוצר
שהוא האחראי במשרד האוצר על תחום התעסוקה או
על תחום הגמלאות או מי מטעמו. סמכויות ועדת חריגים
) בפרק שילוב מקבלי2(א) עד (א48–(ב) ו43 מפורטות בסעיף
גמלאות בעבודה, כנוסחם המוצע (סמכויות לעניין הפחתת
היקף השעות של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים
וסמכות לקבוע כי משתתף הוא חסר מסוגלות תעסוקתית
באופן זמני).
עוד מוצע להסמיך את יושב ראש מינהלת "אורות
)(ב)), להקים ועדה2( לתעסוקה" (ר' דברי הסבר לפסקה
מקצועית, אחת או יותר, שחבריה יהיו רופא מומחה
ברפואה תעסוקתית או שיקומית; פסיכולוג מומחה
בפסיכולוגיה תעסוקתית או שיקומית, ועובד סוציאלי או
מרפא בעיסוק בעל מומחיות בתחום השיקום, ובלבד שאחד
מחברי הוועדה, לפחות, יהיה מומחה בתחום התעסוקה.
,כמו כן, מוצע לאפשר לשר התמ"ת, בהסכמת שר האוצר
לקבוע תחומי מומחיות שונים שיושב ראש המינהלה יהיה
רשאי למנות אדם המומחה בהם לחבר בוועדה, במקום
אחד המומחים כאמור, ובלבד שגם במקרה זה אחד מחברי
הוועדה יהיה מומחה בתחום התעסוקה. יצוין, כי פעילות
התכנית הניסיונית מלווה בידי ועדות מקצועיות, כאשר
בתחילה הופעלו הוועדות על ידי מפעילי התכנית באזורים
השונים, ובעקבות המלצת ועדת דינור ולקחים שהופקו
2008 מהפעלת התכנית הניסיונית, החל בחודש פברואר
מונו ועדות מקצועיות בהרכב המוצע, שמינוי כל אחד
מחבריהן טעון אישור של יושב ראש המינהלה, והפעלת
הוועדות עברה לידי גורמים בלתי תלויים במפעילי
התכנית. כעת מוצע לעגן את הרכבה של ועדה מקצועית
,ואת סמכויותיה, בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה
ולהעניק ליושב ראש המינהלה את הסמכות להקים ועדה
כאמור שתפקידיה, לצד תפקידה לסייע למרכזי התעסוקה
)(ב43 בהתוויית התכנית האישית, יהיו כמפורט בסעיפים
) בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה כנוסחם2()1(א48–ו
המוצע (סמכויות לעניין הפחתת היקף השעות של תכנית
אישית שהוכנה למשתתף מסוים וסמכות להמליץ לוועדת
חריגים לקבוע כי משתתף הוא חסר מסוגלות תעסוקתית
באופן זמני), וכן תפקידים נוספים שיטיל עליה יושב ראש
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
141
ועדה מקצועית
ב.37
יושב ראש המינהלה יקים ועדה מקצועית, אחת או
(א)
,יותר, שיהיו לה הסמכויות והתפקידים כמפורט בפרק זה
וכן תפקידים נוספים שיטיל עליה יושב ראש המינהלה לשם
:השגת מטרתו של פרק זה, ואלה חבריה
רופא מומחה ברפואה תעסוקתית או שיקומית;
)1(
פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה תעסוקתית או
)2(
;שיקומית
עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק, שהוא בעל
)3(
.מומחיות בתחום השיקום
אחד מחברי הוועדה המקצועית, לפחות, יהיה מומחה
(ב)
בתחום התעסוקה.
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר, בהסכמת שר
(ג)
האוצר, לקבוע תחומי מומחיות נוספים על אלה המפורטים
בסעיף הקטן האמור, שיושב ראש המינהלה רשאי למנות אדם
המומחה בהם לחבר ועדה מקצועית במקום אחד מהחברים
המנויים באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיים האמור בסעיף
;".)קטן (ב
- 43 בסעיף
)4(
:במקום סעיף קטן (ב) יבוא
(א)
"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי כל אחד מהמנויים בפסקאות
שלהלן להפחית את היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה
למשתתף מסוים, בהתאם לאמור באותן פסקאות, אם נוכח כי בלפני
המשתתף קשיים של ממש שהיו מונעים מכל משתתף סביר לבצע תכנית
:אישית בהיקף השעות המזערי, יהיו מרכיביה של התכנית אשר יהיו
בתנאים ועד למספר שעות שבועיות - מתכנן יעדים תעסוקתי
)1(
, למשך תקופה שלא תעלה- כפי שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר
;בכל פעם, על ארבעה שבועות במהלך שנתיים
המינהלה לשם השגת מטרתו של פרק זה. יובהר, כי בסמכות
יושב ראש המינהלה להקים כמה ועדות מקצועיות שיפעלו
במקביל ברחבי הארץ.
))(ב2( לפסקה
לשם ביצוע הוראות פרק שילוב מקבלי גמלאות
בעבודה, ובכלל זה לשם הסדרה, ליווי ובקרה של פעילות
בפרק האמור, הוקמה38 מרכזי התעסוקה כמשמעותם בסעיף
במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה מינהלה האחראית
,"על ביצועה וניהולה של תכנית "אורות לתעסוקה
הפועלת בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי, משרד האוצר
המינהלה). על - וגורמים רלוונטיים נוספים (בפרק זה
פעילות המינהלה אחראי יושב ראש המינהלה, שהוא
עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה. על פי המוצע,
מוענקות ליושב ראש המינהלה הסמכות להקים ועדות
מקצועיות, הסמכות להפחית את היקף השעות המזערי
של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים והסמכות
לדון בהשגה על החלטת מתכנן יעדים תעסוקתי או ועדה
מקצועית לעניין הפחתת היקף שעות מזערי של תכנית
א בפרק שילוב46–(ב) ו43 , ב37 אישית כאמור (ר' סעיפים
מקבלי גמלאות בעבודה, כנוסחם המוצע), וזאת נוסף על
הסמכויות המוקנות לו כיושב ראש המינהלה האחראית
לביצוע הוראות הפרק האמור.
)4( לפסקה
(א) בפרק שילוב מקבלי גמלאות43 על פי סעיף
היקף שעות, מי שתובע- בעבודה, שעניינו תכנית אישית
גמלה או שמשתלמת לו גמלה, ושזכאותו לגמלה האמורה
מותנית בהשתתפותו בפעילות של מרכז תעסוקה לפי
- הוראות פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה (בפרק זה
30 משתתף), חייב בביצועה של תכנית אישית בהיקף שבין
שעות שבועיות. עם זאת, לעתים ישנו צורך בהקטנת 40–ל
ועדה מקצועית
ב.37
יושב ראש המינהלה יקים ועדה מקצועית, אחת או
(א)
,יותר, שיהיו לה הסמכויות והתפקידים כמפורט בפרק זה
וכן תפקידים נוספים שיטיל עליה יושב ראש המינהלה לשם
:השגת מטרתו של פרק זה, ואלה חבריה
רופא מומחה ברפואה תעסוקתית או שיקומית;
)1(
פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה תעסוקתית או
)2(
;שיקומית
עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק, שהוא בעל
)3(
.מומחיות בתחום השיקום
אחד מחברי הוועדה המקצועית, לפחות, יהיה מומחה
(ב)
בתחום התעסוקה.
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר, בהסכמת שר
(ג)
האוצר, לקבוע תחומי מומחיות נוספים על אלה המפורטים
בסעיף הקטן האמור, שיושב ראש המינהלה רשאי למנות אדם
המומחה בהם לחבר ועדה מקצועית במקום אחד מהחברים
המנויים באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיים האמור בסעיף
;".)קטן (ב
- 43 בסעיף
)4(
:במקום סעיף קטן (ב) יבוא
(א)
"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי כל אחד מהמנויים בפסקאות
שלהלן להפחית את היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה
למשתתף מסוים, בהתאם לאמור באותן פסקאות, אם נוכח כי לפני
המשתתף קשיים של ממש שהיו מונעים מכל משתתף סביר לבצע תכנית
:אישית בהיקף השעות המזערי, יהיו מרכיביה של התכנית אשר יהיו
בתנאים ועד למספר שעות שבועיות - מתכנן יעדים תעסוקתי
)1(
, למשך תקופה שלא תעלה- כפי שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר
;בכל פעם, על ארבעה שבועות במהלך שנתיים
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
142
- ועדה מקצועית, על פי המלצה של מתכנן יעדים תעסוקתי
)2(
בתנאים ועד למספר שעות שבועיות כפי שיקבע השר, בהסכמת שר
למשך תקופה שלא תעלה, בכל פעם, על ארבעה חודשים- האוצר
;במהלך שנתיים
יושב ראש המינהלה, על פי המלצה של מתכנן יעדים תעסוקתי
)3(
שעות שבועיות, למשך תקופה15– עד ל- ושל ועדה מקצועית
שלא תעלה, בכל פעם, על שנה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי
לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי יושב ראש המינהלה לקבוע היקף
שעות מזערי מופחת לפי פסקה זו, אף בהעדר המלצה של ועדה
;מקצועית
ועדת חריגים, על פי המלצה של מתכנן יעדים תעסוקתי ושל
)4(
עד לשעה בשבוע, למשך תקופה שלא תעלה, בכל- ועדה מקצועית
פעם, על שנה.";
בטלים;- )סעיפים קטנים (ג) ו–(ה
(ב)
יימחקו; - "בסעיף קטן (ד), המילים "ואת היקף השעות המזערי המופחת
(ג)
), במקום "לעניין פסקה זו לא תובא בחשבון" יבוא "לעניין2( (א), בפסקה45 בסעיף
)5(
לרבות אי–שיתוף פעולה- "פסקה זו, "היעדרות מן הפעילות שנקבעה בתכנית אישית
,של המשתתף בביצוע התכנית האישית, כולה או חלקה, אף אם נכח במרכז התעסוקה
וכן התנהגות שיש בה כדי למנוע את ביצועה של התכנית האישית או לפגוע בפעילות
;"המתנהלת במרכז התעסוקה, ולמעט
,היקפה של התכנית האישית החלה לגבי משתתף מסוים
וזאת בהתאם למאפיינים ולקשיים המיוחדים של אותו
משתתף. בעניין זה קובעים סעיפים קטנים (ב), (ג) ו–(ה) של
:, כנוסחם היום, לאמור43 סעיף
"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בוחן מקרים
מיוחדים להקטין את היקף השעות המזערי של תכנית
אישית שהוכנה למשתתף מסוים עד לחמש עשרה שעות
,) היקף השעות המזערי המופחת- שבועיות (בסעיף זה
:בהתקיים כל אלה
) מתכנן היעדים התעסוקתי שהכין את 1(
התכנית האישית בעבור אותו משתתף או
שאמור להכינה, קבע כי המשתתף עשה את מרב
המאמצים לסייע בהפנייתו לעבודה ובהכנת
תכנית אישית בעבורו, ולבצע את התכנית
;האישית שהוכנה לו, ככל שהוכנה
) בוחן המקרים המיוחדים נוכח כי בפני 2(
המשתתף קשיים של ממש שהיו מונעים מכל
משתתף סביר לבצע תכנית אישית בהיקף
השעות המזערי, יהיו מרכיביה של התכנית
;האישית אשר יהיו
) השר או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך 3(
אישר את הקטנת היקף השעות המזערי בעבור
אותו משתתף.
(ג) בוחן מקרים מיוחדים לא יבחן לפי הוראות סעיף
קטן (ב) את הקטנת היקף השעות המזערי של תכנית אישית
שהוכנה על ידו או שהוא אמור להכינה.
מתכנן - "(ה) בסעיף זה, "בוחן מקרים מיוחדים
יעדים תעסוקתי שמנהל מרכז התעסוקה הסמיכו לבחון את
,הצורך בהפחתת היקף השעות המזערי במקרים מיוחדים
לפי הוראות סעיף קטן (ב)."
(ב), כנוסחו היום, ניתן להפחית את43 היינו, לפי סעיף
15–מספר השעות של תכנית אישית למשתתף מסוים עד ל
שעות שבועיות, לכל הפחות, רק במקרים שבהם קבע מתכנן
יעדים תעסוקתי שהמשתתף עשה את מרב המאמצים
לסייע בהפנייתו לעבודה ובהכנת תכנית אישית בעבורו
ובוחן מקרים מיוחדים נוכח כי בפני המשתתף קשיים של
ממש שהיו מונעים מכל משתתף סביר לבצע תכנית אישית
שעות, וניתן לכך אישורו של יושב15 כלשהי בהיקף של
המינהלה (שהוסמך לכך בידי שר התמ"ת). כמו כן, לפי
(תיקוני2004 תקנות המדיניות הכלכלית לשנת הכספים
)חקיקה) (שילוב מקבלי גמלאות בעבודה) (הוראת שעה
(הפחתת היקף השעות המזערי של תכנית אישית לסוגי
, ניתן היום להקטין את היקף2006-משתתפים), התשס"ו
שעות התכנית האישית של משתתף מסוים עד להיקף של
שעה בחודש בהתקיים תנאים מסוימים.
השינוי המוצע בא לאפשר מענה מהיר במקרים
שבהם נדרשת הפחתת שעות לתקופה קצרה יחסית או
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
143
" יבוא45 (א), במקום "ובכלל זה מקביעה באישור השתתפות לפי סעיף46 בסעיף
)6(
"או מהחלטה של רופא או של ועדה מקצועית שהתקבלה על סמך בדיקה שנערכה
")" ובסופו יבוא "לעניין זה, "החלטת מתכנן יעדים תעסוקתי2()(א53 לפי הוראות סעיף
למעט קביעה כאמור הטעונה אישור45 לרבות קביעה באישור השתתפות לפי סעיף-
(א), ולמעט החלטה בעניין הפחתת45 ) של סעיף2( השר בהתאם להוראות לפי פסקה
היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים לפי הוראות סעיף
;")1()(ב43
: יבוא46 אחרי סעיף
)7(
"השגה
א.46
הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של מתכנן יעדים תעסוקתי
או של ועדה מקצועית, בעניין הפחתת היקף השעות המזערי
של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים, לפי הוראות
), לפי העניין, רשאי להשיג על ההחלטה2( ) או1()(ב43 סעיף
עד לבחינה מסודרת של בקשה להפחתת השעות בידי
הגורמים המוסמכים כמפורט להלן, וכן לייעל את הליך
הטיפול בבקשות להפחתת היקף השעות, לעומת הקבוע
כנוסחו היום ובתקנות לפיו. לפיכך, מוצע לקבוע 43 בסעיף
מדרג בנוגע להקטנת היקף שעות התכנית האישית של
משתתף מסוים, בהתאם להיקף השעות המבוקש ולתקופת
ההפחתה. בהתאם לכך מוצע לאפשר למתכנן יעדים
תעסוקתי להקטין את היקף השעות המזערי בתנאים
ובהיקף שיקבע שר התמ"ת בהסכמת שר האוצר, לתקופה
של עד ארבעה שבועות בשנתיים, או למספר תקופות שיחד
לא יעלו על ארבעה שבועות בשנתיים, וכן לאפשר לוועדה
,מקצועית, על פי המלצה של מתכנן יעדים תעסוקתי
להקטין את היקף השעות המזערי בתנאים ובהיקף שיקבע
למשך תקופה שלא- שר התמ"ת בהסכמת שר האוצר
תעלה על ארבעה חודשים במהלך שנתיים או למספר
תקופות שיחד לא יעלו על ארבעה חודשים בשנתיים.
עוד מוצע לפשט את ההליכים לאישור בקשות
להפחתת היקף שעות, גם כאשר מתבקשת הקטנת היקף
השעות לתקופות ממושכות יותר, וזאת באמצעות מתן
הסמכה לכל אחד מגורמים אלה, להפחית את היקף השעות
של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים, בהתאם
:למפורט להלן
, שעות בשבוע15– עד ל- ) יושב ראש המינהלה2(
לתקופה של עד שנה בכל פעם , בהתאם להמלצה של
מתכנן יעדים תעסוקתי וועדה מקצועית, או בלא המלצה
בתנאים שיקבע שר התמ"ת בהסכמת- של ועדה מקצועית
;שר האוצר
) ועדת חריגים, בהתאם להמלצה של מתכנן 3(
, עד לשעה בשבוע- יעדים תעסוקתי וועדה מקצועית
לתקופה של עד שנה בכל פעם.
))(ג15(–) ו5( לפסקאות
מוצע להבהיר, למען הסר ספק, כי אי–שיתוף פעולה
מצד משתתף בביצוע התכנית האישית שנקבעה לו, כולה
או חלקה, אף אם נכח המשתתף במרכז התעסוקה, וכן
התנהגות שיש בה כדי למנוע את ביצועה של התכנית
האישית או לפגוע בפעילות מרכז התעסוקה, לא ייחשבו
,כביצוע תכנית אישית לצורך קבלת אישור השתתפות
ובהתאם ייחשבו כהיעדרות מן הפעילות שנקבעה
למשתתף בתכנית האישית לצורך חישוב גמלת הבטחת
הכנסה למשתתף.
)6( לפסקה
, בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה קובע46 סעיף
בסעיף קטן (א), כי משתתף הרואה את עצמו נפגע מהחלטת
מתכנן יעדים תעסוקתי, רשאי לערור על ההחלטה בפני
ועדת ערר שמונתה בידי שר התמ"ת, בהסכמת שר האוצר.
,סעיף קטן (ב) קובע כי ועדת הערר תהיה בת שלושה חברים
שלפחות שניים מהם עובדי ציבור, ואלה הם: עובד ציבור
בעל מומחיות בתחום התעסוקה; עובד סוציאלי שמונה
בהתייעצות עם שר הרווחה, ואיש משק וכלכלה. מוצע
למעט מההחלטות של מתכנן יעדים תעסוקתי שלגביהן
ניתן לערור בפני ועדת ערר, קביעה באישור השתתפות
הטעונה אישור שר התמ"ת בהתאם להוראות לפי סעיף
(שעליה ניתן יהיה לערער לבית הדין האזורי לעבודה45
, כנוסחו המוצע). זאת47 בירושלים בהתאם להוראות סעיף
בשל כך שהמדובר למעשה בקביעתו של שר התמ"ת, ולא
של מתכנן יעדים. עוד מוצע, למעט מההחלטות שעליהן
ניתן לערור בפני ועדת ערר, החלטה בעניין הפחתת היקף
,)1()(ב43 השעות בתכנית אישית לפי הוראות סעיף
כנוסחו המוצע, שעליה ניתן יהיה להשיג בפני יושב ראש
המינהלה, כמפורט להלן. בנוסף מוצע לאפשר לערור בפני
ועדת ערר גם במקרים שבהם משתתף רואה עצמו נפגע
מהחלטת רופא או ועדה מקצועית שהתקבלה על סמך
) בפרק שילוב2()(א53 בדיקה שנערכה לפי הוראות סעיף
מקבלי גמלאות בעבודה.
)7( לפסקה
מוצע לקבוע כי הרואה עצמו נפגע מהחלטה של
מתכנן יעדים תעסוקתי או של ועדה מקצועית, בעניין
הפחתת היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה
למשתתף מסוים, רשאי להשיג עליה בפני יושב ראש
המינהלה או מי שהוא הסמיך לשם כך. במקביל, מוצע
" יבוא45 (א), במקום "ובכלל זה מקביעה באישור השתתפות לפי סעיף46 בסעיף
)6(
"או מהחלטה של רופא או של ועדה מקצועית שהתקבלה על סמך בדיקה שנערכה
")" ובסופו יבוא "לעניין זה, "החלטת מתכנן יעדים תעסוקתי2()(א53 לפי הוראות סעיף
למעט קביעה כאמור הטעונה אישור45 לרבות קביעה באישור השתתפות לפי סעיף-
(א), ולמעט החלטה בעניין הפחתת45 ) של סעיף2( השר בהתאם להוראות לפי פסקה
היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים לפי הוראות סעיף
;")1()(ב43
: יבוא46 אחרי סעיף
)7(
"השגה
א.46
הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של מתכנן יעדים תעסוקתי
או של ועדה מקצועית, בעניין הפחתת היקף השעות המזערי
של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים, לפי הוראות
), לפי העניין, רשאי להשיג על ההחלטה2( ) או1()(ב43 סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
144
בפני יושב ראש המינהלה או מי שהוא הסמיך לכך, בתוך
עשרה ימים מן המועד שבו נודע לו על ההחלטה, ויחולו
(ה) ו–(ו), בשינויים46 לעניין השגה כאמור הוראות סעיף
המחויבים.";
- 47 בסעיף
)8(
;") בית דין אזורי- בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "(בסעיף זה
(א)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב)
) על אלה ניתן לערער לפני בית הדין האזורי בירושלים, בלבד:1"(א
, הטעונה45 קביעה באישור השתתפות לפי הוראות סעיף
)1(
;)(א45 ) של סעיף2( אישור השר בהתאם להוראות לפי פסקה
החלטה של ועדת חריגים בעניין הפחתת היקף השעות המזערי
)2(
של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים, לפי הוראות סעיף
;)1(א48 ), וכן החלטה של ועדת חריגים לפי סעיף4()(ב43
החלטה של יושב ראש המינהלה בעניין הפחתת היקף השעות
)3(
המזערי של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים, לפי הוראות
), החלטה של יושב ראש המינהלה או מי שהוא הסמיך3()(ב43 סעיף
א, וכן כל החלטה אחרת של יושב ראש46 לכך בהשגה לפי סעיף
המינהלה שהתקבלה בעניינו של משתתף מסוים.";
בסעיף קטן (ב), אחרי "בערעור" יבוא "לפי סעיף זה";
(ג)
בסעיף קטן (ג), במקום "על החלטת ועדת הערר" יבוא "על ההחלטה";
(ד)
- 48 בסעיף
)9(
- )בסעיף קטן (א
(א)
";- במקום "לא יחולו על" יבוא "לא יחולו על
)1(
,), ובה1( הסיפה החל במילים "תושב אזור שילוב" תסומן כפסקה
)2(
;"במקום "תושב אזור שילוב" יבוא "מי
להצעת החוק לתקן את התוספת בחוק הסיוע40 בסעיף
, ולהוסיף השגה כאמור לרשימת1971-המשפטי, התשל"ב
העניינים שלגביהם תיתן לשכת סיוע משפטי שירות
משפטי, למי שידו אינה משגת לשאת בהם.
)8( לפסקה
בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה קובע47 סעיף
בפרק46 כי על החלטת ועדת ערר, שמונתה לפי סעיף
האמור, ניתן לערער לפני בית דין אזורי לעבודה, וכי בעלי
הדין בערעור יהיו המשתתף והמדינה. מוצע לקבוע כי
ערעור על ההחלטות המפורטות להלן יידון לפני בית הדין
:האזורי לעבודה בירושלים
) קביעה באישור השתתפות, הטעונה אישור השר 1(
;45 לפי הוראות סעיף
) החלטה של ועדת חריגים בעניין הפחתת היקף 2(
השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה למשתתף
;)4()(ב43 מסוים, לפי הוראות סעיף
) החלטה של ועדת חריגים לעניין חוסר מסוגלות 3(
;)1(א48 תעסוקתית זמנית לפי סעיף
) החלטה של יושב ראש המינהלה בעניין הפחתת 4(
היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה למשתתף
;)3()(ב43 מסוים, לפי סעיף
) החלטה של יושב ראש המינהלה או מי שהוא 5(
הסמיך לכך, בהשגה על החלטת מתכנן יעדים תעסוקתי
או על החלטת ועדה מקצועית בעניין הפחתת היקף
,השעות המזערי של תכנית אישית של משתתף מסוים
;א46 לפי סעיף
) כל החלטה אחרת של יושב ראש המינהלה 6(
.שהתקבלה בעניינו של משתתף מסוים
)10(–), (ב) ו–(ג) ו3())(א9( לפסקאות
בפרק שילוב מקבלי גמלאות48 מוצע לתקן את סעיף
בעבודה, שעניינו אי תחולה, כך שהוראות הפרק לא יחולו
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
145
:) יבוא1( אחרי פסקה
)3(
,)1) מי שוועדת חריגים קבעה לגביו לפי הוראות סעיף קטן (א2("
כל עוד הקביעה- כי הוא חסר מסוגלות תעסוקתית באופן זמני
כאמור עומדת בתוקף.";
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב)
) מצאה ועדת חריגים, על פי בקשה של מתכנן יעדים תעסוקתי, כי1"(א
משתתף אינו מסוגל להשתלב בעבודה כלשהי או לבצע תכנית אישית לפי
הוראות פרק זה, יהיו מרכיביה אשר יהיו, רשאית היא לקבוע כי הוא חסר
מסוגלות תעסוקתית, למשך תקופה כפי שתקבע אשר לא תפחת משלושה
חסר מסוגלות תעסוקתית באופן- חודשים ולא תעלה על שנה (בסעיף זה
:זמני), ובלבד שמתקיימים כל אלה
במשך תקופה של שישה חודשים לפחות שקדמו למועד הגשת
)1(
הבקשה לוועדת חריגים עשה מרכז תעסוקה את מרב המאמצים
לקידום סיכויי השתלבותו של המשתתף בעבודה, ומתכנן יעדים
תעסוקתי קבע כי בתקופה האמורה עשה המשתתף את מרב
המאמצים כדי לסייע בהפנייתו לעבודה ובהכנת תכנית אישית
;בעבורו וכדי לבצע את התכנית האישית שהוכנה לו
ועדה מקצועית המליצה לקבוע כי המשתתף הוא חסר
)2(
;מסוגלות תעסוקתית באופן זמני
תנאים נוספים שקבע השר, בהסכמת שר האוצר, ככל שנקבעו
)3(
.תנאים כאמור
על מי שוועדת חריגים קבעה לגביו כי הוא חסר מסוגלות
כל עוד הקביעה כאמור עומדת- תעסוקתית באופן זמני
בתוקף. קביעה כאמור תיעשה על פי בקשה של מתכנן
יעדים תעסוקתי, אם מצאה ועדת חריגים כי משתתף אינו
מסוגל להשתלב בעבודה כלשהי ואף לא לקיים תכנית
:אישית, יהיו מרכיביה אשר יהיו, ומתקיימים כל אלה
) מרכז התעסוקה עשה את מרב המאמצים לקידום 1(
סיכויי המשתתף להשתלב בעבודה במשך שישה חודשים
לפחות קודם להגשת הבקשה לוועדת חריגים, ומתכנן
יעדים תעסוקתי קבע כי המשתתף עשה את מרב המאמצים
לסייע בהפנייתו לעבודה, בהכנת תכנית אישית בעבורו
;ובביצועה במשך שישה חודשים כאמור
) ועדה מקצועית המליצה לקבוע כי המשתתף הוא 2(
;חסר מסוגלות תעסוקתית באופן זמני
) התקיימו תנאים נוספים, ככל שנקבעו כאלה, בידי שר 3(
.התמ"ת ובהסכמת שר האוצר
,עוד מוצע לקבוע כי ועדת חריגים תהיה רשאית
מעת לעת, לשוב ולקבוע כי משתתף הוא חסר מסוגלות
תעסוקתית באופן זמני, לפרק הזמן כאמור, ובלבד שבמועד
החידוש התקיימו כל התנאים המפורטים לעיל.
(א) לחוק הבטחת2 במקביל מוצע לתקן את סעיף
,) חוק הבטחת הכנסה- (להלן1980-הכנסה, התשמ"א
ולקבוע כי מי שמוכר כחסר מסוגלות תעסוקתית באופן
) יהיה זכאי, במשך התקופה שבה1(א48 זמני לפי סעיף
נקבע כי יוכר כאמור, לגמלת הבטחת הכנסה, בלא תלות
בהשתתפותו בתכנית אישית או בקיום מבחן תעסוקה
(א) לחוק הבטחת הכנסה2 כלשהו (ר' בעניין זה תיקון סעיף
) להצעת החוק).2(39 המוצע בסעיף
בפרק שילוב מקבלי גמלאות48 סעיף קטן (ב) של סעיף
,בעבודה כנוסחו היום, מאפשר לשר התמ"ת לקבוע, בצו
כי הוראות פרק זה לא יחולו על תושבי אזור שילוב
א48 שמתקיימים לגביהם התנאים הקבועים בסעיף. סעיף
בפרק האמור מאפשר למי שחל עליו צו כאמור לבחור כי
הוראות פרק זה יחולו עליו, על אף הוראות הצו. מוצע
א המתייחס48 (ב) האמור וכן את סעיף48 לבטל את סעיף
לצו שהוצא לפיו, ולקבוע במקומם הוראה המאפשרת לשר
התמ"ת, בהסכמת שר האוצר, לקבוע, בצו, כי הוראות פרק
שילוב מקבלי גמלאות בעבודה לא יחולו על מי שתובע
גמלה או שמשתלמת לו גמלה, שבמשך תקופה שנקבעה
בצו אשר קדמה לחודש שבו הוגשה לראשונה תביעתו
לגמלה, טרם חלף לגביו פרק הזמן שנקבע באותו צו
מהמועד שנקבע בו, והכל בתנאים שייקבעו בצו כאמור.
מי שהוראות פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה לא יחול
'עליו בשל צו כאמור, יטופל בידי שירות התעסוקה (ר
(א) לחוק הבטחת הכנסה המוצע2 בעניין זה תיקון סעיף
) להצעת החוק).2(39 בסעיף
:) יבוא1( אחרי פסקה
)3(
,)1) מי שוועדת חריגים קבעה לגביו לפי הוראות סעיף קטן (א2("
כל עוד הקביעה- כי הוא חסר מסוגלות תעסוקתית באופן זמני
כאמור עומדת בתוקף.";
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב)
) מצאה ועדת חריגים, על פי בקשה של מתכנן יעדים תעסוקתי, כי1"(א
משתתף אינו מסוגל להשתלב בעבודה כלשהי או לבצע תכנית אישית לפי
הוראות פרק זה, יהיו מרכיביה אשר יהיו, רשאית היא לקבוע כי הוא חסר
מסוגלות תעסוקתית, למשך תקופה כפי שתקבע אשר לא תפחת משלושה
חסר מסוגלות תעסוקתית באופן- חודשים ולא תעלה על שנה (בסעיף זה
:זמני), ובלבד שמתקיימים כל אלה
במשך תקופה של שישה חודשים לפחות שקדמו למועד הגשת
)1(
הבקשה לוועדת חריגים עשה מרכז תעסוקה את מרב המאמצים
לקידום סיכויי השתלבותו של המשתתף בעבודה, ומתכנן יעדים
תעסוקתי קבע כי בתקופה האמורה עשה המשתתף את מרב
המאמצים כדי לסייע בהפנייתו לעבודה ובהכנת תכנית אישית
;בעבורו וכדי לבצע את התכנית האישית שהוכנה לו
ועדה מקצועית המליצה לקבוע כי המשתתף הוא חסר
)2(
;מסוגלות תעסוקתית באופן זמני
תנאים נוספים שקבע השר, בהסכמת שר האוצר, ככל שנקבעו
)3(
.תנאים כאמור
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
146
,)1) ועדת חריגים רשאית לחדש את קביעתה כאמור בסעיף קטן (א2(א
מעת לעת, בהתאם להוראות אותו סעיף קטן ולמשך התקופה האמורה
בו, ובלבד שבמועד החידוש מתקיימים במשתתף כל התנאים המנויים
בסעיף הקטן האמור.";
במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
(ג)
"(ב) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פרק זה,
למעט הוראות סימן ז' שבו, לא יחולו על מי שתובע גמלה או שמשתלמת
לו גמלה, אם במשך תקופה שנקבעה בצו כאמור אשר קדמה לחודש שבו
הוגשה לראשונה תביעתו לגמלה, טרם חלף לגביו פרק זמן שנקבע באותו
צו, מהמועד שנקבע בו, והכל בתנאים שייקבעו בצו כאמור.";
; בטל- א48 ) סעיף10(
:) יבוא2( (א), במקום פסקה53 ) בסעיף11(
(ב) בפרק שילוב מקבלי48 וזה נוסחם של סעיף
א בפרק האמור48 גמלאות בעבודה שמוצע להחליפו, ושל
:שמוצע לבטלו
) השר רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פרק זה, 1( )"(ב
למעט הוראות סימן ז' שבו, לא יחולו על תושבי אזור
שנים, כולם או חלקם, לפי45 שילוב שמלאו להם
;כללים ותנאים שיקבע
,), לא יחול הצו1( ) קבע השר צו לפי הוראות פסקה2(
בתקופה הקובעת, על תושב אזור שילוב שמתקיימים
:לגביו כל התנאים המפורטים להלן
(א) הוא תובע גמלה או משתלמת לו גמלה ולא
)7( ,)5( ,)4( ,)א2( ,)1( מתקיים בו האמור בפסקאות
;(א) לחוק הבטחת הכנסה2 ) של סעיף8(–ו
; שנים50 (ב) טרם מלאו לו
(ג) במשך ששת החודשים שקדמו לחודש שבו
הוא תובע גמלה או משתלמת לו גמלה, כאמור
בפסקת משנה (א), כולם או חלקם, לא התקיים
)(א2 ) של סעיף3(–) ו2( לגביו האמור בפסקאות
לחוק הבטחת הכנסה; התנאי לפי פסקת משנה
זו נדרש רק לגבי מי שהיה תושב אזור שילוב
בחודש שקדם לחודש שבו הוא תובע גמלה או
משתלמת לו גמלה כאמור בפסקת משנה (א).
,) רשאי הוא1( ) הוציא השר צו לפי פסקה3(
בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של
הכנסת, לבטל את הצו או לקבוע כי הצו האמור לא
,)1( יחול עוד על תושבי אזור שילוב כאמור בפסקה
;כולם או חלקם, לפי כללים ותנאים שיקבע
תקופה - ") בסעיף קטן זה, "התקופה הקובעת4(
של חודשיים שתחילתה באחד ממועדים אלה, לפי
- העניין
(א) לגבי תושב אזור שילוב שנקבעה לו תכנית
באותו חודש7– בחודש מסוים עד ה1–אישית ב
; בחודש שבו נקבעה התכנית כאמור1– ב-
(ב) לגבי תושב אזור שילוב שנקבעה לו תכנית
בחודש מסוים עד סיומו של אותו8–אישית ב
בחודש שלאחר החודש שבו נקבעה1– ה- חודש
התכנית כאמור.
משתתף מבחירה
,)1()(ב48 א. (א) הוציא השר צו לפי הוראות סעיף48
'רשאי תושב אזור שילוב שהוראות פרק זה, למעט סימן ז
שבו, אינן חלות עליו בשל הצו האמור, אשר תובע גמלה
או שמשתלמת לו גמלה, ושלא מתקיים לגביו האמור
(א) לחוק2 ) של סעיף8( ) או7( ,)5( ,)4( ,)א2( ,)1( בפסקאות
,הבטחת הכנסה, לבחור כי הוראות פרק זה יחולו עליו
בהודעה בכתב, בטופס שאישר השר, שיגיש למוסד; בחר
בחודש1–כאמור, יראו אותו כמשתתף לענין פרק זה החל ב
,) משתתף מבחירה- שלאחר הגשת ההודעה (בסעיף זה
, היקף השעות של43 ואולם על אף ההוראות לפי סעיף
, יהיה42 התכנית האישית שתיקבע לו לראשונה לפי סעיף
חמש עשרה שעות שבועיות לפחות.
(ב) משתתף מבחירה רשאי לחזור בו מבחירתו לפי
הוראות סעיף קטן (א), בכל עת, בהודעה בכתב, בטופס
שאישר השר, שיגיש למוסד; חזר בו מבחירתו כאמור, לא
,)יהיה זכאי לבחור פעם נוספת, לפי הוראות סעיף קטן (א
שהוראות פרק זה יחולו עליו.
(ג) התקיים במשתתף מבחירה תנאי מן התנאים
המפורטים להלן, יחדל להיות משתתף מבחירה כאמור
: בחודש שלאחר התקיימות התנאי1–בסעיף זה, החל ב
) הוא חזר בו מבחירתו, בהודעה שהגיש לפי 1(
;)הוראות סעיף קטן (ב
) היקף השעות של תכניתו האישית פחת 2(
".מחמש עשרה שעות שבועיות
)11( לפסקה
) בפרק שילוב מקבלי גמלאות2()(א53 על פי סעיף
בעבודה חייב משתתף "לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה
של פסיכולוג מטעם מרכז התעסוקה הנערכת בידי מי
שהשר אישר לעניין פרק זה וכן לעמוד לבדיקה של מומחה
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
147
,) לעמוד לבדיקה הנערכת בידי ועדה מקצועית, או בידי רופא, פסיכולוג2("
;"מומחה תעסוקה או מומחה אחר שאישר השר לעניין פרק זה
(ב), במקום הסיפה החל במילים "מקום מגוריו" יבוא "מקום מגוריו, אשר57 ) בסעיף12(
;"יבטיחו רציפות בתחולתן של הוראות פרק זה על משתתף כאמור
בטל; - ') סימן ו13(
;") בכותרת סימן ז', במקום "הוראות שעה" יבוא "תיקונים עקיפים14(
- 61 ) בסעיף15(
;"במקום כותרת השוליים יבוא "תיקון חוק הבטחת הכנסה
(א)
";- במקום הרישה יבוא "בחוק הבטחת הכנסה
(ב)
- )2( בפסקה
(ג)
), בפסקת משנה (ב) המובאת בה, בסופה יבוא2()בפסקת משנה (א
)1(
""לעניין פסקת משנה זו, "היעדרות מן הפעילות שנקבעה בתכנית אישית
לרבות אי–שיתוף פעולה של המשתתף בביצוע התכנית האישית, כולה-
או חלקה, אף אם נכח במרכז התעסוקה, וכן התנהגות שיש בה כדי למנוע
את ביצועה של התכנית האישית או לפגוע בפעילות המתנהלת במרכז
;"התעסוקה
), בפסקת משנה (ב) המובאת בה, בסופה יבוא2()בפסקת משנה (ב
)2(
""לעניין פסקת משנה זו, "היעדרות מן הפעילות שנקבעה בתכנית אישית
לרבות אי–שיתוף פעולה של המשתתף בביצוע התכנית האישית, כולה-
או חלקה, אף אם נכח במרכז התעסוקה, וכן התנהגות שיש בה כדי למנוע
את ביצועה של התכנית האישית או לפגוע בפעילות המתנהלת במרכז
;"התעסוקה
;", במקום כותרת השוליים יבוא "תיקון חוק הביטוח הלאומי62 ) בסעיף16(
- 63 ) בסעיף17(
בסעיף קטן (א), במקום "תקופת תוקפו של פרק זה" יבוא "יום תחילתו של
(א)
;"פרק זה ואילך
בסעיף קטן (ב), במקום "בתקופת תוקפו של פרק זה" יבוא "ביום תחילתו
(ב)
;"של פרק זה ואילך
; בטל- 65 ) סעיף18(
. בטל- 66 ) סעיף19(
תעסוקה או של מומחה אחר מטעם מרכז התעסוקה", והכל
לפי דרישת מתכנן יעדים תעסוקתי. בהתאם להמלצות
, בדיקות כאמור2008 ועדת דינור, החל מחודש פברואר
נערכות בידי רופאים ומומחים, לרבות ועדות מקצועיות
המלוות את פעילות התכנית הניסיונית, אשר מהווים
גורמים מטעם המדינה החיצוניים למרכזי התעסוקה. מוצע
לעגן בסעיף את השינוי האמור, ולקבוע כי משתתף יהיה
חייב לעמוד לבדיקה הנערכת בידי ועדה מקצועית, או בידי
רופא, פסיכולוג, מומחה תעסוקה או מומחה אחר שאישר
שר התמ"ת. הוספת הוועדה המקצועית לרשימת הגורמים
העורכים בדיקות לפי סעיף זה, באה על רקע עיגון מעמדה
ב כנוסחו המוצע.37 בסעיף
)12( לפסקה
מאחר שתכנית "אורות לתעסוקה" תוחל בכל רחבי
הארץ ולא באזורים מסוימים בלבד, מוצע להסמיך את
,שר התמ"ת לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת
הוראות שיבטיחו את רציפות הטיפול במשתתף במקרה של
שינוי מקום מגוריו, וזאת כדי להבטיח שלא תיגרם פגיעה
בזכויותיו ובהישגיו של המשתתף בשל השינוי כאמור.
,) לעמוד לבדיקה הנערכת בידי ועדה מקצועית, או בידי רופא, פסיכולוג2("
;"מומחה תעסוקה או מומחה אחר שאישר השר לעניין פרק זה
(ב), במקום הסיפה החל במילים "מקום מגוריו" יבוא "מקום מגוריו, אשר57 ) בסעיף12(
;"יבטיחו רציפות בתחולתן של הוראות פרק זה על משתתף כאמור
בטל; - ') סימן ו13(
;") בכותרת סימן ז', במקום "הוראות שעה" יבוא "תיקונים עקיפים14(
- 61 ) בסעיף15(
;"במקום כותרת השוליים יבוא "תיקון חוק הבטחת הכנסה
(א)
";- במקום הרישה יבוא "בחוק הבטחת הכנסה
(ב)
- )2( בפסקה
(ג)
), בפסקת משנה (ב) המובאת בה, בסופה יבוא2()בפסקת משנה (א
)1(
""לעניין פסקת משנה זו, "היעדרות מן הפעילות שנקבעה בתכנית אישית
לרבות אי–שיתוף פעולה של המשתתף בביצוע התכנית האישית, כולה-
או חלקה, אף אם נכח במרכז התעסוקה, וכן התנהגות שיש בה כדי למנוע
את ביצועה של התכנית האישית או לפגוע בפעילות המתנהלת במרכז
;"התעסוקה
), בפסקת משנה (ב) המובאת בה, בסופה יבוא2()בפסקת משנה (ב
)2(
""לעניין פסקת משנה זו, "היעדרות מן הפעילות שנקבעה בתכנית אישית
לרבות אי–שיתוף פעולה של המשתתף בביצוע התכנית האישית, כולה-
או חלקה, אף אם נכח במרכז התעסוקה, וכן התנהגות שיש בה כדי למנוע
את ביצועה של התכנית האישית או לפגוע בפעילות המתנהלת במרכז
;"התעסוקה
;", במקום כותרת השוליים יבוא "תיקון חוק הביטוח הלאומי62 ) בסעיף16(
- 63 ) בסעיף17(
בסעיף קטן (א), במקום "תקופת תוקפו של פרק זה" יבוא "יום תחילתו של
(א)
;"פרק זה ואילך
בסעיף קטן (ב), במקום "בתקופת תוקפו של פרק זה" יבוא "ביום תחילתו
(ב)
;"של פרק זה ואילך
; בטל- 65 ) סעיף18(
. בטל- 66 ) סעיף19(
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
148
תיקון חוק הבטחת
הכנסה.39
- 621980-בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א
", ההגדרות "תושב אזור שילוב" ו"תושב אזור שילוב פטור1 בסעיף
)1(
; יימחקו-
- )(א2 בסעיף
)2(
:) יבוא1( אחרי פסקה
(א)
א) לגבי מי שהוראות פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, 1("
למעט סימן ז' שבו, אינן חלות עליו בשל קביעתה של ועדת חריגים
) בפרק האמור כי הוא חסר מסוגלות תעסוקתית1(א48 לפי סעיף
;"; כל עוד הקביעה כאמור עומדת בתוקף- באופן זמני
- )2( בפסקה
(ב)
בפסקת משנה (א), במקום "לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב
)1(
ולגבי תושב אזור שילוב פטור" יבוא "לגבי מי שהוראות פרק שילוב
מקבלי גמלאות בעבודה, למעט סימן ז' שבו, אינן חלות עליו בשל
;"(ב) בפרק האמור48 צו שהוצא לפי סעיף
בפסקת משנה (ב), במקום "לגבי תושב אזור שילוב למעט תושב
)2(
הוא מחוסר עבודה ומתכנן" יבוא "הוא מחוסר- אזור שילוב פטור
,עבודה, ואינו מי שהוראות פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה
)(ב48 למעט סימן ז' שבו, אינן חלות עליו בשל צו שהוצא לפי סעיף
;"בפרק האמור, ומתכנן
- )3( בפסקה
(ג)
בפסקת משנה (א), במקום "לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב,
)1(
לגבי תושב אזור שילוב פטור ולגבי תושב אזור שילוב המצוי
בפרק שילוב48 במסגרת שיקומית ושמתקיים לגביו האמור בסעיף
מקבלי גמלאות בעבודה" יבוא "לגבי מי שהוראות פרק שילוב
מקבלי גמלאות בעבודה, למעט סימן ז' שבו, אינן חלות עליו בשל
(ב) בפרק האמור ולגבי מי שמתקיים לגביו48 צו שהוצא לפי סעיף
;";) בפרק האמור1()(א48 האמור בסעיף
)4(–) ו3( ,))(א) עד (ג2( ,)1( לפסקאות 39 סעיף
כדי ליצור אחידות בטיפול גורמי הרווחה
'השונים במשתתפי התכנית הניסיונית, נקבעה בסימן ז
בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, בין השאר, הוראת
שעה לעניין חוק הבטחת הכנסה, המחילה על מי שחלות
עליו הוראות הפרק האמור, במשך תקופת תוקפו, עילות
ותנאים לזכאות לגמלה התואמים את הוראותיו. לאור
השינויים המוצעים בהצעת חוק זו בפרק האמור, מוצע
לבצע את ההתאמות הנדרשות גם בחוק הבטחת הכנסה.
), למחוק את ההגדרות "תושב1( כך מוצע, בפסקה
אזור שילוב" ו"תושב אזור שילוב פטור", שאינן רלוונטיות
עוד לאור הפריסה הארצית של התכנית. עוד מוצע, בפסקה
(א) לחוק הבטחת הכנסה, שעניינו2 )(א) לתקן את סעיף2(
א), כי מי שמוכר1( תנאי זכאות לגמלה, ולקבוע, בפסקה
) בפרק1(א48 כחסר מסוגלות תעסוקתית זמנית לפי סעיף
שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, כנוסחו המוצע, יהיה
,זכאי לגמלה, במשך התקופה שבה הוא מוכר כאמור
בלא תלות בהשתתפותו בתכנית אישית או בקיום מבחן
)(ב) ו–(ג) להתאים2( תעסוקה כלשהו. עוד מוצע, בפסקה
)(א2 ) של סעיף3(–) ו2( את עילות הזכאות שבפסקאות
האמור, לתיקונים המוצעים בפרק שילוב מקבלי גמלאות
בעבודה.
.686 '; התשס"ח, עמ30 'ס"ח התשמ"א, עמ 62
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
149
בפסקת משנה (ב), במקום "לגבי תושב אזור שילוב, למעט
)2(
תושב אזור שילוב פטור ולמעט תושב אזור שילוב הנמצא במסגרת
הוא עובד בעבודה" יבוא- )שיקומית כאמור בפסקת משנה (א
"הוא עובד בעבודה, ואינו מי שהוראות פרק שילוב מקבלי גמלאות
בעבודה, למעט סימן ז' שבו, אינן חלות עליו בשל צו שהוצא לפי
(ב) בפרק האמור או מי שמתקיים לגביו האמור בסעיף48 סעיף
;") בפרק האמור, ומתכנן1()(א48
;" חודשים4" שנים" יבוא2" ), במקום5( בפסקה
(ד)
ב, בכל מקום, במקום "תושב אזור שילוב" יבוא "מי".3–א(ב) ו3 בסעיפים
)3(
תיקון חוק הסיוע
המשפטי.40
46" " יבוא47– ו46" ), במקום4( , בתוספת, בפרט631972-בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב
".47 עד
תחילה- פרק י"ב
ותחולה.41
, ביום38 ) של סעיף18( ) עד14(–) ו5( ,)1( תחילתו של פרק זה, למעט פסקאות
(א)
יום התחילה), והוא יחול לעניין גמלה- ) (בסעיף זה2010 ביוני1( י"ט בסיון התש"ע
המשתלמת בעד יום התחילה ואילך; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, בצו, כי
יום התחילה יהיה מוקדם או מאוחר יותר מהמועד האמור, ובלבד שלא יהיה מאוחר
).2010 בדצמבר1( מיום כ"ד בכסלו התש"ע
))(ד2( לפסקה
ככלל, נשים עובדות זכאיות לתשלום דמי לידה
, שבועות14 מהמוסד לביטוח לאומי לתקופה שלא תעלה על
ואילו אם, או אב שהוא הורה יחיד, זכאים לתשלום גמלת
הבטחת הכנסה כל עוד לילד שבהחזקתם והנמצא עמם
טרם מלאו שנתיים. לנוכח העובדה שמשתתפים בתכנית
לפחות, זכאים לקבלת11 שהם הורים לילדים עד גיל
שירותים תומכי–עבודה, ובכלל זה שירותי השגחה וטיפול
בילדים, במסגרות ציבוריות או פרטיות לרבות משפחתונים
ומטפלות, המסייעים לשילובם בעבודה, הרי שאין עוד
הצדקה לקיומו של הסדר המבחין באופן מהותי בין נשים
עובדות לבין הורים כאמור הזכאים לגמלה. לפיכך, מוצע
) בחוק הבטחת הכנסה, כך שתקופת5()(א2 לתקן את סעיף
הזכאות לגמלה לאם או לאב שהוא הורה יחיד, אשר
אינם משתתפים בתכנית, תהיה כל עוד לילד שבהחזקתם
והנמצא עמם טרם מלאו ארבעה חודשים.
מוצע לתקן את התוספת בחוק הסיוע המשפטי, 40 סעיף
, ולהוסיף השגה על החלטה של1972-התשל"ב
מתכנן יעדים תעסוקתי או של ועדה מקצועית, בעניין
הפחתת היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה
), להליכים2( ) או1()(ב43 למשתתף מסוים, לפי הוראות סעיף
שלגביהם ייתן האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים
,"שירות משפטי למשתתפים בתכנית "אורות לתעסוקה
שידם אינה משגת לשאת בהם.
מוצע לקבוע כי תחילתם של התיקונים המוצעים
41 סעיף
בפרק זה, ובכלל זה הפעלתה של תכנית "אורות
לתעסוקה" במתכונת ארצית, תהיה ביום י"ט בסיון התש"ע
,) ואולם מוצע להסמיך את שר התמ"ת2010 ביוני1(
בהסכמת שר האוצר, לקבוע, בצו, יום תחילה אחר, ובלבד
בדצמבר1( שלא יהיה מאוחר מיום כ"ד בכסלו התש"ע
).2010
עם זאת, מוצע כי התיקונים שנועדו להפוך את
פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה ואת הסעיפים בחוק
הבטחת הכנסה הנוגעים אליו, מהוראת שעה להוראה של
קבע, יתחילו באופן מיידי, במועד תחילתו של החוק המוצע
)5( ), וכך גם ההוראה המוצעת בפסקאות2009 בינואר1(
, להצעת החוק, אשר נועדה להבהיר38 )(ג) של סעיף15(–ו
למען הסר ספק, כי אי–שיתוף פעולה מצד משתתף בביצוע
,התכנית האישית שנקבעה לו, אף אם נכח במרכז התעסוקה
וכן התנהגות שיש בה כדי למנוע את ביצועה של התכנית
האישית או לפגוע בפעילות מרכז התעסוקה, לא ייחשבו
כביצוע תכנית אישית לצורך קבלת אישור השתתפות.
,עוד מוצע לקבוע כי התיקונים המוצעים יוחלו
בהדרגה, על פי צו שיקבע שר התמ"ת, בהסכמת שר האוצר
ובהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, על מי
שערב יום התחילה תבע גמלה או השתלמה לו גמלה לפי
,(א) לחוק הבטחת הכנסה2 (א) של סעיף2 הוראות פסקה
כנוסחו ערב יום התחילה, אשר עד כה טופל בידי שירות
התעסוקה, למעט מי שהיה ערב יום התחילה תושב אזור
שילוב פטור כהגדרתו בחוק הבטחת הכנסה כנוסחו ערב
יום התחילה, ובלבד שההחלה כאמור תושלם עד תום
שנתיים מיום התחילה. לפי המוצע, אם לא ייקבע צו
, יוחלו התיקונים המוצעים על2009 ביוני1 כאמור עד יום
מי שמתקיימים לגביהם התנאים האמורים, בהדרגה, עד
,תום שנתיים מיום התחילה, באופן הזה: ביום התחילה
יוחלו הוראות הפרק, כך שמספר המשתתפים מביניהם
בכל מרכז תעסוקה; לאחר תום שישה2,000–לא יפחת מ
.172 '; התשס"ח, עמ95 'ס"ח התשל"ב, עמ 63
בפסקת משנה (ב), במקום "לגבי תושב אזור שילוב, למעט
)2(
תושב אזור שילוב פטור ולמעט תושב אזור שילוב הנמצא במסגרת
הוא עובד בעבודה" יבוא- )שיקומית כאמור בפסקת משנה (א
"הוא עובד בעבודה, ואינו מי שהוראות פרק שילוב מקבלי גמלאות
בעבודה, למעט סימן ז' שבו, אינן חלות עליו בשל צו שהוצא לפי
(ב) בפרק האמור או מי שמתקיים לגביו האמור בסעיף48 סעיף
;") בפרק האמור, ומתכנן1()(א48
;" חודשים4" שנים" יבוא2" ), במקום5( בפסקה
(ד)
ב, בכל מקום, במקום "תושב אזור שילוב" יבוא "מי".3–א(ב) ו3 בסעיפים
)3(
.40
46" " יבוא47– ו46" ), במקום4( , בתוספת, בפרט631972-בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב
".47 עד
תיקון חוק הסיוע
המשפטי
.41
, ביום38 ) של סעיף18( ) עד14(–) ו5( ,)1( תחילתו של פרק זה, למעט פסקאות
(א)
יום התחילה), והוא יחול לעניין גמלה- ) (בסעיף זה2010 ביוני1( י"ט בסיון התש"ע
המשתלמת בעד יום התחילה ואילך; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, בצו, כי
יום התחילה יהיה מוקדם או מאוחר יותר מהמועד האמור, ובלבד שלא יהיה מאוחר
).2010 בדצמבר1( מיום כ"ד בכסלו התש"ע
תחילה- פרק י"ב
ותחולה
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
150
על אף הוראות סעיף קטן (א), הוראות פרק זה יוחלו, בהדרגה, על פי צו שיקבע
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, על אלה
))(א2( שערב יום התחילה תבעו גמלה או השתלמה להם גמלה בהתאם להוראות פסקה
,) חוק הבטחת הכנסה- (בסעיף זה1980-(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א2 של סעיף
כנוסחו ערב יום התחילה, למעט אלה מביניהם שהיו במועד האמור תושבי אזור שילוב
פטורים, ובלבד שההחלה כאמור תושלם עד תום שנתיים מיום התחילה; לא נקבע צו
:), יחולו הוראות אלה2009 ביוני1( לפי סעיף קטן זה עד יום ט' בסיון התשס"ט
ביום התחילה יוחלו הוראות פרק זה על אלה שערב יום התחילה תבעו
)1(
(א) לחוק2 )(א) של סעיף2( גמלה או השתלמה להם גמלה בהתאם להוראות פסקה
הבטחת הכנסה, כנוסחו ערב יום התחילה, למעט אלה מביניהם שהיו במועד
), כך שמספר3( האמור תושבי אזור שילוב פטורים, בהתאם להוראות פסקה
; בכל מרכז תעסוקה2,000–המשתתפים מביניהם לא יפחת מ
בתום שישה חודשים מיום התחילה ועד תום שנתיים ממנו, יוחלו הוראות
)2(
) וטרם הוחלו עליהם1( פרק זה על אלה שמתקיימים לגביהם התנאים שבפסקה
:), באופן הזה3( הוראות הפרק לפי אותה פסקה, בהתאם להוראות פסקה
25% בתום שישה חודשים מיום התחילה, יוחלו הוראות פרק זה על
(א)
;מהם
; נוספים25% בתום שנה מיום התחילה, יוחלו הוראות פרק זה על
(ב)
25% חודשים מיום התחילה, יוחלו הוראות פרק זה על18 בתום
(ג)
;נוספים
בתום שנתיים מיום התחילה, תושלם החלת הוראות פרק זה על כל
(ד)
;) או לפי פסקה זו1( מי שטרם הוחלו לגביו הוראות הפרק לפי פסקה
) תיעשה על פי מספרי זהות, או על פי אמות2(–) ו1( החלה כאמור בפסקאות
)3(
מידה אחרות שקבע השר, בצו, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הרווחה
והשירותים החברתיים.
,) (תיקוני חקיקה2004 (ג) הוראות פרק ז' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים
, חוק המדיניות הכלכלית), כנוסחן ערב יום התחילה- (בסעיף זה2004 -התשס"ד
כל עוד- )ימשיכו לחול על כל מי שטרם הוחלו עליו הוראות פרק זה לפי סעיף קטן (ב
לא הוחלו עליו ההוראות כאמור.
- (ד) בסעיף זה
; כמשמעותם בחוק המדיניות הכלכלית- ""גמלה", "מרכז תעסוקה", משתתף
כהגדרתו בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו ערב יום- ""תושב אזור שילוב פטור
התחילה.
חודשים מיום התחילה ועד תום שנתיים ממנו, יוחלו
הוראות הפרק על הנותרים, בהדרגה, בהתאם לשיעורים
הקבועים בסעיף המוצע. החלה כאמור תיעשה על פי
מספרי זהות או על פי אמות מידה אחרות שיקבע שר
התמ"ת, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים
ובהסכמת שר האוצר. החלת הוראות הפרק תושלם בתום
שנתיים מיום התחילה.
עוד מוצע לקבוע כי מי שהוראות פרק שילוב מקבלי
גמלאות בעבודה טרם הוחלו עליו בהתאם להוראת
התחולה ההדרגתית המוצעת, ימשיכו לחול עליו הוראות
פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה כנוסחו ערב יום
התחילה.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
151
פרק י"ג: הטלוויזיה הלימודית
תיקון חוק הרשות
השניה לטלוויזיה
ורדיו
.42
- 641990-בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן
)1(
: יבוא55 אחרי סעיף
"קיצור תקופת
תוקפו של זיכיון
שהוענק לטלוויזיה
הלימודית והוראות
מעבר עד להקצאת
יחידת השידור
שניתנה לה
א.55
), זיכיון לשידורי טלוויזיה1()3(א55 (א) על אף האמור בסעיף
שניתן לטלוויזיה הלימודית לפי הוראות הסעיף2 בערוץ
במרס1( האמור, יהיה בתוקף עד יום ה' באדר התשס"ט
).2009
)(ב) בתקופה המתחילה במועד האמור בסעיף קטן (א
ומסתיימת במועד הקצאת יחידת השידור בהתאם להוראות
:ב(א), יחולו הוראות אלה55 לפי סעיף
) יחידת השידור שהוקצתה לטלוויזיה הלימודית 1(
,) יחידת השידור הפנויה- ) (להלן1()3(א55 לפי סעיף
,2 תחולק בין בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ
באופן שכל חלק ממנה שחל ביום מסוים, יוקצה לבעל
;זיכיון כאמור ששידוריו משודרים באותו יום
.620 '; התשס"ח, עמ59 'ס"ח התש"ן, עמ 64
הטלוויזיה הלימודית (המכונה לעתים הטלוויזיה42 סעיף
החינוכית) הוקמה בשנות השישים במטרה
כללי
לשדר שידורים לימודיים שיהוו כלי עזר בידי
מערכת החינוך, שידורי השכלה ותרבות לכלל האוכלוסייה
ושידורים חינוכיים לילדים ולנוער. בחלוף השנים חלו
שינויים טכנולוגיים והשימוש של מערכת החינוך בתכניות
הלימודיות של הטלוויזיה הלימודית פחת עקב שימוש
באמצעי וידיאו ומולטימדיה בבתי הספר.
,הטלוויזיה הלימודית משדרת היום בכמה ערוצים
:כמפורט להלן
(א) בהתאם להוראות חוק הרשות השניה לטלוויזיה
חוק הרשות השניה), מועצת- (להלן1990-ורדיו, התש"ן
מועצת הרשות) העניקה לטלוויזיה- הרשות השניה (להלן
,2 הלימודית בלא מכרז, זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ
בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור
. 2 בערוץ
(ב) בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים),
חוק התקשורת), בעלי זיכיון- (להלן1982-התשמ"ב
לשידורי כבלים ולוויין מחויבים להקצות בלא תמורה אפיק
'לשידורי הטלוויזיה הלימודית וזאת לתקופה שעד יום ה
). בהתאם לכך משודרת 2009 בינואר1( בטבת התשס"ט
.23 הטלוויזיה הלימודית בערוץ
-(ג) בהתאם להוראות חוק רשות השידור, התשכ"ה
, חוק רשות השידור), אפיקי רשות השידור- (להלן1965
.משמשים, בין השאר, לשידורי הטלוויזיה הלימודית
עובדי220 כיום מועסקים בטלוויזיה הלימודית מעל
המדינה, וכן עובדי קבלן ונותני שירותים חיצוניים נוספים.
,לאור השינויים וההתפתחויות בעולם התקשורת כאמור
יש אמנם מקום לשידור חינוכי, ואולם צורך זה אינו מחייב
את קיומו של גוף נפרד שימלא תפקיד זה. תפקוד הטלוויזיה
,הלימודית מאופיין היום בחוסר יעילות הנובע, בין השאר
מכוח אדם רב, הסכמי עבודה מיושנים וקליטת כוח אדם
נוסף בעקבות צורות העסקה שונות. לנוכח כל האמור, מוצע
להפסיק את שידורי הטלוויזיה הלימודית בערוצי השידור
השונים שפורטו לעיל.
)1( לפסקה
,2 מוצע לקבוע כי זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ
שהוענק לטלוויזיה הלימודית על ידי מועצת הרשות
) לחוק הרשות1()3(א55 הלימודית בלא מכרז, כאמור בסעיף
הזיכיון), יהיה בתוקף עד יום ה' באדר- השניה (להלן
א(א) המוצע).55 ) (סעיף2009 במרס1( התשס"ט
,לנוכח קיצור תקופת תוקפו של הזיכיון כאמור
2 יש לקבוע את אופן השימוש ביחידת השידור בערוץ
יחידת השידור- שהוקצתה לטלוויזיה הלימודית (להלן
הפנויה). לפיכך, מוצע להסמיך את מועצת הרשות לקבוע,
,)2009 בספטמבר1( לא יאוחר מיום י"ב באלול התשס"ט
,הוראות בדבר יחידת השידור הפנויה, ובכלל זה הקצאתה
כולה או חלקה, לבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה
, כולם או חלקם, או לבעל זיכיון חדש, ומועד2 בערוץ
ב(א) המוצע).55 ההקצאה כאמור (סעיף
עוד מוצע לקבוע כי מועצת הרשות תהיה רשאית
לחלק את יחידת השידור הפנויה בין בעלי הזיכיונות
, כולם או חלקם, או בעל2 לשידורי טלוויזיה בערוץ
זיכיון חדש. כדי להסדיר את ההקצאה של יחידת השידור
פרק י"ג: הטלוויזיה הלימודית
.42
- 641990-בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן תיקון חוק הרשות
השניה לטלוויזיה
ורדיו)1(
: יבוא55 אחרי סעיף
"קיצור תקופת
תוקפו של זיכיון
שהוענק לטלוויזיה
הלימודית והוראות
מעבר עד להקצאת
יחידת השידור
שניתנה לה
א.55
), זיכיון לשידורי טלוויזיה1()3(א55 (א) על אף האמור בסעיף
שניתן לטלוויזיה הלימודית לפי הוראות הסעיף2 בערוץ
במרס1( האמור, יהיה בתוקף עד יום ה' באדר התשס"ט
).2009
)(ב) בתקופה המתחילה במועד האמור בסעיף קטן (א
ומסתיימת במועד הקצאת יחידת השידור בהתאם להוראות
:ב(א), יחולו הוראות אלה55 לפי סעיף
) יחידת השידור שהוקצתה לטלוויזיה הלימודית 1(
,) יחידת השידור הפנויה- ) (להלן1()3(א55 לפי סעיף
,2 תחולק בין בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ
באופן שכל חלק ממנה שחל ביום מסוים, יוקצה לבעל
;זיכיון כאמור ששידוריו משודרים באותו יום
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
152
) בעלי הזיכיונות ישדרו שידורי טלוויזיה בשעות2(
), בהתאם1( השידור שהוקצו להם כאמור בפסקה
להוראות שקבעה המועצה, ובכלל זה הוראות בעניין
סוגי השידורים ונושאיהם, החובות שיחולו על בעל
הזיכיון, והוראות בעניין תשלום דמי זיכיון.
הוראות בעניין
הקצאת יחידת
השידור שניתנה
לטלוויזיה הלימודית
ב.55
1( (א) המועצה תקבע, לא יאוחר מיום י"ב באלול התשס"ט
), הוראות בדבר יחידת השידור הפנויה, ובכלל2009 בספטמבר
זה הקצאתה, כולה או חלקה, לבעלי הזיכיונות לשידורי
, כולם או חלקם, או לבעל זיכיון חדש, ומועד2 טלוויזיה בערוץ
ההקצאה כאמור.
(ב) הוקצתה יחידת השידור הפנויה, כולה או חלקה,
- )בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א
יחולו על- 2 ) לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ1(
שעות השידור הנוספות שהוקצו לו כאמור, ההוראות
;שקבעה המועצה
יראוהו כבעל זיכיון לשידורי - ) לבעל זיכיון חדש2(
טלוויזיה לפי חוק זה, לעניין שעות השידור שהוקצו לו
כאמור, ויחולו עליו ההוראות שקבעה המועצה.
האמורה, מוצע לקבוע כי ככל שתחליט המועצה להקצות
יראוהו כבעל זיכיון לשידורי- אותה לבעל זיכיון חדש
טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה, לעניין שעות השידור
,שהוקצו לו כאמור, ויחולו עליו ההוראות שקבעה המועצה
- 2 וככל שתקצה לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ
,יחולו על שעות השידור הנוספות שהוקצו לו כאמור
ב(ב) המוצע). 55 ההוראות שקבעה המועצה (סעיף
:א(ד) לחוק הרשות השניה קובע כדלקמן37 סעיף
, או פקע או2 "(ד) לא הוארכו כל הזיכיונות בערוץ
,) זיכיון לשעבר- בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בסעיף זה
תקבע המועצה הוראות בדבר יחידת השידור של בעל
הזיכיון לשעבר, בין בדרך של פרסום מכרז להפעלת
יחידת השידור, ובין בדרך אחרת, לרבות חלוקת יחידת
השידור האמורה בין בעלי הזיכיונות שנותרו, כולם או
חלקם, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל זיכיון
שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת
,החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו
ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים
הנדרשים בתוספת הראשונה ובכללים לפי חוק זה."
א(ד) האמור, על37 מוצע להחיל את הוראות סעיף
קביעת הוראות בדבר יחידת השידור הפנויה בידי מועצת
,)ב(א) המוצע55 הרשות (כאמור לעיל בדברי ההסבר לסעיף
וזאת בשינויים המחויבים ובשינויים שתקבע לעניין זה
מועצת הרשות, ככל שתקבע, ובכלל זה מוצע כי מועצת
הרשות תהא רשאית לקבוע הוראות בדבר תשלום דמי
ב(ג) המוצע).55 זיכיון או דמי זיכיון חד–פעמיים (סעיף
כדי להבטיח רציפות של שידורים בשעות השידור
ששימשו עד כה את שידורי הטלוויזיה הלימודית, מוצע
לקבוע הסדר לתקופת הביניים שעד למועד שבו תקצה
מועצת הרשות את יחידת השידור הפנויה. בהתאם להסדר
המוצע, תחולק יחידת השידור הפנויה בין בעלי זיכיונות
, באופן שכל חלק ממנה שחל2 לשידורי טלוויזיה בערוץ
ביום מסוים, יוקצה לבעל הזיכיון ששידוריו משודרים
באותו יום. כדי שהסדר הביניים האמור ייושם בצורה
יעילה וסדורה, מוצע להעניק למועצת הרשות סמכויות
בקשר לכך, ולקבוע כי בעלי הזיכיונות ישדרו שידורי
,טלוויזיה בשעות שהקצתה להם מועצת הרשות כאמור
ובהתאם להוראות שקבעה לשם כך, אשר יכללו, בין השאר
הוראות לעניין סוגי השידורים ונושאיהם, החובות שיחולו
על בעל הזיכיון, והוראות בעניין תשלום דמי זיכיון (סעיף
א(ב) המוצע).55
)2( לפסקה
(ד) לחוק הרשות השניה קובע כי דינה של63 סעיף
,חברת החדשות כדין כל בעל זיכיון אחר לשידורי טלוויזיה
למעט לעניין הסעיפים המנויים באותו סעיף. מוצע להוסיף
ב המוצעים, לרשימת הסעיפים55–א ו55 גם את סעיפים
שאינם חלים על חברת החדשות, כדי להבהיר שחברת
החדשות אינה נחשבת בעל זיכיון לעניין הקצאת יחידת
השידור הפנויה, כך שלא יהיה ניתן להקצות לה חלק
מיחידת השידור הפנויה.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
153
(ג) על קביעת הוראות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף
א(ד), בשינויים המחויבים ובשינויים שתקבע המועצה, ככל37
שתקבע, ובכלל זה רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר
תשלום דמי זיכיון או דמי זיכיון חד–פעמיים.";
)2(
;"ב55 ,א55" " יבוא54" (ד), אחרי63 בסעיף
)3(
- 111 בסעיף
)(א; יימחקו- "בסעיף קטן (א), המילים "הטלוויזיה הלימודית
)(ב - )בסעיף קטן (ב
)1(
;"ברישה, במקום "חמישה" יבוא "ארבעה
)2(
; תימחק- )4( פסקה
)4(
. יימחקו- "), המילים "הטלוויזיה הלימודית2(112 בסעיף
תיקון חוק רשות
השידור.43
- ) חוק רשות השידור- (בפרק זה651965-בחוק רשות השידור, התשכ"ה
)1(
", בהגדרה "זמן שידורים", הסיפה החל במילים "למעט שידורים כאמור1 בסעיף
; תימחק-
)2(
- א44 בסעיף
)(א; תימחק- )2( בסעיף קטן (א), פסקה
)(ב
יימחקו.- "בסעיף קטן (ב), המילים "שר החינוך והתרבות ועם
תיקון חוק רשות
הוראת- השידור
שעה
.44
31( ) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד2009 במרס1( בתקופה שמיום ה' באדר התשס"ט
," לחוק רשות השידור כך שבהגדרה "זמן שידורים1 ), ייקרא סעיף2013 בדצמבר
שידורים על ידי הטלוויזיה2008 בסופה יבוא "בניכוי השעות שבהן שודרו בשנת
הלימודית".
)4(–) ו3( לפסקאות
לחוק הרשות השניה מתייחס להקמת111 סעיף
,ועדה לתיאום פעילותן של הרשות השניה, רשות השידור
,הטלוויזיה הלימודית והמועצה לשידורי כבלים ולוויין
- שחברים בה נציגים מכל אחד מהגופים האמורים (להלן
קבועים תפקידיה של הוועדה. 112 ועדת התיאום), ובסעיף
בשל סגירתה של הטלוויזיה הלימודית וסיום תקופת תוקפו
של הזיכיון שלה, מוצע לערוך את השינויים הנדרשים
בסעיפים אלה, כך שנציג הטלוויזיה הלימודית לא ייכלל
בוועדת התיאום האמורה, ובתפקידי הוועדה תיערך
ההתאמה הנדרשת.
ג לחוק רשות השידור מטיל על רשות44 סעיף
סעיפים
לפחות מזמן השידורים40% השידור להקצות44–) ו1(43
שלה להפקות מקומיות בשידור ראשוני. לעניין
זה, "זמן שידורים" הוא כלל שעות שידורי הטלוויזיה
של רשות השידור, למעט שידורים המשודרים על ידי
הטלוויזיה הלימודית. בימים אלה צפויה רשות השידור
להחיל תכנית הבראה שיישומה צפוי להסתיים בסוף שנת
. לאור האמור, מוצע לקבוע כי בתקופה שמיום ה' 2013
) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד2009 במרס1( באדר התשס"ט
), לא יבואו במניין זמני השידור לצורך2013 בדצמבר31(
שידורים2008 החובה האמורה, השעות שבהן שודרו בשנת
על ידי הטלוויזיה הלימודית. בסיומה של תכנית ההבראה
יכלול זמן השידורים גם את שעות השידור שהוקצו בעבר
לטלוויזיה הלימודית.
,א(א) לחוק רשות השידור נקבע44 בסעיף
)2(43 סעיף
בין השאר, כי האפיקים העומדים לרשותה
של מדינת ישראל, ישמשו לשימושים המנויים באותו
סעיף וביניהם לשידורי הטלוויזיה הלימודית לבתי הספר.
לנוכח הפסקת שידוריה של הטלוויזיה הלימודית, מוצע
א(ב) לחוק44 לתקן בהתאם לכך את הסעיף האמור. בסעיף
רשות השידור נקבע כי סדרי החלוקה והשימוש באפיקים
ייקבעו בידי השרים המנויים בסעיף האמור, וביניהם
שר החינוך והתרבות, וזאת מאחר שהוא השר הממונה
על פעילותה של הטלוויזיה הלימודית. לנוכח הפסקת
שידוריה של הטלוויזיה הלימודית מוצע לתקן גם את
הסעיף האמור ולהוציא את שר החינוך והתרבות מרשימת
השרים האמורים.
.620 '; התשס"ח עמ106 'ס"ח התשכ"ה, עמ 65
(ג) על קביעת הוראות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף
א(ד), בשינויים המחויבים ובשינויים שתקבע המועצה, ככל37
שתקבע, ובכלל זה רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר
תשלום דמי זיכיון או דמי זיכיון חד–פעמיים.";
)2(
;"ב55 ,א55" " יבוא54" (ד), אחרי63 בסעיף
)3(
- 111 בסעיף
)(א; יימחקו- "בסעיף קטן (א), המילים "הטלוויזיה הלימודית
)(ב - )בסעיף קטן (ב
)1(
;"ברישה, במקום "חמישה" יבוא "ארבעה
)2(
; תימחק- )4( פסקה
)4(
. יימחקו- "), המילים "הטלוויזיה הלימודית2(112 בסעיף
.43
- ) חוק רשות השידור- (בפרק זה651965-בחוק רשות השידור, התשכ"ה תיקון חוק רשות
השידור
)1(
", בהגדרה "זמן שידורים", הסיפה החל במילים "למעט שידורים כאמור1 בסעיף
; תימחק-
)2(
- א44 בסעיף
)(א; תימחק- )2( בסעיף קטן (א), פסקה
)(ב
יימחקו.- "בסעיף קטן (ב), המילים "שר החינוך והתרבות ועם
.44
31( ) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד2009 במרס1( בתקופה שמיום ה' באדר התשס"ט
," לחוק רשות השידור כך שבהגדרה "זמן שידורים1 ), ייקרא סעיף2013 בדצמבר
שידורים על ידי הטלוויזיה2008 בסופה יבוא "בניכוי השעות שבהן שודרו בשנת
הלימודית".
תיקון חוק רשות
הוראת- השידור
שעה
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
154
תיקון חוק התקשורת
)(בזק ושידורים.45
לד(ג), במקום הקטע החל6 , בסעיף1982-בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב
במילים "א' בטבת התשס"ו" עד המילים "מועד מאוחר יותר", יבוא "ה' באדר התשס"ט
)".2009 במרס1(
תיקון חוק שידורי
טלוויזיה (כתוביות
)ושפת סימנים
.46
- 1 , בסעיף662005-בחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה
- "בהגדרה "גוף מפקח
)1(
; יימחקו- "), המילים "לרבות הטלוויזיה הלימודית2( בפסקה
(א)
; תימחק- )4( פסקה
(ב)
תימחק.- )4( בהגדרה "משדר טלוויזיה", פסקה
)2(
תיקון חוק הקלות
לחרש.47
- 671992-בחוק הקלות לחרש, התשנ"ב
; יימחקו- ", המילים "הטלוויזיה הלימודית1 בסעיף
)1(
- " לענין הטלוויזיה הלימודית- , המילים "שר החינוך והתרבות2 בסעיף
)2(
.יימחקו
,תיקון חוק סיווג
סימון ואיסור
שידורים מזיקים
.48
)4( (א), פסקה4 , בסעיף682001-בחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א
תימחק.-
ד: דתות"פרק י
תיקון חוק הביטוח
הלאומי.49
- 691995-בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה
- 266 בסעיף
)1(
האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "לקבורה בישראל אדם" יבוא "לקבורה
(א)
לפקודת בריאות7 בישראל, באתר בית עלמין שאושר בידי המנהל לפי סעיף
;" אתר בית עלמין מאושר), אדם- (בסעיף זה701940 ,העם
,)לד(ג) לחוק התקשורת (בזק ושידורים6 סעיף45 סעיף
חוק התקשורת) קובע כי- (להלן1982-התשמ"ב
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יקצה, בלא תמורה, אפיק
מאפיקי מוקד השידור העומד לרשותו לשידורי הטלוויזיה
1( הלימודית וזאת לתקופה שעד יום א' בטבת התשס"ו
). עוד נקבע באותו סעיף כי שר החינוך ושר 2006 בינואר
האוצר רשאים, אם מצאו כי מן הנכון לעשות כן, לקבוע
מועד מאוחר יותר. בתקנות התקשורת (בזק ושידורים)
(פורסם2006-(הארכת מועד הקצאה בלא תמורה), התשס"ז
), הוארך המועד האמור על ידי396 'בק"ת התשס"ז, עמ
). 2009 בינואר1( השרים כאמור, עד יום ה' בטבת התשס"ט
לנוכח הפסקת שידורי הטלוויזיה הלימודית במסגרת ערוץ
ובמסגרת שידורי רשות השידור כאמור לעיל, מוצע כי2
23 הפסקת שידורי הטלוויזיה הלימודית במסגרת ערוץ
תתבצע באותו מועד, ועל כן מוצע להאריך את המועד
לד(ג) לחוק התקשורת עד יום ה' באדר6 הנקוב בסעיף
). 2009 במרס1( התשס"ט
בהתאמה לתיקון בדבר הפסקת שידורי
סעיפים
הטלוויזיה הלימודית כאמור לעיל, מוצע לבצע
47 ,46
,תיקונים עקיפים נדרשים בחוק הקלות לחרש
48–ו
, בחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות1992- התשנ"ב
ובחוק סיווג, סימון ואיסור2005-ושפת סימנים), התשס"ה
.2001-שידורים מזיקים, התשס"א
סימן ה' בפרק י"א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח
סעיפים
חוק הביטוח- (בפרק זה1995-משולב], התשנ"ה 50–) ו1(49
הלאומי), שעניינו דמי קבורה, קובע בסעיף
,) המוסד- שבו כי המוסד לביטוח לאומי (בפרק זה266
ישלם דמי קבורה לגורמים המנויים בסעיף האמור, בעבור
הטיפול בקבורת אדם שנפטר בישראל או בקבורת תושב
ישראל שנפטר בחוץ לארץ, וזאת בסכומים, בתנאים ועל
פי מבחנים שייקבעו מכוחו של הסעיף האמור. מכיוון שעל
פי המצב הקיים כיום ישנם מקרים שבהם נקבר נפטר שלא
לפקודת7 באתר בית עלמין שאושר בידי המנהל לפי סעיף
.956 'ס"ח התשס"ה, עמ 66
.116 'ס"ח התשנ"ב, עמ 67
.129 'ס"ח התשס"א, עמ 68
.252 '; התשס"ח, עמ210 'ס"ח התשנ"ה, עמ 69
.239 ), (א191 ), עמ' (ע1 'ע"ר תוס 70
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
155
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
(ב)
"(ב) שר הפנים יקבע, בצו, רשימה של אזורים או ישובים שלא קיים בהם
אתר בית עלמין מאושר, אשר לגבי קבורה בהם ישולמו דמי קבורה, כאמור
בסעיף קטן (א), אף שהקבורה לא בוצעה באתר בית עלמין מאושר.
ניתן אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א) לאתר בית עלמין באזור
(ג)
או בישוב שנכלל בצו לפי סעיף קטן (ב), יגרע שר הפנים את האזור או
הישוב מהצו האמור, ויחולו לגבי קבורה באותו אזור או ישוב הוראות סעיף
;".)קטן (א
: יבוא268 אחרי סעיף
)2(
"בית העלמין
האזורי ברקת
א.268
- בסעיף זה
(א)
בית עלמין ברקת בגבולות- ""בית העלמין האזורי ברקת
'המסומנים בתוכנית מתאר מקומית ומפורטת מס
;, כפי שתהיה בתוקף מזמן לזמן143/מח
קבורה בחלל בנוי או חצוב, כאשר- ""קבורת סנהדרין
פתח הקבר מהצד.
,) אתר בית עלמין מאושר- (בפרק זה1940 ,בריאות העם
1– האמור ולקבוע כי החל ב266 מוצע לתקן את סעיף
ישלם המוסד דמי קבורה רק בעד קבורה בבתי2011 בינואר
עלמין מאושרים. זאת, במטרה לעודד קבורה באתרי בתי
עלמין מאושרים בלבד. לנוכח העובדה שישנם יישובים או
אזורים שבהם לא קיימים אתרי בתי עלמין מאושרים, מוצע
לקבוע כי שר הפנים יקבע רשימה של יישובים או אזורים
שבהם לא קיימים אתרי בתי עלמין כאמור, ולגביהם לא
יחולו הוראות התיקון המוצע כל עוד לא אושרו בהם אתרי
. 1940 ,בתי עלמין לפי פקודת בריאות העם
לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי גוף268 סעיף
סעיפים
המורשה לעסוק בקבורת נפטרים, אינו מוסמך51–) ו2(49
לגבות כל תשלום נוסף בקשר לקבורה, מלבד
כללי
דמי הקבורה המגיעים לה מהמוסד לפי סעיף
לחוק, אלא אם כן הותר לה הדבר לפי המבחנים266
.266 שנקבעו מכוחו של סעיף
-ואכן, תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו
תקנות דמי קבורה), שהותקנו מכוחו של- (להלן1976
לחוק הביטוח הלאומי, מאפשרות, בנסיבות266 סעיף
המפורטות בהן, גבייתם של תשלומים נוספים על דמי
לתקנות3 הקבורה האמורים. כך למשל מאפשרת תקנה
האמורות לגבות תשלום בעבור קבורה בבית עלמין שנקבע
כבית עלמין סגור בהסכם שבין המוסד לבין החברה, וכן
תשלום בעבור קבורה בשטחים מוגדרים שנקבעו בהסכם
כאמור, כאשר אין למעשה קביעה או הגבלה לגבי גובה
התשלום שיהיה ניתן לגבות מרוכש חלקת קבר בעבור נפטר
בבית עלמין סגור או בשטח מוגדר כאמור.
-חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א
חוק שירותי הדת), מסדיר את ההוראות- (להלן1971
החלות על רכישת חלקת קבר בחיים וקובע את התעריפים
לרכישת חלקת קבר בחיים בבתי העלמין השונים. תעריפים
אלה מתייחסים לשיטת קבורה בשטח פתוח, כאשר פתח
קבורת שדה), שהיא שיטת הקבורה- הקבר מלמעלה (להלן
הנפוצה כיום.
לאור העובדה שהקרקע היא משאב ציבורי יקר, ונוכח
המחסור בקרקעות לקבורה, נוצר צורך ממשי בהגדלת
מידת הניצול של הקרקעות לקבורה. לכן, בשנים האחרונות
התקבלו החלטות ממשלה שונות שמטרתן לפתח סוגי קבורה
שונים ולקדם שיטות קבורה המביאות לניצול יעיל יותר של
מיום ט' באלול התשס"ד2511 'הקרקע: החלטת ממשלה מס
מיום י"ט4649 '), החלטת ממשלה מס2004 באוגוסט26(
') והחלטת ממשלה מס2006 בינואר19( בטבת התשס"ו
). בהתאם 2007 באפריל11( מיום כ"ג בניסן התשס"ז1615
,להחלטות אלה, פותחו ויושמו בעשור האחרון שיטות קבורה
שהמשותף להן הוא ניצול יעיל יותר של הקרקעות לקבורה
קבורה רוויה). בין שיטות קבורה רוויות אלה ישנה - (להלן
אבחנה ביחס למידת ניצול הקרקע של כל אחת מהן (ראה
להצעת החוק). 51 הרחבה בדברי ההסבר לסעיף
כחלק מההתמודדות עם המחסור האמור בקרקעות
זמינות לקבורה בכלל, ובמרכז הארץ בפרט, הוחל
בפיתוח בית העלמין ברקת, ואף הותקנו תקנות שירותי
,)הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין היהודיים בברקת
, במטרה להסדיר את ההוראות שיחולו על2002 -התשס"ג
מועצת בית העלמין ברקת. בית העלמין ברקת צפוי לספק
קברים בשלל שיטות קבורה, ולהכיל חלוקה330,000–כ
פנימית לכמה בתי עלמין, לרבות בית עלמין צבאי. בית
וממערב444 'העלמין ברקת מתוכנן ממזרח לכביש מס
, בין השאר, בשטח מחצבה נטושה במחצבות6 'לכביש מס
'ברקת, בהתאם לתכנית מיתאר מקומית ומפורטת מס
. מיקום בית העלמין בשטח הפגוע של המחצבה 143/מח
בעל הטופוגרפיה הלא–רגולרית, במקום מיקומו בשטחים
מישוריים ופתוחים באזור המרכז, משיג למעשה גם ניצול
מושכל של הקרקע.
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
(ב)
"(ב) שר הפנים יקבע, בצו, רשימה של אזורים או יישובים שלא קיים בהם
אתר בית עלמין מאושר, אשר לגבי קבורה בהם ישולמו דמי קבורה, כאמור
בסעיף קטן (א), אף שהקבורה לא בוצעה באתר בית עלמין מאושר.
ניתן אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א) לאתר בית עלמין באזור או
(ג)
ביישוב שנכלל בצו לפי סעיף קטן (ב), יגרע שר הפנים את האזור או היישוב
מהצו האמור, ויחולו לגבי קבורה באותו אזור או יישוב הוראות סעיף
;".)קטן (א
: יבוא268 אחרי סעיף
)2(
"בית העלמין
האזורי ברקת
א.268
- בסעיף זה
(א)
בית עלמין ברקת בגבולות- ""בית העלמין האזורי ברקת
'המסומנים בתכנית מיתאר מקומית ומפורטת מס
;, כפי שתהיה בתוקף מזמן לזמן143/מח
קבורה בחלל בנוי או חצוב, כאשר- ""קבורת סנהדרין
פתח הקבר מהצד.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
156
,, כל גוף המורשה לפי דין268 על אף האמור בסעיף
(ב)
לעסוק בקבורת נפטרים, רשאי לגבות בקשר לקבורה בבית
,העלמין האזורי ברקת, נוסף על דמי הקבורה לפי סימן זה
תשלום, לפי סוג הקבורה, שלא יעלה על הסכומים שיקבע
השר בצו, בהסכמת שר האוצר, ובהתייעצות עם השר
לשירותי דת, ובלבד שבעבור קבורת סנהדרין לא ייגבה
תשלום כאמור."
תיקון חוק הביטוח
תחילה- הלאומי
ותחולה
.50
) לחוק זה, ביום כ"ה1(49 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף266 תחילתו של סעיף
), והוא יחול לגבי מי שהובא לקבורה ביום האמור2011 בינואר1( בטבת התשע"א
ואילך.
תיקון חוק שירותי
הדת היהודיים.51
- 711971-בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א
- א14 בסעיף
)1(
;"בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), בכל מקום, אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה
(א)
בסעיף קטן (ו), במקום "לפי סעיפים קטנים (ג) ו–(ד)" יבוא "לפי סעיפים קטנים
(ב)
;")1(ג), (ד) או (ו
אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
(ג)
) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), תושב יהודי המבקש לרכוש1"(ו
חלקת קבר בחייו בבית העלמין האזורי ברקת, ישלם סכום שלא יעלה על
התעריף המפורט בתוספת השניה, בהתאם לסוג הקבורה; לעניין זה, "בית
בית עלמין ברקת בגבולות המסומנים בתכנית- "העלמין האזורי ברקת
, כפי שתהיה בתוקף מזמן לזמן.";143/מיתאר מקומית ומפורטת מס' מח
לצורך המשך פיתוח בית העלמין ברקת, ולאור
המדיניות הקובעת כי יש לעודד בקרב הציבור העדפה
לרכישת חלקות קבר בשיטות המביאות לניצול יעיל יותר
24( של הקרקע, החליטה הממשלה ביום כ"ג באב התשס"ח
, לקבוע את התעריפים3986 '), בהחלטה מס2008 באוגוסט
להצעת החוק, לרכישת חלקת קבר51 הקבועים בסעיף
בחיים בבית העלמין ברקת, ולאפשר גביית תשלום בעבור
רכישת חלקת קבר בבית העלמין בעבור נפטר, בהתאם
לחלקת הקבר ונוסף על דמי הקבורה המשולמים על ידי
המוסד. מבנה התעריפים המוצע קובע תעריף נמוך יותר,
ככל שהחלקה נועדה לקבורה בשיטה המביאה לניצול טוב
יותר של הקרקע.
בהתאם למטרה המפורטת לעיל, להביא לניצול)2(49 סעיף
מרבי של הקרקעות לקבורה, מוצע לתקן את
א, שעניינו בית268 חוק הביטוח הלאומי ולהוסיף את סעיף
העלמין האזורי ברקת. מוצע לקבוע כי על אף הכלל הקבוע
לחוק הביטוח הלאומי שלפיו גוף המורשה268 בסעיף
לעסוק בקבורת נפטרים אינו רשאי לגבות בקשר לקבורה
תשלום נוסף מלבד דמי קבורה מהמוסד, יהיה גוף כאמור
רשאי, בבית העלמין ברקת, לגבות תשלום נוסף בעבור
רכישת חלקת קבר, בהתאם לסוג הקבורה. הסכום המרבי
לתשלום ייקבע בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים
בצו, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם השר לשירותי
דת. כל זאת, ובלבד שעל סוג הקבורה שמבטיח את הניצול
היעיל ביותר של הקרקע בבית העלמין ברקת, קרי קבורה
- בחלל בנוי או חצוב, כאשר פתח הקבר מהצד (להלן
קבורת סנהדרין), לא יהיה רשאי גוף המורשה לעסוק
בקבורת נפטרים, לגבות תשלום נוסף כאמור.
)6( ) עד1( לפסקאות 51 סעיף
א לחוק שירותי הדת קובע כי תושב14 סעיף
,יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו, ביישוב מגוריו
ישלם סכום שלא יעלה על התעריף הקבוע בתוספת לאותו
חוק, ומתעריף בסיסי זה נגזרים שאר התעריפים לרכישת
חלקת קבר בחיים במקרים אחרים, המפורטים בסעיף.
כאמור, תעריפים אלה מתייחסים לקבורה מסוג קבורת
שדה, שהיא שיטת הקבורה הנפוצה כיום.
א לחוק שירותי הדת, את סעיף14 מוצע להוסיף לסעיף
) כך שייקבע תעריף מרבי לרכישת חלקת קבר בחיים1קטן (ו
בבית העלמין ברקת, בהתאם לסוג הקבורה, כפי שמפורט
בתוספת השניה המוצעת (את התוספת הקיימת לחוק
שירותי דת מוצע לקבוע כ"תוספת ראשונה").
.826 '; התשס"ח, עמ130 'ס"ח התשל"א, עמ 71
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
157
;", אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה1א14 בסעיף
)2(
;", אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה או בתוספת השניה2א14 בסעיף
)3(
;", אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה או בתוספת השניה4א14 בסעיף
)4(
;", אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה או בתוספת השניה6א14 בסעיף
)5(
:בתוספת הראשונה, במקום הכותרת יבוא
)6(
"תוספת ראשונה
")6א14 ,4א14 ,2א14 ,)(א1א14 ,)א(ב) עד(ד14 (סעיפים
אחרי התוספת הראשונה יבוא:
)7(
"תוספת שניה
)6א14 ,4א14 ,2א14 ,)1א(ו14 (סעיפים
-בתוספת זו
.1
; קבורה בשטח פתוח כאשר פתח הקבר מלמעלה- ""קבורת שדה
, קבורה במבנה קומות, בקומת הקרקע או בקומה העליונה- ""קבורת שדה במבנה
;כאשר פתח הקבר מלמעלה
קבורה במבנה קומות שאינה בקומת הקרקע ואינה בקומה- ""קבורה ברמה
;העליונה, כאשר פתח הקבר מלמעלה
קבורה בחלל בנוי או חצוב, כאשר פתח הקבר מהצד.- ""קבורת סנהדרין
.2חדשים בשקלים סכום הקבורה סוג
25,000
קבורת שדה
18,000
קבורת שדה במבנה
12,000
קבורה ברמה
"8,000
קבורת סנהדרין
מוצע שלא להחיל על תעריפי הקבורה בבית העלמין
א(ה) לחוק14 ברקת את ההנחה הניתנת כיום לפי סעיף
שירותי הדת, בשל רכישת חלקת קבר המיועדת לקבורה
רוויה כהגדרתה בסעיף (שטח המיועד לקבורה בצפיפות
קברים לדונם), שכן ממילא מגולמת750 העולה על
בתעריפים המוצעים לעניין בית העלמין ברקת, העדפה
ברורה של הקבורה הרוויה לסוגיה על פני קבורת השדה.
א(ו) לחוק14 כמו כן מוצע כי ההנחה הקבועה בסעיף
שירותי הדת, הניתנת לרוכש חלקת קבר זוגית (חלקה שבה
נקבר זוג בחלקת קבר אחת), תחול על רכישת חלקת קבר
בחיים בבית העלמין ברקת לאור הניצול היעיל של הקרקע
בסוג קבורה זה. כמו כן מוצע שלא להחיל את ההנחה
א(ד) לרכישת חלקת קבר סמוך לבן זוג.14 הקבועה בסעיף
)7( לפסקה
כאמור לעיל, מוצע להוסיף לחוק שירותי הדת את
התוספת השניה המוצעת ובה לקבוע את התעריפים
המוצעים לרכישת חלקת קבר בחיים בבית העלמין ברקת.
תעריפים אלה נקבעו כך שהתשלומים המתקבלים מרכישת
חלקות קבר בבית העלמין ברקת יביאו ליצירת המקורות
למימון עלויות ההקמה וההפעלה השוטפת של בית
מחלקות הקבורה90%–העלמין. זאת, גם בהתחשב בכך שכ
בו הן חלקות המיועדות לאפשר קבורה בשיטת הקבורה
הרוויה, ושעלויות הקמתן, בהתעלם מערך הקרקע, גבוהות
משמעותית מעלויות הקמת חלקות קבר בקבורת שדה.
מבנה התעריפים המוצע קובע תעריף נמוך יותר, ככל
שהחלקה נועדה לקבורה בשיטה המביאה לניצול טוב יותר
של הקרקע. כך למשל, מוצע כי בעבור רכישת חלקת קבר
25,000 בחיים בקבורת שדה ייגבה תשלום בגובה של עד
שקלים חדשים ולעומת זאת בעבור רכישת חלקת קבר
8,000 בחיים בקבורת סנהדרין ייגבה תשלום בגובה של עד
שקלים חדשים. כאמור, מבנה תעריפים זה נועד להביא
לשינוי בתפיסת הציבור את שיטות הקבורה השונות
ולהעדפת שיטות הקבורה הרוויה המביאות לניצול הטוב
ביותר של הקרקע.
;", אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה1א14 בסעיף
)2(
;", אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה או בתוספת השניה2א14 בסעיף
)3(
;", אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה או בתוספת השניה4א14 בסעיף
)4(
;", אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה או בתוספת השניה6א14 בסעיף
)5(
:בתוספת הראשונה, במקום הכותרת יבוא
)6(
"תוספת ראשונה
")6א14 ,4א14 ,2א14 ,)(א1א14 ,)א(ב) עד(ד14 (סעיפים
אחרי התוספת הראשונה יבוא:
)7(
"תוספת שניה
)6א14 ,4א14 ,2א14 ,)1א(ו14 (סעיפים
- בתוספת זו
.1
; קבורה בשטח פתוח כאשר פתח הקבר מלמעלה- ""קבורת שדה
, קבורה במבנה קומות, בקומת הקרקע או בקומה העליונה- ""קבורת שדה במבנה
;כאשר פתח הקבר מלמעלה
קבורה במבנה קומות שאינה בקומת הקרקע ואינה בקומה- ""קבורה ברמה
;העליונה, כאשר פתח הקבר מלמעלה
קבורה בחלל בנוי או חצוב, כאשר פתח הקבר מהצד.- ""קבורת סנהדרין
.2חדשים בשקלים סכום הקבורה סוג
25,000
קבורת שדה
18,000
קבורת שדה במבנה
12,000
קבורה ברמה
"8,000
קבורת סנהדרין
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
158
פרק ט"ו: עובדים זרים
תיקון חוק עובדים
זרים.52
- ) חוק עובדים זרים- (בפרק זה721991-בחוק עובדים זרים, התשנ"א
: יבוא1י1 אחרי סעיף
)1(
"אגרות ודמי היתר
בעד העסקת עובד
'זר שחל עליו פרק ו
לחוק היישום
.2י1
מעביד המבקש להעסיק, בענף הבניין, עובד זר שחל
(א)
עליו פרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו
-(הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה
:, ישלם את האגרות ודמי ההיתר, כמפורט להלן731994
י(א), כפי1 אגרת בקשה בסכום הקבוע בסעיף
)1(
;) אגרת בקשה- י(ד) (בסעיף זה1 שהוא מעודכן לפי סעיף
אגרת הבקשה תשולם אחת לשנה, בעת הגשת הבקשה
יג או1 הראשונה, באותה שנה, לקבלת היתר לפי סעיף
;להארכת תוקפו של היתר כאמור, לפי העניין
), כפי1י(א1 אגרה שנתית בסכום הקבוע בסעיף
)2(
י(ד), בעבור כל היתר כהגדרתו1 שהוא מעודכן לפי סעיף
,741952-י לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב13 בסעיף
אגרה שנתית); ואולם אם- שניתן לעובד הזר (בסעיף זה
יג ניתן לתקופה הפחותה משנה, ישלם1 ההיתר לפי סעיף
המעביד אגרה בגובה סכום האגרה השנתית כשהוא
מוכפל ביחס שבין תקופת ההיתר לבין שנה אחת.
)3(–) ו1( לפסקאות 52 סעיף
1991-י לחוק עובדים זרים, התשנ"א1 סעיף
החוק), קובע כי על מעביד המבקש להעסיק עובד- (להלן
זר לשלם אגרת בקשה, וכן לשלם אגרה שנתית בעבור
כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
לחוק קובע כי תנאי לקבלת1י1 שיינתנו לעובד הזר. סעיף
היתר להעסקת עובד זר בענף הבניין או להארכת היתר
כאמור, הוא תשלום דמי היתר לשנה.
ג קובע כי האגרות ודמי ההיתר החלים על6 סעיף
עובדים זרים לא יחולו על עובד זר שחל עליו פרק ו' לחוק
יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים
1994-כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה
חוק היישום).- (להלן
על פי המצב כיום, עלות שכרם של עובדים זרים
מאזור יהודה והשומרון ורצועת עזה, בענף הבניין, נמוכה
משמעותית מזו של העובדים הזרים האחרים ושל העובדים
הישראלים בענף זה.
כדי להשוות את עלויות העסקתם של עובדים זרים
בענף הבניין שעליהם חל פרק ו' לחוק היישום לאלה של
עובדים זרים אחרים בענף זה, מחד גיסא, וכדי ליצור
,העדפה להעסקתם של עובדים ישראלים בענף הבניין
מאידך גיסא, מוצע להחיל על העסקת עובדים זרים
מאזור יהודה והשומרון ורצועת עזה, בענף הבניין, את
האגרות ודמי ההיתר החלים על העסקת עובדים זרים
2י1 אחרים בענף זה, בשינויים המתחייבים שנקבעו בסעיף
כנוסחו המוצע. השינויים כאמור נובעים מההבדלים שבין
ההיתרים הניתנים להעסקת עובדים זרים מאזור יהודה
והשומרון ורצועת עזה לבין ההיתרים הניתנים להעסקת
עובדים זרים אחרים, למשל לעניין תקופת תוקפם של
ההיתרים.
עוד מוצע להסמיך את שר התעשיה המסחר
והתעסוקה, לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת
הכספים של הכנסת, הוראות ותנאים לעניין דרכי התשלום
של האגרות ודמי ההיתר וכן לעניין החזר של סכומי האגרות
ודמי ההיתר, בנסיבות ובתנאים שייקבעו. הוראה זו לעניין
(ה) לחוק1י1 החזר דומה להוראות הקבועות כיום בסעיף
,)וכן בתקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית
.2004-התשס"ד
) להצעת החוק, מוצע לערוך את התיקונים3(52 בסעיף
ג(א) לחוק.6 הנדרשים בסעיף
)2( לפסקה
יג לחוק קובע כי תנאי להעסקת עובד זר הוא1 סעיף
קבלת היתר מאת הממונה כהגדרתו בחוק.
617 '; התשס"ח, עמ112 'א, עמ" ס"ח התשנ 72
.66 ' ס"ח התשנ"ה, עמ 73
.354 ' ס"ח התשי"ב, עמ 74
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
159
,(ב), לשנה1י1 דמי היתר בסכום הקבוע בסעיף
) 3(
(ו); ואולם אם ההיתר1י1 כפי שהוא מעודכן לפי סעיף
יג ניתן לתקופה הפחותה משנה, ישלם1 לפי סעיף
המעביד דמי היתר בגובה סכום דמי ההיתר לשנה
כשהוא מוכפל ביחס שבין תקופת ההיתר לבין שנה
אחת; על דמי היתר כאמור יחולו ההוראות לפי סעיף
(ג) ו–(ד).1י1
על גביית אגרת בקשה, אגרה שנתית ודמי היתר לפי
(ב)
, כאילו היו מס, וניתן75)סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה
לגבותם גם בדרך של תובענה אזרחית.
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של
(ג)
הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי התשלום של אגרת
בקשה, אגרה שנתית ודמי היתר לפי סעיף זה, וכן תנאים
,ונסיבות שבהם יינתן החזר של חלק מסכום אגרת הבקשה
האגרה השנתית או דמי ההיתר.";
:יד יבוא1 אחרי סעיף
)2(
"התניית מתן היתר
בתשלום קנס חלוט.1יד1
בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי חוק זה ולפי כל דין אחר
(א)
לסרב לתת היתר להעסקת עובד זר, להתלותו או לבטלו, רשאי
הממונה שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעביד שלא שילם
קנס חלוט שנתחייב בו בשל עבירה לפי חוק זה, או בשל עבירה
לפי חוקי העבודה בקשר עם העסקת עובדים זרים.
כל אחד מאלה: - "בסעיף זה, "קנס חלוט
(ב)
קנס מינהלי קצוב כמשמעותו בחוק העבירות
)1(
, שחלף המועד לתשלומו761985-המינהליות, התשמ"ו
:ושמתקיים לגביו אחד מאלה
חלפו לגביו המועדים הקבועים באותו חוק
(א)
להגשת בקשה לביטולו או להגשת הודעה על
רצון הנקנס להישפט על העבירה, והנקנס לא
;הגיש בקשה או הודעה כאמור
נדחתה בקשתו של הנקנס לביטול הקנס
(ב)
והוא לא הגיש הודעה על רצונו להישפט על
;העבירה, במועד הקבוע לכך באותו חוק
קנס שהוטל במסגרת פסק דין חלוט, שחלף המועד
)2(
;".לתשלומו
כדי למנוע ספק באשר לסמכותו של הממונה להתנות
את מתן ההיתר להעסקת עובד זר בתשלום קנסות שהוטלו
על המעביד, מוצע לתקן את החוק כך שיובהר שהממונה
רשאי שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעביד כל עוד
לא שילם המעביד קנס חלוט שהוטל עליו בשל עבירה לפי
החוק או בשל עבירה לפי חוקי העבודה בקשר עם העסקת
עובדים זרים.
עוד מוצע להבהיר כי התיקון המוצע אינו בא לגרוע
מסמכויות הממונה בקשר עם מתן ההיתר, לרבות סמכויותיו
לסרב לתת היתר, להתלותו או לבטלו.
.1399 ), (א1374 ) (ע' חוקי א"י, עמ 75
.31 ' ס"ח התשמ"ו, עמ 76
,(ב), לשנה1י1 דמי היתר בסכום הקבוע בסעיף
) 3(
(ו); ואולם אם ההיתר1י1 כפי שהוא מעודכן לפי סעיף
יג ניתן לתקופה הפחותה משנה, ישלם1 לפי סעיף
המעביד דמי היתר בגובה סכום דמי ההיתר לשנה
כשהוא מוכפל ביחס שבין תקופת ההיתר לבין שנה
אחת; על דמי היתר כאמור יחולו ההוראות לפי סעיף
(ג) ו–(ד).1י1
על גביית אגרת בקשה, אגרה שנתית ודמי היתר לפי
(ב)
, כאילו היו מס, וניתן75)סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה
לגבותם גם בדרך של תובענה אזרחית.
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של
(ג)
הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי התשלום של אגרת
בקשה, אגרה שנתית ודמי היתר לפי סעיף זה, וכן תנאים
,ונסיבות שבהם יינתן החזר של חלק מסכום אגרת הבקשה
האגרה השנתית או דמי ההיתר.";
:יד יבוא1 אחרי סעיף
)2(
"התניית מתן היתר
בתשלום קנס חלוט.1יד1
בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי חוק זה ולפי כל דין אחר
(א)
לסרב לתת היתר להעסקת עובד זר, להתלותו או לבטלו, רשאי
הממונה שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעביד שלא שילם
קנס חלוט שנתחייב בו בשל עבירה לפי חוק זה, או בשל עבירה
לפי חוקי העבודה בקשר עם העסקת עובדים זרים.
כל אחד מאלה: - "בסעיף זה, "קנס חלוט
(ב)
קנס מינהלי קצוב כמשמעותו בחוק העבירות
)1(
, שחלף המועד לתשלומו761985-המינהליות, התשמ"ו
:ושמתקיים לגביו אחד מאלה
חלפו לגביו המועדים הקבועים באותו חוק
(א)
להגשת בקשה לביטולו או להגשת הודעה על
רצון הנקנס להישפט על העבירה, והנקנס לא
;הגיש בקשה או הודעה כאמור
נדחתה בקשתו של הנקנס לביטול הקנס
(ב)
והוא לא הגיש הודעה על רצונו להישפט על
;העבירה, במועד הקבוע לכך באותו חוק
קנס שהוטל במסגרת פסק דין חלוט, שחלף המועד
)2(
;".לתשלומו
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
160
,1י1 ב עד1 א" יבוא "סעיפים6 יא וסעיפים1 ב עד1 ג(א), במקום "סעיפים6 בסעיף
)3(
."א6 ,יא1
תיקון חוק עובדים
הוראת מעבר- זרים .53
(ג) לחוק עובדים זרים, כנוסחו בסעיף2י1 עד יום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף
, לחוק עובדים זרים1 ) לחוק זה, לעניין החזר, רשאי הממונה כהגדרתו בסעיף1(52
להחזיר חלק יחסי מאגרת הבקשה, מהאגרה השנתית או מדמי ההיתר ששילם מעביד
) לחוק זה, בעד תקופה שבה לא1(52 לחוק עובדים זרים, כנוסחו בסעיף2י1 לפי סעיף
:היה ניתן להעסיק את העובד הזר בשל אחד מאלה
העובד הזר נפטר;
)1(
העובד הזר החל לעבוד אצל מעביד אחר בעל היתר להעסקתו, ששילם את
)2(
) לחוק1(52 לחוק עובדים זרים, כנוסחו בסעיף2י1 התשלומים הנדרשים ממנו לפי סעיף
;זה
כניסתו של העובד הזר לישראל נמנעה בשל הוראה כללית של מפקד כוחות צבא
)3(
14 הגנה לישראל ביהודה והשומרון לרבות בשל סגר כללי או כתר, לתקופה העולה על
ימים.
תיקון חוק יישום
ההסכם בדבר
רצועת עזה ואזור
יריחו (הסדרים
כלכליים והוראות
שונות) (תיקוני
)חקיקה
.54
)בחוק ליישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות
- 1994-(תיקוני חקיקה), התשנ"ה
;"א14" " יבוא14" , בהגדרה "הסכומים המועברים", אחרי12 בסעיף
)1(
: יבוא14 אחרי סעיף
)2(
"העברת אגרות
ודמי היתר לפי חוק
עובדים זרים
א.14
ישראל רשאית להעביר לרשות הפלסטינית סכום השווה
מן האגרות ודמי ההיתר שגבתה בשל העסקת עובד75%–ל
- לחוק עובדים זרים, התשנ"א2י1 זר בענף הבניין לפי סעיף
; העברת הסכום האמור יכול שתיעשה באמצעות מדור1991
".התשלומים שבמשרד התעשיה המסחר והתעסוקה
עד לקביעת תקנות לעניין החזר של סכומי53 סעיף
,(ג) לחוק2י1 האגרות ודמי ההיתר, לפי סעיף
) להצעת החוק, מוצע לקבוע1(52 כנוסחו המוצע בסעיף
כהוראת מעבר כי הממונה יהיה מוסמך להחזיר למעביד
חלק יחסי מסכומי האגרות ודמי ההיתר אם נמנעה
העסקתו של העובד, בשל כך שהעובד נפטר, עבר למעביד
אחר שהוא בעל היתר, או שנמנעה ממנו הכניסה לישראל
בשל הוראה כללית של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל
ביהודה והשומרון לרבות בשל הטלת סגר או כתר, והכל
ימים. לעניין זה, השוו תקנות עובדים 14 לתקופה העולה על
.2004-זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס"ד
75% ההסכם, כהגדרתו בחוק היישום, קובע כי54 סעיף
מתשלומי מס ההכנסה המשולמים בשל עובד
שחל עליו פרק ו' לחוק האמור, יועברו לידי הרשות
לחוק. מוצע להחיל 14 הפלסטינית, והוראה זו עוגנה בסעיף
הוראה דומה גם לעניין תשלומי האגרות ודמי ההיתר
המוצעים, שכן הוראת העברה זו היא הרלוונטית ביותר
לעניין תשלומים אלה.
עוד מוצע לתקן את ההגדרה של "הסכומים
לחוק היישום, כך שתכלול גם את12 המועברים" שבסעיף
הסכומים המועברים לרשות הפלסטינית בשל תשלומי
האגרות ודמי ההיתר כאמור, וזאת כדי לאפשר בשלם קיזוז
לחוק היישום.16 לפי סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
161
פרק ט"ז: ביטוח לאומי
תיקון חוק הביטוח
הלאומי.55 חוק הביטוח- (בפרק זה1995-בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה
- )הלאומי
;"(ב), בכל מקום, במקום "ששה חודשים" יבוא "חודשיים65 בסעיף
)1(
:, במקום סעיף קטן (ד) יבוא224 בסעיף
)2(
)"(ד
גמלת סיעוד תשולם למבוטח, בשיעורים כאמור בסעיפים קטנים (א)
)1(
או (ב), לפי העניין, אם הכנסתו החודשית אינה עולה על הסכום כמפורט
:) ההכנסה הקובעת- להלן, לפי העניין (בסעיף קטן זה
; מהשכר הממוצע75%– סכום השווה ל- לגבי יחיד
(א)
סכום השווה לשכר הממוצע;- לגבי מי שיש עמו בן זוג
(ב)
סכום השווה לסכום כאמור בפסקאות - לגבי מי שיש עמו ילד
(ג)
משנה (א) או (ב), לפי העניין, בתוספת סכום השווה לרבע השכר
הממוצע , בעד כל ילד.
עלתה הכנסתו החודשית של מבוטח על ההכנסה הקובעת החלה
)2(
,) הכנסה עודפת- ) (לעודף זה ייקרא בסעיף קטן זה1( לגביו לפי פסקה
תשולם לו גמלת סיעוד בשיעורים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי
:העניין, בניכוי הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין
מקצבת יחיד4.5% הסכום המתקבל מהכפלת- לגבי יחיד
(א)
;180–מלאה, במספר השלם המתקבל מחילוק הכנסתו העודפת ב
4.5% הסכום המתקבל מהכפלת- לגבי מי שיש עמו בן זוג
(ב)
מקצבת יחיד מלאה, במספר השלם המתקבל מחילוק הכנסתו
;270–העודפת ב
)5(–) ו1(55 לסעיף סעיפים
,] לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב66 סעיף 59– ו55
) חוק הביטוח הלאומי- (בפרק זה1995-התשנ"ה
קובע כי הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי
)(א65 פרק ד', בעד כל ילד. בהתאם להגדרה "ילד" שבסעיף
לחוק הביטוח הלאומי, קצבת הילדים תשתלם רק בעד
ילד הנמצא בישראל. בכך בא לידי ביטוי הכלל שלפיו
אחריות המדינה לביטחון סוציאלי חלה רק על מי שמתגורר
(ב) לחוק65 בתחומה. החריג לכלל האמור מצוי בסעיף
הביטוח הלאומי הקובע כי לא יראו ילד כנמצא בחוץ
לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שישה
חודשים. לאור האמור, קצבת הילדים מוסיפה להשתלם
במשך שישה חודשים לאחר שהילד עזב את הארץ.
(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מי324 סעיף
שנמצא מחוץ לישראל למעלה משישה חודשים לא תשולם
,לו קצבה בעד הזמן שלמעלה מששת החודשים הראשונים
אלא בהסכמת המוסד לביטוח לאומי.
ומתוך2009 כדי לעמוד במסגרת התקציב לשנת
התפיסה כי אחריות המדינה לביטחון סוציאלי צריכה
לחול רק על אלה המתגוררים בתחומה, מוצע לתקן את
(א) האמורים ולקצר את התקופה שבה324–(ב) ו65 סעיפים
לא יראו מבוטח או ילדו כנמצא מחוץ לישראל, משישה
חודשים לחודשיים, כך שלא תשולם בעדם קצבה או
תוספת לקצבה, החל בחודש השלישי ליציאתם את ישראל.
מובהר, כי אין בתיקון המוצע כדי לפגוע בשיקול הדעת
המוקנה בסעיפים אלה למוסד לביטוח לאומי לשלם את
הקצבה או התוספת לקצבה, לפי העניין, גם למי שיצא
את ישראל.
)2(55 לסעיף
, לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו גמלת סיעוד224 סעיף
) כי הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה1()קובע בסעיף קטן (ד
מותנים במבחני הכנסה שיקבע שר הרווחה והשירותים
החברתיים בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה
הרווחה והבריאות של הכנסת. בהתאם לכך נקבעו תקנות
הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת
. 1988-הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח
לפי תקנות אלה, מבוטח החי לבדו זכאי לגמלת סיעוד
(א) או (ב), לפי העניין, לחוק224 בשיעורים שנקבעו בסעיף
הביטוח הלאומי, אם הכנסתו אינה עולה על השכר הממוצע
שקלים7,663 לפי חוק הביטוח הלאומי, העומד כיום על
פרק ט"ז: ביטוח לאומי
.55 חוק הביטוח- (בפרק זה1995-בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה
- )הלאומי
תיקון חוק הביטוח
הלאומי
;"(ב), בכל מקום, במקום "ששה חודשים" יבוא "חודשיים65 בסעיף
)1(
:, במקום סעיף קטן (ד) יבוא224 בסעיף
)2(
)"(ד
גמלת סיעוד תשולם למבוטח, בשיעורים כאמור בסעיפים קטנים (א)
)1(
או (ב), לפי העניין, אם הכנסתו החודשית אינה עולה על הסכום כמפורט
:) ההכנסה הקובעת- להלן, לפי העניין (בסעיף קטן זה
; מהשכר הממוצע75%– סכום השווה ל- לגבי יחיד
(א)
סכום השווה לשכר הממוצע;- לגבי מי שיש עמו בן זוג
(ב)
סכום השווה לסכום כאמור בפסקאות - לגבי מי שיש עמו ילד
(ג)
משנה (א) או (ב), לפי העניין, בתוספת סכום השווה לרבע השכר
הממוצע , בעד כל ילד.
עלתה הכנסתו החודשית של מבוטח על ההכנסה הקובעת החלה
)2(
,) הכנסה עודפת- ) (לעודף זה ייקרא בסעיף קטן זה1( לגביו לפי פסקה
תשולם לו גמלת סיעוד בשיעורים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי
:העניין, בניכוי הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין
מקצבת יחיד4.5% הסכום המתקבל מהכפלת- לגבי יחיד
(א)
;180–מלאה, במספר השלם המתקבל מחילוק הכנסתו העודפת ב
4.5% הסכום המתקבל מהכפלת- לגבי מי שיש עמו בן זוג
(ב)
מקצבת יחיד מלאה, במספר השלם המתקבל מחילוק הכנסתו
;270–העודפת ב
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
162
- לגבי מי שיש עמו ילד
(ג)
4.5% הסכום המתקבל מהכפלת- אם הוא יחיד
)1(
מקצבת יחיד מלאה, במספר השלם המתקבל מחילוק הכנסתו
שקלים חדשים בעד90 בצירוף180–העודפת, בסכום השווה ל
;כל ילד
4.5% הסכום המתקבל מהכפלת- אם יש עמו בן זוג
)2(
מקצבת יחיד מלאה, במספר השלם המתקבל מחילוק הכנסתו
שקלים חדשים בעד90 בצירוף270–העודפת, בסכום השווה ל
;כל ילד
), יעודכנו2( הסכומים האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג) של פסקה
)3(
;לפי שיעור העדכון של הסכום הבסיסי
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של
)4(
הכנסת, יקבע, בתקנות, כללים לחישוב ההכנסה לפי סעיף קטן זה, לרבות
;מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים
(ג) יכול שתובא בחשבון גם225 לעניין גמלה המשולמת לפי סעיף
)5(
הכנסה של בן משפחה המטפל בזכאי, בתנאים שייקבעו בתקנות כאמור
בן או בת של הזכאי, שהכנסתו עולה- "); לענין זה, "בן משפחה4( בפסקה
על שלוש פעמים השכר הממוצע.";
השכר הממוצע), וזכאי לגמלת- חדשים בחודש (בפרק זה
)(א224 מהשיעורים שנקבעו בסעיף50% סיעוד בשיעור של
או (ב) לחוק הביטוח הלאומי, לפי העניין, אם הכנסתו נעה
בין השכר הממוצע לפעם וחצי השכר הממוצע. מבוטח
החי עם בן זוג, זכאי לגמלת סיעוד בשיעורים שנקבעו
(א) או (ב) לחוק הביטוח הלאומי, אם הכנסותיהם224 בסעיף
המשותפות, שלו ושל בן זוגו, אינן עולות על פעם וחצי
50% השכר הממוצע, וזכאי לגמלת סיעוד בשיעור של
(א) או (ב) לחוק הביטוח224 מהשיעורים שנקבעו בסעיף
הלאומי, אם הכנסותיהם המשותפות נעות בין פעם וחצי
השכר הממוצע לבין פעמיים ורבע השכר הממוצע. מבוטח
שיש עמו ילד, זכאי לגמלת סיעוד בשיעורים שנקבעו
(א) או (ב) לחוק הביטוח הלאומי, אם הכנסתו224 בסעיף
החודשית אינה עולה על הסכומים שפורטו לעיל לגבי
יחיד או לגבי מי שיש עמו בן זוג, לפי העניין, בתוספת סכום
נוסף השווה למחצית השכר הממוצע בעד כל ילד, וזכאי
לגמלת סיעוד בשיעור של מחצית מהשיעורים שנקבעו
אם הכנסתו- (א) או (ב) לחוק הביטוח הלאומי224 בסעיף
החודשית אינה עולה על הסכומים שפורטו לעיל לגבי
יחיד או לגבי מי שיש עמו בן זוג, לפי העניין, בתוספת
,סכום נוסף הנע בין סכום השווה למחצית השכר הממוצע
בעד כל ילד, לבין סכום השווה לשלושה רבעים מהשכר
הממוצע בעד כל ילד.
מבחני ההכנסה הנוהגים כיום יוצרים עיוות, שכן
לפיהם תוספת של שקל אחד להכנסת משק הבית עלולה
להביא להפחתה של מחצית מגמלת הסיעוד, בבת אחת.
זאת ועוד, מבחני ההכנסה הקיימים מקלים באופן יחסי
עם בעלי ההכנסות הגבוהות. כדי למנוע מצב שבו תוספת
זעירה בהכנסה תוביל להפחתה של מחצית מהגמלה ולמקד
,את המשאבים בענף הסיעוד באוכלוסיות הנזקקות לכך
(ד) לחוק הביטוח הלאומי כך224 מוצע להחליף את סעיף
שייקבע בו כי מבוטח יהיה זכאי לגמלת סיעוד, בשיעורים
המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, של סעיף
, אם הכנסתו החודשית אינה עולה על הסכום כמפורט224
:) ההכנסה הקובעת- להלן, לפי העניין (בפרק זה
אם הכנסתו החודשית - ) לגבי מבוטח שהוא יחיד1(
; מהשכר הממוצע75%–אינה עולה על סכום השווה ל
אם הכנסתו והכנסת בן - ) לגבי מבוטח שחי עם בן זוג2(
;זוגו אינן עולות על השכר הממוצע
אם הכנסתו החודשית - ) לגבי מבוטח שיש עמו ילד3(
) לעיל, לפי2( ) או1( אינה עולה על הסכום שפורט בפסקאות
,העניין, בתוספת סכום נוסף השווה לרבע השכר הממוצע
בעד כל ילד.
עוד מוצע לקבוע כי בשל סכומי הכנסה חודשית
) הכנסה עודפת- הגבוהים מההכנסה הקובעת (בפרק זה
יופחתו מגמלת הסיעוד המשולמת למבוטח, הסכומים
:כמפורט להלן, לפי העניין
הסכום המתקבל מהכפלת - ) לגבי מבוטח שהוא יחיד1(
לחוק200 מקצבת יחיד מלאה כהגדרתה בסעיף4.5%
קצבת יחיד מלאה), במספר- הביטוח הלאומי (בפרק זה
;180–השלם המתקבל מחילוק הכנסתו העודפת ב
הסכום המתקבל - ) לגבי מבוטח שיש עמו בן זוג2(
מקצבת יחיד מלאה, במספר השלם המתקבל4.5% מהכפלת
;270–מחילוק הכנסתו העודפת ב
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
163
:), ואחריה יבוא1( (א), האמור בו יסומן כפסקה244 בסעיף
)3(
שנים וטרם הגיע לגיל70 ), מבוטח שהגיע לגיל1( ) על אף האמור בפסקה2("
שנים, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חודשית בשיעור של80
;". מהסכום הבסיסי17.3%
;")1(" (א)" יבוא244" א, אחרי247 בסעיף
)4(
;"17.3%" " יבוא16.5%" ), במקום1()(א252 בסעיף
)5(
(א), במקום "מששה חודשים" יבוא "מחודשיים" ובמקום "מששת324 בסעיף
)6(
;"החודשים" יבוא "מהחודשיים
- 1'בלוח ב
)7(
שקלים חדשים" יבוא9,598" ), בהגדרה "מענק בסיסי", במקום1( בסעיף
(א)
;" שקלים חדשים10,622"
הסכום המתקבל- ) לגבי מבוטח שיש עמו ילד3(
מקצבת יחיד מלאה במספר השלם המתקבל4.5% מהכפלת
,270– או ל180–מחילוק הכנסתו העודפת, בסכום השווה ל
שקלים חדשים בעד כל ילד.90 לפי העניין, בצירוף
,(ד) לחוק הביטוח הלאומי224 וזה נוסחו של סעיף
:שמוצע להחליפו
) הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני1( )"(ד
הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר
ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה
ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה
וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים
לסוגי מבוטחים.
(ג) יכול225 ) לענין גמלה המשולמת לפי סעיף2(
שתובא בחשבון גם הכנסה של בן משפחה המטפל
,בזכאי, בתנאים שייקבעו בתקנות כאמור; לענין זה
בן או בת של הזכאי, שהכנסתו עולה- ""בן משפחה
לפחות על שלוש פעמים השכר הממוצע."
)5( ) עד3(55 לסעיפים
, לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו קצבת זקנה244 סעיף
,קובע בסעיף קטן (א) כי למבוטח שהגיע לגיל קצבת זקנה
, מהסכום הבסיסי16.5% תשולם קצבה חודשית בשיעור של
,2006 בינואר1–שהוא השכר הממוצע במשק כפי שהיה ב
כשהוא מוצמד למדד המחירים לצרכן. שיעור קצבת הזקנה
(א) האמור תוקן בחוק הביטוח הלאומי244 הקבוע בסעיף
, (פורסם בס"ח התשס"ח2008-), התשס"ח106 '(תיקון מס
,)106 ' תיקון מס- ) (בפרק זה2008 במרס30 , מיום390 'עמ
מהסכום הבסיסי לשיעור של16.2% ושונה משיעור של
ממנו, וזאת בהמשך לתכנית הממשלתית בדבר16.5%
שינוי ושיפור קצבאות הזקנה וגמלאות הבטחת הכנסה
התכנית הממשלתית), כפי- לקשישים נזקקים (בפרק זה
שבאה לידי ביטוי בחוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת
הכנסה לקשישים נכנסים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני
,236 ' (פורסם בס"ח התשס"ח, עמ2008-חקיקה), התשס"ח
, בהתאם106 '). עוד הוסף בתיקון מס2008 במרס9 מיום
א בחוק הביטוח הלאומי247 לתכנית הממשלתית, סעיף
שבו ניתנה תוספת משמעותית לקצבת הזקנה והשאירים
שנים ומעלה.80 למי שמלאו לו
לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו גמלת252 סעיף
) כי במקרה שבו נפטר1()שאירים, קובע בסעיף קטן (א
מבוטח ישלם המוסד לביטוח לאומי מענק לפי הוראות
מהסכום16.5% , או גמלת שאירים, בשיעור של255 סעיף
הבסיסי כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, לאלמנה או
לאלמן כמפורט באותו סעיף.
בהמשך לתכנית הממשלתית וכדי לסייע לקשישים
, שנים80 שנים וטרם מלאו להם70 נזקקים שמלאו להם
(א) לחוק הביטוח הלאומי ולהגדיל244 מוצע לתקן את סעיף
,את שיעור קצבאות הזקנה המשולמות לקשישים כאמור
17.3% מהסכום הבסיסי לשיעור של16.5% משיעור של
מהסכום הבסיסי.
) לחוק הביטוח1()(א252 במקביל, מוצע לתקן את סעיף
הלאומי ולהגדיל באותו שיעור את קצבאות השאירים
המשולמות למנויים בסעיף. הגדלת שיעור קצבאות הזקנה
מיליון שקלים350 והשאירים כמוצע משקפת תוספת של
לקצבאות כאמור.
,א לחוק הביטוח הלאומי247 כן מוצע לתקן את סעיף
(א), בהתאם לנוסחו244 ולהתאים את ההפניה לסעיף
המוצע.
)7(55 לסעיף
, לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו מענק אשפוז43 סעיף
קובע, בין השאר, כי סכום מענק האשפוז שמשלם המוסד
,לביטוח לאומי לבתי החולים, בשל יולדת המאושפזת בו
קובע כי מענק1'(א) בלוח ב2 . סעיף1'יהיה כאמור בלוח ב
, שקלים חדשים7,595 האשפוז ליולדת עומד על סכום של
שקלים חדשים נוספים.114,800 - ובמקרה שנולד פג
נוכח הגידול בעלות שירותים רפואיים הניתנים בבתי
1'החולים, בין השאר בתחום היולדות, מוצע לתקן את לוח ב
לחוק הביטוח הלאומי, ולהגדיל את הסכומים שמשלם המוסד
לביטוח לאומי לבית חולים בשל ימי אשפוז של יולדות, כך
:), ואחריה יבוא1( (א), האמור בו יסומן כפסקה244 בסעיף
)3(
שנים וטרם הגיע לגיל70 ), מבוטח שהגיע לגיל1( ) על אף האמור בפסקה2("
שנים, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חודשית בשיעור של80
;". מהסכום הבסיסי17.3%
;")1(" (א)" יבוא244" א, אחרי247 בסעיף
)4(
;"17.3%" " יבוא16.5%" ), במקום1()(א252 בסעיף
)5(
(א), במקום "מששה חודשים" יבוא "מחודשיים" ובמקום "מששת324 בסעיף
)6(
;"החודשים" יבוא "מהחודשיים
- 1'בלוח ב
)7(
שקלים חדשים" יבוא9,598" ), בהגדרה "מענק בסיסי", במקום1( בסעיף
(א)
;" שקלים חדשים10,622"
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
164
" שקלים חדשים8,465" שקלים חדשים" יבוא7,595" )(א), במקום2( בסעיף
(ב)
;" שקלים חדשים127,945" שקלים חדשים" יבוא114,800" ובמקום
בטל;- )בלוח ח', פרט (א
)8(
' ואילך", במקום טור ה2009 בלוח י', תחת הכותרת "שיעור דמי הביטוח בעד שנת
)9(
:יבוא
'"טור ה
)1(ג32 הקצבות אוצר המדינה לפי סעיף
0.08
0.08
0.03
0.02
0.05
0.02
0.09
0.02
0.24
".0.63
תיקון חוק הביטוח
תחולה- הלאומי.56
,(א) לחוק הביטוח הלאומי324–) ו1()(א252 ,א247 ,)(א244 ,)(ד224 ,)(ב65 סעיפים
(א)
) לחוק זה, יחולו על גמלה המשתלמת בעד יום תחילתו6( ) עד1( 55 כנוסחם בסעיף
יום התחילה) ואילך.- של חוק זה (בפרק זה
) לחוק זה, יחול על מענק אשפוז7(55 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף1'לוח ב
(ב)
המשתלם בעד יום התחילה ואילך.
שקלים חדשים8,465 שמענק האשפוז יעמוד על סכום של
ליולדת, וכן להגדיל את התוספת למענק האשפוז בשל פג כך
שקלים חדשים.127,945 שתעמוד על סכום של
,העלאת הסכומים כאמור מביאה בחשבון, בין השאר
,את הגידול בפועל בהוצאות בתי החולים הממשלתיים
אשר לא גולמו באופן מלא במחיר של יום אשפוז לגבי שנת
, שכן מחיר זה נעשה בהתחשב בביטול מס המעסיקים2008
(ר' חוק ההסדרים2008 שאושר בחוק ההסדרים לשנת
במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב
-), התשס"ח2008 והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים
) בעוד שהביטול כאמור אינו משפיע על ההוצאות2008
.בפועל של בתי החולים הממשלתיים
)8(55 לסעיף
לחוק הביטוח הלאומי קובע כי חייל משוחרר174 סעיף
שעבד בעבודה מועדפת או נדרשת ולא מיצה את זכותו
לדמי אבטלה, יהיה זכאי למענק בכפוף לתנאים הקבועים
בחוק. עבודה מועדפת או נדרשת, לעניין זה, היא עבודה
מסוג העבודות המנויות בלוח ח' בחוק הביטוח הלאומי.
ברשימה זו מנויה גם עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק.
הניסיון מלמד כי לא קיים צורך בגיוס ובהעסקה מתמשכת
של עובדים בעבודה מסוג זה, ומוצע על כן לתקן את לוח
ח' לחוק הביטוח הלאומי ולהוציא את העבודה האמורה
מרשימת העבודות המזכות במענק.
59–) ו9(55 לסעיפים
לוח י' בחוק הביטוח הלאומי, מתייחס לשיעור דמי
הביטוח הלאומי, ובכלל זה גם להקצבות שמעביר אוצר
לחוק הביטוח32 המדינה למוסד לביטוח לאומי, לפי סעיף
הלאומי. לנוכח החיסכון הצפוי בהוצאות המוסד לביטוח
לאומי בשל התיקונים המוצעים שפורטו לעיל, מוצע
להפחית בהתאם את שיעורי ההקצבות שמעביר אוצר
לחוק הביטוח32 המדינה למוסד לביטוח לאומי לפי סעיף
ואילך. 2009 הלאומי, בשנת
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי התיקונים56 סעיף
, יחולו55 ) של סעיף6( ) עד1( המוצעים בפסקאות
לגבי גמלאות המשתלמות בעד יום תחילתו של החוק
יום התחילה) ואילך.- המוצע (בפרק זה
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי התיקון המוצע
לחוק הביטוח1', המתקן את לוח ב55 ) של סעיף7( בפסקה
הלאומי, יחול על מענק אשפוז המשתלם בעד יום התחילה
ואילך.
בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי התיקון המוצע
, המתקן את לוח ח' לחוק הביטוח55 ) של סעיף8( בפסקה
הלאומי, יחול על מי שהשתחרר משירות סדיר לפי חוק
, למעט שירות1986-שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו
צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ביום התחילה ואילך.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
165
) לחוק זה, יחול8(55 ביטול פרט (א) בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף
(ג)
,771986-על מי שהשתחרר משירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו
למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ביום התחילה ואילך.
) לחוק זה, יחול על הקצבות9(55 (ד) לוח י' לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף
מאוצר המדינה המשתלמות בעד יום התחילה ואילך.
תיקון חוק הבטחת
הכנסה.57
חוק הבטחת הכנסה), בתוספת- (בפרק זה1980-בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א
:השניה, במקום טור א' יבוא
'"טור א
מי שהגיע לגיל הפרישה ומי שמקבל קצבת זקנה, שאירים או תלויים
לפי חוק הביטוח
שנים70 אם טרם מלאו לו
שנים וטרם70 אם מלאו לו
שנים80 מלאו לו
שנים80 אם מלאו לו
28.8%
30.4%
30.8%
42.6%
45%
45.6%
52.7%
55.1%
55.7%
62.8%
65.2%
65.8%
פחות הסכום47.6%
הבסיסי לילד
פחות הסכום50%
הבסיסי לילד
פחות הסכום50.6%
הבסיסי לילד
פחות הסכום57.7%
הבסיסי לילד
פחות הסכום60.1%
הבסיסי לילד
פחות הסכום60.7%
הבסיסי לילד
פחות הסכום47.6%
הבסיסי לילד
פחות הסכום50%
הבסיסי לילד
פחות הסכום50.6%
הבסיסי לילד
פחות הסכום57.7%
הבסיסי לילד
פחות הסכום60.1%
הבסיסי לילד
פחות הסכום60.7%
הבסיסי לילד
תיקון חוק הבטחת
תחולה- הכנסה
. 58
לחוק זה, תחול על גמלה57 התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף
המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.
תיקון חוק המדיניות
הכלכלית לשנת
2005 הכספים
)(תיקוני חקיקה
.59
,782005- (תיקוני חקיקה), התשס"ה2005 בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים
- ) לחוק הביטוח הלאומי1()1(ג32 ) המתקן את סעיף1(2 בסעיף
;"7.45%" " יבוא7.92%" בפסקת משנה (א), במקום
(א)
".5.36%" " יבוא5.65%" בפסקת משנה (ב), במקום
(ב)
בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי התיקון המוצע
, המתקן את לוח י' לחוק הביטוח55 ) של סעיף9( בפסקה
הלאומי, יחול לגבי הקצבות מאוצר המדינה למוסד לביטוח
לאומי המשתלמות בעד יום התחילה ואילך.
)(א244 במקביל לתיקונים המוצעים בסעיפים
סעיפים
) לחוק הביטוח הלאומי, מוצע לתקן1()(א252– ו
58– ו57
, את התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה
, כך ששיעור הגמלה המשתלמת לפי אותו1980-התשמ"א
(א) לחוק הביטוח244 חוק למי שזכאי לקצבה לפי סעיף
) לחוק האמור, לא1()(א252 הלאומי או לגמלה לפי סעיף
יופחת בעקבות הגדלת קצבת הזקנה וגמלת השאירים
)1()(א252–(א) ו244 בהתאם לתיקונים המוצעים בסעיפים
). התוספת 5( ) עד3(55 (ר' לעניין זה דברי ההסבר לסעיף
השניה בנוסחה המוצע תחול לגבי גמלה המשתלמת בעד
יום התחילה ואילך.
.107 'ס"ח התשמ"ו, עמ 77
.138 '; התשס"ח, עמ346 'ס"ח התשס"ה, עמ 78
) לחוק זה, יחול8(55 ביטול פרט (א) בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף
(ג)
,771986-על מי שהשתחרר משירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו
למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ביום התחילה ואילך.
) לחוק זה, יחול על הקצבות9(55 (ד) לוח י' לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף
מאוצר המדינה המשתלמות בעד יום התחילה ואילך.
.57
חוק הבטחת הכנסה), בתוספת- (בפרק זה1980-בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א
:השניה, במקום טור א' יבוא
תיקון חוק הבטחת
הכנסה
'"טור א
מי שהגיע לגיל הפרישה ומי שמקבל קצבת זקנה, שאירים או תלויים
לפי חוק הביטוח
שנים70 אם טרם מלאו לו
שנים וטרם70 אם מלאו לו
שנים80 מלאו לו
שנים80 אם מלאו לו
28.8%
30.4%
30.8%
42.6%
45%
45.6%
52.7%
55.1%
55.7%
62.8%
65.2%
65.8%
פחות הסכום47.6%
הבסיסי לילד
פחות הסכום50%
הבסיסי לילד
פחות הסכום50.6%
הבסיסי לילד
פחות הסכום57.7%
הבסיסי לילד
פחות הסכום60.1%
הבסיסי לילד
פחות הסכום60.7%
הבסיסי לילד
פחות הסכום47.6%
הבסיסי לילד
פחות הסכום50%
הבסיסי לילד
פחות הסכום50.6%
הבסיסי לילד
פחות הסכום57.7%
הבסיסי לילד
פחות הסכום60.1%
הבסיסי לילד
פחות הסכום60.7%
הבסיסי לילד
. 58
לחוק זה, תחול על גמלה57 התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף
המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.
תיקון חוק הבטחת
תחולה- הכנסה
.59
,782005- (תיקוני חקיקה), התשס"ה2005 בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים
- ) לחוק הביטוח הלאומי1()1(ג32 ) המתקן את סעיף1(2 בסעיף
תיקון חוק
המדיניות
הכלכלית לשנת
2005 הכספים
)(תיקוני חקיקה;"7.45%" " יבוא7.92%" בפסקת משנה (א), במקום
(א)
".5.36%" " יבוא5.65%" בפסקת משנה (ב), במקום
(ב)
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
166
פרק י"ז: בריאות
תיקון חוק ביטוח
בריאות ממלכתי.60
- ) חוק ביטוח בריאות ממלכתי- (בפרק זה791994-בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד
; תימחק- )1( (ד), פסקה4 בסעיף
)1(
- 5 בסעיף
)2(
:במקום סעיף קטן (ב) יבוא
(א)
"(ב) תושב יהיה רשאי לבטל את חברותו בקופת חולים פעמיים במהלך
פרק זמן של שנים עשר חודשים.";
" באוקטובר1 ביולי או1 , באפריל1 , בינואר1 בסעיף קטן (ג), במקום "ביום
(ב)
;" בנובמבר1 בספטמבר או1 , ביולי1 , במאי1 , במרס1 , בינואר1 יבוא "ביום
- )2(א8 בסעיף
)3(
:) יבוא1( אחרי פסקה
(א)
), שינויים כאמור באותה פסקה שנכללו1( א) על אף האמור בפסקה1("
בבקשת תאגיד המבקש להיות מוכר כקופת חולים, יאושרו בידי שר
הבריאות; אישור כאמור יינתן בהתאם להמלצת ועדת היגוי שהקימה
;";הממשלה לעניין זה
;")א1( )" יבוא "או1( ), אחרי "לפי הוראות פסקה2( בפסקה
(ב)
- )(א13 בסעיף
)4(
:א) יבוא1( אחרי פסקה
(א)
;";14–א ו13 ב) תשלום חודשי בר–הפחתה לפי סעיפים1("
)2( לפסקה 60 סעיף
- לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד5 סעיף
חוק ביטוח בריאות ממלכתי), שעניינו מעבר- (להלן1994
,מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת, קובע, בין השאר
,כי תושב לא יהיה רשאי לבטל את חברותו בקופת חולים
אלא לאחר שחלפה תקופה של שנה אחת לפחות מהיום
שנרשם בה. עוד קובע הסעיף האמור, כי הודעה על
מעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת תיכנס
, בינואר1( לתוקף באחד מארבעה מועדים הקבועים בחוק
באוקטובר), לפי המועד הקרוב ליום1– ביולי ו1 , באפריל1
.מסירת ההודעה
כדי להגביר את התחרות במערכת הבריאות מוצע
להקל את תנאי המעבר של המבוטחים בין קופות החולים, כך
שתושב יהיה רשאי לבטל את חברותו בקופת חולים פעמיים
בשנה. כמו כן, מוצע לקבוע שישה מועדים לכניסה לתוקף
1 , במרס1 , בינואר1( של הודעה על מעבר בין קופות חולים
בנובמבר), וזאת במקום ארבעה1– בספטמבר ו1 , ביולי1 ,במאי
מועדים הקבועים כאמור בחוק בנוסחו כיום.
)3( לפסקה
מיום כ"ג באב התשס"ח3990 'החלטת הממשלה מס
), קובעת כללים ותנאים לעניין הכרה2008 באוגוסט24(
בתאגיד כקופת חולים, במטרה להגביר את התחרות
במערכת הבריאות ולהביא בכך להתייעלות קופות
החולים. במסגרת ההחלטה האמורה הורתה הממשלה,
בין היתר, על הקמת ועדת היגוי לעניין זה שבראשה יעמדו
המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים
במשרד האוצר. שר הבריאות יהיה רשאי להכיר בתאגיד
כקופת חולים אם נבחר בידי ועדת ההיגוי והתקיימו לגביו
תנאים נוספים כמפורט בהחלטת הממשלה האמורה.
) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע, כי1(א8 סעיף
קופת חולים רשאית להציע שינויים בסל שירותי הבריאות
) לחוק1()2(א8 ובתשלומי החברים בעד השירותים. סעיף
:האמור קובע כדלקמן
), טעון אישור שר1שינוי כאמור בסעיף קטן (א )1( )2"(א
הבריאות; שר הבריאות רשאי להתנגד לשינוי, אם יש
בו כדי לפגוע בבריאות הציבור או אם הוא אינו עומד
); כל החלטה על1בעקרונות המפורטים בסעיף קטן (א
שינוי בתשלומי החברים בקופת חולים, לפי סעיף קטן
), טעונה גם אישור של ועדת הכספים של הכנסת. 1(א
נקבעה במסגרת שינוי כאמור תקרה לתשלום בעבור
תרופות לחולים כרוניים, תחול התקרה גם על הציוד
המתכלה שהחולה הכרוני נזקק לו."
.729 '; התשס"ח, עמ156 'ס"ח התשנ"ד עמ 79
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
167
), אחרי "בניכוי" יבוא "שני אלה:", הסיפה החל במילים "סכום5( בפסקה
(ב)
:שייחשב" תסומן "(א)" ואחריה יבוא
;";18 "(ב) סכומי ההפחתות של כל קופות החולים כאמור בסעיף
: יבוא13 אחרי סעיף
)5(
"תשלום חודשי
בר–הפחתה
א.13
קופת חולים רשאית לקבוע תשלום חודשי שלא יעלה
(א)
הסכום המרבי), שיחול- שקלים חדשים (בסעיף זה90 על
14 על החברים בקופת החולים בהתאם להוראות סעיף
.) תשלום חודשי בר–הפחתה- (להלן
התשלום החודשי בר–הפחתה יהיה אחיד, בלתי מפלה
(ב)
ובלא תלות בהכנסות החברים.
באפריל בכל שנה, בשיעור1–הסכום המרבי יעודכן ב
(ג)
עליית מדד יוקר הבריאות בשנה הקודמת.
קופת חולים רשאית לשנות את גובה התשלום החודשי
(ד)
בר–ההפחתה ובלבד שלא יעלה על הסכום המרבי.
על קביעת תשלום חודשי בר–ההפחתה לפי סעיף קטן (א)
(ה)
ועל שינוי גובה התשלום לפי סעיף קטן (ד), תמסור קופת החולים
הודעה לשר הבריאות, למוסד ולחברי הקופה; קביעה או שינוי
ימים ממועד60 בחודש שלאחר תום1–כאמור ייכנסו לתוקף ב
ההודעה לשר הבריאות על הקביעה או השינוי, לפי העניין.
בהתחשב במאפייניו המיוחדים של תהליך ההכרה
בתאגיד כקופת חולים ולאור העובדה כי שינויים כאמור
ייבחנו בידי ועדת ההיגוי המיוחדת שהקימה הממשלה
)1()2(א8 לעניין זה, מוצע לקבוע, בשונה מהוראות סעיף
האמור, כי שינויים כאמור שיוצעו על ידי תאגיד המבקש
להיות מוכר כקופת חולים, ובכלל זה שינויים בתשלומי
החברים, יאושרו בידי שר הבריאות, ובלבד שהאישור
כאמור יהיה בהתאם להמלצת ועדת ההיגוי האמורה.
כללי - )11(–) ו9( ) עד4( ,)1( לפסקאות
חוק ביטוח בריאות ממלכתי מטיל את האחריות
לאספקת שירותי הבריאות על קופות החולים. ההנחה
העומדת בבסיס החוק האמור היא שחופש הבחירה של
האזרח והתחרות בין קופות החולים יבטיחו את איכות
השירותים הניתנים בידי הקופות, וזאת, בין השאר, על ידי
יצירת תמריץ תמידי לקופות החולים להמשיך את תהליך
ההתייעלות ולשפר את השירות הרפואי ואיכותו.
עם זאת, העובדה כי סל השירותים הבסיסי הניתן
,על ידי קופות החולים הוא אחיד ומוגדר על פי חוק
לצד הקושי היסודי להעריך את איכות השירות הרפואי
הניתן על ידי קופות החולים, הביאו לידי מצב של צמצום
התחרות בין קופות החולים. כך, על אף שקיימים כמה
הבדלים משמעותיים בין קופות החולים, לרבות באופן מתן
,השירותים בקהילה, אפשרויות הגישה לרפואה מקצועית
שירותי הביטוח המשלים והסדרי הבחירה בשירותי
האשפוז, שיעור המעבר בין הקופות הוא מזערי ועומד על
בלבד לשנה. 1%–כ
בהתאם לאמור, קיים צורך לפעול לשיפור השירות
הניתן למבוטחים באמצעות הגברת התחרות בין קופות
,החולים, ולהבטיח את האמצעים להשגת אותה מטרה
וזאת במקביל לתיקון עיוותים שונים הקיימים כיום בגביית
דמי ביטוח בריאות בין קבוצות אוכלוסיה שונות.
עיקרו של התיקון המוצע הוא קביעת תשלום חודשי
בר–הפחתה שיחול על החברים בכל קופת חולים, תוך מתן
אפשרות לקופות לקבוע הנחה מהסכום המרבי שנקבע
לאותו תשלום, ובכך להביא לתחרות בין הקופות על היקף
התשלומים שיחולו על חבריהן, בעבור שירותי הבריאות
הכלולים בסל השירותים הבסיסי. מוצע לקבוע כי התשלום
האמור יחול על כלל המבוטחים החייבים בדמי ביטוח
בריאות, וכן על עקרות הבית. במקביל מוצע לקבוע כי
מי שחל עליו תשלום כאמור, יהיה פטור מתשלום דמי
ביטוח בריאות על חלק ההכנסה שלו שאינו עולה על
מהשכר הממוצע וכן יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח35%
.בריאות בסכום המינימום
)9( ) עד7(–) ו4( לפסקאות
לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע את13 סעיף
מקורות המימון של שירותי הבריאות הניתנים לפי החוק.
בין כלל מקורות המימון כאמור, נמנים דמי הביטוח שגובה
המוסד לביטוח לאומי, התקבולים של קופת החולים
8– ו7 משירותי בריאות שניתנים בתשלום לפי סעיפים
לחוק ביטוח בריאות ממלכתי וכן סכומים נוספים מתקציב
המדינה שנועדו להשלים את מימון עלות הסל לקופות
החולים. מוצע לקבוע כי התקבולים מהתשלום החודשי
), אחרי "בניכוי" יבוא "שני אלה:", הסיפה החל במילים "סכום5( בפסקה
(ב)
:שייחשב" תסומן "(א)" ואחריה יבוא
;";18 "(ב) סכומי ההפחתות של כל קופות החולים כאמור בסעיף
: יבוא13 אחרי סעיף
)5(
"תשלום חודשי
בר–הפחתה
א.13
קופת חולים רשאית לקבוע תשלום חודשי שלא יעלה
(א)
הסכום המרבי), שיחול- שקלים חדשים (בסעיף זה90 על
14 על החברים בקופת החולים בהתאם להוראות סעיף
.) תשלום חודשי בר–הפחתה- (להלן
התשלום החודשי בר–הפחתה יהיה אחיד, בלתי מפלה
(ב)
ובלא תלות בהכנסות החברים.
באפריל בכל שנה, בשיעור1–הסכום המרבי יעודכן ב
(ג)
עליית מדד יוקר הבריאות בשנה הקודמת.
קופת חולים רשאית לשנות את גובה התשלום החודשי
(ד)
בר–ההפחתה ובלבד שלא יעלה על הסכום המרבי.
על קביעת תשלום חודשי בר–ההפחתה לפי סעיף קטן (א)
(ה)
ועל שינוי גובה התשלום לפי סעיף קטן (ד), תמסור קופת החולים
הודעה לשר הבריאות, למוסד ולחברי הקופה; קביעה או שינוי
ימים ממועד60 בחודש שלאחר תום1–כאמור ייכנסו לתוקף ב
ההודעה לשר הבריאות על הקביעה או השינוי, לפי העניין.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
168
השיעור המעודכן של התשלום החודשי בר–ההפחתה של
(ו)
כל קופת חולים, בהתאם להודעה שנמסרה לשר הבריאות לפי
סעיף קטן (ה), יפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
שר הבריאות רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירת
(ז)
–ההודעה לחברי הקופה על קביעת התשלום החודשי בר
ההפחתה ועל השינוי בגובה התשלום כאמור בסעיף קטן (ה).
התשלום החודשי בר–ההפחתה ייגבה על ידי המוסד
(ח)
בדרך שבה הוא גובה את דמי ביטוח הבריאות.";
- 14 בסעיף
)6(
;"בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ותשלום חודשי בר–הפחתה
(א)
- )בסעיף קטן (ב
(ב)
מהכנסת העובד" יבוא "וכן תשלום5% ), אחרי "בשיעור של1( בפסקה
) 1(
"חודשי בר–הפחתה בעד אותו עובד" ואחרי "ינכה את דמי ביטוח הבריאות
;"יבוא "ואת התשלום החודשי בר–ההפחתה
;"), בסופה יבוא "וכן תשלום חודשי בר–הפחתה2( בפסקה
) 2(
:) יבוא2( ) אחרי פסקה3(
), היתה הכנסתו החודשית של העובד1( ) על אף האמור בפסקה3("
כאמור באותה פסקה נמוכה מהתשלום החודשי בר–ההפחתה החל
עליו, תחול על העובד החובה לשלם למוסד את התשלום החודשי
;";)2( בר–ההפחתה כאמור בפסקה
בר–ההפחתה ישמשו כמקור מימון נוסף של שירותי
הבריאות הניתנים לפי החוק. כמו כן, מוצע לקבוע כי
מהסכום המועבר על ידי המדינה להשלמת מימון שירותי
) לחוק ביטוח5()(א13 הבריאות לקופות החולים, לפי סעיף
בריאות ממלכתי, ינוכו סך ההפחתות של קופות החולים
מהתשלומים החודשיים בני–ההפחתה כאמור להלן לעניין
לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. 18 התיקון המוצע לסעיף
לחוק ביטוח בריאות18 בהתאם לתיקון המוצע לסעיף
ממלכתי, מהסכום שיחולק לכל קופה לפי כללי ההקצאה
לחוק האמור, ינוכה סכום ההפחתה17 הקבועים בסעיף
לכל קופה, אשר יחושב לפי מכפלת ההפרש שבין הסכום
המרבי שנקבע לתשלום החודשי בר–ההפחתה לבין
התשלום שקבעה הקופה בפועל, במספר מבוטחי הקופה
החייבים באותו תשלום.
לחוק ביטוח בריאות17 כמו כן, מוצע לתקן את סעיף
ממלכתי לשם הבטחת שמירתם של העקרונות לעניין
אופן חלוקת מקורות המימון בין קופות החולים לפי אותו
לחוק כי הסכום17 סעיף. בהתאם לכך, מוצע לקבוע בסעיף
שיעמוד לחלוקה בין קופות החולים לא יכלול את ניכוי
סכום ההפחתה של כלל קופות החולים מהשלמת עלות סל
שירותי הבריאות בידי המדינה, אלא ינוכה מחלקה של כל
קופה, בסכום שיעמוד לחלוקה בין הקופות בהתאם לתיקון
לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. 18 המוצע לסעיף
)5( לפסקה
מוצע לקבוע כי כל קופת חולים תהיה רשאית לקבוע
תשלום חודשי בר–הפחתה, אשר יהיה אחיד לכל חברי
שקלים90 הקופה ובלתי מפלה, ולא יעלה על סכום של
חדשים. כמו כן, מוצע לקבוע, מטעמי יעילות ושמירה
–על אחידות במנגנון הגבייה, כי התשלום החודשי בר
ההפחתה ייגבה על ידי המוסד לביטוח לאומי בדרך שבה
הוא גובה את דמי ביטוח הבריאות.
עוד מוצע לקבוע כי הסכום המרבי האמור יתעדכן
באפריל בכל שנה בשיעור עליית מדד יוקר הבריאות1–ב
בשנה הקודמת. קופת החולים תהיה רשאית לשנות את
גובה התשלום, עד לתקרה הנזכרת, בכפוף למסירת הודעה
על גובה התשלום לשר הבריאות, למוסד לביטוח לאומי
ולחברי הקופה. כמו כן, מוצע לקבוע כי גובה התשלום
האמור בכל אחת מקופות החולים, יפורסם באתר האינטרנט
של משרד הבריאות.
)6( לפסקה
)לפסקאות משנה (א) עד (ה
לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע הוראות14 סעיף
שונות לעניין חובת תשלום דמי ביטוח בריאות. מוצע
,) לתיקון המוצע1(ב), (ג), (ד) ו–(ה14 להתאים את סעיף
–ולקבוע בו את החובה לשלם את התשלום החודשי בר
ההפחתה בדומה לחובת תשלום דמי ביטוח בריאות.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
169
- )בסעיף קטן (ג
(ג)
;"), בסופה יבוא "וכן תשלום חודשי בר–הפחתה1( בפסקה
)1(
), אחרי "לא יפחת מסכום המינימום" יבוא "וכן חייב הוא2( בפסקה
)2(
;"לשלם למוסד תשלום חודשי בר–הפחתה
- )בסעיף קטן (ד
(ד)
–), בסופה יבוא "וכן חייב הוא לשלם תשלום חודשי בר1( בפסקה
)1(
;"הפחתה
") בדמי ההסתגלות המיוחדים1()), אחרי "בסעיף קטן (ב4( בפסקה
)2(
יבוא "וכן תשלם למוסד תשלום חודשי בר–הפחתה בעד מי שמקבל דמי
הסתגלות מיוחדים" ואחרי "תנכה את דמי ביטוח הבריאות" יבוא "ואת
;"התשלום החודשי בר–ההפחתה
), בסופו יבוא "וכן חייב הוא לשלם למוסד תשלום חודשי1בסעיף קטן (ה
(ה)
;"בר–הפחתה
בסעיף קטן (ו), אחרי "בעדו דמי ביטוח בריאות" יבוא "או תשלום חודשי בר–
(ו)
הפחתה" ובמקום הסיפה החל במילים "דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום" יבוא
"תשלום חודשי בר–הפחתה, ואולם מבוטח הפטור מתשלום חודשי בר–הפחתה
;") חייב לשלם דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום1בהתאם לסעיף קטן (ז
אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:
(ז)
) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), לא ישולם תשלום חודשי1"(ז
:בר–הפחתה בעד מבוטח שמתקיים לגביו אחד מאלה
-) הוא הגיע לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד1(
; שנים18 , או שטרם מלאו לו802004
;) משתלמת בעדו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה2(
;) משתלמת בעדו גמלה לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי3(
) משתלם בעדו או בעד ילדיו תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת4(
;811972-תשלום), התשל"ב
) הוא תלמיד או מתגייס שחל לגביו פטור מדמי ביטוח לאומי 5(
;".ב) לחוק הביטוח הלאומי2( א) או2()(יא351 לפי הוראות סעיף
)לפסקת משנה (ו
(ו) לחוק ביטוח בריאות14 מוצע לתקן את סעיף
ממלכתי, ולקבוע בו כי מבוטח שלא משתלמים בעדו דמי
ביטוח בריאות או תשלום חודשי בר–הפחתה לפי סעיף
) לחוק, כנוסחם בתיקון מוצע זה, יהיה חייב1(ב) עד (ה14
לשלם תשלום חודשי בר–הפחתה, ואולם מבוטח הפטור
) המוצע, יהיה1(ז14 מהתשלום החודשי האמור לפי סעיף
חייב לשלם דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום.
) המוצע1(ז14 לסעיף
מוצע לקבוע כי לא ישולם תשלום חודשי בר–הפחתה
שנים או שהגיעו לגיל18 בעד מבוטחים שטרם מלאו להם
פרישה, בעד מבוטחים שמשתלמת להם גמלה לפי חוק
, או לפי פרק ט' לחוק1980-הבטחת הכנסה, התשמ"א
- (להלן1995-הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה
חוק הביטוח הלאומי) (היינו קצבת נכות), בעד מבוטחים
המשתלם בעדם או בעד ילדיהם תשלום לפי חוק המזונות
, וכן בעד תלמיד או1972-(הבטחת תשלום), התשל"ב
מתגייס שחל לגביו פטור מדמי ביטוח לאומי לפי הוראות
ב) לחוק הביטוח הלאומי. 2( א) או2()(יא351 סעיף
.46 'ס"ח התשס"ד, עמ 80
.87 'ס"ח התשל"ב, עמ 81
- )בסעיף קטן (ג
(ג)
;"), בסופה יבוא "וכן תשלום חודשי בר–הפחתה1( בפסקה
)1(
), אחרי "לא יפחת מסכום המינימום" יבוא "וכן חייב הוא2( בפסקה
)2(
;"לשלם למוסד תשלום חודשי בר–הפחתה
- )בסעיף קטן (ד
(ד)
–), בסופה יבוא "וכן חייב הוא לשלם תשלום חודשי בר1( בפסקה
)1(
;"הפחתה
") בדמי ההסתגלות המיוחדים1()), אחרי "בסעיף קטן (ב4( בפסקה
)2(
יבוא "וכן תשלם למוסד תשלום חודשי בר–הפחתה בעד מי שמקבל דמי
הסתגלות מיוחדים" ואחרי "תנכה את דמי ביטוח הבריאות" יבוא "ואת
;"התשלום החודשי בר–ההפחתה
), בסופו יבוא "וכן חייב הוא לשלם למוסד תשלום חודשי1בסעיף קטן (ה
(ה)
;"בר–הפחתה
בסעיף קטן (ו), אחרי "בעדו דמי ביטוח בריאות" יבוא "או תשלום חודשי בר–
(ו)
הפחתה" ובמקום הסיפה החל במילים "דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום" יבוא
"תשלום חודשי בר–הפחתה, ואולם מבוטח הפטור מתשלום חודשי בר–הפחתה
;") חייב לשלם דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום1בהתאם לסעיף קטן (ז
אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:
(ז)
) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), לא ישולם תשלום חודשי1"(ז
:בר–הפחתה בעד מבוטח שמתקיים לגביו אחד מאלה
-) הוא הגיע לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד1(
; שנים18 , או שטרם מלאו לו802004
;) משתלמת בעדו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה2(
;) משתלמת בעדו גמלה לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי3(
) משתלם בעדו או בעד ילדיו תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת4(
;811972-תשלום), התשל"ב
) הוא תלמיד או מתגייס שחל לגביו פטור מדמי ביטוח לאומי 5(
;".ב) לחוק הביטוח הלאומי2( א) או2()(יא351 לפי הוראות סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
170
- )בסעיף קטן (י
(ח)
), אחרי "את דמי ביטוח הבריאות" יבוא "ואת התשלום1( בפסקה
)1(
;"החודשי בר–ההפחתה
), אחרי "יעביר למוסד את דמי ביטוח הבריאות" יבוא2( בפסקה
)2(
"או את התשלום החודשי בר–ההפחתה" ואחרי "סעיף קטן (ו)" יבוא "לפי
;"העניין
אחרי סעיף קטן (י) יבוא:
(ט)
"(יא) על אף האמור בסעיף זה, מבוטח שחלה עליו חובה לשלם תשלום
חודשי בר–הפחתה לפי סעיף זה, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות
מהשכר הממוצע כהגדרתו35% על חלק ההכנסה שלו שאינו עולה על
בחוק הביטוח הלאומי, וכן יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות בסכום
המינימום.
)(יב
לצורך יישום הוראות סעיף זה, יודיע עובד למעבידו העיקרי
)1(
על זהות קופת החולים שאליה הוא שייך ועל כל שינוי בזהות קופת
החולים שאליה הוא שייך; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין
טפסים או דוחות שעל העובד למלא לצורך קיום חובת הדיווח
למעבידו העיקרי כאמור בפסקה זו.
), ינכה1( לא דיווח העובד למעבידו העיקרי כאמור בפסקה
) 2(
המעביד ממשכורתו של העובד את הסכום המרבי כמשמעותו
א(א), וישלם את הסכום האמור למוסד. 13 בסעיף
החובות המוטלות על מעביד לפי סעיף זה לעניין תשלום
)3(
.חודשי בר–הפחתה, יחולו רק על המעביד העיקרי
המעביד המביא בחשבון את - "בסעיף קטן זה, "מעביד עיקרי
)4(
. לפקודת מס הכנסה34 נקודות הזיכוי שהעובד זכאי להן מתוקף סעיף
(יג) שר הבריאות ושר האוצר, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים
החברתיים, רשאים לקבוע כללים והוראות מיוחדות בדבר תשלום חודשי
בר–הפחתה ודרכי גבייתו.";
;")(א) ו–(ב18" (א)" יבוא18" ), במקום1()(א16 בסעיף
)7(
)לפסקת משנה (ח
(י) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע הוראות14 סעיף
לעניין ניכוי של דמי ביטוח בריאות, בידי המוסד לביטוח
לאומי, מכל גמלה או תשלום אחר שהוא משלם לפי כל
דין. כמו כן, בסעיף האמור נקבעו הוראות לעניין העברת
דמי ביטוח בריאות לידי המוסד לביטוח לאומי, בידי גוף
המשלם לאותו מבוטח תגמול כאמור באותו סעיף. מוצע
להרחיב את תחולתו של הסעיף גם על תשלום חודשי
בר–הפחתה.
(יא) המוצע14 לסעיף
מוצע לקבוע, לגבי מי שחלה לגביו חובת תשלום
חודשי בר–הפחתה, פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות על
, מהשכר הממוצע35% חלק ההכנסה שלו שאינו עולה על
וכן פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום.
(יב) המוצע14 ) ולסעיף11(–) ו1( לפסקאות
מוצע לקבוע כי החובות המוטלות על מעביד לעניין
ניכוי התשלום החודשי בר–ההפחתה משכרו של העובד
לחוק ביטוח בריאות14 לפי התיקונים המוצעים לסעיף
ממלכתי, יחולו רק על המעביד העיקרי, היינו המעביד
שמביא בחשבון את נקודות הזיכוי שהעובד זכאי להן
לפקודת מס הכנסה. 34 מתוקף סעיף
במקביל, מוצע לעגן חובת דיווח של העובד למעביד
העיקרי לגבי זהות קופת החולים שאליה הוא שייך, כדי
לאפשר את יישום הוראות התיקונים המוצעים בחוק
ביטוח בריאות ממלכתי ואת העברת התשלום החודשי
בר–ההפחתה למוסד לביטוח לאומי. כן מוצע להסמיך את
שר האוצר לקבוע הוראות לעניין טפסים או דוחות שעל
העובד למלא לצורך קיום חובת הדיווח למעבידו העיקרי.
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
171
;"))(א5( ) עד1()(א13 )" יבוא "בסעיף5( ) עד1()(א13 , במקום "בסעיף17 בסעיף
)8(
- 18 בסעיף
)9(
:בסעיף קטן (א), בסופו יבוא
(א)
המכפלה של מספר החברים בקופה החייבים- """סכום ההפחתה לקופה
בתשלום חודשי בר–הפחתה, בהפרש שבין הסכום המרבי האמור
א(א) לבין התשלום החודשי בר–ההפחתה שקבעה אותה13 בסעיף
א(א) או (ד), לפי העניין.";13 קופה לפי סעיף
" יבוא "בניכוי17 בסעיף קטן (ב), ברישה, אחרי המילים "שנקבעו לפי סעיף
(ב)
;"סכום ההפחתה לקופה
- 29 ) בסעיף10(
:אחרי סעיף קטן (ב) יבוא
(א)
) על אף האמור בסעיף קטן (ב), קופת חולים רשאית להחזיק או לרכוש 1"(ב
,אמצעי שליטה בתאגיד אחר אף אם פעילותו אינה בתחום הבריאות
ובלבד שעיסוקו של התאגיד האחר הוא אספקת שירותי עזר משקיים
בתחומי הפעילות של קופת חולים לפי חוק זה או בתחומי הפעילות של
:בתי חולים, והתקיימו כל אלה
קופת החולים מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בתאגיד האחר,
)1(
ואולם רשאים שר הבריאות ושר האוצר לקבוע בהיתר לפי פסקה
) כי הקופה תחזיק בחלק מאמצעי השליטה בתאגיד האחר, ובלבד3(
;שהקופה תהיה בעלת השליטה באותו תאגיד
עוד מוצע לקבוע כי המעביד העיקרי ינכה ממשכורתו של
עובד, אשר לא העביר אליו דיווח נדרש כאמור, את הסכום
א(א) המוצע. 13 המרבי לתשלום כמשמעותו בסעיף
לשם הבטחת היישום הנדרש בנוגע לחובות הדיווח
החלות על העובד כאמור וכדי לאפשר ניכוי בגובה
התשלום שבו חייב העובד לפי קופת החולים שאליה הוא
) לחוק ביטוח בריאות1()(ד4 שייך, מוצע לבטל את סעיף
ממלכתי, אשר קובע כי מעביד לא יבקש ממועמד לעבודה
פרטים לגבי זהות קופת החולים שאליה הוא שייך, אלא
לצורך הפניית המועמד לבדיקה רפואית לשם קביעת
)א1()(א47 כשירותו. כן מוצע לבטל את הרישה של סעיף
לפרק העונשין בחוק ביטוח בריאות ממלכתי לעניין האיסור
לבקש ממועמד לעבודה פרטים לגבי זהות קופת החולים
שבה הוא חבר.
) לחוק ביטוח בריאות1()(ד4 וזו לשונו של סעיף
:ממלכתי, שמוצע לבטלו
"מעביד לא יבקש ממועמד לעבודה פרטים לגבי
זהות קופת החולים שאליה הוא שייך, אלא לצורך הפניית
המועמד לבדיקה רפואית, לפי בקשת המעביד או בהתאם
לדרישות כל דין, לשם קביעת כשירותו של המועמד
לתפקיד המוצע לו;".
)10( לפסקה
לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי קופת29 סעיף
חולים לא תחזיק ולא תרכוש אמצעי שליטה בשיעור
כלשהו בתאגיד אחר, לא תהיה בעל עניין בו ולא תתקשר
במטרה ליצור מיזם, אלא אם כן נתקיימו התנאים הקבועים
לעניין זה באותו סעיף, ובכלל זה כי פעילות התאגיד האחר
או המיזם הם בתחום הבריאות בלבד.
6798/05 מפסיקתו של בית המשפט העליון בבג"ץ
) בע"מ נ' מדינת ישראל, דינים1985( מכבסת שלג חדרה
), שניתן ביום י"ט באדר א' התשס"ח2008( 225 עליון עד
), עולה כי שירותים משקיים הניתנים2008 בפברואר25(
לבתי חולים, דוגמת שירותי כביסה, אינם נכללים תחת
) לחוק1()(א29 הקטגוריה "תחום הבריאות" האמורה בסעיף
ביטוח בריאות ממלכתי.
יצוין כי מתן שירותים משקיים כאמור, באמצעות
תאגיד הנשלט בידי קופת חולים, עשוי להיות יעיל יותר
מביצוע שירותים אלה על ידי מוסדות קופת החולים עצמם
או על ידי רכישת שירותים מספק שירותים חיצוני, והוא
מאפשר גמישות תפעולית וחסכון במשאבים.
האמור, ולקבוע בו29 אשר על כן, מוצע לתקן את סעיף
כי שר הבריאות ושר האוצר יהיו רשאים לתת היתר לקופת
חולים לרכוש או להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד אחר, אשר
תחום עיסוקו הוא אספקת שירותי עזר משקיים בתחומי
הפעילות של קופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי
או בתחומי הפעילות של בתי חולים, אף אם פעילותו של
התאגיד האמור אינה בתחום הבריאות. עוד מוצע לקבוע
כי עיקר פעילותו של התאגיד כאמור תהיה בתחום אספקת
שירותי עזר משקיים לקופת החולים או לבתי החולים
;"))(א5( ) עד1()(א13 )" יבוא "בסעיף5( ) עד1()(א13 , במקום "בסעיף17 בסעיף
)8(
- 18 בסעיף
)9(
:בסעיף קטן (א), בסופו יבוא
(א)
המכפלה של מספר החברים בקופה החייבים- """סכום ההפחתה לקופה
בתשלום חודשי בר–הפחתה, בהפרש שבין הסכום המרבי האמור
א(א) לבין התשלום החודשי בר–ההפחתה שקבעה אותה13 בסעיף
א(א) או (ד), לפי העניין.";13 קופה לפי סעיף
" יבוא "בניכוי17 בסעיף קטן (ב), ברישה, אחרי המילים "שנקבעו לפי סעיף
(ב)
;"סכום ההפחתה לקופה
- 29 ) בסעיף10(
:אחרי סעיף קטן (ב) יבוא
(א)
) על אף האמור בסעיף קטן (ב), קופת חולים רשאית להחזיק או לרכוש 1"(ב
,אמצעי שליטה בתאגיד אחר אף אם פעילותו אינה בתחום הבריאות
ובלבד שעיסוקו של התאגיד האחר הוא אספקת שירותי עזר משקיים
בתחומי הפעילות של קופת חולים לפי חוק זה או בתחומי הפעילות של
:בתי חולים, והתקיימו כל אלה
קופת החולים מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בתאגיד האחר,
)1(
ואולם רשאים שר הבריאות ושר האוצר לקבוע בהיתר לפי פסקה
) כי הקופה תחזיק בחלק מאמצעי השליטה בתאגיד האחר, ובלבד3(
;שהקופה תהיה בעלת השליטה באותו תאגיד
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
172
עיקר פעילות התאגיד האחר הוא אספקת שירותי עזר משקיים
)2(
לאותה קופה או לבתי חולים שבבעלותה, ורשאים שר הבריאות ושר
) כי כל פעילותו של התאגיד3( האוצר לקבוע בהיתר לפי פסקה
האחר תהיה אספקת שירותי עזר משקיים לקופת החולים או לבתי
;חולים שבבעלותה
ניתן לכך היתר מראש מאת שר הבריאות ושר האוצר."
)3(
)בסעיף קטן (ג), במקום "לפי סעיף קטן (ב)" יבוא "לפי סעיפים קטנים (ב
(ב)
;")1ו–(ב
)), במקום "לפי סעיף קטן (ב)" יבוא "לפי סעיפים קטנים (ב1בסעיף קטן (ג
(ג)
;")1ו–(ב
בסעיף קטן (ה), במקום "סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)" יבוא "סעיפים קטנים (ב),
(ד)
;")) ו–(ג1(ב
תימחק. - "), או1()(ד4 א), הרישה עד המילים "בניגוד להוראות סעיף1()(א47 בסעיף
)11(
תיקון חוק ביטוח
בריאות ממלכתי
הוראת מעבר-
.61
קופת חולים שהחזיקה ערב תחילתו של חוק זה באמצעי שליטה בתאגיד שפעילותו
אינה בתחום הבריאות, ושעיסוקו הוא אספקת שירותי עזר משקיים בתחומי הפעילות
,של קופות חולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי או בתחומי הפעילות של בתי חולים
)(א) לחוק10(60 ) לחוק האמור, כנוסחו בסעיף3()1(ב29 ושלא קיבלה היתר לכך לפי סעיף
זה, תמכור את מלוא אמצעי השליטה שלה באותו תאגיד בתוך תשעה חודשים מיום
- תחילתו של חוק זה, אלא אם כן קיבלה היתר כאמור במהלך אותה תקופה; לעניין זה
; לחוק ביטוח בריאות ממלכתי2 כהגדרתה בסעיף- ""קופת חולים
. 821968- כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- ""אמצעי שליטה
תיקון חוק
הביטוח הלאומי.62
- ) חוק הביטוח הלאומי- (בפרק זה1995-בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה
), הסיפה המתחילה במילים "למעט1( (א), בהגדרה "מבוטח", בפסקה65 בסעיף
)1(
; תימחק- "עקרת בית
שבבעלותה, אלא אם כן שר הבריאות ושר האוצר קבעו
בהיתר כי כל פעילותו של התאגיד האחר תהיה אספקת
השירותים האמורים לקופה ולבתי החולים שבבעלותה.
, ובכלל זה הוראות29 שאר התנאים הקבועים בסעיף
) ו–(ה) שבו, יחולו על התאגיד האחר1סעיפים קטנים (ג), (ג
ועל מתן ההיתר לקופת החולים להחזיק או לרכוש אמצעי
שליטה באותו תאגיד. בנוסף, מוצע לקבוע כי קופת החולים
תחזיק במלוא אמצעי השליטה בתאגיד האחר, אלא אם
,כן שר הבריאות ושר האוצר קבעו בהיתר שניתן לקופה
כי היא רשאית להחזיק בחלק מאמצעי השליטה באותו
תאגיד, ובלבד שהקופה תהיה בעלת השליטה בתאגיד.
לחוק ביטוח29 לנוכח התיקון המוצע בסעיף
61 סעיף
,) לחוק זה10(60 בריאות ממלכתי, כנוסחו בסעיף
מוצע לקבוע הוראת מעבר, ולפיה קופת חולים שהחזיקה
ערב תחילתו של חוק מוצע זה באמצעי שליטה בתאגיד
שעיסוקו הוא באספקת שירותי עזר בתחום הפעילות של
קופת חולים או בתחומי הפעילות של בתי חולים, ולא
,) המוצע3()1(ב29 קיבלה לכך את ההיתר הנדרש לפי סעיף
)(א) לחוק זה, תמכור את מלוא אמצעי10(60 כנוסחו בסעיף
השליטה שלה באותו תאגיד בתוך תשעה חודשים מיום
תחילתו של חוק מוצע זה, אלא אם כן קיבלה לכך היתר
משר הבריאות ושר האוצר במהלך התקופה האמורה.
במשפחה שבה בת הזוג היא עקרת בית, היא
סעיפים
אינה נחשבת למבוטחת לעניין הזכאות לקצבת
63– ו62
ילדים. רק בן זוגה של עקרת הבית נחשב מבוטח
לעניין קצבת הילדים, וזאת על אף שהקצבה משולמת
לחשבון האם.
.234 ' ס"ח התשכ"ח, עמ 82
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
173
)" יבוא "למעט עקרת בית כהגדרתה1()(א65 (ב), אחרי "בסעיף335 בסעיף
)2(
;"238 בסעיף
תיקון חוק הביטוח
תחילה- הלאומי.63
) לחוק זה, יחולו2(–) ו1(62 (ב) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף335–(א) ו65 סעיפים
על גמלאות המשתלמות בעד יום תחילתו של חוק זה ואילך.
פרק י"ח: שונות
תיקון חוק החברות .64
- 831999-בחוק החברות, התשנ"ט
בפרק רביעי, בכותרת הפרק, במקום "ועיצום כספי" יבוא "עיצום כספי ורישום
)1(
;"חברה כחברה מפרה
: יבוא362 אחרי סעיף
)2(
"סימן ג': רישום חברה כחברה מפרה
"רישום חברה
כחברה מפרה
א.362
(א) בלי לגרוע מההוראות לפי סימן ב', היה לרשם יסוד
סביר להניח כי חברה או חברת חוץ לא שילמה אגרה או
,)6(44 תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם לפי סעיף
או כי חברה פרטית או חברת חוץ הפרה חובה להגיש דין
,, לפי העניין348 או141 וחשבון שנתי לפי הוראות סעיפים
רשאי הוא לרשום במרשם שהוא מנהל לגבי אותה חברה
בהתאם להוראות חוק זה, כי החברה הפרה חובה כאמור
חברה מפרה). - (בסעיף זה
(ב) על חברה מפרה יחולו הוראות אלה:
כדי לאפשר קיזוז חובות של תשלומים חודשיים
בני–הפחתה מקצבת הילדים גם במקרה שהחוב בשל אותם
תשלומים הוא של עקרת הבית, מוצע לתקן את הגדרת
לחוק הביטוח הלאומי ולקבוע כי גם65 מבוטח שבסעיף
עקרת בית תיחשב למבוטחת לעניין קצבת ילדים. עם זאת,
אין כוונה לחייב את עקרת הבית בתשלום דמי ביטוח
לחוק335 לאומי, ועל כן מוצע, במקביל, לתקן את סעיף
הביטוח הלאומי, כך שעקרת בית תהיה פטורה מתשלום
דמי ביטוח לאומי לעניין פרק ביטוח ילדים שבחוק.
כדי להגביר את האכיפה של הוראות חוק64 סעיף
,) חוק החברות- (להלן1999- החברות, התשנ"ט
שעניינן חובת תשלום אגרות ותשלומים אחרים בשל
) הרשם- פעולות ושירותים שנותן רשם החברות (להלן
לפי החוק האמור, מוצע להסמיך את הרשם, נוסף על
הסמכות להטיל עיצומים כספיים הנתונה לו בחוק החברות
בנוסחו כיום, להטיל סנקציות נוספות על חברה המפרה את
החובות האמורות.
לפי המוצע, הרשם יהיה רשאי לרשום במרשם
החברות המתנהל אצלו, חברה או חברת חוץ כהגדרתה
בחוק החברות אשר לא שילמה אגרות או תשלומים אחרים
שהיא חייבת בתשלומם לפי הוראות חוק החברות, כחברה
מפרה.
במקרה שבו רשם הרשם חברה כחברה מפרה, רשאי
הוא לסרב לרשום לגביה פעולות כמפורט להלן (המנויות
לחוק החברות), שאין להן תוקף בלא הרישום40 בסעיף
:כאמור
) שינוי שמה של החברה; 1(
;) שינוי מטרות החברה2(
) שינוי תקנון החברה שבעקבותיו הופכת החברה3(
.לחברה לתועלת הציבור
הסמכות לאי–רישום פעולות כאמור לא תחול לעניין
חברת חוץ, שכן תוקפן של פעולות אלה נקבע בהתאם לדין
הזר שעל פיו התאגדה חברת החוץ.
מאחר שלכל אחת מפעולות אלה אין תוקף בלא
הרישום, הרי שסירובו של הרשם לרשום את הפעולה לא
יפגע במידת האמינות של המידע על אודות החברה כפי
שהוא מוצג לציבור.
נוסף על כך מוצע לאפשר לרשם שלא לרשום שעבודים
על נכסי חברה מפרה. אי–רישום שעבודים על נכסי החברה
המפרה, יקשה עליה לקבל אשראי מגורמים שונים, כיוון
שבלא רישום השעבוד לא תהא להם עדיפות על פני נושים
מאוחרים. כמו כן, מוצע לקבוע כי רשם המשכונות יהיה
רשאי שלא לרשום משכונות לטובת חברה מפרה.
.813 '; התשס"ח, עמ189 ' ס"ח התשנ"ט, עמ 83
)" יבוא "למעט עקרת בית כהגדרתה1()(א65 (ב), אחרי "בסעיף335 בסעיף
)2(
;"238 בסעיף
.63
) לחוק זה, יחולו2(–) ו1(62 (ב) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף335–(א) ו65 סעיפים
על גמלאות המשתלמות בעד יום תחילתו של חוק זה ואילך.
תיקון חוק הביטוח
תחילה- הלאומי
פרק י"ח: שונות
.64
- 831999-בחוק החברות, התשנ"ט
תיקון חוק החברות
בפרק רביעי, בכותרת הפרק, במקום "ועיצום כספי" יבוא "עיצום כספי ורישום
)1(
;"חברה כחברה מפרה
: יבוא362 אחרי סעיף
)2(
"סימן ג': רישום חברה כחברה מפרה
"רישום חברה
כחברה מפרה
א.362
(א) בלי לגרוע מההוראות לפי סימן ב', היה לרשם יסוד
סביר להניח כי חברה או חברת חוץ לא שילמה אגרה או
,)6(44 תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם לפי סעיף
או כי חברה פרטית או חברת חוץ הפרה חובה להגיש דין
,, לפי העניין348 או141 וחשבון שנתי לפי הוראות סעיפים
רשאי הוא לרשום במרשם שהוא מנהל לגבי אותה חברה
בהתאם להוראות חוק זה, כי החברה הפרה חובה כאמור
חברה מפרה). - (בסעיף זה
(ב) על חברה מפרה יחולו הוראות אלה:
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
174
- הרשם רשאי לסרב
)1(
לרשום פעולה מהפעולות המפורטות
(א)
, לגבי החברה המפרה; הוראות פסקת40 בסעיף
;משנה זו לא יחולו לעניין חברת חוץ
לרשום, בהתאם להוראות פקודת החברות
(ב)
, שעבוד על נכסי841983-[נוסח חדש], התשמ"ג
;החברה המפרה
לרשום חברה, שאחד מבעלי המניות בה
(ג)
:הוא אחד מאלה
החברה המפרה;
)1(
בעל שליטה בחברה המפרה; לעניין
)2(
בעל השליטה- "זה, "בעל שליטה
, לרבות מי שמחזיק1 כמשמעותה בסעיף
בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון
המניות המונפק של החברה המפרה או
;מזכויות ההצבעה בה
דירקטור בחברה המפרה, שלא שילם
)3(
עיצום כספי שהוא נדרש לשלמו לפי סעיף
בשל הפרת החובה שבשלה נרשמה360
;החברה כחברה מפרה
רשם המשכונות שמונה לפי חוק המשכון,
)2(
, רשאי לסרב לרשום משכון לטובת851967-התשכ"ז
החברה המפרה.
תיקנה חברה מפרה את ההפרה שבשלה נרשמה כחברה
(ג)
מפרה לפי הוראות סעיף קטן (א), ימחק הרשם ממרשמיו את
הרישום כאמור."
תיקון חוק פיצויים
לנפגעי תאונות
דרכים
.65
), סעיפים קטנים (ג3 , בסעיף861975-בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה
בטלים.- )ו–(ד
מוצע להטיל את הסנקציות האמורות, גם על חברה
שלא הגישה את הדוח השנתי לרשם, שכן אי–עמידה
בחובות הדיווח גורם לפרסום של מידע שאינו מעודכן
ומביא בכך להטעיית הציבור.
כדי למנוע, ככל האפשר, מצב שבו בעלי המניות
בחברה מפרה שלא ניתנים לה שירותי הרישום כאמור יקימו
חברה חדשה, מוצע להסמיך את הרשם שלא לרשום חברה
אם אחד מבעלי מניותיה הוא חברה מפרה, בעל שליטה
בחברה מפרה, או דירקטור בחברה מפרה שלא שילם עיצום
כספי שהוא נדרש לשלמו בשל אותה הפרה.
הסעיף המוצע דומה להסדר החל במדינת דלוור
שבארצות הברית, אשר לפיו במקרה שבו חברה אינה
מקיימת את חובותיה לרשם החברות, ניתן להעבירה למצב
). במצב של תרדמת, החברה אינה Coma( של תרדמת
נמחקת וניתן לתבוע אותה, אך אין היא יכולה לתבוע או
לעשות פעולות משפטיות אחרות. בשונה מהמצב בדלוור,
הסעיף המוצע אינו מונע מחברה מפרה לבצע כל פעולה
משפטית, אלא רק פעולות משפטיות שתוקפן מותנה
ברישום או שעבודים שבלא רישומם לא תהא לבעליהם
עדיפות על פני נושים מאוחרים, וזאת כדי שלא לפגוע
בתוקפן של פעולות משפטיות שלהן השפעה על גורמים
נוספים פרט לחברה עצמה.
, לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים3 סעיף65 סעיף
החוק), מסדיר את- (להלן1975- התשל"ה
.761 'דיני מדינת ישראל, נוסח חדש התשמ"ג, עמ 84
.48 'ס"ח התשכ"ז, עמ 85
.610 '; התשס"ח, עמ234 'ס"ח התשל"ה, עמ 86
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
175
תיקון חוק לימוד
)16 'חובה (תיקון מס .66
, המילים "במשך עשר שנים2 , בסעיף871984-), התשמ"ד16 'בחוק לימוד חובה (תיקון מס
יימחקו, ובמקום "התשס"ט" יבוא "התשע"ט".- "החל משנת הלימודים התש"ס
חלוקת האחריות בין נהגים במקרה של תאונת דרכים
א לחוק מסמיך את17 שבה מעורבים כמה כלי רכב. סעיף
שר האוצר, בתנאים המפורטים בסעיף, לקבוע הסדרים
לחלוקת נטל הפיצויים בין מבטחי רכב, בהתחשב בסוגי
א האמור הותקן בשנת17 הרכב השונים. מכוחו של סעיף
צו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הסדרים לחלוקת2001
- (להלן2001-נטל הפיצויים בין המבטחים), התשס"א
צו החצייה), אשר הכיר בפגיעות היחסית המאפיינת את
(ב) לצו החצייה החלוקה קובע2 הרכיבה על האופנוע. סעיף
מנגנון ולפיו בתאונת דרכים שבה היו מעורבים אופנוע
תאונת דרכים- אחד או יותר ורכב אחר אחד או יותר (להלן
מעורבת) ישלמו המבטחים של הרכב האחר למבטחים של
מהפיצויים על נזקי גוף, שהמבטחים של50% האופנוע
האופנוע חייבים בתשלומם עקב התאונה (למעט חבות
(ב) לחוק). 3 כלפי הולך רגל לפי סעיף
,)20 'בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס
), הוספו סעיפים קטנים20 תיקון- (להלן2008-התשס"ח
לחוק אשר שינו את חלוקת נטל הפיצויים3 (ג) ו–(ד) לסעיף
בין המבטחים שנקבעה בצו החצייה, כך שהמבטח של
75% הנהג בכלי הרכב האחר ישלם למבטח של האופנוע
מהפיצויים על נזקי גוף של רוכב האופנוע.
יצר מצב בעייתי שכן גם בתאונה בין אופנוע20 תיקון
לכלי רכב קטן, לדוגמה קלנועית, שגם הנסיעה בו מאופיינת
בפגיעות גבוהה יחסית, יישא המבטח של כלי הרכב האחר
הקטן ברוב הפיצויים.
כמו כן לא קיים כל צידוק כלכלי לחלוקת הנטל בין
את25%–, אשר הגדיל ב20 המבטחים כפי שנקבע בתיקון
השיעור הקבוע בצו החצייה להשתתפות של המבטח
את כלי הרכב האחר בנזקיו של רוכב האופנוע. החלוקה
יוצרת עיוות כלכלי בענף ביטוח רכב20 שנקבעה בתיקון
חובה, שכן ככל שהנטל שיוטל על המבטח של כלי הרכב
האחר המעורב בתאונה גדול יותר, פוחת הסיכון שנוטל
המבטח של רוכב האופנוע. יוצא אפוא שהמבטח אופנוע
יישא בשיעור נמוך יותר של הסיכון אך יקבל את מלוא
הפרמיה ששילם בעל פוליסת הביטוח (רוכב האופנוע).
קושי מהותי בשלב תשלום20 בנוסף, מעורר תיקון
,הפיצויים לנפגעים, מאחר שעל פי חלוקת הנטל הקבועה בו
במקרה של תאונת דרכים מעורבת, חברת הביטוח המבטחת
את האופנוע תנהל את התביעה ותקבע את החבות כלפי
המבוטח, אך החברה המבטחת את כלי הרכב האחר היא זו
שתישא ברובו המכריע של התשלום. דבר זה עשוי להשפיע
על התנהלות חברת הביטוח המבטחת את האופנוע, ואולי
דבר שיביא לגידול בהוצאות- אף לתשלום מופרז לנפגעים
,של חברות הביטוח המבטחות את כלי הרכב האחרים
שיבוטא בהגדלת הנטל על כלל המבוטחים.
עמדה הטענה כי יש20 עוד יצוין כי בבסיסו של תיקון
להשוות, ככל הניתן, בין הזכויות של רוכב אופנוע ובין הזכויות
של הולך רגל. ואולם, בעוד שהולך הרגל לא יוצר סיכון תחבורתי
הרי שרוכב האופנוע יוצר סיכון כזה. כמו כן, ברור כי לא ניתן
להשוות בין הולך רגל לרוכב אופנוע מאחר שרוכב האופנוע
בחר לעשות שימוש ברכב, על כל המשתמע מכך ביחס לסיכוי
להיפגע, לפגוע באחר ולהוות סיכון תחבורתי.
3 לאור האמור, מוצע לבטל את סעיפים (ג) ו–(ד) לסעיף
לחוק, כך שחלוקת הנטל בין המבטחים תהא על פי הקבוע
50%–בצו החצייה, ולפיו המבטח את האופנוע יישא ב
מהסיכון הגלום בתאונות דרכים מעורבות ובמאה אחוזים
מהסיכון הגלום בתאונות עצמיות.
3 וזה נוסחם של סעיפים קטנים (ג) ו–(ד) של סעיף
:לחוק, שמוצע לבטלם
"(ג) אירעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים
אופנוע אחד או יותר ורכב אחר אחד או יותר
שאינו אופנוע, ישלמו המבטחים של הרכב האחר
מהפיצויים על נזקי75% ,למבטחים של האופנוע
גוף שהמבטחים של האופנוע חייבים בתשלומם עקב
התאונה, למעט חבות לפי סעיף קטן (ב); המבטחים של
הרכב האחר יהיו חייבים יחד ולחוד כלפי המבטחים
של האופנוע, ובינם לבין עצמם יישאו בנטל החיוב
בחלקים שווים; לעניין חלוקת החבות בין הנוהגים
לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות הסיפה של סעיף
- קטן (ב); בסעיף קטן זה
רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה- ""אופנוע
אחרי זה, בין אם חובר אליו רכב צדי ובין אם
;לאו, ולרבות קטנוע ותלת–אופנוע
רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים- ""תלת–אופנוע
ואשר סווג ברישיונו כתלת–אופנוע או תלת–קטנוע
ק"ג.400 ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על
(ד) שר האוצר, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה
של הכנסת, לשנות את יחס חלוקת החבות כאמור
ברישה של סעיף קטן (ג), ובלבד שחלפו שנתיים
ממועד התחילה של הסעיף הקטן האמור."
1984-), התשמ"ד16 'בחוק לימוד חובה (תיקון מס
66 סעיף
,), תוקן חוק לימוד חובה16 ' תיקון מס- (להלן
חוק לימוד חובה), ובו נקבע כי החלת- (להלן1949-התש"ט
תיעשה בהדרגה4 עד3 חוק לימוד חובה על ילדים בגילאי
ובשיעורים שווים, ככל האפשר, במשך שש שנים, החל
משנת הלימודים התשמ"ו, על פי צווים שייתן שר החינוך
בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ובלבד
שהחלת חוק לימוד חובה תסתיים לא יאוחר מראשית שנת
הלימודים התשנ"ב.
.65 '; התשנ"ט, עמ160 ' ס"ח התשמ"ד, עמ87
.66
, המילים "במשך עשר שנים2 , בסעיף871984-), התשמ"ד16 'בחוק לימוד חובה (תיקון מס
יימחקו, ובמקום "התשס"ט" יבוא "התשע"ט".- "החל משנת הלימודים התש"ס
תיקון חוק לימוד
חובה (תיקון
)16 'מס
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
176
תיקון חוק צער
בעלי חיים .67
א, סעיף קטן14 , בסעיף881994-בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד
בטל.- )(ב
תיקון חוק המרכז
,לגביית קנסות
אגרות והוצאות
.68
,", בהגדרה "חוב1 , בסעיף891995-בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה
:) יבוא12( אחרי פסקה
ואולם השלמת החלת חוק לימוד חובה על ילדים
נדחתה פעמים מספר (לרוב במסגרת חוקי4 עד3 בגילאי
ההסדרים בשנים השונות). כך, בחוק לימוד חובה (תיקון
בחוק להגברת43 ) שחוקק בסעיף6 ') (תיקון מס16 'מס
הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים
, נקבע כי החלת חוק1998- (תיקוני חקיקה), התשנ"ח1998
, תושלם לא יאוחר4 עד3 לימוד חובה על ילדים בגילאי
מראשית שנת הלימודים התשס"ט.
עד כה, הוחל חוק לימוד חובה כאמור מכוח צווים
4 עד3 ילדים בגילאי106,000–שנתן שר החינוך לגבי כ
צו לימוד- המתגוררים ביישובים ובשכונות שקבע השר
וצו לימוד חובה1999 -חובה (החלה בגני ילדים), התשנ"ט
.2001-(החלה בגני ילדים),התשס"א
כיום, במקומות שבהם הוחל חוק לימוד חובה, המדינה
,והרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא גן הילדים
נושאות במלוא עלות גן הילדים, ואילו הורי הילדים אינם
נדרשים לשלם ולהשתתף במימונו. באזורים שבהם טרם
הוחל חוק לימוד חובה, עלויות הגן נחלקות בין המדינה
והרשות המקומית המשתתפות באופן חלקי במימון עלות
גן הילדים, לבין הורי הילדים, המשתתפים במימון העלות
בהתאם לגובה ההכנסה לנפש של המשפחה.
ואולם החלת חוק לימוד חובה השנה, על כלל הילדים
, דורשת16 ', כמתחייב מתיקון מס4 עד3 במדינה בגילאי
תוספת תקציב ניכרת העומדת על קרוב למיליארד שקלים
חדשים לבסיס תקציב משרד החינוך. לפיכך, כדי לעמוד
, מוצע לדחות את השלמת2009 במסגרת התקציב לשנת
כך שיושלם16 'תהליך ההחלה ההדרגתית של תיקון מס
בשנת הלימודים התשע"ט.
:השפעת החוק המוצע על זכויות ילדים
החוק המוצע דוחה את השלמת החלתו של חוק
משנת הלימודים4 עד3 לימוד חובה על ילדים בגיל
התשס"ט לשנת הלימודים התשע"ט.
א לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי14 סעיף
67 סעיף
החוק), הוסף- (להלן1994-חיים), התשנ"ד
,)7 'בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(תיקון מס
). 2008 ביולי17( , ביום י"ד בתמוז התשס"ח2008-התשס"ח
א לחוק, שעניינו צמצום ההתרבות של בעלי חיים14 סעיף
משוטטים, קובע בסעיף קטן (א) את החובה לקבוע הוראות
לעניין דרכים שבהן תפעל המדינה לצמצום ההתרבות של
בעלי חיים כאמור. סעיף קטן (ב) של הסעיף האמור קובע
כי לשם מימון הפעולות האמורות תקצה המדינה תקציב
מיליון שקלים חדשים, אשר ייקבע בתחום4.5 שנתי בסך
פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר
בחוק התקציב השנתי.
א(ב) לחוק היא שבכל14 משמעות הוראתו של סעיף
שנה ישוריין לנושא זה תקציב מוגדר וקבוע מראש בלא כל
התחשבות בסדר העדיפות התקציבי של הממשלה בכלל
ושל משרד החקלאות ופיתוח הכפר בפרט, הנכון לאותה
עת . קביעת תקציב מוגדר וקבוע כאמור, גם מונעת, בחינה
לגופו של עניין לגבי הצורך הקיים בכל שנת תקציב, לשם
יישום הוראות הסעיף האמור. כמו כן, אין סיבה לייחד
תקציב מוגדר כאמור דווקא לנושא צמצום ההתרבות של
בעלי חיים, להבדיל מנושאים רבים וחשובים לא פחות
המוסדרים בחקיקה.
,א(ב) לחוק14 מוצע על כן, לבטל את הוראת סעיף
ולאפשר לממשלה לקבוע את סדרי העדיפות בהוצאה
התקציבית תוך מתן ביטוי לצרכים המשתנים משנה לשנה
ביישום החוק, כפי שמקובל לגבי רוב החקיקה במדינת
ישראל.
:א(ב) אשר מוצע לבטלו14 וזה נוסחו של סעיף
מיליון שקלים חדשים למימון4.5 "(ב) תקציב שנתי בסך
פעולות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע בתחום פעולה
נפרד בסעיף תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר בחוק
"התקציב השנתי; בסעיף זה, "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב
כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות-
".1985-התקציב, התשמ"ה
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן 68 סעיף
מכוח חוק1995 המרכז לגבייה), הוקם בשנת-
כללי
, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
החוק). המרכז לגבייה מוסמך - (בסעיף זה1995-התשנ"ה
לגבות את סוגי החובות המפורטים בהגדרה "חוב" שבחוק
,המשולמים לאוצר המדינה (או לקרן שהוקמה לפי חוק
באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב
.655 '; התשס"ח, עמ56 'ס"ח התשנ"ד, עמ 88
.784 '; התשס"ח עמ170 'ס"ח התשנ"ה, עמ 89
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
177
) סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין ושפקודת המיסים (גביה) חלה עליו, ובלבד13("
שמנהל המרכז, בתיאום עם חשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר, אישר לגבותו
באמצעות המרכז; הודעה על אישור המנהל כאמור תפורסם ברשומות.
) מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו 14(
נקבע בחיקוק, ושפקודת המסים (גביה) לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים קבע אותו
בצו, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת."
תחילה .69
), אלא אם כן נקבע בו2009 בינואר1( תחילתו של חוק זה ביום ה' בטבת התשס"ט
אחרת.
וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה
חוק ומשפט של הכנסת). המדובר בעיקר בקנסות אזרחיים
ומנהליים מכוח חוק, אגרות, דמי ערובה והוצאות משפט
המשתלמות לבתי משפט ובתי דין, ופיצויים מכוח חוקים
שונים. כדי לאפשר גבייה יעילה, הוענקו למרכז לגבייה
,סמכויות שונות וביניהן הסמכות לדרוש מידע מגוף ציבורי
לבצע עיקולים, לפנות לבית המשפט בבקשה למנות כונס
נכסים לנכס מסוים של החייב או לעכב יציאתו של החייב
מהארץ, לפרוס חוב לתשלומים, לבטל תוספות פיגורים על
חוב פלילי ובהעדר הוראה מפורשת בחוק, לפעול בהתאם
לקבוע בפקודת המסים (גבייה).
ואולם יש חובות נוספים המגיעים למדינה, שאינם
נכללים בהגדרת "חוב" שבחוק (בעיקר אגרות, תמלוגים
והיטלים) שלשם גבייתם נדרשת הקמה של מנגנון מקצועי
וייחודי לשם אכיפה וגבייה. ניסיון השנים מלמד כי במקרים
רבים לא הוקמו יחידות מקצועיות כנדרש וגביית החובות
כאמור נפגעה. על כן מוצע כי גם הטיפול בחובות לגבייה
כאמור ייעשה באמצעות המרכז לגבייה, ובכך יתייתר
,הצורך בהקמת יחידות אכיפה קטנות במשרדים השונים
שכן, כלל גביית החובות כלפי המדינה ירוכז במרכז לגבייה
והטיפול בגבייה כאמור יתייעל.
) המוצעת13( לפסקה
מוצע לקבוע כי יהיה ניתן לגבות באמצעות המרכז
לגבייה סכומים שיש לשלמם למדינה ושפקודת המסים
(גבייה) חלה עליהם. כדי למנוע כפילות משאבים וכן
לצורכי תיאום בין משרדי הממשלה לפעילות המרכז
לגבייה בקשר עם תשלומים שניתן לגבות גם באמצעות
המשרד הממשלתי הרלוונטי, מוצע לקבוע שסכומים
כאמור ייגבו באמצעות המרכז לגבייה רק אם מנהל המרכז
,לגבייה, בתיאום עם חשב המשרד הממשלתי הרלוונטי
אישר לגבותו באמצעות המרכז. בנוסף, מאחר שראוי
כי אישור המנהל כאמור יובא לידיעת הציבור, מוצע כי
הודעה עליו, תפורסם ברשומות.
) המוצעת14( לפסקה
כדי שיהיה אפשר לגבות באמצעות המרכז לגבייה
,גם סכומים שפקודת המסים (גבייה) אינה חלה עליהם
,מוצע כי יהיה ניתן לגבות באמצעות המרכז לגבייה גם מס
אגרה, היטל או תשלום חובה אחר, שיש לשלמו למדינה
,ושסכומו נקבע בחיקוק, ובלבד ששר המשפטים קבע בצו
באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת כי יש לגבותו
באמצעות המרכז. מנגנון זה מאפשר גמישות ומרחיב את
השימוש במרכז לגבייה, תוך קביעת מאפיינים ברורים
לסוגי התשלומים שיהיה ניתן לגבות באמצעותו, כגון כי
התשלומים יהיו תשלומי חובה המשתלמים מכוח חוק.
) סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין ושפקודת המיסים (גביה) חלה עליו, ובלבד13("
שמנהל המרכז, בתיאום עם חשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר, אישר לגבותו
באמצעות המרכז; הודעה על אישור המנהל כאמור תפורסם ברשומות.
) מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו 14(
נקבע בחיקוק, ושפקודת המסים (גביה) לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים קבע אותו
בצו, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת."
.69
), אלא אם כן נקבע בו2009 בינואר1( תחילתו של חוק זה ביום ה' בטבת התשס"ט
אחרת.
תחילה
ד ב ר י ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
178
להלן נוסח חוק הרשויות המקומיות (העברת
17 , שמוצע בסעיף1995-תשלומים מהמדינה), התשנ"ה
:להצעת החוק, לבטלו
חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים
1995-מהמדינה), התשנ"ה
הגדרות
- . בחוק זה1
מועד שנקבע בחוק זה לשילומו של- ""היום הקובע
;תשלום חובה
תוספת לתשלום חובה לפי שיעור- ""הפרשי הצמדה
העליה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני היום
הקובע עד המדד שפורסם סמוך לפני יום שילומו של
;התשלום בפועל
מדד המחירים לצרכן המתפרסם מטעם הלשכה- ""מדד
;המרכזית לסטטיסטיקה
; עבודה, רכישה או שירות- ""פיתוח
כל תשלום המשולם לרשות מקומית מאת- ""תשלום חובה
המדינה מכוח חוק או לשם ביצועו של חוק, לרבות
מענק ותשלומי העברה מכוח חוק תקציב שנתי.
מועדי תשלומים ומנותיהם
. (א) תשלום חובה שלא נקבע בחיקוק מועד 2
לתשלומו, ישולם במלואו או במנות חודשיות החל בחודש
שבו נקבע; לא תפחת מנה חודשית מהקבוע בתוספת עד
אשר ישולם תשלום החובה במלואו.
(ב) העברת תשלום חובה כאמור בסעיף קטן (א)
תיעשה עד ליום השביעי מתחילת כל חודש.
(ג) תשלום חובה שהוא תקציב או מענק לפיתוח על
פי חוק תקציב, ישולם בהתאם לקצב הביצוע בפועל של
הפיתוח שעבורו אושר התקציב או המענק.
(ד) העברת תשלום חובה כאמור בסעיף קטן (ג),
ימים מיום הגשת בקשה60 כולו או חלקו, תיעשה תוך
,המוכיחה, להנחת דעתה של המדינה, את ביצוע הפיתוח
כולו או חלקו.
הפרשי הצמדה
שלא- 2 לרבות מנה כאמור בסעיף- . תשלום חובה3
שולם תוך חודשיים מהיום הקובע ישולם בתוספת הפרשי
הצמדה.
ביצוע ותקנות
. שר האוצר ושר הפנים ממונים על ביצוע חוק זה והם 4
.רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו
תחילה
ביולי1( . תחילתו של חוק זה ביום ט' בתמוז התשס"ט5
.)2009
התוספת
)2 (סעיף
מנות חודשיות
כל חודש19/240
החודשים הראשונים4
כל חודש20/240
החודשים הבאים4
כל חודש21/240
החודשים האחרונים4
,1988- להלן נוסח חוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח
: להצעת החוק, לבטלו18 שמוצע בפרק
1988-חוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח
מטרת החוק
. מטרת חוק זה היא לעודד התיישבות, פיתוח וקידום 1
.חברתי וכלכלי של ערי ואזורי הפיתוח ושל תושביהן
הגדרות
- . בחוק זה2
; שר האוצר ושר הכלכלה והתכנון- ""השרים
ועדת השרים לקידום ערי ואזורי- ""ועדת השרים
;4 הפיתוח, כאמור בסעיף
מי שמקום מגוריו הקבוע היחידי- ""תושב עיר פיתוח
בשנים עשר החדשים האחרונים לפני שקיבל כל הטבה
;3 לפי חוק זה, היה בעיר פיתוח כמשמעותה בסעיף
ישוב שהשרים יחד עם שר הבטחון- ""ישוב קו עימות
;הכריזו עליו כעל ישוב קו עימות לענין חוק זה
לפקודת מס11 תקנות לפי סעיף- ""תקנות מס הכנסה
הכנסה [נוסח חדש].
עיר פיתוח
, עיר פיתוח היא7 . (א) לענין חוק זה, למעט סעיף3
תחום עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית או חלק
ממנה, שועדת השרים הכריזה שהוא עיר פיתוח לענין
:החוק או לענין סעיף מסעיפיו בהסתמך על
) המרחק שלו מריכוזי האוכלוסיה במרכז 1(
;הארץ והמגמה לעודד פיזור אוכלוסין
) חוסנו הכלכלי והחברתי ורמת השירותים בו;2(
.) מצב הבטחון באזור3(
(ב) ועדת השרים תסווג את ערי הפיתוח לשתי
קבוצות "א" ו"ב" לצורך כל סעיף בחוק זה.
(ג) ועדת השרים רשאית לבטל הכרזה של עיר
פיתוח או לשנות את סיווגה.
) לא יוכרז מקום עיר פיתוח אלא אם כן 1( ) (ד
- אותו מקום נכלל
(א) ערב תחילתו של חוק זה בשטח
התיישבות חדשה או שטח פיתוח שהוגדרו
בתקנות מס הכנסה; או
נ ס פ ח ל ד ב ר י ה ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
179
(ב) בצו שקבעו השרים בהסתמך על
;)התנאים המפורטים בפסקה (א
) תחילתה של הכרזה לגבי מקום פלוני, למעט 2(
,מקום המנוי בצו השרים ולמעט ישוב קו עימות
תהיה ביום תחילתן של תקנות המוציאות אותו
מקום מגדר תקנות מס הכנסה או ביום פקיעת
;תוקפן של תקנות מס הכנסה לגביו
) מקום שהוכרז עיר פיתוח לפי חוק זה, לא 3(
;ייכלל בשטח שיוגדר לפי תקנות מס הכנסה
הוראה זו לא תחול על ישוב קו עימות.
(ה) ועדת השרים רשאית בהסתמך על התנאים
הקבועים בסעיף קטן (א), לקבוע כי הזכויות לפי חוק זה
או סעיף מסעיפיו, יינתנו גם לרשויות מקומיות ולאזרחי
ישראל שהם תושבים בהן, אם הם באזור כמשמעותו
א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].3 בסעיף
(ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), העיר
עכו תסווג בקבוצה א'.
ועדת שרים
. (א) וזה הרכב ועדת השרים לקידום ערי ואזורי 4
:הפיתוח
יושב ראש;- ) שר הכלכלה והתכנון1(
;) שר האוצר2(
;) שר האנרגיה והתשתית3(
;) שר הבטחון4(
;) שר הבינוי והשיכון5(
;) שר הבריאות6(
;) שר החינוך והתרבות7(
;) שר החקלאות8(
;) שר העבודה והרווחה9(
;) שר הפנים10(
;) שר התיירות11(
.) שר התעשיה והמסחר12(
(ב) הממשלה תהיה רשאית לשנות את הרכב ועדת
השרים; הודעה על השינוי תימסר לכנסת ותפורסם
ברשומות.
מענקים לרשות מקומית
. (א) בתחילת כל שנת תקציב תעביר הממשלה 5
לרשות המקומית של עיר פיתוח, מענק כספי בסכום
השווה לסכום המענק לאיזון הבלתי מיועד שמשרד
, בתוספת של1986 הפנים העביר אליה בשנת הכספים
מחצית ממנו לעיר פיתוח א' ורבע ממנו לעיר פיתוח ב'.
(ב) שר האוצר ביחד עם שר הפנים רשאים לשנות
את שיעור המענק לרשות המקומית, בהתחשב בסכום
שהוקצב למטרה זו בתקציב המדינה.
הנחה בארנונה
. תושב עיר פיתוח לא ישלם בשל בנין המשמש 6
למגוריו בעיר פיתוח, ארנונה כללית בסכום העולה על
שני שלישים מהסכום שקבעה הרשות המקומית לתשלום
ארנונה כאמור; המדינה תשפה את הרשות המקומית
בהתאם לכללים שיקבעו השרים.
עידוד השקעות
. לשם קידומן ופיתוחן של ערי הפיתוח ולמען רווחת 7
תושביהן יתן מרכז ההשקעות, לפי חוק לעידוד השקעות
החוק), עדיפות לתכניות של- (להלן1959-הון, התשי"ט
,השקעות בערי פיתוח; להשקעות אלה יינתנו מענקים
הנחות והקלות על פי החוק ובהתאם לתחומי האזורים
שנקבעו בו.
פטור ממס מעסיקים
. מעסיק המשלם הכנסת עבודה בעיר פיתוח כהגדרתה 8
, בעד עבודה של1975-בחוק מס מעסיקים, התשל"ה
תושב עיר פיתוח יהיה פטור ממס מעסיקים, כמשמעותו
בחוק האמור, בשל אותה הכנסה.
מענק העתקת מגורים
. (א) משפחה המעתיקה את מקום מגוריה הקבוע 9
היחיד ממקום שאינו עיר פיתוח לעיר פיתוח, תקבל מאת
המדינה הלוואות כמפורט להלן, שיהפכו למענק בתום
שלוש שנים מיום העתקת המגורים, ובתנאי שאותה
עיר פיתוח לא חדלה להיות מקום מגוריה הקבוע היחיד
:במשך תקופה זו
) הלוואה בסכום שהוא פי שניים מתמריץ 1(
המעבר לעיר פיתוח שניתן באמצעות משרד
;1987 העבודה והרווחה בשנת הכספים
) במשך השנה הראשונה לישיבתה במקום 2(
, הלוואת השתתפות חודשית בהוצאות חשמל-
;מים וטלפון בסכום ובתנאים שיקבעו השרים
) משפחה כאמור שקיבלה הלוואה לרכישת 3(
דירה, תקבל בשנתיים הראשונות לישיבתה בעיר
הפיתוח, הלוואת השתתפות בהחזר ההלוואה
לרכישת דירה, בסכום ובתנאים שיקבעו השרים
ביחד עם שר הבינוי והשיכון.
(ב) ההטבות לפי סעיף זה יחולו גם על יחיד שהינו
.25 מעל גיל
(ג) השרים יקבעו את התנאים להחזר ההלוואות
שיחולו במקרה שבו לא הפכו ההלוואות למענק כאמור
ברישה לסעיף קטן (א).
הלוואת דיור
, שהם תושבי18 . משפחה או יחיד שהינו מעל גיל10
עיר פיתוח או מעתיקים את מקום מגוריהם הקבוע היחידי
לעיר פיתוח יהיו זכאים לקבל הלוואה לצורך רכישת
דירה בעיר הפיתוח; השרים ביחד עם שר הבינוי והשיכון
נ ס פ ח ל ד ב ר י ה ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
180
יקבעו בתקנות את התנאים לזכאות לפי סעיף זה ואת
סכום ההלוואה והתנאים לפרעונה, ובלבד שבעיר פיתוח
א' הם יהיו עדיפים על אלה הניתנים מאת הממשלה
לרכישת דירה במקום אחר ובתנאי שסכום ההלוואה לא
ממחיר הדירה הנרכשת.95% יעלה על
. (בוטל).11
מענק למשפחת עולים
. (א) משפחת עולים המתגוררת בעיר פיתוח תקבל 12
בכל אחת מן השנתיים הראשונות לישיבתה במקום, מענק
השתתפות בהוצאות שכר דירה, ארנונה, חשמל ומים
בסכום ובתנאים שיקבעו השרים; משפחת עולים תהיה
,, לפי בחירתה9 זכאית להטבות לפי סעיף זה או לפי סעיף
וזאת מבלי לגרוע משאר זכויותיה לפי חוק זה.
- (ב) לענין סעיף זה
מי שטרם עברו שלוש שנים מיום כניסתו- ""עולה
:לישראל ונתקיימה בו אחת מאלה
) בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק 1(
;1950-השבות, תש"י
) הוא זכאי לתעודה כאמור ובידו אחת מאלה:2(
(א) אשרה או רשיון לישיבת קבע מכוח
;1952-חוק הכניסה לישראל, תשי"ב
(ב) אשרה או רשיון לישיבת ארעי מכוח
, ונתמלאו1952-חוק הכניסה לישראל, תשי"ב
בו התנאים שקבעו לכך השרים.
עולה בצרוף בן זוגו העולה או ילדו- ""משפחת עולים
הקטין העולה.
חינוך חינם בגני ילדים
. (א) תושב עיר פיתוח לא ישלם בעד חינוך בגן 13
, הניתן1949-ילדים כמשמעותו בחוק לימוד חובה, תש"ט
בעיר פיתוח.
(ב) המדינה תשפה את המוסדות המנהלים גני
ילדים בעיר פיתוח בעד חינוך חינם הניתן בהם, כאמור
בסעיף קטן (א).
חינוך חינם במעונות יום
. (א) תושב עיר פיתוח לא ישלם בעד ילדיו השוהים 14
.במעונות יום בעיר פיתוח
(ב) המדינה תשפה את המוסדות המנהלים
במעונות יום בעיר פיתוח בעד חינוך הניתן בהם כאמור
בסעיף קטן (א), ככל שאינם מקבלים שיפוי ממקור אחר.
מעון כמשמעותו - " (ג) לענין סעיף זה, "מעון יום
, המיועד למקום1965-בחוק הפיקוח על המעונות, תשכ"ה
למשך שעות היום.4 איכסון לילדים עד גיל
חינוך חינם בבתי ספר
. החינוך בבתי הספר היסודיים והעל–יסודיים בעיר 15
.פיתוח יהיה חינם
חינוך גבוה
. במסגרת כל חוק תקציב שנתי יקבע שר האוצר תקציב 16
שישמש להענקת מילגות לחינוך גבוה, בגובה מלוא שכר
הלימוד, לתושבי עיר פיתוח הלומדים במוסדות להשכלה
גבוהה, וכן במוסדות תורניים שרוב תלמידיהם שירתו
הגנה לישראל, הכל בהתאם לכללים-או משרתים בצבא
ולתנאים שיקבעו השרים יחד עם שר החינוך והתרבות.
חינוך טכנולוגי
. במסגרת כל חוק תקציב שנתי יקבע שר האוצר תקציב 17
שישמש להענקת מילגות לתושבי ערי פיתוח הלומדים
מקצועות טכנולוגיים בבתי ספר ובמוסדות להשכלה גבוהה
וכן למתן סיוע למעבדות, לרכישת ציוד ולשיעורי עזר
בתחום החינוך הטכנולוגי בערי פיתוח, בהתאם לכללים
שיקבעו השרים ביחד עם שר החינוך והתרבות.
חינוך בלתי פורמלי
. במסגרת כל חוק תקציב שנתי יקבע שר האוצר 18
תקציב שישמש למתן סיוע במימון חוגים לילדים ולנוער
בערי פיתוח, לרבות חוגי ספורט, תרבות, מלאכה ונגינה
הניתנים במרכזי תרבות, נוער וספורט ובאמצעות אגף
הנוער במשרד החינוך והתרבות.
הכשרה מקצועית
. האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה, 19
יתן עדיפות בהקצאת משאבים להכשרה מקצועית
לתושבי ערי פיתוח.
תיקון חוק פיצויי פיטורין
,1963- לחוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג8 . בסעיף20
), אחרי "ועדת העבודה של הכנסת" יבוא "או2( בפסקה
מישוב שאינו עיר פיתוח כמשמעותה בחוק ערי ואזורי
לחוק9 , לעיר פיתוח לענין סעיף1988-פיתוח, התשמ"ח
האמור, ובלבד שהוכיח כי הוא תושב, כהגדרתו בחוק
האמור, בעיר הפיתוח.
הטבות לפי סיווג
. כל קביעה או הטבה לפי חוק זה, יכול שתהיה בסכומים 21
.'ובתנאים שונים לגבי עיר פיתוח א' ועיר פיתוח ב
שמירת דינים
. האמור בחוק זה לא יגרע מכל זכות או הטבה הניתנת 22
.לעיר פיתוח, למפעל בה או לתושביה לפי כל חוק אחר
ביצוע ותקנות
. השרים ביחד עם כל שר בתחום סמכותו ממונים 23
על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע
לביצועו.
תחילה
.2009 . תחילתו של חוק זה בשנת הכספים24
נ ס פ ח ל ד ב ר י ה ה ס ב ר
29.10.2008 ,, ל' בתשרי התשס"ט411 - הצעות חוק הממשלה
סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030 שקלים חדשים52.56 המחיר