הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2008 באוקטובר27 409 כ"ח בתשרי התשס"ט עמוד 26 . . . . . . . . . . . . . . . . )) (ביקורת שיפוטית על תוקפם של חוקים4 'הצעת חוק–יסוד: השפיטה (תיקון מס 26 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה )) (ביקורת שיפוטית על תוקפם של חוקים4 'הצעת חוק–יסוד: השפיטה (תיקון מס הוספת סעיפים ב15–א ו15 .1 : יבוא15 , אחרי סעיף1‏בחוק–יסוד: השפיטה "ביקורת שיפוטית על תוקפם של חוקים א.15 (א)  רשות שיפוטית לא תקבע כי חוק אינו תקף, זולת בית :המשפט העליון, ובשל אחת מעילות אלה בלבד על פי פסיקת בית המשפט העליון, בתי המשפט כללי בישראל מוסמכים לקבוע כי חוק אינו חוקתי משום שאינו עומד בתנאים אשר נקבעו בחוק–יסוד. תחילתה של הביקורת השיפוטית על חוקתיותם של חוקים )1( ברגמן נ' שר האוצר, פ"ד כג98/69 בפסק הדין בבג"צ , שבו קבע בית המשפט כי חוק שפגע בעיקרון השוויון486 בבחירות לכנסת אינו תקף, משום שהוא סותר את האמור לחוק–יסוד: הכנסת, ולא התקבל ברוב הדרוש לפי4 בסעיף חוק היסוד. כיוון שבאותו עניין, היועץ המשפטי לממשלה היה מוכן להניח שבית המשפט מוסמך להצהיר על בטלותו של חוק באותן נסיבות, לא נדרש בית המשפט העליון לשאלת הסמכות. בעקבות פסק הדין האמור קבע בית המשפט העליון גם במקרים נוספים כי חוקים הפוגעים , לחוק–יסוד: הכנסת, שלא התקבלו ברוב הדרוש4 בסעיף אגודת דרך ארץ נ' רשות השידור, פ"ד246/81( אינם תקפים רובינשטיין נ' יושב ראש הכנסת, פ"ד141/81 , בג"צ7 )4(לה , תנועת לאו"ר נ' יושב ראש הכנסת142/89 , בג"צ141 )3(לז ).529 )3(פ"ד מד אחרי חקיקתם של חוק–יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק–יסוד: חופש העיסוק, פסק בית המשפט העליון, כי חוק רגיל שחוקקה הכנסת אשר פוגע בזכות מן הזכויות המוגנות בחוקי יסוד אלה, ואינו מקיים את דרישות פסקות ההגבלה – לחוק4 לחוק–יסוד: כבוד האדם וחירותו וסעיף8 (סעיף יסוד: חופש העיסוק), אינו חוקתי. עוד קבע בית המשפט העליון, כי לבתי המשפט נתונה סמכות הביקורת השיפוטית על חוקתיותם של חוקים, ואם יגיעו למסקנה כי חוק אינו חוקתי, הם מוסמכים לתת סעדים חוקתיים, לרבות הכרזה בנק המזרחי נ' מגדל, פ"ד6821/93 על בטלותו של חוק (ע"א ). מאז קביעת הלכה זו, פסק בית המשפט העליון, 221 )4(מט בחמישה מקרים, כי חוק שחוקקה הכנסת, או סעיפים מתוך חוק, פוגעים בזכות אדם המוגנת בחוק–יסוד שלא בהתאם 1715/97 לפסקת ההגבלה, ועל כן הם אינם חוקתיים (בג"צ )4(לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא ,241 )5( שגיא צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נג6055/95 , בג"צ367 ח"כ חיים אורון ואח' נ' יו"ר הכנסת ח"כ דן1030/99 בג"צ המועצה האזורית1661/05 , בג"צ640 )3(תיכון ואח', פ"ד נו , בג"צ481 )2(חוף עזה ואח' נ' כנסת ישראל ואח', פ"ד נט עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי8276/05 בישראל ואח' נ' שר הביטחון ואח'). במקרה נוסף, חיווה לחוק הבחירות לכנסת137 בית המשפט את דעתו כי סעיף 15 , סותר את האמור בסעיף1969-[נוסח משולב], התשכ"ט לחוק–יסוד: השפיטה, ועל כן אין לנהוג לפיו, אף כי באותו מקרה, הגיע בית המשפט למסקנה האופרטיבית שבפסק האמור, ועל137 הדין גם בדרך של פרשנות מצמצמת לסעיף 212/03 כן לא נדרש להכריז על בטלותו של הסעיף (בג"צ חירות התנועה הלאומית נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ). 750 )1(לכנסת השש עשרה, פ"ד נז על פי פסיקתו של בית המשפט העליון, הסמכות להכריז על בטלותו של חוק לא יוחדה לבית המשפט העליון בלבד; כמו בכמה מדינות אחרות, כגון ארצות הברית ,וקנדה, כל בית משפט, בדונו בנושא שלפניו, מוסמך לקבוע לצורך אותו דיון, כי חוק מסוים אינו חוקתי. רק פסק דין של בית המשפט העליון תקף כלפי כולי עלמא, ויש בו כדי להביא לבטלותו של אותו חוק. עם זאת, גם לפסק דין של בית משפט אחר בנושא רגיש זה יש השפעה משפטית וציבורית וקביעה של בית משפט שחוק אינו חוקתי, אף כי אינו תקדים מחייב, יכול שיפגע בעקרון ודאות החוק ויש בו כדי להשפיע על היחסים בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת. קיימות גישות שונות בשאלה אם עדיפה דרך הביקורת החוקתית הריכוזית, שבה רק בית המשפט העליון יכול להצהיר על בטלותו של חוק, או דרך הביקורת החוקתית הביזורית, הנהוגה בארצות הברית וקנדה (ר' אהרון ברק, "ביקורת שיפוטית על חוקיות החוק: צנטרליסטית ,(ריכוזית) או דה–צנטרליסטית (מבוזרת)", משפט וממשל )). 2005( 13 ,ח ועדה ציבורית בראשות פרופ' יעקב נאמן, אשר ) ועדת נאמן- (להלן2002 הוקמה על ידי הממשלה בשנת נדרשה לנושא זה, והגיעה למסקנה כי הדרך הריכוזית היא המתאימה ביותר לישראל. הוועדה המליצה להביא לפני הכנסת את הצעת חוק–יסוד: החקיקה, בנוסח שהיא גיבשה, וגם הציעה לתקן את חוק–יסוד: השפיטה, כך שהסמכות לקבוע כי חוק הוא בלתי חוקתי תוקנה לבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מורחב. עוד המליצה הוועדה, כי במסגרת חוק–יסוד: החקיקה, ייקבע כי מקום שבית המשפט העליון קבע כי חוק אינו חוקתי, תוכל ,הכנסת, אחרי שפסק הדין יונח לפניה, לקבוע בחוק חברי הכנסת, כי החוק אשר בית המשפט70 ברוב של העליון קבע כבלתי חוקתי, יעמוד בתוקפו על אף האמור בפסק הדין, לתקופה מוגבלת (הוראה המכונה "הוראת .598 '; התשס"ב, עמ78 'ס"ח התשמ"ד, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 27.10.2008 ,, כ"ח בתשרי התשס"ט409 - הצעות חוק הממשלה 27 )  החוק פוגע בזכות לפי חוק–יסוד: כבוד האדם1( 8 , והוא אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף2‏וחירותו ;לחוק היסוד האמור ,3‏)  החוק פוגע בזכות לפי חוק–יסוד: חופש העיסוק2( לחוק4 והוא אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף ;היסוד האמור )  החוק מאריך את תקופת כהונתה של הכנסת, 3( :א לחוק–יסוד9 שלא בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף ;4‏הכנסת )  החוק לא התקבל ברוב הדרוש לקבלתו, שנקבע 4( .בחוק יסוד (ב)  קביעת בית המשפט העליון לפי סעיף קטן (א) תהיה בפסק דין שניתן בהרכב של תשעה שופטים, או בהרכב רחב אם קבע זאת נשיא בית המשפט העליון, וברוב של- יותר שני שלישים לפחות משופטי ההרכב. (ג)  התעורר לפני רשות שיפוטית ספק של ממש בדבר תוקפו של חוק בשל אחת העילות המנויות בסעיף קטן (א), ומצאה , הקיימת במודל קצת אחר בסעיףoverride התגברות" או לצ'רטר הקנדי בדבר זכויות האדם). 33 החוק המוצע כולל שני רכיבים אלה שבהמלצות ייחוד הביקורת השיפוטית על חוקתיותם של- ועדת נאמן חוקים לבית המשפט העליון והוראת ההתגברות. ההצעה :שונה מהמלצת ועדת נאמן בכמה עניינים ובהם  הגבלת סמכותו של בית המשפט להכריז על אי–- פגיעה בזכויות אדם- חוקתיותו של חוק לעילות מוגדרות בניגוד לחוק–יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק–יסוד: חופש העיסוק, הארכת תקופת כהונתה של הכנסת שלא בהתאם א לחוק–יסוד: הכנסת, וכן קבלת9 לתנאים הקבועים בסעיף ;חוק שלא ברוב הנדרש שנקבע בחוק–יסוד  קביעה כי הכרזה של בית המשפט העליון על אי–- חוקתיותו של חוק טעונה החלטה של שני שלישים לפחות ;משופטי ההרכב  קביעת כלל שחוק שהוכרז כבלתי–חוקתי יעמוד - בתוקפו במשך שישה חודשים לפחות, אלא אם כן קבע בית המשפט העליון אחרת מטעמים מיוחדים כדי למנוע ;תוצאות שאינן ניתנות לתיקון חברי61  קביעה כי הוראת ההתגברות תתקבל ברוב של- קולות לפחות בין התומכים בהוראה5 הכנסת, ובהפרש של חברי הכנסת לפחות70 לבין המתנגדים לה, ולא ברוב של ;כפי שהציעה ועדת נאמן  קביעה כי בחלוף חמש שנים ממועד קבלת הוראת - ההתגברות, יוכל בית המשפט העליון להידרש שוב לשאלת החוקתיות של החוק הסותר, במקום המלצת ועדת נאמן שלפיה יפוג תוקפו של החוק הסותר בתום חמש שנים. א המוצע15 לסעיף 1 סעיף לסעיף קטן (א) המוצע מוצע לקבוע כי הסמכות להכריז על בטלותו של חוק עקב אי–חוקתיותו תיוחד לבית המשפט העליון. ייחוד סמכות הביקורת על חוקיותה של חקיקה ראשית פירושו ששום רשות שיפוטית אחרת לא תהא מוסמכת לקבוע כי חוק אינו תקף. עוד מוצע לייחד את הביקורת השיפוטית על חוקתיותם של חוקים לעילות מוגדרות, שהמשותף להן הוא כי החוק אינו עולה בקנה אחד עם הוראה משוריינת בחוק ) בין שיריון מהותי (בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם- יסוד דרישה כי חוק יתקבל ברוב מיוחס.- ובין שיריון פורמלי לסעיף קטן (ב) המוצע לפי המוצע, קביעת בית המשפט העליון כי חוק אינו חוקתי טעונה החלטה של בית המשפט בשבתו בהרכב מורחב של תשעה שופטים לפחות, ועל ידי שני שלישים לפחות משופטי ההרכב. יובהר כי כדי לקיים תוקפו של ,חוק שעלה ספק בדבר חוקתיותו אין צורך, לפי המוצע ;בהחלטת בית המשפט העליון בהרכב המורחב המיוחד רק הכרזה על אי–חוקתיותו של החוק טעונה החלטה של הרכב מורחב ברוב מיוחד. לסעיף קטן (ג) המוצע כדי למנוע פגיעה ביציבות החוק ולמנוע הצפתו של בית המשפט בשאלות סרק, אין די בהעלאת ספק בדבר .150 'ס"ח התשנ"ב, עמ 2 .90 'ס"ח התשנ"ד, עמ 3 .69 'ס"ח התשי"ח, עמ 4 )  החוק פוגע בזכות לפי חוק–יסוד: כבוד האדם1( 8 , והוא אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף2‏וחירותו ;לחוק היסוד האמור ,3‏)  החוק פוגע בזכות לפי חוק–יסוד: חופש העיסוק2( לחוק4 והוא אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף ;היסוד האמור )  החוק מאריך את תקופת כהונתה של הכנסת, 3( :א לחוק–יסוד9 שלא בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף ;4‏הכנסת )  החוק לא התקבל ברוב הדרוש לקבלתו, שנקבע 4( .בחוק יסוד (ב)  קביעת בית המשפט העליון לפי סעיף קטן (א) תהיה בפסק דין שניתן בהרכב של תשעה שופטים, או בהרכב רחב אם קבע זאת נשיא בית המשפט העליון, וברוב של- יותר שני שלישים לפחות משופטי ההרכב. (ג)  התעורר לפני רשות שיפוטית ספק של ממש בדבר תוקפו של חוק בשל אחת העילות המנויות בסעיף קטן (א), ומצאה ד ב ר י ה ס ב ר 27.10.2008 ,, כ"ח בתשרי התשס"ט409 - הצעות חוק הממשלה 28 הרשות השיפוטית כי לא ניתן להכריע בעניין הנדון לפניה בלי להכריע בשאלת התוקף כאמור, ואין בידיה להסיר את הספק ולקיים את תוקפו של החוק, תפנה את שאלת תוקפו של החוק לבית המשפט העליון. (ד)  שאלה לעניין תוקפו של חוק שהופנתה לבית המשפט העליון לפי סעיף קטן (ג) תובא לפניו בהרכב של שלושה שופטים; קבע בית המשפט העליון, כי יש ספק של ממש בדבר תוקפו של החוק וכי הכרעה בשאלת תוקפו הכרחית לשם הכרעה בעניין שנדון לפני הרשות השיפוטית המפנה, ואין בידיו להסיר את הספק ולקיים את תוקפו של החוק, תובא השאלה לפני הרכב כאמור בסעיף קטן (ב); קבע בית המשפט העליון כי אין מקום לדון בשאלת תוקפו של החוק, תמשיך הרשות השיפוטית לדון בעניין שלפניה בהתאם להחלטת בית המשפט העליון. (ה)  התעורר ספק כאמור בסעיף קטן (ג) לפני בית המשפט העליון בהרכב של שלושה עד שבעה שופטים, יחליט בית המשפט, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), אם להביא את שאלת תוקפו של החוק לפני הרכב של תשעה שופטים או יותר כאמור בסעיף קטן (ב); התעורר ספק כאמור לפני בית המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים או יותר, ומצא בית המשפט כי הכרעה בשאלת תוקפו של החוק הכרחית ,לשם הכרעה בעניין שנדון לפניו, יכריע בשאלה האמורה ויחולו הוראות סעיף קטן (ב). (ו)  קבע בית המשפט העליון, לפי הוראות סעיף זה, כי התקיימה, בחוק מסוים, אחת העילות המנויות בסעיף תוקפו של חוק. רשות שיפוטית שתתעורר לפניה שאלת אי–חוקתיות, תצטרך לקבוע שמדובר בספק של ממש ושההכרעה בשאלת תוקפו של החוק הכרחית כדי להכריע בעניין שלפניה. גם משקבעה את קיומם של שני אלה, עדיין ,עליה לנסות להסיר את הספק ולקיים את תוקפו של החוק ורק אם אין בידה לעשות כן, היא תעלה את השאלה לפני בית המשפט העליון. לסעיף קטן (ד) המוצע ,מוצע לקבוע כי בית המשפט העליון יבחן תחילה בהרכב של שלושה שופטים, אם אמנם קיים ספק של ממש בדבר תוקפו של החוק, ואם אכן ההכרעה בשאלה זו הכרחית לשם פסיקת העניין שלפני הרשות השיפוטית המפנה. רק אם מצא ההרכב כי התשובה לשתי השאלות הללו היא חיובית, תועבר ההכרעה בדבר חוקתיות החוק תמשיך - להרכב של תשעה שופטים או יותר. אם לא הרשות השיפוטית המפנה לדון בעניין שלפניה בהתאם להחלטת בית המשפט. לסעיף קטן (ה) המוצע במקרים שבהם הרשות השיפוטית שלפניה התעורר הספק בדבר תוקפו של חוק היא בית המשפט העליון בהרכב בתקיפה ישירה של- של שלושה עד שבעה שופטים (למשל החוק במסגרת עתירה לבג"צ), תיערך הבחינה הראשונית על ידי אותו הרכב, בדרך שנקבעה בסעיף קטן (ד) המוצע. אם מצא ההרכב שמדובר בספק של ממש וההכרעה היא הכרחית ולא עלה בידו לקיים את תוקפו של החוק, יעביר את השאלה להכרעתו של ההרכב המורחב של תשעה שופטים או יותר. יובהר כי אם השאלה עולה בהליך המתקיים לפני שופט יחיד של בית המשפט העליון, ואותו שופט מצא כי קיים ספק של ממש בדבר חוקתיות החוק, הוא יעביר את הנושא לדיון לפני הרכב של שלושה שופטים, לפי הוראות סעיף קטן (ג). במקרים שבהם התעורר הספק מלכתחילה לפני הרכב מורחב של תשעה שופטים או יותר, אותו הרכב מורחב הוא שיכריע בשאלה האמורה, ותחול ההוראה בדבר הרוב הדרוש, לפי סעיף קטן (ב). לסעיף קטן (ו) המוצע על פי המוצע במקרים שבהם קבע בית המשפט העליון כי חוק אינו תקף, הוא יהיה רשאי לתת כל הוראה או סעד, לרבות דחייתה של תחילת הבטלות. הכלל המוצע הוא, שהחוק יעמוד בתוקפו למשך שישה חודשים לפחות ד ב ר י ה ס ב ר 27.10.2008 ,, כ"ח בתשרי התשס"ט409 - הצעות חוק הממשלה 29 קטן (א), רשאי הוא לתת כל הוראה או סעד הנראים לו דרושים בנסיבות העניין, ובלבד שהחוק יעמוד בתוקפו למשך תקופה שלא תפחת משישה חודשים מיום מתן פסק הדין, אלא אם ,כן קבע בית המשפט תקופה קצרה יותר, מטעמים מיוחדים כדי למנוע תוצאות שאינן ניתנות לתיקון. (ז)  בית המשפט העליון, בהרכב וברוב הקבועים בסעיף קטן (ב), מוסמך לקבוע כי חוק יסוד אינו תקף משום שלא ,התקבל ברוב הדרוש לקבלתו, והוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחויבים; רשות שיפוטית לא תדון בטענה נגד תוקפו של חוק יסוד מכל טעם אחר. (ח)  רשות שיפוטית הדנה בטענה כי חוק או חוק יסוד אינם תקפים, לפי סעיף זה, לא תיתן סעד ביניים, אלא מטעמים מיוחדים וכדי למנוע תוצאות שאינן ניתנות לתיקון; תוקפו של סעד ביניים שניתן לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה של שבעה ימים לכל היותר, ואם ניתן בידי בית המשפט העליון לתקופה של שישה- )בהרכב וברוב הקבועים בסעיף קטן (ב חודשים לכל היותר. - ב15 (ט)  בסעיף זה ובסעיף ; לרבות הוראה בחוק–יסוד או בחוק- """חוק–יסוד" ו"חוק בית משפט או בית דין שלהם סמכות- ""רשות שיפוטית שפיטה על פי דין. .תוקפו של חוק סותר ב. 15 א, כי חוק אינו15 (א)  קבע בית המשפט העליון, לפי סעיף תקף משום שהוא סותר הוראה בחוק יסוד כאמור באותו חוק סותר), יעמוד החוק הסותר בתוקפו- סעיף (בסעיף זה חרף הסתירה, אם קבעה הכנסת במפורש, בחוק, לאחר שהונח ממועד פסק הדין. רק במקרים יוצאי דופן, כאשר דחיית תוקף ההחלטה תביא לתוצאות שאינן ניתנות לתיקון (כגון חוק המורה על פעולה חד–פעמית, בלתי חוזרת), יוכל בית המשפט לקבוע מועד מוקדם יותר לכניסתה לתוקף של הכרזת הבטלות. לסעיף קטן (ז) המוצע ,הסעיף המוצע בא להבהיר, כי רק בית המשפט העליון בהרכב מיוחד וברוב מיוחד, יוכל לקבוע כי חוק–יסוד אינו תקף, ורק בשל העדר הרוב הדרוש לקבלתו. לסעיף קטן (ח) המוצע מתן סעד זמני שמשמעותו הישירה או העקיפה היא התניה על חוק של הכנסת יכול שיהיה מוצדק רק במקרים חריגים ולזמן קצר. על כן מוצע לקבוע כי סעד זמני יינתן רק במקרים מיוחדים כדי למנוע תוצאות שאינן ניתנות לתיקון. רק בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה לפחות וברוב מיוחד, יוכל לתת סעד זמני לתקופה של יותר משבוע, ובכל לא לתקופה העולה על שישה חודשים.- מקרה לסעיף קטן (ט) המוצע כדי להסיר כל ספק מוצע לקבוע כי "חוק" ו"חוק יסוד" לעניין החוק המוצע הוא לרבות כל הוראה שבו. כן מוצע להגדיר כי "רשות שיפוטית", שהחוק המוצע חל עליה, היא כל בית משפט או בית דין בעלי סמכות שפיטה על פי דין. ב המוצע15 לסעיף מוצע לקבוע, כי במקרים שבהם בית המשפט הכריז ,א המוצע15 על חוק או חלק ממנו כבלתי חוקתי, לפי סעיף תוכל הכנסת, אחרי שנתנה דעתה לפסק דינו של בית המשפט, לקבוע בחוק שההוראה שנקבעה כבלתי חוקתית תמשיך לעמוד בתוקפה, חרף פסק הדין של בית המשפט. חברי61 על חוק כזה להתקבל בקריאה שלישית ברוב של הכנסת לפחות, ובלבד שמספר המצביעים בעד החוק לפחות. עוד מוצע, כי 5–גדול ממספר המצביעים נגדו ב בחלוף חמש שנים ממועד קבלת החוק האמור, יוכל בית המשפט העליון להידרש שוב לשאלת החוקתיות של החוק המקורי. קטן (א), רשאי הוא לתת כל הוראה או סעד הנראים לו דרושים בנסיבות העניין, ובלבד שהחוק יעמוד בתוקפו למשך תקופה שלא תפחת משישה חודשים מיום מתן פסק הדין, אלא אם ,כן קבע בית המשפט תקופה קצרה יותר, מטעמים מיוחדים כדי למנוע תוצאות שאינן ניתנות לתיקון. (ז)  בית המשפט העליון, בהרכב וברוב הקבועים בסעיף קטן (ב), מוסמך לקבוע כי חוק יסוד אינו תקף משום שלא ,התקבל ברוב הדרוש לקבלתו, והוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחויבים; רשות שיפוטית לא תדון בטענה נגד תוקפו של חוק יסוד מכל טעם אחר. (ח)  רשות שיפוטית הדנה בטענה כי חוק או חוק יסוד אינם תקפים, לפי סעיף זה, לא תיתן סעד ביניים, אלא מטעמים מיוחדים וכדי למנוע תוצאות שאינן ניתנות לתיקון; תוקפו של סעד ביניים שניתן לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה של שבעה ימים לכל היותר, ואם ניתן בידי בית המשפט העליון לתקופה של שישה- )בהרכב וברוב הקבועים בסעיף קטן (ב חודשים לכל היותר. - ב15 (ט)  בסעיף זה ובסעיף ; לרבות הוראה בחוק–יסוד או בחוק- """חוק–יסוד" ו"חוק בית משפט או בית דין שלהם סמכות- ""רשות שיפוטית שפיטה על פי דין. תוקפו של חוק סותר ב. 15 א, כי חוק אינו15 (א)  קבע בית המשפט העליון, לפי סעיף תקף משום שהוא סותר הוראה בחוק יסוד כאמור באותו חוק סותר), יעמוד החוק הסותר בתוקפו- סעיף (בסעיף זה חרף הסתירה, אם קבעה הכנסת במפורש, בחוק, לאחר שהונח . ד ב ר י ה ס ב ר 27.10.2008 ,, כ"ח בתשרי התשס"ט409 - הצעות חוק הממשלה 30 לפניה פסק דינו של בית המשפט העליון, כי החוק הסותר יהיה תקף על אף האמור בפסק הדין, בשינויים או בלא שינויים; חוק 61 לפי סעיף קטן זה יתקבל בקריאה השלישית בקולותיהם של חברי הכנסת לפחות, ובלבד שמספר חברי הכנסת שהצביעו לפחות ממספר חברי5–בקריאה השלישית בעד החוק גדול ב הכנסת שהצביעו נגדו. ) שהחוק אינו4(א15 (ב)  קבע בית המשפט העליון לפי סעיף תקף משום שלא התקבל ברוב הדרוש כפי שנקבע בחוק חברי הכנסת, יהיה61–יסוד, והרוב הדרוש כאמור גדול מ הרוב הדרוש לפי סעיף קטן (א) הרוב הקבוע לעניין זה בחוק היסוד. (ג)  קבעה הכנסת בחוק, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי החוק הסותר יהיה תקף על אף האמור בפסק דינו של בית המשפט העליון, אין בכך כדי למנוע מבית המשפט העליון לשוב א, בתום15 ולהחליט בדבר תוקפו של החוק הסותר, לפי סעיף חמש שנים ממועד פרסומו של החוק שחוקקה הכנסת לפי הוראות סעיף קטן (א)." :תיקון חוק–יסוד חופש העיסוק.2 . בטל- 8 בחוק–יסוד: חופש העיסוק, סעיף חוק–יסוד: חופש הוראת- העיסוק מעבר .3 לחוק–יסוד: חופש העיסוק, כי הוא תקף על אף האמור באותו8 חוק שנקבע בו, לפי סעיף חוק–יסוד, ימשיך לעמוד בתוקפו, כאילו לא בוטל הסעיף האמור. לחוק–יסוד: חופש העיסוק, מסמיך את8 סעיף 2 סעיף ,הכנסת לקבוע כי חוק שחוקקה יעמוד בתוקפו ב המוצע, אין עוד15 על אף האמור בחוק היסוד. לאור סעיף לחוק–יסוד: חופש העיסוק, ומוצע לבטלו. עם 8 צורך בסעיף זאת, כדי לשמור על מעמדו של חוק שכבר התקבל על פי ), ושחלה עליו הוראת סעיף קטן (ב8 הוראותיו של סעיף ), מוצע1994-של אותו סעיף (חוק בשר ומוצריו, התשנ"ד כי אותו חוק ימשיך לעמוד בתוקפו, כאילו לא בוטל הסעיף האמור. , לחוק–יסוד: חופש העיסוק8 וזה נוסחו של סעיף :שמוצע לבטלו "תוקפו של חוק חורג .  (א)  הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה 8 , אם נכללה בחוק שנתקבל4 אף כשאינה בהתאם לסעיף ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק–יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר.    (ב)  ההוראה בדבר פקיעת תוקף, כאמור בסעיף קטן (א), לא תחול על חוק שהתקבל לפני תום שנה ממועד תחילתו של חוק–יסוד זה." ד ב ר י ה ס ב ר 27.10.2008 ,, כ"ח בתשרי התשס"ט409 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים2.19 המחיר