הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
ליה שמטוב
דוד רותם
שמואל הלפרט
ישראל חסון
פ/3234/17
הצעת חוק לתיקון פקודת המסים (גביה) (הגנה על זכויות הסרבן), התשס"ח–2007
תיקון סעיף 4
1.
בפקודת המסים (גביה)1 (להלן – הפקודה), בסעיף 4 –
(1) בסעיף קטן (1) –
(1) במקום "דרישה בכתב" יבוא "דרישה בכתב, בצירוף אזהרה, בדואר רשום עם אישור מסירה";
(2) אחרי "שהוא חייב לפרעו" יבוא "בתוך שלושים ימים מיום המצאתה";
(3) אחרי "יתן פקיד הגביה" יבוא "בכפוף לאמור בסעיף קטן (2)".
(2) אחרי סעיף קטן (1) יבוא:
"(2) למרות האמור בסעיף קטן (1), לא תישלח דרישה ולא יינקטו פעולות לפי פקודה זו כל עוד לא חלף המועד להגשת השגה על החוב לפי כל דין, על הסכום האמור בפיסקה (1), ואם הוגשה – כל עוד לא ניתנה החלטה שאינה ניתנת לערעור.
(3) על אזהרה לפי סעיף קטן (1) יחולו הוראות סעיף 7(א1) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–19672."
תיקון סעיף 5
2.
בסעיף 5(1) לפקודה, אחרי "לא מילא אחר הדרישה" יבוא "בתוך עשרה ימים מיום המצאתה בדואר רשום".
תיקון סעיף 7
3.
בסעיף 7 לפקודה –
(1) אחרי סעיף קטן (1) יבוא:
"(1א) ניתן צו עיקול, כאמור בסעיף קטן (1), ימציא פקיד הגביה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצויין, כי אם לא ישלם את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים, ובלבד שהמועד לא ייפחת מ-30 ימים ממועד המצאתה.";
(2) בסעיף קטן (2), פסקה (ב) – בטלה;
(3) סעיף קטן (3) – בטל.
תיקון סעיף 7א
4.
בסעיף 7א(3) לפקודה, במקום "להזמין את הצד השלישי לחקירה, ולענין זה יראו את הממונה על הגביה כרשות שהוסמכה לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיה על פי דין" יבוא "לפנות לבית משפט השלום בבקשה לזמן אותו לשם בירור".
תיקון סעיף 7ב
5.
בסעיף 7ב לפקודה –
(1) בסעיף קטן (2), אחרי "רשאי פקיד הגביה" יבוא "לפנות לבית המשפט השלום בבקשה";
(2) בסעיף קטן (3), במקום "פקיד הגביה" יבוא "בית המשפט".
תיקון סעיף 8
6.
בסעיף 8(1) לפקודה –
(1) במקום "נכסי מקרקעין שאפשר למכרם" יבוא "זכויות במקרקעין שאפשר לעקל";
(2) המילים "בין שהם רשומים על שמו ובין שאינם רשומים" – יימחקו;
(3) במקום "למכירת אותם נכסי מקרקעין" יבוא "לעיקול הזכויות במקרקעין; הודעה על העיקול תומצא לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, ובהודעה יצוין, כי אם לא ישולם הסכום בתוך מועד שיקבע בהודעה, אשר לא יפחת מ-30 ימים ממועד המצאתה, ניתן יהיה למכור את הנכסים; חלף המועד האמור רשאי הממונה על הגביה להוציא כתב הרשאה למכירת הזכויות האמורות".
תיקון סעיף 9
7.
בסעיף 9 לפקודה –
(1) בסעיף קטן (2) –
(1) במקום "שלוש שנים" יבוא "עשר שנים";
(2) בסופו יבוא "שישה חודשים לפני חלוף המועד האמור, ישלח על כך הממונה על הגביה הודעה בדואר רשום לסרבן, והסרבן יהיה זכאי לפנות לבית המשפט בבקשה להאריך את המועד האמור".
(2) בסעיף קטן (3), בכל מקום, במקום "שלוש שנים" יבוא "עשר שנים";
(3) בסעיף קטן (4), במקום "ינהגו בהם באופן שנקבע" יבוא "ישמשו לכיסוי חובו של הסרבן".
ביטול סעיף 10
8.
סעיף 10 לפקודה – בטל.
החלפת סעיף 11
9.
במקום סעיף 11 לפקודה, יבוא:
"נכסים המוגנים בפני עיקול
11.
על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות לפי סעיפים 22 ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, בשינויים המחוייבים."
ביטול סעיף 12
10.
סעיף 12 לפקודה – בטל.
תיקון סעיף 12ב
11.
בסעיף 12ב לפקודה, במקום הסיפה המתחילה במילים "למי שנועדו", יבוא "במסירה אישית למי שנועדו, או נשלחו למקום מגוריו או למקום עסקיו הרגיל בדואר רשום, אלא אם נאמר אחרת בפקודה זו."
תיקון סעיף 12ז
12.
בסעיף 12ז לפקודה –
(1) אחרי "הנציב או המנהל רשאי" יבוא "להגיש לבית משפט השלום בקשה";
(2) הסיפה המתחילה במילים "ולענין זה יראו את הנציב" – תמחק.
תיקון סעיף 13
13.
בסעיף 13 לפקודה –
(1) במקום "שר האוצר" יבוא "שר המשפטים";
(2) בפסקה (3), בסופה יבוא "כל עוד לא נקבעו תקנות לעניין זה, יהיה גובה ההוצאות כפי שנקבע לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967".
דברי הסבר
פקודת המסים (גביה) מאפשרת למדינה ולרשויות מקומיות לנקוט בהליכים הדומים במהותם להליכי ההוצאה לפועל כנגד חייבים. עם זאת, בשונה מחוק ההוצאה לפועל, פקודת המסים (גביה) לא מצריכה כי יתקיים הליך משפטי קודם לנקיטת אמצעי הגבייה, אשר בו תתברר חבותו של האזרח ובו יתאפשר לו להעלות טענותיו לעניין זה. בכך מקנה הפקודה למדינה ולרשויות המקומיות מנגנון גבייה המאפשר פגיעה קשה בזכותם של "חייבים" לקניין, ואף פנייה לבית המשפט בבקשה להשיג על החלטות הממונה על הגבייה אינה מועילה פעמים רבות מאחר שהליכי הגבייה ננקטו זה מכבר.
חריפותו של מנגנון הגבייה מוחמרת לאור הכלים שמקנה הפקודה: כך מאפשרת הפקודה עיקול של נכסים רבים, אף אם אינם של ה"חייב" בלבד, ולמרות שעל חלק מנכסים אלו חלות הגנות בהליכי ההוצאה לפועל מאחר שהם נכסים חיוניים לחייב; עוד מאפשרת הפקודה להעביר את מקרקעי ה"חייב" לידי המדינה, והיא אף מקנה לממונה על הגבייה סמכויות לחקור צדדים שלישיים שהוצאו להם צוי עיקול על נכסים של ה"חייב" ולהשית עליהם את החוב. יש לציין, כי הפקודה קובעת כי די בשליחת דואר ל"חייב", על מנת שהדבר יחשב כהמצאה; כך, מסמכים מהותיים ל"חייב", אשר לעיתים אינו מודע כלל לחובו ולעיתים אף אינו חייב, בהם מודע לו דבר חובו או דבר העיקול, אינם מגיעים אליו כלל.
על חריפותה של פקודת המסים (גביה) עמדה אף הפסיקה, וראו למשל בת"א (ת"א) 701138/04 מגן דוד אדום נ' עזרא ניר ((לא פורסם), ע' 14) (2004), ות"א (ת"א) 3071/00 ברק דון נ' עיריית נתניה ((לא פורסם), ע' 11).
לאור כל האמור לעיל, מוצעים מספר תיקונים לפקודה. תיקונים אלו אינם מאיינים את הצורך לבחון מחדש את פקודת המסים (גביה), שמא יש להחליפה בהסדר אחר, הקרוב או זהה להליכי ההוצאה לפועל. עם זאת, בתיקונים המוצעים יש כדי לרכך את הפגיעה הקשה ב"חייבים" ובצדדים שלישיים הקיימת כיום נוכח ההסדרים הקבועים בפקודה. יצויין, כי חלק מהתיקונים המוצעים הוצעו בהצעת חוק העיריות, התשס"ז–2007, על ידי הממשלה, כשינויים בהם יש להחיל את הוראות הפקודה על גביית חובות בידי עיריות.
סעיף 4
כיום קובע סעיף 4 כי אם אדם לא שלם מס כהגדרתו בפקודה בתוך 15 ימים מיום התשלום, ניתן לדרוש ממנו לשלם את הסכום מיידית, ואם לא ישלמו, לגבותו בדרך של תפיסתם ומכירתם של נכסי ה"חייב". דרישה זו מותנית בשליחת הודעה ל"חייב" בה הוא נדרש לשלם את החוב. מוצע לקבוע כי משלוח ההודעה יהיה בדואר רשום עם אישור מסירה, ובליווי אזהרה כנהוג בהליכי ההוצאה לפועל. זאת, מאחר שמדובר בשלב קריטי בו נפתחים נגד ה"חייב" הליכים לראשונה. כמו כן, מוצע, לאור הצעת חוק העיריות, לקבוע כי בהודעה זו ינתנו לחייב שלושים ימים לתשלום חובו מיום המצאת ההודעה, ולהתנות את הדרישה לתשלום בחלוף המועד להגשת השגה על החוב, כפי שנקבע בחיקוק המטיל את החוב, ואם הוגשה בקשה, כל עוד לא ניתנה החלטה שאינה ניתנת לערעור.
סעיף 5
סעיף 5 קובע את סמכויות גובה המס במקרה בו "חייב" לא מילא אחר הדרישה לתשלום מיידי. מפאת חומרת האמצעים שהוא מוסמך לנקוט, מוצע לקבוע כי הדרישה תומצא ל"חייב" בדואר רשום, וכי יעמדו לרשותו עשרה ימים מיום ההמצאה לתשלום החוב, בטרם יינקטו נגדו הליכים כאמור.
סעיף 7
סעיף 7 קובע הוראות בדבר עיקול נכסים של ה"חייב" המצויים בידי צד שלישי. בהתאם למוצע בהצעת חוק העיריות, מוצע לקבוע כי הודעה על מתן צו עיקול לצד שלישי תומצא ל"חייב" במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה. כן מוצע כי בהודעה ייקבע מועד, שלא ייפחת מ-30 ימים, ויובהר בה ל"חייב" כי אם לא ישלם את החוב במועד זה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.
בנוסף, קובע הסעיף כי במקרה בו הנכס המעוקל משותף ל"חייב" ולאדם אחר, יחול העיקול על חלקו של ה"חייב", ואם השותפות היא בחלקים לא מסוימים, יראו את הנכס כשייך לשותפים חלק כחלק. חריג לכלל זה הוא שותפות של ה"חייב" וקרובו, כמוגדר בסעיף, בחלקים בלתי מסוימים, אז ניתן יהיה לעשות פעולות בחלקו של הקרוב אם חלפו 21 ימים מיום המצאת הצו. כך למשל, הסעיף מאפשר למכור את חלקו של בן זוגו של ה"חייב" ברכוש המשותף, לרבות בדירת המגורים. לאור הפגיעה הקשה בקרובו של ה"חייב", מוצע לבטל את החריג.
סעיף 7א
סעיף 7א קובע את חובות הצד השלישי שהוצא לו צו עיקול על נכסי ה"חייב". הסעיף מחייב את הצד השלישי להודיע לממונה על הגביה על נכס מעוקל שהגיע לידיו תוך 3 חודשים מיום המצאת הצו, וקובע שאם לא עשה כן, או שסבר פקיד הגביה כי ההודעה אינה שלמה או נכונה, רשאי הממונה על הגביה להזמין את הצד השלישי לחקירה. מאחר שלא מדובר ב"חייב" עצמו, מוצע לקבוע כי הממונה על הגביה יפנה לבית המשפט על מנת שהלה יורה על זימון הצד השלישי לבירור.
סעיף 7ב
סעיף 7ב קובע את חובתו של צד שלישי למסור לידי פקיד הגביה את הנכסים המעוקלים, וקובע כי אם לא עשה כן, רשאי פקיד הגביה לחייבו בתשלום החוב. מוצע, בהתאם לאמור לעיל, להקנות את הסמכות לעשות כן לבית המשפט, לאחר שפקיד הגביה פנה אליו בבקשה להשית את החוב על הצד השלישי, ואם השתכנע כי אכן הצד השלישי לא מסר את הנכסים ללא הצד סביר או אפשר פעולה בנכס המעוקל כאמור בסעיף.
סעיף 8
סעיף 8 קובע כי אם לא נמצאו די מיטלטלין לכסות את החוב, רשאי הממונה על הגביה להוציא כתב הרשאה למכירת נכסי מקרקעין של ה"חייב". מוצע לתקן את הסעיף כך שהסמכות שתוקנה לממונה על הגבייה תהיה להוציא כתב הרשאה על עיקול המקרקעין, ושאלו אינם חייבים להיות נכסי ה"חייב" אלא מקרקעין שיש לו זכויות בהם. מכירת המקרקעין, על פי ההצעה, תתאפשר רק לאחר שנמסרה ל"חייב" הודעה על העיקול במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, תוך ציון המועד שלאחריו ניתן יהיה למכור את הנכסים אם לא ישולם החוב ובלבד שהמועד לא יפחת מ-30 ימים. זאת, מפאת חשיבותה של ההודעה ולאור המוצע בהצעת חוק העיריות.
סעיף 9
סעיף 9 קובע כי אם לא ניתן היה למכור את נכס המקרקעין במכירה פומבית, הוא יועבר לרשות הממשלה, כשה"חייב" יכול לגאול אותו תוך שלוש שנים. מדובר בנכס משמעותי לחייב, ושהמציאות הוכיחה שמכירתו לא צלחה למדינה או לרשות המקומית, ולכן מוצע להאריך את התקופה משלוש שנים לעשר שנים. כמו כן, מוצע לחייב את הממונה על הגביה במתן הודעה בדואר רשום ל"חייב" שישה חודשים לפני תום התקופה, וכי ה"חייב" יהיה זכאי לפנות לבית המשפט בבקשה להאריך את המועד. יצויין, כי המדינה יכולה להשכיר את הנכס בתקופה זו, ועל כן הארכת התקופה לא תפגע ביכולתה להשיב את החוב הנטען. על מנת להבהיר כי דמי השכירות המשולמים בעד שכירות כאמור אכן יחוסרו מחובו של ה"חייב", מוצע לתקן את הסעיף תיקון נוסף ולקבוע כי דמי השכירות של הנכס ישמשו לכיסוי החוב הנטען.
סעיף 10
סעיף 10 קובע הוראות מאסר של "חייב" שלא נמצאו די מטלטלין שלו לכסות את החוב הנטען, אך "המוכתר או שני נכבדים מן הכפר או מן השכונה" העידו עליו כי ידו משגת לשלם את החוב. מוצע לבטל סעיף זה נוכח פגיעתו הקשה של המאסר, בהליך בו ה"חייב" מוגבל ביכולתו להשיג על עצם חבותו. יצויין כי בהצעת חוק העיריות מוצע שלא להחיל סעיף זה על הליכי הגביה של העיריה.
סעיף 11
סעיף 11 קובע אילו נכסים פטורים מעיקול. מוצע להחליף את הסעיף כך שבמקומו יבואו נכסים המוגנים מפני עיקול; מוצע כי נכסים אלו יהיו הנכסים המוגנים מפני עיקול בחוק ההוצאה לפועל, בין שהם בידי החייב ובין בידי צד שלישי, ואלו הם נכסים החיוניים לחייב לצורך מחייה ופרנסה, ונכסים בעלי ערך סנטימנטלי (כמו תשמישי קדושה וחיות מחמד), וזאת בהתאם להצעת חוק העיריות.
סעיף 12
סעיף 12 קובע כי לא ניתן לבצע העברת מקרקעין השייכים ל"חייב" בפנקסי המקרקעין בטרם הוברר ששולם המס המגיע עליהם. בכך יש כדי לפגוע בצדדים שלישיים תמי לב שהתקשרו עם ה"חייב" בנוגע למקרקעין ובזכותו הקניינית של החייב לממש את יכולתו להעביר את נכסיו. לאור הצעת חוק העיריות, מוצע לבטל את הסעיף.
סעיף 12ב
סעיף 12ב קובע חזקה, כי מסמך שהומצא לפי הפקודה בדרך של מסירה למי שנועדו, או אם הונח במקום מגוריו או במקום עסקיו, או אם נשלח לשם בדואר, הוא מסמך שהומצא כדין. מוצע לקבוע כי המצאה כדין היא אך המצאה במסירה אישית או בדואר רשום, למעט אם נאמר אחרת בפקודה. זאת על מנת לוודא של"חייב" תהיה אפשרות סבירה לקבל את המסמכים לידיו.
סעיף 12ז
סעיף 12ז מסמיך את הנציב או המנהל הראשי למנות כונס נכסים לנכסי החייב. מוצע להקנות סמכות זאת לבית המשפט.
סעיף 13
סעיף 13 מסמיך את שר האוצר לקבוע תקנות לביצוע החוק. לאור אופיין של תקנות אלו, הנוגעות לסדרי הדין של עיקול, שמירה ומכירה של נכסים, לטפסי דרישות, תעודות וכתבי הרשאה ולאגרות וההוצאות של ההליכים, מוצע להקנות את הסמכות לשר המשפטים. כמו כן, נכון להיום טרם נקבעו תקנות לעניין האגרות וההוצאות; משום כך מוצע לקבוע כי כל עוד לא ייקבעו תקנות כאמור, יהיה גובה האגרות והתקנות כגובה האגרות וההוצאות בהליכי ההוצאה לפועל.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב בטבת התשס"ח – 31.12.07