הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת:
יעקב מרגי
אורי אריאל
יובל שטייניץ
אלחנן גלזר
עתניאל שנלר
קולט אביטל
אורית נוקד
רונית תירוש
יצחק בן ישראל
דוד אזולאי
זבולון אורלב
צבי הנדל
אלכס מילר
ראובן ריבלין
מיכאל נודלמן
יואל חסון
אברהם מיכאלי
זאב אלקין
אריה אלדד
זבולון אורלב
צבי הנדל
ליה שמטוב
אלכס מילר
ראובן ריבלין
מיכאל נודלמן
יואל חסון
אברהם מיכאלי
זאב אלקין
אריה אלדד
חיים אורון
פ/3319/17
הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הטבות לחייל משוחרר), התשס"ח–2008
הוספת סעיפים 15א ו-15ב
1.
בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–19941, אחרי סעיף 15 יבוא:
"קדימות במכרז לקבלה לעבודה
15א.
(א) במכרז לקבלת אדם לעבודה המתקיים על פי חוק, תינתן קדימות לחייל משוחרר המשתתף במכרז, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה –
(1) לא עברו 24 חודשים מיום ששוחרר;
(2) מתקיימות בו דרישות הכשירות שפורטו במכרז;
(3) הוא בעל נתונים הנוגעים לעניין שאינם נופלים מנתוני שאר המשתתפים.
(ב) השר בהתייעצות עם שר התעשיה המסחר והתעסוקה, יקבע כללים והוראות לביצוע סעיף זה
קדימות בקבלה למוסד להשכלה גבוהה
15ב.
(א) חייל משוחרר יהיה זכאי בתקופה של 24 חודשים מיום שחרורו, לקדימות בקבלה למסלול לימודים במוסד להשכלה גבוהה ולדיור במעונות סטודנטים, אם ישנם, במוסד כאמור, ובלבד שמתקיימים בו תנאי הקבלה הנהוגים במוסד לאותו מסלול לימודים, או לדיור במעונות, לפי העניין.
(ב) השר בהתייעצות עם שר החינוך, יקבע כללים לביצוע סעיף זה."
דברי הסבר
חיילי צה"ל הם הנושאים במסירות בנטל החובה האזרחי של תרומה למדינה ונושאים על כתפיהם את ביטחון המדינה ותושביה ועל כל ראויים הם להוקרה, להערכה ולתגמול ראוי על תרומתם למדינה.
הצעת החוק הזו באה להעניק למשרתים בצבא קדימות במכרז לעבודה וקדימות בקבלה למוסד להשכלה גבוהה, כביטוי של הערכה על תפקודם למען ביטחון המדינה, ולהחזיר לקדמותו את המצב הראשוני – חוק חיילים משוחררים, התשמ"ד–1984, בו ניתנו הטבות אלו, ונשללו מחיילי צה"ל מאוחר יותר בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד– 1994, ושכל מטרתן היא לקדם שוויון ולאזן בתנאי החיים בינם לבין אלו שלא משרתים והיכולים לצאת למסלול חייהם בגיל מוקדם יותר מהמשרתים בחובה.
החוק המוצע ממשיך את מגמת החוק הקיים בקביעת הסדרי מינימום לחיילים משוחררים בשל העובדה כי המשרתים בצבא מקדישים מזמנם וממרצם לטבת הכלל.
משמעות הוספת סעיפים אלו תגביר את סיכויי השתלבותם האזרחית של המשתחררים הן בהרחבת האפשרויות התעסוקתיות עבורם, והן באפשרויות רכישת השכלה העשויה לקדמם משמעותית בזירת שוק העבודה.
בפסק דין של בית המשפט העליון בג"צ 11956/05 סוהאד בשארה נ' שר הבינוי והשיכון, נקבע כי "ההבחנה המבוססת על קריטריון של שירות צבאי או לאומי אינה בהכרח הבחנה מותרת או אפליה פסולה. הכל תלוי בהקשר.".
בפסק דין הפ (חי') 217/05 חנין נעאמנה ואח' נ' אוניברסיטת חיפה, נקבע כי על מוסד להשכלה גבוהה לא להביא בחשבון את שירותו הצבאי או הלאומי של הסטודנט, כקריטריון לחלוקת מעונות לסטודנטים באומרו כי "ההטבות הכלכליות לחיילים משוחררים הוסדרו בהוראות החוק השונות, ואין מקום להעניק להם הטבות כלכליות נוספות במסגרת אמות מידה לחלוקת והקצאת משאבים ציבוריים נוספים.", ולכן לנוכח פרשנות פסק דין זה, יש לקבוע מפורשות בחוק כי חייל משוחרר זכאי לקדימות בקבלה ללימודים ולדיור במעונות כאמור.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע עשרה על ידי חבר הכנסת גלעד ארדן (פ/1759/17) וחבר הכנסת זבולון אורלב (פ/2901/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בשבט התשס"ח – 21.1.08