הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
אופיר פינס פז
גלעד ארדן
דב חנין
עמירה דותן
קולט אביטל
יולי יואל אדלשטיין
חיים אורון
זבולון אורלב
דוד אזולאי
אפי איתם
מיכאל איתן
אריה אלדד
בנימין אלון
טלאב אלסאנע
יוסי ביילין
יצחק בן ישראל
מנחם בן-ששון
מוחמד ברכה
אליהו גבאי
זהבה גלאון
אלחנן גלזר
יצחק גלנטי
משה גפני
שמואל הלפרט
צחי הנגבי
צבי הנדל
אבשלום וילן
יצחק וקנין
נסים זאב
ג'מאל זחאלקה
יצחק זיו
נאדיה חילו
יואל חסון
ישראל חסון
שי חרמש
ואסל טאהא
אחמד טיבי
דוד טל
אסתרינה טרטמן
שלי יחימוביץ
איתן כבל
אמנון כהן
יעקב כהן
רן כהן
משה כחלון
חיים כץ
ישראל כץ
יצחק לוי
יעקב ליצמן
סופה לנדבר
אברהם מיכאלי
אלכס מילר
מיכאל מלכיאור
יעקב מרגי
שרה מרום שלו
יורם מרציאנו
מיכאל נודלמן
אורית נוקד
חנא סוייד
אפרים סנה
גדעון סער
מאיר פרוש
אברהים צרצור
דוד רותם
ראובן ריבלין
יובל שטייניץ
ליה שמטוב
עתניאל שנלר
רונית תירוש
אורי אריאל
פ/3353/17
הצעת חוק הפחתת פליטת גזי חממה, התשס"ח–2008
פרק א': מטרה והגדרות
מטרת החוק
1.
מטרתו של חוק זה היא להגדיר יעדים להפחתה משמעותית בפליטת גזי החממה, לשם מניעת שינויים באקלים, צמצום זיהום האוויר, שמירה על בריאות הציבור והגנה על הסביבה.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"אמצעים להפחתת פליטות" – תוכניות, כלים, תקנים, ומנגנונים נוספים הניתנים ליישום במקור פליטה, שמטרתם להפחית את פליטת גזי החממה במקור פליטה, בדרך של הפחתת פליטות ישירה או הפחתת פליטות עקיפה;
"גזי חממה" – גזים, הנמצאים בכל שכבות האטמוספירה העוטפות את כדור הארץ מסוגים אלה:
(1) פחמן דו חמצני;
(2) מתאן;
(3) תחמוצת החנקן;
(4) הידרופלורוקרבון;
(5) פרפלורוקרבון;
(6) גפרית שש-פלואורידית;
וגזים נוספים שהשר יקבע בצו;
"הוועדה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
"היתר פליטה" – היתר במהלך שנה מסוימת לפלוט גזי חממה עד לכמות שאושרה על ידי השר, המבוטא היחידות פליטה שוות ערך;
"המשרד" – המשרד להגנת הסביבה;
"הפחתת פליטות ישירה" – הפחתת פליטת גזי חממה המבוצעת במקור הפליטה עצמו;
"הפחתת פליטות עקיפה" – פעולה הננקטת על ידי בעל מקור פליטה, המביאה להפחתה בפליטת גזי חממה בכמות זהה ובאותו פרק זמן של הפחתה ישירה, ואשר אושרה על ידי השר, לרבות בדרך של שינוי תהליכי וטכנולוגיה חדשה;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–19771;
"חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–19822;
"יחידת פליטה שוות ערך" – כמות של טון פחמן דו חמצני או כמות של גז חממה אחר, הגורמת להשפעה אקלימית זהה לכמות האמורה של פחמן דו חמצני, בהתבסס על המידע המדעי המעודכן ביותר;
"יעד פליטה כולל" – הכמות המרבית המותרת לפליטת גזי חממה;
"מנגנון שוק לעמידה ביעדים" – כל אחד מאלה:
(1) מערכת מבוססת על עקרונות השוק החופשי למסחר והיתרי פליטה, המביאה להפחתה כוללת שנתית בפליטת גזי חממה;
(2) חילופין, אשראי, בנקאות וסחר אחר בגזי חממה, במסגרת הוראות לפי חוק זה, המביאים להפחתה בפליטת גזי חממה בהתאם לקביעת השר;
"מקור פליטה" – מתקן או מערך מתקנים, קבוע או נייד, וכל מכונה מכשיר או חפץ הפולט גזי חממה לאוויר או הגורם או עלול לגרום לפליטת גזי חממה לאוויר, עקב פעולה או תהליך המתבצעים בו או באמצעותו, לרבות כל פעולה או תהליך נלווים, אשר עלולה להיות להם השפעה על פליטת גזי חממה, למעט מקור פליטה הגורם או עלול לגרום לפליטה של גזים כאמור בכמות זניחה;
"פליטת גזי חממה כוללת" – סך פליטת גזי החממה בישראל ביחידות של פליטה שוות ערך;
"קו הבסיס" – פליטת גזי החממה הכוללת בישראל בשנת 2000;
"שיקולי יעילות" – העלות הכרוכה בהפחתת כמות מסויימת של גזי חממה בהתייחס לפוטנציאל ההשפעה של אותה כמות על שינוי האקלים;
"השר" – השר להגנת הסביבה.
פרק ב': יעד פליטה כולל
יעדים להפחתת פליטת גזי חממה
3.
(א) עד סוף שנת 2020, תופחת בישראל, לכל הפחות ב-25 אחוזים, פליטת גזי החממה הכוללת השנתית בשטחה ביחס לקו הבסיס.
(ב) עד סוף שנת 2050, תופחת בישראל, לכל הפחות ב-50 אחוזים, פליטת גזי החממה הכוללת השנתית בשטחה ביחס לקו הבסיס.
פרק ג': תוכנית לאומית
תכנית לאומית להפחתת פליטת גזי חממה
4.
(א) הממשלה תאשר, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, לפי הצעת השר, תכנית לאומית רב שנתית לשם קידום מטרותיו של חוק זה (להלן – התוכנית), אשר תכלול –
(1) יעדים לצמצום פליטת גזי חממה בישראל בתוך פרקי הזמן שייקבעו בתכנית, בכפוף ליעדים הקבועים בסעיף 3;
(2) אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים שנקבעו, לרבות הטלת הגבלות על פליטת גזי חממה למקורות פליטה , אמצעים להפחתה של פליטת גזי חממה, מנגנוני שוק לעמידה ביעדים, ותמריצים כלכליים לעידוד הפחתת פליטות של גזי חממה;
(3) הוראות לעניין ביצוע התכנית על ידי שרי הממשלה, לרבות לעניין רישום ודיווח על מצאי פליטות, בהתאם לשטחי פעולה שבתחום אחריותם של משרדי הממשלה שעליהם הם ממונים.
(ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה, אחת לשנה, על הפעולות שננקטו על ידי משרדיהם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הגשת הדיווח; דיווח כאמור יימסר לא יאוחר מיום 31 במרס בשנה שלאחר מכן.
(ג) השר יציג את התכנית בפני הועדה ויגיש לה, לא יאוחר מיום 31 במאי בכל שנה, דין וחשבון בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
(ד) הממשלה, לפי הצעת השר או שרים אחרים, תעדכן את התכנית מעת לעת ולפחות אחת לחמש שנים.
(ה)
(1) התוכנית תגובש תוך שיתופו של הציבור במהלך שלבי הכנתה השונים על מנת להבטיח שכל בעלי העניין יוכלו להביע את עמדתם ולהגיב על התוכנית המתגבשת;
(2) השר יקבע הוראות להבטחת קיומו של הליך שיתוף ציבור בעת גיבוש התוכנית, בין היתר יקבע הוראות לעניין:
(א) מועד ואופן העמדת טיוטת התוכנית והוראותיה לעיון הציבור;
(ב) מועד ואופן הגשת הערות הציבור בכתב לשר;
(ג) מועד ואופן קיומו של דיון ציבורי על התוכנית והוראותיה.
פרק ד': יישום התכנית, דיווח ובקרה
תקנות
5.
(א) תוך שישה חודשים מיום אישור התוכנית, ולא יאוחר משנה מיום אישורו של חוק זה, השר יתקין תקנות, באישור הועדה, ליישום התוכנית על מנת לעמוד ביעדים אשר נקבעו בסעיף 3.
(ב) בקביעת תקנות כאמור השר –
(1) ישקול שיקולים של שוויון, צמיחה וכן אמצעים לעידוד הפחתה מוקדמת של פליטת גזי חממה;
(2) יבטיח שהאמצעים שיאומצו יהלמו את ההוראות לגבי איכות האוויר שנקבעו לפי כל דין, ולא יגרעו מהוראות כל דין בדבר הפחתת פליטת מזהמים לאוויר;
(3) ישקול שיקולי יעילות;
(4) ישקול קיומן ושיעורן של השפעות חיוביות נלוות כגון הפחתה במזהמי אוויר אחרים, מגוון מקורות אנרגיה, ויתרונות אחרים לכלכלה, לסביבה ולבריאות הציבור;
(5) ישקול את מידת התרומה של כל מקור פליטת לפליטת גזי החממה הכוללת;
(6) יתבסס על הידע המדעי והכלכלי המיטבי הזמין, ועל הערכותיו את היכולות הטכנולוגיות הקיימות והצפויות;
(7) לעניין תקנות הנוגעות למשק החשמל, יתייעץ עם השר לתשתיות לאומיות.
(ג) בתקנות כאמור, רשאי השר לקבוע מנגנון מבוסס שוק או שימוש בכלים כלכליים אחרים, לרבות הוראות בענייני מיסוי, לשם השגת מטרות חוק זה, ובכללן השגת היעדים שנקבעו בסעיף 3.
דיווח על פליטת גזי חממה
6.
(א) בעל מקור פליטה ידווח ליחידת שינוי האקלים, כהגדרתה בסעיף 8 להלן, על פליטת גזי החממה ממקור הפליטה שלו.
(ב) השר יקבע הוראות בדבר –
(1) אופן הדיווח כאמור בסעיף קטן (א);
(2) אופן התיעוד של נתוני הדיווח ועיבודם;
(3) אופן העמדת הנתונים לעיון הציבור, ללא תשלום;
(4) אופן הבקרה והפיקוח על הדיווח כאמור.
(ג) השר יבחן מעת לעת את דרישות הדיווח, בין היתר על מנת להבטיח התאמה מירבית לדרישות דיווח בינלאומיות.
פרק ה': יחידת שינוי אקלים
הקמת יחידת שינוי אקלים
7.
(א) תוקם במשרד יחידה שתהא ממונה, בין היתר, על ביצועו, יישומו ואכיפתו של חוק זה (בחוק זה – יחידת שינוי אקלים).
(ב) יחידת שינוי אקלים רשאית להסמיך פקחים לשם פיקוח על ביצוע חוק זה, לרבות לשם עמידה ביעדים שנקבעו בסעיף 3.
פרק ו': קנס אזרחי
קנס אזרחי
8.
היה לשר, או למי שהוא מינה לשם כך, יסוד סביר להניח כי נעשה מעשה או מחדל שקבועה בשלו עבירה לפי סעיף 19, רשאי הוא להטיל על עושה המעשה או המחדל קנס אזרחי בשיעור של עשרה אחוזים מהקנס הקבוע לפי הסעיף האמור לאותה עבירה.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
9.
(א) בהפרה נמשכת ייווסף על הקנס האזרחי הקבוע לאותה הפרה, החלק השלושים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב) בהפרה חוזרת יהיה הקנס האזרחי כפל הקנס הקבוע לפי הסעיף האמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה שנעשתה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר קנס אזרחי או שבשלה הורשע.
דרישת הקנס האזרחי ותשלומו
10.
קנס אזרחי ישולם לפי דרישת השר, או מי שהוא מינה לשם כך, בכתב, בתוך 30 ימים מיום מסירתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה הודעה למי שאליו נועדה הדרישה, על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו; בהודעה כאמור יצוין כי בשל הפרה נמשכת יחויב המפר בקנס אזרחי נוסף לפי הוראות סעיף 11(א).
סכומי קנס אזרחי מעודכנים
11.
הקנס האזרחי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום הדרישה לתשלום, ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
הפרשי הצמדה וריבית
12.
לא שולם קנס אזרחי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–19613 (בחוק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
גבייה
13.
קנס אזרחי ישולם לקרן לשמירת הניקיון שהוקמה בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–19844, וישמש למטרות חוק זה; על גביית הקנס תחול פקודת המסים (גבייה)5.
שמירת אחריות פלילית
14.
(א) תשלום קנס אזרחי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.
(ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום קנס אזרחי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
פרסום על הטלת קנס
15.
הוטל קנס אזרחי לפי פרק זה, רשאי השר להורות למי שחייב בתשלום הקנס לפרסם בעיתון, או בכל דרך אחרת שיורה, את דבר הטלת הקנס, את שמו של החייב בתשלום, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום הקנס.
ערעור
16.
(א) על דרישה לתשלום קנס אזרחי ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מהיום שנמסרה הדרישה.
(ב) אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום קנס אזרחי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או אם הורה בית המשפט אחרת.
(ג) התקבל הערעור, יוחזר הקנס האזרחי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
פרק ז': עונשין
עונשין
17.
(א) העובר על הוראות שנקבעו מכוחו של חוק זה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) הייתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה, מיום מסירת התראה, או ממועד מאוחר יותר אם נקבע בהתראה; על מסירה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים; לעניין זה, "התראה" – התראה בכתב בידי מי שהשר הסמיכו לעניין זה.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף קטן (א).
(ד) עבר אדם עבירה לפי חוק זה והשיג כתוצאה ממנה טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, נוסף על כל עונש אחר, קנס בשיעור ארבע פעמים טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור.
(ה) קנס שהוטל על עבירה לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הניקיון, וישמש למטרות חוק זה.
אחריות נושא משרה בתאגיד
18.
(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) בחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, דירקטור או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
קובלנה
19.
(א) על עבירה לפי חוק זה רשאים המנויים להלן להגיש קובלנה כאמור בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי:
(1) כל אדם – לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק;
(2) רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה;
(3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים הקבועים בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–19926 (להלן – החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992).
(ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך 60 ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
תחולת הוראות חוק למניעת מפגעים
20.
על הפרת הוראות לפי חוק זה, יחולו הוראות סעיפים 10א ו-11ב לחוק מניעת מפגעים, התשכ"א–19617.
פרק ח': הוראות שונות
תחולה על המדינה
21.
הוראות חוק זה יחולו על המדינה
ביצוע
22.
השר ממונה על ביצוע חוק זה.
שמירת דינים
23.
חוק זה בא להוסיף על הוראות כל דין בעניין מניעת זיהום אוויר ולא לגרוע ממנו.
תיקון חוק התכנון והבניה
24.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19658, בסעיף 1, בהגדרה "תסקיר השפעה על הסביבה", אחרי "השפעות שליליות" יבוא "לרבות בכל הנוגע לפליטת גזי חממה ולעמידה ביעדי הפחתת פליטת גזי חממה; לעניין זה, "פליטת גזי חממה" ו"יעדים להפחתת פליטת גזי חממה" – כמשמעותם בחוק הפחתת פליטת גזי חממה, התשס"ח–20089 (להלן – חוק הפחתת פליטת גזי חממה, התשס"ח–2008)".
תיקון החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)
25.
בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992,
בסעיף 1 –
(1) בהגדרה "מפגע סביבתי", אחרי "זיהום על ידי קרינה" יבוא "זיהום על ידי פליטת גזי חממה";
(2) אחרי ההגדרה "זיהום על ידי חומרים מסוכנים" יבוא:
""זיהום על ידי פליטת גזי חממה" – זיהום על ידי פליטת גזי חממה כמשמעותו בחוק הפחתת פליטת גזי חממה, התשס"ח–2008."
תיקון חוק משק החשמל
26.
בחוק משק החשמל, התשנ"ו–199610, בסעיף 19 –
(1) בסעיף קטן (א), בכל מקום, במקום "בהתייעצות עם הרשות" יבוא "בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם הרשות";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) לא יאשר השר תכנית פיתוח מבלי ששקל את השפעתה לעניין פליטת גזי חממה ואת התאמתה ליעדים להפחתת פליטת גזי חממה; לעניין זה, "פליטת גזי חממה" ו"יעדים להפחתת גזי חממה" – כמשמעותם בחוק הפחתת פליטת גזי חממה, התשס"ח–2008."
דברי הסבר
שינוי האקלים ותופעות ההתחממות הגלובלית מהווים את אחד האיומים הגדולים ביותר הניצבים לפתחה של מדינת ישראל ושל האנושות בכללה. חלון ההזדמנויות למניעת משבר האקלים הוא מיידי ומצומצם ויש לפעול לאלתר להפחתת פליטת גזי חממה לאוויר.
העולם כולו נרתם למאבק בתופעה זו ולניסיון להפחיתה באמצעות הסכמים בינלאומיים ובפרט באמצעות אמנת האקלים (United Nation Framework Convention on Climate Change) ובאמצעות המנגנונים ליישומה (פרוטוקול קיוטו ומפת הדרכים של באלי). במסגרות אלו מחויבות המדינות המפותחות להפחית את פליטת גזי החממה משטחן באופן משמעותי.
עד היום לא הגדירה מדינת ישראל יעדים ברורים להפחתת פליטות גזי החממה בשטחה, ולא פעלה באופן מקיף למען קידומה של תוכנית לאומית אשר תביא להפחתת פליטות אלה. בכך מפגרת ישראל אחרי רוב המדינות המפותחות ואינה תורמת את חלקה למאבק בהתחממות הגלובלית ובמשבר שינוי האקלים. זאת על אף שמיקומה של ישראל, על גבול המדבר ועל חוף הים, מבטיח שהיא תהיה בין הנפגעות הראשונות והעיקריות משהלכותיו של משבר האקלים העולמי.
לאור זאת, חייבת ישראל להגדיר יעדי הפחתת פליטות גזי חממה בשטחה אשר יהיו משמעותיים אך בני-ביצוע. מוצע בזאת להפחית ב-25% את כמות פליטות גזי החממה עד שנת 2020, וב-50% עד שנת 2050 (ביחס לשנת 2000).
החוק המוצע מעניק לשר להגנת הסביבה סמכויות חיוניות לקביעת תוכנית פעולה להפחתת פליטת גזי חממה במטרה לעמוד ביעדים שנקבעו בו, לרבות סמכויות לשימוש בכלים כלכליים (כגון יצירת מנגנון לסחר בפליטות), להטלת מגבלות על פליטת גזי חממה ממקורות שונים, להטלת קנסות, לקביעת חובות רישום ודיווח וכן הלאה. החוק גם קובע את הקמתה של יחידת שינוי אקלים בתוך המשרד להגנת הסביבה, אשר תהה מופקדת על נושא זה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בשבט התשס"ח – 28.1.08