קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 7), התשס"ח-2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/354).] (קריאה ראשונה) היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים להצעת חוק משק החשמל, קריאה ראשונה. אדוני שר התשתיות, אתה מתכבד להציג כאן את הצעת החוק ולאחר מכן אנחנו עוברים לדיון כאילו זאת קריאה ראשונה, וזאת קריאה ראשונה. בבקשה. שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת - - - היו"ר דליה איציק: גברתי השרה המתאמת, שבי ליד ראש הממשלה. ראש הממשלה אהוד אולמרט: מותר? היו"ר דליה איציק: יש לה רגשי גדלות. שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת נועדה להשוות בין חברות שאינן ממשלתיות לבין חברות ממשלתיות בפעילותן לפי חוק החשמל בתחומי החלוקה וההספקה, ועל-ידי כך למנוע פגיעה בהספקה הסדירה של חשמל לצרכנים. במסגרת התיקון שהוצע לחוק משק החשמל ב-2007 בוטלה האפשרות להעניק לאדם רשיון חלוקה יחד עם רשיון הספקה. היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, מה השיחות הללו שם? הדובר לא שומע את עצמו. מה קרה לכם היום? שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: במסגרת אותו תיקון נקבעה הוראת מעבר, המאפשרת לתת לחברה ממשלתית רשיון חלוקה יחד עם רשיון הספקה, עד תחילת 2012 או עד 2013, בתנאים מסוימים. אף שלא היתה כוונה ליצור הבחנה בין חברות ממשלתיות לחברות שאינן ממשלתיות בעניין זה, אותו תיקון לא חל על חברות שאינן ממשלתיות. בפרט התיקון לא הוחל על חברת החשמל למזרח-ירושלים, שמבצעת חלוקה והספקה למזרח-ירושלים. הרשיון הקודם של החברה פקע ב-31 בדצמבר 2007. אי לכך אנחנו מבקשים לתקן את חוק משק החשמל ולהחיל במסגרתו הוראות מעבר דומות לגורמים פרטיים ולאפשר להם לבצע חלוקה עם הספקה באותו תאגיד. התיקון המוצע יחול גם על גורמים נוספים מלבד חברת החשמל למזרח-ירושלים, אשר יהיו רשאים גם הם לקבל שני רשיונות. אני מודה לך, גברתי. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. אנחנו עוברים לדיון קצר מאוד. שלוש דקות לחבר הכנסת אברהם רביץ. אברהם רביץ (יהדות התורה): מוותר. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת מאיר פרוש, לא נמצא פה. חבר הכנסת גפני. משה גפני (יהדות התורה): מוותר. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע ואנחנו עוברים מייד להצבעה. לפנים משורת הדין אתן גם לחבר הכנסת בני אלון. חבר הכנסת בני אלון הוא איש עדין, אני רוצה לתת לו לדבר. מוחמד ברכה (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, רבותי חברי הכנסת, עיקר הדברים שלי הם לא בנושא של הוראות המעבר שמציע השר, אלא בנושא שהוא מכיר אותו וקרוב אליו. על-פי חוק החשמל נקבעו קריטריונים ברורים לחיבור בתים ברשת החשמל, והבתים שעונים על הקריטריונים אמורים להתחבר על-פי כל דין ועל-פי החוק. אבל, אדוני השר בן-אליעזר, זה ידוע לך ואני רוצה להעלות את זה כאן מעל דוכן הכנסת, קורה שבכמה מקומות – ואני מכיר לפחות שלושה מקומות כאלה – בעלי-בתים זכאים להתחבר לרשת החשמל, והם עונים על כל הקריטריונים על-פי חוק החשמל, אבל הם נתקלים בסירוב או בסחבת של ועדות תכנון ובנייה למיניהן, ומשרד הפנים בעניין הזה מערים קשיים. אני חושב שהדואליות הזאת חייבת להיפסק. בשלב הזה, במאה הזאת, בשנה הזאת, אי-אפשר לכפות על אנשים לחיות ללא חשמל. אני מדבר על שכונת סרקיס ליד שפרעם, אני מדבר על בתים ליד המחצבות ממזרח לשפרעם וגם על מקומות אחרים. לא יכול להיות שבגלל סחבת ביורוקרטית או הערמת מכשולים פורמליים ופרוצדורליים אנשים יחיו בחשכת ימי הביניים. לכן אני מבקש מהשר וממשרד התשתיות שיפעלו לממש וליישם את חוק החשמל במלואו, ולא יאפשרו לכל מיני תירוצים פרוצדורליים למנוע מאנשים להתחבר לרשת החשמל. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, מוותר? לא מוותר. חבר הכנסת טלב אלסאנע – אני רואה שהוא לא כאן. אתה רוצה עוד לדבר? מיכאל איתן (הליכוד): לא. אני רוצה רק לשאול. היו"ר דליה איציק: בבקשה, אדוני. מיכאל איתן (הליכוד): אולי את יכולה להסביר לנו למה יש כאן דחיפות? אני רואה שיש כאן בעיה של דחיפות, בגלל התאריכים. אולי מישהו יכול להסביר – אני מבין שרוצים גם להביא את זה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית היום. היו"ר דליה איציק: אני חייבת להגיד לך, אדוני, חבר הכנסת איתן, שאני לא יכולה להסביר לך. אני חייבת לומר. אני יכולה שהשר אחר כך יענה. בסדר? שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: מה קרה? היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת מיקי איתן שואל מה הדחיפות. שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: משום שהרשיון – פג תוקפו - - היו"ר דליה איציק: זה אי-אפשר שם. זה משהו נורא. חבר הכנסת מיקי איתן, הוא משיב לך. שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: - - משום שפג תוקפו של הרשיון - - - קריאה: לא ידעו? שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: ידעו, ידעו, אבל בגלל ויכוחים שהיו בין משרד המשפטים למשרד האוצר ולמשרד התשתיות זה התעכב עד עכשיו. זה הכול. היו"ר דליה איציק: כבוד השרים. מיכאל איתן (הליכוד): - - - יום יומיים? שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: מה קרה? מה הבעיה עם זה? מיכאל איתן (הליכוד): זה לא הגיוני שהכנסת – בכמה שעות - - - שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: אז מה אתה רוצה? מיכאל איתן (הליכוד): אז הכנסת לא יכולה בכמה שעות - - - שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: אז תעלה ותדבר. מיכאל איתן (הליכוד): טוב. זה לא הגיוני. זה לא הגיוני. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק שבו אנחנו דנים – תוקפו פג בסוף השנה שעברה, ב-31 בדצמבר 2007, ולכן השר רוצה להעביר אותו כמה שיותר מהר, כי הוראות המעבר בעצם לא חלות היום. אין הוראות מעבר בעצם, כפי שאני מבין. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, נא לשמור על שקט ולאפשר לחבר הכנסת זחאלקה לגמור את דבריו. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הוראת השעה שמדובר בה מאפשרת הפעלת חברות שאינן ממשלתיות לאספקת חשמל, לרבות חברת החשמל המזרח-ירושלמית. לכן זה חוק נחוץ, ואנחנו נתמוך בו. חברת החשמל, אדוני השר, היא עדיין אחת החברות המובילות באי-העסקת אזרחים ערבים - האחוזים מאוד מאוד נמוכים. אני יכול להגיד שכמעט אין אזרחים ערבים שעובדים בחברת החשמל, וזה בניגוד לחוק של ייצוג הולם, בניגוד לכללי הצדק הטבעי - - - שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: - - - אין חוק; יש החלטות הממשלה בעניין שילוב עד שמונה חודשים. אני מוביל שיהיה חוק כזה. כרגע אין חוק. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מצוין. היינו הך. יש חוק בדרך, נכון, אתה צודק. חוק החברות הממשלתיות הוא בהליכי חקיקה מתקדמים. אבל העיקרון שאומץ, של ייצוג הולם, אינו מופעל בחברת החשמל. יש החלטות ממשלה, השר אומר, אבל חברת החשמל אינה מיישמת אותן, ואין עובדים ערבים בחברת החשמל. דבר נוסף, הממשלה לא אישרה את הצעת החוק להספקת – לחיבור בתים שלא קיבלו רשיון לחשמל. יש הצעת חוק, הוראת שעה בעצם, שחודשה כמה פעמים, ובפעם האחרונה הממשלה לא מחדשת אותה. נוצר מצב שבו בתים רבים, אלפי בתים, מנועים מלקבל חשמל, ומה שקורה הוא דבר מסוכן מאוד; אין היום בית שלא מקבל חשמל, ואז מעבירים חשמל בחוטים, בצורה לא בטיחותית, שעלולה לגרום אסונות. אני חושב שאת הבעיה הזאת אפשר לפתור. יש להפריד בין הליכי האישור שלוקחים הרבה זמן לבין הספקת החשמל, שצריכה להיות מותנית בבטיחות הבית, במקומו וכו', וזה לא קשור לאישור - - - היו"ר דוד רותם: נא לסיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זה עיקרון שאומץ בעבר במשרד התשתיות, ואני מבין שיש רביזיה בעניין הזה, וחזרה לאחור, במקום שנעשה צעדים קדימה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת זחאלקה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני קורא לשר התשתיות לטפל בבעיות אלה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת בני אלון ואז חבר הכנסת מיקי איתן, ובזה אני סוגר את רשימת הדוברים. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, כבוד חברי הכנסת, לאחרונה נפגשתי עם מנכ"ל חברת החשמל, ומתברר, אדוני היושב-ראש, שמ-19 חברי מועצת ההנהלה יש רק 12 דירקטורים בחברת החשמל. והשאלה הנשאלת היא מדוע לא לקלוט, בהזדמנות הזאת, להנהלה של חברת החשמל נציגים מקרב האוכלוסייה - - - שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: דירקטור בחברת החשמל - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): יש רק אחד, אבל חסרים תשעה, אז במסגרת התשעה החסרים אפשר לעשות איזון. שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: עכשיו קיבלנו החלטה – הדירקטוריון קיבל, לא אני – לקלוט 150 עובדים ערבים. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): מצוין. מצוין. אז אפשר לקלוט. אני רוצה לציין: א. זה שקלטו אחד זה מבורך, אבל זה לא מספיק. ב. יש יותר מ-9,000 עובדים בחברת החשמל, ועד היום, הייצוג של הציבור הערבי, שהוא יותר מ-20%–25% משוק הצרכנים של חברת החשמל, שחברת החשמל מדי חודש בחודשו שולחת להם שובר תשלום עבור החשמל – אין 20% מהציבור הערבי בקרב העובדים. עד היום אחוז העובדים הערבים בחברת החשמל נמוך, כבוד שר התשתיות בן-אליעזר. בפרט בקרב העובדים המקצועיים. אומנם מקימים עכשיו יחידת אנשי קשר, ויש היום עובדים שצריכים לעבוד בדרך זו אחרת – עובדים נוספים. ההחלטה לקלוט 150 עובדים, שאני מברך עליה, היא החלטה חדשה. שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: יש לי הצעה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): בבקשה, נשמע אותך. שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אין ספק. אין ספק. אני רוצה לציין את ההחלטה הזאת, שהיא בגדר חידוש, אבל צריך, לדעתי, גם לפרסם, לקלוט, ליישם – כי ההחלטה הזאת התקבלה לפני כמה חודשים, ואני לא יודע כמה כבר נקלטו, אני לא יודע באיזו מידה מודיעים, ומפרסמים ומזמינים, והאנשים שניגשים – אני לא יודע מה רמת המקצועיות שנדרשת, באיזה דרג קולטים עובדים חדשים. יש נושא שהעליתי בפגישה שאתה השתתפת בה – אצלך במשרד. יש בתי-ספר, כבוד השר – אני יכול לדבר עם השר? – יש בתי-ספר שהוקמו על-פי החלטת הממשלה, ולומדים בהם אלפי תלמידים – אלפי תלמידים לומדים בבתי-הספר, ובתי-הספר האלה לא מחוברים לחשמל. לא מדובר בבית פרטי, וגם לא בעסק. מדובר בבתי-ספר – מוסדות ציבוריים – שלא מחוברים לרשת החשמל עד היום. מה ההיגיון בדבר? מה הסיבה לדבר, כאשר יש היתרי בנייה? יש גם מרפאות שאינן מחוברות לרשת החשמל - - - היו"ר דוד רותם: נא לסיים. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): את הדבר הזה צריך לעשות. את הדבר הזה אני סבור שהתחייבת לעשות, ואני חושב שצריך לעשות אותו, וכמה שיותר מוקדם. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. חבר הכנסת בני אלון, ואחריו חבר הכנסת מיקי איתן, אחרון הדוברים. קריאה: - - - היו"ר דוד רותם: אלא אם כן השר יבקש לענות. אדוני השר, רק אם תבקש. אם לא תבקש – אנחנו נצביע. בבקשה, אדוני. השרה רוחמה אברהם-בלילא: - - - היו"ר דוד רותם: אלא אם כן השר יבקש לענות. אדוני השר, אם תבקש. אם לא תבקש, אנחנו נצביע. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש מכל חברי הכנסת שנמצאים כאן להצביע נגד החוק הזה, ואני אסביר למה. קודם כול, הוויכוחים האלה, מה פירוש, זה פקע ב-31 בדצמבר כי משרד המשפטים ומשרד התשתיות לא הסתדרו. קצת יותר כבוד ללשון החוק, לרוח החוק ולחוק עצמו. אבל למהותו של עניין, לא אגע בפרוצדורות. אדוני השר, מכובדי עד למאוד. המצב הזה שבירושלים, כשיש חוק-יסוד: ירושלים, שהחוק הזה אומר שזאת עיר בירה אחת והיא מאוחדת, ואנחנו נושאים את החרפה הזאת שיש חברת חשמל מזרח-ירושלמית – התרגלנו לזה; זה הפך להיות דבר קיים. איזה מין דבר זה? מדוע בכלל אין לך מדיניות שמראה לנו איך מחברים את התשתיות של ירושלים לתשתית אחת? זה עוד משתלב עם נושאי האי-אמון שהיו פה קודם. כשאנחנו שומעים שראש הממשלה אוסר על שר השיכון לבנות שכונות חדשות במזרח-ירושלים – וניסיתי לברר את העובדות עם שר השיכון קודם לכן – יש חברת חשמל כללית לירושלים, ויש חברת חשמל אחרת למזרח-ירושלים? ויתירה מזאת, גם ברמה הפרקטית, מעבר לרמה העקרונית – וחברי כנסת מתייחסים לזה כאילו כלום, רק שכחו לחדש להם את הרשיון. לא. כל החוק שאושר בזמנו היה רק לחברה ממשלתית, ובצדק משרד המשפטים לא רוצה להחיל את זה על חברה שהיא בפירוש לא ממשלתית; שהיא חברה שהיא המשך למצב שהיה במזרח-ירושלים לפני מלחמת ששת הימים. למה להשאיר את השריד הזה? שלא לדבר על זה שיש לנו בעיות עם שכונות יהודיות במזרח-ירושלים. שכונת שמעון הצדיק, שזאת שכונה שנגאלה אחרי שחרבה במלחמת השחרור וגרו בה יהודים מאז ימי רבי שמואל סלנט – הכולל הספרדי והאשכנזי – עד היום יש שם בעיות אין-ספור כי החשמל הוא פרימיטיבי, והוא של חברת החשמל המזרח-ירושלמית, והם לא מחוברים לחברת החשמל הכללית. כך גם ב"בית אורות", שאני זכיתי להיות שם וגם במקומות אחרים. מדוע בעיר הבירה שלנו יש חלוקה כזאת לשתי חברות, ואף אחד בכלל לא מתייחס לזה, זה כאילו עניין טכני - - - היו"ר דוד רותם: נא לסיים. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): צריכה להיות מדיניות שתבטל את המצב הזה של חלוקת ירושלים בתשתית של חשמל. כל שכן ששר התשתיות היה חייב לדרוש מחברת החשמל המזרח-ירושלמית לדאוג לכל השכונות היהודיות שסובלות מההפסקות של החברה הזאת לפני שהוא בא לבית עם החידוש הזה. אני רק שומע שהשר מתנצל על כך וכך מינויים של ערבים בחברת החשמל, אבל על הנושא הזה הוא לא מרגיש צורך להתנצל. אני חושב שזה ציני, אני חושב שיש כאן דבר חמור ביותר, ואני קורא לחברי הכנסת שלא לתמוך בחוק הזה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת אלון. אחרון הדוברים, חבר הכנסת מיכאל איתן, בבקשה. עד שלוש דקות. מיכאל איתן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש להסב את תשומת לב חברי הכנסת לא לעניין התוכני שישנו בחוק, אלא דווקא לעניין הפרוצדורלי. אני קורא בהצעת החוק, שמורכבת משני סעיפים, את סעיף 2 שאומר: "תחילתו של חוק זה ביום כ"ג בטבת התשס"ח, 1 בינואר 2008". אני לא מבין, מתי זה 2008? אנחנו ב-2008 עכשיו? מתי זה ינואר? עכשיו אנחנו בינואר? כן. אבל מתי 1 בינואר? אני לא מבין, על מה אנחנו מצביעים? תחילתו של החוק הזה ב-1 בינואר, אבל עוד לא חוקקנו אותו - - - שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: על זה מצביעים. מיכאל איתן (הליכוד): אתה אומר, אדוני השר, שעל זה מצביעים. זאת אומרת, אנחנו יכולים להצביע עכשיו שהירח עשוי מגבינה צהובה, וזה יהפוך אותו להיות עשוי מגבינה צהובה כי הכנסת החליטה. שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: יש לי עניין? פעם שיחקתי בכנסת? אני מסביר לך, יש ויכוחים בין משרד המשפטים למשרד האוצר - - - מיכאל איתן (הליכוד): אין לי טענה אישית כלפיך. אתה בא עכשיו לכנסת ואומר לנו, חברים יקרים, במשך חודשים ארוכים היו ויכוחים בין האוצר, משרד המשפטים ומשרד התשתיות; אני מכיר בכך שאם היה במשך חודשים ארוכים ויכוח קשה, זאת אומרת שזאת בעיה לא פשוטה, זה לא דבר של מה בכך - - שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: הם הגיעו להבנה. מיכאל איתן (הליכוד): - - וסוף כל סוף הגיעו להבנה. בסדר. עכשיו, כשהגיעו להבנה, באים אל חותמת הגומי, והכנסת צריכה לעמוד דום, לא לקיים דיונים, לא לחשוב אפילו יומיים, אלא אתם רוצים להעביר את החוק הזה עוד היום. איך אתה עושה דבר כזה? אתה לבד בא ומסביר, חברים, יש כאן בעיה איומה, קשה, עם סלעי מחלוקת כבדים. חודשים ישבו מומחים של משרד האוצר ומשרד המשפטים ומשרד התשתיות עד שהגיעו להסכמה ויצא עשן לבן ומביאים את זה לכנסת. מותר לכנסת 24 שעות לדון בזה? מותר לכנסת לשמוע את הנציגים שחלקו זה על זה חודשים? אתם רוצים להעביר את זה היום, עוד הלילה? מאחר שכתבת כאן שתחילתו של החוק הזה היא ב-1 בינואר, זה חוק רטרואקטיבי, וכבר לא יהיה אסון אם תיתן את הכבוד לכנסת, והכנסת תדון בזה יום, יומיים, שלושה, תזדרז, תריץ את עצמה. אבל מול החודשים הארוכים שגרמו לעיכוב ולחריגה של הממשלה, איזה היגיון יש לבוא ולקבל את בקשתך לחוקק בארבע שעות חוק שהממשלה דנה בו חודשים ארוכים. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת איתן. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – 4 נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 7), התשס"ח-2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 40 בעד, ארבעה נגד, שני נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008 התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.