הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
גדעון סער
זבולון אורלב
יולי יואל אדלשטיין
פ/3377/17
הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – מתן צווי הגבלה
ופיקוח על יישום החלטות בית הדין), התשס"ח–2008
תיקון סעיף 1
1.
בחוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–19951 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד1) דיון במתן צו הגבלה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ג) יתקיים בפני הדיין שדן בסכסוך בעבר, וייקבע בחלוף 60 ימים מיום מתן פסק דין המורה על מתן או קבלת גט כאמור בסעיף זה, אם מצא בית הדין הרבני כי טרם ניתן או התקבל הגט, ולאחר שתישלח התראה לבעל הדין כאמור בסעיף 4ג.
(ד2) בבואו ליתן צו הגבלה, יתחשב בית הדין במספר ההתראות שנשלחו לביתו של בעל הדין, בשים לב לנסיבות העניין, ובהתחשב בנימוקיו של בעל הדין באשר להשתהותו בקיום פסק הדין; לא יינתן צו הגבלה אלא לאחר שניתנה ההזדמנות לכל בעל דין ולמי שלדעת בית הדין עלול להיפגע ממנו, להשמיע טענותיו."
הוספת סעיפים
4א עד 4ג
2.
אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא:
"מערכת ממוחשבת
4א.
(א) בסעיף זה, "מערכת ממוחשבת" – מערכת מידע שתוקם במזכירות בית הדין הרבני לצורך פיקוח ובקרה על פסקי הדין, ושתכלול:
(1) הזנה של פסק דין הכולל תאריך מדויק ושמות בעלי הדין;
(2) הזנה של רישום הגיטין, שמות בעלי הדין ותאריך;
(3) שליחת הודעות התראה;
(4) מתן התראות למערכת בדבר אי קיום פסק דין תוך 60 ימים;
(5) הזנת צווי הגבלה אם ניתנו, לאחר שניתנה ההזדמנות לאותו בעל דין הנפגע מהצו להשמיע טענותיו;
(6) תיעוד של כל פעולה או אירוע חריג באותו תיק בין בני הזוג.
(ב) קבע בית הדין הרבני בפסק דין כמשמעו בסעיף 1 שאיש ייתן גט לאשתו או שאשה תקבל גט מבעלה, יעודכנו פסק הדין, שמות הצדדים והתאריך במערכת הממוחשבת של מזכירות בית הדין.
מינוי מפקחים
4ב.
(א) השר ימנה מפקחים שיפקחו על ביצוע הוראות חוק זה ויערכו מעקב ובקרה על הנעשה במערכת הממוחשבת.
(ב) ניתן צו הגבלה כאמור בסעיף 2, באחריותו של כל מפקח לוודא את מימושו, תוך פנייה למוסדות השונים לפי הצורך.
הודעת התראה
4ג.
(א) בית הדין הרבני יעקוב אחר קיומו של פסק הדין, מיום נתינתו; ראה בית הדין הרבני כי חלפו חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין, ולא התחיל תהליך של הסדרת הגט, ישלח בית הדין הרבני התראה לבעל הדין על חובתו לקיים את פסק הדין.
(ב) הודעות ההתרעה יישלחו בכל חמישה עשר ימים עד ליום השישים מיום מתן פסק הדין, ובלבד שלא החל תהליך הסדרת הגט; הודעת התרעה תכיל פרטים אלה:
(1) מקום בית הדין הרבני שנתן את פסק הדין;
(2) שמו של התובע, מספר זהותו ומקום מגוריו;
(3) שמו של הנתבע, מספר זהותו ומקום מגוריו;
(4) מועד מתן פסק הדין;
(5) משך הזמן שחלף מיום מתן פסק הדין;
(6) יידוע בעל הדין על השלכות סירובו לקיים את פסק הדין של בית הדין הרבני;
(7) הזכויות, כולן או מקצתן, שיוגבלו במתן צו ההגבלה אם ימשיך לעמוד בעל הדין בסירובו;
(8) מספר ההתרעות שניתנו ומספר הימים וההתרעות שנותרו עד למתן צו הגבלה ביוזמתו של בית הדין הרבני;
(9) מתן אפשרות לבעל הדין להשמיע את טענותיו."
דברי הסבר
מטרתה של הצעת חוק זו להגביר את השימוש בצווי ההגבלה ובסנקציות המוטלות על סרבני הגט על ידי בתי הדין תוך יצירת מנגנון פיקוח ואכיפה שאכן הגבלות אלו מתבצעות בפועל.
בישראל, שלא כמו במדינות אחרות בעולם, בהן בני זוג יכולים להתגרש לפי הכרעת בתי דין אזרחיים, ענייני נישואין וגירושין של יהודים אזרחי ישראל, נתונים על פי חוק לסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים המחויבים לפעול על פי חוקי ההלכה. על פי ההלכה היהודית ובניגוד לשיטות משפט אחרות, ההחלטה על מתן גט היא בידי הבעל ובידיו בלבד, אין בית הדין יכול לתת את הגט במקום הגבר או לקבלו במקום האישה.
נוצר מצב בו פסקי דין והחלטות רבות של בית הדין הרבני, הקובעות כי על הבעל לתת גט לאשתו, אינן מבוצעות בפועל על ידי הבעלים. בית הדין אינו יכול לכפות את מתן הגט על הבעל וכל שביכולתו לעשות הוא להטיל סנקציות שונות על הבעל בכדי להאיץ את מתן הגט. סנקציות אלה קבועות בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995.
כיום, במידה שהבעל מסרב לתת לאשתו גט למרות החלטת בית הדין, יכולה האישה לפנות לקבלת צו הגבלה תוך הטלת סנקציות שונות על מנת לדחוק בבעל לתת את הגט. בפועל, גם כאשר בתי הדין משתמשים בסמכותם זו אין כל מנגנון המוודא, אוכף ובודק האם אכן הסנקציה התבצעה בפועל.
עולה מכך, כי אין יכולת הרתעה מפני "סרבנות גט" של בעלים. המצב בשטח מעלה כי המצב החוקי הקיים עושה עוול לנשים העגונות ומסורבות הגט. לכאורה קיים הסדר חוקי, הפותר את מצוקתן של העגונות ומסורבות הגט אך בפועל החוק כמעט ואינו נאכף. במצב דברים זה, כאשר קיים הסדר חוקי, נמנעת הרשות המחוקקת מלנקוט באמצעים אחרים כנגד בעל סרבן גט ובכך יכולה אישה להישאר עגונה שנים רבות.
למותר לציין, כי סבלה של אישה עגונה הינו קשה מנשוא וכי להמתנה הארוכה לגט ישנן השלכות מרחיקות לכת על האישה וחייה .כך, פעמים רבות הבעל מנצל את היותה של האישה תלויה ברצונו לתת לה את הגט ומפעיל כנגדה סחטנות על מנת להשיג את מבוקשו, כך שעל מנת שאישה "תשתחרר מכבלי עגינותה", היא נדרשת לשלם בעד הגט. המחיר עלול לכלול כסף, רכוש, ויתור על מזונות, ויתור על אחזקת הילדים ועוד ויתורים כאלה ואחרים, המותירים את האישה, במידה ולבסוף קיבלה את "הגט הנכסף", ניזוקה בנושאים מהותיים לחייה ולאושרה.
הדעת אינה סובלת מצב של תלות אדם באדם אחר, מצב שמהווה פגיעה קשה מנושא בכבוד האדם ובזכויות האדם הבסיסיות ביותר. אישה המעוניינת להתגרש, שואפת בעצם לממש את הווייתה האישית וחלומותיה כאדם ולקבוע לעצמה את גורלה. על בתי הדין הרבניים לפתור את מצוקתן של העגונות ומסורבות הגט, או לכל הפחות לפעול לצמצום היקף התופעה.
על מנת להביא לצמצום תופעת העגונות ומסורבות הגט, יוצר החוק המוצע מנגנון יעיל, זול ופשוט שיגביר את השימוש שעל בתי הדין לעשות בצווי ההגבלה הקבועים בחוק, כדרך לקיום פסקי דין לגירושין ולצמצום התופעה האמורה.
המנגנון המוצע על ידינו הינו מנגנון בעל תפקיד כפול:
לערוך מעקב ולוודא שפסקי הדין למתן גט, מכל סוג שהוא, מקוימים, ולפעול במקרה שפסקי הדין למתן גט אינם מקוימים. כלומר, לחייב את בתי הדין לפעול מיוזמתם למתן צווי הגבלה לקיום ואכיפת פסקי דין לגירושין, תוך מעקב שהצווים אכן מקוימים.
על פי ההצעה, בכל מזכירות בית דין אזורי יתווספו מפקחים שיעבדו בתוך המזכירות עצמה במדור נפרד שכל עניינו יהיה הפיקוח והמעקב על קיום פסקי דין של גירושין. המפקחים יהיו מופקדים על מערכת ממוחשבת בעלת מערך אוטומטי הכולל מעקב צמוד אחר התיקים והתרעות אוטומטיות על תיקים בהם יש צורך לפעול.
מערכת המידע הממוחשבת תכלול –
1. הזנה של פסק דין הכולל תאריך מדויק ושמות הצדדים.
2. הזנה של רישום הגיטין כולל שמות ותאריכים.
3. הצלבת המידע הנ"ל ומתן התרעות למערכת על אי קיום פס"ד תוך 60 ימים, הגורר קביעת מועד דיון בנוגע לצו הגבלה באופן אוטומטי בביה"ד בפני אותו הדיין שדן בתיק זה בעבר.
4. הזנת צווי הגבלה באם ניתנו, לא לפני שניתנה ההזדמנות לאותו בעל דין הנפגע מהצו להשמיע טענותיו.
5. תיעוד של כל פעולה או אירוע חריג באותו תיק בין בני הזוג.
6. בקרה כוללת על ידי המפקחים, המאפשרת מידע שוטף על כלל פסקי הדין לגירושין.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ה' באדר א' התשס"ח – 11.2.08