הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת טלאב אלסאנע דב חנין אחמד טיבי ואסל טאהא סעיד נפאע פ/3326/17 הצעת חוק המים (תיקון – איסור ניתוק מים לרשות מקומית), התשס"ח–2008 תיקון סעיף 102 1. בחוק המים, התשי"ט–19591, בסעיף 102, אחרי "הספקת המים לצרכניה" יבוא "ובלבד שהצרכן אינו רשות מקומית או חברה כהגדרתן בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–20012". ביטול סעיף 114 2. סעיף 114א – בטל. דברי הסבר מים הינם זכות יסוד של הפרט, ולא ניתן לשלול מאדם אספקת מים סדירה אם אינו יכול לשלם עבורם מחמת מחסור כיס ועוני. היותם של מים מצרך בסיסי נובעת מן החשיבות שיש להם לקיום האדם, לעובדה שלא ניתן לקיים חיים בכבוד בלעדיהם, ובשל חיוניותם לבריאות הציבור ואיכות חייו, זכות אשר הוכרה זה מכבר במשפט הבינלאומי. חובות הרשות המקומית לרשות מים, חברת מקורות, נובעים לעיתים בשל אי תשלום מצד חלק מן התושבים ביישוב, או בשל מקרים בהם הרשות המקומית משתמשת בכספים המשולמים לה לצורך תשלום על שירותי המים לצרכיה השוטפים. ראוי לציין, כי על פי חוק תאגידי מים וביוב התשס"א-2001 (להלן – חוק תאגידי מים וביוב) מחויבות הרשויות המקומיות להקים תאגיד שינהל את הספקת המים והביוב בנפרד מענייני הרשות המקומית כדי למנוע "בליעה" של תשלומי המים בתקציב הכולל של הרשות. על פי אותו חוק, הרשויות המקומיות היו חייבות להקים תאגידים כאמור עד שנת 2007, אולם הוראה זו אינה מיושמת. ניתוק רשות מקומית מהספקת מים בשל חוב כספי הינו עונש קולקטיבי, שפוגע פעמים רבות באזרחים אשר שילמו את חשבונותיהם כנדרש. לכן, אין לראות בניתוק מים ליישוב שלם כאמצעי לגביית חובות. די בפעולות בהן מוסמכת רשות מים לנקוט, כגון הליכי התפיסה, העיקול והמכירה של נכסי הרשות המקומית, כמו גם הליכי הוצאה לפועל , כדי להביא לפירעון החוב. אולם, במידה ואין ביכולתה של הרשות המקומית לשלם את החוב מחמת חסרון כיס, ניתוק מאספקת מים סדירה, לא יהא בו בכדי לגרום לה לפרוע את החוב, ובכל מקרה, הניתוק יפגע באזרחים שאינם חייבים דבר, שכן הם משלמים את החשבון לרשות המקומית או לחברת שירותי מים וביוב. אין הכוונה כי המים יסופקו לרשויות בחינם, אלא שרשות המים לא תהא רשאית לנתק את הספקת המים ליישוב,אשר אינו משלם עבורם בשל מחסור כספי של התושבים.. התיקון לחוק ייצור הכרה, כי אין בעונש קולקטיבי משום פתרון צדק ואמצעי לחץ גביית חוב מרשות המקומית. מוצע אם כן לתקן את סעיף 102 לחוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – חוק המים), המסמיך את מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בדבר המקרים והתנאים בהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק או לצמצם את הספקת מים. מוצע להגביל את סמכותה של מועצת הרשות לקבוע כללים כאמור, כך שהכללים לא יאפשרו ניתוק מים, לרשות מקומית או לחברה למתן שירותי מים וביוב. כמו כן, מוצע לבטל את סעיף 114א לחוק המים המסייג את הכללים ואוסר ניתוק הספקת מים לרשות מקומית במקרה והרשות שילמה לפחות 80% מהתשלומים. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1777), וחבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/426). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/75/17), חבר הכנסת דוד טל (פ/76/17), וחבר הכנסת אריה אלדד (פ/1445/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בשבט התשס"ח – 28.1.08