קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון מס' 7)
(צמצום ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/230).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אחמד טיבי:
חל שינוי בסדר-היום, בהסכמה בין שני מציעים של שני חוקים שונים. אנחנו מקדימים את הדיון בהצעת החוק של חברת הכנסת רונית תירוש, הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון מס' 7) (צמצום ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים), קריאה ראשונה. בבקשה, גברתי.
רונית תירוש (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אקצר ואומר שמטרת החוק היא לצמצם את ההתרבות הרבה של בעלי-חיים משוטטים – כלבים, חתולים – משום שלצערנו הם "זוכים" לפעולות של התעללות כלפיהם, ולעתים הם נאספים על-ידי אגודות שונות ומומתים על-ידן באין מאמץ. לפיכך, יחד עם משרד החקלאות - - -
היו"ר אחמד טיבי:
אדוני השר אטיאס, לא רק שאתה לא מקים סניף דואר בטייבה, אתה גם מפריע.
רונית תירוש (קדימה):
שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה – הוחלט שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר יקצה סכום של 4.5 מיליוני שקלים על מנת לאפשר פעולות שתצמצמנה את ההתרבות של אותם בעלי-חיים. אני מודה לכולם - - -
היו"ר אחמד טיבי:
מה עמדת עמותות צער בעלי-חיים?
רונית תירוש (קדימה):
לעמותות אין בעיה עם זה באופן כללי. הן מכירות במקרים הרבים של התעללות בבעלי-חיים. גם הן עושות את המקסימום על מנת למצוא מאמצים לאותם בעלי-חיים, אבל אין ספק שהקצב של מציאת מאמצים אל מול קצב ההתרבות הטבעית של בעלי-חיים משוטטים הוא לא בהלימה. לפיכך אנחנו מבקשים. גם לא נקטנו שום פעולה – הגענו להסכמות גם עם המגזר החרדי, לא נקטנו מלים כמו "סירוס". אנחנו משאירים למשרד החקלאות ופיתוח הכפר לבחון את הדרכים לצמצום ההתרבות הזאת כדי שלא יתעללו בבעלי-חיים. זו מטרה משותפת לכל העמותות ולכל בני-האדם באשר הם, מכל הסקטורים. אני אודה לאדוני אם יחליט על הצבעה עכשיו. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה.
רונית תירוש (קדימה):
החוק הוא חוק משותף של חבר הכנסת של גלעד ארדן ושלי, כך שאני חושבת שאין עוד מה להוסיף בעניין.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת אורי אריאל, במקום לדבר אתה שואל. יש לך זכות, כי אתה רשום.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל)
ברשות היושב-ראש, אני רוצה לשאול את מציע החוק שאלה. זה שאתם לא כותבים שיש סירוס – אתם בסדר. אין הרבה דרכים אחרות. רוב הדברים ייעשו על-ידי סירוס. השאלה היא אם בדקתם את זה או לא.
רונית תירוש (קדימה):
השאלה בהחלט במקומה. היו חילוקי דעות גם בין הרבנים, ואני עצמי לא הצלחתי להבין מתי כן ומתי לא. היו רבנים שאמרו שעיקור זה דבר מותר וסירוס של זכרים לא. לכן, מצאתי לנכון להוציא את המלים האלה. משרד החקלאות ופיתוח הכפר יבחן את הדברים, ולקראת הקריאה השנייה והשלישית אני אשמח לקבל עוד חוות דעת ולדייק במלים, אם תרצו בכך.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
זה יהיה סירוס, זה ברור.
היו"ר אחמד טיבי:
אני חוזר על מה שהיא אמרה. לפי היהדות עיקור של אשה מותר וסירוס של גבר אסור.
רונית תירוש (קדימה):
לצערי הרב, זה מה ששמעתי. בבעלי-חיים.
היו"ר אחמד טיבי:
האם שמעתי נכון? לא הכול אני יודע על יהדות. חבר הכנסת גפני, עיקור של אשה מותר וסירוס של גבר אסור?
משה גפני (יהדות התורה):
לא.
רונית תירוש (קדימה):
בבעלי-חיים. דיברתי על בעלי-חיים, ואני אשמח להביא לכם את חוות הדעת.
היו"ר אחמד טיבי:
חברת הכנסת תירוש התכוונה רק לבעלי-חיים. אגב, גם זה בעייתי. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אני אהיה מאוד קצר, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק ראוי וטוב. אני רוצה להבהיר דבר אחד, ואני מבין שזו מטרת יוזמי החוק – אם כי אני אומר את הדברים בשמי ולא בשמם, אבל אני מבין שזו מטרתם. אני מבין שהמטרה היא למנוע התרבות של בעלי-חיים באמצעים של עיקור וסירוס במידת הצורך. המטרה של החוק הזה איננה ללכת בכיוונים של המתת בעלי-חיים. אני אומר את הדברים כיוון שיש דאגות בציבור שוחרי טובתם של בעלי-החיים בעניין הזה. מהידברות עם יוזמי החוק ומהיכרות עם תהליך החקיקה אני יודע שזו אכן מטרתו של החוק. לכן אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בחוק הזה, שהוא חוק ראוי וטוב. אני מקווה שאנחנו נחדד אותו בצורה מספקת לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת יעקב מרגי. חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת אברהם רביץ. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. לחץ פיזי מאוד לא מתון מופעל עליו.
גלעד ארדן (הליכוד):
לאה, התמלא לנו הלו"ז לגמרי.
היו"ר אחמד טיבי:
האם אני שומע כאן איום של חבר הכנסת ארדן בכיוונו של חבר הכנסת גפני?
גלעד ארדן (הליכוד):
לא, פתאום ראיתי את גפני ונזכרתי בעוד כל מיני דברים.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים – שאף אחד מהם לא נמצא – הצעת החוק הזו הופלה במליאת הכנסת על-ידי רוב חברי הכנסת שנכחו באולם כאשר הגיעה במתכונתה הקודמת, מכיוון שהיה מדובר על עיקור וסירוס של בעלי-חיים. הראשון שהעלה שזו בעיה – ולא בעיה הלכתית. לא צריך לעשות מייד מחלוקות בין רבנים. זו הססמה הכי טובה שנשמעת פה באזור תמיד. אין ויכוח שעל-פי ההלכה עיקור וסירוס אסורים. זו המציאות – הראשון שהעלה את זה היה חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. בעקבות דבריו הלכתי לבדוק את זה, והתברר שאין מחלוקות בעניין הזה. לכן, עם כל הידידות ועם כל זה שאנחנו רוצים לסייע לחברים להעביר חוקים, גם לחברת הכנסת רונית תירוש וגם לחבר הכנסת גלעד ארדן, הצבענו נגד. מה לעשות?
היו"ר אחמד טיבי:
אני שוקל לקרוא אותך לסדר, חבר הכנסת יואל חסון.
גלעד ארדן (הליכוד):
גם התעללות בבעלי-חיים תעשה רע.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, ד"ר טיבי, אני צריך את הקשבתך בעניין הזה, אתה איש מקצוע.
היו"ר אחמד טיבי:
תתייחס למה שאמרה חברת הכנסת תירוש על עיקור וסירוס.
משה גפני (יהדות התורה):
אין הבדל בין עיקור לסירוס בעלי-חיים. לאחר שזה נפל במליאת הכנסת העלו את זה החברים ללא הזכרת העניין של עיקור וסירוס. דובר על מתן סמכויות לשר החקלאות למנוע שוטטות של בעלי-החיים וכל מה שנלווה לעניין הזה.
תוך כדי דיונים בוועדה שעסקה בעניין, קיבלתי פניות של זואולוגים, שאומרים שבבריטניה זה לא הצליח מכיוון שכדי לבצע את זה צריך לעשות את זה בכל בעלי-החיים, בכל החתולים המשוטטים. יש התנגדות מקצועית לחוק הזה.
מעבר לעובדה הזאת, נאמר במליאת הכנסת שלדיונים בוועדת החינוך יובאו רבנים שיביעו את דעתם בעניין. אמרו את זה לחבר הכנסת הרב הלפרט, וזה נאמר גם לי. היו דעות שאפשר למנוע את התרבות בעלי-חיים באופן שאינו נוגד את ההלכה. אני אינני איש מקצוע בעניין הזה. אני לא יודע, ולקראת הקריאה הראשונה לא היה דיון כזה. כאשר שאלתי את הרב מלכיאור, יושב-ראש ועדת החינוך, למה זה לא נעשה, הוא אמר לי שהוא יעשה את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. כדי להיות הגון - - -
היו"ר אחמד טיבי:
כדי להיות הגון אתה צריך לסיים.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מסיים. אמרתי לחברת הכנסת רונית תירוש ולחבר הכנסת גלעד ארדן שאני אצביע נגד החוק. הדיון הזה עם אנשים שעוסקים בעניין, עם אנשי הלכה, רבנים ואנשי מקצוע, לא נעשה, אבל יש התחייבות שזה ייעשה לפני הקריאה השנייה והשלישית. שלא כמו בפעם הקודמת, אני לא הלכתי לגייס חברים להפיל את החוק, אבל אני אצביע נגד, מכיוון שלדעתי הוא מנוגד להלכה. אני אצביע נגדו. אני לא אגייס חברים, לא ביקשתי מאף אחד להצביע נגד. תלויה ועומדת ההתחייבות שאם אכן זה יעבור כאן בקריאה ראשונה, יתקיים דיון אמיתי בוועדה – קודם כול הדיון ההלכתי.
גלעד ארדן (הליכוד):
זה אם אתם מצביעים בעד. אם אתם מצביעים נגד אין שום התחייבות.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת ארדן, נא לתת לו לסיים.
משה גפני (יהדות התורה):
ההתחייבות הזאת היתה בוועדה.
חיים אורון (מרצ):
ואם יתברר שהרב אומר שאי-אפשר? הרחובות יהיו מלאים חתולים וכלבים משוטטים.
משה גפני (יהדות התורה):
חבר הכנסת אורון, האם אתה רוצה שהיושב-ראש ינזוף בך פעם שלישית? אני אצביע נגד, אבל אני מקווה שההתחייבות הזאת תעמוד בעינה.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אני מוותר.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת נסים זאב - לא מוותר.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שאלת היושב-ראש כמה פעמים אם זה עיקור או סירוס נובעת מכך שד"ר אחמד טיבי הוא גינקולוג. לכן זה כל כך מטריד אותו. הוא חוזר על השאלה כדי לחדד למה ההלכה מתכוונת. החוק הוא בעייתי מבחינת ההלכה. בשם צער בעלי-חיים אנו רוצים לאפשר את הכחדתם.
הצעת חוק צער בעלי-חיים מדברת על צמצום התרבות של בעלי-חיים משוטטים. היא נותנת סמכות לשר הממונה לקבוע הוראות שלפיהן יש לפעול לצמצום ההתרבות. כלומר, הכנסת לא קובעת את הכללים ולא הוועדה. אנחנו מעכשיו מסמיכים את השר. אני לא ראיתי הסמכה כזאת, כאילו הכנסת מסמיכה עכשיו את כבוד השר להיות גם רב שיפסוק על הדרך והשיטה שאפשר לפעול בה לצמצום התרבות בעלי-החיים, כאשר הבעיה ההלכתית – ואנחנו חזרנו כמה פעמים על הבעיה הקיימת, כי התורה אומרת "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים". זה עניין שהוא מדאורייתא. מה אתה כל כך מתפעל מהעניין הזה?
גלעד ארדן (הליכוד):
אני לא ידעתי ש"פרו ורבו" זה גם על בעלי-חיים.
נסים זאב (ש"ס):
אז אני אומר לך, גם על בעלי-חיים, בדיוק. ולכן, אנחנו לא יכולים כרגע לבוא ולהצביע על חוק מהסוג הזה כפי שהוא, כלשונו. יכול להיות שבהמשך, אחרי הקריאה הראשונה, יהיו שינויים כלשהם, ואני מתפלא שכבוד השר הבטיח שהוא יבדוק את כל האפשרויות. אני אומר לכם, אני בדקתי. יש אפשרויות. על-ידי תרופות, זריקות של תרופות לבעלי-חיים, אפשר בדרך מסוימת לסרס אותם. אם אנחנו יכולים לעשות את זה אולי בדרך שמבחינת העלות היא קצת יותר יקרה, אז כדאי להשקיע ושהבית הזה יהיה בקונסנזוס ובדעה אחת על הדרך והשיטה שבה אנחנו יכולים להביא לצמצום התרבותם של בעלי-החיים. לא יכול להיות שאנחנו נפגע בבעלי-החיים ובהתרבות שלהם בשם צער בעלי-חיים, כי זה דבר סותר מיניה וביה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך, אדוני. חבר הכנסת יעקב כהן – נמצא, ועוד איך נמצא.
קריאה:
- - -
היו"ר אחמד טיבי:
לפנים משורת הדין, שלא יגידו שאני מתנכל למפלגת קדימה, אני מאפשר לך.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני חייב לומר בקשר להצעת החוק הנדונה בנושא צער בעלי-חיים, שמבחינה הלכתית היא בעיה, ואני מקווה שלקראת הקריאה השנייה והשלישית יגישו אותה בצורה שלא תהיה מנוגדת להלכה. אבל אני חייב לומר למציעים ולממשלה שאני מלא הערכה על גודש הרחמנות שיש למציעים ולממשלה. איזה חמלה מרובה יש להם לבעלי-החיים שלא ישוטטו ברחובות ושלא יסתובבו בלי מזון. אני באמת מעריך אותם. חמלה זה דבר גדול. אבל אני שואל, מה נשתנה? מדוע אתם לא מלאי רחמים על 850 ילדים שחיים מתחת לקו העוני?
נסים זאב (ש"ס):
850,000.
יעקב כהן (יהדות התורה):
850,000 ילדים. מדוע אינכם מלאי רחמים על רבבות זוגות שמשוטטים ללא קורת גג ואין להם דיור משלהם? האם זה לא צער בעלי-חיים? אני חושב שילדי ישראל בטח נכללים בין בעלי-החיים שצריכים את מלוא הרחמנות וההערכה. לכן אני מלא התפעלות ושואל.
קשה היה לי לשמוע השבוע את דבריו של שר האוצר, שהצהיר את ההצהרה האומללה שלא ייתן את ידו להחזרת קצבאות הילדים אפילו אם יורידו את ראשו. נראה לי שהצהרה זו מסמנת ששר האוצר לא חווה עוני מימיו, ששר האוצר אין לו מושג מה פירוש עוני. הוא לא מבין שעוני לא פותרים בסטטיסטיקות מקצועיות. מי שלא חי את זה לא יודע.
רבותי, אנחנו חייבים להחזיר, אין מנוס מלהחזיר את קצבאות הילדים. מה שהוא אומר, שאנחנו נחזיר אותם למעגל העבודה – רבותי, גם אלה שבמעגל העבודה ומרוויחים כמה אלפי שקלים לא יכולים לתת למשפחה עם כמה ילדים לאכול. ההתייקרויות הגדולות שיש לאחרונה, בעשרות אחוזים – מי מפצה את המשפחות האלה? איפה צער בעלי-חיים? מאיפה יהיה לילדים האלה לאכול? אני מלא השתוממות על האטימות והקשיחות של הממשלה ושל שר האוצר. רבותי, אין מנוס מהחזרת קצבאות הילדים, זה הפתרון. בלעדי זה העוני יעמיק ויחדור. לכן, אני קורא לכולם, לכל חברי הבית והממשלה, שכל כך רגישים לצער בעלי-חיים – הבה נתאחד ונתאגד כדי להחזיר את קצבאות הילדים, שהן הפתרון לעוני ולמצוקות. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני מודה לך. חברי חברי הכנסת, אני מבקש להודות ולברך על הצעת החוק החשובה הזאת, שבעיני היא הצעת חוק שבאה להגן על בעלי-החיים ולפתור בעיה מרכזית, גם של בעלי-חיים משוטטים וגם של נטישת בעלי-חיים, שמביאה בין השאר למצב של שוטטות בעלי-חיים.
הצעת החוק הזאת מצטרפת לכמה הצעות חוק שעוברות בכנסת הזאת, שבאמת מעלות את נושא ההגנת על בעלי-חיים, על הזכויות שלהם. אני חושב שזו הכנסת המטיבה ביותר עם זכויות בעלי-החיים. המגמה הזאת היא מגמה חשובה. אני שמח שכאן בבית הזה יש חבורה חיובית מאוד של חברי הכנסת שרואים את הנושא של הגנה על בעלי-חיים ועל זכויותיהם כיעד וכמטרה חשובה. לכן, אני אתמוך בחוק. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה לך. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. אחריו – הדובר האחרון, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, כי הרשימה ננעלה מזמן.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, אני תומך בהצעת החוק הזאת בלי שום כן ואבל ואולי. אני מוכרח לומר – נחשפתי לבעיה הזאת גם בתקופה הלא-ארוכה כשר החקלאות, שהוא השר הממונה על ביצוע החוק הזה. הבעיה היא בעיה, ויש לה היבט כפול. יש לה היבט של צער בעלי-חיים ויש לה היבט של הבטחת בריאות הציבור. מי שרוצה להתעלם מאחד משני ההיבטים של הבעיה הזאת עושה לעצמו חיים קלים. ההיבט של צער בעלי-חיים, חבר הכנסת גפני, הוא מאוד פשוט. במקומות שבהם יש ריבוי מאוד אגרסיבי של בעלי-חיים מסוימים, הם נקטלים. אבל הם נקטלים בדרכים שאני בטוח שיש פסק ברור בהלכה שהן לגנאי. המסלול שמוצע פה הוא ניסיון למנוע את התופעות הללו, שיש בהן קודם כול ההיבט הראשוני של צער בעלי-חיים. יש בהן לפעמים היבטים נוספים, חינוכיים ואחרים, ואני לא רוצה להגזים פה עכשיו בתיאורים מעל הדוכן.
משה גפני (יהדות התורה):
הניסיון בעולם - - - שחור-לבן.
חיים אורון (מרצ):
אגב, הרבה דברים לא מצליחים במאה אחוז. זה לחלוטין לא שחור-לבן. חבר הכנסת גפני וחבר הכנסת אדלשטיין, לי אין שום קושי שייעשה מאמץ רציני במהלך החקיקה לפעול באופן שלא יקשה על חברי הכנסת הדתיים לקיים את אמונתם. אני מקווה שגם אתה לא מתכוון שאם יתברר – ואני מכיר כמה מקרים, גם אתה מכיר אותם, שלצערי הרב ההלכה אינה יכולה, או אינה יודעת, או אינה מספיק אמיצה – יולי, אני ממש מדבר אליך – לתת תשובות על שאלות שהזמן המודרני יצר, ויש לא מעט מקרים כאלה. הכנסת תהיה חייבת לפעול, ואני מקווה שכך תפעל אחרי שיתקיים הדיאלוג הזה, ולא מתוך רצון לוותר עליו או לדלג עליו.
משה גפני (יהדות התורה):
ממש לא מתאים לאיש - - - להגיד דבר כזה. מה מודרני פה? - - - לפני מאה שנה.
חיים אורון (מרצ):
מה לא מתאים?
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת אורון, סיימת. חבר הכנסת גפני, אתה מפריע לדובר לסיים.
חיים אורון (מרצ):
אני רוצה לדווח לך, חבר הכנסת גפני, שהעולם כפי שנברא בעבר על-ידי הקדוש-ברוך-הוא, יצר בתוכו את מנגנוני הברירה הטבעית - -
משה גפני (יהדות התורה):
נכון - - -
חיים אורון (מרצ):
- - ומנגנוני הברירה הטבעית יצרו טבע יותר מאוזן מאשר הטבע היום, שחיים בו בתוך גיוון מאוד משונה, שלא היה בעבר, בין עיר ובין שטחים פתוחים, בין חיות מחמד וחיות לא מחמד. מה, אני מגלה גילוי? אמרתי פה משהו שצריך לפגוע בך? המציאות יצרה מצב שצריך להתמודד אתו. אי-התמודדות לא פותרת את הבעיה, היא מחריפה אותה. אם במהלך הדיון יתברר שניתן לעשות את זה בדרך שפחות תפגע, אני לא מתנגד לזה. אני לא רואה פה אתגר לפגוע באמונתו של מישהו, אבל אני גם מסרב לקבל וטו של מישהו בגלל אמונתו.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. הדובר האחרון, חבר הכנסת יולי אדלשטיין - בבקשה, אדוני.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
אפילו דקה אחת, אדוני היושב-ראש.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שלושה משפטים. המשפט הראשון הוא: אני אתמוך בחוק הזה.
המשפט השני: מכיוון – אמרתי גם למציעים – שהיה בכוונתי להגיש הצעת חוק דומה, התייעצתי עם רבנים מביני עניין, בוודאי יותר ממני, והם בהחלט אמרו שיש כאן שאלה הלכתית לא פשוטה ויש דרכים לפתור אותה. אני מזכיר לכולנו שלפי הפרוצדורה ולפי התקנון, החוק הזה, צער בעלי-חיים, יגיע לוועדת החינוך של הכנסת, שבראשה עומד רב מוסמך, ואני קורא לרב מלכיאור לזמן את האנשים המבינים ולמצוא דרך לחסוך צער מבעלי-החיים וגם לא לפגוע בהלכה.
המשפט המסכם והסיבה שעליתי לדבר כאן: גם כשאני העברתי חוקים בתחום הזה, תמיד שמעתי את הנואם התורן מדבר על רחמנות לחיות ואכזריות כלפי בני אדם. אמרתי אז ואני אומר עכשיו לכבוד חבר הכנסת יעקב כהן: מי שמתאכזר לבעלי-חיים סופו שיתאכזר גם לבני אדם. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך, אדוני. תודה רבה.
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22
נגד – 6
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון מס' 7) (צמצום ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים), התשס"ח–2008, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד - 22, נגד - 6, נמנעים – אפס. חברת הכנסת יחימוביץ מבקשת לציין שהיא בעד החוק. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תועבר להמשך דיון לקראת קריאה שנייה ושלישית לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת.