קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק קביעת מכסות בענף הלול לאזור קו עימות דרומי, התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3440/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שי חרמש) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק קביעת מכסות בענף הלול לאזור קו עימות דרומי, התשס"ח–2008, של חבר הכנסת שי חרמש. אני מזמין את חבר הכנסת שי חרמש, בבקשה. תשובת שר החקלאות והצבעה במועד אחר. לרשותך עשר דקות, ואני מקווה שיאפשרו לך לדבר ברעש ההולך וגובר. אני מבקש מספסלי הקואליציה קצת שקט. שי חרמש (קדימה): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שמוצעת בפניכם באה לתת מענה ולו חלקי בלבד למצוקה מתמשכת, כואבת, רוויית דם וסבל של האוכלוסייה שנמצאת באזור עוטף-עזה כבר שבע שנים ויותר. היו"ר עתניאל שנלר: מכובדי כולם, חבר הכנסת שי חרמש מנסה להציג את החוק שלו ואתם לא מאפשרים לו לעשות את זה. חבר הכנסת כץ, הגנתי עליך בחירוף נפש. חבר הכנסת ריבלין. אני חושב שזה הגון לתת לחברי הכנסת להציג את החוקים שלהם. חיים כץ (הליכוד): חבר הכנסת חרמש הצביע נגדי, אני לא אנהג כמוהו. שי חרמש (קדימה): ברשותכם, ראוי שהנושא הזה יקבל טיפת תשומת לב. מדובר באוכלוסייה שנמצאת כבר 7.5 שנים ויותר באזור עימות מתמשך, בקו העימות של שדרות ועוטף-עזה. לא ניתנה הדעת מספיק להבין ולבחון לעומק את משמעותה של מציאות החיים הזאת, של איומים דחופים, של מתקפות טרור, של ירי "קסאמים", של התגברות ירי המרגמות, ולאחרונה, ירי צלפים אל השדות. אנחנו נמצאים במציאות שבה נגבו חיי אדם ונשפך דם של אזרחים בבתיהם וגם של חקלאים ששילמו במחיר דם, וכן בפציעות בעבודה בשדות. מצוקתם איננה רק מצוקה פיזית, היא מצוקה נפשית, מצוקה פסיכולוגית, היא נזק כבד ברכוש, נזק כבד לפרנסתם ולקיומם היומיומי. חיפשנו פתרון למצוקה זו ואין, כי הפתרון לא נמצא בחוק, הפתרון נמצא באכיפה של כוח וסמכות להפעיל שקט וביטחון לאורך הקו. זה הדבר הראשון שנדרש, ולדאבוני הרב הוא לא מתקיים. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אני מבקש שלא להחליף את סדר-היום. אחרת, אמליץ בפני חברי לעזוב את האולם. היו"ר עתניאל שנלר: אתה שם לב שאתה מפריע לו באמצע הנאום? אדוני מפריע באמצע הדיון. אדוני, אני אכבד מאוד את מה שאתה אומר, אבל תן לו לסיים את הדברים, תבקש רשות דיבור ותוכל להגיד את הדברים. מדוע להתפרץ באמצע הדיבור? הרי לא דיברת עכשיו על מכסות הלול ולא דיברת על עוטף-עזה. שי חרמש (קדימה): אין לי ספק בדבר עמדתו של רובי ריבלין בעניין. אוסיף ואומר, באין ביטחון, סוגיית הקיום הכלכלי היא סוגיה אקוטית לשמירת חוסנם של אותם מתיישבים שנאחזים בבית, שנאחזים בקרקע ונלחמים יום-יום שתי מלחמות, מלחמה אחת על הגנת קו הגבול והמדינה ומלחמה שנייה על פרנסתם וקיומם. הכוננות, הספיגה, ביטול זמן העבודה, הצורך בתיאום עם הצבא לכל מהלך בשדה – אתם צריכים לבוא ולחוות את החוויה בימים אלה, כשנעים לאורך גדר המערכת ובצמוד אליהם נע טנק עם קנה תותח מכוון מערבה. זאת הדמות והמציאות בקיום היומיומי של חיי אזרחים לאורך גבול רצועת-עזה. במציאות הזאת, באין יכולת ליצור תפנית במצב הביטחוני באזור, לדאבוני הרב – ואת דברי בנושא הזה אמרתי – חיפשתי פתרון לפחות לחיזוק הקיום הכלכלי; חיפשתי ומצאתי. לא מזמן, לפני כ-20 שנה ויותר, יזמו מחוקקים בבניין הזה חוק שבא לסייע לאוכלוסייה שנמצאה במציאות דומה בקו העימות הצפוני בלבנון. חוק הגליל, חוק הפטם והביצים בא לתת סיוע נוסף, תקראו לו סובסידיה, כדי לתת לאותם חקלאים פיצוי קטן כלשהו על הנזק הכלכלי הכבד שנגרם בגלל המציאות הביטחונית הבלתי-אפשרית. לא חשבתי שיכול להיות דבר פשוט יותר, אדוני שר החקלאות, מאשר לבוא היום ולומר, מה שטוב היה בגליל לפני 20 שנה, ראוי וטוב שיינתן בקו העימות הדרומי היום בעוטף-עזה. המציאות דומה, הקיום דומה, בעיות הקיום דומות והצרכים לחלוטין לא שונים. לדאבוני הרב, לא הצלחתי לקבל כרגע את התמיכה הראויה, ורק מתוך חשש, חלילה, שהעמדת החוק לקריאה טרומית פה תפיל אותו לחצי שנה ותגרום סבל נוסף, אני בא כרגע לסוף – עוד לא לסוף דברי – ולהסכמה שההצבעה תהיה במועד אחר. אני אומר כאן דברים שלא מקובל לומר פה, אני אומר את זה מתוך מחאה, אני אומר את זה מתוך כאב, אני אומר את זה מתוך מצוקה של חקלאים שצופים כרגע בערוץ-99 וציפו לקבל היום בשורה, ואנחנו אומרים להם – נדון בזה במועד אחר. אבל נראה שזה המצב הפרלמנטרי כרגע, חבר הכנסת שטרית. אני אומר דבר פשוט, החוק הזה הוא חלק מפתרון – כבוד שר החקלאות שלא מקשיב – הוא חלק מפתרון, הוא לא כל הפתרון; אין בידי כחבר הכנסת להביא את הפתרון במלואו. אני מצפה משר החקלאות, אני מצפה ממשרד החקלאות, אני מצפה גם מהמשרדים האחרים, שיבנו תוכנית שיקום כוללת לאזור סובל, מתייסר, פגוע ומדמם, שאחד-אחד ובאין רואה מאבד את תושביו לנגד עינינו, ובוקר אחד נקום ונשאל מה עשינו כדי לשמור על החזית הזאת. משה כחלון (הליכוד): במקום ביטחון ניתן להם עופות. שי חרמש (קדימה): חבר הכנסת כחלון, אצטט גדולים ממני. יושב-ראש האופוזיציה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, בשמשו כשר האוצר, הוזמן על-ידי להגיע לאזור – חבר הכנסת גלעד ארדן, תאהב לשמוע את הדברים האלה – ואומר לי בנימין נתניהו שבא אז כשר האוצר, חייבים לסייע לאזור הזה, וזה עוד בטרום הפצמ"רים והצלפים. בנימין נתניהו אמר את האמירה הבאה: ביום שניר-עם תיפול, שדה התעופה בן-גוריון לא ניתן יהיה להשתמש בו, הוא יהיה תחת הפצצות. אני מקבל את זה, אני מסתמך על גדולים ממני כשאני אומר את הדברים האלה פה. גלעד ארדן (הליכוד): רגע, רגע, את רשמת את זה טוב? שי חרמש (קדימה): אני אומר את זה עוד הפעם. גלעד ארדן (הליכוד): שזה יהיה בפרוטוקול. שי חרמש (קדימה): יהיה בפרוטוקול שלוש פעמים. חבר הכנסת גלעד ארדן, אני לא מתבייש להיעזר בדברים נכונים שאומרים גם אנשים אחרים. הוא אמר דבר אחד, ביום שניר-עם תיפול, גם נתב"ג יהיה סגור. ונדמה לי שאנחנו לא נותנים את הדעת לחזק את אותם אנשים שנלחמים יום-יום, שעה-שעה, על פרנסתם, על קיומם ועל הבאת הלחם הביתה. החוק הזה קיים, החוק הזה נושם, החוק הזה עובד. החוק הזה קיים בגבול הצפון. אם הוא טוב במלכייה, בזרעית, בנטועה ובאבן-מנחם, הוא גם יכול להיות נכון בניר-עם, בכיסופים ובכרם-שלום. תמוה הדבר שאני נאלץ כאן לבקש דחייה בנושא. אני לפחות את זעקתם של תושבי עוטף-עזה אומר פה כרגע. החקלאים מחכים למענה. תוכן החוק לפניכם. אין בו שום דבר שלא מוכר. אין בו שום פטנט חדש. כל מה שטוב בגבול הצפון, ראוי שיינתן פה. לא אבזבז את זמנכם ואחסוך לכם דקה ו-34 שניות. אסיים את דברי כרגע. אני נאלץ להסכים לדחייה למועד אחר. אני רק רוצה לומר עוד מלה אחת – מושב הכנסת מסתיים בסוף החודש הבא. אם לא נשכיל להעביר את החוק בקריאה שלישית בסוף החודש הבא, המשמעות היא שכנסת ישראל אמרה לא – אמרה לא למתיישבים, לחקלאים בקו העימות הדרומי. אין לזה פרשנות אחרת. אני מבקש מכל אחד מכם, גם אם - - - חיים כץ (הליכוד): - - - שי חרמש (קדימה): כן, אני אומר את זה גם לממלא-מקום ראש הממשלה. אם החוק הזה לא יעבור עד סוף המושב הזה, זאת אמירת לא למי שמגן היום על המדינה. כשהצבא מתפנה אחורה בזיקים ובחוף ארז, הם נמצאים בקו הקדמי בשדה על הגבול. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת שי חרמש. כפי שהודעתי, תשובת שר החקלאות והצבעה במועד אחר.