הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
חיים אמסלם
רן כהן
פ/3523/17
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בריאות הנפש), התשס"ח–2008
תיקון סעיף 2
1.
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי , התשנ"ד–19941 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 –
(1) אחרי ההגדרה "חוק הביטוח הלאומי" יבוא:
""חוק טיפול בחולי נפש" – חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–19912;";
(2) אחרי ההגדרה "סל שירותי הבריאות" יבוא:
""פסיכיאטר מחוזי" – כהגדרתו בחוק טיפול בחולי נפש;".
תיקון סעיף 8
2.
בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, במקום "בסל השירותים הבסיסי" יבוא "בסל שירותי הבריאות".
הוספת סעיף 23א1
3.
אחרי סעיף 23א לחוק העיקרי יבוא:
"אשפוז פסיכיאטרי שלא בהתאם להסדרי הבחירה
23א1.
(א) בסעיף זה, "אשפוז פסיכיאטרי" – אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, בבית חולים פסיכיאטרי או בבית חולים כללי, למעט במחלקה לתחלואה כפולה כהגדרתה בסעיף 3 לתוספת השלישית.
(ב) חבר קופת חולים שהתקבל לאשפוז פסיכיאטרי בלי שהופנה לכך בידי קופת החולים, תישא קופת החולים בהוצאות אשפוזו גם אם בית החולים אינו מבין נותני השירותים של הקופה או מטעמה, וגם אם לא התקיימו ההסדרים שקבעה הקופה לפי סעיף 23, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
(1) היתה הצדקה רפואית לטיפול בחבר במסגרת אשפוז פסיכיאטרי;
(2) ניתנו צו או הוראה לאשפוז פסיכיאטרי, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–19603, או לפי חוק טיפול בחולי נפש, למעט הוראה של פסיכיאטר מחוזי על המשך אשפוז שלא מטעמים רפואיים, כאמור בסעיף 31(ב) לחוק טיפול בחולי נפש.
(ג) בית החולים שבו אושפז חבר קופת חולים באשפוז פסיכיאטרי, כאמור בסעיף קטן (א), ידווח על כך לקופת החולים שבה חבר המאושפז, בתוך 24 שעות ממועד קבלתו לאשפוז, ואם התקבל לאשפוז בשבת או בחג – בתוך 48 שעות מהמועד האמור.
(ד) אושפז חבר קופת חולים באשפוז פסיכיאטרי, כאמור בסעיף קטן (א), רשאית קופת החולים לדרוש את העברתו לאשפוז פסיכיאטרי בבית חולים אחר, בכפוף להוראות סעיף 32 לחוק טיפול בחולי נפש, ובלבד שחלפו שלושה חודשי אשפוז רצופים."
תיקון סעיף 29ב
4.
בסעיף 29ב לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד)
(1) סברו שר הבריאות ושר האוצר כי באזור מסוים שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש, אינם ניתנים לחברי קופות החולים, כולם או חלקם, בהתאם לאמות המידה הקבועות בסעיף 3(ד), רשאים הם, בצו, לקבוע כי שירותים אלה יינתנו באותו אזור על ידי קופת חולים אחת או יותר, לכלל חברי קופות החולים או לחלקם, הכל כפי שיקבעו בצו.
(2) בצו לפי פסקה (1) יקבעו השרים הוראות לענין כללי ההתחשבנות בין קופות החולים בשל מתן שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש בהתאם להוראות הצו.
(3) בסעיף קטן זה, "שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש" – כהגדרתם בסעיף 23ב(א) לחלק הראשון בתוספת השניה, כולם או חלקם."
תיקון סעיף 49
5.
בסעיף 49(א) לחוק העיקרי –
(1) ברישה, במקום "46" יבוא "47";
(2) בפסקה (20), במקום "שני חברים" יבוא "שלושה חברים" ובסופה יבוא "אחד מהם לפחות נציג של ארגון העוסק בזכויות נכי נפש".
תיקון סעיף 69
6.
בסעיף 69 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א2) יבוא:
"(א3) על אף הוראות סעיף קטן (א) שירותי אשפוז במחלקה לתחלואה כפולה כאמור בתוספת השלישית בסעיף 3, על פי אישור של ועדת ההכרעה כהגדרתה באותו סעיף, יינתנו בידי משרד הבריאות או משרד הרווחה, בהתאם להחלטת הוועדה האמורה."
תיקון התוספת השניה
7.
בתוספת השניה –
(1) במקום הכותרת יבוא:
"תוספת שניה
(סעיף 7(א))
שירותי הבריאות הניתנים על ידי קופות החולים
חלק ראשון: רשימת שירותי הבריאות";
(2) בחלק הראשון
(א) בסעיף 22(ד), פסקאות (1) עד (4) ו-(6) – יימחקו;
(ב) אחרי סעיף 23א יבוא:
"23ב.
שירותי בריאות הנפש
(א) בסעיף זה –
"אבחנה פסיכיאטרית" – אבחנה המופיעה במדריך הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי
(international classification of diseases – (ICD – 10) – או במדריך אבחוני תקף אחר שעליו הודיע המנהל בהודעה ברשומות, שנקבעה למבוטח על פי אמות המידה הקבועות במדריך כאמור, למעט אבחנה המסווגת כ-CODE – Z במדריך האמור;
"ועדת חריגים מחוזית" – ועדה שהקימה קופת חולים, אשר רוב חבריה הם מטפלים כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–19964, שתפקידה לאשר למבוטחי הקופה, לפי בקשתם, חריגה מהמכסות או מהתנאים למתן שירותים מרפאתייים בתחום בריאות הנפש, המפורטים בסעיף קטן (ג)(2), בטור ב';
"מטפל עצמאי" – בעל מקצוע הנותן שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש, שלא במסגרת מרפאה לבריאות הנפש, שהוא נותן שירותים של קופת החולים כהגדרתו בסעיף 23(ג) לחוק;
"מרפאה לבריאות הנפש" – אחת מאלה:
(1) מרפאה לבריאות נפש הפועלת במסגרת בית חולים פסיכיאטרי או בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו בסעיף 10 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב–20025;
(2) מרפאה לבריאות נפש המופעלת בידי משרד הבריאות או בידי קופת חולים, לרבות מרפאה כללית של קופת חולים הנותנת שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש;
(3) מרפאה אחרת שבה פועל צוות רב מקצועי המספק שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש, שהוכרה בידי המנהל לעניין סעיף זה;
"קבוצת אבחון א'" – אחת מהאבחנות הפסיכיאטריות המפורטות להלן:
(1) סכיזופרניה והפרעות סכיזוטיפליות ודלוזיונליות (20–F עד 29–F);
(2) הפרעות במצב הרוח (אפקטיביות) (30–F עד 39–F);
(3) הפרעת אישיות אימפולסיבית (60.30–F);
(4) הפרעת אישיות גבולית (60.31–F);
"קבוצת אבחון ב'" – אחת מהאבחנות הפסיכיאטריות המפורטות להלן:
(1) הפרעות ניאורוטיות, תלויות דחק, סומטופורמיות (40–F עד 48–F);
(2) הפרעות של האישיות וההתנהגות הבוגרת (60–F עד 69–F, למעט 60.30–F ו-60.31–F);
"קבוצת אבחון ג'" – אחת מהאבחנות הפסיכיאטריות המפורטות להלן :
(1) אנורקסיה נברוזה (50.0–F);
(2) אנורקסיה נברוזה לא טיפוסית (50.1–F);
(3) בולימיה נברוזה (50.2–F);
(4) בולימיה נברוזה לא טיפוסית (50.3–F);
קבוצת אבחון ד'" – אבחנה פסיכיאטרית של הפרעה התפתחותית רחבת היקף (84–F (D.D.P));
"קבוצת אבחון ה'" – אחת מהאבחנות הפסיכיאטריות המפורטות להלן:
(1) הפרעות התנהגותיות ורגשיות (91–F עד 98–F);
(2) הפרעות היפרקינטיות (קטינים) (90–F);
"שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש" – שירותי אבחון, הערכה, ייעוץ וטיפול, בתחום בריאות הנפש, כמפורט להלן, למעט טיפול משלים (אלטרנטיבי), טיפול ביופידבק, ואבחון לצורך השמה ובכלל זה השמה בעבודה או השמה במוסד חינוך:
(1) בדיקת מיון;
(2) בדיקת קבלה (intake) בתחילת טיפול;
(3) מפגש טיפולי פרטני;
(4) מפגש מעקב פרטני;
(5) מפגש טיפולי זוגי או משפחתי;
(6) מפגש הדרכה למשפחת המבוטח;
(7) יעוץ למוסד לא רפואי שבו משולב המבוטח, לרבות בית ספר;
(8) מפגש טיפולי קבוצתי;
(9) ביקורי בית לרבות על פי הנחית הפסיכיאטר המחוזי;
(10) הערכה פסיכודיאגנוסטית מלאה;
(11) הערכה פסיכודיאגנוסטית ממוקדת;
(12) טיפול בנזעי חשמל;
(13) טיפול יום במחלקת יום במרפאה לבריאות הנפש;
(14) שירות למבוטח המקבל שירות מרפאתי אחר במרפאה לבריאות הנפש או על ידי מטפל עצמאי, לצורך מימוש זכויותיו לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–20006, ובכלל זה הכנת חוות דעת לוועדת שיקום אזורית הפועלת לפי החוק האמור והשמה בשירות שיקום;
"שנת טיפול", לענין שירות מרפאתי בתחום בריאות הנפש לפי סעיף זה – תקופה של 12 חודשים שתחילתה במועד כמפורט להלן, לפי הענין:
(1) לענין שנת הטיפול הראשונה – המועד שבו ניתן למבוטח, לראשונה, השירות המרפאתי;
(2) לענין כל שנת טיפול שלאחר שנת הטיפול הראשונה – המועד הראשון שבו ניתן למבוטח השירות המרפאתי לאחר תום שנת הטיפול הקודמת.
(ב) שירותי בריאות הנפש, בבית חולים פסיכיאטרי או בבית חולים כללי:
(1) שירותי חירום ומיון;
(2) מתן חוות דעת פסיכיאטרית או תעודה רפואית, לאחר בדיקה בחדר מיון, על פי הוראת הפסיכיאטר המחוזי או על פי צו בית המשפט בהליך פלילי, בהתאם להוראות חוק טיפול בחולי נפש;
(3) אשפוז במחלקה פסיכיאטרית לרבות אשפוז פסיכוגריאטרי חריף ולרבות אשפוז כפוי ואשפוז לשם עריכת בדיקה והסתכלות לצורך הכנת חוות דעת פסיכיאטרית בהליך פלילי, והכנת חוות דעת כאמור, לפי הוראות חוק טיפול בחולי נפש;
(4) אשפוז יום בהמשך לאשפוז מלא – עד 60 ימי אשפוז במהלך שלושת החודשים שמתום האשפוז המלא.
(ג) שירותי בריאות הנפש, במרפאה לבריאות הנפש:
(1) למבוטח שלא אובחן בעבר באבחנה פסיכיאטרית – שירותי אבחון ומיון לצורך קביעת אבחנה כאמור, שיינתנו לפי פניית המבוטח או הפנייתו;
(2) למבוטח שנקבעה לו אבחנה פסיכיאטרית הכלולה באחת מקבוצות האבחון המפורטות להלן – שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש המפורטים בפסקאות של ההגדרה "שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש" שבסעיף קטן (א), המנויות בטור א' מתחת לאותה קבוצה, אשר יינתנו בהתאם למכסות ולתנאים המפורטים בטור ב' לצידם, ואם הגיש המבוטח בקשה לחריגה ממכסות ותנאים אלה, לוועדת חריגים מחוזית של קופת החולים שבה הוא מבוטח – בהתאם למכסות ולתנאים שקבעה הוועדה:
(א) קבוצת אבחון א':
טור א'
טור ב'
השירותים המרפאתיים בתחום בריאות הנפש
מכסות ותנאים למתן השירותים
1.
(1)
על פי פניית המבוטח או הפנייתו.
2.
(2), (3), (4), (5),
(8), (9)
עד 25 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים המרפאתיים שבטור א' לפרט זה, ולגבי קטין – עד 30 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים כאמור.
3.
(6)
עד 6 פעמים בשנת טיפול, ולגבי קטין – עד 10 פעמים בשנת טיפול.
4.
(7)
עד 3 פעמים בשנת טיפול.
5.
(12)
לפי הצורך על פי הוריה רפואית.
6.
(10)
פעם אחת בחמש שנים.
7.
(11)
פעם אחת בחמש שנים.
8.
(13)
עד 60 ימי טיפול במהלך ארבעה חודשים רצופים, בשנת טיפול, ולגבי קטין – עד 75 ימי טיפול כאמור.
9.
(14)
בהתאם לשיקול דעת מנהל המרפאה.
(ב) קבוצת אבחון ב':
טור א'
טור ב'
השירותים המרפאתיים בתחום בריאות הנפש
מכסות ותנאים למתן השירותים
1.
(1)
על פי פניית המבוטח או הפנייתו.
2.
(2), (3), (4), (5),
(6)
מחזורי טיפול של עשר שנות טיפול כל אחד, הכוללים: בשנת הטיפול הראשונה – עד 30 פעמים, לכלל השירותים שבטור א' לפרט זה; משנת הטיפול השניה עד שנת הטיפול הרביעית – עד 10 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים כאמור; משנת הטיפול החמישית עד שנת הטיפול העשירית –
עד 6 מפגשי מעקב פרטניים כאמור בפסקה (4) להגדרה "שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש", בשנת טיפול.
3.
(7)
מחזורי טיפול, הכוללים, בכל מחזור: בשנת הטיפול הראשונה עד שנת הטיפול הרביעית – 3 פעמים בשנת טיפול; במהלך שש השנים שמתום שנת הטיפול הרביעית – הפסקה במתן השירות המרפאתי שבטור א' לפרט זה.
4.
(10)
פעם אחת בחמש שנים.
5.
(8)
מחזורי טיפול, הכוללים בכל מחזור: בשנת הטיפול הראשונה ובשנת הטיפול השניה – עד 20 פעמים בשנת טיפול; בשנת הטיפול השלישית – עד 10 פעמים; במהלך שבע השנים שמתום שנת הטיפול הרביעית – הפסקה במתן השירות המרפאתי שבטור א' לפרט זה.
6.
(11)
פעם אחת בחמש שנים.
7.
(13)
עד 60 ימי טיפול במהלך ארבעה חודשים רצופים, בשנת טיפול, ולגבי קטין – עד 75 ימי טיפול כאמור.
8.
(14)
בהתאם לשיקול דעת מנהל המרפאה.
(ג) קבוצת אבחון ג':
טור א'
טור ב'
השירותים המרפאתיים בתחום בריאות הנפש
מכסות ותנאים למתן השירותים
1.
(1)
על פי פניית המבוטח או הפנייתו.
2.
(2), (3), (4), (5)
בשנת הטיפול הראשונה – עד 30 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים המרפאתיים שבטור א' לפרט זה; בשנת הטיפול השניה – עד 20 פעמים לכלל השירותים כאמור; בשנת הטיפול השלישית ואילך – עד 10 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים כאמור.
3.
(6)
עד 5 פעמים בשנת טיפול.
4.
(7)
עד 3 פעמים בשנת טיפול.
5.
(8)
מחזורי טיפול, הכוללים בכל מחזור: בשנת הטיפול הראשונה ובשנת הטיפול השניה – עד 20 פעמים בשנת טיפול; בשנת הטיפול השלישית – עד 10 פעמים; במהלך שבע השנים שמתום שנת הטיפול הרביעית – הפסקה במתן השירות המרפאתי שבטור א' לפרט זה.
6.
(10)
פעם אחת בחמש שנים.
7.
(13)
עד 60 ימי טיפול במהלך ארבעה חודשים רצופים, בשנת טיפול, ולגבי קטין – עד 75 ימי טיפול כאמור.
8.
(14)
בהתאם לשיקול דעת מנהל המרפאה.
(ד) קבוצת אבחון ד':
טור א'
טור ב'
השירותים המרפאתיים בתחום בריאות הנפש
מכסות ותנאים למתן השירותים
1.
(1)
על פי פניית המבוטח או הפנייתו.
2.
(2), (3), (4), (5),
(8)
בשנת הטיפול הראשונה עד שנת הטיפול החמישית – עד 30 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים המרפאתיים שבטור א' לפרט זה; בשנת הטיפול השישית ואילך – עד 15 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים כאמור.
3.
(10)
פעם בחמש שנים.
4.
(13)
עד 60 ימי טיפול במהלך ארבעה חודשים רצופים, בשנת טיפול, ולגבי קטין – עד 75 ימי טיפול כאמור.
5.
(14)
בהתאם לשיקול דעת מנהל המרפאה.
(ה) קבוצת אבחון ה':
טור א'
טור ב'
השירותים המרפאתיים בתחום בריאות הנפש
מכסות ותנאים למתן השירותים
1.
(1)
על פי פניית המבוטח או הפנייתו.
2.
(2), (3), (4), (5), (6), (8)
בשנת הטיפול הראשונה ובשנת הטיפול השניה – עד 30 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים המרפאתיים שבטור א' לפרט זה; בשנת הטיפול השלישית ואילך – עד 10 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים כאמור.
3.
(7)
עד 3 פעמים בשנת טיפול.
4.
(10)
פעם אחת בחמש שנים.
5.
(11)
פעם אחת בחמש שנים.
6.
(13)
עד 60 ימי טיפול במהלך ארבעה חודשים רצופים, בשנת טיפול, ולגבי קטין – עד 75 ימי טיפול כאמור.
7.
(14)
בהתאם לשיקול דעת מנהל המרפאה.
(3) מתן חוות דעת פסיכיאטרית או תעודה רפואית, לאחר בדיקה במרפאה לבריאות הנפש, על פי הוראה של הפסיכיאטר המחוזי או על פי צו בית המשפט בהליך פלילי, בהתאם להוראות חוק טיפול בחולי נפש;
(4) טיפול מרפאתי כפוי בהתאם להוראות חוק טיפול בחולי נפש.
(ד) שירותי בריאות הנפש הניתנים בידי מטפל עצמאי, אם ביקש המבוטח לקבל שירותים אלה שלא במסגרת מרפאה לבריאות הנפש:
(1) למבוטח שלא אובחן בעבר באבחנה פסיכיאטרית – אבחון בידי פסיכיאטר, לצורך קביעת אבחנה כאמור;
(2) למבוטח שאובחן באבחנה פסיכיאטרית כאמור בסעיף קטן (ג)(2) – שירותים כאמור בפסקאות (2) עד (4), (6) ו–(14) להגדרה "שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש" שבסעיף קטן (א), שיינתנו בהתאם למכסות ולתנאים המפורטים ביחס לאותה אבחנה, בסעיף קטן (ג)(2), בטור ב', ואם הגיש המבוטח בקשה לחריגה ממכסות ותנאים אלה, לוועדת חריגים מחוזית של קופת החולים שבה הוא מבוטח – בהתאם למכסות ולתנאים שקבעה הוועדה.";
(3) בחלק השני –
(א) בכותרת, לפני "שירותים" יבוא "חלק שני:";
(ב) בסעיף 2 ב', אחרי "תלמיד, שנפגע בבית הספר או בטיול של בית הספר ("תאונת בית הספר"), ובידו אישור מבית הספר" יבוא:
" מבוטח שהופנה או שפנה לחדר מיון בבית חולים כללי, על פי הוראה של הפסיכיאטר המחוזי או על פי צו בית המשפט בהליך הפלילי, בהתאם להוראות חוק טיפול בחולי נפש, וכן מבוטח שפנה או שהופנה לחדר מיון בבית חולים פסיכיאטרי.";
(ג) אחרי סעיף 14א יבוא:
"14ב.
שירותי בריאות הנפש
(א) התשלום בעד קבלת שירותי בריאות הנפש, במרפאה לבריאות הנפש, כאמור בסעיף 23ב(ג) בחלק הראשון לתוספת זו, יהיה כתשלום בעד ביקור אצל רופא שניוני בהתאם לתוכנית הגביה שאושרה לכל אחת מקופות החולים לפי סעיף 8 לחוק; תשלום כאמור בעד שירות בריאות הנפש שניתן למבוטח במרפאה לבריאות הנפש, יזכה את המבוטח בקבלת שאר שירותי בריאות הנפש שיינתנו לו באותה מרפאה, במהלך אותו רבעון, בלא תשלום נוסף; נקבעה בתכנית הגביה המאושרת תקרת תשלום משפחתית לביקורים אצל רופא שניוני, ובמכונים ובמרפאות חוץ, תחול התקרה האמורה, גם על תשלום השתתפות עצמית לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מתן חוות דעת פסיכיאטרית או תעודה רפואית ועל טיפול מרפאתי כפוי, כאמור בסעיף 23ב(ג)(3) ו–(4) בחלק הראשון לתוספת זו.
(ב) התשלום בעד קבלת שירותי בריאות הנפש בידי מטפל עצמאי, כאמור בסעיף 23ב(ד) בחלק הראשון לתוספת זו, יהיה כמפורט להלן:
(1) בעד אבחון בידי פסיכיאטר כאמור בסעיף 23ב(ד)(1) בחלק הראשון לתוספת זו, ובעד שירותים כאמור בפסקאות (2), (3), (6) ו-(14) להגדרה "שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש", כאמור בסעיף 23ב(ד)(2) בחלק הראשון לתוספת זו – 96 שקלים חדשים, לכל ביקור, עד ל-15 ביקורים, ו-146 שקלים חדשים, לכל ביקור, בביקור ה-16 ואילך;
(2) בעד שירות כאמור בפסקה (4) להגדרה "שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש", כאמור בסעיף 23ב(ד)(2) בחלק הראשון לתוספת זו – 22 שקלים חדשים לכל ביקור."
תיקון התוספת השלישית
8.
בתוספת השלישית –
(1) במקום הכותרת יבוא:
"תוספת שלישית
(סעיפים 7(א) ו–69)
שירותי הבריאות הניתנים על ידי המדינה";
(2) במקום סעיף 3 יבוא:
"3.
בריאות הנפש
(1) שירותי אשפוז במחלקה לתחלואה כפולה, של מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה או של מטופלים אחרים הזקוקים לאשפוז באותה מחלקה, בכפוף לאישור ראש שירותי בריאות הנפש או ועדת ההכרעה; לענין זה –
"ועדת ההכרעה" – ועדה בין–משרדית שמינה שר הבריאות שחברים בה נציגי משרד הבריאות ונציגי משרד הרווחה;
"מחלקה לתחלואה כפולה" – מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים פסיכיאטרי או בבית חולים כללי, שהוכרה לענין פסקה זו בידי המנהל, המיועדת לאשפוז ממושך לא פעיל של מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה;
"מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה" – מטופלים עם פיגור שכלי, ברמה בינונית ומעלה, שנקבעה להם אבחנה פסיכיאטרית כהגדרתה בסעיף 23ב(א) לחלק הראשון בתוספת השניה, אשר סובלים מהפרעות קשות בהתנהגות או שכושר השיפוט שלהם או כושר בחינת המציאות שלהם, נפגם באופן ניכר;
"ראש שירותי בריאות הנפש" – כהגדרתו בחוק טיפול בחולי נפש."
(2) שירותים בגנים טיפוליים;
(3) שירותי בריאות הנפש לטיפול בנפגעי סמים או אלכוהול:
(א) שירותי אשפוז במוסדות המיועדים לגמילה מסמים או מאלכוהול או במחלקה בבית חולים פסיכיאטרי המיועדת לגמילה כאמור;
(ב) שירותים מרפאתיים (אמבולטוריים) במוסדות המיועדים לטיפול בנפגעי סמים או אלכוהול;
(ג) גמילה תוך ביתית."
חוק ביטוח בריאות ממלכתי – הוראת שעה
9.
בשנים 2008 עד 2011 יקראו את סעיף 17 לחוק העיקרי כך:
(1) האמור בו ייקרא "(א)" ובו, אחרי "13(א)(1) עד (5)" יקראו "בהפחתת הסכום לאשפוז פסיכיאטרי";
(2) אחרי סעיף (א) יקראו:
"(ב) הסכום לאשפוז פסיכיאטרי יחולק, בכל אחת מן השנים 2008 עד 2011, בין קופות החולים, בהתאם לשיעור ערכם הכספי במחיר מלא של ימי האשפוז הפסיכיאטרי של כל קופת חולים, בכלל בתי החולים הפסיכיאטריים, בשנת 2006, מסך ערכם הכספי במחיר מלא של ימי האשפוז הפסיכיאטרי של כל קופות החולים, בכלל בתי החולים הפסיכיאטריים, בשנה האמורה; שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בצו, את שיעורה של כל קופת חולים לפי סעיף קטן זה.
(ג) בסעיף זה –
"בית חולים פסיכיאטרי" – כהגדרתו בסעיף 17א לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב–2002;
"הסכום לאשפוז פסיכיאטרי" – סך של 769.4 מיליון שקלים חדשים בכל אחת מהשנים 2008 עד 2011, במחירי מדד יוקר הבריאות הממוצע לשנת 2007."
תיקון חוק טיפול בחולי נפש
10.
בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 –
(1) בסעיף 1 –
(א) אחרי ההגדרה "חולה" יבוא:
""חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי,
התשנ"ד–1994;";
(ב) אחרי ההגדרה "פקודת הרופאים" יבוא:
""קופת חולים" – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;";
(2) בסעיף 22(ב) אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) לקבל ולרכז נתונים בדבר שירותי בריאות הנפש הניתנים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובכלל זה נתונים לעניין צריכת השירותים ועלותם, חלוקת עלות השירותים בין קופות החולים ופריסת השירותים הניתנים על ידי קופות החולים או על ידי ספקי שירות מטעמם.";
(3) בסעיף 23(א) –
(א) בסעיף קטן (א) במקום "של בית חולים או של מרפאה" יבוא "של בית חולים, של מרפאה, של קופת חולים או של מוסד ממוסדותיה הרפואיים";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) ראש שירותי בריאות הנפש רשאי לדרוש מכל עובד של קופת חולים וממנהל מרפאה, למסור לו, באופן, במועד ובתנאים שיורה, מידע המצוי ברשותם והנוגע לשירותי בריאות נפש שניתנו מטעם קופת החולים או במרפאה, לפי העניין, ובלבד שאין במידע כאמור כדי לזהות את החולים.";
(4) בסעיף 31 –
(א) האמור בו יסומן "(א)" ובו אחרי "אלא באישור הפסיכיאטר המחוזי יבוא " לאחר שנתן לחולה או למי מטעמו, לנציג בית החולים ולנציג קופת החולים שבה מבוטח החולה, הזדמנות לטעון טענותיהם בכתב";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) קבע הפסיכיאטר המחוזי כי אין לשחרר חולה כאמור בסעיף קטן (א) וכי יש להמשיך באשפוזו מטעמים שאינם רפואיים, יקבע האם המשך האשפוז ימומן בידי משרד הבריאות או בידי החולה; כל עוד לא קבע כאמור, ימומן המשך האשפוז בידי משרד הבריאות.";
(5) בסעיף 32(א) אחרי "שאליו מבקשים להעביר את החולה" יבוא "לאחר שנתן הזדמנות לחולה או למי מטעמו, לנציגי בתי החולים ולנציג קופת החולים שבה מבוטח החולה, הזדמנות לטעון טענותיהם בכתב";
(6) בסעיף 39 –
(א) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) מנהל יודיע לראש שירותי בריאות הנפש על קבלתו של אדם לאשפוז לרבות אשפוז יום, בבית החולים, על שחרורו של אדם שאושפז כאמור, מבית החולים, על העברתו למחלקה פסיכיאטרית אחרת או לבית חולים אחר, או על פטירתו בבית החולים.";
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "על שחרורו" יבוא "ועל סיום הטיפול כאמור, וכן יודיע לפסיכיאטר המחוז, במחוז שבו נמצאת המרפאה, על אי–התייצבותו של החולה לטיפול מרפאתי כפוי";
(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) בדיווח על אירוע לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יכלול המנהל או מנהל המרפאה, לפי העניין, את הפרטים המפורטים להלן, ככל שהם ידועים לו ונוגעים לעניין:
(1) פרטי הזיהוי של המאושפז או של מקבל הטיפול המרפאתי הכפוי (בסעיף קטן זה – המטופל) – שם, מספר תעודת זהות, שם האב, מין, תאריך לידה וכתובת מקום מגורים;
(2) מועד ומקום התרחשות האירוע;
(3) הוראת הדין שמכוחה התקבל המטופל לאשפוז או לטיפול מרפאתי כפוי או שמכוחה הסתיים האשפוז או הטיפול כאמור;
(4) האבחנה בעת הקבלה לאשפוז או לטיפול מרפאתי כפוי, ועמדת המטופל ביחס לאשפוז או לטיפול כאמור;
(5) פרטים על שימוש לרעה שעשה המטופל בסמים או באלכוהול, ועל ניסיון אובדני של המטופל שהתרחש במהלך החודשיים שקדמו לקבלה לאשפוז או לטיפול המרפאתי הכפוי;
(6) לגבי מטופל שהוא קטין – הערכת מסוכנותו לעצמו או לזולתו;
(7) יכולתו של המטופל לדאוג לענייניו, וזהות אפוטרופסו, ככל שישנו;
(8) פרטים על הגורם הממן את האשפוז או את הטיפול המרפאתי הכפוי ועל קופת חולים שבה חבר המטופל;
(9) נתונים דמוגרפיים על המטופל – ארץ לידה, שנת עליה, ארץ לידת ההורים, דת, לאום, מצב משפחתי, מספר שנות לימוד; פרטים לפי פסקה זו ידווחו רק אם התקבלו מהמטופל או ממשפחתו לצורך האבחון או הטיפול.
(ד) השר רשאי לקבוע, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, פרטים נוספים על הפרטים המנויים בסעיף קטן (ג), שייכללו בדיווח לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).";
(7) אחרי סעיף 39 יבוא:
"מידע הנוגע לאשפוז קטינים או לטיפול כפוי בהם
39א.
(א) קיבל ראש שירותי בריאות הנפש דיווח לפי סעיף 39 לגבי קטין, לא יישמרו במסמכים או במאגרי המידע של מערכת בריאות הנפש, למעט בתיק האישי של הקטין בבית החולים או במרפאה, לפי העניין, פרטים מזהים של הקטין, אלא אם כן מתקיימים שניים אלה:
(1) הקטין אובחן כחולה במחלת נפש או כמי שיש לו הפרעה נפשית;
(2) המחלה או ההפרעה כאמור בפסקה (1) עלולות לסכן את הקטין או את זולתו.
(ב) נשמרו פרטים מזהים של קטין, לפי סעיף קטן (א), רשאי ראש שירותי בריאות הנפש לשמור במסמכים ובמאגרי המידע כאמור באותו סעיף קטן, מידע לגבי אשפוזו של הקטין או טיפול מרפאתי כפוי בו, הכולל פרטים מזהים שלו, שהתקבל בעבר או שיתקבל בעתיד לפי הוראות סעיף 39, והכל גם אם לא התקיימו בקטין, בעת האשפוז או הטיפול האמורים, התנאים המנויים בפסקאות (1) ו–(2) של סעיף קטן (א).";
(8) בסעיף 42(א), אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) המידע נדרש לקופת החולים שבה מבוטח אותו אדם, לצורך הטיפול בו."
תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה)
11.
בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960 –
(1) בסעיף 3ג(ג), במקום "סעיף 11 וסעיף 23" יבוא "וסעיף 11";
(2) בסעיף 23, סעיף קטן (ב) – בטל.
תיקון חוק שיקום נכי נפש בקהילה
12.
בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–2000 –
(1) אחרי סעיף 2 יבוא:
"מתן שירותי שיקום
2א.
שירותי השיקום הכלולים בסל השיקום יינתנו לפי שיקול דעת מקצועי, באיכות סבירה ובתוך זמן סביר, והכל במסגרת התקציב העומד לרשות משרד הבריאות לפי סעיף 23.";
(2) בסעיף 13, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) בכל דיון של ועדת שיקום אזורית יהיה רשאי להשתתף גם נציג של קופת החולים שבה מבוטח נכה הנפש שעניינו נדון לפני הוועדה, שהוא עובד מקצועי המכיר את הרקע הטיפולי של נכה הנפש; לצורך השתתפות הנציג כאמור, תודיע הוועדה לקופה שבה מבוטח נכה הנפש על מועדי הדיון בעניינו.";
(3) בסעיף 14(ב), במקום "להיקף השירות" יבוא "להוראות סעיף 2א ולהיקף השירות" ובסופו יבוא "ככל שנקבע";
(4) בסעיף 23, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות, סכום מתוך התקציב השנתי לשיקום נכי נפש בקהילה, כאמור בסעיף קטן (א), אשר יועבר לקופות החולים לצורך השתתפותן במימון שירותי השיקום הניתנים למבוטחיהן על ידי המדינה לפי חוק זה; בתקנות כאמור יקבע השר, בין השאר, הסדרים לעניין חלוקת הסכום בין קופות החולים, אופן השתתפות קופות החולים במימון שירותי השיקום, וסכומים שיוותרו בידי קופות החולים או סכומים שיידרשו קופות החולים לשלם למדינה מעבר לסכום שהועבר אליהן לפי התקנות, הכל בהתאם למספר המבוטחים בקופה שנזקקו לשירותי שיקום ובהתאם למבחנים שיקבע השר; כן יקבע השר בתקנות כאמור הוראות לעניין דרכי הקיזוז של סכומים המגיעים למדינה מקופות החולים לפי התקנות, מכל סכום המגיע לקופות החולים מהמדינה לפי דין או הסכם.";
(5) בסעיף 25 במקום "ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי הוא לקבוע – " יבוא "ורשאי הוא לקבוע, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ולענין פסקאות (1) ו-(2) – גם בהסכמת שר האוצר – ".
תיקון חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)
13.
בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב–2002, אחרי סעיף 17 יבוא:
"סימן ג': התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש
הגדרות
17א.
בסימן זה –
"ביצוע במחיר קבוע" – סכום המכפלות של כל שירותי האשפוז הפסיכיאטרי שצרכו מבוטחי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי, במחיר המלא של כל שירות כאמור, אף אם שולם בעבורו מחיר מופחת;
"בית חולים פסיכיאטרי" – בית חולים פסיכיאטרי או בית חולים כללי שבו פועלת מחלקה פסיכיאטרית, שהוא אחד מאלה:
(1) בית חולים ממשלתי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
(2) בית חולים בבעלות קופת חולים;
(3) בית חולים בבעלות רשות מקומית;
(4) בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;
"חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994;
"חוק הפיקוח" – חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשנ"ו–19967;
"מחיר מלא" – מחירו המרבי של שירות בתחום בריאות הנפש, כפי שעודכן מזמן לזמן לפי חוק הפיקוח;
"מחיר שירותי אשפוז פסיכיאטרים" – מחירים מלאים של ימי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי;
"מרפאה לבריאות הנפש" – כהגדרתה בסעיף 23ב(א) בחלק הראשון לתוספת השניה, בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
"מרפאה ממשלתית לבריאות הנפש" – מרפאה לבריאות הנפש שהיא אחת מאלה:
(1) מרפאה לבריאות הנפש הפועלת בבית חולים פסיכיאטרי ממשלתי;
(2) מרפאה לבריאות הנפש הפועלת בבית חולים כללי ממשלתי;
(3) מרפאה ממשלתית לבריאות הנפש שאינה פועלת במסגרת בית חולים;
"צריכה" או "רכישה", של שירותי אשפוז פסיכיאטרים בידי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי – לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים, בבית חולים שהוא תאגיד בבעלות הקופה ולמעט צריכה או רכישה כאמור בבית חולים הפועלת במסגרת אותה קופה;
"תאגיד בריאות" – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19858;
"תקרת הצריכה הבסיסית בבית חולים פסיכיאטרי, במחיר מלא" – המחיר הכולל, המלא, של ימי אשפוז פסיכיאטרים בבית חולים פסיכיאטרי, בעד תפוסה של 95% ממיטות האשפוז המלא ו-100% ממיטות אשפוז היום, שהיו בבית החולים ביום י' בטבת התשס"ז (31 בדצמבר 2006), בהתאם לרישיונו של בית החולים באותו מועד;
"תקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא" – התקרה של כל קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי הקבועה, לשנים 2008 עד 2010, בסעיף 17ב.
תקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא לשנים 2008 עד 2010
17ב.
תקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי, בכל אחת מהשנים 2008 עד 2010, תהיה הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הצריכה הבסיסית בבית החולים הפסיכיאטרי האמור, במחיר מלא, בביצוע במחיר קבוע של חברי אותה קופה באותו בית חולים במחצית הראשונה של שנת 2007, כשהוא מחולק בביצוע במחיר קבוע של כלל חברי קופות החולים באותו בית חולים באותה תקופה; תקרת הצריכה הפרטנית תתעדכן, מזמן לזמן, לפי חוק הפיקוח; שר הבריאות ושר האוצר יפרסמו, בהודעה ברשומות, עד יום כ"ד באדר ב' התשס"ח (31 במרס 2008) את תקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא לשנים 2008 עד 2010 של כל קופת חולים בכל בית חולים פסיכיאטרי.
תשלום בעד
שירותי אשפוז פסיכיאטרים
17ג.
קופת חולים תשלם בעד שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה בבית חולים פסיכיאטרי בכל אחת מהשנים 2008 עד 2010 –
(1) עד לתקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא – לא יותר ממחירי שירותי האשפוז הפסיכיאטריים;
(2) מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא ועד לביצוע במחיר קבוע בשיעור של התקרה האמורה בתוספת %13 ממנה – סכום אפס;
(3) מעבר לביצוע במחיר קבוע בשיעור של תקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא בתוספת 13% ממנה – לא יותר מ-30% ממחירי שירותי האשפוז הפסיכיאטריים.
התחשבנות בין בית חולים כללי ממשלתי לבין תאגידי בריאות
17ד.
בבית חולים כללי ממשלתי שבו פועל תאגיד בריאות ואשר יש בו מחלקה פסיכיאטרית, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משתלם סכום אפס או סכום מופחת, כאמור בסעיף 17ג(2) או (3), שייוחס לתאגיד הבריאות, מ-95% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום אפס או סכום מופחת כאמור.
התחשבנות בין קופת חולים לבין מרפאה ממשלתית לבריאות הנפש
17ה.
(א) ההתחשבנות בין קופת חולים לבין מרפאה ממשלתית לבריאות הנפש, בכל אחת מהשנים 2008 עד 2011, בשל מתן שירותי בריאות נפש במרפאה, למעט שירותי טיפול יום במחלקת יום במרפאה (בסעיף זה – שירותים מרפאתיים), תיעשה בהתאם להוראות שיקבעו שר הבריאות ושר האוצר, ורשאים השרים לקבוע הוראות שונות למרפאות שונות.
(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו שר הבריאות ושר האוצר, בין השאר, הוראות בעניינים אלה:
(1) תקרות צריכה אשר בעד רכישת שירותים מרפאתיים עד לתקרות אלה, בידי קופת חולים, תשלם הקופה לא יותר ממחירם המלא;
(2) מחירי שירותים מרפאתיים שישולמו בידי קופת החולים בעד רכישת שירותים כאמור מעבר לתקרות הצריכה שנקבעו לפי פסקה (1), ובכלל זה פטור מתשלום מעבר לתקרה שתיקבע;
(3) חלוקת התמורות ששילמו קופות החולים מעבר לתקרות הצריכה שנקבעו לפי פסקה (1), בין קופות החולים ומשרד הבריאות, ורשאים השרים לייחד חלק מהסכום שיועבר לתקציב משרד הבריאות לפי פסקה זו, לצורך יישום חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–2000.
התחשבנות בין קופת חולים לבין מרפאה לבריאות הנפש לעניין רכש טיפולי יום
17ו.
(א) בסעיף זה –
"הוצאה כספית רבעונית" – סך ההוצאה הכספית שהיו מוציאות כלל קופות החולים, ברבעון מסוים, בעד טיפולי יום שצרכו מבוטחיהן באותו רבעון בכל המרפאות לבריאות הנפש, אילו שולם בעדם המחיר הרבעוני המלא;
"היקף צריכה רבעוני" – סכום המתקבל מהכפלת 550 עמדות טיפול יום בכל המרפאות לבריאות הנפש, במחיר המלא לטיפול יום כשהוא מוכפל במספר ימי הטיפול לרבעון שנקבע לפי סעיף קטן (ג);
"מחיר מלא לטיפול יום" – המחיר המרבי של טיפול יום, ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008), כפי שעודכן מזמן לזמן לפי חוק הפיקוח;
"מחיר רבעוני מלא" –
(1) ברבעון הראשון של שנת 2008 – המחיר המלא לטיפול יום;
(2) בכל רבעון אחר – המחיר המרבי לרכישת טיפול יום בידי קופות החולים, שנקבע לאותו רבעון, לפי סעיף קטן (ב);
"טיפול יום" – טיפול יום הניתן במחלקה לטיפול יום במרפאה לבריאות הנפש.
(ב) עלתה או פחתה ההוצאה הכספית ברבעון מסוים, במהלך השנים 2008 עד 2011, על היקף הצריכה הרבעוני באותו רבעון, יפחת או יעלה המחיר הרבעוני המלא, ברבעון שלאחריו, על פי נוסחה שיקבעו לענין זה שר הבריאות ושר האוצר, בצו, במטרה להביא לכך שההוצאה הכספית ברבעון שלאחריו לא תעלה ולא תפחת מהיקף הצריכה הרבעוני שיחול באותו רבעון; המנהל הכללי של משרד הבריאות יפרסם הודעה, בדרך שיקבע השר, סמוך לאחר תחילת כל רבעון, בדבר המחיר הרבעוני המלא שיחול באותו רבעון.
(ג) לצורך קביעת היקף הצריכה הרבעוני יורו המנהל הכללי של משרד הבריאות והמנהל הכללי של משרד האוצר או מי שהם הסמיכו לענין זה, על מספר ימי הטיפול לאותו רבעון, ובלבד שסך ימי הטיפול לשנה לא יעלה על 252 ימים; הודעה על מספר ימי הטיפול בכל רבעון, תפורסם ברשומות.
הסכמים בדבר שיטת התחשבנות
17ז.
(א) על אף הוראות סימן זה, רשאים כל בית חולים פסיכיאטרי או מרפאה לבריאות הנפש (בסעיף זה – נותן שירותים) וכל קופת חולים, לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי בריאות הנפש, ובלבד שההסדר ימלא אחר תנאים אלה:
(1) נותן השירותים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי נותן השירותים ייתן לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי;
(2) ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;
(3) תקופת ההסכם תסתיים, לגבי שירותי אשפוז פסיכיאטרי בבתי חולים – בתום שנת 2010, לכל המאוחר, ולגבי שירותי בריאות הנפש במרפאות לבריאות הנפש – בתום שנת 2011, לכל המאוחר;
(4) ההסדר שבהסכם לא ייצור הפליה מצד נותן השירותים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופות החולים האחרות.
(ב) הגיעו נותן שירותים וקופת חולים להסדר על שיטת התחשבנות ביניהם, יעבירו הצדדים להסכם העתק ממנו לשר הבריאות ולשר האוצר; סבר אחד מהשרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך לצדדים להסכם ולשר האחר, בתוך 60 ימים מיום שההסכם הועבר אליו.
(ג) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי, לאחר ששמע את הצדדים להסכם, לבטל אותו מנימוקים שיירשמו ויימסרו לצדדים, אם ראה שהדבר נחוץ לשם שמירה על בריאות הציבור.
(ד) שר הבריאות ושר האוצר רשאים לקבוע בצו הוראות לענין מדידת הצריכה בפועל של קופת חולים אצל נותן שירותים, במקרה שבו נחתם הסכם בין הקופה לבין נותן השירותים לפי סעיף זה, ובכלל זה רשאים הם לקבוע כי יראו את הצריכה כאילו נעשתה במחירים הנמוכים ממחירי השירותים שנצרכו.
הוראת שעה לתשלום בשנת 2008
17ח.
בשנת 2008 תעביר כל קופת חולים לאוצר המדינה סכום השווה ל-21% מסך תקרות הצריכה הפרטניות במחיר מלא, בשנת 2008, של קופת החולים בכלל בתי החולים הפסיכיאטרים האמורים בפסקה (1) להגדרה "בית חולים פסיכיאטרי" (בסעיף זה – בית חולים פסיכיאטרי ממשלתי), בתוספת 5.3 מליון שקלים חדשים, וזאת כהלוואה עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017); שר הבריאות ושר האוצר יקבעו בצו עד יום כ"ד באדר ב' התשס"ח (31 במרס 2008) הוראות לעניין המועד להעברת ההלוואה לפי סעיף זה ותנאיה; כן רשאים השרים, להאריך, בצו, את תקופת ההלוואה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על עשר שנים, ובלבד שבתקופות אלה ממשיכות קופות החולים לרכוש שירותי אשפוז פסיכיאטרי בבתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים.
תחולה
17ט.
(א) הוראות סימן זה לא יחולו על שירותים כאמור בסעיף 17(א).
(ב) הוראות סימן זה יחולו לגבי שירותי אשפוז פסיכיאטרים שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי עד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010), וכן לגבי לשירותי בריאות הנפש שרכשה קופת חולים במרפאה לבריאות הנפש עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011)."
תחילה
14.
תחילתו של חוק זה ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008).
דברי הסבר
כללי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 )להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, או החוק(, מסדיר בתוכו את תחום האחריות הביטוחית לטיפול הרפואי בתושבי המדינה ובכלל זה לטיפול בנפגעי הנפש.
כיום קיימת אי-בהירות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי בכל הנוגע לזהות הגורם המבטח האחראי לתחום בריאות הנפש, וזאת לאור העובדה כי שירותים מתחום בריאות הנפש מופיעים הן בתוספת השניה לחוק, אשר עוסקת בשירותים הניתנים בידי קופות החולים והן בתוספת השלישית לחוק העוסקת בשירותים הניתנים בידי המדינה.
החוק המוצע בא להעביר את רוב רובה של האחריות הביטוחית לשירותי בריאות הנפש לפי החוק, מהמדינה לקופות החולים, והוא מהווה שלב נוסף ברפורמה כוללת המתבצעת בפועל, מזה מספר שנים, בתחום בריאות הנפש והמאגדת בתוכה, בנוסף לרפורמה הביטוחית כאמור רפורמה בשני תחומים נוספים:
- רפורמה בשירותי השיקום בקהילה – החל באמצע שנות התשעים החל תהליך של פיתוח שירותי שיקום בקהילה לנפגעי הנפש. שיאו של תהליך זה התרחש בשנת 2000 כאשר נחקק חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–2000 (להלן – חוק שיקום נכי נפש בקהילה), אשר קבע את זכותו של נפגע הנפש לשיקום כוללני במסגרת הקהילה.
- רפורמה מבנית של שירותי בריאות הנפש – שעיקרה צמצום הדרגתי של מספר מיטות האשפוז הפסיכיאטרי במדינת ישראל והעברת דגש הטיפול מטיפול באשפוז לטיפול בקהילה.
הצעת חוק זו באה בעקבות מספר החלטות ממשלה שבהן הוחלט על ביצוע הרפורמה הביטוחית אשר במסגרתה, כאמור, תועבר האחריות לשירותי בריאות הנפש, לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מידי המדינה לידי הקופות, וביניהן – החלטה מס' 2905 מיום כ"ג בשבט התשס"ג, 26 בינואר 2003 והחלטה מס' 568 מיום י"ב בתשרי התשס"ז, 4 באוקטובר 2006. בנוסף, במקביל להחלטות ממשלה אלה, נחתם ביום כ"ד באלול התשס"ז, 17 בספטמבר 2006 הסכם בנושא הרפורמה הביטוחית בין משרד הבריאות ובין משרד האוצר, והצעת חוק זו באה לעגן חלק מהוראותיו של ההסכם ולאפשר את יישומו.
העברת האחריות הביטוחית בתחום בריאות הנפש לקופות החולים כמוצע בהצעת חוק זו תבהיר את זהותו של הגורם האחראי לתחום הביטוחי האמור לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תבטיח רצף טיפולי הן בין הטיפול הגופני לטיפול הנפשי והן בין הטיפול באשפוז לטיפול בקהילה, תפחית את הסטיגמה הקיימת לגבי נפגעי נפש ותביא לטיפול מוקדם ויעיל יותר.
זאת ועוד, העברת האחריות הביטוחית כאמור מהווה מהלך ראוי ואף נדרש, כדי למנוע פיצול תחומי אחריות ביטוחיים בין מבטחים שונים, היא מקדמת את התפיסה הרואה במדינה רגולטור ולא נותן שירותים, ומסייעת לשילוב רפואת הנפש כחלק בלתי נפרד ממערך השירותים הכולל המובטח על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לכלל תושבי המדינה.
סעיף 1 מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק ולהוסיף את ההגדרות "חוק טיפול בחולי נפש" ו"פסיכיאטר מחוזי" בשל השימוש החוזר שנעשה במונחים אלה במסגרת התיקונים המוצעים בגוף החוק.
סעיף 2 סעיף 8(ד) לחוק קובע, כי "שר הבריאות רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לשנות את גובה התשלומים בעבור שירותי הבריאות הכלולים בסל השירותים הבסיסי, וכן את דרכי התשלום".
המונח "סל השירותים הבסיסי", כפי שמוגדר בסעיף 7 (א) לחוק, כולל בתוכו חמישה רכיבים שונים ובין השאר, את שירותי הבריאות שנתנה קופת חולים כללית או המדינה במועד הקובע, כמפורט בתוספת השניה או השלישית, לפי העניין. המועד הקובע מוגדר בסעיף 1 לחוק כיום י"ח בטבת התשנ"ד, 1 בינואר 1994. לעומת זאת, המונח "סל שירותי הבריאות" המוגדר גם הוא בסעיף 7(א) לחוק, כולל בתוכו את השירותים המפורטים בתוספות השניה והשלישית, בכפוף לאמור בסעיף 8 לחוק שעניינו שינויים בשירותי הבריאות ותשלומים. דהיינו המונח "סל שירותי הבריאות" כולל בתוכו את השינויים שעורך שר הבריאות בשירותי הבריאות המפורטים בתוספת השניה והשלישית ובתשלומים הנגבים בעבור שירותים אלו, ולא כולל רק את השירותים והתשלומים שנקבעו במועד הקבוע כאמור בהגדרה "סל השירותים הבסיסי". לכן, מוצע לתקן את סעיף 8(ד) האמור כך שתובהר כוונת המחוקק ולפיה סמכות שר הבריאות לשנות בצו את התשלומים המפורטים בחוק, משתרעת גם על תשלומים שנקבעו במועד מאוחר למועד הקובע , לרבות במסגרת החוק המוצע.
סעיף 3 בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק שעניינו "בחירה מבין נותני השירותים", קבלת טיפול באשפוז (למעט במצבים חריגים כגון טיפולי חירום) נעשית רק בבתי החולים שהם נותני שירותים של הקופה שבה מבוטח התושב, בהתאם להסדרים שנקבעו על יד הקופה.
לרוב, דורשים הסדרים אלה כי המבוטח יציג הפניה והתחייבות של הקופה ("טופס 17") כתנאי לקבלת השירות על חשבון הקופה.
בשל האופי המיוחד של אוכלוסיית היעד הנזקקת לשירותי אשפוז פסיכיאטרים מוצע להוסיף לחוק את סעיף 23א1 המוצע ולקבוע בו הסדרים ספציפיים לעניין קבלת מטופל לאשפוז פסיכיאטרי או העברתו לאשפוז כאמור בבית חולים אחר.
בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור מוצע לאפשר קבלה לאשפוז פסיכיאטרי בלא הפניה ובסטייה מהסדרי הבחירה, ובלבד שמתקיימים התנאים שבסעיף המוצע (הצדקה רפואית לאשפוז או אשפוז על פי צו או הוראה לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 (להלן – חוק טיפול בחולי נפש), או לפי חוק הנוער )טיפול והשגחה), התש"ך–1960 (להלן – חוק הנוער)).
בכל הנוגע להעברת מבוטח לאשפוז פסיכיאטרי בבית חולים אחר מוצע לקבוע בסעיף קטן (ד) המוצע, הסדר ספציפי המכפיף את זכות הקופה להעביר מבוטח כאמור, להוראות סעיף 32 לחוק טיפול בחולי נפש, כנוסחו המוצע בסעיף 10(5) להצעת החוק, ולפיו לא ניתן להעביר מטופל מבית חולים אחד למשנהו אלא בהסכמת המטופל ומנהלי שני בתי החולים הרלוונטים, ובמקרה של מחלוקת בין המטופל, הקופה ובית החולים יכריע בדבר הפסיכיאטר המחוזי. כן קובע סעיף קטן (ד) המוצע כי לא יועבר מטופל, לפי דרישת קופת חולים, אלא אם כן חלפו שלושה חודשי אשפוז רצופים לפני ההעברה וזאת כדי לצמצם את האפשרות לקטוע הליך טיפולי שהחל, מטעמים אדמיניסטרטיבים.
עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) המוצע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על אשפוז פסיכיאטרי במחלקה פסיכיאטרית לתחלואה כפולה (מחלת נפש ופיגור שכלי) שכן על פי הוראות סעיף 69א(3) לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף 6 להצעת החוק, והוראות סעיף 3(1) לתוספת השלישית לחוק, כנוסחו בסעיף 8 להצעת החוק, האחריות למתן שירותי אשפוז במסגרת מחלקה כאמור תהיה של משרד הבריאות או של משרד הרווחה.
סעיף 4 כאמור בחלק הכללי לדברי ההסבר, מטרתה של הצעת חוק זו היא להעביר לקופות החולים את האחריות הביטוחית למתן שירותים בתחום בריאות הנפש. כתוצאה מכך יאלצו קופות החולים לפתח שירותים מרפאתיים (אמבולטורים) בתחום בריאות הנפש. עם זאת, קיים החשש כי באזור מסוים קופת חולים אחת או יותר לא תספק למבוטחיה את השירותים האמורים לפי אמות המידה המנויות בסעיף 3(ד) לחוק, קרי באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים. לפיכך, כדי להבטיח פריסה ראויה של השירותים המרפאתיים בתחום זה, מוצע לתקן את סעיף 29ב לחוק שעניינו הוראות בדבר ניהול ענייניה של קופת חולים ולהוסיף בו את סעיף קטן (ד) המוצע אשר יסמיך את שרי הבריאות והאוצר לקבוע בצו כי שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש, יינתנו באזור מסוים כפי שיוגדר בידי השרים, על ידי קופת חולים אחת או יותר למבוטחי כל הקופות או חלקם, וזאת אם נמצא כי הדבר לא קרה ביוזמת הקופות.
סעיף 5 מוצע לתקן את סעיף 49 לחוק שעניינו "הרכב מועצת הבריאות" ולהוסיף להרכב המועצה נציג אחד מקרב ארגון העוסק בזכויות נפגעי נפש.
סעיף 6 סעיף 69 לחוק שעניינו שירותי בריאות לפרט, קובע בסעיף קטן (א) שבו את הכלל שלפיו שירותי הבריאות שניתנו לפרט על ידי המדינה ערב תחילתו של החוק המפורטים בתוספת השלישית, ימשיכו להינתן על ידי משרד הבריאות, אלא אם כן החליט שר הבריאות כי שירותים אלה יינתנו על ידי קופות החולים, ותוקנו בהתאם לכך התוספות השניה והשלישית, שבהם מצויה החלוקה בין שירותים שבאחריות הקופות לבין שירותים שבאחריות המדינה (ראה גם דברי הסבר לסעיף 23א(1א) לחוק המוצע בסעיף 3, וכן לסעיף 3(1) לתוספת השלישית לחוק המוצע בסעיף 8 להצעת החוק).
מוצע לתקן את סעיף 69 לחוק ולהוסיף לו את סעיף קטן א(3) המוצע אשר יבהיר כי האחריות למתן שירותי אשפוז במסגרת מחלקה פסיכיאטרית לתחלואה כפולה (מחלת נפש ופיגור שכלי), תהיה של משרד הבריאות או של משרד הרווחה, על פי הוראות התוספת השלישית, וזאת כחריג לכלל האמור בסעיף קטן (א) שלפיו האחריות למימון היא של קופות החולים או משרד הבריאות בלבד.
התיקון המוצע מעגן בחקיקה את המצב הקיים בפועל כיום ומשקף את חלקו של משרד הרווחה באחריות לאוכלוסיה הייחודית המקבלת כיום שירותים במסגרת המחלקות לתחלואה כפולה.
סעיף 7 מוצע לתקן את התוספת השניה לחוק אשר בה מפורטים שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים.
לפסקה (1)
מוצע להחליף את הכותרת לתוספת השניה, כך שיובהר שהיא כוללת בתוכה לא רק את שירותי הבריאות שנתנה קופת חולים כללית לחבריה במועד הקובע, אלא גם את שירותי הבריאות שחייבות קופות החולים לתת מכוח צו של שר הבריאות, לפי סעיף 69 לחוק (ראה דברי הסבר לסעיף 6 להצעת החוק).
כמו כן, כדי להקל על קריאת התוספת, מוצע להוסיף כותרות משנה לשני החלקים הקיימים כיום בתוספת, כאשר החלק הראשון של התוספת מפרט את שירותי הבריאות שלהן אחראיות הקופות, והחלק השני של התוספת מפרט את השירותים, מתוך רשימת השירותים שבחלק הראשון, שאותם נותנת הקופה בהשתתפות כספית עצמית של המבוטח (ראה גם דברי הסבר לסעיף7(3) להצעת החוק).
לפסקה (2) (א)
סעיף22(ד) לחלק הראשון בתוספת השניה, שעניינו שירות פסיכולוגי, מעגן בתוכו כבר היום חלק מאחריות קופות החולים למתן שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש וזו לשונו –
"(ד) שירות פסיכולוגי –
(1) שירותי אבחון והערכה פסיכולוגיים;
(2) ייעוץ פסיכולוגי במרפאות ראשוניות, בבתי חולים כלליים, במכונים ובגנים טיפוליים;
(3) טיפול פרטני, זוגי, משפחתי וקבוצתי;
(4) התערבות פסיכולוגית בזמן משבר;
(5) טיפול פסיכולוגי שיקומי ונוירופסיכולוגי;
(6) טיפול פסיכותרפוטי פעיל וממושך לא יותר משנתיים, במידה שקיימת אינדיקציה למתן טיפולים מעבר לכך – על פי המלצת הגורם המטפל הבכיר;".
כדי למנוע כפילות בהוראות החוק, מוצע לבטל את כל הפסקאות של הסעיף האמור, למעט פסקה (5) שבו, מאחר שהשירותים המפורטים בהן ייכללו מעתה במסגרת השירותים המרפאתיים המוצעים בסעיף 23ב(ג) המוצע לחלק הראשון לתוספת השניה.
יובהר כי ביטול פסקה (2) מבטל בין השאר את אחריות קופות החולים לספק שירותי ייעוץ פסיכולוגי בגנים טיפוליים, שכן היום שירותים אלה כבר כלולים למעשה במסגרת שירותי הטיפול הבריאותי המקדם הניתנים במסגרת התוספת השלישית לחוק, במימון המדינה. אין בביטול פסקה (2) כאמור כדי לגרוע מחובת קופות החולים לספק טיפול בריאותי מקדם, לכלל הקטינים המבוטחים אצלה והנזקקים לו, שלא במסגרת הגנים הטיפוליים.
כמו כן מוצע שלא לבטל את פסקה (5) מאחר ששירות הטיפול הפסיכולוגי השיקומי והנוירופסיכולוגי המוזכר בה אינו ניתן לפי הצעת חוק זו במסגרת המרפאות לבריאות הנפש, אלא שירות העומד בפני עצמו.
לפסקה (2) (ב)
מוצע לתקן את התוספת השניה לחוק ולהוסיף לחלק הראשון שלה את סעיף 23ב המוצע, וזאת במטרה להגדיר בו את כלל השירותים בתחום בריאות הנפש, אותם יעניקו הקופות למבוטחיהן.
יודגש, כי השירותים המפורטים בסעיף 23ב המוצע אינם מהווים מיצוי של זכויות המבוטחים לקבלת שירותי בריאות נפש. סעיף זה מפרט אך את השירותים הניתנים במסגרות ייעודיות לבריאות הנפש (מחלקות אשפוז פסיכיאטרי ומרפאות לבריאות הנפש) או הניתנים על ידי מטפל עצמאי לבקשת המטופל (דבר הכרוך בהשתתפות עצמית גבוהה יותר), והוא אינו בא לגרוע מהזכות לקבל שירותים אלה כחלק נלווה ומשלים לשירותים אחרים הניתנים על פי תוספת זו כאשר הדבר מהווה חלק מאותו שירות. כך לדוגמה שירותים פסיכולוגים הניתנים למטופלים במסגרת מרפאה אונקולוגית.
סעיף 23ב המוצע מחולק לשני חלקים עיקרים – סעיף קטן (ב) שבו מפרט את שירותי בריאות הנפש הניתנים בבתי החולים, וסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) שבו מפרטים את השירותים המרפאתיים (האמבולטורים) הניתנים בתחום בריאות הנפש במרפאות לבריאות הנפש או בידי מטפל עצמאי.
לסעיף 23ב(א) המוצע
מוצע להגדיר מונחים שונים אשר נעשה בהם שימוש חוזר בסעיף 23ב המוצע. בהגדרה "מטפל עצמאי" נעשה שימוש בסעיף 23ב(ד) המוצע ובכל שאר המונחים נעשה שימוש בסעיף 23ב(ג) המוצע.
לסעיף 23 ב(ב) המוצע
הסעיף האמור מפרט את שירותי בריאות הנפש שיינתנו במסגרת בתי חולים פסיכיאטריים או כלליים. שירותים אלה יכללו לפי המוצע שירותי חירום ומיון, מתן חוות דעת פסיכיאטרית או תעודה רפואית לאחר בדיקה בחדר מיון לפי חוק טיפול בחולי נפש, אשפוז במחלקות האשפוז השונות (למעט אשפוז במחלקות לתחלואה כפולה) לרבות אשפוז לצורך u1492 הסתכלות ואשפוז כפוי לפי חוק טיפול בחולי נפש, ואשפוז יום.
לסעיף 23ב(ג) המוצע
הסעיף האמור מפרט את שירותי בריאות הנפש שיינתנו במסגרת מרפאות לבריאות הנפש, המוגדרות לענין זה בסעיף 23ב(א) המוצע.
למבוטח שלא אובחן בעבר באבחנה פסיכיאטרית כוללים שירותים אלה, לפי סעיף 23 ב(ג)(1) המוצע, שירותי אבחון ומיון לצורך קביעת האבחנה כאמור.
למבוטח שאובחן בעבר באבחנה פסיכיאטרית, כוללים שירותים אלה, לפי סעיף 23ב(ג)(2) המוצע את השירותים המפורטים בהגדרה "שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש" שבסעיף 23ב(א) המוצע, כולם או חלקם. הגדרה זו כוללת בתוכה טווח רחב של שירותים וביניהם שירותים פרטניים, כגון – בדיקות מיון, קבלה, מפגשי טיפול ומעקב פרטניים, ביקורי בית ושירותים קבוצתיים כגון – טיפולים זוגיים או משפחתיים. עם זאת, מובהר בהגדרה האמורה כי השירותים המרפאתיים בתחום בריאות הנפש אינם כוללים טיפול משלים (רפואה אלטרנטיבית), טיפולי ביופידבק ואבחון לצורכי השמה, לרבות השמה בעבודה או במוסד חינוך.
בעוד שקבלת רוב השירותים בתחום בריאות הנפש הניתנים בבית חולים פסיכאטרי או בבית חולים כללי, לפי סעיף 23ב(ב) המוצע, מוגבלים רק בשיקול דעת מקצועי ובקיומה של התוויה למתן הטיפול, הרי שלצורך קבלת השירותים המרפאתיים בתחום בריאות הנפש נקבעו תנאים נוספים כמפורט בסעיף 23ב(ג)(2) המוצע. בכלל זה נקבע כי על המבוטחים המבקשים שירותים מרפאתיים כאמור, להיות בעלי אבחנה פסיכיאטרית, כהגדרתה בסעיף 23ב(א) המוצע, דהיינו אבחנה שנקבעה בהתאם לאמות המידה המקובלות והסיווגים הכלולים במדריך הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי (10–IDC), או במדריך אבחוני תקף אחר שעליו הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות בהודעה ברשומות. האבחנה הפסיכאטרית נדרשת כדי לסווג את המבוטחים לקבוצות האבחון השונות המוגדרות בסעיף 23ב(א) המוצע ("קבוצת אבחון א'", "קבוצת אבחון ב'", "קבוצת אבחון ג'","קבוצת אבחון ד'" ו-"קבוצת אבחון ה'"), אשר כל אחת מהן, מזכה את השייך לה בסוג אחר של שירותים מרפאתיים, כמפורט בטור א' לטבלאות המובאות בסעיף 23 ב(ג)(2) המוצע. שירותים אלה יינתנו בכמויות ובתנאים הייחודיים לאותה קבוצת אבחון, כמפורט בטור ב' בטבלאות האמורות. התנאים והמכסות המפורטים בטור ב' לטבלאות שבסעיף המוצע באים לקבוע את מספר הטיפולים שלהם זכאי המבוטח בכלל או במהלך "שנת טיפול" כהגדרתה בסעיף 23ב(א) המוצע. המונח "שנת טיפול" הוגדר כדי להבהיר כי אין המדובר בשנה קלנדרית אלא בשנה שמועד תחילתה משתנה לפי המועד שבו קיבל המבוטח את הטיפול המרפאתי, בהתאם למפורט בהגדרה. לצד קביעת התנאים והמכסות למתן שירותים מרפאתיים כאמור, מוצע לקבוע אפשרות לסטייה מתנאים או ממכסות אלה.
הצעת חוק ממשלתית זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה (מ-325).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באדר ב' התשס"ח – 31.3.08