קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק אמנת הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח, התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/359).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת חוק אמנת הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח. יציג את הצעת החוק השר משולם נהרי, בבקשה.
השר משולם נהרי:
גברתי היושבת בראש, חברי הכנסת, בתחילת שנות ה-90, על רקע שינויים עולמיים, פוליטיים וכלכליים, פעלה מדינת ישראל על מנת להצטרף לפורומים בין-לאומיים שונים, וזאת כדי להשתייך לגוש גדול ומכובד של מדינות החולקות תפיסת עולם כלכלית ליברלית, התומכות בקידום היוזמות הפרטיות והדוגלות בעקרונות הדמוקרטיה והפלורליזם. במסגרת תהליך זה הצטרפה ישראל כחברה לבנק האירופי לשיקום ולפיתוח, שהוא ארגון בין-לאומי כלכלי, השם לו למטרה לסייע בשיקום כלכלות נחשלות במדינות הגוש הסובייטי לשעבר ואף הרחיב את פעילותו במשך הזמן למדינות נוספות.
בהצעת חוק זו יש כדי לסייע להידוק שיתוף הפעולה בין הצדדים על-ידי עיגון בחקיקה של התחייבויות שונות שישראל נטלה על עצמה כמדינה חברה בארגון, שהינה צד לאמנת הבנק.
במאי 1990 נחתם בפריס הסכם המייסד את הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח. אמנת הבנק נחתמה על-ידי 60 מדינות וגופים ונכנסה לתוקף במרס 1991. כאמור, המדינות שחתמו על אמנת הבנק ביקשו לתרום באמצעות הבנק לבנייתן מחדש של ארצות מרכז ומזרח אירופה, על-ידי מעבר מכלכלה מנוהלת לכלכלת שוק, קידום יזמות פרטית ומחויבות לעקרונות של דמוקרטיה ופלורליזם. אמנת הבנק באה להסדיר את השקעת החברות בבנק ואת הכללים והעקרונות שלפיהם יפעל הבנק להגשמת מטרותיו.
בינואר 1990 החליטה הממשלה כי בבוא העת, עם כינון אמנת הבנק והקמת הבנק, תאושרר ההצטרפות של מדינת ישראל וכן תחוקקנה ההוראות בדבר החסינויות וזכויות היתר הדרושות עקב הצטרפות ישראל לבנק. לאחר שכוננה אמנת הבנק ונוסד הבנק, אשררה הממשלה במרס 1991 את האמנה ואת הצטרפות מדינת ישראל אליה.
בהתאם להחלטות הממשלה האמורות ולצורך מילוי ההתחייבויות של מדינת ישראל על-פי אמנת הבנק, מוצע להסמיך את שר האוצר להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוען של הוראות האמנה ולמילוי התחייבויות המדינה על-פי הוראות אלה, לרבות הענקת חסינויות וזכויות יתר לבנק, לעובדיו ולמומחים הפועלים מטעמו, כמפורט בסעיף 2 בהצעת החוק.
החסינות וזכויות היתר שישראל התחייבה להעניק לבנק הוסדרו במסגרת פרק 8 לאמנת הבנק, והן כוללות, בין השאר, את הנושאים של מעמד הבנק בהליכים משפטיים, חסינות מפני תפיסת רכוש, חסינות לארכיון הבנק, חסינות מנהלי הבנק ועובדיו מפני הליכים משפטיים. כמו כן ניתן פטור ממס הכנסה לעובדי הבנק ונציגיו ופטור ממס על ניירות ערך ואיגרות חוב שהונפקו על-ידי הבנק או שהוא ערב להן, והכול בהתאם לחריגים ולסייגים שנקבעו באמנה.
יש לציין כי הוראות החסינות וזכויות היתר של הבנק ועובדיו אינן נקבעות במסגרת צו לפי חוק חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ"ג–1983, אף שבעת אשרור אמנת הבנק בידי הממשלה הוסמך שר החוץ להוציא צווים כאמור, שכן בסעיף 6 לחוק החסינויות נקבע סייג שלפיו "לא יוענקו חסינויות וזכויות יתר לפי חוק זה לאזרחי ישראל או לתושביה". הוראה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הפרק השמיני באמנת הבנק, המעניקות פטור ממס הכנסה לעובדי הבנק שהם תושבי או אזרחי המדינות החברות בו. בהקשר זה יובהר כי הבנק מצהיר כי הוא מקיים מנגנון מיסוי פנימי על עובדיו המהווה מעין תחליף מוסכם לניכוי מהכנסתם.
לאור הסייג האמור נדרשת הסמכה חקיקתית נפרדת שלא במסגרת חוק החסינויות. הצעת החוק מסמיכה את שר האוצר להתקין תקנות שיבטיחו את ההתאמה הנדרשת בין ההתחייבויות של מדינת ישראל כלפי הבנק במישור הבין-לאומי לבין יישומן הנדרש במישור הדין הפנימי.
אודה על אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה והעברתה לוועדת הכספים לדיון ולהכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה אדוני השר. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. לאחר מכן נעבור להצבעה.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הזדמנות להעלות על סדר-היום הציבורי אצלנו את שאלת יחסה של מדינת ישראל למוסדות הכלכליים הבין-לאומייים החדשים, שמאפיינים את עידן הגלובליזציה שאנחנו חיים בו. הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח הוא עוד אחד מאותם מוסדות כלכליים, כמו הבנק העולמי, קרן המטבע העולמית, מוסדות כלכליים שריכזו ומרכזים בידיהם עוצמה גדולה מאוד.
אלה הם המוסדות המארגנים של הגלובליזציה התאגידית שאנחנו חיים בתוכה. מוסדות שמתנהלים באופן בלתי שקוף, בלתי דמוקרטי, מפעילים מדיניות כלכלית שמיועדת לחזק את החזקים ואת העשירים, מפעילים מדיניות כלכלית - כמו שכתוב גם בהסכם המייסד את הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח - לטובת כלכלת השוק, לטובת היוזמה הפרטית, לטובת בעצם ההון הגדול, ולרעת ההסדרים החברתיים, לרעת רשתות הביטחון החברתיות, לרעת מדינות הרווחה, לרעת הסדרי הרווחה. הצעת החוק הזאת מצרפת את מדינית ישראל גם למשחק הזה של הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח, כמו שצורפנו בעבר לבנק העולמי ולקרן המטבע העולמית.
עמיתי חברי הכנסת, אני חושב שמדינת ישראל צריכה ללכת בכיוון אחר. אני חושב שאנחנו לא צריכים לתת לבנק האירופי לשיקום ולפיתוח חסינויות וזכויות יתר בתחומי ישראל. אני חושב שבדיוק ההיפך הוא הנכון. אנחנו צריכים להגביל את פעולתו של הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח, אנחנו לא צריכים לאפשר לו לפעול מחוץ ומעבר לחוקי המדינה. אנחנו לא צריכים לאפשר לשר האוצר את היכולת להתקין תקנות שיאפשרו לנציגיו, לשליחיו ולעובדיו של הבנק מערכת של חסינויות וזכויות יתר בישראל.
עמיתי חברי הכנסת, בסופו של דבר מדינת ישראל צריכה לקדם כלכלה והתייחסות כלכלית שמתאימה למערכת ערכים שהציבור רוצה בה. בסקרי דעת קהל חוזרים ונשנים הציבור הישראלי מביע את דעתו ואת עמדתו שהוא מעדיף מערכת ערכים שוויונית יותר, מעדיף מערכת ערכים סוציאליסטית יותר, על פני אותם ערכים שהבנק האירופי לשיקום ולפיתוח מנסה לקדם, ערכים קפיטליסטיים חסרי מעצורים, חסרי רחמנות וחסרי חמלה.
לכן, גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, אני מציע לכנסת לדחות את הצעת החוק הזאת.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך מאוד. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, נא לשבת. חבר הכנסת נסים זאב, אתה ודאי תרצה להצביע, ולא עושים את זה עם הגב. נא לשבת.
אנחנו עוברים להצביע על הצעת חוק אמנת הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח. אני מפעילה את ההצבעה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק אמנת הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח, התשס"ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. בעד – 10, נגד – 1. למען הפרוטוקול – גם חבר הכנסת שרוני בעד. אי לכך, אני קובעת שהצעת חוק אמנת הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח עברה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה השנייה והקריאה שלישית.