הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 1,686 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ פ/3428/17 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – הארכת מעצר במקרה הרשעה), התשס"ח–2008 הוספת סעיף 62א 1. בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–19961, אחרי סעיף 62 יבוא: "מעצר לאחר הרשעה 62א. על אף האמור בסעיפים 61 ו-62, הורשע נאשם בזמן שהיה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, ימשיך מעצרו עד למועד מתן גזר הדין, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת." דברי הסבר סעיפים 61 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, קובעים כי נאשם שמשפטו בערכאה ראשונה לא הסתיים בהכרעת דין בתוך תשעה חודשים ישוחרר ממעצרו, אלא אם כן הורה בית המשפט העליון על הארכת מעצרו, מעת לעת, כל פעם לתקופה שלא תעלה על 90 ימים. יוצא איפוא כי נאשם שהורשע לאחר שהיה במעצר יותר מתשעה חודשים וטרם ניתן גזר דין בעניינו, נדרשת התביעה להמשיך ולהאריך מעצרו בבית המשפט העליון. זאת, לעומת מקרים בהם ההרשעה ניתנה במהלך תשעת החודשים הראשונים למעצר הנאשם, אז אין התביעה נדרשת לפנות לבית המשפט העליון להאריך את המעצר, אף אם עד למתן גזר הדין חולפים יותר מתשעה חודשים. ההבחנה בין נאשם שהורשע במהלך תשעת החודשים הראשונים לבין מי שהורשע לאחר שחלפו תשעה חודשים, לעניין הצורך בהארכת תקופת המעצר בצו של בית המשפט העליון הינה חסרת היגיון ומיותרת, כל שכן כשמדובר בהליך הכרוך בזמן רב ומצד כל העוסקים בדבר (תביעה, ביהמ"ש, משטרה, שב"ס וכיו"ב). לא למותר לציין כי בשני המקרים, משהורשע נאשם לא עומדת לו חזקת החפות ועל כן לא נראה שלאחר הרשעה יש מקום לפנות להארכות מעצר נוספות. אשר על כן מוצע לתקן את החוק כך שמרגע שנאשם מורשע בדין אין עוד צורך בפניה לבית המשפט בבקשה להארכת המעצר, ואולם בית המשפט יכול לקבוע שהנאשם ישוחרר מהמעצר. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ט באדר א' התשס"ח – 25.2.08