הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
רן כהן
פ/3703/17
הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – פרסום נאות), התשס"ח–2008
תיקון סעיף 1
1.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19651 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 אחרי ההגדרה "שימוש חורג" יבוא:
"שפה שאינה עברית" – השפה האנגלית, הערבית, הרוסית או האמהרית, לפי העניין."
תיקון סעיף 1א
2.
בסעיף 1א לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), בפסקה (2) –
(א) במקום "ערבית" יבוא "שפה שאינה עברית";
(ב) במקום "בשפה הערבית" יבוא "באותה השפה שאינה עברית";
(ג) במקום "נפוץ" יבוא "הנפוץ ביותר";
(ד) במקום "כאמור" יבוא "בשפה כאמור";
(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "בשפה העברית" יבוא "לרבות ציון שמו של העתון הנפוץ ביותר כאמור".
תיקון סעיף 89
3.
בסעיף 89 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "וכן תישלח הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לבתיהם של תושבי הרשות המקומית כאמור, לא יאוחר משישים יום טרם המועד להגשת התנגדות אשר תפרט גם את זכות התושבים להתנגדות לפי סעיף 100";
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת שפה שאינה עברית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, תשלח הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), גם בשפה שאינה עברית, לפי העניין.
(ד) לא תאושר תכנית אם לא קוימו לגביה הוראות סעיף זה."
תיקון סעיף 89א
4.
בסעיף 89א לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), במקום "ערבית" יבוא "בשפה שאינה עברית" ובמקום "הערבית" יבוא "בשפה שאינה עברית, לפי העניין;".
תיקון סעיף 197
5.
בסעיף 197 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "לענין זה – "טעמים מיוחדים", לרבות גודל הפגיעה וסוג האוכלוסייה הנפגעת."
דברי הסבר
הצעת חוק זו מטרתה להתמודד עם מצב של חוסר סימטריה במידע בין רשויות התכנון ומתכננים ובין תושבים ואזרחים אשר נפגעים או לפחות מושפעים מתכניות בניה באזור מגוריהם.
בשל מורכבותן של תכניות בניה, והעובדה כי הן אינן נגישות ונהירות לכלל הציבור, נוצר מצב בו אוכלוסיה אשר עלולה להיפגע פגיעה חמורה כתוצאה מתכנית בניה חדשה באזור מגוריה, אינה מקבלת את כל המידע ואינה מקבלת אותו בזמן. ככל שמדובר באוכלוסיה חלשה יותר, כן גדל הסיכוי שהפגיעה תהיה חריפה יותר והמידע הרלוונטי שיגיע לידיה יהיה חסר יותר.
הכלים בהם מתמודדת הצעת חוק זו עם המצב מתחלקים לכמה אלמנטים, המופיעים בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, ואשר תיקון זה מציע לחדד אותם ולחזק אותם.
לגבי זכות התושבים להתנגדות:
ראשית, הצעת החוק מציעה לדאוג לפרסום של תכנית בניה בעיתונות הנפוצה ביותר, ובמקומות בהם יש בכך צורך, לדאוג לפרסום במגוון רב יותר של שפות, על מנת שהמידע יוכל להגיע אל האוכלוסיה הנזקקת לו ביותר.
שנית, הצעת החוק מציעה להודיע לתושבים, בשפתם ובשפה שווה לכל נפש, על תכנית הבניה באמצעות דיוור ישיר, אם באמצעות איגרת מיוחדת או באמצעות ספח שיתווסף לתשלום הארנונה. יש לציין כי רשויות מקומיות רבות נוהגות לפרסם מידע רב לתושבים באמצעות ספח בטופס הארנונה, וכי זהו כלי העברת מידע ישיר לתושבים, גם לאלה אשר אינם נוהגים לעקוב אחר מודעות מורכבות ובשפה תכנונית מסובכת המתפרסמות בעיתונים.
לבסוף, על מנת לחזק את זכות ההתנגדות ולצקת בה תוכן ממשי, מוצע שלא לאפשר התקדמות תכנית בניה אלא אם נמסרה הודעה לתושבים באמצעות דיוור ישיר, בזמן סביר של לא פחות מ-60 יום לפני המועד האחרון להגשת התנגדות. כך, הודעה לתושבים ומילוי זכות ההתנגדות והפיצוי בכל הדרכים המצוינות בחוק יהוו תנאי להתקדמות התכנית, לאישורה ולביצועה.
לגבי שיקול דעת השר במתן ארכה לפיצוי לבעלי זכויות שנפגעו:
הצעת החוק מציעה להגדיל את שיקול הדעת הנתון לשר היחס להארכת התקופה בה ניתן להגיש תביעה לפיצויים לוועדת התכנון המקומית. בין היתר מוצע לאפשר לשר לשקול מגוון שיקולים הנוגעים לגודל הפגיעה במקרקעין, לסוג האוכלוסייה הנפגעת, לסיבת הבקשה להארכה או לכל נושא אחר על פי שיקולו של השר.
כמו כן, הצעת החוק נועדה להנחות את השר לשקול מגוון רחב של שיקולים, פרט לשיקול הכלכלי, שהיה שיקול מכריע בהתערבות עד כה. בנוסף, ההצעה אמורה לאפשר ביקורת שיפוטית בנוגע לבחינת השיקולים שהפעיל שר הפנים. עד כה, נהג בית המשפט לאשר אוטומטית את החלטת השר, והחוק לא ציין את הטעמים שיש לקחת בחשבון.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א באייר התשס"ח – 26.5.08