קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון - רישום בפנקסי המקרקעין), התשס"ח–2008 [הצעת חוק מס' פ/3439/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שמואל הלפרט) היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים להצעת חוק נוספת - הצעת חוק של חבר הכנסת הלפרט. אדוני, בבקשה. חבר הכנסת אמנון כהן יחליף אותי. בבקשה, יעלה ויבוא. אדוני חבר הכנסת הלפרט, יש לך עשר דקות, ונפעיל את השעון לאחר שתגיע. בבקשה. היו"ר אמנון כהן: בבקשה. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מחצית מהדירות בישראל - כ-800,000 יחידות דיור - אינן רשומות כלל בטאבו, והרישום שלהן, אם יש בכלל רישום כזה, הוא במקרה הטוב ברישומי מינהל מקרקעי ישראל או בפנקסי הרישום של הקבלנים. אלה רישומים שהם לצורכי מאגרי מידע בלבד. המציאות הזאת היא חמורה. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת סער. חבר הכנסת אדלשטיין. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): אדוני, סליחה. שמואל הלפרט (יהדות התורה): מעבר לבעיות העלולות להיווצר, ונוצרות, מכך שהדירות לא רשומות, כמו מכירה כפולה, על-פי החוק בישראל, כדי לקבל זכות קניינית על נכס במקרקעין חייבים רישום. ללא רישום בטאבו עומדת לבעל הנכס זכות אובליגטורית בלבד. כך קורה שאנשים משלמים ממיטב כספם, ולפעמים משעבדים את כל אשר להם כדי לרכוש דירה, ובסופו של דבר מוצאים את עצמם, במקרה הטוב - ללא שהדירה רשומה כלל על שמם וללא כל זכות קניינית עליה, ובמקרה הפחות טוב - בלי דירה בכלל. המצב הזה אסור שיימשך. ממשלות העבר אף הבינו את הבעייתיות בנדון, ולשם כך הוקמה בהחלטת הממשלה ועדה הפועלת לרישום כל אותן מאות אלפי יחידות דיור בפנקסי המקרקעין. יש לציין שהוועדה מבצעת, במגבלות העומדות לרשותה, עבודה טובה, והם רושמים אלפי יחידות דיור בשנה. אולם, לא די ברישום של כמה אלפים בשנה, כי בכל שנה מצטרפות אלפי יחידות דיור חדשות שאינן רשומות עקב המצב המשפטי הקיים. כדי להפסיק את התופעה מכאן ולהבא, חייבים לתקן זאת בחקיקה. לפני שנה וחצי העליתי את הנושא בהצעה לסדר-היום, ובעקבותיה נערכו כמה דיונים בוועדת הכספים והוחלט שהיועצת המשפטית של הוועדה תכין הצעת חוק לפתרון הבעיות הקיימות. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לעורכת-הדין שגית אפיק, היועצת המשפטית של הוועדה, שהקדישה זמן רב לניסוח הצעת החוק. הסיבות לאי-רישום רבות ומגוונות: בנייה על קרקעות לא מוסדרות, אי-מודעות של הרוכשים לחשיבות הרישום ועוד. סקר שבוצע בעבר העלה ש-46% מהציבור כלל לא היו מודעים לכך שכשנכס לא רשום אין להם זכות עליו. הצעת החוק לא באה להתמודד עם כל הבעיות, אלא עם העיקריות שבהן. הבעיה הראשונה והעיקרית היא העדר פרצלציה, שזה השלב הראשון בהליך הרישום. ללא פרצלציה אין אפשרות להתחיל את שלבי הרישום. לצערנו, השלב הזה לוקח במדינת ישראל כ-12 שנה בממוצע. ועדות התכנון והבנייה לא ממהרות לבצע את הפרצלציה, במיוחד כאשר המבנים כבר קיימים והדיירים מתגוררים בהם. גם לאחר השלב הזה, לפעמים חברות הבנייה ועורכי-הדין אינם ממהרים לרשום את הדירות בטאבו, משום שהחזקת מאגרי הרישום מניבה להם הכנסות יפות. גם כאשר הם כבר מבצעים את הרישום, הם דורשים לפעמים מהדיירים סכומים של אלפי שקלים. סעיף 1 להצעת החוק קוצב לוח-זמנים לביצוע פעולות הרישום בטאבו. הסעיף קובע, בין השאר, שככל שמדובר בבניין האמור להירשם כבית משותף, יהיה המוכר חייב לבצע את כל הפעולות הנדרשות לצורך איחוד וחלוקת הקרקע שעליה ייבנה הבניין עוד בטרם מוגשת בקשה להיתר בנייה על-ידי המוכר. כאשר מדובר בבית שאינו מיועד להירשם כבית משותף, יהיה חייב המוכר לבצע את כל הפעולות הנדרשות לרישום זכויות הקונה בתוך ארבעה חודשים מיום רישום האיחוד והחלוקה או מיום מסירת הדירה לקונה, לפי המוקדם. עוד מוצע כי מוכר דירה ימסור לקונה ערבות להבטחת רישום זכויותיו בפנקסי המקרקעין. לקונה תהיה הזכות לממש את הערבות אם זכויותיו לא יירשמו בפנקסי המקרקעין בתוך שלוש שנים מיום שנמסרה לו החזקה בדירה. סעיף 2 להצעת החוק מציע סנקציה על מוכר אשר הורשע בעבירה לפי הוראות חוק זה. סיבה נוספת לאי-רישום היא הוראה הקיימת בפקודת המסים, שבה נקבע שכל עוד יש למוכר דירה חוב מס לרשויות, לא ניתן לבצע רישום בפנקסי המקרקעין על נכס שנמצא על שמו. החוק הזה, שמטרתו אומנם טובה - למנוע העברת נכסים של חייבי מס ולשמר את הקדימות של המדינה לכל נושה אחר הקיים על הנכסים - גורם לכך שקבלנים גדולים, הבונים בכמה מקומות יחד, אינם יכולים להעביר אף פעם את הדירות שבנו על שם הרוכשים, משום שתמיד יהיה על שמם חוב לרשויות המס, מאחר שתמיד יש להם פרויקטים שהם עדיין בשלבי בנייה ויש עליהם חבות מס. סעיף 3 של הצעת החוק נועד לתקן זאת, בתיקון פקודת המסים (גבייה), כך שלא יהיה אפשר לעכב רישום בפנקסי המקרקעין על שם קונה דירה בשל חוב מס של מוכר הדירה. התיקון אוסר גם עיכוב רישום מקרקעין בשל חוב מס של המוכר בגין מקרקעין אחרים שלו. אדוני היושב-ראש, זה חוק חשוב מאוד. אני מבקש את אישור הכנסת ואני מתחייב, אם הוא יתקבל בקריאה טרומית, לתאם עם האוצר את ההתקדמות - - - יואל חסון (קדימה): לא, תשובה והצבעה במועד מאוחר. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אני מסכים להצבעה במועד אחר. היו"ר אמנון כהן: זה מה שכתוב לי. תודה רבה לחבר הכנסת הלפרט. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר.