הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב פ/4044/17 הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון – פרשנות החוזה), התשס"ט–2008 פ/4044/17תיקון סעיף 25 1. בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–19731, בסעיף 25, במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) חוזה יפורש לפי המשמעות המקובלת של מילותיו; מצא בית המשפט כי אין אפשרות לפרש את החוזה כאמור, יפורש החוזה לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות." דברי הסבר בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום, פ"ד מט(2) 295, נקבע כי אף אם לשון החוזה ברורה לחלוטין, על בית המשפט להידרש גם לנסיבות כריתת החוזה. על פי ההלכה, על השופט לפרש את החוזה לא על פי אומד דעתם האוביקטיבי של הצדדים, כפי שנלמד מלשון החוזה, אלא לפי אומד דעתם הסוביקטיבי, כפי שנלמד מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות הקשורות בכריתתו, כך למעשה השופט עלול לפרש את החוזה שלא על פי לשונו הברורה. בעבר, חוזה אשר נוסח בצורה בהירה סיפק ביטחון גבוה לצדדים לחוזה בדבר פרשנותו. אולם כיום, כל חוזה, מוצלח ככל שיהיה, כפוף לפרשנותו של השופט את אומד הדעת של הצדדים, כפי שהיא נלמדת מהנסיבות החיצוניות הקשורות לכריתתו. מכיוון שפרשנות החוזה אינה תלויה עוד בטיב ניסוחו אלא בפרשנותו החופשית של השופט את נסיבות כריתתו, נפגעת הוודאות בקרב הצדדים לחוזה, דבר העלול להביא לפגיעה חמורה בחיי המסחר. בנוסף, מערכת המשפט הוצפה בתיקים רבים בהם לשון החוזה ברורה , תיקים אשר בעבר היו נחשבים כחסרי כל סיכוי, דבר אשר הגדיל בצורה ניכרת את עומס העבודה על בתי המשפט. חשובים לעניין זה דבריו של המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון, השופט (בדימוס) מישאל חשין בדנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 11.5.06: "דומה עלינו כי בניסוחם של כללי הפרשנות שנוצקו בפרשת אפרופים רחק בית-המשפט מתפקידו המסורתי כפרשן במובנו המסורתי של מושג הפרשנות, והחל משים עצמו צד לחוזה ממש". מטרתה של הצעת חוק זו היא לתקן את סעיף 25(א) לחוק החוזים על מנת להשיב את הוודאות המשפטית לדיני החוזים הדרושה כאוויר לנשימה לצורך פיתוח המסחר, ולהקטין את העומס המוטל על כתפי בית המשפט. התיקון ימנע מבית המשפט להוות צד שלישי בכל חוזה בין שני פרטים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתשרי התשס"ט – 27.10.08