קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק השתתפות בהוצאות המסע בעקבות השואה לתלמידי מוסדות חינוך, התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3541/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק השתתפות בהוצעות המסע בעקבות השואה לתלמידי מוסדות חינוך, התשס"ח–2008, של חברי הכנסת שרה מרום-שלו ויצחק גלנטי. תנמק חברת הכנסת שרה מרום-שלו. גברתי, בבקשה. דברייך בנועם יישמעו ולאט לאט. שרה מרום-שלו (צדק לזקן): תודה. אדוני היושב-ראש, שרים וחברי כנסת נכבדים, מונחת לפניכם להצבעה בקריאה טרומית הצעת חוק השתתפות בהוצאות המסע בעקבות השואה לתלמידי מוסדות חינוך, התשס"ח–2008. לאחרונה התייקרו מחירי מסע המשלחות מטעם בתי-הספר לפולין ומזרח-אירופה ב-50%, והם עומדים כעת על סכום מופרז של למעלה מ-1,500 דולרים. האבסורד הוא שהעלייה במחירי המסע נגרמה בעקבות מכרז שערך משרד החינוך, מכרז שבפועל ייקר את מחירי המסע במקום להוזילם. המשלחות של תלמידי בתי-הספר לפולין ומזרח-אירופה הן אחד ממפעלי ההנצחה והלמידה החשובים ביותר בנושא השואה והגבורה. המסעות האלה מצליחים להנחיל לתלמידי בתי-הספר את זכר השואה בצורה טובה יותר מכל שיעור או ספר היסטוריה, והם עבור אותם תלמידים אבן דרך בגיבוש זהותם כיהודים, כישראלים וכבני-אדם. העלייה המטאורית במחירי המסע בעצם הופכת את המסע לנחלתם של תלמידים ממשפחות אמידות בלבד וחוסמת ביד גסה כל אפשרות ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך לשלוח את ילדיהן, המעוניינים בכך, למסע; דבר שמגדיל בפועל את הפערים החברתיים בין התלמידים. לא ייתכן שממשלת ישראל ומשרד החינוך ייתנו ידם לכך. פגיעה במשלחות כמוה כפגיעה במפעל הנצחת זכר השואה. ניתן להוזיל את עלויות המסע לפולין ולהוריד משמעותית את המחיר הנוכחי. הכול שאלה של רצון. לדוגמה, ניתן לקצר את משך המסע ולהפוך אותו לאינטנסיבי יותר. לא חייבים לשכן את התלמידים במלונות יוקרה. צריך להפסיק את הנוהג של כרטיסי החינם לבעלי תפקידים שונים, בני-זוגם, מקורבים ועסקנים למיניהם, ולסייע כלכלית לתלמידים המעוניינים לצאת למסע אך הדבר נמנע מהם מאילוצים כלכליים. אפשר אם רק רוצים. נראה שמשרד החינוך לא רוצה. על מנת לנסות ולפתור את המצב העגום הזה, מוצע בהצעת החוק שיזמתי כי שרת החינוך תקבע בתקנות, באישור ועדת החינוך של הכנסת, קריטריונים לבדיקת מצבן הכלכלי של משפחות התלמידים המעוניינים לצאת למסע. היה ויימצא, על-פי הקריטריונים, כי משפחת התלמיד אינה יכולה לעמוד בעלויות המסע, יממן משרד החינוך עבור אותו תלמיד מחצית מהוצאות המסע. נושא נוסף שהצעת החוק באה לפתור הוא אי-הכללת התלמידים שלא נוסעים למסע בתוכנית העיונית של ההכנה למסע – תוכנית שכוללת הרצאות, סיורים ופעילויות שונות בנושא השואה והגבורה, תוכנית שהיתה עד עתה נחלתם הבלעדית של התלמידים היוצאים למסע לפולין. לאור חשיבות הנושא, מן הראוי להפוך את ההכנה העיונית למסע לחלק אינטגרלי של תוכנית הלימודים של כלל התלמידים, ללא קשר ליציאתם למסע. בשנה שעברה צעדתי ב"מצעד החיים", ואין לתאר את ההרגשה והגאווה שחשתי, כניצולת השואה, באושוויץ-בירקנאו, כשדגלי ישראל מונפים מסביבי. חוויה זו חיונית וחשובה לכל ישראלי ויהודי, אך חוששת אני שבעוד מספר מועט של שנים, בשל עליית מחירי המסע, לא יימצאו תלמידים שיוכלו להרשות לעצמם לצעוד על אדמת אושוויץ הארורה ולזעוק – "לא נשכח". אני חושבת שמחובתו המוסרית של כל אחד מיושבי הבית להצביע בעד הצעת חוק חשובה זו. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחברת הכנסת מרום-שלו.