קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון), התשס"ח-2008 [מס' מ/367; "דברי הכנסת", חוב' כ"א, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דוד רותם: אנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון), התשס"ח-2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור, בבקשה. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): כבוד היושבי-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא לפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית הצעת תיקון לחוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס"ח-2008, שיזמה הממשלה. בהצעת חוק זו שני תיקונים עיקריים לחוק ארוחה יומית לתלמיד שנחקק בשנת 2005. התיקון הראשון הוא הרחבת מעגל הילדים הזכאים לארוחה יומית חמה. יודגש כי בנוסח שהוועדה מביאה לאישור הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית לא הושמטה הדרישה שהארוחה שהילדים זכאים לה היא ארוחה חמה, לאחר ששרת החינוך שקלה מחדש, על דעת הוועדה, את הנושא הזה והודיעה כי אין כוונה לשנות את מהות הארוחה כפי שהיתה בנוסח שעבר בקריאה ראשונה. כמו כן נקבע שתפריט הארוחה החמה שהשר קובע יפורסם גם באתר האינטרנט של משרד החינוך. לפי הצעת החוק, נוסף על הילדים בבתי-הספר היסודיים שהוחל בהם יום חינוך ארוך, תוחל הזכות לארוחה חמה גם על ילדי גני החובה שהוחל בהם יום חינוך ארוך כאמור. ההצעה טופלה בדחיפות בשל הרצון להתחיל ביישום החוק בגני החובה מייד לאחר חופשת הפסח. כל דכפין ייתי וייכול, זה ודאי חל על הארוחה הזאת בגני החובה. דוד רותם (ישראל ביתנו): החוק הזה יחול רק במקום שחוק חינוך חובה חל עליו? מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): רק במקום שיש בו הצו של יום חינוך לימודים ארוך. דוד רותם (ישראל ביתנו): לדוגמה, בביתר-עילית יש יום לימודים ארוך מכוח צו של מפקד - - - מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): כל מקום שחל בו יום חינוך ארוך, מכל הצדדים של "הקו הירוק". כל מקום שהוחל בו הצו – אגב, לא השרה הנוכחית החילה את הצו הזה. כל מקום שהצו הזה חל בו, יש בו ארוחה בגנים. שרת החינוך יולי תמיר: זה חוק שכפוף לצו. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): זה העניין. כמו כן מוצע בהצעת החוק תיקון למנגנון הקיים היום בחוק, בנושא קביעת שיעור ההשתתפות של הרשויות המקומיות ביישום החוק, עקב קשיים שהתגלו ביישום המנגנון הקיים היום, ולכן מוצע כי שר החינוך, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, יקבע את שיעור ההשתתפות בהתאם לדירוג החברתי-הכלכלי של הרשויות, וכן יקבע מנגנון מיוחד לקביעת זכאות של רשות מקומית מסוימת לשיעורי השתתפות מיוחדים, החורגים מהמדרג הרגיל שנקבע, עקב נסיבות החלות בה, ובכללן מצב כלכלי מיוחד. זה חוק חשוב, רבותי. זה יוסיף, אחרי פסח, עוד 40,000 ילדים למעגל המקבלים את הארוחה היומית. זה מעט מדי, אבל זה הרבה יותר טוב מהמצב היום, ולכן אני מאוד מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה ליושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, חבר הכנסת מלכיאור. גברתי שרת החינוך, חברת הכנסת תמיר, ודאי שהיא יכולה לומר את דברה, ולאחר מכן נשאל את המסתייגים אם הם רוצים לנמק, אם רוצים להסיר. שרת החינוך יולי תמיר: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמחה שהצעת החוק הזאת באה להצבעה היום. צריך לציין שבתוקף ההחלטה שמתקבלת היום, תקציב ההזנה שממשלת ישראל מקצה עולה בצורה ניכרת. כשהתחלתי את התפקיד היו 50 מיליון שקלים להזנה; בשנה הבאה נעמוד עם למעלה מ-120 מיליון שקלים להזנה, ונגדיל באופן משמעותי את מספר הילדים שאוכלים. התבקשתי למסור, על-פי בקשת ראש הממשלה, שהממשלה תומכת בהסתייגות השנייה בלבד, ונמסר לי על-ידי ראש הממשלה ויושב-ראש הקואליציה שמשרד החינוך יקבל את התקציב הראוי על מנת לכסות את העלות של ההסתייגות הזאת, וכך יבוא לציון גואל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה מאוד לשרת החינוך, חברת הכנסת יולי תמיר. אם כן, לסעיף 3 בחוק קיימות שתי הסתייגויות, הראשונה שבהן היא של חברי הכנסת שמואל הלפרט ומשה גפני. האם המסתייגים רוצים לנמק את ההסתייגות או להסיר אותה? אדוני חבר הכנסת גפני – מסיר. חבר הכנסת הלפרט? – מצטרף לחברו. אם כן, קיימת הסתייגות נוספת לאותו סעיף 3, של חברי הכנסת משה גפני ודוד אזולאי. חבר הכנסת משה גפני, רוצה לנמק את ההסתייגות השנייה? אני מודיע שההסתייגות שלהלן היא הסתייגות תקציבית, כהגדרתה בסעיף 3(ג) לחוק-יסוד: משק המדינה. משה גפני (יהדות התורה): לא, היא כבר לא תקציבית. ראובן ריבלין (הליכוד): יש הסכמה של המדינה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני יודע. מכיוון שהכרזתי מה שהכרזתי חשוב מאוד לציין שהשרה תמיר הודיעה בשם ראש הממשלה והממשלה, שהממשלה, בהסתייגות השנייה – וכרגע נשמע את הנימוק של חבר הכנסת גפני – כן תומכת, ולכן לא נדרש רוב מיוחד במליאה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת – אדוני יושב-ראש הקואליציה, נראה לי שאתה נראה עכשיו יותר רגוע. כך נראה לי. אלי אפללו (קדימה): כן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הוא תמיד היה רגוע. משה גפני (יהדות התורה): הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חיובית וטובה, אבל אני מבקש קצת להוריד מהחגיגיות. בכל זאת, בסופו של דבר, זה שהממשלה הביאה את זה בחגיגיות ובמהירות כזאת, אין לזה על מה לסמוך. אני אגיד לכם מה היתה תמונת המצב עד היום. תמונת המצב היתה שביישובים הללו, בגני החובה היתה הזנה, אלא שהיא לא ניתנה על-ידי הממשלה, אלא היא ניתנה על-ידי קרנות, ביניהן באופן בולט קרן סאקט"א-רש"י, והיה מדובר שהקרן הזאת נותנת את ההזנה לפרק זמן לא ארוך, ופרק הזמן הזה הוארך פעם אחת, אבל עד פסח זה היה אמור להסתיים. הממשלה ידעה את זה, והיא היתה יכולה להיערך לזה מבעוד מועד. אני, אדוני היושב-ראש, סבור שלנושא של ההזנה אין בכלל קשר לשאלה באיזו מערכת חינוך מדובר. מדובר על הזנה. אני זוכר את השרה יולי תמיר, כשהיתה חברת הכנסת ובאה לסיור עם השרה רוחמה אברהם, שגם היא היתה אז חברת הכנסת, בביתר-עילית. ונדמה לי שהיתה גם חברת הכנסת קולט אביטל, ויולי תמיר אמרה שההזנה לא קשורה לשאלה באיזו מערכת חינוך מדובר. מה שקרה בהצעת החוק הזאת הוא שבגני-הילדים, באותם מקומות שבהם יש יום לימודים ארוך ויש הזנה – ובתי-הספר היסודיים של החינוך העצמאי ו"מעיין החינוך התורני" כלולים בהם – גני-הילדים לא כלולים בגלל לקונה בחוק. אבל הגנים הללו קיבלו את ההזנה עד עכשיו, בגלל העובדה שזה התקבל מקרן סאקט"א-רש"י. הממשלה - - - מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): והרשויות. משה גפני (יהדות התורה): הרשויות וההורים, זאת אומרת, אותו הסדר שההורים משלמים לפי התעריף הקבוע בעניין הזה, גם הרשויות המקומיות, ובמקום הממשלה – קרן סאקט"א-רש"י. עד היום זה נעשה בצורה הזאת. ברגע שהקרן יורדת והממשלה צריכה לבוא באופן טבעי, כפי שצריך להיות במדינה מסודרת, ולכן צריך את החוק, גני-הילדים החרדיים ירדו, מכיוון שיש לקונה בחוק, לפחות לגבי אלה שהם רשת הגנים של החינוך העצמאי, רשת הגנים של אגודת ישראל, של החינוך העצמאי, ורשת הגנים של "מעיין החינוך התורני". ראובן ריבלין (הליכוד): ההסתייגות עושה שוויון? משה גפני (יהדות התורה): ההסתייגות ממשיכה את המצב הקיים. אני אביא דוגמה, חבר הכנסת ריבלין. יש שלושה זוגות הורים בשדרות שבה יש יום לימודים ארוך: אחד שולח לגן הממלכתי, אחד לממלכתי-דתי ואחד לחינוך העצמאי או ל"מעיין החינוך התורני" – ה"קסאמים" לא מבחינים ביניהם, אבל אחרי פסח היה צריך הילד בממלכתי לאכול, בממלכתי-דתי לאכול ובחרדי – לא. ראובן ריבלין (הליכוד): ההסתייגות שלך מקובלת על הממשלה? משה גפני (יהדות התורה): עכשיו התבשרנו, מכיוון שבוועדה היתה מלחמת עולם, והיא היתה מיותרת. היושב-ראש, יושב-ראש ועדת החינוך, הביע את עמדתו שזה לא בסדר, ובסופו של דבר הממשלה קיבלה את עמדתנו. למה במדינה הזאת אני צריך להילחם על כל דבר? למה זה לא מובן מאליו? ראובן ריבלין (הליכוד): צודק. הם למדו. משה גפני (יהדות התורה): אחרי זה אני אלך להשוויץ שכאילו השגתי משהו, כשלא השגתי כלום. אלי אפללו (קדימה): את ההסתייגות שלך השגת. תגיד. משה גפני (יהדות התורה): למה הייתי צריך את זה? למה הממשלה בוועדת השרים לא הביאה את זה מלכתחילה? זה דבר מובן מאליו. ראובן ריבלין (הליכוד): להצביע בגלל זה בעדך או לא? משה גפני (יהדות התורה): כן, כן, בעדי, ודאי. בסופו של דבר, גברתי השרה, הנושא של ההזנה איננו נושא של מערכת חינוך כזאת או אחרת. ההזנה צריכה להיות בכל בתי-הספר, היא צריכה להיות בכל הגנים, לא רק במקומות המוגדרים, שעדיין מאוד מצומצמים. צריך להעביר את מפעל ההזנה לכל בתי-הספר בכל הארץ. יש מקומות שבהם ילדים מגיעים לבתי-הספר רעבים, ואני לא אשכח את ססמת ש"ס: ילד רעב אינו לומד. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה; הוא המסתייג השני, או אותה הסתייגות רשומה על שם שני חברי הכנסת. עד חמש דקות לרשות אדוני, חבר הכנסת אזולאי. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, ההסתייגות הזאת היא אחת ההסתייגויות הצודקות ביותר לחוק הזה, שחוקק בחיפזון גדול, כדי לאפשר לאותם תלמידים שזקוקים לאותה ארוחת צהריים את הארוחה – שלא יתפרש חלילה מדברי שאני נגד, להיפך, אני מברך על היוזמה לתת לאותם ילדים בגני חובה את הארוחה החמה שלהם, כי זה מגיע להם. תוך כדי הדיון, אני חייב לציין את יושב-ראש הוועדה, הרב מלכיאור, שכל כך התלבט כשהוא שמע את ההסתייגויות שלנו. הוא הבין את צדקת דרכנו, אבל משום מה עמד חסר אונים, כאילו הוא יהיה נגד אותם ילדים שלא יקבלו את הארוחה. לנו לא היתה ברירה, אלא להגיש את ההסתייגות הזאת למרות התנגדות הממשלה. ואני שמח שלאחר משא-ומתן ארוך ומייגע, סוף כל סוף הממשלה הבינה את הטעות הגדולה שעשתה והחליטו לתקצב את ההסתייגות הזאת. ולכן חובה עלי להודות בראש ובראשונה ליושב-ראש תנועת ש"ס, הרב אלי ישי, על המאמצים הגדולים שעשה כדי להשיג את התקציבים, וכמובן ליושב-ראש סיעת ש"ס, ובלעדי יושב-ראש הנהלת הקואליציה לא היינו מצליחים להגיע לתוצאה, וודאי וודאי שלכולם מגיעות כל התודות וכל הברכות מאותם מאות אלפי הילדים שהיה מגיע להם לקבל את הארוחה הזאת בזכות ולא בחסד – אבל מה לעשות, זה מה שנקרא הרע במיעוטו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, עד הרגע הזה הם לא השתכנעו. השר ישי ידע איך להסביר להם. זה הכול. הוא ידע איך להסביר להם. עד היום הם לא מבינים את הטעות שלהם. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: השר אלי ישי, בבקשה. אף אין שום סעיף בתקנון שמאפשר לעשות את זה, לפנים משורת הדין אנחנו נעשה. אני מבקש לדבר בקצרה. משה גפני (יהדות התורה): - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הרב גפני, כדאי שתקשיב - - משה גפני (יהדות התורה): הקשבתי. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: - - ותפסיק לצעוק בלי שום היגיון. משה גפני (יהדות התורה): אני לא יכול שלא לצעוק. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אז תמשיך לצעוק. דוד רותם (ישראל ביתנו): הוא לא יכול להפעיל היגיון. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אז תמשיך לצעוק. נכון, הוא לא יכול להפעיל את ההיגיון. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לומר את זה, את הדברים שלי במכוון גם אליך, הרב גפני. אני מרגיש שהברברת והפטפטת פה, בתוך הכנסת, בתוכנו, כנציגים חרדים, כשהמטרה היא באמת להביא לשוויון בין כל ילדי ישראל, מקדשות את הוויכוח, חילוקי הדעות והמלחמות במקום את המהות ואת העיקרון עצמו. אני יושב בממשלה על מנת לדאוג לילדי ישראל ולעם ישראל ולעולם התורה. כך עשינו גם לגבי תקציב הישיבות, והותקפנו כל הזמן בלי שום היגיון, ועשינו למען עולם הישיבות, ופה אנחנו בממשלה כדי לעזור לעם ישראל, לשכבות החלשות ולעולם התורה. משה גפני (יהדות התורה): אבל למה זה עבר בוועדת השרים? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: עוד דקה אסביר לך. אני רוצה להגיע לזה. אני עושה הקדמה. תקשיב לי. אני אגיע לזה. אתה תקשיב לי עד הסוף. אלי אפללו (קדימה): תקשיב, ולא לצעוק. משה גפני (יהדות התורה): אני בקואליציה שאתה צועק עלי? אלי אפללו (קדימה): אל תצעק. קריאה: - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: הרי כבר אף אחד לא יכול לשלוט על הצעקות שלך, ותמיד תצעק – גם בלי מיקרופון. משה גפני (יהדות התורה): - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: נולדת עם מיקרופון בפה, וגם בלי מיקרופון ובלי הגברה שומעים אותך, הרב גפני, כל הזמן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת גפני. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: חברים נכבדים, חברי חברי הכנסת, אני מודה שאני לא מלקק דבש בממשלה. אני נמצא בממשלה כדי למלא את הייעוד שלנו למען כלל ישראל ולא רק למען ציבור בוחרינו. כך עשינו בכל הדברים. כרגע אני לא אתייחס לדברים האלה, כדי שלא למשוך הרבה זמן, כי יש דברים שיותר חשוב כרגע לבצע אותם. ברוך השם הכנסנו את ההסתייגות, וגם על זה היתה מלחמה, כי יכלו לגייס את הרוב בקואליציה ובאופוזיציה ביחד וגם את זה לא היינו מצליחים להעביר. אמרתי חד-משמעית שהחוק הזה לא יעבור אלא אם כן יהיה שוויון בין כל הילדים. פה נלחמנו גם כשהיינו באופוזיציה, ונלחמנו ועשינו. נלחמתי נגד תוכנית ויסקונסין – סגרתי אותה. נלחמתי במחירי הלחם – הבאתי פיצוי. נלחמתי על קצבאות – הבאתי עצירה של כל הקיצוץ, ועכשיו יש ועדה כדי להביא תוספת לקצבאות. אני נמצא בתוך הממשלה כדי להשפיע. נכון שלא גמרתי הכול. שום מפלגה לא גומרת את הקדנציה וכל תאוותה בידה, אבל בעזרת השם נביא את רוב הדברים שביקשנו; מה שמעולם לא עשו בשום הסכמים קואליציוניים. אני אביא את רוב ההישגים האלה בעזרת השם, בסייעתא דשמיא. עם זאת, בוועדת שרים לחקיקה, נכון שלא היה רוב, כי גם הממשלה מבינה שחלק מהדברים צריכים להביא לכנסת. אבל, אמרתי חד-משמעית שאם לא תעבור ההסתייגות - - - משה גפני (יהדות התורה): לא. בכנסת הם ידעו שיש יהדות התורה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אמרתי שאם לא תעבור ההסתייגות - - - משה גפני (יהדות התורה): - - - קריאה: - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת גפני. אדוני יושב-ראש הקואליציה, קודם כול תשב. תשב. משה גפני (יהדות התורה): - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני לא יכול לומר לך שתיקח כוס מים, כי זה אסור במליאה. תשב ותירגע. השר כבר מסיים. משה גפני (יהדות התורה): - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, הוא אמר משהו ובוא ונתייחס אליו: יש פה יהדות התורה. אני אגלה לו שבגלל יהדות התורה, בגלל השחצנות, ההתנשאות והיהירות – דווקא את זה הם לא רצו להעביר היום פה. משה גפני (יהדות התורה): איזו שחצנות? מה? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: ואז, כרגיל, באה תנועת ש"ס - - - משה גפני (יהדות התורה): מה השחצנות? מה השחצנות? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אני כבר מסביר לך. עוד שנייה. תקשיב לי. תקשיב לי. תקשיב עד הסוף. יעקב כהן (יהדות התורה): הרב ישי - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: ואז, ברוך השם, באה תנועת ש"ס ואמרה כרגיל - - - יעקב ליצמן (יהדות התורה): סוף-סוף בעזרת השם - - - שונא ישראל. אתה פשוט ירדת מדעתך. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: ואז, ברוך השם - - - יעקב ליצמן (יהדות התורה): - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: תקשיב טוב. תקשיב טוב. יעקב ליצמן (יהדות התורה): תתבייש לך. חוצפן גדול. תתבייש לך. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: תקשיב עד הסוף. תקשיב טוב עד הסוף. יעקב ליצמן (יהדות התורה): חצוף גדול, תתבייש לך. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: תקשיב טוב. אל תפריע לי בבקשה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ליצמן, מספיק. יעקב ליצמן (יהדות התורה): - - - תתבייש לך. - - - כמוך - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ליצמן, מספיק. תודה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: הרב גפני, כדאי שתקשיב עד הסוף. למה אתה קם? משה גפני (יהדות התורה): לא. אני - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: הרב ליצמן, אני חוזר על מה שלא הבנת. אני חוזר למה שלא הבנת. יעקב ליצמן (יהדות התורה): אתה - - - תתבייש לך. תתבייש לך. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אני חוזר עוד פעם על מה שלא הבנת. הבנתי, תודה רבה. אמרו חברים בקואליציה - - - יעקב כהן (יהדות התורה): - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: חבר הכנסת אזולאי. הרב ליצמן, תשמע עד הסוף. אתה סתם צועק. תשמע עד הסוף. יעקב ליצמן (יהדות התורה): - - - תתבייש לך - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אבל תשמע עד הסוף. אמרו חברים בקואליציה: משום שיהדות התורה הגישה, עם כל הכבוד, אנחנו מוכנים לבוא לקראתכם – הרב גפני, כדאי שתקשיב. אמרו גם חברים בקואליציה: אנחנו מוכנים לבוא לקראתכם, אבל לא מוכנים לבוא לקראת יהדות התורה. בגלל יהדות התורה אנחנו לא רוצים להעביר את זה. הרב ליצמן, זה מה שאמרתי. אם אתה רוצה לפרש אחרת, זו זכותך. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני השר, תודה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אני כבר מסיים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הכול ברור. אני רק לא מבין מה עניין המליאה בעניינים האלה. יעקב ליצמן (יהדות התורה): תתבייש לך. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ליצמן, מספיק. אתה רוצה שאתחיל לקרוא לסדר? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אמרו חברים בקואליציה שבגלל יהדות התורה - - - יעקב ליצמן (יהדות התורה): חצוף כמוך - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ליצמן, מספיק. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אדוני, הוא רוצה לתקוף – תן לו לתקוף. אני חוזר על הדברים עוד פעם. יעקב ליצמן (יהדות התורה): אנחנו נהיה - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ליצמן, מספיק. תודה. השר רוצה לסיים את דבריו. אדוני השר, בבקשה. נא לסיים את דבריך. קריאה: חבר הכנסת גפני - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אלי אפללו, תודה רבה. אני כבר מסיים. שמואל הלפרט (יהדות התורה): - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: חבר הכנסת אפללו, תרשה לי לסיים. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אדוני השר, הצעת החוק באה לסדר - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת הלפרט, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק. אני רואה שלמדתי את הלקח. סטיתי מן התקנון לשנייה, וזו התוצאה. מספיק. קראתי אותך לסדר. אתה לא מקשיב לי? שמואל הלפרט (יהדות התורה): החוק הזה בא להסדיר - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: השר ישי, נא לסיים. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אני כבר מסיים. הרב גפני, כדאי שתקשיב עד הסוף. הרב ליצמן, אנשים בקואליציה אמרו: דווקא בגלל יהדות התורה, שהיא לא בקואליציה, אנחנו לא רוצים להעביר את זה. אמרתי שאני לא אתן שיעשו הפרדה. תקשיב, ואתה סתם צעקת - - - יעקב ליצמן (יהדות התורה): אלה החברים שלך? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: כן. אלה החברים. יעקב ליצמן (יהדות התורה): - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: כן. תקשיב עד הסוף. מה קרה? יש גם כאלה דברים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ליצמן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: מה לעשות? כן, יש גם כאלה דברים. יעקב ליצמן (יהדות התורה): אלה החברים בקואליציה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: כן, אלה החברים בקואליציה. נכון. יש גם חברים בקואליציה שאמרו: לא. אני הודעתי, חד-משמעית, ש"מעיין החינוך התורני" והחינוך העצמאי יקבלו שוויון. אמרתי שהגנים של "מעיין החינוך התורני" יקבלו כמו הגנים של החינוך העצמאי. אתה רואה שסתם צעקת? אתה רואה שסתם צעקת? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: טוב. הנקודה ברורה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אני מסיים. שמואל הלפרט (יהדות התורה): מה עם ילדי בית-הספר? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: לעצם העניין, אני רוצה להודות לשרת החינוך. השרה יולי תמיר, אני כן רוצה להודות לך על שהסכמת, למרות כל המורכבות המשפטית והשלכות הרוחב, שלא תהיה אפליה בין ילדי ישראל, בפרט במה שקשור להזנה. אני רוצה להודות גם לך וגם ליושב-ראש הקואליציה אלי אפללו, שבסוף השכל הישר גבר, ולא נתנו ולא ניתן. אמרנו שגם אם יהיה אי-אמון, אצביע נגד הממשלה. לא תהיה לי ברירה ואצביע נגד הממשלה, אם אני חס וחלילה – ר' יעקב, זה מפריע לי. חבר הכנסת אפללו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא. השר ישי. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אני מסיים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אתה מסיים כבר הרבה זמן. אתה עלית לכאן, כפי שאמרתי, לא לפי התקנון, ואתה מנצל את טוב לבי. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: תודה רבה. אמרתי שאני אהיה מוכן, אם אין לי ברירה, להצביע נגד הממשלה, ובתנאי שיהיה שוויון בין ילדי ישראל, ולא יפלו בין ילד לילד בהזנה ובשאר הדברים האחרים. ברוך השם, זה הסתדר. אני מצפה, בעבודות החשובות האלה, הרב ליצמן, דווקא לשיתוף פעולה ולא למאבק כזה במסגרת הדיונים בכנסת. הגיע הזמן להפסיק את המלחמות והמחלוקות האלה ולעבוד ביחד למען כלל ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. גדעון סער (הליכוד): - - - לכם באופוזיציה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. אני לא מבקש מחברי הכנסת – יש עוד סדר-יום עמוס – את הקרדיטים ואת ההתקפות. לכולם יש דוברים, ביפרים וטלפונים. תעבירו את זה לא מדוכן הנואמים במליאה, אלא, כפי שאמרתי, באמצעות הביפר והטלפון. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון), התשס"ח-2008. לשם החוק ולסעיפים 1 ו-2 אין הסתייגויות. נצביע בקריאה שנייה על שם החוק ועל סעיפים 1 ו-2 כנוסח הוועדה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 37 בעד סעיפים 1–2 – 30 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 30, אין מתנגדים או נמנעים. שם החוק וסעיפים 1 ו-2 אושרו כנוסח הוועדה. מה כל הצעקות? חברים שם בתא המומחים, מספיק. משה גפני (יהדות התורה): - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת גפני, אותך לא קראתי לסדר. אז מספיק. אחר כך יהיו פרשנויות. לסעיף 3 – חברי הכנסת שמואל הלפרט ומשה גפני הסירו את ההסתייגות הראשונה. עדיין נותרה הסתייגות שנייה, של חברי הכנסת משה גפני ודוד אזולאי, וההסתייגות היא עד להודעת שרת החינוך בשם הממשלה וראש הממשלה שהממשלה תומכת בהסתייגות. זו היתה הסתייגות תקציבית. הודעת שרת החינוך שינתה את המצב ולא נדרש רוב מיוחד במליאה, כי יש כאן תמיכת הממשלה. אנחנו מצביעים על ההסתייגות. מי שבעד – הוא בעד ההסתייגות, ומי שנגד – מבקש להסיר את ההסתייגות של חברי הכנסת גפני ואזולאי. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת משה גפני ודוד אזולאי לסעיף 3 נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 30, אין מתנגדים או נמנעים. ההסתייגות התקבלה על-ידי המליאה. כרגע אנחנו מצביעים על סעיף 3, עם ההסתייגות שהתקבלה. חבר הכנסת יתום, זו הודעה שקשורה להצבעה? דוד רותם (ישראל ביתנו): כן. הוא רוצה להגיד לנו להיזהר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: פשוט כבר רציתי לקרוא לרופא. סעיף 3, עם ההסתייגות שהתקבלה – נא להצביע. הצבעה מס' 39 בעד סעיף 3 – 31 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 3, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ליצמן, לא באמצע ההצבעה. צעקת מספיק. יעקב ליצמן (יהדות התורה): זה נקרא לצעוק? קריאה: חס וחלילה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 31, אין מתנגדים או נמנעים. סעיף 3 אושר, עם ההסתייגות של חברי הכנסת גפני ואזולאי. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על סעיפים 4–7, שלהם אין הסתייגויות, כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 40 בעד סעיפים 4–7 – 31 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 4–7 נתקבלו. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 31, אין מתנגדים או נמנעים. כל הסעיפים, לרבות ההסתייגות לסעיף 3, אושרו בקריאה שנייה. אני רוצה לפנות ליושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת מלכיאור: יכולים לעבור להצבעה בקריאה שלישית? מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): כן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: כן, יושב-ראש ועדת החינוך מביע את הסכמתו. קריאה שלישית - - - אברהם מיכאלי (ש"ס): יש סעיף 8. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: איבדתי הסתייגות. אני מתנצל. ראובן ריבלין (הליכוד): יש עוד הסתייגות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: נכון. זה היה בצד השני של הדף ולא ראיתי. יש הסתייגות אחרי סעיף 7. חברי הכנסת משה גפני ודוד אזולאי, מסירים? מסירים. אם כן, אנחנו אישרנו את הכול בקריאה שנייה כנדרש, כי חברי הכנסת גפני ואזולאי הסירו את ההסתייגות השנייה, שהיתה אמורה לבוא אחרי סעיף 7. כרגע יש לנו הסכמת יושב-ראש ועדת החינוך, ועוברים להצבעה בקריאה שלישית. קריאה: סעיף 8 בקריאה שנייה. הצבעה מס' 41 בעד החוק – 30 נגד – אין נמנעים – אין חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון), התשס"ח-2008, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 30, ואין מתנגדים או נמנעים. למען הסר ספק, אני רוצה לחזור ולהצביע על סעיף 8. אני מבקש לשבת. אני מבקש לחזור ולהצביע, למען הסר ספק, על סעיף 8 בשתי הקריאות. ראובן ריבלין (הליכוד): סעיף 8 לא קיים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: מכיוון שהסירו את ההסתייגות, אין, ובעצם זה מבטל את סעיף 8, שהיה קיים רק אילו היתה מתקבלת ההסתייגות. אם כן, כל הסעיפים לחוק אושרו כנדרש בקריאה שנייה וקריאה שלישית. החוק אושר בקריאה שלישית. מי רוצה להודות בשם ועדת החינוך? בבקשה, יושב-ראש ועדת החינוך. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): אני מבין שיש הרבה התרגשות, ואני מקווה שזה מפני שכולם דואגים לילדי ישראל ולא למה שיהיה כתוב מחר בעיתון. כבוד היושב-ראש, אני רוצה רק להודות לאנשי הצוות שלי, כתמיד: היועצת המשפטית הנפלאה שלנו, מירב ישראלי, ואנשי הוועדה שלנו, על שיתוף הפעולה. אני מקווה שבעתיד נוכל לעשות דברים סוף מעשה במחשבה תחילה ולא תמיד סוף מחשבה במעשה תחילה. שיהיה לכולם חג כשר ושמח. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה ליושב-ראש ועדת החינוך. אדוני השר ישי, נא לפזר את ההתקהלות שם. חברי הכנסת ליצמן והלפרט. משה גפני (יהדות התורה): עשינו - - - עד החוק הבא. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: נא לפזר את ההתקהלות באמצע המליאה. משום מה, היום לא מקשיבים לי. השר ישי, נא לשבת.