קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת זכאות לניידות), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3543/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אברהם רביץ) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת זכאות לניידות), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת אברהם רביץ, תשובה והצבעה במועד אחר. לכן אנחנו נשמע את הצעת החוק, ואני מקווה שגם תהיה תמיכת ממשלה בהמשך. בבקשה, אדוני. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): תשובה והצבעה במועד אחר? היו"ר אמנון כהן: כן. אני מעדכן את אדוני, שידע איך לפעול. אברהם רביץ (יהדות התורה): כן, אדוני היושב-ראש. אני הסכמתי לדחות את ההצבעה לפי בקשת השר, שאמר – ונראה לי בכנות מלאה - - - היו"ר אמנון כהן: אבל את השותפים שלך היית צריך לעדכן. באו להצביע, לעזור לכבודו. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): באנו לפה בשבילך. אברהם רביץ (יהדות התורה): כן. השר – כנים היו דבריו, שהוא אמר שהוא רוצה ללמוד את החוק הזה ברוח טובה – אני הייתי מצפה שהחוק כבר יהיה נלמד כשהוא מגיע, אבל טוב, נראה שהוא היה עסוק. אבל אני רוצה להציג לפניכם את הצעת החוק. אני חושב שזה בא לתקן, לא הייתי אומר עוול, אלא מין דבר שנכנס לקטגוריה של שטות, או של – אינני יודע כיצד עבר בשעתו ההסכם בין האוצר לביטוח הלאומי. הסיפור הוא כזה, רבותי, המהלך הולך כך – נכה זכאי לגמלת ניידות. אבל יש, כמובן, כל מיני תנאים ומגבלות באיזה נכה מדובר. יש כמה קטגוריות. נכה שנכותו מעל 60% אין לגביו שאלה, הוא זכאי לגמלת ניידות והוא מקבל אותו, עם כל מה שכרוך בדבר. דוד רותם (ישראל ביתנו): - - - זה חמש שנים. אברהם רביץ (יהדות התורה): כן. נכה שנכותו קטנה מ-40% לא מקבל גמלת ניידות בכלל. עכשיו, בואו ונלמד לאיזה מין אבסורד הגיע ההסכם ההוא. אמרו כך: נכה שדרגת נכותו בין 40% ל-59%, יש תנאי: אם יש לו אוטו, הוא יקבל גמלת נכות. אם אין לו אוטו, הוא מסכן כזה – לא רק אוטו, אם יש לו רשיון לאוטו. לא צריך שיהיה לו אוטו, אפילו אם יש לו רשיון, הוא יקבל את גמלת הניידות. אם אין לו רשיון – ולא רק אם אין לו רשיון בכלל. נגיד שיש לו רשיון, אלא שללו ממנו, בגלל קנסות שהוא לא שילם, בגלל איזה תמרור או משהו, שללו ממנו את הרשיון לתקופה – לאותה תקופה הוא לא יקבל את הגמלה, כי אין לו רשיון. עכשיו – מה קשור שמיטה להר סיני? - - - דוד רותם (ישראל ביתנו): חבר הכנסת רביץ, לאותה תקופה גם אם הוא מאה אחוז נכה, הוא לא יקבל. משום שהם אומרים: קצבת הניידות ניתנת למי שמשתמש ברכב. אברהם רביץ (יהדות התורה): כן, כן. אבל הרי אנחנו מדברים על כך שנכים רבים, רבים מאוד, לא משתמשים בעצמם ברכב. יש להם מישהו שמסיע אותם. ואותו נכה שאין לו רשיון ויש לו אח או בן או אדם קרוב, לא ייתנו לו. ויש לו מישהו שמסיע אותו. אז יש כאן איזה מין אבסורד. אני חקרתי קצת איך הגיע האבסורד הזה. אני אגלה לכם סוד, ואל תספרו את זה, אל תגידו בגת – זה פשוט בושה וחרפה. רצו לחסוך כסף ואמרו: בואו ונצמצם. ואז עשו הסכם אווילי כזה. היו יכולים לעשות דבר הרבה יותר מכובד אם היו אומרים, למשל, שהג'ינג'ים לא מקבלים. אותה שייכות. או שחורי עור, או לבני עור. להוציא איזה קבוצה די גדולה מהקטגוריה הזאת, ופשוט מפני שיש להם איזה סימן מובהק חיצוני – או שמנים, או רזים. זה היינו הך – אז אמרו: מכיוון שאין לו רשיון אבל יש לו אח שיש לו רשיון – לכן, הדבר הזה חייב תיקון. אני גם בדקתי את עלות התיקון הזה. ואני רוצה לומר לכם, אדוני היושב-ראש, זה פשוט מפחיד. כאשר קיבלתי מהביטוח הלאומי הערכה – הם מדברים על מיליארדים. הם לא יודעים לספור פחות. על מיליארדים של שקלים. נו, וזה בוודאי איזו מין עלות תקציבית מפחידה. גם אני בדקתי, אולי אני מגזים כלפי מטה. מדובר כאן על 20 וכמה מיליון שקלים, "כולה", התיקון הזה. לכן, אני מבין ואני גם סומך על כבוד השר, אני גם אשתתף, אני אשתדל להיפגש אתו, יחד עם הנכים המומחים לכך – אני רוצה בהזדמנות זאת לשבח את "עמותת קרן", שהיא עמותה שמטפלת אכן בציבור הנכים בכלל – והעניין הזה יוסדר. פשוט בושה וחרפה שיש הסכם מעין זה, הסכם מפלה. זה פשוט לא יפה. לכן, אני מקווה שבבוא העת, השר יבוא עם תשובה חיובית, ואם לאו, הרי בדברים שהם כל כך זועקים, חברי הכנסת יפסקו את פסוקם. אני מודה לך, אדוני. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה לחבר הכנסת אברהם רביץ. זו הצעת חוק חשובה. אני מקווה שתתקבל תמיכת הממשלה בתיקון הנושא החשוב הזה. קריאה: - - -