הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
אופיר פינס פז
מנחם בן-ששון
גדעון סער
איתן כבל
פ/3575/17
הצעת חוק-יסוד: בחירות אזוריות וארציות (תיקוני חקיקה)
תיקון חוק-יסוד: הכנסת
1.
בחוק-יסוד: הכנסת1 –
(1) במקום סעיף 4 יבוא:
"שיטת בחירות
4.
(א) הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ישירות, שוות וחשאיות, לפי חוק הבחירות לכנסת;
(ב) הבחירות יערכו בבחירות כלל-ארציות ובבחירות אזוריות לפי חוק הבחירות לכנסת;
(ג) אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת.";
(2) בסעיף 5א, אחרי "על ידי מפלגה בלבד" יבוא "ושמות מועמדים באזורי בחירות יוגשו על ידי מפלגה בלבד.";
(3) בסעיף 43, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) נתפנתה משרתו של חבר הכנסת הנבחר ברשימה הארצית, יבוא במקומו – מתוך רשימת המועמדים שכללה את שמו – המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים; נתפנתה משרתו של חבר הכנסת הנבחר באזור הבחירה, תערכנה בחירות חדשות באותו אזור הבחירה בלבד על פי חוק הבחירות לכנסת."
תיקון חוק הבחירות
2.
בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–19692 –
(1) בסעיף 4, בסופו יבוא: "ולהגיש שמות מועמדים לבחירות באזורי הבחירה, ובלבד שמפלגה לא תציג יותר ממועמד אחד בכל אזור בחירה.";
(2) במקום סעיף 14 יבוא:
"אזורי בחירות לעניין תוצאות הבחירות
14.
לעניין תוצאות הבחירות –
(א) שטח המדינה יחולק לשישים אזורי בחירה (בחוק זה - אזורי הבחירות);
(ב) החלוקה של אזורי הבחירות וקביעת גבולותיהם תעשה על ידי הוועדה המרכזית לכנסת, בהתאם לקריטריונים שתקבע הכנסת;
(ג) הוועדה המרכזית מוסמכת להעסיק מומחים בלתי תלויים אשר ימליצו על חלוקת האזורים וקביעת הגבולות;
(ד) גבולות אזורי הבחירות ייבדקו, ובמידת הצורך ייקבעו מחדש, על ידי הוועדה המרכזית לכנסת אחת לעשר שנים.";
(3) סעיף 8 – בטל;
(4) בסעיף 57, סעיף קטן (א) – בטל;
(5) בסעיף 57, אחרי סעיף קטן (י) יבוא:
"(יא) הוראות סעיף זה יחולו הן על רשימת מועמדים לבחירות הכלל-ארציות שהגישה מפלגה והן על מועמדים לבחירות באזורי הבחירה.";
(6) במקום סעיף 58 יבוא:
"כל מועמד – ברשימה אחת בלבד
58.
אדם יכול להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד ובאזור בחירה אחד בלבד, למעט אדם המתמודד באזור בחירה וברשימה הארצית של מפלגה; מי שהסכים להכללת שמו בשתי רשימות מועמדים או יותר, או מי שהסכים להכללת שמו ברשימות מועמדים ביותר מאזור בחירה אחד, תמחק הועדה המרכזית את מועמדותו.";
(7) בסעיף 76, בסעיף קטן (א), אחרי "של הרשימה" יבוא: "ושמו של המועמד המייצג את המפלגה באותו אזור הבחירות, אם היה מועמד כזה.";
(8) במקום סעיף 81 יבוא:
"חלוקת המנדטים
81.
(א) בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות מועמדים שקיבלו, כל אחת, קולות כשרים במספר שאינו פחות מ-2% (שני אחוזים למאה) מסך כל הקולות הכשרים ושזכו לפחות במנדט אחד באזורי הבחירה.
(ב) בחלוקת שישים המנדטים למועמדים שהתמודדו באזורי הבחירות:
(1) בכל אזור בחירה יוכלו להתמודד מועמדים אשר הורשו להתמודד על ידי הוועדה המרכזית;
(2) על כל מועמד באזור בחירה להיות רשום במרשם האוכלוסין כתושב של ישוב באזור הבחירה בו הוא מתמודד;
(3) לכל אזור בחירה יוקצה מנדט אחד בעת חלוקת המנדטים לכנסת;
(4) בכל אזור בחירה יזכה המועמד שזכה במספר הקולות הגדול ביותר במנדט.
(ג) בחלוקת שישים המנדטים לרשימות המועמדים שהתמודדו בבחירות הכלל-ארציות:
(1) בבחירות הכלל-ארציות תוכלנה להתמודד רשימות ומועמדים אשר הורשו להתמודד על ידי הוועדה המרכזית בלבד;
(2) רשימת מועמדים תכיל לא יותר מ-60 שמות של אנשים הזכאים להיבחר ושהסכימו להכללת שמם ברשימה;
(3) השמות יהיו מסומנים כל אחד במספר סידורי;
(4) סך כל הקולות הכשרים בבחירות הכלל-ארציות של כל הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים יחולק ל-60, והמספר השלם היוצא מן החילוק יהיה "המודד הארצי";
(5) כל רשימה המשתתפת בחלוקת המנדטים תזכה במספר מנדטים כמספר השלם היוצא מחילוק קולותיה הכשרים במודד הארצי;
(6) המנדטים שנותרו אחרי חלוקת המנדטים לפי פסקה (5) יחולקו בין הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים באופן הבא:
(א) לכל רשימה ייקבע "מודד רשימה" על ידי חילוק מספר הקולות הכשרים שקיבלה למספר המנדטים שזכתה בהם לפי סעיף קטן (ה) נוסף אחד;
(ב) הרשימה שקיבלה את מודד הרשימה הגדול ביותר, תזכה במנדט נוסף; היו לשתי רשימות או יותר מודדי רשימה שווים, תכריע הגרלה שתערוך הועדה המרכזית, איזו מהן תזכה במנדט הנוסף;
(ג) החלוקה לפי הוראות פסקאות (א) ו-(ב) תימשך עד שיחולקו כל המנדטים, כשלרשימה שזכתה במנדט נוסף לפי פסקה (ב) ייקבע מודד רשימה חדש בהתחשב במנדט הנוסף;
(ד) רשימה שלא קיבלה יותר ממחצית כל הקולות הכשרים של כל הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים, וזכתה במחצית כל המנדטים, לא תוסיף להשתתף בחלוקת המנדטים, והחלוקה תימשך בין הרשימות האחרות;
(ה) רשימת מועמדים שזכתה במנדטים, יהיו האנשים ששמותיהם נקובים בראש הרשימה, בזה אחר זה, חברי הכנסת.
81
(ד) נבחר הן מכוח מיקומו ברשימת מועמדים בבחירות הכלל-ארציות והן מכוח מיקומו בבחירות באזור הבחירה, תראה בחירתו באזור הבחירה כקובעת, והאדם הנקוב במקום הבא אחריו ברשימה הכלל-ארצית יהיה לחבר כנסת.";
(9) סעיף 83 – בטל;
(10) בסעיף 110, אחרי "עם הכינוי" יבוא "ושמו של המועמד המייצג את הרשימה באותו אזור, אם היה מועמד כזה.";
תיקון חוק המפלגות
3.
בחוק המפלגות, התשנ"ב–19923, אחרי סעיף 28כט יבוא:
"תחולת החוק על מתמודדים באזורי בחירות
28כט1.
חוק זה יחול גם על מועמדים לכנסת מטעם מפלגות אשר מתמודדים באזורי הבחירות כהגדרתם בסעיף 14 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969."
דברי הסבר
מדינת ישראל חווה משבר אמון חסר תקדים בין ציבור הבוחרים בישראל לבין נבחריו. הנתון המצביע יותר מכל על משבר זה הוא הירידה המתמדת והחדה באחוז בעלי זכות הבחירה המשתתפים בבחירות לכנסת. על פי נתוניה של הוועדה המרכזית לבחירות לכנסת, בעשור האחרון צנח אחוז ההשתתפות בבחירות בכ-20%: מ-79.3% מבעלי זכות הבחירה שהשתתפו בבחירות 1996 ל-63.5% מבעלי זכות הבחירה שהשתתפו בבחירות 2006. המשמעות של נתונים אלה היא שחלק הולך וגדל של הציבור בישראל חדל להאמין בהליך הדמוקרטי וביכולתם של מוסדות המדינה לפעול למענו ולייצג את ערכיו.
הגורם העיקרי למשבר האמון הוא כשלון עקרון האחריותיות (accountability) אשר נוצר עקב שיטת הבחירות הארצית הקיימת, בה הבוחר מצביע עבור רשימת מועמדים ולא עבור מועמד המייצג את אזור מגוריו. התוצאה היא שרוב חברי הכנסת היושבים בכנסת הנוכחית לא עמדו כלל לבחירה אישית טרם היבחרם לכנסת זו. עובדה זו גורמת לתרבות פוליטית קלוקלת ולא-דמוקרטית, אשר בה חלק נכבד מחברי הכנסת אינם חשים כי הם חבים את מקומם בכנסת לציבור. השיטה הקיימת מביאה לכך שהבוחר לא מרגיש שהוא מיוצג כהלכה, ושאין לו נציג ישיר בכנסת. רק הנהגת שיטת בחירות אזורית חלקית, אשר תשולב עם השיטה הקיימת, תוכל לבלום ולהפוך את המגמה הזו, החותרת תחת אושיות הדמוקרטיה הישראלית.
כשל מבני נוסף המונע משילות יעילה הוא חוסר יציבות שלטונית הנגרם כתוצאה מהפיצול הגדול בכוחן הפוליטי של המפלגות ושיסועה של המערכת הפוליטית. חוסר היציבות השלטונית בא לידי ביטוי בעיקר בתחלופה הגדולה של ממשלות וכנסות, ובהצטמקותן של המפגלות הגדולות, והגעה למצב הנוכחי שבו קיימות בכנסת רק מפלגות בינוניות וקטנות. גם משבר זה ארע בעיקר בעשור האחרון והוא בא לידי ביטוי בכמות המינימאלית של סיעות אשר נדרשות להרכבת קואליציה יציבה: בעבר יכלו שתי מפלגות להרכיב קואליציה בעלת רוב בכנסת, ואילו כיום נדרשות לכך לפחות ארבע מפלגות. חוסר יציבות זה מונע גיבוש מדיניות עקבית ומביא להעדפתם של שיקולים פוליטיים קצרי-טווח על פני עדיפויות לאומיות לטווח הארוך. שיטת הבחירות האזוריות תוביל לאיחודן ולשילוב כוחן של מפלגות אשר יירצו להגדיל את כוחן בבחירות האזוריות.
לפיכך, מוצע בזאת לשנות את שיטת הבחירות לכנסת באופן שיבטיח ייצוג הולם וישיר של אזורים שונים בישראל בכנסת ע"י בחירתם של 60 חברי כנסת ב-60 אזורי בחירה. אזורי הבחירה ייקבעו על פי קריטריונים שתקבע הכנסת, ע"י ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, אשר בראשה עומד שופט בית המשפט העליון, שנבחר על-ידי חבר השופטים בבית המשפט העליון, וחברי הוועדה הם נציגי סיעות הכנסת בהתאם לגודלן. אחת לעשר שנים תוכל הוועדה לקבוע מחדש את גבולות אזורי הבחירה. נוסחה זו מייצגת את האיזון הראוי בין כוחן של סיעות הכנסת השונות והמערכת השיפוטית בבואן לקבוע את גבולות אזורי הבחירה. יתרת 60 חברי הכנסת ייבחרו באופן הדומה לשיטה הנהוגה כיום, כלומר בבחירות ארציות על פי רשימות מפלגתיות. השיטה המוצעת תבטיח שרובם של חברי הכנסת ייעמדו לפחות פעם אחת לבחירה אישית: חציים ייבחרו באופן אישי באזורי הבחירה, וגם חלק גדול מהחצי הנותר יגיעו לכנסת רק לאחר בחירות מקדימות במפלגתם. לפיכך, חברי הכנסת יהיו חשופים יותר לשיפוט ובקרה של הציבור הרחב טרם ובמהלך כהונתם.
ההצבעה תעשה באופן זהה לזה הנהוג כיום - עם פתק אחד בלבד, אך על הפתק תופיע גם אות המייצגת את המפלגה לצורכי הבחירה ברשימה הארצית, וגם שמו של מועמד המפלגה באותו אזור בחירה, במידה ויש כזה. כל קול ייחשב הן לצורך חלוקת הקולות באזור הבחירה, והן לצורך חלוקת הקולות במישור הארצי. בנוסף לאחוז החסימה הקיים (של 2%), רק רשימה אשר תזכה במנדט אחד לפחות באזור בחירה תזכה להיכנס לכנסת.
מועמד יוכל להתמודד מטעם מפלגה הן ברשימה הארצית והן באזור בחירה, אולם יוכל להציג את מועמדותו רק באזור בחירה אחד בלבד, אשר בו הוא חייב להיות רשום כתושב. במידה והוא נבחר בשניהם, בחירתו באזור הבחירה תהיה הקובעת. במידה ויסיים את כהונתו מועמד אשר נבחר באזור בחירה מסוים מהכנסת, תתקיימנה בחירות חדשות באותו אזור. במידה ויסיים את כהונתו מועמד אשר נבחר ברשימה הארצית יחליף אותו המועמד הבא באותה הרשימה, כנהוג כיום.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו באדר ב' התשס"ח – 2.4.08