קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (מס' 2) (תיקון – איחוד רשויות מקומיות), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/848/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק דומה ואחרונה בנושא הזה יציג חבר הכנסת טלב אלסאנע. גם היא הוצמדה. בבקשה. משהו אחר, אני רואה. הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 2) (תיקון – איחוד רשויות מקומיות). בבקשה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש - - - ראובן ריבלין (הליכוד): מה זה שייך? אדוני היושב-ראש, מה זה שייך לנושא הזה? היו"ר אמנון כהן: גם זה בנושא הזה. הכותרת אחרת. זו אותה כלה בשינוי אדרת. אדוני, בבקשה. אתה מקבל את הזמן. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): בתחילת דברי אני רוצה לברך את נציגי היישובים דיר-אל-אסד, מג'ד-אל-כרום ובענה. (נושא דברים בשפה הערבית.) רבותי, אני רוצה לציין שתחילתו של הדבר – החטא הנורא – היתה בדיונים על תקציב המדינה לשנת 2003, ואז היה מצב כלכלי כפי שכולנו יודעים שהיה, והיה רצון לעשות קיצוצים, והקורבן שלהם היו הילדים, במסגרת קצבאות הילדים, ולקצץ בתקציבים ובמענקי האיזון של הרשויות המקומיות, וזה כמעט גרם לקריסה של השלטון המקומי. באותו זמן היתה גם תוכנית לאחד רשויות, והשיקול האחד והיחיד שעמד לנגד עיניו של שר הפנים דאז, השר פורז, היה איך אפשר לחסוך תקציבים. המטרה לא היתה להיטיב עם השלטון המקומי, ולא לשפר את מצבם של תושבי היישובים. המטרה האחת והיחידה היתה לחסוך בהוצאות המדינה. לא היה שיקול ענייני. הרי כל הדבר נעשה במסגרת חוק ההסדרים – התוכנית הכלכלית להבראת המשק. לכן, כאשר הגשתי את הצעת החוק, התייחסתי לתיקון חוק ההסדרים דאז, שבמסגרתו נעשו האיחודים. ואז הגיע שר הפנים לכנסת ואמר לנו שהוא מתכוון לאחד יותר מ-100 רשויות מקומיות. מאותה תוכנית ענקית של איחוד יותר מ-100 רשויות מקומיות, כמה רשויות מקומיות אוחדו? – עשרות. כמה מהן במגזר הערבי? – הרוב. לאחר האיחוד רצו לבטל את האיחוד של אבו-סנאן, ירכא וג'וליס, כי ראו שהוא לא עובד. בשבוע שעבר ביטלו את האיחוד של עוספיא ודאלית-אל-כרמל, כי הוא נכשל. אבל אתם חושבים שבכלל היה סיכוי שאיחוד שנעשה כפי שנעשה יצליח? – לחלוטין לא. ביקרתי ביישובים באקה וג'ת, וההתרשמות שלי, אדוני שר הפנים, היא שהאיחוד הזה נכשל כישלון חרוץ. אתה לא יכול לשנות את העובדות. אי-אפשר להתעלם מהמציאות. מה נעשה כדי להיטיב עם היישובים האלה? יש רצף טריטוריאלי ביניהם, קם אזור תעשייה משותף או מרכז מסחרי משותף? מה עשה משרד הפנים? הדבר היחיד שעשיתם שם הוא שהקמתם ועדה קרואה כדי לספק תעסוקה לראש העיר ולד. דבר נוסף על זה נעשה? מה נעשה לגבי שגור? יש סיפוח של שטחים נוספים? יש הגדלת שטחי השיפוט? יש אפשרויות של הקמת מרכזים מסחריים, אזורי תעשייה משותפים? יש שינוי במענקי האיזון או בתקציבים? המצב רק הולך ומידרדר. היו"ר אמנון כהן: אדוני, אתה צריך לסיים. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): לכן אני אומר שהיום מתחיל הסוף של האיחוד האומלל. האיחוד הזה נולד בחטא. אין לו שום תכלית. לא יכול להיות שיישובים שבמרוצת השנים כבר נוצרה בהם זהות מקומית של התושבים – באים, מאחדים ושוברים את האפיון המיוחד שלהם - - - היו"ר אמנון כהן: תודה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): לכן אני חושב שהגיע הזמן לבטל את אותה גזירה רעה ולהחזיר ליישובים את הצביון המיוחד שלהם ולאפשר לתושבים לבחור את נציגיהם. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. כבוד השר, התשובה וההצבעה במועד אחר, ויהיה לכבודו הרבה מה להגיד. בוא ונמשיך את זה. קריאה: - - - מותר לו. היו"ר אמנון כהן: אני יודע שמותר לו. אנחנו עמוסים בסדר-יום. אם כבוד - - - שר הפנים מאיר שטרית: - - - היו"ר אמנון כהן: בסדר, אדוני. בבקשה. אבל בקצרה, כי אנחנו עמוסים מאוד מאוד בסדר-היום. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר, על כל הדברים. גדעון סער (הליכוד): - - - שר הפנים מאיר שטרית: לא. סוכם שאין הצבעה. היו"ר אמנון כהן: כבוד השר, בבקשה תעלה ותגיד את מה שיש לך להגיד, אבל כמה שיותר בקיצור. אני יודע שיש לך תשובות מנומקות רציניות ביותר, ולכן, אדוני, בקצרה. משהו קצר בבקשה. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, זאת לא ממש תשובה על הצעת החוק, כי אני באמת אענה בדיון הבא, שיתקיימו בו תשובה והצבעה. ביקשתי להגיב. נדמה לי שלא יהיה נכון שיעמדו פה עשרה חברי כנסת, ונמצאים פה נציגים – ראשי ערים, ראש עיריית שגור וראשי מועצות לשעבר ונציגי התושבים – ולא תישמע תגובה כלשהי ממשרד הפנים. אני מבקש לומר שאני מצטער על הנסיבות שאנחנו נמצאים בהן בכנסת – כנראה בערוב ימיה – כשיש פה בעיות גדולות, בכנסת, מתאחדים כל כך הרבה חברי כנסת להגיש הצעת חוק לפירוק האיחודים ברשויות, ודווקא ברשויות הערביות. אני חושב שהדבר נעשה משתי סיבות. לדעתי, אחת מהן היא חוסר היכרות של המצב האמיתי ברשויות המאוחדות האלה, והאחרת היא אולי רצון למצוא חן או להתייפייף בעיני אותם נציגים ותושבים שרוצים בפירוק היישובים. אני אומר את זה בצער, מכיוון שהכנסת הזאת הרי הצביעה על האיחודים האלה. רוב הסיעות שהיום התנגדו לאיחודים האלה בפעם הקודמת הצביעו בעדם. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): בחוק ההסדרים. שר הפנים מאיר שטרית: ודאי. בחוק ההסדרים. הצביעו בעד החוק. חבר הכנסת טיבי, אני מניח שאתה הצבעת נגד. גדעון סער (הליכוד): זה לא היה בחוק ההסדרים. שר הפנים מאיר שטרית: לא. זה היה בחוק ההסדרים. גדעון סער (הליכוד): זה היה בתוכנית הכלכלית. שר הפנים מאיר שטרית: לא. בחוק ההסדרים. קריאה: בתוכנית הכלכלית של מאי 2003. קריאה: - - - שר הפנים מאיר שטרית: לא. קריאה: - - - שר הפנים מאיר שטרית: כן. היו"ר אמנון כהן: כן. בחוק ההסדרים של שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו. קריאה: זה היה בתוכנית הכלכלית של מאי 2003. שר הפנים מאיר שטרית: נכון. חוק ההסדרים. זה הוגש במסגרת חוק ההסדרים. היו"ר אמנון כהן: בסדר. תנו לשר. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): - - - שר האוצר היה בנימין נתניהו. גדעון סער (הליכוד): אבל גם עכשיו - - - שר הפנים מאיר שטרית: הסיעות הצביעו בעד - - היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת גדעון סער. שר הפנים מאיר שטרית: - - האיחודים הללו בחוק ההסדרים. לא אני יזמתי את האיחודים הללו. אני מסכים עם הדוברים לפני, שכאשר עושים איחוד – דרך אגב, כשאני התכוונתי לעשות איחודים ברשויות – מי ששם לב – ההצעות שלי היו בעיקר לאחד יישובים יהודיים מבוססים וגדולים, וכמעט אף יישוב ערבי לא היה בתוכנית שלי. אמרתי מראש שאם יהיה איחוד, אנחנו נלווה אותו בתקצוב, ליווי צמוד, כדי להבטיח את הצלחתו. את האיחודים האלה לא אני עשיתי. קיבלתי אותם מן המוכן. למרות זאת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לחברים שיושבים פה: אני חושב שזאת תהיה שגיאה לפרק את האיחודים האלה. כך אני חושב לגבי דאלית-אל-כרמל ועוספיא, כך אני חושב לגבי עיריית שגור, וכך אני חושב לגבי עיריית באקה–ג'ת. בניגוד למה שהחברים אמרו פה, אני רוצה לומר, למשל, שבעיריית באקה–ג'ת, כאשר הרשות הזאת פוזרה – כאשר החליטו לפזר את הרשות הזאת, באוקטובר – רק היסטוריה קצרה: ב-2003 התקיימו בחירות לעירייה המאוחדת, ובבחירות האלה נבחר ד"ר זיאד אבו-מוך לראשות העירייה, ולמרות האיחוד הרשות נוהלה באמצעות שני מנגנונים נפרדים: אחד לבאקה ואחד לג'ת. בשל מצבה הכספי, ובשל ההצעות בדבר איחוד רשויות, העירייה חתמה בשנת 2004 על תוכנית הבראה, ולא עמדה בה, ובסוף 2004 היא הגיעה לגירעון של 90 מיליון שקל, שבסוף 2005 גדל עוד יותר – ל-114 מיליון שקל, שהיו 127% תקציב הרשות. שר הפנים דאז, אופיר פינס-פז, המליץ להקים ועדת חקירה, וזו החליטה על פיזור הרשות. שר הפנים שאחריו, בר-און, מינה ועדה קרואה, בראשות ראש עיריית כפר-סבא לשעבר יצחק ולד, שמאז כניסתו לתפקיד נדמה לי שנעשית עבודה טובה מאוד בבאקה-ג'ת. הגירעון פחת במידה ניכרת מאוד. באקה-ג'ת אמורה להגיע בסוף 2008 לאיזון מלא בתקציבה השוטף. אומנם הגירעון פחת במידה ניכרת, ולא לגמרי כמו שאנחנו רוצים, אבל היא בדרך טובה. גברתי נאדיה חילו, בבאקה-ג'ת הוקמו שני בתי-ספר, חמש כיתות גן-ילדים, עובדים על כל מערכת הביוב ועל שיקום הכבישים בעיר. הוענקו לרשות מענקים מעבר למענקי האיזון. בשנתיים האחרונות הוענקו מענקים בהיקף של כמעט 200 מיליון שקל על-ידי משרד הפנים, לרבות מענקי איזון. זאת אומרת, רואים אור בקצה המנהרה. כך גם בעיריית שגור. ראש העיר שגור קיבל מצב בלתי אפשרי. באחד היישובים שהוא קיבל כחלק מהאיחוד המשותף הזה, הוא קיבל גירעון של כמעט 100 מיליון שקלים. רק ביישוב אחד. היו"ר אמנון כהן: כבוד השר, יש לך הרבה פירוטים, אתה חייב לסיים. שר הפנים מאיר שטרית: לא פירוטים, אני קצר מאוד. לא קיבלתי אפילו חמש דקות. דיברו לפני פה שעתיים. היו"ר אמנון כהן: זאת הזכות שלהם. שר הפנים מאיר שטרית: מותר לי לדבר עשר דקות, על הצעה אחת. ראובן ריבלין (הליכוד): מצביעים עכשיו? היו"ר אמנון כהן: לא מצביעים, לכן נתתי. ראובן ריבלין (הליכוד): אז למה התשובה? שר הפנים מאיר שטרית: יש הסכמה. היו"ר אמנון כהן: הוא ביקש להבהיר כמה דברים, כי הרבה חברי כנסת דיברו. שר הפנים מאיר שטרית: הוא קיבל מצב בלתי אפשרי כראש עיר ועשה מאמצים גדולים מאוד. אומנם שני יישובים היו במצב יותר טוב, שלא היה בהם גירעון כמעט, או גירעון נמוך, אבל ביישוב אחד הגירעון לבד היה כמעט 100 מיליון שקל, והרשות נאלצה לשאת על כתפיה הצרות את גודל הגירעון. הוא עשה מאמצים גדולים לעשות גם בשיתוף משרד הפנים. אגב, חברת הכנסת חילו, את אומרת מה נעשה באיחוד. אני כשר השיכון אישרתי לעיריית שגור שלושה מתנ"סים, אחד בכל יישוב – בדיר אל-אסד, בבענה ומג'ד אל-כרום. כשר התחבורה אישרתי לעיריית שגור 20 מיליון שקל לשיפור כבישים. כשר הפנים אושרו לעיריית שגור במשך חמש השנים האחרונות כמעט 200 מיליון שקל. העירייה, שקודם לא שילמה משכורת 14 חודש, שילמה משכורות בזמן. אין שם עובד שחייבים לו גרוש אחד. כנ"ל בבאקה-ג'ת. אם בעיניכם זה לא שיפור, אני חושב שאתם טועים בגדול. אני חושש, אדוני היושב-ראש, שהכוונה הטובה הזאת תהפוך לרעה ליישובים הללו. כי אם באמת יפורקו האיחודים הללו, הרי המצב יחזור במהירות למצב הקודם שלא שילמו שכר לעובדים, שהרשויות האלה יתמוטטו וניאלץ לפזר אותן, וחבל. היו"ר אמנון כהן: אני מציע שכבוד השר יישב עם כל המציעים. אולי אין להם מספיק נתונים. שר הפנים מאיר שטרית: חברים, תשקלו מחדש את דבריכם, כי אתם פשוט לא מכירים את המציאות. היו"ר אמנון כהן: תשבו ביחד, תבואו להבנות ואנחנו נעזור.