הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת גדעון סער פ/3590/17 הצעת חוק לתיקון פקודת מניעת טרור (חילוט רכוש אדם שביצע מעשה טרור), התשס"ח–2008 הוספת סעיף 5א 1. בפקודת מניעת טרור, התש"ח–19481, אחרי סעיף 5 יבוא: "חילוט רכוש של אדם שביצע מעשה טרור 5א. (א) שר הביטחון או עובד מוסמך של משרד הביטחון רשאי להורות על חילוט רכושו או בית מגוריו של אדם אשר ביצע מעשה טרור, בין אם הורשע או הואשם בעבירה בשל ביצוע מעשה טרור ובין אם לא; הסמכות לפי סעיף זה תחול גם על רכוש של אדם כאמור או בית מגוריו, שהוא תושב אזור כמשמעותו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–19672." (ב) בסעיף זה – "מעשה טרור", "עובד מוסמך של משרד הביטחון" ו-"רכוש", כמשמעותם בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–20053. דברי הסבר החלטות ממשלתיות לאפשר שחרור מורשעים בפעילות חבלנית לאחר זמן קצר יחסית במסגרת "צעדים בוני אמון", או בהקשרים אחרים, כמו גם על הפסקת הריסת בתי מחבלים, מחלישות את יכולת ההרתעה של ישראל כנגד פעילות חבלנית עוינת. מטרת הצעת החוק היא ליצור מנגנון חילוט (כלומר, העברה לבעלות המדינה, ואפשרות עתידית להשתמש או למכור) לרכוש המחבלים, כפי שנעשה כבר בארץ ובעולם במקרה של רכוש הקשור ברווחי או פעילות פשע. ברוב המקרים הנכסים המשמעותיים היחידים בהם מדובר הם מקרקעין ובעיקר בתים ואדמות. כך לדוגמא, בארה"ב נחקק ב – 2001 USA Patriot Act לפיו יחולט כל רכוש של אדם זר, ארגון זר או מדינה זרה אשר לקביעת הנשיא היו מעורבים, בכל אופן שהוא, בפעולות עוינות או במתקפה נגד ארה"ב. סעיף זה מאפשר חילוט בהתבסס על זיקה בין הרכוש לבין מבצע העבירה, בלי צורך להוכיח זיקה בין הרכוש לבין ביצוע העבירה.4 לעיתים זהו אמצעי בעייתי למימוש, שכן רוב רכוש העוסקים בפעילות חבלנית מצוי מטבע הדברים בלב אזורים צפופים של אוכלוסייה ערבית שמחוץ לשטח ריבוני של מדינת ישראל. עם זאת ניתן להציג שורה של מקרים שבהם יהיה זה כלי אפשרי ויעיל. יש לציין כי גם באזורים שאינם בריבונות ישראל ישנו רכוש, אשר אם יחולט, יוכל להיות מופנה לשימוש המדינה או שליחיה (כגון רכוש המצוי בקרבת גדר הבטחון, או באזורי התיישבות יהודית). ישנם לא מעט מקרים שבהם יוצאת פעילות חבלנית מתוך אזורים בארץ המצויים בריבונות ישראלית, כמו ישובים ערבים בגליל, במשולש ובשכונות הערביות של ירושלים, כפי שקרה שוב רק לאחרונה. בכל האזורים הללו קיימת האפשרות המעשית לחילוט של רכוש מי שעסק בפעילות חבלנית, ולמציאת שימושים או רוכשים חלופיים לנכסים. הדרך להשיג על חילוט מכח הוראות חוק זה תהיה על ידי עתירה לבג"צ. יתרונותיו של אמצעי זה הן: 1. אמצעי זה הינו בעל השלכות מרחיקות לכת יותר מפעילות הריסת בתים (שניתנת לתיקון בקלות לא פעם בסיוע כספי ממקורות עוינים לבנייה מחדש). 2. אמצעי זה קיים ומוכר בארץ ובחו"ל גם בפעילות נגד פשיעה (פלילית). 3. שימוש באמצעי זה מהווה פגיעה סמלית במטרתם של מי שמבקש לקדם את המאבק על הארץ בפעילות טרור, שכן תוצאת הפעילות החבלנית היא העברת נכסי הפוגע לטובת המאמץ הלאומי הציוני. התמקדות בשכונות ערביות של ירושלים, מראה כי ישנם מאמצים הולכים ומתגברים של ארגוני טרור לגייס תושבים משכונות אלה לפעילות חבלנית. תוצאות פעילות זו בשנים האחרונות נלמדות ממספר מקורות – דיווח השב"כ על כי בשנת 2003 היו מעורבים 122 ערבים משכונות ערביות של ירושלים בפעילות טרור – מתוכם 84 בדרגת הכנה או הוצאה לפועל של פיגוע ("מעריב" 18 מארס 2004); חשיפה בשנת 2004 של חוליית טרור השייכת לארגון "החזית העממית" בקרב תושבים של השכונות ראס-אל-עמוד וסילואן (מקומון "כל הזמן" 15 ספטמבר 2004); הגשה בשנת 2005 של כתבי אישום נגד חברי חוליית טרור של ערבים תושבי ירושלים, אשר ביצעו ירי לעבר חיילי צה"ל, רצחו עובד תחנת דלק, ותכננו פיגוע ראווה גדול במשכן הכנסת (דיווח ב"הארץ" 18 מארס 2005) וכן המחבל שביצע את הטבח בישיבת מרכז הרב (6 מארס 2008). חילוט בתים ואדמות מחבלים יצור הרתעה נוספת בפני השוקלים להצטרף לפעילות טרור, וכן יאפשר הענשה בעלת ערך סמלי. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו באדר ב' התשס"ח – 2.4.08