קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של מנהל בשירות המדינה), התשס"ח-2008 [הצעת חוק פ/3620/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואל חסון) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של מנהל בשירות המדינה), התשס"ח-2008, של חבר הכנסת יואל חסון. גם כאן תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, אדוני. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מעלה לדיון במליאה הצעת חוק שאומנם לא תהיה עליה הצבעה היום, אבל בהמשך אסביר את התהליך שאני מתכוון להיכנס לתוכו. לא אחת דיברנו כאן על המערכת הציבורית במדינת ישראל ועל השירות הציבורי במדינת ישראל, ועל מציאות שבה מיום ליום נוצרה סיטואציה שהשירות הציבורי, קרי הפקידים, הופכים להיות למעשה האנשים החזקים בשירות הציבורי, והופכים להיות – איך הגדיר אותם מישהו: לא משנה מה הכישורים; מסמר בלי ראש. הצעת החוק שלי נועדה, אגב, להפסיק תהליך קיים – היום עובד בשירות הציבורי, למעשה עבודתו, או תקופת כהונתו בתפקיד מסוים, היא בלתי מוגבלת. אדם יכול להיות מנהל אגף, ראש מחלקה או ראש תחום 20–30 שנה - - - יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדם שזכה במכרז? קריאה: - - - יואל חסון (קדימה): ממש לא. תקשיבו - - - אברהם רביץ (יהדות התורה): מר הולנדר עצמו משרת כבר יותר מעשר שנים. יואל חסון (קדימה): מי? אברהם רביץ (יהדות התורה): מר הולנדר מנציבות שירות המדינה. יואל חסון (קדימה): חבר הכנסת רביץ, אל תתפרץ לדלת פתוחה. אברהם רביץ (יהדות התורה): הוא עצמו - - - יואל חסון (קדימה): חברים, אני רוצה להסביר את הצעת החוק שלי כדי שהיא תהיה ברורה. אני לא מתכוון לפגוע כאן במוסד הקביעות בשירות המדינה. אני יכול לאהוב אותו או לא לאהוב אותו, אבל אני לא מתכוון לפגוע במוסד הזה. אני בסך הכול מדבר על ניוד אנשים בשירות הציבורי, כמו בצבא. בצבא אדם שהוא סגן אלוף במקום מסוים, נניח מג"ד בבסיס כלשהו, אחרי שלוש שנים הוא מסיים את התפקיד ועובר לתפקיד אחר. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גם בצבא יש אנשים שממלאים אותו תפקיד עשר שנים. יואל חסון (קדימה): אלה נגדים. הרוב נגדים. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא. יואל חסון (קדימה): קצינים זזים. אברהם רביץ (יהדות התורה): - - - יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, תגן עלי קצת. אני מנסה להסביר את זה עד הסוף. היו"ר אמנון כהן: הם רוצים ללמוד את הסוגיה כדי שיוכלו להצביע. יואל חסון (קדימה): אין לי בעיה לקיים דיון פתוח - - - היו"ר אמנון כהן: תנו לו קודם כול להסביר, ואם יהיו לכם שאלות אנחנו נאפשר לשאול. יואל חסון (קדימה): בדיוק. אני מסביר דבר ברור מאוד; היום אדם בשירות הציבורי נכנס לתפקידו, ואין יום יציאה. הוא יכול להיות גרוע, הוא יכול להיות לא טוב, והוא עצמו יכול להיות משועמם בתפקידו, או להרגיש שהוא לא מספק אותו, אבל הוא נשאר בתפקיד. אין ניוד, אין יצירתיות, אין שינוי תפקידים. אתם יודעים מה? כאשר מדברים היום על ריכוז כוח ועל שחיתות ציבורית, בעיני פקיד שיושב 20 שנה באותו תפקיד ומחזיק בחותמת האישור, ואף אחד לא יכול להזיז אותו – זאת שחיתות אמיתית. זה ריכוז כוח גדול מדי אצל אדם אחד. אני אומר לכם שחייבים לעשות רפורמה בשירות הציבורי בתחום הזה ולקבוע שאנשים זזים מתפקיד לתפקיד. הצעת החוק שלי קובעת מתווה פשוט מאוד: אדם נכנס לתפקידו ומכהן קדנציה של ארבע שנים, ואחרי ארבע שנים הוא אמור לסיים את תפקידו. אם ועדה מסוימת, ועדה של נציבות שירות המדינה - - - יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): למה לא שבע שנים, כמו הנשיא? יואל חסון (קדימה): יפה. בזה נדון בוועדה. אני לא יודע. זה יכול להיות ארבע שנים וזה יכול להיות שבע. אנחנו צריכים לדבר כאן על העיקרון. אם אותו פקיד הצליח בתפקידו, ועשה עבודתו נאמנה, והכול בסדר, ורוצים שהוא ימשיך בתפקיד, תבוא ועדה מקצועית בלתי תלויה – ודרך אגב אפילו לא קשורה למשרד - ותוכל להאריך את הכהונה שלו לתקופה נוספת. דרך אגב, תקופה נוספת ועוד תקופה נוספת. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אז תעשה מראש מכרזים לארבע שנים. יואל חסון (קדימה): אבל אין דבר כזה. אני מסכים אתך. חבר הכנסת יצחק לוי, זה בדיוק העניין - שאין דבר כזה היום. היום אדם נכנס להיות מנהל אגף במקום מסוים, ולא זז משם. הוא לא זז מתפקידו, ולא משנה אם הוא טוב או לא, אם הוא מקדם את מה שצריך לקדם או לא. שום דבר לא משנה. אחר כך גם מגיע שר ורואה אדם מסוים שנמצא בתפקידו – ויש לי גם שמות, ואני לא רוצה לגעת בזה – ויודע שהוא לא מקיים את החלטות השר, לא מקיים את החלטות המשרד, פועל על-פי שיקול דעתו, לא יצירתי ולא מתקדם – אבל מי יכול להזיז אותו? אף אחד לא יכול להזיז אותו. אני רוצה לספר לכם שבאתי לכנסת מהשירות הציבורי, הייתי כמעט חמש שנים במשרד ראש הממשלה. ראיתי יפה מאוד איך הדברים עובדים שם. אני יכול לתת לכם דוגמה של עובדת מסוימת בשירות המדינה שנתפסה גורמת נזק ישיר למקום עבודתה. הוגשה נגדה תלונה, היתה ועדת משמעת והיו כל הדברים האלה. בכל מקום אחר לא היו משאירים את העובדת הזאת יום אחד בתפקיד שלה. יום אחד. אבל היא נשארה. קיבלה נזיפה ונשארה בתפקידה. לאף אחד אין ספק שהיא לא ממלאת את תפקידה כהלכה. לאף אחד אין ספק. אני מדבר על כך שהגבלת הכהונה של מנהלים תביא אותם – ותחייב אותם – להראות תוצאות. המנהלים ייבחנו על-פי הישגיהם. בתום תקופת כהונה, כמו שאמרתי, תינתן להם הזדמנות. זה ישפר באמת את מערכת השירות הציבורי. מי כאן יכול להגיד בלב שלם שהמערכת של השירות הציבורי היום היא מערכת יעילה, עדכנית, עם עובדים שכולם ממלאים את תפקידם כהלכה? יש כאלה שכן, ויש כאלה שפחות. הצעת החוק הזאת למעשה נועדה לקבוע עיקרון – העיקרון שתקופת הכהונה של בעלי תפקידים בשירות המדינה תהיה מוגבלת. גמרו תקופת כהונה – יעברו לתפקיד הבא. היו מוצלחים, יעברו לתפקיד טוב יותר. לא היו מוצלחים, יעברו לתפקיד פחות טוב. אבל לא ייתכן שבעלי תפקידים יישארו בתפקידם זמן רב. מכיוון שאני רואה בהצעת החוק הזאת הצעת חוק חשובה – אגב, הערה נוספת שברשותכם הייתי רוצה לומר היא, שברוב המגזר הציבורי, משרדי הממשלה במדינות העולם זאת השיטה. ככה זה עובד במדינות מתוקנות. באירופה ובארצות-הברית זאת השיטה. אנשים שנמצאים שם אי-אפשר לפטר אותם, הקביעות קיימת, אבל הם חייבים לזוז בתוך המערכת, והם כל הזמן נבחנים על-פי התוצאות של העבודה שלהם. הם לא תקועים; הם נבחנים על-פי התוצאות, וזה דבר שצריך לעשות גם במדינת ישראל. מכיוון שבעיני הצעת החוק הזאת נועדה להניע מהלך, הסכמתי להצעת ועדת השרים שהממשלה ונציבות שירות המדינה יגישו רפורמה מקיפה בשירות הציבורי במדינת ישראל. סוכם שהרפורמה הזאת תוצג לפני, ואני אדון בה גם עם נציגי נציבות שירות המדינה וגם עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. חשוב לי להגיד שאני מעוניין ללכת בכיוון הזה מתוך התחשבות בעובדי המדינה, מתוך התחשבות בזכויותיהם ובתנאים שלהם. אני פשוט מאמין שאם לא נעשה רפורמה מקיפה אנחנו מקבלים שירות ציבורי מנוון. שירות ציבורי מנוון. נקודה אחרונה לסיום: במשרד ממשלתי יש שר, שהוא הדרג הנבחר, ויש פקידים. האדם היחיד שעומד למבחן הציבור הוא השר. כמה מכם פה, שיושבים כאן מצד ימין, היו שרים שניסו לקיים הבטחות שהם הבטיחו לציבור ולקדם אותן במשרדים הממשלתיים שלהם, והפקידות לא אפשרה זאת ולא קידמה את קיום המטרות וההבטחות האלה? בסופו של דבר אותם שרים הולכים לציבור, ומה הם יגידו, שהפקיד לא נתן להם לעבוד? שהם לא היו יכולים לקדם את זה במשרד? זאת האמת. האמת היא שהשירות הציבורי במדינת ישראל חזק מהנבחרים שלו. חזק מהנבחרים שלו. אותו פקיד נמצא שם 30-20 שנה, והוא יודע שהשר במקרה הטוב ישב במשרד שנתיים, לכן הוא יכול לגלגל את הרפורמה, הוא יכול לגלגל את הרצונות של השר. כשאני בא עם ההצעה הזאת, לדעתי אני בא להגן על זכות השר, שבסופו של דבר הוא נציג הציבור, לקדם את מה שבגללו הוא נבחר, ולא הפקידות. צריך לזכור שפקידות לא יוצרת מדיניות; לא מחליטה על מדיניות, אלא מבצעת מדיניות. היא אמורה לבצע את המדיניות של השר, של הנבחרים. לבצע את המדיניות של הנבחרים זה בסופו של דבר לעשות את מה שהציבור הישראלי רצה. לבסוף, כשהנבחרים חלשים הציבור הישראלי חלש. את זה הבינו בכל העולם. אבל אנחנו הפוליטיקאים כאילו מתנצלים – ואני בטח אשמע עוד מעט גם אנשים, צדקנים כאלה ואחרים, שידברו על הפקידות. הפקידות היא בסדר גמור. הפקידות היא בסדר גמור, אני לא יוצא נגד הפקידות. אבל אני מציע לתמוך בכך שלנבחרים במדינת ישראל תהיה אפשרות לקדם ולבצע את המדיניות שלהם. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גם מינויים פוליטיים. יואל חסון (קדימה): אני לגמרי לא דיברתי על מינויים פוליטיים. אני לא בעד מינויים פוליטיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זה פתח. יואל חסון (קדימה): לא, זה לא פתח בכלל. זה לא פתח בכלל. אני אסביר לך שוב, כי חשוב להבין את זה. אותם עובדי המדינה נשארים עובדי המדינה, הם פשוט זזים; לא יכול להחליף אותם אדם שהוא לא עובד המדינה. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת חסון, סיימת? הסברת את עיקר הדברים. יואל חסון (קדימה): לא, ממש עוד דקה. חשוב להבין שלא מדובר כאן על כך שאת אותו אדם יחליף אדם שהוא במשרת אמון או משהו כזה. הגיע הזמן שאנחנו – כל אחד מאתנו שהיה שר או שיהיה שר בעתיד רוצה כשהוא יגיע למשרד, כשהוא יגיע עם מדיניות ועם אג'נדה, הוא יוכל באמת להזיז את מה שהוא מאמין בו ולממש את האג'נדה שלו. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר.