הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
שלי יחימוביץ
דוד טל
יעקב מרגי
פ/3729/17
הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הפסקה לצורך הליכה לשירותים), התשס"ח-2008
תיקון סעיף 1
1.
בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-19511 (להלן - החוק), בסעיף 1, בהגדרה
"שעות עבודה", אחרי "אויר" יבוא "ולרבות הפסקות על פי סעיף 20א לחוק,".
הוספת סעיף
20א
2.
אחרי סעיף 20 לחוק יבוא:
"הפסקה לצורך יציאה לשירותים
20א.
(א) עובד רשאי, במהלך יום עבודתו, לצאת להפסקת שירותים, בהתאם לצרכיו.
(ב) הפסקה בעבודה לצורך הליכה לשירותים תיחשב כחלק משעות העבודה.
(ג) המעביד יוודא כי קיים מבנה שירותים תקין וראוי במקום העבודה או בסמוך לו ויבטיח את העמדתו לשימוש העובד; השר רשאי לפטור מתחולת הוראות סעיף זה סוגי מעבידים, סוגי עבודות וסוגי מקומות עבודה."
החלת הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה
3.
הוראות סעיף 4 לחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-20072, יחולו על הוראות סעיף 20א, בשינויים המחויבים לפי העניין.
דברי הסבר
הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, אינן עוסקות בהפסקות הניתנות לעובד לצורך הליכה לשירותים. המחוקק הניח אז ככל הנראה כי אין צורך לקבע בחקיקה זכות כזאת שהיא מובנת מאליה. לצערנו, הולך וגדל מספר מקומות העבודה בענפי המסחר והשירותים, המתעלמים מזכותו הבסיסית של העובד ללכת לשירותים על פי צרכיו. עובדים מועסקים מהלך שעות ארוכות (9-8), ללא כל
אפשרות לעשות את צרכיהם. מצב זה מביא לפרקים את העובדים לנקוט באמצעים "יצירתיים" שיש בהם סיכון חיים של ממש, כגון הימנעות משתייה של נוזלים במהלך שעות העבודה.
לא יעלה על הדעת קיומו של מצב כזה במדינת ישראל בשנת 2008 ואין לאפשר למקומות עבודה לשלול זכויות בסיסיות של עובדים כבני אדם.
התיקון המוצע בא לחייב את המעסיק להעמיד לרשות עובדים בכל תחום עבודה, מתקן שירותים ראוי לשימושם במקום העבודה. בנוסף, מוצע לאפשר לעובד הפסקת שירותים במקום עבודתו על פי צרכיו ואילוציו.
הפסקת עבודה על פי התיקון המוצע בסעיף 20א, תיחשב חלק משעות העבודה והמעסיק לא יהיה רשאי לנכותה משכר העובד. זאת, בניגוד להפסקות המנויות בסעיף 20 לחוק.
סעיף 1 מוצע לתקן את הגדרת המונח "שעות עבודה" שבסעיף 1 לחוק, כך שיובהר, כי הפסקת שירותים, המוצעת בסעיף 20א, אכן נכללת בגדר הגדרה זו.
סעיף 2 מוצע להוסיף לאחר סעיף 20 את סעיף 20א, המעגן את שלושת העיקריים להלן:
1. זכותו של העובד להפסקת שירותים על פי צרכיו;
2. הכללתה של "הפסקת השירותים" במסגרת "שעות העבודה";
3. חובת המעסיק לוודא כי קיים מבנה שירותים במקום העבודה או בסמוך לו, לרשות העובד;
סעיף 3 מוצע להקנות לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיף 2 לחוק המוצע. בהתאם לכך, יהיה בית הדין רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, וכן ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה, בדומה למקובל בחוקי עבודה אחרים, כגון חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954.
כדי להרתיע מעבידים ולעודד עובדים לעמוד על זכויותיהם לפי החוק המוצע, יהיה בית הדין לעבודה רשאי לחייב מעביד גם בתשלום פיצויי עונשין, אף אם לא נגרם כל נזק, בשל הפרת הוראות החוק. פיצויים כאמור, אינם משקפים הערכה של הנזק שנגרם לעובד, אלא על בסיס עונשי והרתעתי.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח באייר התשס"ח – 2.6.08