קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק שלילת אזרחות ותושבות קבע עקב השתתפות בפעילות חבלנית (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008 [הצעת חוק פ/3635/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק שלילת אזרחות ותושבות קבע עקב השתתפות בפעילות חבלנית (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008, של חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. בבקשה. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, המציאות עולה על כל דמיון; הצעת החוק שלי הונחה על שולחן הכנסת, כנדרש – אני לא מאלה שמבקשים יותר מדי פטור מחובת הנחה – לפני יותר מחודשיים. זה היה, בלי ספק, בעקבות מפגשים שקיימתי, כמו רבים בבית הזה – כמו סיעות רבות, כמו יושבת-ראש הכנסת – עם משפחות הרוגי הפיגוע ב"מרכז הרב". המשפחות, מטבע הדברים, ומעבר לכאב האישי, זעמו על כך שכל האמצעים שהם ביקשו לנקוט נגד משפחתו של אותו מרצח שפל נתקלו בתשובות של השר לביטחון הפנים, של שר הפנים ושל חברי הכנסת: כן, אבל מה אנחנו יכולים לעשות? כן. גילויי שמחה, שעל זה יעלה היום חוק אחר, קצבאות, פיצויים. למה אני אומר, חברי חברי הכנסת ורבותי השרים, שהמציאות עולה על כל דמיון? לפני שבועיים החלטנו שהיום החוק הזה יעלה. לפני שעה נתבשרנו על פיגוע דריסה בירושלים; לפני דקות ספורות התבשרנו שהמפגע הוא כנראה בעל תעודת זהות כחולה. אין לי מלים. אתם יודעים מה, אני שותק, כי פשוט אין לי מלים. לפני כמה ימים גם נתבשרתי שוועדת השרים לחקיקה, מסיבות השמורות אתה, מתנגדת לחוק הזה. הם לא צריכים את החוק הזה, הם יכולים לעשות הכול בעצמם. שר הפנים אומר לי, בשביל מה צריך חוק כזה? שר הפנים יכול לשלול אזרחות. נו, אז למה לא עושים את זה? למה אנחנו פעם אחר פעם - אדוני היושב-ראש, אני לא שומע את עצמי. מילא, השרים קוראים את החומר, אז לא מעניין אותם, אבל חברי הכנסת מדברים. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת מיכאל מלכיאור. חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת מלכיאור. חיים כץ (הליכוד): הוא בודק עכשיו את התוצאות. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת מלכיאור, כבודו שומע שאני קורא בשמו? יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): תודה, אדוני היושב-ראש. בעצם כפי שאמרתי, מלים כבר מזמן נגמרו לי בנושא הזה. מה עוד צריך לקרות – אנחנו פעם אחרי פעם מוצאים את עצמנו בסיטואציה הבלתי-אפשרית, שכמו במקרה המפורסם של הפיגוע בתחנת הרכבת בנהרייה, משפחתו של המרצח ביקשה לקבל תגמולים ופיצויים מהביטוח הלאומי, כי מה – הוא היה אזרח ישראל. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, אדוני שר המשפטים – ששקוע בשיחה עם חבר הכנסת חסון. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת חסון, מה נשמע? זה מפריע, השר צריך לשמוע אותו, הוא צריך להשיב לו. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: - - - יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): אה, אולי. אתה דן לכף זכות, השר בוים. כל מה שאני מבקש בתיקון שלי לחוק זה להוסיף את המלים: "לרבות אם השתתף בפעילות חבלנית נגד מדינת ישראל ואזרחיה או היה חבר בארגון טרוריסטי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948". רן כהן (מרצ): זה כולל גם את יגאל עמיר? יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): חבר הכנסת רן כהן, אני חושב שאתה אפילו פוגע בי. ברור שאם אני מדבר על אזרח ישראל זה כולל כל אזרח ישראל. אבל כפי שברור לכל מי שלא חושד בכשרים, אני חושב שהיום המציאות היא יותר מקאברית מכפי שהיה אפשר לתאר אפילו בחלומות הרעים ביותר; היא זימנה לנו את האפשרות לעשות את התיקון פעם אחת ולתמיד. לא בדיעבד לבוא ולומר כן, ואז יעברו עוד כמה חודשים ויש עוד דברים על סדר-היום. אלא עכשיו, כשמצד אחד יש הצעת חוק – ואני יודע שהוצמדה אליה הצעת חוק אחרת. מצד שני, כולנו עדיין מבינים מה זה אומר במציאות, כי אנחנו שוכחים יותר מדי מהר. ומצד שלישי, אני רוצה לומר לכם, זה יפה מאוד לחבק את המשפחות אחרי פיגוע; זה יפה מאוד לקבל אותן בלשכות ולומר: כן, אנחנו אתכם, אנחנו מבינים. יש כאלה, אבל למעטים מאוד יש אומץ לומר להם בפנים – אנחנו לא אתכם בדברים שאתם מבקשים. כולם מביעים הבנה, תמיכה והערכה. אז, אנא מכם, כל אלה שהביעו הבנה, תמיכה והערכה, תלחצו על הכפתור הנכון, כי את הזעם של המשפחות שמענו לפני כמה ימים בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ושמענו מה הם חושבים על הטיפול שלנו בתוצאות הפיגוע ב"מרכז הרב". אז במקום להביע בשבוע הבא הערכה, תמיכה והבנה למשפחות של אלה שנהרגו היום, בואו נעשה מעשה, כי הכנסת היא לעניין חקיקה, ולא לענייני סימפתיה בלבד. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה.