הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת שלמה נגוסה מולה פ/3728/17 הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה תרבותית), התשס"ח–2008 הוספת סעיף 35ב 1. בחוק העונשין, התשל"ז-19771, אחרי סעיף 35א יבוא: "הגנה תרבותית 35ב. הורשע אדם אשר שייך לקבוצה לאומית-אתנית מסוימת, בעבירה מסוג פשע, בגין התנהגות שהיתה מקובלת וראויה בקבוצתו, רשאי בית המשפט להתחשב בכך כנסיבה מקלה בקביעת העונש." דברי הסבר מהי הגנה תרבותית? בספרות המשפטית ובפסיקה בחו"ל המושג "הגנה תרבותית" הוא כינוי להכרה במנהגים חברתיים או תרבותיים של קבוצת מיעוטים ותתי –תרבויות מרקעים אתניים,דתיים ותרבותיים שונים בחברה נתונה,כמקנים הגנה (חלקית או מלאה) מפני אחריות פלילית (THE CULTURAL DEFENSE IN CRIMINAL LAW" 99 HARVARD LAW REVIEW (1986) 1293). ברור כי סוגיית ההגנה התרבותית נוגעת במכלול של בעיות, ואין לכך פיתרון קל. בעולם שמדברים כה רבות על רב תרבותיות, יש מקום לשלב הגנה תרבותית במסגרת המשפט הפלילי. אולם יישומה חייב לקחת בחשבון את זכויות היסוד של אלו העלולים להיות קורבנות של אותם מנהגים. רגישות, גמישות ואנושיות נדרשים על מנת להבטיח שתהיה התייחסות מכובדת למנהגים שבטיים ובה בעת התחשבות ממוקדת בגורלם של אלו החשופים לאותם מנהגים. עקרונית, רצוי שתהיה הכרה בזכות להגנה תרבותית, ומעשית, רצוי שהיא תופעל בכל מקרה ומקרה רק לאחר בדיקה קפדנית לגופו של עניין. הפתרון לא יימצא על ידי הסתמכות גורפת על הרעיון של הגנה תרבותית, אך גם לא על ידי אי קבלתו המוחלטת. במשפט פלילי קיימות הגנות שונות, המתירות טיפול פרטני לכל מקרה לגופו ומאפשרות לפטור נאשמים מאחריות פלילית על רקע נסיבות שאינן בשליטת הנאשם. את ההגנה התרבותית יש להפעיל בכל מקרה באופן מבוקר וזהיר, תוך התחשבות מרבית במצבם של הפוגע והקורבן גם יחד. הגנה תרבותית אינה מבטיחה זיכוי מכל אשמה ללא שיקול דעת; להיפך, היא מאפשרת בדיקה מדוקדקת של המכלול, תוך נכונות להקל על דינו, אך ורק כאשר מובטח כי בכך יושג צדק ולא יבולע רע לקורבן, אם ניתן להימנע מכך. בית המשפט המחוזי בחיפה בפס"ד בעניין עמאר מרזוק ת"פ 5151/06 הרשיע את הנתבע בקשירת קשר לביצוע פשע וחטיפה לשם סחיטה באיומים. מרזוק ואחיו חטפו נער אשר היה בקשר אינטימי עם אחותם וביקשו לאלצו להנשא לה. בית המשפט שלל הקלה בעונשו של הנאשם שהעלה טענה של התחשבות בתרבותו ומסורתו. בית המשפט אמר כי גם אם ניתן להעלות על הדעת מקרים בהם יתן ביהמ"ש משקל מסויים לטענת "ההגנה התרבותית", הרי שניתן להניח שאלו יהיו מקרים מיוחדים ביותר, ההכרה בטיעון התרבותית יכולה להתקיים בשלוש רמות שונות: הראשונה, רמת ההכרה הגבוהה ביותר הינה בדרך של מתן פטור מלא מאחריות פלילית. השנייה, התחשבות בתרבותו ומסורתו של הנאשם לעניין אחריות מופחתת, קרי הכרה בטיעון התרבותי כמפחית את דרגת החומרה של סעיף האישום ,כגון המרה של אישום ברצח לאישום בהריגה. השלישית, הכרה בשיקול התרבותי לעניין העונש. כלומר, התחשבות בשיקולים התרבותיים והאתניים כשיקול לקולא בעת גזירת דינו של הנאשם, וזאת כשיקול נוסף בין יתר שיקולי הענישה, ובהם מצב הקורבן ,מצבו הנפשי של הנאשם, עברו הפלילי של הנאשם, נסיבות המעשה הפלילי וכדומה. ישראל כמדינה קולטת עליה מקבוצות ותרבויות שונות אינה יכולה להתעלם מסוגיה זו ועל כן המחוקק להתייחס לנושא זה בהקדם. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח באייר התשס"ח – 2.6.08