הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת
נאדיה חילו
פ/3637/17
הצעת חוק שיפוט מהיר בעבירה של תקיפת זקן (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008
תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)
1.
בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–19961 (להלן – חוק המעצרים), אחרי סעיף 17 יבוא:
"מעצר חשוד בעבירה של תקיפת זקן
17א.
על אף האמור בסעיף 17, ציווה שופט על מעצרו של אדם החשוד בביצוע עבירה של תקיפת זקן לפי סעיף 368ו לחוק העונשין, התשל"ז-19772, לא תעלה תקופת המעצר על שבעה ימים; אולם רשאי שופט להאריך את המעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על חמישה ימים אם הצהיר תובע כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ויש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים."
תיקון חוק סדר הדין הפלילי
2.
בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–19823 –
(1) אחרי סעיף 67 יבוא:
"כתב אישום בעבירה של תקיפת זקן
67א.
הורה בית המשפט על מעצרו של חשוד בעבירה של תקיפת זקן לפי סעיף 368ו לחוק העונשין, התשל"ז–1977, וסבר תובע כי הוא אדם שיש להעמידו לדין, יגיש תובע בעניינו כתב אישום לבית המשפט עד תום שבעה ימים מיום מעצרו או עד תום תקופת מעצרו לפי סעיף 17א לחוק המעצרים, לפי המאוחר.";
(2) בסעיף 143, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) תחילת המשפט כאמור בסעיף קטן (א) תתקיים, לעניין נאשם בעבירה מן העבירות המנויות בסעיף 17א לחוק המעצרים, בסמוך ככל האפשר למועד הגשת כתב האישום בעניינו".
דברי הסבר
האלימות כנגד קשישים גואה לא רק בכמות, כי אם גם בחומרת העבירות. חדשות לבקרים אנו נחשפים לשיאים חדשים של אכזריות התוקפים.
קשישים, מוצאים עצמם חסרי אונים מול המערכות השונות אשר עושות עבודתן נאמנה למיצוי הדין עם התוקפים. אולם החשש של המותקפים מהתוקפים עד למיצוי הדין גובר לפעמים על הצורך להתלונן ולהביא להרחת התוקף מהמותקף ומהחברה.
הטיפול המיידי בעבירה ובעבריין יקל וייעל את עבודת המשטרה באיסוף הראיות, את עבודת הפרקליטות בגיבוש כתב האישום וכן את עבודת בתי המשפט בחקר האמת. ההקלה על עבודת הרשויות נובעת מזירוז ההליכים וחשיבותה נעוצה בחומרה המיוחדת שבתקיפת קשישים. לשם כך, במסגרת תקופת מעצרו של חשוד בעבירות כלפי קשישים ומיד לאחר הגשת כתב האישום, יתחיל ההליך השיפוטי בסמיכות קרובה ככל האפשר עם הגשת כתב האישום כאמור.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו באדר ב' התשס"ח – 2.4.08