קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק העיתונות, התשס"ח-2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/376).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת חוק העיתונות, התשס"ח-2008, קריאה ראשונה. אני מזמינה את שר הפנים, חבר הכנסת מאיר שטרית, להציג את הצעת החוק.
שר הפנים מאיר שטרית:
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את חוק העיתונות. אני צריך לומר שחוק העיתונות מתגלגל על שולחן משרד המשפטים כבר שנים רבות עד שהגיע לבשלות. ברגע שהגעתי למשרד הפנים הודעתי שאני מוכן להגיש את החוק הזה, כי אני חושב שהוא חוק נכון וטוב.
במסגרת החקיקתית המסדירה כיום את תחום העיתונות נכללות פקודת העיתונות משנת 1933 ותקנות 94–96 לתקנות ההגנה (שעת-חירום) משנת 1945. זאת אומרת, תקנות מנדטוריות, מהתקופה שבה היינו עדיין ילידים בארץ, והמנדט הבריטי שלט והחליט מה יעשו ואיך יעשו ומה מותר לכתוב ומה אסור לכתוב.
בשנת 1996 מינו שר המשפטים ושר הפנים ועדה ציבורית לבדיקת ההסדרים החוקיים בענייני העיתונות בישראל. דוח הוועדה התפרסם בחודש אלול התשנ"ז, ספטמבר 1997. הועדה הגיעה למסקנה כי במסגרת החקיקתית הנזכרת נכללים הסדרים שאינם עולים בקנה אחד עם היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית, ובכלל זה סמכות הממונה על המחוז של משרד הפנים למנוע הוצאה לאור של עיתון או להביא לסגירת עיתון "ככל אשר יישר בעיניו ומבלי לתת כל טעם לדבר" - תקנה 94(2) לתקנות ההגנה, 1945. זאת אומרת שלשר הפנים יש סמכות לסגור כל עיתון בלי להסביר בכלל למה. האמת היא שעלה בדעתי לא פעם לסגור כמה עיתונים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
החלטות בית-המשפט העליון - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
מה מציג - - -
שר הפנים מאיר שטרית:
מה אני מציג? להיפך, אני צוחק על זה שיש לי סמכות כזאת נרחבת שאף פעם לא השתמשתי בה וגם אין לי שום כוונה להשתמש בה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
פעם עיתון "חדשות" עבר על מגבלות הצנזורה וסגרו אותו לשבוע.
שר הפנים מאיר שטרית:
נכון. הוועדה ציינה כי "המסגרת הנושנה, הנעוצה בתפיסותיו של שליט קולוניאלי זר, אינה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל, ומן הראוי להחליפה בהסדר ראוי, שיהלום באופן מובהק את התפיסה הדמוקרטית בדבר מעמדה של העיתונות".
בהתאם להמלצות הוועדה מוצע לבטל את פקודת העיתונות ואת תקנות 94–96 לתקנות ההגנה - אלה התקנות שנותנות לשר הפנים את הסמכות לסגור עיתונים – ולהחליפן בהוראות החוק המוצע.
להלן עיקרי החוק המוצע: 1. ביטול דרישת הרישוי כתנאי מוקדם להוצאה לאור של עיתון. זאת בניגוד למצב החוקי הנוהג כיום ולפיו תנאי להוצאתו לאור של עיתון הוא קבלת היתר מהממונה על המחוז במשרד הפנים. לפי פקודת העיתונות מותנה ההיתר במילוי דרישות מסוימות הכוללות הפקדת ערבות ובתנאי כשירות של העורך הכוללים גיל, השכלה והעדר עבר פלילי. לפי תקנות ההגנה רשאי הממונה על המחוז לסרב לתת רשיון ללא הנמקה. בפועל, רשיונות לעיתונים לא ניתנו מראש או בוטלו בדיעבד, לפי תקנות הגנה, מטעמי ביטחון. על סמך גורמי ביטחון התפיסה העומדת ביסוד הצעת החוק היא שעקרון חופש הביטוי מורה על ביטול דרישת הרישוי. דרך המלך להתמודדות עם התבטאויות פוגעות היא במסגרת הוויכוח הציבורי והחלפת הדעות. ככל שההתבטאות גובלת בפלילים ניתן יהיה להפעיל את הכלי הפלילי כנגד דוברה ושופרה.
2. ביטול דרישות תנאי הכשירות מעורך – פקודת העיתונות דורשת מעורך, כתנאי למתן היתר להוצאה לאור של עיתון, השכלה, תעודת בגרות, גיל והעדר עבר פלילי. בהתאם להמלצת הוועדה בוטלו דרישות הגיל וההשכלה. עם זאת, לגבי עבר פלילי, מוצע לקבוע כי בידי בית-המשפט יהיה לקבוע, מיוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי מפאת מהות, חומרה או נסיבות של עבירה שבה הורשע אדם הוא יהיה מנוע, עד להתיישנותה לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, מלכהן כמוציא לאור, דירקטור או עורך של עיתון רב-תפוצה.
3. חיובו של כל מי שמוציא לאור עיתון בישראל לפרסם בכל גיליון של העיתון את הפרטים האלה: שם המוציא לאור, ואם היה המוציא לאור תאגיד, גם את מספר הרישום של התאגיד, שמות בעלי השליטה בו, לרבות שיעור אחזקותיהם, ושמות הדירקטורים; שם העורך ומספר הזהות שלו; מען המערכת ודרכי הפנייה אליה; שם הממונה על בירור תלונות הציבור ודרכי הפנייה אליו.
נוסף על חובת הפרסום האמורה החלה על כל עיתון, חייב מוציא לאור של עיתון רב-תפוצה לפרסם פעמיים בשנה את הפרטים האלה: האחזקות של המוציא לאור בתאגיד אחר העולות על 25% מסוג מסוים של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ואם התאגיד הינו "גורם תקשורת", דהיינו, מוציא לאור של עיתון, בעל רשיון כללי לשידורי כבלים, בעל רשיון לשידורי לוויין או בעל זיכיון כהגדרתו בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990, אחזקות העולות על 15%. אם המוציא לאור תאגיד, עליו לפרסם גם את שמות בעלי העניין בתאגיד ושיעור אחזקותיהם בו; המספר הממוצע של עותקי גיליון אשר הודפסו בשישה החודשים שקדמו לפרסום.
4. מוציא לאור חייב למנות אדם אשר תפקידו לברר את תלונות הציבור על תוכן פרסומיו של העיתון ופעילותו העיתונאית. על ממונה זה להציג דיווח שנתי על פעילותו.
ראובן ריבלין (הליכוד):
מה זה מבקר פנימי? למה לא להכפיף את כולם ברמה אתית למועצת העיתונות?
שר הפנים מאיר שטרית:
ברמה האתית כולם כפופים למועצת העיתונות. פה מדובר על תלונות נגד העיתון עצמו.
5. בית-המשפט המחוזי רשאי לאסור או להגביל פרסומו של עיתון אם השתכנע כי פרסום העיתון עלול לסכן את ביטחון המדינה או את ביטחון הציבור.
אני סבור כי הצעת החוק הנ"ל, על-פי המלצת הוועדה הציבורית, תביא לרפורמה חשובה בנושא העיתונות בישראל. לכן, חברים, אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לכבוד השר. אני מזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת אברהם רביץ. בבקשה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
רק רציתי לשאול אם אפשר לקבל תואר אקדמי בעריכת עיתון במקצוע רכלנות.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת מאיר פרוש.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
כתוב חברה ולא תאגיד - - -
שר הפנים מאיר שטרית:
זה אותו דבר, מה שקרוי תאגיד זה גם חברה וגם עמותה וכל דבר אחר, זה חל על כולם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני שר הפנים, אדוני השר, אתה מציג הצעת חוק, אני אתמוך בה, היא הצעת חוק נכונה, הפקודות שקיימות היום הן פקודות שאבד עליהן כלח. יש דברים שיצטרכו לשנות בדיון בוועדה לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית, וזה בסדר. אבל אני מבקש להעיר את תשומת לבך. חופש העיתונות הוא דבר חשוב. אגב, שאלו אותי פעם, מה צריך כדי להיות עיתונאי? אז אמרתי: חברי הכנסת, שרים ועיתונאים צריך שיהיה להם תעודת לידה - - -
שר הפנים מאיר שטרית:
לפי החוק כתוב שחבר הכנסת צריך רק לדעת לקרוא ולכתוב עברית. סליחה, ראש רשות חייב, חבר הכנסת לא חייב.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
מספיק שיודע לקרוא, הוא לא צריך לדעת לכתוב.
משה גפני (יהדות התורה):
על כל פנים, אדוני השר, עליתי לכאן כדי לומר שבמדינת ישראל, שמצויה בבעיות ביטחוניות קשות והיא נמצאת במצב שבו לפעמים העיתונות עושה נזק שהוא נזק ביטחוני - האם אז אין מקום להשאיר סמכות לסגור עיתון? כי עם כל הכבוד לחופש העיתונות, והקדמתי ואמרתי: הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק נכונה. מה שהיה פעם נכון, שהממונה על המחוז נותן רשיון ושר הפנים יכול לבטל ולסגור עיתון ללא כל נימוק, בעידן שאנחנו נמצאים בו זה דבר שאיננו נכון, ויפה אתה עושה בזה שאתה מתקן את זה. אבל האם אין מקום במדינה כמו שלנו, שעיתון שנוהג בהתפרעות מוחלטת - - -
שר הפנים מאיר שטרית:
- - -
משה גפני (יהדות התורה):
- - - סמכות של השר בביקורת שיפוטית, כי אם אנחנו מדברים על בעיות ביטחוניות שעיתונים יכולים להרשות לעצמם לעשות כדי לקבל רייטינג וכדי שאנשים יקנו עיתונים - צריך להביא את העניין הזה בחשבון, ואני מקווה שבדיונים לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית ידונו בנושא הזה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי - אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו לא דנים במהות של חוק העיתונות. כשתאגיד או כל עיתון צריך לדעת מי עומד מאחוריו ומי המנהל של העיתון, זה ברור שזה צריך להיות שקוף וברור לכולם. הבעיה שלנו מה שנכתב בעיתונים ביום-יום, בלי צנזורה. אין מי שמבקר. כל מי שיש לו קולמוס ביד ונמצא באותה חברה של אותם עיתונאים יכול לכתוב ככל העולה על רוחו. אין ביקורת ואין בקרה והכול נמצא בחופש העיתונות, חופש הדיבור. אבל אני חושב שהפגיעה בפרט היא גדולה מאוד וכל החוקים שהבאנו עד היום לא יכולים לעזור ולסייע לשמור על הפרט ועל האזרח הקטן שהיה רוצה לחיות בצנעה.
גם כאשר הוא רק נחקר או העלו נגדו האשמה כזאת או אחרת, הפרסום בעיתונות הוא כבר הלכה למעשה, והוא צריך להתגונן ולהוכיח את חפותו. עד שהוא מוכיח את חפותו נכתבים עליו דפים שלמים בעיתונות. זה הדבר המהותי בחוק העיתונות, אבל אני בהחלט חושב שהחוק הזה לא מעלה ולא מוריד, אולי הוא עושה איזה סדר פנימי, אבל לא יותר מזה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, צריך לברך את השר מאיר שטרית על כך שהגיע להבנה שנושא העיתונות, שהוסדר בפקודת העיתונות המנדטורית בשנת 1936 על תקנות ההגנה לשעת-חירום – פקודת העיתונות היא מ-1933 ופקודת ההגנה לשעת-חירום היא משנת 1936 – הגיע הזמן להסדירו בחוק. צריך לומר שמאז עברנו מים רבים וגם ימים רבים. בית-המשפט העליון התערב כמה פעמים כאשר הוא דן בצנזורה, דן בסמכויות הממשלה לאשר או להיות פטרון על עיתונות או על דעה כזאת או אחרת. חופש העיתונות, חופש הדעה, הוא נשמת אפה של כל דמוקרטיה, ובהחלט צריך להגיע היום שבו, גם באופן פורמלי, יבוטלו אותם הסדרים שמקומם לא יכירם היום.
עם זאת, אדוני השר, צריך להבחין ולבדוק היטב כיצד בכל זאת אנחנו מתמודדים היום עם אנשים המכנים עצמם עיתונאים – שכן כדי להיות עיתונאי צריך אדם לקום בבוקר ולומר: עיתונאי אני. לא צריך הכשרה כלשהי, תנאי סף או תקופת לימודים. אדם קם בבוקר ואומר: עיתונאי אני, ואז, כאשר העט בידו, יכול הוא להוציא דיבתו של אדם רעה ככל העולה על רוחו, הכול כפוף לסדר הדין הפלילי, אבל עם הסייגים המותרים לעיתונאים, כגון זכות הציבור לדעת. פעמים עומדים האזרחים בפני מים אדירים.
חברת הכנסת גוז'נסקי, שחבר הכנסת חנין מחליף אותה היום, ואתה חבר הכנסת יובל שטייניץ, ניסו לשים הגבלות ומגבלות. הייתי אז שר התקשורת, ומנעתי את הניסיון להגביל את צעדיה של העיתונות, שהיא באמת הרשות השביעית, הבוחנת ומשמשת פה לציבור לדעת את אשר קורה. הדבר הזה חשוב במיוחד לדמוקרטיה, אולם עם זאת, מועצת העיתונות לא עמדה בצד המוטל עליה, שכן קצרה ידה מלהושיע בפני אנשים הקוראים לעצמם עיתונאים גם אם קשה לומר שהם מעלים ומכבדים את שם העיתונות. נוצר מצב שבו אפילו מועצת העיתונות אומרת: קצרה ידי מלהפעיל את כללי האתיקה על אלה אשר מוציאים את דיבתה של העיתונות רעה כאשר הם מכנים את עצמם עיתונאים.
אני ממליץ, אדוני השר, שוועדת הכלכלה תדון גם בנושא זה כדי לראות איך בכל זאת שמים סייגים לחופש הדיבור, לא במובן של סתימת פיות אלא במובן של הגנה על שמו הטוב של אדם, משום שזכות כל אדם היא לשמו הטוב.
לכן אני מציע גם לחברי ועדת הכלכלה, אשר ידונו בחוק חשוב זה, לבדוק פן זה בחוק. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, אחרון הדוברים, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לברך על כך שסוף-סוף יהיה לנו במדינת ישראל חוק עיתונות מודרני. הגיע הזמן שאחרי 60 שנה למדינת ישראל יסתיים המנדט הבריטי וכל הפקודות למיניהן תעבורנה מן העולם לטובת חוקים ישראליים מודרניים, עדכניים וטובים. מסגרת הזמן שלי קצרה מלהתייחס לחוק העיתונות שמונח לפנינו, ולכן אני רוצה לנצל את הזמן כדי להציב לפני הכנסת כמה עקרונות שחייבים להסדיר את תחום העיתונות שלנו.
אנחנו כמובן רוצים עיתונות חופשית, ועיתונות חופשית היא קודם כול עיתונות חופשית מן השלטון, ולכן צריך לשחרר את העיתונות מאותם כבלים מיותרים, מנדטוריים, של צורך ברשיונות ובהיתרים, שאין להם מקום בחברה דמוקרטית. זה סוג אחד של תלות של העיתונות.
סוג אחר של תלות העיתונות הוא תלותם בבעלי ההון. גם מהתלות הזאת צריך לשחרר את העיתונות וצריך לשחרר את העיתונאים. בחוק עיתונות מודרני אנחנו צריכים לייצר מערכת הגנות על קהילת העיתונאים – להגן על העיתונאים מפני עריצותם של בעלי העיתונים.
אדוני היושב-ראש, היום התקשורת האלקטרונית והמודפסת בישראל נעשית יותר ויותר ריכוזית, ובעצם בידיים מעטות, של כמה משפחות, נתונה היום השליטה על תחום התקשורת הישראלית. המצב הזה כשלעצמו הוא מסוכן ולא ראוי. ראוי ונכון שנמצא דרכים לתת עידוד ציבורי ומימון ציבורי לאמצעי תקשורת, לעיתונים ולכתבי עת שמבטאים עמדות של מיעוט, עמדות בלתי מקובלות. מודלים כאלה, אדוני היושב-ראש, נמצאים בכמה מארצות אירופה, ואני חושב שראוי ללמוד אותם ולבחון אותם כשאנחנו דנים בהצעת חוק העיתונות אצלנו.
אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לדבר על חוק העיתונות בלי לדבר על הגנת מעמדם של העיתונאים. אי-אפשר לדבר על הגנת מעמדם של העיתונאים בלי להתייחס לתנאי השכר שלהם, לתנאי העבודה שלהם, ליכולת שלהם באמת לכתוב כתיבה חופשית, משוחררת מלחצים, משוחררת מדרישות של בעלי העיתון או של המפרסמים בעיתון. כל החטיבה הזאת – הגנה על עיתונאים, מעמד העיתונאים, זכויות העיתונאים, חובות העיתונאים – צריכה להיות חטיבה מרכזית מאוד ומשמעותית בהצעת חוק העיתונות.
לכן, אדוני היושב-ראש, החוק הזה מחייב עבודה רבה בהכנתו לקריאה שנייה ושלישית, ואני מקווה שנצליח להכניס לתוך החקיקה הזאת את כל אותם עקרונות מתקדמים שבאמת יבטיחו לנו עיתונות חופשית גם מן השלטון וגם מן ההון.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 17
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק העיתונות, התשס"ח-2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
13 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק העיתונות, התשס"ח-2008, התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.