הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
אורי אריאל
שי חרמש
אורית נוקד
יצחק לוי
אליהו גבאי
דוד רותם
איתן כבל
בנימין אלון
אלחנן גלזר
יורם מרציאנו
מיכאל איתן
משה גפני
אסתרינה טרטמן
אפי איתם
זבולון אורלב
יצחק זיו
יצחק גלנטי
אפרים סנה
קולט אביטל
סופה לנדבר
יוסף שגל
משה שרוני
אבשלום וילן
מאיר פרוש
שמואל הלפרט
אברהם מיכאלי
אריה אלדד
ישראל כץ
לימור לבנת
יצחק אהרונוביץ
ליה שמטוב
אלכס מילר
סילבן שלום
חיים כץ
גלעד ארדן
גדעון סער
ראובן ריבלין
יעקב מרגי
נסים זאב
דוד אזולאי
אברהם רביץ
יעקב כהן
צבי הנדל
ישראל חסון
יולי יואל אדלשטיין
יצחק בן ישראל
מיכאל נודלמן
עמירה דותן
מיכאל מלכיאור
אמנון כהן
רונית תירוש
זאב אלקין
עמיר פרץ
חיים אמסלם
ניסן סלומינסקי
עתניאל שנלר
יוחנן פלסנר
אבישי ברוורמן
שלמה בניזרי
שרה מרום שלו
יובל שטייניץ
בנימין נתניהו
פ/3602/17
הצעת חוק הרעייה, התשס"ח–2008
פרק א': פרשנות ותחולה
מטרת החוק
1.
מטרת חוק זה היא להסדיר את השימוש בשטחי מרעה, על מנת לווסת את ניצול שטחי המרעה, למנוע שימוש יתר ושימוש לא ראוי בהם, למנוע מחלוקות בין חקלאים, להיאבק בגניבות החקלאיות, בהשגות גבול ובעבריינות בתחום החקלאי ולהגביר את אכיפת החוק ואכיפת דיני המס בענף גידול בקר וצאן.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"בית משפט לענינים מינהליים" – בית משפט לפי חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-20001;
"בקר" – פר, שור, פרה, עגל, תאו, סוס, סיח, פרד, חמור, כבש, עז, אתון, גמל, חזיר, הם וולדותיהם וכל בהמה אחרת כיוצאת באלה;
"היחידה לפיקוח בשטחים פתוחים" – היחידה לפיקוח בשטחים פתוחים של רשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-19982;
"המינהל" – מינהל מקרקעי ישראל שהוקם לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-19603;
"היתר רעייה" – היתר שניתן בהתאם לחוק זה;
"היתר רעייה עונתי" – היתר לתקופה שלא תעלה על שנה שניתן לפי סעיף 11 לחוק;
"היתר רעייה שנתי" – היתר רעייה לתקופה של שנה ויותר שניתן לפי סעיף 9 לחוק;
"כושר נשיאה" – היחס בין מספר בעלי החיים לשטח המרעה, כפי שיקבע שר החקלאות או עובד המדינה שהוא הסמיך לכך;
"מחוז" – לפי חלוקת מחוזות של משרד החקלאות;
"מכלאה" - מקום מגודר שנבדק על ידי וטרינר ונמצא מתאים להחזקת בקר לתקופה של שבועיים לפחות;
"מנהל" – עובד משרד החקלאות שמינה השר;
"עדר" – ראש בקר אחד או יותר;
"רעייה" – הולכת בקר שלא בדרך ציבורית, שליחת בקר לשטח הפתוח, או לשטח עירוני, שתוצאתה היא הזנה של בקר או צאן;
"פקח" – עובד היחידה לפיקוח בשטחים פתוחים, או אדם אחר שמונה בהתאם לחוק זה למשימות אכיפה;
"רשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים" – רשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-19984;
"שטח המרעה" – שטח שהוקצה והוגדר בהיתר רעייה;
"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר;
"השרים" – שר החקלאות והשר הממונה על מינהל מקרקעי ישראל;
רשות הרעייה
3.
מוקמת בזה רשות הרעייה.
(א) רשות הרעייה תהיה בת שבעה-עשר חברים והם:
(1) יושב ראש הרשות שימנה השר מקרב עובדי משרדו;
(2) שלושה עובדי משרד החקלאות שימנה השר;
(3) וטרינר שימונה בידי השר;
(4) שלושה נציגי המינהל, שימנה השר הממונה על המינהל בהתייעצות עם מנהל המינהל;
(5) נציג הקרן הקיימת לישראל כהגדרתה בחוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד-19535 ( להלן – חוק קק"ל), שימנה השר הממונה על המינהל בהמלצת דירקטוריון הקרן הקיימת לישראל;
(6) נציג מגדלי בקר שימונה על ידי השר לאחר התייעצות עם הארגון המאגד את המספר הגדול ביותר של מגדלי הבקר;
(7) נציג מגדלי הצאן שימונה על ידי השר לאחר התייעצות אגודת הנוקדים;
(8) נציג החקלאים שימונה על ידי השר לאחר התייעצות עם התאחדות האיכרים;
(9) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה השר בהמלצת מנהל הרשות;
(10) נציג המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית שימנה השר בהמלצת יו"ר הסוכנות;
(11) שני נציגי התאחדות חקלאי ישראל שימנה השר לאחר התייעצות עם ההתאחדות האמורה;
(12) נציג היחידה לפיקוח בשטחים פתוחים שימנה השר בהמלצת מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.
(ב) הרשות תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שאלה לא נקבעו בחוק או בתקנות.
ועדות רעייה אזוריות
4.
(א) בכל מחוז תוקם ועדת רעייה אזורית בת שלושה-עשר חברים והם:
(1) מנהל מחוז במשרד החקלאות ונציג נוסף שהשר ימנה;
(2) שני נציגי המינהל שימנה השר הממונה על המינהל;
(3) נציג הסוכנות ימונה על-ידי השר בהמלצת יו"ר הסוכנות;
(4) שני נציגי התאחדות חקלאי ישראל, שימונו על ידי השר בהתייעצות עם ההתאחדות;
(5) נציג משותף להתאחדות האיכרים ולאיחוד החקלאי למשקי חרות בית"ר שימנה השר;
(6) נציג מגדלי הבקר שימנה השר לאחר התייעצות עם ארגון מגדלי הבקר הגדול ביותר;
(7) נציג מגדלי הצאן שימנה השר לאחר התייעצות עם אגודת נוקדים;
(8) נציג הקרן הקיימת לישראל שימנה השר בהמלצת עם יושב ראש דירקטוריון הקרן הקיימת לישראל;
(9) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה השר בהמלצת מנהל הרשות;
(10) נציג היחידה לפיקוח בשטחים פתוחים שימנה השר בהמלצת מנהל היחידה.
(ב) מנהל מחוז במשרד החקלאות יהיה יושב ראש ועדת הרעייה האזורית.
(ג) הוועדה רשאית למנות ועדות משנה ולאצול להן מסמכויותיה; ואולם, המלצה שלא ליתן לאדם היתר רעייה, לבטל היתר רעייה, או לדחות את הבקשה להאריכו, טעונה אישור של הוועדה כולה.
(ד) רשות הרעייה תקבע בהנחיות את סדרי העבודה והדיונים של הוועדות האזוריות, ככל שאלה לא נקבעו בחוק או בתקנות.
(ה) בעניין של סדרי העבודה והדיונים שלא נקבע בחוק, בתקנות, או בהנחיות של רשות הרעייה, רשאית הוועדה לנהוג ככל שייראה לה צודק ומועיל.
ועדה למתן היתרים עונתיים
5.
(א) במחוז הדרום, לצד ועדת הרעייה האזורית, תמונה וועדה למתן היתרים עונתיים, שחבריה הם:
(1) וטרינר שימנה השר;
(2) נציג מנהל מקרקעי ישראל שימנה השר הממונה על המינהל;
(3) נציג היחידה לפיקוח בשטחים פתוחים שימנה השר בהמלצת מנהל היחידה;
(4) נציג צה"ל שימנה הרמטכ"ל;
(5) נציג משטרת ישראל שימנה מפכ"ל המשטרה;
(6) נציג השר הבקי בענייני מיעוטים שימנה השר.
(ב) מנהל מחוז הדרום במשרד החקלאות יהיה יושב ראש הוועדה למתן היתרים עונתיים.
(ג) הוועדה רשאית למנות ועדות משנה, לאצול להן מסמכויותיה ולצרף אליהן מומחים ויועצים שלא מבין חבריה, ובלבד שלא תהיה זכות הצבעה בוועדת המשנה למי שאינו חבר הוועדה; ואולם, החלטה שלא ליתן לאדם היתר רעייה עונתי, או ביטול היתר רעייה כאמור, טעונה אישור של הוועדה כולה.
(ד) רשות הרעייה תקבע בהנחיות את סדרי העבודה והדיונים של הוועדות למתן היתרים עונתיים, ככל שאלה לא נקבעו בחוק או בתקנות.
(ה) בכל עניין של סדרי העבודה והדיונים שלא נקבע בחוק, בתקנות, או בהנחיות של רשות הרעייה, רשאית הוועדה לנהוג ככל שייראה לה צודק ומועיל.
סקר שטחי מרעה וקביעת דמי חכירה
6.
(א) אחת לחמש שנים יבצע המינהל, בהנחיה המקצועית של רשות המרעה, יבצע סקר אדמות מרעה וימפה קרקעות המתאימות למרעה.
(ב) מועצת מינהל מקרקעי ישראל, כהגדרתה בחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-19606, בהתייעצות עם רשות המרעה, תגדיר על סמך סקר אדמות המרעה, שטחים המיועדים למרעה ותקבע דמי חכירה לאותם שטחים, ככל שתראה לנכון; בקביעת דמי חכירה המועצה רשאית להתחשב בשיקולים שאינם כלכליים.
כושר הנשיאה
7.
שר החקלאות, לאחר התייעצות עם רשות הרעייה, יקבע את כושר הנשיאה של בעלי חיים ליחידת שטח, ביחס לכל סוג בקר ולכל סוג קרקע.
פרק ב': היתרים
איסור רעייה בלא היתר
8.
לא ירעה אדם בקר או צאן ללא היתר, או בחריגה מתנאי ההיתר.
מתן היתרי רעייה במקרקעי ישראל
9.
המינהל רשאי לתת היתר רעייה שנתי במקרקעי ישראל:
(א) היתר רעייה יינתן למבקש ההיתר לתקופה של שנה עד שלוש שנים; בהיתר יקבע השטח בו מותרת הרעייה, התקופות בהן מותרת הרעייה וכן תנאים אחרים;
(ב) לא ייתן המינהל היתר רעייה, אלא בהתאם להמלצה של וועדת רעייה אזורית;
(ג) בקשה להיתר רעייה תוגש לוועדת רעייה אזורית, אשר תבחן ואותה ותעביר את המלצותיה למינהל;
(ד) המינהל רשאי לגבות תשלומים בעד היתר רעייה.
המלצה ליתן היתרי רעייה
10.
(א) בקשה להיתר רעייה תוגש לוועדת הרעייה האזורית על ידי בעל העדר, או המחזיק בעדר, או מי שמבקש להחזיק בעדר (להלן – מבקש ההיתר); ועדת הרעייה האזורית תבחן את הבקשה, והיא רשאית להמליץ למינהל לתת, או להימנע מלתת, היתר רעייה למבקש ההיתר; ההמלצה תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
(ב) המלצה בנוגע לבקשה להיתר תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
(ג) היתר רעייה לא יחרוג מכושר הנשיאה.
(ד) לא תמליץ הוועדה לתת היתר רעייה, למי שרעה בלא היתר בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה.
(ה) לא תמליץ הוועדה לתת היתר רעייה, אלא אם הוכח להנחת דעתה כי הבקר בגינו מתבקש ההיתר נמצא בפיקוח ווטרינארי.
(ו) לא תמליץ הוועדה לתת היתר רעייה, אלא אם הוכח להנחת דעתה כי המבקש או בעל העדר, לפי עניין, דיווחו לרשויות המס על רווחים שהפיקו מהבקר שבבעלותם.
(ז) הוועדה רשאית שלא להמליץ על מתן היתר רעייה למי שהפר בעבר את תנאי ההיתר הפרות חוזרות ונשנות.
(ח) הוועדה רשאית לשקול את עברו הפלילי של מבקש ההיתר, או של בעל העדר, לצורך המלצה למתן היתר רעייה, ולקבל לשם כך מידע מן המרשם הפלילי בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-19817.
(ט) רשות הרעייה תקבע קריטריונים ואמות מידה למתן היתרי רעייה, בהתחשב במטרות החוק ובשיקולים המנויים בסעיף הזה; לצורך המלצה על מתן רעייה ובחינת תנאיו הוועדה רשאית לשקול שיקולים אחרים הקשורים לעניין, ובכלל זה את מצאי שטחי המרעה, הביקוש לשטחי המרעה, כושר הנשיאה, צרכי החקלאות וצרכי המשק.
היתר רעייה עונתי
11.
(א) המינהל יקבע ויתחם שטחים במחוז הדרום המתאימים לרעייה עונתית (להלן – שטח לרעייה עונתית).
(ב) הוועדה למתן היתרים עונתיים רשאית ליתן לבעל עדר או למחזיק בעדר המבקש זאת היתר רעייה עונתי; בהיתר ייקבע השטח בו מותרת הרעייה, התקופה בה הרעייה מותרת ותנאים אחרים ככל שייראו לוועדה.
(ג) הוועדה תיתן היתרים עונתיים בהתאם לאמות המידה המנויים בסעיף 10, ויהיו לה הסמכויות של וועדת רעייה אזורית.
(ד) הוועדה תגבה בעבור היתר רעייה עונתי דמי היתר, כפי שיקבע על ידי המינהל.
(ה) הוראות סעיפים 12 עד 15 לחוק יחולו על היתרים עונתיים, בשינויים המחויבים.
חידוש ההיתר
12.
(א) בתום תקופת ההיתר, רשאי המינהל לחדשו, בהמלצת ועדת הרעייה האזורית.
(ב) בקשה לחידוש ההיתר תוגש על ידי בעל ההיתר לוועדת הרעייה האזורית; הוועדה תשקול את הבקשה בהתאם לאמות המידה שבסעיף 10.
(ג) הוועדה רשאית להמליץ על שינוי תנאי ההיתר בהתאם לגודל העדר, כושר הנשיאה של קרקע ושינויים בביקוש לשטחי מרעה.
(ד) המלצת הוועדה תועבר למינהל.
תום תקופת ההיתר
13.
בתום תקופת ההיתר –
(א) ההיתר לא חודש – יפנה בעל ההיתר את הבקר משטח המרעה כפי שייקבע השר בתקנות.
(ב) קיבל אדם היתר רעייה בשטח מרעה אחר, יהיה היתר הרעייה החדש מותנה בכך שמקבל ההיתר יפנה את כל הבקר משטח הרעייה בו רעה קודם לכן.
איסור העברת היתר ורשות לרעות בשטח מרעה
14.
(א) היתר רעייה הוא אישי ואינו ניתן להעברה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א(, מכר בעל ההיתר את עדרו, רשאי הקונה לפנות לוועדת רעייה אזורית ולבקש אישור להעברת היתר הרעייה מהמוכר אליו. הוועדה האזורית תבחן את בקשת הקונה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 10 ותיתן את המלצותיה למינהל; בהתאם להמלצות הוועדה, ובכפוף לתנאים, שחלו על המוכר, רשאי המינהל להעביר את היתר הרעייה לקונה.
שלילת היתר
15.
(א) וועדת המרעה האזורית רשאית להמליץ למינהל לבטל את ההיתר שניתן בכל אחד מהמקרים הבאים:
(1) בעל ההיתר הפר את תנאי ההיתר, לאחר שהתרתה במפר ונתנה לו הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו;
(2) בעל היתר רעה בקר מחוץ לשטח המרעה לפי ההיתר שניתן לו, רשאית הוועדה, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו;
(3) בעל היתר הורשע בעבירה, לפי חוק זה, או לפי חוק אחר, אשר לדעת הוועדה עושה אותו לבלתי ראוי להחזיק בהיתר; וחזקה כי מי שעבר עבירה לפי סעיף 393א לחוק העונשין, התשל"ז-19778, אינו ראוי להחזיק בהיתר.
(ב)
המליצה הוועדה על ביטול ההיתר, וההיתר בוטל – לא יוחזרו דמי ההיתר.
חובת סימון בקר
16.
(א) בעל עדר או המחזיק בעדר יסמן את הבקר שברשותו בסימון שיאפשר לשייך את הבקר לבעליו.
(ב) השר יקבע את פרטי הסימון ואופן ביצועו.
(ג) סימון יהווה ראיה לכאורה לבעלות בבקר בכל הליך פלילי או אזרחי.
איסור הסגת גבול
17.
(א) לא ישלח אדם בקר שברשותו או בהשגחתו לשטח מרעה של אחר.
(ב) המשלח בקר שבהשגחתו מחוץ לשטח המרעה שהוקצה לו, בין על ידי חיתוך הגדר התוחמת את שטח המרעה ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שנתיים מאסר.
פיצוי ללא הוכחת נזק
18.
המשלח בקר לשטח מרעה של אחר, האפשר לבקר שבהשגחתו לרעות בשטח המרעה או בשדהו של אחר, ישלם לנפגע פיצויים ללא הוכחת נזק בגין בשל כל הסגת גבול, בסכום של 10,000 שקלים חדשים.
פרק ג': פיקוח ועונשין
פיקוח
19.
היחידה לפיקוח בשטחים פתוחים תשמש גם כיחידת פיקוח הממונה לפי חוק זה.
(ב) לצורך מילוי תפקידו, יהיה הפקח רשאי להיכנס לכל מקום, לרבות מבנה חקלאי או אחר, אולם לא יכנס פקח למבנה המשמש למגורי אדם ללא צו בית משפט לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-19699.
הענקת סמכויות שוטר לפקחים
20.
(א) לצורך מילוי תפקידו יהיו לפקח סמכויות שוטר לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)10 ולפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-199611.
(ב) לצורך מילוי התפקידים על פי החוק, דינה של יחידת פיקוח כדין תחנת משטרה.
מציאת בקר מחוץ לשטח מרעה שהוקצה לו, תפיסה, עיכבון ופיצוי
21.
(א) נמצא בקר בשטח מרעה שלא של בעליו בלא שניתן לגבי בקר זה אישור מעבר (בסעיף זה – בקר מסיג גבול):
(1) יפנה בעל היתר הרעייה באותו השטח את העדר בכוחות עצמו ואם לא הצליח – יודיע על כך ליחידת הפיקוח ויגיש תלונה במשטרה;
(2) פקח יבדוק את נסיבות העניין, בתוך 24 מהמועד שבו נודע לו על כך שיש בקר מסיג גבול; מצא כי התלונה מבוססת לכאורה, רשאי הפקח לתפוס את הבקר מסיג הגבול ולהעבירו למכלאה, או למקום אחר המתאים להחזקת בקר שאושר לשם כך על ידי מנהל השירות הוטרינארי;
(3) אותר הבעלים של הבקר שנתפס תוך שבעה ימים מעת התפיסה, ישיב הפקח את הבקר ובלבד שהבעלים ישלם את הפיצוי האמור בסעיף 18 בהוצאות האמורות בפסקה (4); הבעלים של הבקר התפוס ישא בכל העלויות הסבירות של תפיסת הבקר והחזקתו, אלא אם כן הראה, להנחת דעתו של המפקח האזורי, כי עשה כל מאמץ סביר כדי למנוע את הסגת הגבול;
(4) לא אותר הבעלים של הבקר מסיג הגבול לפי סעיף קטן (3), יהיה דין הבקר כדין אבידה לפי חוק השבת אבידה, התשל"ג-197312 ודין מי שאת גבולו הסיג יהיה כדין מוצא, לפי החוק האמור, ובלבד שהמוצא ישא בעלויות תפיסתו והחזקתו של הבקר בתקופה בה הוחזק על-ידי הפקח; סירב המוצא לעשות כן, יהיה הבקר קניין המדינה והמדינה תישא בהוצאות תפיסתו והחזקתו.
(ב) נמצא בקר רועה על מקרקעי ישראל בלא היתר רעייה – רשאי הפקח לתפוס אותו, בין אם מדובר בשטח מרעה, ובין אם לאו, וככל שמדובר בשטח מרעה – גם בלי שנמסרה תלונה מבעל היתר רעייה באותו שטח; על התפיסה לפי סעיף קטן זה יחול סעיף קטן (א)(3) ו(4) בשינויים המחויבים; ואולם דין מי שאת גבולו הסיג הבקר לא יהיה כדין מוצא אם לא הודיע על הסגת הגבול ליחידת הפיקוח ולא הגיש תלונה במשטרה.
עונשין
22.
(א) הרועה בקר בלא היתר במקרקעי ישראל דינו – שישה חודשי מאסר.
(ב) הרועה בקר בשטח המרעה שהוקצה לו בניגוד לתנאי ההיתר דינו – קנס.
ועדת ערר
23.
(א) תוקם ועדת ערר שתדון בעררים לפי חוק זה; הוועדה תורכב משלושה חברים והם:
(1) שופט בדימוס שמינה השר בהמלצת שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) מומחה לחקלאות שימנה השר;
(3) נציג המינהל שימנה השר האחראי על מינהל מקרקעי ישראל.
(ב) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה.
(ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטה לפי סעיפים 12,11,9 ו-15 רשאי לערור עליה בפני הוועדה תוך 14 יום ממסירת ההחלטה לעורר; הוועדה רשאית להאריך תקופה זאת.
(ד) הוועדה תדון ותכריע בערר בתוך זמן סביר, ולא יאוחר משלושים יום לאחר הגשתו, אלא אם ביקש העורר לצרף מסמכים נוספים או לטעון בפני הוועדה לאחר הגשת הערר.
(ה) הוועדה תיתן החלטה מנומקת בכתב ותודיע לעורר על החלטתה.
(ו) הוועדה תיידע את העורר על זכותו לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים.
עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים
24.
הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת ערר רשאי לעתור נגדה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
פרק ד': הוראות ותקנות
ביצוע ותקנות
25.
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
ביטול חוקים
26.
פקודת הרועים (מתן רשיונות)13 וחוק להגנת הצומח (נזקי עזים), התש"י- 195014 – בטלים.
הוראות מעבר
27.
בשנה הראשונה מיום תחילתו של חוק זה, רשאית ועדת רעייה אזורית, או ועדה למתן היתרים עונתיים, להמליץ על מתן היתר, או לתת היתר, לפי העניין, גם למבקש שמתקיימות בו נסיבות המונעות את מתן ההיתר, המנויות בסעיפים 10(ד) עד 10(ח).
דברי הסבר
כיום רעיית הבקר מוסדרת בשני דברי חקיקה ארכאיים. האחד הוא פקודת הרועים (מתן רישיונות) משנת 1964, הבא להסדיר את המרעה, אך היא מוחלת על שטח קטן של המדינה ואינה מופעלת למעשה. השני הוא חוק להגנת הצומח (נזקי עיזים) משנת 1950, המטיל פיקוח משמעותי על רעיית עיזים בלבד.
הצעת החוק באה להחליף את החוקים הקיימים, להתאים ולהסדיר את הרעייה לפי מצב הקרקעות כיום.
קבלת החוק תחזק את יכולת האכיפה, תתרום להרחקת פושעים מתחום פעילות זה, ותצמצם את תופעת גניבת הקרקעות והבקר.
העבודה על החוק נעשתה בשיתוף עם מגדלי הבקר, ונציגים מתחום החקלאות, תוך מאמץ ליצור ולחזק את האכיפה בנושא.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת והוסרה מסדר היום ביום י"ט באדר ב' התשס"ח (26 במרץ 2008) (פ/3105/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו באדר ב' התשס"ח – 2.4.08