הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת מאיר פרוש פ/3715/17 הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור מכירת חמץ), התשס"ח–2008 תיקון סעיף 1. 1. בחוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ"ו–19861, בסעיף 1 – (1) אחרי המילים "לא יציג" יבוא "לא ימכור ולא ישווק בכל דרך שהיא"; (2) המילה "בפומבי" – תימחק. דברי הסבר בדברי ההסבר לחוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ"ו–1986 (להלן – חוק החמץ), נאמר "בשנים האחרונות פשה נגע מכירת חמץ בחוצות הערים. למרות העובדה שלפחות 80% מכלל הציבור היהודי בארץ אינם אוכלים חמץ בחג הפסח, הרי הולך וגואה גל מכירת מוצרי חמץ בחנויות ובמרכולים, בקיוסקים ובמזנונים, ומוצרי החמץ מוצגים לראווה בפרהסיה, דבר הפוגע ברגשותיו של רוב הציבור". בנוסף הוכנסו בחוק, סייגים לגבי יישוב שתושביו אינם יהודים או בתחום יישוב שמרבית התושבים אינם יהודים או שבהם מרבית בתי – העסק אינם של יהודים. ברור הוא שכוונת המחוקק היה למנוע מכירת חמץ בכל דרך שהוא ביישוב שאינו כלול בסייגים המפורטים בסעיף 2 לחוק החמץ. פרשנותה של השופטת תמר בר-אשר צבן בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט לעניינים מקומיים ביום כ"ו אדר א' התשס"ח – 2/4/08, בת"פ 4726/07 – 4727/07 – 4729/07 – 4730/07 תמוהה, כפי שטענה באת-כוח של העירייה, הוראות החוק אינם מעורפלות, הביטוי "בפומבי" ברורה. והפנתה את השופטת להגדרת "מכר" בפקודת הפרשנות, הקובע כי "לרבות...הצעה למכירה או הצגה למכירה" מכאן שיש זיקה ברורה בין מכר, לבין הצגת המוצר למכירה, וכי בעל עסק מציג את החמץ לראווה? ברור הוא שהכוונה הוא למכור את החמץ. הצעת החוק באה לתקן את הלקונה המשפטית ומציעה לתקן את סעיף 1 בחוק החמץ, כך, שייאסר להציג למכור ולשווק חמץ בכל דרך שהוא. אין אכיפת חוק סלקטיבית – האכיפה הינה חובה אוניברסאלית, ולא ניתנת האפשרות לרשות השופטת לבחור חוקים שיש לאוכפם, וחוקים שאינם נראים להם או שאינם מתאימים להשקפותיהם ואורח החיים אין חלה עליהם חובת האכיפה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אברהם רביץ (פ/3714/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א באייר התשס"ח – 26.5.08