קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק העלאת שארית יהודי אתיופיה, התשס"ח 2008
[הצעת חוק פ/3783/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת מזור בהיינה)
היו"ר אחמד טיבי:
יש הצעה מוצמדת. שלוש דקות, ומייד לאחר מכן ישיב השר בוים. חבר הכנסת מזור בהיינה - בבקשה, אדוני.
מזור בהיינה (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, מבחינת "ומבשרך אל תתעלם", לי נאה ולי יאה לומר את הדברים, וכמובן לא אלאה את חברי הכנסת היקרים. גם הזמן שלי מוגבל. אומר לכם את האמת – אל תהיו מופתעים: אני אדם שהתחנך במוסדות התורה, אני אמון על המחויבות לשמור על צביונה היהודי של המדינה, ואם מותר לי לומר: על צביונה הטהור בלבד – ואני עומד פה ואומר לכם: אני מוכן לדאוג שכל הבדיקות וכל העלייה, בעזרת השם, יהיו על-פי הנחייתו של הממסד הרבני, של הרב שלמה עמאר שליט"א. לא באתי לכאן לפני שהתייעצתי אתו, לפני שקיבלתי את הברכה שלו, וכך הוא אמר לי: תעלה ותאמר בשמי – הייתי בחוץ-לארץ, ראיתי את סבל עמי, את האנשים שסובלים יום-יום – ותאמר להם בשמי שזוהי מצוות השבת בנים לגבולם.
מורי ורבותי, בתקופה האחרונה ראינו כמה עם ישראל הוכיח את עצמו והראה שוב שהוא לא מוכן להשאיר לא רק נשמות, לא רק תינוקות, לא רק יהודים – אפילו למען גופות עם ישראל יודע לקיים את מצוות השבת בנים לגבולם. ויפה שעה אחת קודם. כל יום ויום שעובר, מכל מיני סיבות וטיוחים למיניהם – יש פה אנשים, אפילו שרים – אני קורא את הפרוטוקול של ישיבת המליאה מלפני כמה חודשים, ואני מזדעזע.
כבר התחלתי לחשוב: האם אני צריך להיות פה בארץ-ישראל גאה, או מושפל ועלוב? אין בלבול אם הבעיה היא של הקהילה, אם יש בעיה להביא אותם מבחינה כלכלית או אם צריך לשלוח אותם לארצות-הברית או לעזאזל. יש פה תשובה אחת פשוטה על השאלה הזאת, וגם על שאלת יהדותם יש תשובה פשוטה מאוד, ולא נתבלבל בה. כנראה – בכאב גדול אני אומר את זה, ובצער גדול – יש פה מדיניות שלא להכניס הנה שחורים, אפילו אם הם יהודים. אני לא חושב שהוויכוח הוא בשאלה אם הם יהודים או לא. ברגע שהרבנות הראשית הסכימה על יהדותם ועל זהותם באחריות מלאה, את מי אנחנו רוצים לשאול אם הם יהודים – את שר הפנים? את מאיר שטרית? כך שאלו על המרוקאים? כך שאלו על התימנים? כך שואלים על הרוסים? מה קרה פה? יש פה קריטריונים וכללים. צריך להביא אותם אז תשאירו אותם באפריקה? תשלחו אותם לאוגנדה?
מורי ורבותי, יש אתיופים בארצות-הברית, בקנדה, באירופה, בכל העולם יש, אבל זאת המדינה היחידה של היהודים. הם חייבים לחזור, לא יעזור כלום. שר הולך ושר בא, והיהודים יעלו לארץ, לא יעזור כלום. יש פסק הלכה ברור של הרב עובדיה יוסף כבר משנת 1973 – הלכה ברורה מאוד: יהודים גמורים. מי שיש לו בעיה ועוד לא בטוח אם אנחנו יהודים או לא יהודים – עברנו גיור. גם אני, שאני פה, עברתי את כל ההליך, והייתי גאה לעשות את זה, ואני מאמין שאני יהודי גמור לכל דבר. אני לא צריך פסק הלכה מאף אחד.
כאן המקום להודות לכל אלה שנאבקים למען העתיד, לחבר הכנסת היקר הזה, שירבו כמותו. כאן המקום להודות למורנו ורבנו הרב שלמה עמאר, ובראש ובראשונה לרב עובדיה יוסף, שנותנים את ידם. בזכותם, בהמלצתם ובתפילתם אנחנו פה. בעזרת השם, אנחנו פה בארץ-ישראל, נחגוג עם ה-8,000 שיבואו, בעזרת השם. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
בבקשה, אדוני השר.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה לפנות אל חבר הכנסת מיקי איתן.
היו"ר אחמד טיבי:
נא לשמור על שקט.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני חושב שאתה יכול להתבייש על הדרך שבה הצגת פה את הנושא. אתה הרמת את הקול וצעקת.
מיכאל איתן (הליכוד):
זאת האמת.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני יכול להתווכח עם עמדותיך, ואני גם תיכף אעשה את זה. אני חושב שיש צורה לעניין הזה - דווקא בדיון כזה לבוא בצורה דמגוגית, מעליבה, על הרב בוים, כאילו שיש רב בוים, כאילו שמישהו עומד מול רבנים אחרים או מול הרב עמאר. זו לא צורה, זה לא ניסיון לשכנע, זו לא הדרך הנכונה להתווכח פה, ועוד להשתמש בנושא הזה על העניין של המעטפות. אני יודע שזה היום בון-טון, אני לא יודע למה צריך לרתום גם את הנושא הזה לבון-טון הכללי פה, ובהזדמנות הזאת להכניס עניין שהוא לא ממין העניין הזה, החשוב. זו הערה אחת.
דבר שני, אני רוצה להגיד לך עוד משהו באופן אישי; עבדך הנאמן עסק בעניין קליטת היהודים מאתיופיה ומכיר את הנושא הזה, להערכתי, יותר טוב ממך.
מיכאל איתן (הליכוד):
גם ביהדות אתה מבין יותר מהרב עמאר.
היו"ר אחמד טיבי:
נא לא להפסיק את השר.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אתה עוד פעם צועק ומכניס עניין שלא ממין העניין. הלוא אתה יודע טוב מאוד שאני לא מבין יותר מהרב עמאר ולא מתיימר להבין יותר מהרב עמאר. אני חושב שעמדתי לא עומדת בסתירה לפסיקתו של הרב עמאר, ותיכף אגיד לך, אם תהיה מוכן להקשיב ולא לצעוק.
עסקתי בזה גם כשהייתי בקריית-גת, עוד בימי "מבצע משה", בין המבצעים וב"מבצע שלמה" להביא את "ביתא ישראל". עמדתי בראש עיר שקלטה הרבה אתיופים והתנסתה בתהליך הזה - והוא תהליך לא קל, כמו שהעיר התנסתה - והיא כולה בנויה על עליות של יהודים בתקופות שונות, כפי שקרה בהיסטוריה של המדינה שלנו. אחר כך גם בתפקידי כשר לקליטת העלייה, בשנה האחרונה או לפני שנתיים, במשך שנה. גם עכשיו, בתפקידי הזה כשר הבינוי והשיכון, יש נגיעות וממשקים לתהליכי הקליטה שאני עוסק בהם ומנסה לקדם אותם. אני מעריך שיש לי הבנה, ידע וניסיון יותר מאשר לך.
אחרי שאמרתי את הדברים באופן אישי לחבר הכנסת מיקי איתן, אני רוצה להגיד כמה דברים. יש פה בעיה לא פשוטה. גם ההסתמכות על החלטת הממשלה - ויש החלטת ממשלה, הרי היא כתובה וידועה - על העלאה, משנת 2003. זו כמדומני ההחלטה האחרונה שנגעה למספר העולים שנביא מיהודי אתיופיה לכאן. דובר על מספרים ברורים, אבל צריך לומר שהיתה מחלוקת, היא קיימת כל העת והיא בשורש הבעיה - מהו באמת המספר של יהודי אתיופיה, או ליתר דיוק צאצאי יהודי אתיופיה, שאנחנו צריכים להיות ערוכים ולהביא אותם לכאן.
הממשלה, באותה החלטה שאתה מצטט, קבעה מספר, והיא עומדת במספר הזה. מאז, במשך חמש השנים האחרונות – אני לא מדבר על השנים שלפני כן – היא קבעה מכסה חודשית של כ-300 יהודים, צאצאי יהודים, שבאים לכאן, עושים גיור לחומרה, עוברים את כל התהליך, והתהליך הזה מתקיים והוא עומד בפני סיומו, על-פי החלטת הממשלה.
מה הבעיה, חבר הכנסת איתן? הבעיה היא שהמספרים האלה - - - אתה אומר פחות מ-10,000, 3,000, 9,000 - זרקת מספרים. יש פה מחלוקת לא פשוטה, כי בבסיס המספרים היה סקר שנעשה על-ידי פקיד בכיר, ראש מינהל האוכלוסין של משרד הפנים, אפרתי, שהיה שם ועשה סקר. בסקר הזה - זו לא היתה בדיקה לגבי היהדות – הוא הגיע למספרים של כ-26,000 ואולי יותר, להערכתו, של יהודי הפלשמורה או צאצאי היהודים - הפלשמורה. במספר הזה מחזיקים כמה וכמה גורמים, ובהם רבנים, בעלי עניין, עמותות מארצות-הברית, שעל הגב הזה גובות כסף ומתרימות ומצדיקות את קיומן. לא נוח להן לעזוב והן לא רוצות לעזוב את הנושא הזה.
חבר הכנסת מזור בהיינה, שמעתי ממך שבארצות-הברית יש אתיופים. לא ידעתי את זה. אני כן יודע שיהדות ארצות-הברית, ובעיקר העמותות האלה, מאוד בעד האתיופים, ועל הגב של האתיופים עושים את כל ההתרמות שלהם, ולנו הם מייעצים עצות איך, באיזה היקף ובאיזה קצב לקלוט את יהודי אתיופיה. אבל אני לא שמעתי שקהילות היהודים בארצות-הברית ובפדרציות קלטו את יהודי אתיופיה. לא שמעתי את זה.
אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
בארץ-ישראל, לא רוצה אותם באמריקה.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
בסדר, אתה לא רוצה. אבל אני אומר שהם יודעים לתת לנו עצות איך - - -
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
ציונות - - -
אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני רוצה אותם פה.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
בסדר, אבל היהודים באמריקה, כשהם רצו יהודים ממקומות אחרים הם ידעו להביא אותם אליהם לקהילות, והם שילמו הרבה כסף שם. הם לא נוהגים כך לגבי יהודי אתיופיה, שלא נטעה. שלא נטעה לגבי אלה שלוחצים עלינו ומדברים בשם הציונות כדי שאנחנו נביא. לא בחצר שלהם, אבל כן בחצר שלהם יהודים אחרים ממקומות אחרים. אז שהם לא יבואו ויטיפו לנו מה לעשות ואיך לנהוג בעניין הזה של עליית יהודים.
לסיום, זה נושא כבד, זה נושא גדול.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הציונות במקורה היא איך צריך להביא יהודים לארץ, ולא להוציא אותם.
היו"ר אחמד טיבי:
נא לאפשר לשר להמשיך.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
חבר הכנסת ריבלין, בסדר. אתה מבין בדיוק מה שאני אומר. אנחנו עושים כבר הרבה שנים בקליטת יהודי אתיופיה. הזכרנו את זה, ואני אזכיר את זה עוד פעם, ואנחנו עושים את זה גם עכשיו וגם בימים האלה.
אבל אני כן מטיל ספק – לא בתור הרב בוים ולא בניגוד לעמדתו של הראשון-לציון, הרב עמאר - במספרים החדשים שעכשיו מנופפים לנו. האמירה הזאת, לעשות בדיקה - אני לא יודע אם מישהו היום יודע לעשות בדיקה מיהו מזרע אברהם בכפרים, לפי ההגדרה של הרב עמאר, ומי לא. אני לא יודע אם מישהו אחד יודע לעשות זאת.
מיכאל איתן (הליכוד):
איך ידעו קודם? מי עשה קודם?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אז עשו קודם, קיבלו את מה שעשו והשלימו את מה שעשו. דרך אגב, חבר הכנסת איתן, גם החלטת הממשלה מ-2003, שאתה נאחז בה, היתה אחרי שלפני כן היו החלטות ממשלה על מספרים אחרים. כשהשלימו את המספרים האחרים, בכל פעם צמחו מספרים חדשים. חשבנו ב"מבצע שלמה" – שם התחיל העניין - שנתנו לכ-3,000 פלשמורה, ש"ביתא ישראל" אמרו שיש להם קרבת משפחה אליהם וניתן אישור. דיברו על 3,000, כך התחיל העניין. עשינו גם אחרי זה, אבל להביא עכשיו עוד מספרים ועוד מספרים, שאף אחד לא יודע לבדוק אם הם שייכים בכלל להגדרה של "זרע אברהם"?
מיכאל איתן (הליכוד):
מה אתה מבלבל?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
לא יודעים. לא יודעים.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אתה לא יודע. אתה לא יודע.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
לא יודעים, כי בכפרים שם, בכל פעם שדיון כזה עולה הם ממלאים את המחנה מחדש.
היו"ר אחמד טיבי:
אדוני השר, נא לשאוף לסיום, כי הזמן הסתיים.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
חברים יקרים, קל מאוד להצטרף להצעת החוק, שכולם יעלו – ויש עוד. יש הרבה יהודים. יש כאלה שהם מעשרת השבטים, ויש הרבה רבנים שמסתובבים בכל העולם ומוכנים לגייר את כל מי שרק רוצה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
איזה רב? למה אתה משמיץ רבנים?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
יש הרבה שרוצים להתגייר ולהיספח אל בית ישראל, אל העם היהודי. אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו רוצים אותם. אם כן – בסדר.
מזור בהיינה (ש"ס):
אתה רוצה אותם – חוץ מאת האתיופים.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני לא מדבר מעמדה של רב, אבל אני לא בטוח שאנחנו רוצים לגייר את כל מי שרוצה להיספח אלינו. חבר הכנסת בהיינה, אני מציע שאתה תשאל בין השאר את הקייסים שלך מה דעתם על הפלשמורה. ודי במה שאמרתי עכשיו. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה, אדוני. אתה רוצה לענות? חבר הכנסת מיקי איתן רוצה להתחייב על משהו. בבקשה. הוא שכח לומר משפט.
מיכאל איתן (הליכוד):
רק משפט אחד. אנחנו תומכים בכך שהרבנות והקייסים יקבעו. אני אומר את זה בצורה ברורה. לא יודעים לבדוק? יש מי שיבדוק. כל ההתפתלויות וכל הדברים – אם הגענו לנאום כזה של זאב בוים – אני לא רוצה להשיב. אני רוצה רק לומר דבר ששכחתי לומר קודם. חברים, אני חייב לומר משפט. התחייבתי, וגם אמרתי את זה, אבל אני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול: ההצעה תועבר לוועדה לדיון בקריאה טרומית ואנחנו נמשיך את החקיקה בתיאום עם הממשלה. אני מקווה שלא יהיה צורך בחקיקה, כי אנחנו מעדיפים שהממשלה תעשה את מה שצריך בלי חקיקה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. השר אלי ישי, בבקשה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי:
אדוני היושב-ראש, חברים, אי-אפשר שלא לומר כמה מלים. אני מלווה את הנושא גם כשר הפנים לשעבר. עם כל הכבוד, יש פה דבר שמאוד מאוד מצער, והוא מאוד קשה. קשה גם לשמוע את מה שמזור בהיינה אמר פה. מאוד מאוד קשה לשמוע את זה. באמת מאוד קשה. זאת בושה וחרפה לכולנו. אנחנו מדברים פה על הניסיון האמיתי של העם היהודי להביא לכאן יותר ויותר יהודים. אנחנו מדברים תמיד על האורתודוקסים הקיצונים עם הקרניים, שמחמירים ומקפידים ולא מאפשרים לבוא ולא מאפשרים לגייר. בקיצור, אנחנו הקיצונים. וכשבחוק השבות יש כל מיני לקונות שצריך לתקן אומרים: מה פתאום? אתם תמנעו מיהודים לבוא לארץ.
מורי ורבותי חברי הכנסת, שיהיה ברור שכל שיקול הדעת פה הוא, לצערי הרב, כספי. אין חרפה ואין בושה גדולות יותר למדינה, בפרט למדינת ישראל, כאשר המגמה היא להביא לכאן יותר ויותר יהודים – מדינה קולטת הגירה יהודית – מכך שקם מישהו ואומר שהוא יותר מקפיד ויותר מחמיר מהאורתודוקסים. מי שיקבע את יהדותם, במקרה שלא חל עליהם חוק השבות אלא חוק הכניסה וכדומה, הוא הרבנות הראשית. אם הרבנות הראשית לישראל קובעת ואומרת "כן", ויקום מישהו ויגיד "לא" בגלל מגבלות תקציב, אחת מהשתיים – או שמגבלות התקציב הן לא באמת מגבלות תקציב, כי מעולם לא היתה מגבלה ולעולם לא תהיה מגבלה כספית על הבאת יהודים ארצה, אלא שהמגבלה היא צבע עורם.
זאת חרפה, ולכן אני מבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו נצביע על כל אחת משתי ההצעות לחוד. עכשיו נצביע על ההצעה של חבר הכנסת מיכאל איתן ושל קבוצת חברי הכנסת.
הצבעה מס' 35
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 43
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 1
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק זירוז עליית שארית הגולה מאתיופיה לכבוד שנת השישים למדינת ישראל, התשס"ח-2008, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
43 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך הדיון.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חבר הכנסת מזור בהיינה וקבוצת חברי הכנסת. נא להצביע.
הצבעה מס' 36
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 44
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק העלאת שארית יהודי אתיופיה, התשס"ח-2008,
לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
44 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך הדיון.
ה