הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
יצחק לוי
פ/3901/17
הצעת חוק בוררות חובה בתובענה כספית, התשס"ח–2008
הגדרות
1.
בחוק זה –
"בורר ממונה" – בורר שנתמנה בהתאם להוראות חוק זה.
"הסכם בוררות" – כהגדרתו בחוק הבוררות, התשכ"ח–19681 (להלן – חוק הבוררות).
"השר" – שר המשפטים.
"תביעה בסמכות בורר" – תביעה בענין אזרחי, , הנמנית על רשימת התביעות שבתוספת הראשונה, או תביעה שכנגד על תביעה כאמור, ואשר בסמכותו הייחודית של בית משפט שלום או בית משפט מחוזי.
2.
בית המשפט יעביר לבוררות כל תביעה שבסמכות בורר, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שתביעה כאמור ראוי שידונו בה בבית המשפט.
עדכון התוספת הראשונה
3.
השר, בהתייעצות עם מנהל בתי המשפט ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט רשאי, בצו, להוסיף לתוספת הראשונה או לגרוע ממנה וכן לשנות את הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה.
רשימת בוררים
4.
בית המשפט המעביר תביעה לבוררות לפי חוק זה ימנה בורר מתוך רשימה של בוררים (להלן – הרשימה) אשר יפרסם השר ברשומות; השר, בהתייעצות עם מנהל בתי המשפט יפרסם ברשומות רשימה כאמור תוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
כשירות של בורר
5.
בורר שייכלל ברשימה הוא מי שאושר על ידי השר ונתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא שופט בדימוס או כשיר להתמנות שופט בית משפט השלום;
(2) לא הורשע בבית דין משמעתי בעבירה אשר מחמת מהותה חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כבורר;
(3) לא הורשע בעבירה שהיא פשע או עוון;
(4) לא הורשע במשך 5 שנים שקדמו לבקשתו להיכלל ברשימת הבוררים בעבירה שהיא חטא ואשר מחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כבורר;
(5) לא נפסל מלכהן כבורר ממונה על ידי בית משפט;
(6) כל תנאי נוסף שקבע השר בתקנות;
מינוי בורר על ידי הצדדים
6.
החליט בית המשפט לפי חוק זה להעביר תביעה לבוררות, ולא באו בעלי הדין לידי הסכמה על בורר, ימנה אותו בית המשפט מתוך הרשימה.
סמכויות בית המשפט
7.
בדונו בבקשה למינוי בורר ממונה רשאי בית המשפט:
(א) לערוך רשימת פלוגתות העומדות להכרעה, לפי הסכמת הצדדים, ובהעדר הסכמה, כפי שיקבע בית המשפט.
(ב) להורות כי התביעה תידון רק בחלקה בפני בורר וממונה חלקה האחר בפני בית המשפט.
הסכמת הבורר
8.
בורר שמונה על ידי הצדדים לבוררות יודיע לצדדים תוך שבעה ימים מיום שקיבל את הודעת המינוי, בדבר הסכמתו או אי הסכמתו לשמש כבורר ממונה.
בורר שמונה על-ידי בית המשפט יודיע לבית המשפט שמינה אותו ולצדדים לבוררות, תוך 7 ימים מיום שקיבל את הודעת המינוי, בדבר הסכמתו או אי הסכמתו לשמש כבורר ממונה.
פסילת הבורר
9.
(א) מי שמונה לבורר ממונה וידוע לו שקיימת עילה שיש בה כדי לפסול שופט מלדון בתובענה כאמור בסעיף 77א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד–19842 (להלן – עילת פסילה) יודיע על כך לצדדים, ולבית המשפט אם מונה על ידיו.
(ב) הודיע בורר כאמור בסעיף זה, רשאים הצדדים לבוררות בהודעה בכתב שנמסרה לבורר הממונה ולבית המשפט אם מונה על ידיו, להסכים למינויו על אף קיומה של עילת פסילה.
(ג) לא הסכימו הצדדים למינויו של הבורר כאמור בסעיף זה, ימנה בית המשפט במקומו בורר אחר מתוך הרשימה.
העברת בורר מתפקידו
10.
בית המשפט רשאי על פי בקשת צד לבוררות לפי חוק זה להעביר בורר ממונה מתפקידו באחד המקרים האלה:
(1) התקיימה עילה להעברתו כאמור בסעיף 11 לחוק הבוררות;
(2) הוברר כי הבורר הממונה לא היה כשיר להיכלל ברשימת הבוררים בהתאם להוראות סעיף 5, בין אם העילה לאי הכשירות נוצרה לפני מינויו כבורר ממונה ובין אם נוצרה לאחר מינויו, אך לפני סיום הליכי הבוררות;
(3) הוברר כי קיימת עילה לפסילתו של הבורר הממונה בהתאם להוראות סעיף 9(א).
בורר חליף
11.
(א) נתפנתה כהונתו של בורר ממונה מכל סיבה, ולא הסכימו הצדדים על מינוי בורר אחר במקומו תוך 10 ימים מיום שנתפנתה כהונתו של הבורר – ימנה בית המשפט על פי בקשת צד לבוררות בורר אחר במקומו.
(ב) על מינוי בורר חליף על פי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 8 ו- 9 בשינויים המחויבים.
הסכם בוררות
12.
(א) נתמנה בורר ממונה, יראו את הצדדים לבוררות כמי שחתמו על הסכם בוררות בדבר מינוי הבורר הממונה לדון בתביעה שבסמכות בורר.
(ב) הצדדים לבוררות רשאים לשנות בהסכם הבוררות לפי חוק זה רק הוראות כאמור בתוספת השניה שלגביהן צויין במפורש בתוספת השניה שהצדדים רשאים לשנותן (להלן – הוראות הניתנות לשינוי) ובמגבלות שנקבעו בתוספת השניה
(ג) הסכימו הצדדים על שינוי הוראות שאינן נמנות על ההוראות הניתנות לשינוי, יראו אותם כמי שחתמו על הסכם בוררות לפי חוק הבוררות; על הסכם זה יחולו הוראות חוק הבוררות.
סמכויות הבורר
13.
לבורר ממונה יש את כל הסמכויות הנתונות לבורר לפי חוק הבוררות.
תחולת פרק ד' לחוק הבוררות
14.
הוראות פרק ד' לחוק הבוררות יחולו על בוררות על פי חוק זה, בשינויים המחויבים.
סדרי דין
15.
בכל עניין של סדרי דין שאין לגביו הוראות בחוק זה, בתוספת השניה או בתקנות שהותקנו על-פיו, ינהג הבורר הממונה בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק.
ראיות
16.
בורר ממונה לא יהיה קשור בדיני ראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות לפי פרק ג' לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א–19713 (להלן – פקודת הראיות), בכפוף להוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו.
צורת הפסק
17.
פסק בוררות של בורר ממונה יהיה בכתב וייחתם על ידי הבורר בציון תאריך החתימה.
תוכן הפסק
18.
(א) הבורר הממונה יפסוק על פי הדין המהותי.
(ב) תוכנו של פסק הבוררות יהיה בהתאם להוראות תקנה 192 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–19844 (להלן –תקנות סדר הדין) ובשינויים המחוייבים.
תוקף פסק בוררות
19.
(א) פסק-בוררות של בורר ממונה דינו, לרבות לעניין הוצאה לפועל, כדין פסק דין של בית המשפט.
(ב) פסק בוררות של בורר ממונה שהוגשה לגביו בקשת רשות ערעור בהתאם להוראות חוק זה (להלן – "בקשת רשות ערעור") יעוכב ביצועו עד להחלטת בית המשפט בבקשת רשות הערעור, אלא אם הורה בית המשפט אחרת.
(ג) הוגשה בקשת רשות ערעור, מוסמך בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה, ליתן כל הוראה בנוגע לעיכוב ביצוע פסק הבוררות כולו או חלקו וכן מוסמך הוא ליתן כל צו שבית משפט שלערעור מוסמך לתת לרבות קביעת פרק הזמן שבו יעוכב ביצוע פסק הבוררות וכן קביעת התנאים לעיכוב הביצוע.
(ד) מבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט ליתן כל סעד להבטחת ביצוע פסק הבורר, לרבות עיקול, עיכוב יציאה מן הארץ, צו מניעה, צו עשה ומתן ערובה.
ערעור ברשות
20.
פסק של בורר ממונה ניתן לערעור לפני בית המשפט שהעביר את התביעה לבוררות אם נתן רשות לכך.
מקום השיפוט
21.
בקשה למתן רשות ערעור של פסק בוררות תוגש לבית המשפט שבמקום שיפוטו התקיימה הבוררות כולה או חלקה או לבית המשפט אשר העביר את התביעה לבוררות.
מועד הגשת הבקשה
22.
(א) בקשת רשות ערעור תוגש תוך 30 יום מיום מתן פסק הבוררות, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש העתק מפסק הבוררות.
(ב) בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור.
דיון בערעור
23.
(א) על בקשת רשות ערעור והדיון בבקשת רשות ערעור לרבות החלטת בית המשפט בבקשה וכן בערעור עצמו יחולו הוראות חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט), והתקנות שהותקנו על פיו, בשינויים המחויבים.
(ב) בית המשפט הדן בבקשת רשות ערעור רשאי להחזיר לבורר הממונה את פסק הבוררות על מנת שידון וישלים את פסק הבוררות בעניינים שיורה בית המשפט, לרבות קביעת מועד השלמת פסק הבוררות.
תחולת חוק הבוררות
24.
הוראות סעיפים 30, 31(ב), 33(א), 34, 35 לחוק הבוררות יחולו על בוררות בהתאם לחוק זה ובשינויים המחוייבים.
שכר בורר
25.
(א) שכרו והוצאותיו (להלן ביחד – השכר) של בורר שמונה בהתאם להוראת חוק זה יהיה בהתאם לקבוע בתקנות שיפרסם השר (להלן – תקנות השכר).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים הצדדים לבוררות והבורר הממונה להסכים בכתב על שכר שונה מזה הקבוע בתקנות השכר.
(ג) שכרו של הבורר ישולם לו על ידי הצדדים לבוררות בחלקים שווים אלא אם יקבע הבורר אחרת, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות.
(ה) שכרו של הבורר ישולם במועד שיקבע הבורר, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות ובכפוף לאמור בתקנות השכר.
(ו) בפסק הבוררות רשאי הבורר הממונה להטיל על מי מהצדדים לשלם לצדדים האחרים את הוצאות הבוררות ושכר הבורר בהתאם לתוצאות הבוררות ולניהולה על ידי הצדדים.
דין המדינה
26.
דין המדינה לעניין חוק זה כדין כל אדם, אולם הוראות החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) תשי"ח–19585 יחולו על בוררות שהמדינה צד לה.
הרכב בית המשפט
27.
הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה יידונו בפני שופט אחד אלא אם הורה נשיא בית המשפט או סגנו הוראה אחרת.
סמכויות רשם
28.
הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה נתונות גם לרשם בית המשפט, בעניינים אלה :
(1) סמכויות שרשם היה מוסמך להשתמש בהן אילו התביעה שבבוררות היתה תובענה שהוגשה לבית המשפט;
(2) מינוי בורר ממונה;
(3) הארכת מועדים לפי חוק זה;
(4) מתן הוראות בנוגע לעכוב ביצוע פסק הבוררות כאמור בסעיף 19(ג);
(5) מתן סעדים זמניים כאמור בסעיף 19(ג) ו-19(ד);
שמירת תיק הבוררות
29.
על הבורר הממונה לשמור על תיק הבוררות שבע שנים לאחר גמר הבוררות.
ביצוע ותקנות
30.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להסדיר בתקנות -
(1) סדרי מינוי בורר ממונה;
(2) סדרי-דין בהליך בוררות;
(3) דיני ראיות בהליך הבוררות;
(4) סדרים וכללים להרכבת רשימת הבוררים ועדכונה;
(5) התעריף לשכר הבורר הממונה;
(6) הטלת הוצאות בהליך הבוררות;
(7) אגרות לעניין בקשה למינוי בורר ממונה ולעניין בקשה למתן רשות ערעור על פסק בוררות של בורר ממונה;
(8) נוסח של הודעות בהתאם להוראות פרק ד' לחוק.
(ב) תקנות לפי פסקאות (1), (2), (3) ו- (4) לסעיף קטן (א) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט.
שמירת דינים
31.
חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.
תוספת ראשונה (סעיף 2)
1.
תביעה לתשלום סכום הגבוה מהסכום שבסמכות בית המשפט לתביעות קטנות על פי הוראות סעיף 60(א)(1) לחוק בתי המשפט, ואינו עולה על 1,000,000 שקלים
2.
כל תביעה אחרת שהגיש לקוח כנגד:
(א) בנק;
(ב) חברת ביטוח;
(ג) קבלן בניין.
אשר אינה בסמכות בית משפט לתביעות קטנות ואשר סכומה או שוויה הכולל אינו עולה על 600,000 שקלים.
תוספת שניה
1.
הסכם זה והמונחים המופיעים בו יפורשו בהתאם להוראות חוק בוררות חובה, התשס"ח-2008 (להלן- "חוק בוררות חובה") ככל שהקשר הדברים מאפשר זאת ועד כמה שאין בפירוש שכזה משום סתירה לאמור בהסכם זה.
2.
הבוררות תהיה לפני בורר ממונה יחיד שהתמנה בהתאם להוראות חוק בוררות חובה (להלן- הבורר).
3.
הבורר יקבע את מקום ישיבות הבוררות ומועדיהן ויחליט בכל דבר הכרוך בסדרי ישיבות הבוררות.
4.
הבורר רשאי להורות לבעלי הדין להשיב לשאלונים, לגלות ולהמציא מסמכים ולעשות כל דבר אחר הכרוך בניהול הבוררות, כפי שרשאי היה לעשות בית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו.
5.
ציוה הבורר על בעל דין דבר הכרוך בניהול הבוררות וללא סיבה מוצדקת לא מילא בעל הדין אחרי הצו, רשאי הבורר, לאחר שהיתרה בבעל הדין, לדחות את התביעה, אם ניתן הצו נגד תובע, או למחוק את ההגנה ולפסוק בסכסוך כאילו לא התגונן הנתבע, אם ניתן הצו נגד הנתבע.
6.
הבורר לא יקיים ישיבה בהעדר בעל דין אלא אם הזהיר אותו, בכתב או בעל פה, שידון באותה ישיבה בהעדרו אם לא יתייצב.
7.
לפני שיגבה עדות, יזהיר הבורר את העד כי עליו להעיד אמת, שאם לא כן יהא צפוי לעונש הקבוע בחוק.
8.
היתה הכרעת הסכסוך כרוכה בעניין הטעון מומחיות, רשאי הבורר, בכל שלב משלבי הדיון ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, להורות על מסירת העניין לחוות דעתו של מומחה שימנה; עותק מחוות הדעת של המומחה יימסר לבעלי הדין והם רשאים להתנגד לה ולדרוש את חקירת המומחה כאילו היה עד מטעם הבורר, הבורר רשאי שלא לשמוע עדויות של מומחים אחרים לעניין שהוא מסר למומחה, אם הודיע על כך מראש לבעלי הדין ולא יתנגדו.
9.
הבורר יעמיד את תיק הבוררות לרשות בעלי הדין, בכל עת סבירה, לעיון ולהעתקה.
10.
הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק על פי החומר שבפניו ובהתאם לדין המהותי.
11.
(א) הבורר לא יהיה קשור בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, בדיני ראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות לפי פרק ג' לפקודת הראיות וזאת בכפוף להוראות חוק בוררות חובה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים בעלי הדין להסכים כי הבורר יהיה קשור בדיני הראיות כולם או חלקם.
12.
(א) התובע בבוררות יגיש כתב תביעה שיכיל את הפרטים האמורים בתקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, ובשינויים המחוייבים ובלבד שלעניין הסעד המבוקש לא יחרוג התובע מסמכות הבורר בהתאם לאמור בסעיף 14(א) לחוק בוררות חובה.
(ב) התובע בבוררות יגיש כתב הגנה ויציין בו את הפרטים האמורים בתקנה 49 לתקנות סדר הדין האזרחי.
(ג) אם לא הוגשו כתבי התביעה וכתב ההגנה לפני תחילת הדיונים בבוררות יקבע הבורר את המועדים להגשתם.
13.
הבורר ידאג לקיים פרוטוקול נאות של הדיונים. כל צד לבוררות רשאי לקבל לידיו עותק מהפרוטוקול.
14.
(א) על הבורר לתת את פסק הבוררות תוך 30 יום לאחר תום הדיון, אולם רשאי הבורר להאריך את התקופה ל-60 יום נוספים וזאת מטעמים מיוחדים שירשמו על ידו.
(ב) למרות האמור לעיל רשאים הצדדים בהסכם הבוררות או במהלך הבוררות להסכים על תקופה ארוכה יותר למתן פסק הבוררות.
15.
(א) פסק הבוררות יהיה מנומק וייחתם על ידי הבורר בציון תאריך החתימה.
(ב) תוכנו של פסק הבוררות יהיה בהתאם להוראות תקנה 192 לתקנות סדר הדין האזרחי ובשינויים המחוייבים.
(ג) בהסכמת בעלי הדין רשאי הבורר לפסוק בעניין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה; פסק כאמור, לא יהיה הבורר חייב לנמק את פסק הבוררות ולא חולו הוראות סעיף קטן (ב).
16.
הבורר רשאי להביא שאלה משפטית המתעוררת במהלך הבוררות או את פסק הבוררות, כולו או מקצתו, לפני בית המשפט בדרך הבעיה לשם מתן חוות דעת.
17.
הבורר רשאי לתת פסק הצהרתי, צו עשה או לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך לתיתו, וכן רשאי הוא לתת פסק ביניים המכריע בנושא הבוררות חלקים חלקים.
18.
(א) הבורר רשאי להורות בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך דין ובדבר שכר הבורר והוצאותיו, כולם או מקצתם והוא רשאי להורות על הפקדת סכומים אלה או על מתן ערובה לתשלומם; לא הורה הבורר הוראה אחרת, חייבים בעלי הדין לשלם או את שכרו והוצאותיו
(ב) שכרו של הבורר לא יעלה על השכר שנקבע ב"תקנות השכר" אלא אם הסכימו הצדדים לבוררות בכתב על שכר אחר.
דברי הסבר
הצעת החוק, נועדה ליתן מענה לבעיה העיקרית של מערכת המשפט והיא העומס הגדול מנשוא המוטל על המערכת.
הואיל ומערכת המשפט מנקזת לתוכה את כלל הבעיות של האזרח, שלא ניתן להן מענה מחוץ לכותלי בית המשפט, לפיכך הבעיה אינה בעיה של מערכת המשפט בלבד, אלא היא מקרינה על כולנו ויש לה משקל (שלילי) רב במשקל איכות החיים במדינת ישראל.
מכאן הצורך הדחוף והחיוני למצוא פתרון מהיר ויעיל לבעיה, שאם לא כן המצב רק ילך ויחמיר.
הפתרונות שהוצעו במהלך השנים – כמו גישור ופישור – לא פתרו במאומה את הבעיה ובמרבית המקרים גרמו לתוצאה הפוכה. במקום לקצר הליכים הם גרמו לסחבת נוספת והעמיסו הוצאות נוספות על הצדדים. הסיבה העיקרית לכך שפתרונות אלה לא צלחו היא שהמנגנון של גישור ופישור איננו מייצר החלטות שמכריעות ומסיימות את הסכסוך, ועל כן במרבית המקרים כל צד נשאר צמוד לעמדתו המקורית שמונעת פתרון מוסכם. תוצאת אימוצם בחוק של מנגנונים אלה היא, אפוא, עוד עיכובים ועלויות לצדדים ולא ייעול מנגנון המשפט.
על פי דוח הרשות השופטת לשנת 2005 הסוקר כמויות ומגמות רב שנתיות, תלויים ועומדים בכל המערכת המשפטית למעלה ממיליון וחצי תיקי בתי משפט בכל שנה. בכל שנה מוגשים למעלה ממיליון הליכי משפט (הרשות השופטת במדינת ישראל – דין וחשבון לשנת 2005, הנהלת בתי המשפט, 2006). אורך החיים הממוצע של התיקים האזרחיים, הדורשים פתרונות לסכסוכים ממוניים בין אזרחים הינו הממושך ביותר בהשוואה ל"אורך החיים" של תיקים אחרים. מובן מאליו, שאין זה סביר לדרוש ממספר מצומצם של שופטים שידונו כראוי במספר כה רב של משפטים. לפיכך עדים אנו בשנים האחרונות לתופעה שבה השופטים עושים ככל יכולתם על מנת "לסיים" את התיק במהירות וזאת בדרכים שונות כגון : לשכנע את הצדדים להעביר את הסכסוך לבוררות אי לגישור, או לחץ להתפשר.
תופעה זו גרמה וגורמת לזילות מערכת המשפט, כיוון שהיא יוצרת את הרושם שכל מעייניהם של השופטים נתונים "לסטטיסטיקה" הינו: מספר התיקים שהם הצליחו "לגמור".
מובן מאליו, שמצב זה תרם גם הוא לירידה במעמדו של בית המשפט אשר הפך ממקום אשר דן ומכריע בסכסוכים למקום שעיקר עיסוקו הוא "לגמור" תיקים.
פתרון אפשרי לבעיה זו: הוא הגדלה ניכרת של מספר השופטים, על מנת שיוכלו לדון בתיקים הרבים התלויים ועומדים. אולם ברור כי פתרון זה לא יבוצע, כיוון שהאחראים על אישור התקציב יאמרו שאין תקציב להגדלה כה רבה של מספר השופטים, שכרוכה כמובן בהגדלה ניכרת של התקציב הן בהוצאות גדולות חד – פעמיות (מבנים) והן בהוצאות גדולות שוטפות (תחזוקה עוברי מזכירות ואדמיניסטרציה וכדומה) .
פתרון נוסף, שיכול לסייע בפתרון הבעיה וזאת כמעט ללא כל עלות תקציבית נוספת, עניינו בהפניה מראש של חלק מהסכסוכים למנגנוני הכרעה המתאימים להם יותר ואינם פחות יעילים.
יש לזכור כי תפקידו העיקרי של השופט הינו להכריע בסכסוך בין הצדדים אשר לא השכילו לפתור את הסכסוך מבלי לפנות לערכאות. כל מדינה דמוקרטית חייבת ליתן לאזרחיה דרך לפתור סכסוכים שכאלה ולשים להם קץ. הדרך הנהוגה בכל מערכת תקינה היא הקמת מערכת של בתי דין ובתי משפט, שתפקידם העיקרי הוא ליתן לאזרח שירות זה של הכרעה במחלוקת שנפלה בינו לבין חברו או בינו לבין השלטון.
אולם הפתרון של הכרעה בסכסוכים על ידי בתי המשפט דווקא אינו פתרון בלעדי. אין כל מניעה שהכרעה בסכסוכים מסויימים יימסרו לגוף אחר, אשר מורכב מאנשים בעלי כישורים מקצועיים מתאימים, שמומחיותם בתחומים אליהם יופנו אותם סכסוכים, אינם נופלת מאלה שמונו כשופטים. מכאן הרעיון, שבא לידי ביטוי בהצעת החוק, לקבוע בחקיקה שעניינים מסוימים יוכרעו בבוררות.
כיוון שמדובר בהליך שנכפה על הצדדים מכוח הוראת חוק, מכאן הצורך במספר שינויים מהותיים לעומת הוראות חוק הבוררות התשכ"ח–1968 (להלן – חוק הבוררות) אשר ימשיך לחול לגבי בוררות שבהסכמה.
השינוי המהותי ביותר הינו מתן אפשרות לביקורת שיפוטית על פסק הבורר. ביקורת זו חשובה כדי למנוע מבעלי הדין תחושה של שרירות או עוול במנגנון שאינו בוררות וולונטרית אלא בוררות חובה. אולם כדי למנוע מצב שבו הערעור יהיה כמעט אוטומטי – וכך תסוכל מטרת החוק להגביר את היעילות – מוצע שהערעור יהיה ברשות בלבד. בכך יובטח שמצד אחד פסק הבורר יהיה נתון לביקורת שיפוטית ומצד שני בתי המשפט לא יוצפו בערעורי סרק, אלא ידונו רק באותם מקרים שמוצדק לתת בהם את זכות הערעור וזאת על - פי העקרונות המנחים את בתי המשפט הדנים בבקשות למתן רשות ערעור.
כיוון שפסק הבוררות יהיה נתון לביקורת שיפוטית, כאמור לעיל, מכאן נובע הצורך שהפסק יהיה מנומק וכי הבורר יכריע בהתאם לדין המהותי. לפיכך, מן הראוי שגם הבורר עצמו יהיה בעל הכשרה מתאימה. אשר על כן הבורר שיתמנה יבוא מתוך רשימה שיפרסם שר המשפטים אשר ייכללו בה שופטים בדימוס או מי שכשירים להתמנות כשופטים בהתאם להוראות חוק בתי המשפט.
להלן עיקרי הצעת החוק:
תחולת החוק - החוק יחול על סכסוכים אזרחיים, שאין לגביהם הסכם הבוררות ואשר מפורטים בתוספת הראשונה לחוק. מוצע לכלול בתוספת הראשונה תביעות לתשלום סכום הגבוה מהסכום שבסמכות בית המשפט לתביעות קטנות (כיום – 30,000 ₪) ושאינו עולה על 600,000 ש"ח ₪; תביעות למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או ביטול עיסקה כאשר שווי התביעה הינו בתחום הסכום הנ"ל וכן תביעה שהגיש לקוח כנגד בנק, חברת ביטוח, קבלן בניין וגם זאת במסגרת הסכום לעיל.
שר המשפטים, לאחר התייעצות עם מנהל בתי המשפט ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (להלן – ועדת החוקה) רשאי להוסיף לתוספת או לגרוע ממנה וכן רשאי הוא לשנות את הסכומים הנקובים בתוספת. בדרך זו יתאפשר להרחיב או לצמצם את העניינים שהחוק יחול עליהם וזאת לאור התוצאות של הפעלת החוק. אם אכן, כפי שאנו צופים, החוק יתן מענה הולם לבעיה אפשר יהיה בהליך קצר להרחיב את תחולתו. ואם ההיפך יקרה – אפשר יהיה לצמצם את תחולתו. למרות האמור לעיל, רשאי יהיה בית המשפט המחוזי (להלן – בית המשפט) להורות כי תביעה בעניין הכלול בתוספת לא תידון בפני בורר ממונה אלא בבית המשפט המוסמך וזאת אם ראה ביהמ"ש שהדיון בפני בורר אינו מתאים. ההערכה היא שקביעה שכזו של בית המשפט תהיה נדירה ביותר.
רשימת הבוררים – רשימת הבוררים תיקבע על-ידי שר המשפטים (להלן – "השר") לאחר התייעצות עם מנהל בתי המשפט. כשירים להיכלל ברשימה שופטים בדימוס או מי שכשירים להתמנות כשופטים בהתאם להוראות חוק בתי המשפט. כמו כן קובעת הצעת החוק כשירויות נוספות, כגון: העדר הרשעה פלילית או משמעתית.
הרשימה תעודכן בהתאם לקבוע בתקנות שיפרסם השר באישור ועדת החוקה.
מינוי בורר – הצעת החוק מפרטת את דרכי מינוי הבורר על-ידי בעלי הדין ובהעדר הסכמה ביניהם ימונה הבורר על ידי בית המשפט. הצעת החוק קובעת הוראות בדבר פסילת בורר בין מיוזמתו של הבורר עצמו שהובא ובין על – ידי בית המשפט, בעקבות בקשת צד לבוררות.
הליך הבוררות – הליך הבוררות יתקיים על-פי ההוראות הקבועות בתוספת השניה להצעת החוק. בעלי הדין רשאים לשנות מהוראות התוספת השניה רק אותן הוראות שנאמר בתוספת השניה שהצדדים רשאים לשנותן. אם יבחרו הצדדים לשנות גם הוראות אחרות, יראו אותם כמי שחתמו על הסכם בוררות בהתאם להוראות חוק הבוררות ולפיכך על בוררות שכזו יחולו הוראות חוק הבוררות. לבורר תהיינה כל הסמכויות שיש לבורר בהתאם להוראות חוק הבוררות.
פסק הבוררות – כאמור הבורר יפסוק על-פי הדין המהותי ויהיה עליו לנמק את החלטתו. פסק בוררות, שלא הוגשה לגביו בקשת רשות ערעור תוך 30 יום, יהפוך לפסק חלוט ודינו יהיה כדין פסק-דין של בית המשפט. אם הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק הבוררות – יעוכב ביצועו עד להחלטת בית המשפט בבקשת רשות הערעור אלא אם הורה ביהמ"ש אחרת.
ערעור על פסק הבוררות – פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בית המשפט אם ניתנה לכך רשות מאת בית המשפט. בקשת רשות הערעור תוגש תוך 30 יום מיום מתן פסק הבוררות, כאשר בית המשפט רשאי להאריך מועד זה. על בקשת רשות ערעור לרבות החלטת בית המשפט בבקשה וכן בערעור עצמו יחולו הוראות חוק בתי המשפט והתקנות שהותקנו על-פיו. בית המשפט הדן בבקשת רשות הערעור רשאי להחזיר לבורר את פסק הבוררות על מנת שידון וישלים את הפסק בעניינים שיורה בית המשפט.
שכר הבורר – שכר הבורר יהיה בהתאם לשכר שייקבע בתקנות שיפרסם השר, אולם בעלי הדין רשאים להסכים ביניהם (בהסכמת הבורר) על שכר אחר. בפסק הבוררות חייב הבורר להטיל על מי מהצדדים לשלם לצדדים האחרים את הוצאות הבוררות ושכר הבורר בהתאם לתוצאות הבוררות ולניהולה על-ידי הצדדים.
דין המדינה – בעקבות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה נמנעת המדינה, כמעט לחלוטין, מלהסכים למסור לבוררות סכסוכים שהמדינה צד לה. בכך תורמת המדינה לעומס על בתי המשפט במקום לסייע בהקלת עומס זה, וכל זאת בניגוד למדיניותה המוצהרת. אחת הסיבות העיקריות להנחיה הנ"ל של היועץ המשפטי היתה חוסר אפשרות לערער על פסק הבורר. כיוון שהצעת החוק מאפשרת ביקורת שיפוטית על פסק הבורר, לפיכך הנימוק הנ"ל שוב אינו קיים. אשר על כן מוצע שהחוק יחול גם על המדינה וכי הוראות החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח– 1958, יחולו על בוררות שהמדינה צד לה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בתמוז התשס"ח – 21.7.08